אורות התשובה, ב.
לגבי משך זמנה, התשובה מתחלקת לשני חלקים : תשובה פתאומית, ותשובה הדרגית.
הפתאומית באה מתוך איזה ברק רוחני הנכנס בנשמה, בפעם אחת מכיר הוא את הרע ואת הכעור של החטא ונהפך לאיש אחר, וכבר מרגיש הוא בקרבו השתנות גמורה לטובה. תשובה זו באה על ידי איזו הופעה של סגולה פנימית, על ידי איזו השפעה נשמתית גדולה, שראוי לחפש את נתיבותיה בעמקי תעלומה.
וישנה תשובה הדרגית, לא בריקה הבריקה בקרבו להתהפך מן העומק של הרע אל הטוב, אלא מרגיש הוא שצריך להיות הולך ומטיב דרכיו וארחות חייו, רצונו,הלך מחשבותיו. ובמהלכו זה הולך הוא וכובש לאט לאט את דרכי היושר, מתקן את המדות, מטיב את המעשים, מלמד את עצמו איך להתכשר יותר ויותר, עד שהוא בא למעלה רמה של זכוך ותקון.
התשובה העליונה באה מהברקה של הטוב הכללי, של הטוב האלהי השורה בעולמות כולם, אור חי העולמים. נשמת כל האצילית מצטירת לפנינו בהודה וקדושתה, כמה שהלב יכול לספוג. והלא באמת הכל הוא טוב וישר כל כך, והיושר והטוב שבנו הלא הוא בא מהתאמתנו אל הכל, ואיך אפשר להיות קרוע מן הכל, פרור משונה, מופרד כאבק דק שכלא נחשב. ומתוך הכרה זו, שהיא הכרה אלהית באמת, באה תשובה מאהבה בחיי הפרט ובחיי הכלל.
(ויקיטקסט)
זה תלוי מאוד ממה נובע השינוי.
אם זה בא מתהליך ארוך או מברק אחד. יש וקורה שתהליך מחשבתי ארוך מתגלה למעשה ביום אחד ויש וברק מחשבתי פתאומי מתגלה במעשה מתמשך יום יום קמעא קמעא מתוך גילוי של תוצאה סופית שהיתה ברורה במחשבה עוד מההתחלה.
צריך לזכור מה מניעי השינוי ולרשום אותם חזק בראש כדי שבמשך השינוי, (כגודל השינוי כך גודל הזמן שלוקח להתרגל אליו, לפעמים זה כמה ימים לפעמים זה חודשים לפעמים זה שנים ולפעמים לא מתרגלים כל החיים)
כמו"כ צריך לדעת ששינוי הוא תהליך. הרושם של "אנחנו כבר כך" לא בא ביום. ולכן
א- לזכור שאמנם בהתחלה צריך לשמר את השינוי ולחזק אותו כדי לא לחזור אחורה אבל אחרי זה זה נקנה לנו קניין נפשי.
ב- לא להבהל אם (ובע"ה זה לא יקרה, לפחות לא יותר מדי) השינוי לא נשמר לגמרי והיתה מעידה (לדוג' אכלנו חטיף בדיאטה).
צריך בכללי לחזק את הרצון לשינוי (אחרי שכבר החלטנו, כמובן).
ולהתפלל.
בע"ה תעשה ותצליח.