פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 430)

ילדים/קשישים

איזור ירושלים וכזה...

Leanin'

אמא שלי כל הזמן עושה לי רגשות אשמה על כל דבר!
עשיתי פרצוף-לא בסדר
עשיתי אוף..-לא בסדר
יש לי דוגמא מעולה שקרתה היום
בכיתה השפילו אותי אז בכיתי לאמא ואימא שלי דיברה עם המכנכת ואולי יעשו שיחה על זה בכיתה.
אז נורא פחדתי...שזה רק יחמיר...אז אמרתי לה את זה אבל ממש לא בכעס ההפך!
ציטוט: " אימוש אני יודעת שרצית לטובתי אבל נרא לי ששיחה רק תחמיר את המצב.."
אמא= "סליחה מעכשיו אני לא אתערב לך בחיים תסתתדרי לבד." עכשיו אני יודעת שהיא אומרת את זה סתם כמו תמיד ו אני יבוא הביתה נתחבק והכל יהיה בסדר אבל כל הזמן הזה שבתכ"לס אני יודעת מה יהיה אני יושבת ואוכלת את עצמי רגשית, וחוששת וזה כבר מגיע למצב של דיכאון! היה מצב שלא אכלתי, לא שתיתי, לא דיברתי, רק שכבתי במיטה...עכשיו אני בטוחה שכולם ירשמו :"אם את יודעת שהכל יהיה בסדר אל תקחי קרוב ללב" .... לפחות זה מה ששמעתי עד עכשיו מאבא, סבתא, אחותי,חברות, אבל ממש קל להגיד ונורא קשה לעשות!!
אני מתחילה לבכות מכל דבר קטן כזה...ולא סתם לבכות!
לבכות בקולי קולות!!!!
זה קשה לי....תחשבו איך זה כשאמא שלך אומרת לך כזה דבר ועוד אחרי זה לא עונה לטלפונים, להודעות...זה כואב..אפילו שאנחנו רבות מלא ותמיד משלימות אני מתה מפחד...כנרא כי היא הבן אדם הכי חשוב לי ביקום...בבקשה תתנו לי עצות איך להפסיק לקחת הכל כל כך ללב!

יש הבדל בדין שירת נשים בשירי א"י ושנות ה80?
שירים כמו "ירושלים של זהב" בביצוע של נעמי שמר או שירי חווה אלברשטיין למינהם, מותרים לשמיעת גבר?
ולמה (עד כמה שידוע לי) כן נוהגים לשמוע אותם גם בציבור הדתי?

אנחנו,  חמישיתשעח אולפנת טוהר

יצאנו בהצגת חסד,

פרויקט מטורפפ

שכל ההכנסות מוקדשות להצלת יהודיות מכפרים ערביים!

"כל המציל נפש מישראל כאילו הציל עולם ומלואו"

כל תרומה ממש ממש עוזרת!!

הינה קישור-

תרומה שלכם יכולה להפוך חיים!!

אם החלום שלך הוא ללמוד אומנות לחימה. אם הסגנון שלך הוא מעשי מול איומים ברחוב. אם את בקטע של מסלול ארוך. אם את רוצה ללמוד בבית ספר שבו התחדשות היא מילת מפתח-
את מוזמנת להצטרף:
קרב מגע לחימה ישראלית Krav Maga Israeli fighting

אשמח לענות על כל שאלה באישי.

לגביכם בנים, גם לכם יש אימונים וגם אתם מוזמנים

לצערינו היום הנורא הגיע.
התחלתי את הבוקר בתפילה.
הלכתי למקום מבודד.
והתפללתי.
פשוט בכיתי לריבונו של עולן על הדבר הבלתי נתפס הזה.
אחר כך כינסו את כל האולפנה לאמירת תהילים והרב דיבר.
הוא דיבר על הדבר הזה שנקרא פינוי.
15 עשר בתים.
15 משפחות.
שפשוט מוציאים אותם מהבית שלהם.
והורסים אותו.
למה?
סתם.

בית יפה.
מעוצב.
שלוש קומות.
היום הוא קיים.
מחר אין בית.
אין לאן לחזור.
ושוב הדמעות.

ככה כל הבוקר עבר בדמעות.
כ'כ קשה.

אחר כך נכנסתי לשיעור.
לא הצלחתי להתרכז.
איך זה יכול להיות שאני יושבת בכיתה ולומדת בזמן שאחים שלי מגורשים מהבית.
אז יצאתי.
פתחתי את המחשב והסתכלתי על תמונות וסרטונים.
לא היה קל לראות את זה.
ושוב.
דמעות.
דמעות של תקווה שזה יהיה הפינוי האחרון.
דמעות של צער על זה שלא הייתי בעצרת ולא לקחתי חלק במאבק. לצערי.
והלב.
הלב נקרע.
איזה מלחמת אחים נוראית.
אחים שמוציאים את אחים שלהם מהבית.
מהבית שנמצא על אדמת ארץ ישראל.
מזכיר לי את פינוי גוש קטיף.
איך זה יכול להיות שדבר כזה קורה שוב??
למה לא לומדים מטעויות???
פתאום אני קולטת את הזכות שיש לי.
הזכות שיש לי לגור בארץ ישראל. בהתיישבות.
בארץ שאבות אבותי חלמו עליה בגלות.
בארץ ששוטטת דם של גיבורים שהיו מוכנים לעשות הכל למען ארץ ישראל.
ואני מזכירה לעצמי שוב ושוב שהכל זה חשבונות שמיים.
חשבונות שמיים קשים שאין ביכולתינו להבין.
אז בואו נהיה גאים שזכינו לגור בארץ ישראל!
אז בואו נתפלל ונקווה להגיע לארץ ישראל השלימה!!!
נתפלל שארץ ישראל תיבנה ותיקונן!
נקדם את החלת הריבונות על שטחי יו'ש!
נודה לה' יתברך על הזכות שיש לנו להיות פה. בארץ ישראל.
בציפייה גדולה לביאת המשיח!
בציפייה לגאולה לאומית ופרטית!
לציפייה לראות את בניין בית המקדש בתפארתו!

בשורות טובות ישועות ונחמות!

אמאלה.. גשם באמצע הקיץ..

איזה זעזוע..

השמים בוכים על נתיב האבות!!

שומעת שאנחנו מדברים על הפיגוע ושואלת: "על מה **** ו**** מדברות?" בקול שיא המתחנן לתשובה

 

 

כמובן שמספרים לה בשיא העדינות

 

 

ואז היא שואלת:
"ומתי היא תשתחרר?"

 

 

 

|אהבהשלי|

 

היום ב17:30 עצרת מחאה ותפילה מול בג"ץ בגן הוורדים בירושלים.

אנחנו צריכים את כולכם להגיע ולמחות!
אסור לנו לשבת בשקט.

ככול שיהיו יותר משתתפים לאמירה ולמחאה שלנו יהיה משקל גדול יותר.

מי שיכול שיגיע. מי שלא שיפיץ ויקרא לכל מי שהוא מכיר להגיע.

עם ישראל חי!🇮🇱
מחכים לכם...

אבל אני כולכך פיצקולית שאני לא מבינה בכלל תגודל... מזל שאני לא צריכה להתחתן עכשיו!! אני בלחיצת אבל בתוך הלב ברור שלא.... וזה מדהיםם.והחתן והכלה שניהם כמו מלאכיםם. מעופפים להם בעולמות עליונים.. איאיאי ה' יתברך איזה עולם טוב.. ומוזר בראת ליי

ביום שלישי עומד לקרות דבר נורא!
הולכים להרוס בתים בארץ ישראל! בעיני, זה דבר שלא נתפס.

מה שעוד יותר לא נתפס זה העובדה שבכל בית רק חלק קטן ממנו לא שייך למדינה (בערך מטר בכל בית)

זה כ"כ קשה להבין איך אנשים שחיים בארץ ישראל (ולרובם ממש טוב כאן) מפנים אנשים שחיים בארץ ישראל!

ברגע אחד כל מה שנבנה  יהרס! 

 התקווה היחידה היא שבמקום הבתים שמפנים עכשיו יבנו עוד 350 בתים באותו מקום.

דרך אגב- מחר יש באלעזר עצרת תפילה ב-18:00 כולם מוזמנים לבוא!

לא ניתן את נתיב האבות לאף אחד!!

אני באמצע לחשוב מה לעשות בחופש.
מה שיש לי כרגע זה :
חוברות חופש
ללמוד אנגלית
אומנות ציור ועץ
לבנות ספסל גינה
מעינות
מאמרים מדעיים
למישהו יש עוד משהו והוא מוכן לתרום לי את רעיונותיו בבקשה !!!

בס"ד המ"ה

 

שאלה טכנית לחלוטין- כמה זמן מהבגרות מקבלים תשובה?

בבקשה בבקשה תכנסו ללינק ותקראו תהילים לרפואת האישה היקרה הזו.
היא חולה במחלה...
ואם יש לנו אפשרות להוסיף תפילות לאבא לרפואתה,
אז אנו מחוייבים לעשות זאת בעהשי"ת.
קריאת תהילים משותפת
נא להפיץ בכל דרך...
שיקראו כמה שיותר.
אשריכם.
בשורות טובות, ישועות רפואות וגאולות!
תזכו למצוות

בסיעתא דשמיא!



קודם כל, אתם מקסימים. כולכם.
ואני רוצה לכתוב ככה שכולם יוכלו להזדהות עם השורות האלה...

הפורום הזה הוא מקום נפלא בעיניי,
מקום שאפשר לעטות מסכה ווירטואלית, אנונימית,
ולהוריד את את המסכה היום-יומית.
הזו עם ה"מה יגידו עליי??"
או "מה יחשבו??"
מקום שאפשר להגיד מה אני באמת מרגיש/ה, חושב/ת, רוצה, שואל/ת, לא יודע/ת,
להתייעץ עם אנשים שלא הייתי מכיר/ה בחיים,
לשמוע וללמוד מאנשים ששונים ממני, ובאמת להצליח להקשיב.
גם לשמוע וליצור דיבור שלא היה נוצר עם המין השני. (דיבור טוב ובגבולות ההלכה כמובן.)
או לחילופין אנשים שאני מכיר/ה במציאות ועכשיו אני מכיר/ה הרבה יותר...
אתם מבינים על מה אני מדברת, נכון?

בקיצור, מקום חשוב.
ומה שקורה כאן בזמן האחרון קצת מצער אותי,
כי הדיבור שנהיה כאן בזמן האחרון
על צניעות לבנים ולבנות, שאולי צריך להיות בפורומים הסגורים,
ודיבור רדוד יותר ופחות תורני
וניצלו"שים של שירשורים שפשוט מוציאים את החשק להיכנס
ולכתוב, ולקרוא, ולהקשיב...
וירידה לפסים אישיים והתקפות לניקים ספציפיים,
וזילזול בכל מה ומי שלא חושב כמוני,
ופגיעה ברבנים לפעמים שלא חושבים כמוני(!)
ובכללי שנהיה דיבור פתוח מידי בין בנים לבנות,
כל אחד והיותר מידי שלו, אני מבינה,
אבל זה עדיין פורום לבני נוער דתיים,
וכן צריך לשמור על קדושת המחנה
גם במרחב הווירטואלי הזה,
שאין בעיה בתכלס בדיבור פה כל עוד הוא צנוע,
אבל אין עניין להתקרב לגבול...

אז בואו ננסה, לטובת הכלל, לא לפוצץ סתם את הפורום בדברים לא קשורים,
ולהטביע שירשורים,
ולא לנצל"ש אותם, (בטח לא אם זה שישור עמוק/חשוב)
ולשמור ברמה הכללית על דיבור ראוי ומכבד את האדם שמולי,
ולא לזלזל בו כי אנחנו לא חושבים אותו דבר,
ואת מה שלא קשור להעביר לפורום ניסיונות פעילים
אפשר לכתוב שם כל דבר...

כל מי שקרא/ה עד פה, תודה!
אני בד"כ לא כותבת וזה היה לי חשוב, אז תודה.
ואם יהיה מישהו אחד שזה ייגע בו ויזדהה עם הנאמר
או שמישהו יחליט לשנות ממעשיו,
והיה זה שכרי....

וכן, אפשר להגיב ולא להסכים, אבל בכבוד לכל אחד.

 

אפרים חיים פישל בן מינה - סבא שלי והוא לא נושם...

עוד עבודה. ועוד אחת ועוד..

ועוד מבחן ועוד אחד..

ועוד לימודים ועוד לימודים ועוד ועוד..

ריבונו של עולם.

למה אני צריכה להכנס לדיכאון בגלל עומס?!

בגיל ההתבגרות. הגיל הככ יפה הזה.

אני פשוט יושבת. לומדת וממלאת את המחויבויות שלי.

ואני מחפשת את עצמי.

מנסה להסגר על עצמי.

מי אני?

מה אני?

איך אני?

למה אני?

מתי אני?

?

?

?



והשעון מתקתק.

והיום עובר.

ויום שעובר.

לא חוזר.



אין לי כח..

אבאל'ה שלנו.
מה עושים??