פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 494)

יש הסעות? ומאיפה אם כן?

אני הולך לתומי בעיר ובצד הדרך יושב זקן ומושיט את ידו לקבל צדקה אך ידו השנייה אוחזת בסיגריה.
הייתם נותנים?

אתם מכירים פה אחד את השני? גם מחוץ לפורום?..

אני מתחילה לילמוד "השתפכות הנפש" ואז אחרי איזה שבועיים רואה את הספר -

"אומץ" ונדלקת!

וחברה שולחת לי קטע "ספר המידות" ואני מתחילה לעבור עליו ביסודיות ובודקת פירושים וזה ..

יומיים אחר כך רואה את הספר " התבודדות " על השולחן - וזהו ניגמר !

אני מתחילה להיות מרצה ודוברת של הספר!

ויש את " באש ובמים" שקראתי את כולו אבל לא לפי הסדר....

ויש את "ליקוטי עצות" שזה בכלל אור !

אההה - אני ממש צריכה לעשות מערכת

ובספרים רגילים אני הכי לא כזאת שבעולם! אני לא יקרא בחיים את הסוף לפני שאני יגיע אליו , או ידלג על פרקים.

עזרה ועצות....

 

@גיבעוננח

@רק שמחה!

@הכל משמים

@נחמיה17

חח מקווה שתאהבו

 

#קריאה מהנה!#

 

 

פרק א:

רכב ישן וכסוף האט ועצר  בצד הדרך, האיש שנהג הוריד טרמפיסט. 

מהמכונית הקטנה יצא בחור צעיר וחסון, הוא לבש חולצה וצבעה בורדו שדהה עם הזמן.

על חולצתו ריצדו המילים במנגינה רכה- 'טובה הארץ מאוד מאוד'. נדמה היה כי נחרטו המילים בבשרו ובנשמתו.

לרגליו מכנסי חאקי ארוכות,

משני צידי ראשו הסתלסלו ברכות פיאות ראש ארוכות

ולראשו כיפה גדולה המציינת בגאון את היותו יהודי.

 

היא הביטה בו שניות אחדות, ומיד חזרה והתכנסה בעצמה.

כבר הרבה זמן חיכתה שם, יושבת ומייחלת לרגע בו מכונית תעבור ותעצור לה, אולי תקדם אותה ליעדה.

"אני מגיע לראשון לציון" אמר האיש בנחמדות.

היא הנידה את ראשה בשלילה והעלתה על שפתיה חיוך מנומס. "תודה".

הטרמפיאדה מוקמה בהרי יהודה, באיזור הכי שומם ויבש שהכירה.

 

הבחור הוציא ספרון לימוד קטן מתיקו, והחל לומד בו. הוא שקע בלימודו, ורק לאחר דקות מספר הרים ראשו והווכח לכך שבחורה צעירה יושבת על הספסל בו הוא יושב. קצת מכונסת בעצמה, מדי פעם מרימה את ראשה לראות אם חולפות כמה מכוניות בודדות, או לחלופין - להציץ בעיניו.

 

כל תושבי האיזור קוראים לטרמפיאדה הזו "השיממון" כשמה כן היא - כמעט תמיד שוממת.

שוממת מאדם, ושוממת מכלי רכב.

 

 

סמוך לטרמיפאדה היה כפר ערבי קטן, והיא חששה לעמוד שם לבדה.

הוקל לה מעט כשהבחור ההוא הצטרף אליה. היא הרגישה יותר מוגנת.

 

 

 

פרק ב:

 

 

עוד מעט שקיעה, וחם. מאוד חם.

הוא הביט בידו ונזכר שהשאיל את שעונו לחברו שהזדקק לו יותר ממנו.

 

הוא היסס מעט, אך אין ברירה- "אהה.."

קולו הגברי, הצלול והשקט, אשר כמעט ולא נשמע - הדהד באוזנה.

היא הסיטה את ראשה אליו והוא שאל בנימוס- "את יודעת מה השעה במקרה?"

הפעם קולו נשמע יותר, בטוח יותר, אך עדיין חלוש ומהסס.

"עוד חצי שעה שקיעה" ירדה לסוף דעתו.

"תודה.. תודה רבה.." ענה בחיפזון ובפיזור הדעת. 

'איך אשיג עכשיו מניין..' מלמל לעצמו וקם ממקומו. הוא התהלך בחוסר אונים, הלוך ושוב, הלוך ושוב. הרהר וחשב.. לבסוף ניגש לתיקו והוציא מתוכו סידור חום מעוטר. התרחק מעט והתייחד עם ריבונו של עולם, כיוון את ליבו לבוראו.

דקות ארוכות עברו והנה הבחור מסיים את תפילתו, חוזר לספסל עליו יישב מאז הגיע, ומתכנס בתוך עצמו, בדיוק כמו הבחורה שיישבה בקצה הספסל. כל אחד בעולמו, כל אחד במחשבותיו.

 

 

 

 

 

 

עד כאן לבינתיים....

פעם הבאה אני אשלח את פרק ג' וד'. 

אשמח לתגובות

(מתוך הספר "ימות המשיח של הרב ברוד)

 

אחד מהדברים המיוחדים שבגאולה הקרובה הוא שבגאולה זו לא ישאר שום יהודי בגלות!

בגלות מצריים- לא זכו הרשעים לצאת. (מתו בשלושת ימי האפלה).

ואילו כאן, נאמר שלא ישאר אפילו יהודי אחד בגלות.

על גאולה זו נאמר: "חי אני נאום ה' אלוקים, אם לא ביד חזקה... אמלוך עליכם"- אפילו אם יהיו כאלה שלא ירצו להיגאל, יגאל אותם הקב"ה בעל כורחם וימלוך עליהם.

איך יתכן שהרשעים יזכו לגאולה?

מוסבר על כך, שאין הכוונה שהם ישארו ברשעותם. הם יחזרו בתשובה ואז הקב"ה יגאלם. הקב"ה יכניס בהם רצון לחזור בתשובה ואז יגאלם.

משיח נאו!

שבוע טוב לכולם!

קל לפתח כאן רגשות מהר .
קל להתאהב מהר .
קל לומר דברים שבכלל אינם נשמעים, אפילו קל לשקר.
קל לפגוע, וואו. כמה שזה קל.
והיא/הוא ישארו שם מאחורי המסך ופשוט יצחקו, ולא אכפת להם בכלל מה הם עשו.
גם ככה זה וירטואלי, נכון?
ואם אראה את אותו אדם במציאות לא נכיר אחד את השני, אז מה אכפת לי בכלל?
לא. זו לא הדרך. ממש לא!
מאחורי כל מסך ומסך פה נמצאת נשמה ענקית. בריאה מדהימה של ה' יתברך.
כדאי ורצוי לחשוב פעמיים לפני כל תגובה כאן . לפני שמפתחים רגשות כלפי בנאדם אחר. למה? כי אנחנו לא יודעים מה יהיה ..
נכון. זה הכי כיפ שבעולם. לכן. צריך לחשוב.
שאו ברכה נשמות ענקיות!
זכיתם להיות חלק מנוער קדוש וטוב .
אשריכם

טוב, סיכום התנדבות בנים!!! - נוער וגיל ההתבגרות

בצורה שתנה לגמרי את כל ההסתכלות שהייתה עד עכשיו על ההתנדבות לבלי היכר ולכן אסור למי שקרא את הסיכום הקודם לההסתפק בו.

אבל. אני לא בטוח שאספיק/ יש לי כח לכתוב עכשיו...

אז אני מכריז על אופציה לדחייה, תלוי מה ילד לילה....

זה התחיל שהייתי בכיתה ח', תחילת שנה.
שנאתי את המקום הזה, אמרתי שבחיים אנימלא אהיה שם. פשוט לא!
אבל כנראה שלקב'ה יש תוכניות אחרות, ושבת אחת פשוט עליתי ורק ניסיתי. התאהבתי! אני זוכרת שאפילו באותה שבת. במוצש, יצאנו כל השבט.
וככה עברה שבת ועוד שבת, עד שהרגשתי שייכת! הרגשתי חלק! ככ חיכיתי לפעולות שיהיו, לשבתות, למסעותת!!!
וככה עברה שנה, ואז עליתי לכיתה ט', וככה עברה לה עוד שנה.
ואז הגיע היום שהודיעו לנו על הכנסה להדרכה, וואו! איך פחדתי שאני לא אכנס. פחדתי נורא, הסניף היה חלק ענק בחיים שלי. התנועה בכלל.
היום הגדול הגיע! הודיעו לי שנכנסתי!
וואוו!! אי אפשר לתאר תהרגשה הזאת בכלל!! ככ שמחתי!!
זכיתי להדריך שבט מדהים. שהעברתי את כל מה שרק יכולתי.
אז, זה נגמר .. סיימתי להדריך שנתיים .
החלק הגדול שהיה משו בחיים שלי נגמר .. הגיע הזמן לתת את המקום לשתי בנות אחרות, שאני בטוחה שהם ייתנו את כל מה שרק יוכלו, כמו שאני עשיתי(:
אז המקום שבכלל לא רציתי להכנס אליו, היום אני בוכה שאני עוזבת אותו .
ככ מודה לקב'ה שנתן לי את המתנה הזו. שהשפיעה עלי רק לטובה!! ששינתה אותי רק לטובה!
ואו. אלוקים תודה!
זאת המתנה הכי טובה שקיבלתי.
זכיתי להכיר אנשים מדהימים. חניכות מדהימות!
שלימדו אותי המון. ומכאן רק נמשיך הלאה ..
ומכאן המסר שלי אליכם, אל תפחדו להתחיל התחלות חדשות. בסוף רק זוכים מזה.
שבוע מצויין

איזה עובי עלים אתם לוקחים?

 

מתנדבים יקרים!

היום, יום חמישי כ"ה אב. משהו משהו למניינם... "יום חסד!"

שימו לב, הזמנים נשארו  בערך אותו הדבר שינוי בינוני-פלוס בתוכנית.

 

אחרי בירורים- מכיון שארגון "חסדי נעמי" לא צריכים מתנדבים  היום. וכן הארגונים- "יד עזרא  ושולמית", "תכלית" ו"יד אליעזר" לא הצלחנו ליצור אִתם קשר/לא צריכים מתנדבים היום-

אנחנו הולכים להתנדב ב...

 

אחים  לנשק!!!  (זה ארגון להסברה ציבורית על השירות המשותף) (להסבר  למה זה חסד- תשאלו שם(

התוכנית היא עם שני חלקי- לימוד ופעילות.

 

אז ככה-

12:00- נפגשים בתחנה המרכזית (תהיה עליה למעוניינים לדף הניקים שליט"א(

שימו לב- !12:30 )-נא לדייק) יציאה מהתחנה, הולכים לביה"ח שערי צדק. מי שיכול- נשמח אם יביא כלי נגינה. עושים שם א- ביס'ל פריילעך (קצח שמייח(

13:30- בערך עולים בזריזות לישיבת מרכז הרב שם לומדים ב"הרחיבי"  ולומדים! (יהיו מקורות)  (להזכירכם- להבדיל מהקבוצה של הבנות לנו יש חובת לימוד תורה....(
-נתחלק לחברותות או שנלמד בקבוצה, תלוי בהחלטה שלכם, ונלמד את המקורות.

-לאחר הלימוד נתאסף (אם נצטרך שלב כזה)
-נראה דפי הסברה להשלכות השירות המשותף במערך הצבא, בגשמיות
- נדון על המסקנות מהלימוד, החשיבות של הנושא.

- יהיה תדריך קצר  וזזנו

איזור 14:30+  נצא לרחובה של עיר [התחנה המרכזית, (אל-מוחפ'ר מרכז'יה  , סנטרו סטיישן (
שמה נקים דוכן, ונחלק פלאיירים , נדבר עם אנשים (ובינינו...(

שעת פריקת הדוכן- משוער 15:45-16:30 תלוי ברצון של כל  אחד בערך...

מי שרוצה (ויביא כסף) נלך לדודא-לפיצה לסיכומיום.

חוזרים איש איש למשפחתו/ביתו/גפנו ותאנתו/ מה-שהוא-לא-עושה-בחופשה.

 

מי שיכול- שיביא רב קו. (שוב- כלי נגינה(.

תגובות, מידע  נוסף, עידכונים, פרטים, כל הדברים שקשורים להתנדבות- נחמיה .

דרכי הגעה- *8787, פאטמה מ"כל קו" (או חוה)

 

מי שמגיע- נא לשמור את המספר  של נחמיה, באישי, או באישי עם הניק "התנדבות נוג"ה".

מי שבסוף לא  מגיע  (אין כאלו!) - נא לעדכן את הנ"ל  (מי שבסוף לא  מגיע- ייחסם בפורום, סתאם...( 

 

יישר כח גדול!

בהצלחה לכולנו!

@נחמיה17
@@נגרינסקי
@עמירם
@עוד ניקים שלא זכיתי לראות..

א-י
יא-כ
כא-ל
לא-מ
מא-נ
נא-ס
סא-ע
עא-פ
פא-צ
צא-ק
קא-קיב
קיג-קיח
קיט-קכא
קכב-קל
קלא-קמ
קמא-קנ ויהי רצון

שתבוא תקופה וכבר לא יהיה לנו אתזה.
זהו כל אחד מפה יעבור לשלב אחר בחיים-זה משמח
אבל יש בזה גם משהו עצוב שנגמר.
עכשיו זה יותר עצוב כי עדיין את השלב המעבר אבל אולי שזה יקרה אז פשוט נהיה שמחים ואז נגיד שכן היה לנו כייף חבל שנגמר אבל נהננו ויבוא עוד דברים כייפים.
ואם כל אחד יעבור למקום אחר אז זהו אין מה לעשות וצריך לשמח..בהשתדלות..-למרות שזה לפעמים קשה.



אני ממש שמחה שהלכתי להתנדבויות פה.תמיד זה היה עם תוכן מסודר מאורגן.שכייף לבוא אליהם.
זה ממש לימד אותי מלא דברים קודם כל שלא ראינו אחת את השנייה לפני שנפגשנו ואיך כל אחת ניראת וזה ממש לבוא ממקום טוב של בלי לשפוט בלי שום דבר.פשוט לבוא להפגש ולהתחבר ולדבר.וגם אם זה אנשים שבחיים לא דיברנו איתם בפורום אולי רק הודעה שתיים.וזה ממש לימד אותי לחיים בכלל.
וגם שפשוט באנו לא משנה מה הגיל שלנו ואיך כל אחת ופשוט התנדבנו והיה לנו כייף.
וגם שכל אחת היא פשוט הביאה את עצמה.כל אחת באמת הייתה מי שהיא.וזה מיוחד.ובאמת זה היה מדהים.
ואני שמחה שאחרי המפגש זה עשה לי יותר טוב כי דווקא בחיים האמיתיים יש יותר תקשורת מאשר פה.
אני לא אומרת שלא.גם פה יכול להיות תקשורת אבל לא תמיד היא בטוחה ונכונה..וקצת שוחקת.. ויותר כייף להיות מחוץ לפורום שיש תקשורת טובה יותר.