המושלמיםםםם בחיים!!!
איזו תפילה הייתה לי היום בזכות זה!!
המושלמיםםםם בחיים!!!
איזו תפילה הייתה לי היום בזכות זה!!
להיות בשמחה!!!אז בחשוון אני באה ו@תהיללוששש@ את באה איתיייי
גיטרה אדומהאחרונהאני צכה דחוף שני דבריםםםםםם
1.שירים להתועדות שווה
2.סיפורים/קטעים/חיזוקים וכו על ראש השנה ליום לפני ראש השנה
באמת שזה מצווה ענקית לפני ראש השנה
אשריכם!!!!
בלבבי משכן אבנה, הנשמה לך, אבינו מלכנו פתח שערי שמים, אל תסתר פניך ממני,
תחפשי ביוטיוב רעינות
לי נשמע טוב לשבור צום אם אוכל טוב וסרט אם צריך המלצות תגיד\תגידי [לסרט]
אני נגד לעשות מסיבה משבירת הצום (בכל הצומות למעט יוה"כ ותענית אסתר)
\החברות אחרי הצום? אחלה דבר
דברים שמכעיסים ומציקים לי בחיים? חוסר הערכה. שמצפים ממך לדברים שאתה ממש ממש לא חייב ואמור לעשות ואחרי שאתה עושה לוקחים את זה כמובן מאליו. אני יודעת שגם אני נופלת בקטעים האלה... אבל אני משתדל כי אני יודעת כמה זה מעצבן ומבאס ומעציב ומוריד את החשק.
שבת צוות. היינו בדירת שירות. היא היתה מסריחה. אז יעלי סידרה וניקתה קצת. אפילו קיפלה חצאיות מסריחות שהיו זרוקות בסלון כדי שיהיה נעים להיות שם. היתה תודה חלושה.
יעלי הכינה ביום חמישי ב2 בלילה אורז כדי שלא יהיה לחץ מטורף בשישי. אנשים ידעו על זה. לא היתה תודה.
יום שישי ומבשלים ביחד לשבת. יעלי מכינה פסטה, חותכת תפוח אדמה, אופה עוף. ובשעה טובה ומוצלחת נכנסת להתקלח ויושבת לנוח קצת. באים אליה ואומרים לה 'תחזרי למטבח. אין מה לעשות! כולנו אחרי מקלחת'(אבל היי, כולנו עשינו את כל הדברים שיעלי כבר עשתה?) בשביל מה רוצים שהיא תחזור? בשביל לומר למטגנת השניצלים איזה שניצל מוכן ואיזה אמור להמשיך להיות במחבת. למה?! אז יעלי נשארה במטבח. כן, נדבק לה ריח של טיגון לשיער אחרי שהיא התקלחה. היא אפילו חתכה עגבניות לסלט ירקות. כי מה לעשות? יעלי יודעת לבשל. אז מצפים מיעלי שתעשה את הדברים האלה כי היא תמיד עושה. תמיד תנקה, תמיד תבשל, תמיד תסדר וגם לא תתלונן בקול. אבל לומר בסוף תודה? זה כבר קשה מידי. זה לא שיעלי עושה את כל זה בשביל כבוד או בשביל התודה בסוף. היא עושה את כל אלו כי היא מרגישה צורך לעשות את זה. אבל אתם, השאר- יעלי צריכה את התודה הזאת. היא מחזקת, מביאה כח להמשיך. לומר בארוחה תודה רבה לשירה ורוני שעמדו לבשל ולא להזכיר את יעלי זה קשה. זה פוגע. זה מוריד מהמוטיבציה של יעלי. אבל יעלי, כמו תמיד, תמחא להן כפיים עם כולם, תגיד תודה ותשבח. ובשקט בשקט- תשבח את עצמה. כי היא יודעת שזה מגיע לה.
עד כאן סה"כ נראה שאני קומונרית שלא מקבלת הערכה מהצוות שלה נכון? אז מה אם אגיד שאני מדריכה בצוות שלא מעריכים? אני, יעלי אחת קטנה שלוקחים אותה ואת העשייה שלה כמובן מאליו. אז בסדר. הקומונרית מתחלפת, חלק מהצוות גם. אבל יעלי נשארת. יעלי רוב הזמן לא רוצה תודה. היא באמת באמת מאמינה שמה שהיא עושה זו זכות שהיא יכולה לעשות את זה וצריך לומר תודה בעצמך לקב"ה. אבל לפעמים לפעמים, מתגנבת ליעלי המחשבה לראש של- 'אולי את בכלל פראיירית יעלי? למה ששאר הצוות לא יעשה דברים כאלה? חלקם אפילו יכולים לבצע דברים בצורה טובה יותר ממך. והם אפילו לא מעריכים אותך בסוף!'.
קומונריות, מדריכים שקוראים פה מהסקרנות וכלל הצופים בבית- יכול להיות שגם לכם יש יעלי בצוות, שימו לב אליה. אל תתנו למחשבה שהיא פראיירית להכנס לה לראש. תגידו תודה, תעריכו! וכן, לא יקרה כלום אם אתם תכינו את התפוחי אדמה ולא יעלי.
אז תודה לך יעלי, ממני- יעלי(:
מצד אחד אני מסכים, כן לפעמים מתעלמים מאנשים שעובדים ממש קשה ולפעמים גם הכי קשה (זה יכול להיות בצוות אבל זה קורה גם בכל חברה אחרת) ואני מכיר את זה גם על עצמי.
אבל אני יודע שגם אם זה מאוד מתסכל לרוב זה בגלל שלא עשית מספיק או שלא עשית לאורך מספיק זמן אבל אם תמשיך ותעשה לאורך זמן בסוף יעריכו ויכבדו אותך.
אחת ההחלטות הכי חשובות בחיים זה להחליט מי אתה רוצה להיות, אדם שעושה או אדם שעושים לו. וצריך לדעת גבולות בכל מה שמחליטים להיות.
משהו קטן נוסף לכל מדריך כמעט או לכל אדם בחיים יש את התקופה שבה הוא מרגיש מנוצל אבל הוא יכול לקחת את זה למרמור וסתם להיות מבואס על כולם או שהוא יכול להתמודד
כמה שזה נראה רחוק ולא קשור אלינו- בכול כמה חברות יש אחת כזאת. והם נשארות איתה רק כדי לנצל אותה ולא באמת אוהבות אותה. מכירה מניסיון...
אולי בגלל שאמא שלה היא ממש כמו אחות של אמא שלי,אנחנו כאלה...
והיא גם באותו קשר איתי כמו שאת תארת.
אנחנו ממממששש יודעות הכל אחת על השנייה,אני יודעת מכל הפגישות שלה(היא בשידוכים..) ואנחנו פשוט כמו אחיות קרובות.
לא חושבת שיש עם זה בעייה,כי לשתינו זה ברור ברוך ה' שאנחנו אומנם בקשר קרוב מאוד אך לא חוצות גבול.
אין שום בעייה עם זה אני חושבת..זה דיי מקובל שיש חברות כ"כ קרובות...זה נורמאלי.
רק כמובן,בגבול הטעם הטוב![]()
אני חושבת שכן כדאי למשל לשים לב שלכל אחת יש עוד חברות, ושלא נמצאים ביחד כל הזמן..
אבל זהו.. לא ממש הבנתי מה את שואלת מעבר לזה..
תקשיבו.. אני חייבת רשימה ענקיסטית של תכונותת טובות..
שוטוווווווווווו
גיטרה אדומה-טוב לב
-ענווה
-רגישות
-גמישות
-חדורת מטרה
-אומץ
-הכלה
-הקשבה
-אחשוב על עוד ואכתוב לך..
סופסוף זה קרהה
אשרייךאנייייחברה טובה מהישוב אכלה אצלי ואז אמרתי(הודעתי
) לה שאני באה לישון אצלה..
קיצער,כל הדרך פינטזנו על המזגן הקפוא שבחדר שלה..ואזז,הגענו לחדר ואין מזגןןןן![]()
מפה לשם החלטנו בעצת אמא שלה שנישן בטרמפולינה בחוץ..
בתכלס זה דיי כיף לישון שם ברגיל אבל לא אחרי שאת מפנטזת על מזגן..
סחבנו פוחים,בקבוק עם קרח(למקרה שיהיה מממשששש חם..)נירדמנו רק באחת בלילה,עד שמצאנו את התנוחה הנכונה...
ונירדמנו.
ואזז,בשתיים בלילה התעוררנו לקול טרנסים מהשכנים..קיצער,לילה נורמאלי לא היה...
ואז עברנו באמצע הלילה לסלון ומרוב חום,קמתי בשמונה!!!
חחחחח אני לא יחזור עלזה שובבב![]()
![]()
כול מי שמתחיל היום בהצלחה אם המורים \מורות חברים \חברות שתהיה לכם אחלה שנה תצליחו בכול מה שתעשות ותירצו לעשות
ושתהיה לכם אחלה שנה
מחשבות, מלחמות ותובנות
רצונות, שאיפות וכיסופים
סובבים האדם בלילות ובימים,
מחשבות, דאגות והירהורים,
לא נותנים מנוחה אף רגע בחיים!...
הרצון לעלות, להתקדם עוד ועוד,
לדעת ולהתקדם למדרגות נוספות,
אלו הם המכוונים והשעונים המעוררים,
סימנים ואיתותי פעימות החיים.
אסור להתייאש גם אחרי אינספור פעמים,
מכיוון שבמקום בו נכשלים ונופלים –
עתידים לראות הצלחות ותוצאות למאמצים...
כי מי שמתאמץ ונלחם – סופו לנצח את כל הקשיים!
המאבקים הם תמידיים, בלתי נפסקים,
אין רגע של שקט ומנוחה בחיים...
המשיכות לתאוות הם בלתי נגמרות!
אבל רק אחרי המלחמות הקשות – רואים תוצאות!
המנצח הוא אינו זה שתמיד הרוכב על הסוס,
המנצח האמיתי הוא זה שנלחם בָהיסוס,
הדרך היחידה להגיע לניצחון והצלחות,
היא רק אם לא מפחדים להתאמץ ולנסות!
יהיו אינספור נפילות בדרך, אני יודע!
אבל רק מי שיצא לדרך יוכל להגיע!
מי שבדרך התאמץ ועבר קשיים ונפילות,
בסוף הדרך יראה הצלחות ותוצאות!..
אמנם ישנם לעיתים נפילות כואבות,
תקופות של חוסר הצלחה ומעט התקדמויות,
אך הצביטות והעצבות שאליהם מתלווים,
(אם הם מנותבים למקומות הנכונים...)
גורמים לאדם לנסות אינספור פעמים!
זה קטע שכתבתי בעבר...
כמובן שאשמח לקבל תגובות וכדו' של אנשים פה...
למרות שאני לא ממש מסכים שתמיד נצליח אבל הכי חשוב לנסות...
אני חושב שבסוף תמיד מגיעים להצלחות, השאלה במה... יש דברים שיותר ויש שפחות...
טוב לי בחייםם!!אהלן,
אני ממש צריכה לספר לכם על חברה שלי כי אין לי מושג מה לעשות...
אני איתה בבית ספר מכיתה א' ותמיד היא הייתה שקטה ממש וכשמדברים איתה צריך להתקרב ממש ואז שומעים, הייתה פעם אחת ששמעתי אותה מדברת בקול וזה היה כשהיא ענתה תשובה (וזה ממש נדיר שהיא מצביעה) והמורה התחילה לצעוק עליה שהיא לא שומעת ולמה היא תמיד מדברת בלחש... אז היא ניסתה לדבר בקול והיא ממש התאמצה ונהייתה אדומה (לא מבושה!).
היא כל הזמן חולה, ופעם אפילו בדלקת ריאות. היא בערך פעם בשבוע אצל רופא.
אני נראה לי החברה הכי טובה שנשארה הכי הרבה זמן איתה, וזה לא שאני לא מקובלת, אני אחלה בחברה אבל פשוט אכפת לי מהאנשים ושקופים. בדרך כלל מי שחברה שלה זה מי שלא מקובלת ואז כשהיא נהיית מקובלת היא עוזבת אותה...
יום אחד בשיעור הראשון המורה הוציאה אותי מהכיתה (אני די ילדה שובבה אצל כן מתייחסת) ואני התפללתי בחוץ. פתאום אני שומעת צעקות מהמדרגות, הסתקלתי וראיתי את אמא שלה צורחת עליה נראה לי בגלל שהיא שכחה את האוכל וכמעט מעיפה לה כאפות ואמא שלה קראה לה מטומטמת... וחברה שלי פשוט לא ידעה מה לעשות והיא נראתה פשוט שברירית.. באותו זמן יצאה ילדה מהכיתה וקלטתי שהיא גם שמעה את זה אז פשוט תפסתי לה את היד ורצנו לשירותים כדי שהיא לא תראה אותנו והיא ממש תתבייש, אמרתי לילדה שהייתה איתי שלא תגלה מילה ממה שהיה הרגע. אחרי שהחברה שלי נכנסה לכיתה נכנסתי אחריה (בלי לשאול את המורה.. מי שם על מורות המצב כזה..) ופשוט התחלתי ולבכות. חברות שלי שמחו כי זה היה שיעור חשבון והם שמחו שיש דרמה חוץ מהדרמה שעל הלוח, וכולם כזה "מה קרה?" "מה קרה?" והילדה שהיתה איתי עדין לא עיקלה את מה שהיה והיא פשוט היתה בהלם... חברה שלי, זאת שאמא שלה צעקה עליה באה אלי ושאלה אותי מה קרה ואם אני צריכה עזרה אני הסתכלתי עליה וחשבתי "אם אני הייתי במצבה לא הייתי מתיחסת לילדה שבוכה אלה מתעסת רק עם הבעיות שלי". בהמשך היום שמתי לב שהיא לא אוכלת בהפסקת אוכל אז כשהיא לא היתה בכיתה שמתי לה אוכל שהבאתי ולא הייתי רעבה על השולחן ואח"כ ראיתי אותה אוכלת את זה..
כל יום אמא שלה היו מביאה אותה ולוקחת אותה מהבי"ס ולא ידעתי מה לחשוב על אמאשלה כי מצד אחד הם ממש דואגים דואגים לה ומצד שני צועקים עליה (אני לא יודעת מה היא עושה בבית שלה ואיך מתנהגים אליה שמה) ואז חלטתי שההורים שלה פשוט דואגים לה רק כלפי חוץ אבל לא עושים לה כלום לנשמה...
מאז כל מורה שאומרת עליה איזה משהו אני ממש יוצאת נגד המורה הזאת.
ניסיתי לעשות הכל בשבילה, הלכתי ליועצת, למנהלת, למחנכת וניסיתי לעזור לה אבל זה לא בדיוק עזר.
עכשיו גמרנו את הבי"ס היסודי וכל אחת הולכת לתיכון אחר והיא הולכת איתי אבל אני לא יודעת אם נהיה באותה כיתה ואני לא יודעת מה אני יעשה אם לא..
בבקשה! תגידו לי מה לעשות!! נראה לי אני היחידה שיכולה לעזות לה כי את כל שאר הבנות היא לא מעניינת וגם כי אני בן אדם שיכול להשפיע..
באמת מצב קשה!!! ממש מבינה..
אני חושבת שבגלל שאת בערך החברה היחידה שלה עדיף מאוד שלא תהיו באותה כיתה כי אם כול יראו אותכם ביחד כל הזמן ולא נפתחות לבנות אז יגידו שתם סנובות.. ובגלל הבעיה שיש לה חשוב ליידע את כולם שהקול שלה חלש. וגם אם היא תהיה לבד יהיו בנות שיבואו אליה כי במילא חמישית זה שנה שכולם לבד ויש בנות חדשות והכול חדש ולאט לאט הכל יסתדר..
מקווה שעזרתי לך.. בהצלחה נשמה!!!!
![]()
נ.ב.: סתם שאלה לאן את הולכת??? איזה אולפנה???
וזה לא יהיה נכון..אולי כדאי שתדברי יותר רציני עם צוות בוגר.
ו-מהזה כלהכבוד לךך!!!לאידעת אם לי זה היה כ"כ פשוט וברור לנהוג כמוך..![]()
איזו חברה אמיתית![]()
להגיד לה את מה שראית ואת מה שאת מרגישה,
ולשאול את הדמות הבוגרת שתנחה אותך איך את יכול הלעזור לחברה שלך.
זה יכול להיות גם מהבית-ספר הקודם
אבל עכשיו היא כל הזמן בצד לא יודעת מה לעשות עם עמצה, שנה שעברה כל הזמן שיחקנו מחניים וממש השתדלתי לצרף אותה אבל עכשיו אין לי מושג מה היא תעשה בהפסקות.
נ.ב.
אני לא הייתיכל הזמן לידה, כן הייתי עם החבר'ה וביחד עם זה ניסיתי לצרף אותה שתהיה איתנו
אחותי את פשוט צדיקה ענקית!
מהממת! נשמה קדושה!!
אם תירצי אני פה, מוזמנת לאישי
את פשוט צדיקה!!
גיטרה אדומה
גם לך |עושה נונונו עם האצבע וצוחק|להיות בשמחה!!!להיות בכיתה בלעדיה..? את גם צריכה לדאוג למקום שלך- החברתי, הלימודי..
לא אומרת, זה ממש חשוב מה שעשית!! אבל אולי גם לה יהיה טוב יותר להיות בכיתה שאף אחת לא מכירה אותה.. אולי זה מה שיעזור לה להשתנות\או\ו להיפתח ולהתחבר לעוד בנות..
קיצר שיהיה ממש בהצלחה!!
צדיקה!!!![]()
![]()
אין לי ממש מה להגיד אבל ריגשת אותי ואני לא בין אדם שקל לרגש אותו
להתבגר#להתפגר#לחפש_עולם#להכיר_
אשכרה
כולל התנועות

חיוך קטן גדול
משתדלת יותראצלנו נץ זה המניין הראשון ממש בתחילת זמן תפילת שחרית למניין אחריו קוראים ותיקין למניין אחר כך זה כבר נקרא שחרית
זה לא קשור לחרדים אבל מה זה משנה למה?
אני חושבת שם מבחינה דתית זה מותר, הצלת חיים, אבל אני לא הסמכות המתאימה, וצריך לשאול רב.

אני לא יודעת מה דעת רבנים על זה, מעולם לא שאלתי, למרות שאני בעצמי רציתי מאד איזו תקופה להתנדב במד"א (עדיין רצון סמוי ומוחבא שלי.)
מה שכן אני יודעת, זה שבמד"א יש הרבה בעיות צניעות. הגיוני מאד שתהיי במשמרת עם בנים, או שתהיי באמבולנס בלילה עם עוד מתנדב והנהג... זו מציאות שקורית המון.
חוץ מזה יש את העניין של קושי נפשי, אבל אם את חושבת שאת בנויה למציאויות לא פשוטות - אז על הכיפאק מהבחינה הזו (:
להתנדב במד"א זו שליחות ענקית. מצווה גדולה מאד! את מצילה חיים, עוזרת לאנשים, אין ספק שזה משהו גדול שאת יכולה להיות חלק ממנו! כל אדם הוא עולם ומלואו, את יכולה להציל עולמות (:
מצד שני - צריך לדעת את בעיות הצניעות. אני לא ידעתי להכריע בזה ולכן לא התנדבתי, אני חושבת שהכי מומלץ לשאול את הרב שלך ולקבל תשובה על העניין (: תעדכני גם אותי (:
עריכה: מצאתי תשובה של הרב זלמן מלמד באתר ישיבה על העניין. מעתיקה לך.
שאלה -
השאלה שלי מחולקת ל-2:
החלק הראשון הוא בבת שלא התחילה ללמוד ולהתנדב במד"א.
החלק השני הוא בבת שהתחילה ללמוד ולהתנדב במד"א.
כפי שידוע, העבודה במד"א היא עבודת קודש. אנשים מכספם לומדים עזרה ראשונה ומזמנם נותנים ומשקיעים בלהציל נפשות מעמ"י.
חברתי שמתנדבת במד"א כבר כמעט כשנה מרגישה מאוד מסופקת, היא מרגישה שהיא תורמת שם המון... ואין ספק שהיא באמת עושה חיל. אך בזמן האחרון אמא שלה מתחילה להתנגד להתנדבות שלה במד"א מפני שכמה רבנים ורב מקובל אמרו לה שזה לא מכובד לבת ישראל מפני שבזמן ההמתנה לאירוע |לא עלינו|, כל המתנדבים יושבים בחדר ההמתנה ויש שם גם בנים וגם בנות, וההתערבות הזאת בין המינים היא דבר חמור ויש להתרחק ממנו. הרב המקובל הוסיף ואמר שלא תמשיך במד"א כי זה יפגע לה בזיווג. והיא סיפרה לי שכבר אחד הבחורים אמר לה :"חבל אם לא היית במד"א הייתי יוצא איתך...".
אני מאוד רוצה ללמוד עזרה ראשונה ולהתנדב במד"א, אני חושבת שזה מאוד חשוב, ואני לא חושבת כמו כל הסטיגמות שיוצאות על מד"א- שזה אנשים מפוקפקים, חסרי השכלה, שכל היום יושבים ולא עושים כלום. אני יודעת בבירור שאלו אנשי חסד, שעושים חיל, אנשים באמת טובים!
אני לא יודעת אם להתחיל ללמוד? האם זה מותר לי?האם אותה בת צריכה להמשיך במד"א? האם באמת זה מפחית מערכה? ואם כן- האם זה לא אבסורט? הרי בת הולכת ונותנת מעצמה!מצילה נפשות! נותנת חיים חזרה לאנשים פצועים- האם זה לא אמור להעלות בערכה?!
תשובה -
"אכן יש מקום להתלבט בשאלה זו. מצד אחד יש בהתנדבות זו מצוה של חסד, מאידך יש מקום לחשוש שמא המפגש עם בנים בכל מיני דרגות מבחינה דתית, יכול בלי שמתכוונים לכך להביא לקשר שיכול לפגום מבחינה דתית. על כן מוטב להתנדב במקום שאין בו כל סיכון. ורק מי שיודעת בעצמה שהיא חזקה מאד ולא תושפע מהסביבה החברתית במד"א יכולה להרשות לעצמה להתנדב למד"א. כדאי להתיעץ עם בעלי נסיון שאפשר לסמוך על עצתם ועל פי זה להחליט."
וצריך לשמור על גדרי צניעות...
ואני מכיר היטב את המערכת..
זהו, אם יש לך עוד שאלות או סתם קשיים בכניסה להתנדבות מוזמנת לשאול פה.. הי, אני דתייה לאומית ומתנדבת במד"א (אני נוער)
מוזמנת לשאול אותי כל דבר 
אני יכולה לנסות לספר לך גם את החוויה האישית שלי כדתייה במד"א
כן אין בעיה בזה
בוודאי. בכל הארץ יש רק 200 עובדים במדא כל השאר מתנדבים