פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 495)

אולי איזה נופש איתכם או בלעדיכם או לנסוע לאנשהו..

מתנות כמספר השנים שלהם. עשינו את זה לאבא שליז, ואחר כך חיברתי ברכה בחרוזים שכללה בתוכה את כל המתנות. היה מאוד מצחיק ונחמד.
המתנות לא צריכות יקרות, לדוגמא אנחנו קנינו להם "שובר"לבאולינג או סתם כל מיני דברים קטנים שאפשר לקשר לבדיחות משפחתיות וכאלה...
אם את רוצה רעיונות למתנות אני יכולה לעזור...

(אני כרגע ביישוב שלך)

תהני!! ודש

(תודה! יוצאת לנופש מוזר כזה עוד מעט..)

(תהני!!! הייתי ממש רוצה להצטרף.. )

@מקופלת.

@א"ש. אמרת שלא?

@תורה מעל הכל! פליז תבואי!

אז בוקר טוב לכל הישנוניות ויאללהה להתארגןןן

איזו רגישות אשרייך.

ורציתי להגיד זה קצת שונה אבל כתבת,
הייתי צריכה אומץ כדי לא לפתוח פצלש.."
אפשר להגיב עלזה משהו?
למה לפתוח פצלש? למה שלא תכתבי את באמיתי שלך את מה שאת חושבת ואת מה שאת מרגישה.
זו את! ואת הכי אמיתית שיש.אני מסכימה שכל אחד צריך להתנהג בפורום לפי הנוחות שלו.
אבל את לא כתבת משהו רע,או משהו לא טוב.
זה היה ממש רגיש וכתבת יפה,ותודה עלזה.
אבל סתם,הפורום לימד אותי גם דרך הפצלשים,כמה שאנחנו צריכים להשתדל להיות אמיתיים,וכן גם אם כתבת משהו,זה הכי בסדר שיש.
לא כל מי שי לו פצלש הוא לא אמיתי חלילה,מקווה שהבנת,ז"א אני לא אומרת שמי שיש לו פצלש זה לא טוב,פשוט פצלש מזכיר לי כל הזמן את העניין הזה של האמת.של להיות מי שאתה בלי לפחד ולחלום ועוד
פשוט זה סתם מזכיר לי כזה,שאם יש לך משהו להגיד/פריקה או כל דבר אחר,או סתם ייעוץ,אז למה לא מהניק הרגיל?
שזו מי שאת! זו את וזו מה שאת חושבת
אז זו סתם נקודה שעוזרת לי וגורמת לי תמיד לחשוב שמה שאנחנו כותבים בפורום,זה מה שאנחנו מרגשים,ובאמת הכי כיף ואמיתי ושזה הבן אדם,שהוא לא צריך להסתתר שהוא הכי אמיתי בלי שום מגן.
שזה הוא וזה הוא שהוא מיוחד
וכתבת ממש יפה! והעלת את זה.ואת רגישה ממש.
וזה יפה לראות

אז אומר ואסגיד אשני מסכימה איתך בעניין זה. מצד שני, אסביר את ההלבטות באופן כללי.

כיוון שיש אנשים שמכירים אותי- לפעמים לא הכי נעים לכתוב קטע מסויים או להראות קטע שכתבתי או מה שלא יהיה. לפעמים אני אעדיף שיקראו בלי לשייך את זה להכרות האישית איתי וכד'. לפעמים גם אאוטינג מוסיף לרשימת הלאוים

וכאן החלטתי לכתוב מהניק שלי. ובכלל הזה התקדמות גדולה מצידי שכתבתי את זה.

עוד יותר מהניק שלי תודה לך שקראת!

ותודה ענקית יותר על הפרגון.

@הכל מאת ה' , כתבת ממש יפה! 

נקודה לחשבה..

אבל אני מסכימה עם אהבת ישראל.

לפעמים בגלל שמכירים אותך אנשים במציאות, את לא רוצה שכולם יוכלו לדעת כל דבר שאת עוברת ומשתפת..

דווקא בפורום יש את המקום הזה של להיות אנונימיים, לשמוע חוות דעת של אנשים מבחוץ, כי לא רוצים לשתף את אלו שמכירים..

 

אבל ממש תודה על מה שכתבת, זה לא סותר שיש את זה משהו מאוד אמיתי ונכון.. 

א. כתיבה ממשש יפה!
ב. כותרת. מסכימה עם *כל מילה*
ג. חייבים להעלות את זה למודעות. שמחה שהיה. י שעשה את זה!
כמה שהאמת נכונה ככה מתרחקים ממנה!! חכם מי שאמר את זה. ממש במקום.
ד. בתוך אחת שמכירה מקרוב גם כאלה עם מגבלות פיזיות... וגם כאלה אם מגבלות אחרות. שינוי חייבים!!
לשנות גישה. לשנות דיבור. לשנות אוירה. לשנות עולם! לעולם טוב יותר!
זה לא חייב להיות דווקא הביטוי חולה נפש. יש עוד מספיק ביטואים שאנשים אומרים. ואפילו לא יודעים כמה זה מזיז ללב של אותו אדם! מזיז. מזיז וכואב.
ה. בתור צעד... מקבלת בעז"ה להשתדל להסתכל גם על אנשים אחרים שעד עכשיו הסתכלתי עליהם בעין לא ממש... להסתכל יותר חיוהי יותר בטוב לשפוט פחות.

נ.ב. אם היו פה כפילויות זה לא היה בכוונה אלא רק מראה כמה אני מסכימה עם הנאמר. 👍👍

המשך יום טוב וחיובי. לכולםם

אהבתי את ההתייחסות לכותרת ותודה ממש על הפרגון!

מסכימה לגמרי עם התוספת שלך. אני כתבתי על זה מסיבות שניתן להבין ממה שנכתב

אבל מסכימה איתך לחלוטין. חייבים שינוי.

(עיין ערך ביטוי "מפגר", אולי אחד שקצת עבר מן העולם.. למה? יש אנשים שבאמת מתמודדים עם בעיה כזאת....)

תודה רבה!

ויישר כוח גדול!

מסכימה עם העניין בכלל של לשמור על הפה ולא לפלוט מילים שאח"כ נצטער עליהן.
וחוץ מהפה, גם בלב-לא לשפוט את האחר, אין לנו מושג מה הוא עובר, כן להיות עירניים ואכפתיים אבל יש צורה ודרך לכל דבר.

תודה לך זו נקודה חשובה.

וכיף לראות שכל אחד לוקח את זה למקום קצת אחר, ולאותו כיוון.

תודה רבה לכם!

אתם לא יודעים אפילו עד כמה אתם משמחים אותי עם התגובות המדהימות שלכם. תודה!

כמה אני שמחה שהעלת את זה פה....

כמה זה באמת חייב במה...

תודה רבה לך!

תודה לך! התגובה שלך ממש מדרבנת ומחזקת.

מדהים כמה רגישות יכולה להיות לבן-אדם.............באמת נקודה חשובה מאוד שקיימת בעוד הרבה דברים אחרים דומים ותמיד צריך להשתדל לשים לב למי שמסביבנו שלא יפגע חלילה.....................אשרייך!!

 

גם על הפרגון

אין לך מושג כמה שמחתי כשקראתי את זה. באמת.

זה כלכך יפה, רגיש, איכפתי.

תודה, הערת את תשומת ליבי.

 

וזה יפה ששמים לב למתמודדי נפש, כי הרבה יותר שמים לב בד"כ למי שהקושי אצלו מוחצן.

אבל ההתמודדות היא אותה התמודדות.

אז תודה רבה.

 

(תדעי שזה ממש עזר שכתבת את זה. זה עזר לי להבין יותר לגבי מישהי.)

 

והרעיון הזה של החולה נפש- זה כ"כ יפה ונכון.

מאמצת בלי נדר.

תודה.

סליחה שאני סותרת

אבל לעניות דעתי נראלי שמחלת נפש היא הרבה יותר קשה דוווקא בגלל שאפחד לא מכיר בה!!

מיילר בפיזי שותף לצרה חצי נחמה אבל בנפשי זה הרבה יותר מורכב..

כמובן שבשתיהם יש דרגות

זה כ"כ מסובך לדבר על מחלות נפש, יש יותר מידי מהם.

כשאתה מציין מחלה להשוואה, אתה מדבר על דלקת ריאות??
 

רוב מחלות הנפש שאני מכיר אי אפשר להבריא מהם, אפשר להתמודד איתם, אבל לא להבריא.
 

ורוב המחלות הפיזיות שלא ברורות, נראה לך שאנשים מקבלים?

לא משהו שרואים או אפשר להבריא, אבל מישהו עם משהו רציני שלא מבריאים ממנו, הוא רוב הזמן שומר בסוד.
וזה לא כאילו החברה מקבלת כ"כ אנשים עם בעיות רפואיות שכן רואים אותם.

 

האמת מחלות נפש מתקבלות יחסית יותר מדברים אחרים, לפחות האלה שלא פוגעות בצורה נורא חזקה בסביבה.

ואגב, אני בת

 

אז ככה. קודם כל אני מאוד מסכימה עם האמירה הראשונה שממש מסובך לדבר על מחלות נפשיות. כל מחלה היא כל כך שונה וכל תופעת לוואי וכל תסמין, ובכלל לא משנה אם לשני אנשים יש בשם הרשמי את אותה מחלה. מסכימה מאוד.

 

מסכימה שההשוואה לדלקת ריאות חריפה, כמה שתהיה- לא השוואה הכי נכונה. התלבטתי איזה השוואה לתת ובכל זאת העדפתי אותה, על פני דברים אחרים שעלו לי בראש. אבל בהחלט אפשר לומר שההשוואה לזה ספציפית, לא ממש נכונה.

הרעיון היה להבהיר שכמו שיש מחלות פיזיות והן מתקבלות בציבור ומכילים אותן, ואף אחד לא בחר אותן, כך גם מחלות נפשיות. אף אחד לא בחר אותן, אבל הן לא בדיוק מתקבלות בציבור והבה זה מחוסר ודעות וחוסר דיבור על העניין.

 

נקדוה נוספת שאני מאוד מסכימה- הרבה מחלות נפש הן כרוניות. נכון. בניגוד למחלות פיזיות שמהרבה מהם ניתן להבריא. יש גם מחלות פיזיות שמהן אי אפשר להבריא והן מלוות את האדם- ציליאק, סכרת ובטוח יש עוד שאני לא מכירה או שלא עולות לי עכשיו לראש.

רק של-2 הדוגמאות האלו שנתתי, יש מודעות. הן לא מרחיקות אותך ומרתיעות אותך, כמו שמחלת נפש יכולה לעשות. אז נכון שהשוני הוא באמת בסוג המחלה ונפש וגוף זה שונה, אבל כשאדם לא בהתקף כלשהו (במחלה נפשית)- אז למה גם אז אם יידעו שיש לו את זה, יירתעו ממנו?? הרי אז הוא "רגיל" ממש.

ונכון שישנן מחלות פיזיות שמסתירים ולא מספרים לכל העולם. מסכימה מאוד ומקבלת.

וגם מחלות נפשיות הן כאלה שלא מכריזים קבל עם ועדה שפלוני חולה. מסכימה.

חשבתי על זה כשכתבתי. עוד סיבה למה העדפתי לכתוב בהשוואה שלי- "דלקת ריאות חריפה ביותר או כל מחלה אחרת" ולא לתת שם של כמה דברים שכן חשבתי עליהם.

אני לא רוצה חלילה לפגוע באיזושהי צורה בהתמודדויות אחרות, אם נפשיות ואם פיזיות. אז מתנצלת אם זה קרה בלי ששמתי לב בהשוואה שלי.

 

ולמרות מה שאני אומרת, אני לא יודעת אם זה היה ברור, אז אכתוב שוב- אני מסכימה עם הרבה ממה שאתה כותב.

תודה שאתה מביא צד שני נוסף וחשוב.

לגבי המשפט האחרון- אני לא ממש יודעת על מה מדובר כך שקשה לי קצת להגיב על זה.

באופן כללי, יכול להיות שזה ככה, ויש המון לגיטימציה נניח ללכת לקבל טיפול פסיכולוגי וכו'. (פסיכיאטריה עדיין מרתיעה אנשים.)

ומאוד הגיוני שגם בזה יש לנו מה להשתפר והמון. מסכימה.

ושוב תודה רבה שכתבת!!!

תודה!

@אהבת ישראל!! אשרייך לגמרי!!

אשרייך שאת ככ רגישה ואכפתית.

אשרייך על העומק המיוחד.

אשרייך על האומץ לכתוב.

אשרייך שהעלת למודעות של כולנו את הדבר החשוב הזה.

אשרייך לגמרי.

 

 

בדיוק חשבתי על זה לפני כמה זמן, על העניין של חולי בנפש. אולי בכיוון קצת אחר, אבל בכל זאת..

 

כמו שכתבת,המון פעמים הביטוי הזה "חולה נפש" נזרק במין זלזול כזה, כלפי אדם שעשה משהו קצת חריג, שלא מוצא חן בעיניינו.

יש בו משהו, בביטוי הזה, שמרתיע, שמרחיק, שגורם זלזול. אולי פחד.

אבל בעצם, כולנו קצת חולי נפש. (ואני חלילה לא מורידה בערכם של המתמודדים באמת)

בכל הפעמים האלו, כשאנחנו עצובים, בדיכאון, כשאין לנו כח לכלום, אנחנו בעצם חולי נפש.

ומה זה אומר חולי נפש? זה אומר שהנפש שלנו חולה.

בדיוק כמו שלפעמים הגוף שלנו חולה, ככה לפעמים גם הנפש חולה.

אז כן, תקראו לי חולת נפש! זה לא גרוע כמו שזה נשמע!

לפעמים גם הנפש חולה. וזה בסדר גמור!

 

ואחרי שמסתכלים על זה ככה, משהו מהנפח של הביטוי הזה יורד. הוא כבר לא מרתיע כמו פעם.

ואז גם אפשר להסתכל על האנשים האלו, הגיבורים, שמשום מה הסביבה לא מתייחסת אליהם כמו אל אנשים החולים בגופם, אלא, ותסלחו לי אם אני בוטה, כמו אל מצורעים, מנודים, שמסוכן להתקרב אליהם. החברה שמחוץ למחנה. (ואני מדברת על המקרים שבהם זה כבר ידוע ונפוץ ולא מוסתר בתוך המשפחה)

אפשר להסתכל עליהם, ולקבל פרופורציות.

נכון, אצלם החולי הוא יותר קשה. אולי אפילו הרבה יותר קשה. אולי גם לא ניתן לריפוי. 

אבל בואו לא נסתכל על זה בצורה ככ עקומה!

אנחנו בני אדם. גוף ונפש שמחוברים ביחד.

היום, תרבות המערב שולטת בנו, מעצימה מאוד את הגוף. את הנפש דוחפים לירכתיים.

ולכן, כשהגוף חולה, מסתכלים על זה כדבר לגיטימי, הגיוני.

גם כשזה קשה, גם כשזה בלתי ניתן לריפוי.

אבל כשהנפש, שמתאמצים כל כך להסתיר, נהיית חולה, זה מפחיד! פתאום היא מזכירה לנו את קיומה! מזכירה לנו שגם היא כאן, נוכחת. צמאה. רעבה. מרגישה. שגם אליה צריך להתייחס!

ולכן, אני חושבת, כ"כ קשה לנו להכיל. בעולם כמו שלנו- זה לא מפתיע.

 

אז בואו ננסה, באמת, להבין, לקבל, להכיל, וכן, להיות במודעות. ולהבין את המשמעות.

 

התחלתי לכתוב, ועלו הרבה הגיגים תוך כדי, אז אני מקווה שלא יצא מבולבל. 

אם יש למישהו הערות\ הארות\ חילוקי דעות, אני אשמח לשמוע. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

טוב, אז קודם כל תודה ענק על הפרגון! ממש ממש ממש!

 

דבר שני, החזרת אותי קצת אחורה עם ההתחלה שלך. שיחה עם בנאדם מדהים שאמר לי את הדברים האלה!!

מסכימה איתך מאוד!

תודה לך שכתבת אתזה!

עוד נקודה למחשבה בעניין. למחשבה ולמעשה בע"ה.

תודה לך!!ממש!

רק שתדעי, זה בא לי ממש במקום שהעלת את זה עכשיו.. 

הנושא הזה ממש העסיק אותי בזמן האחרון..

ראיתי כשהעלת, וממש חיכיתי שתהיה לי כבר הזדמנות לקרוא באמת..

ובזכותך חשבתי על הרבה ממה שכתבתי קודם

אז תודה לך!

הארת את עיני.

אפשר לשמור את מה שכתבת?

מהממת שאת

אפשר עד שינוסו הצללים אותו סגנון כמו אורנה בורדמן הסטורי רומנטי עדין ויפה אפשר סיפורי חיים שירת מרים , מן המדבר והלבנון , כצל ציפור , ועוד אם תרצה עוד תגיד

אפשר קצת פירוט על ספרי יואב בלום?

הסבר רציונלי על תהליכים שקורים לנו?

@צריך עיון

מצרפי המקרים יותר עונה על ההגדרה. ספר מעולה

הקבוע היחידי חביב

המדריך לימים הקרובים גאוני

זה בעיקר ספרים משעשעים

כמו השאר

של טולקין

של דאגלס אדאמס

ייסורים של אהבה- מהמםםםם

נולד לעוף

וגם כצל ציפור של יאיר אנסבכר.

וכם שלט רחוק של א. קווין

ספרים של הדסה קלוש:

• עד שינוסו הצללים
• שלהי קיץ 
• שיעור מולדת 

לוחמי התמורות

 דווקא שם- סיפורם של אנשי ההתיישבות החברתית. כתב: אלישיב רייכנר

בן חמאס- סיפור בנו של החמאס שהפך לסוכן שב"כ. כתב: מסעב חסן יוסף.

שירה גאולה

שלם יותר מלב שבור

אחי גיבורי התהילה

של מנוחה בקרמן

למיטב זכרוני, מסופר על חני, נערה חרדית שמגלה כי בעת לידתה היא הוחלפה עם תינוקת גויה באנגליה(כי אמה האמיתית והגויה לא יכלה לגדל אותה, ואילו בתה האמיתית של אמה היהודיה נפטרה בלידה, והאם הגויה ביקשה שימסרו את התינוקת שלה למשפחה היהודית בלי ידיעתה). בנוסף, היא נמצאת בשידוכים ונפגשת עם בחור, אך משפחתו עוזבת את השידוך,דומני,מאחר שלהוריה אין יכולת כלכלית, והבחור מתחתן לכאורה עם חברתה. בספר מסופר על ההתמודדות של חני עם הגילוי ועם עובדת היותה גויה, על השאלה האם להתגייר או לא ועם המשברים בחייה עד הסוף הטוב...
אני חושבת שקראתי את הספר בכיתה ז' או ו' וסיימתי אותו באותו היום - מאחר שלא היה ניתן להפסיק לקרוא אותו.ספר מקסים.
בנוסף,למחברת-מנוחה בקרמן, יש שני ספרים על 'שולינקה'-ספרים מדהימים ומרגשים,אני מאד ממליצה

כמעט כל הספרים שלהם

אבל לא משהו מלחיץ 

זה לא משנה בת כמה את. אני לא עשיתי אבל שמעתי שזה לא מפחיד 

בהצלחה!

במליון נסיבות...

בקטע של הלחץ אולי אוכל קצת לשחרר... אין לי מושג אבל מזה הנתוח ציפורן חודרנית....

נכון שניתוח זה שם מפחיד, אבל השם יותר גדול ממה שאת עומדת לעבור בתכלס...

זה לא שמוציאים לך כליה או משהו.

 

את יכולה להיות רגועה, מי שיעשו את העבודה הם הרופא, הגוף שלך והקב"ה.

אז את יכולה להרפות ולתת למציאות לעשות את שלה.

 

כל ניתוח עובר עם הרדמה, אז זה לא יהיה כל כך נורא.

לא עברתי את זה, אבל זה לא יכול להיות יותר גרוע מכאבי שיניים. 

את תשמחי להיות אחרי זה.

הללואי. כי אז לא מרגישים. זה מקומית...

אני כבר אחרי שניים כאלו. קצת כואבת הזריקה של ההרדמה, משהו כמו חמש שניות.
ממש לא נורא.
אחרי זה לא מרגישים כלום ברגל... ממש כלום

שאנשים רק נוגעים בי...

אז הלכתי היום לטרם כי זה נראה ממש לא טוב, עם הורה שלי.
בקיצור עשיתי הרדמה כללית, וסיימתי עם זה. עדיין לא יודעים איך זה יהיה, אבל בואו נקווה לטוב.
יש לי תור לרפא מומחה לפני ראש השנה, שזה יחסית קרוב...

*בעיתה - אחישנה.

* המחלה הקטלנית ביותר בעולם היא החיים, ממנה אף אחד לא יצא חי!!

אהבתי👍

אותו הכי אהבתי

*חיפשתי את עצמי בהודו. ופתאום מצאתי אותי בישתבח...

יש-טבח הבורא שמו

קראו ברצף

לעולם אל תחשוב להיות מינימום. גם לא מקסימום. לשתיהם יש מום 

*הלימודים הם חיינו אך לא בשבילנו

אוףףףף איך אני מחכה לסוף שמינית 

אני לא רוצה להתחיל שביעית וללמוד כל היום 

לא רק תכתבו מה הכי אהבתם(זה גם מעלה אבל אל תבחרו משו אחד...)

כל העולם כולו

ארמונו של מלך

וכל אחד יודע שבתוך ארמון

רק רצון המלך נעשה (ביני לנדאו)

תעשו חיים בחיים, כי בחיים לא תצאו מהחיים בחיים!

@נער גבעות מצוי ממש חמוד!!

 

במיוחד לאוהבת משחקי מילים שכמותי

מי צריך אצטרובל???

 

 

 

 

 

 

 

 

 

@מקופלת.

@שוקו וניל

אהבתי

כל מי שיכול שיבואא

שתשלחי

שלא תעזי להגיד שייבשתי

סתם, תעשי מה שבא לך

אם אתם ממשש מתעקשים

אני אשתדל לשלוח בהקדם!

בינתיים.. לילה טוב!

שאם יש לך סמרטפון אז מציקים לך, ואם נוקיה אז הם לא?

כל עניין הטלפונים החכמים הוא עסק רציני מאוד וקשה להציב באמת גבול ברור אצל קהל יעד צעיר בגילאי תיכון בנוסף אם מדברים על קבוצה גדולה כישיבה תיכונית שמסתמא מונה באיזור 200 בחורים עד כמה לקבל את המכשירים האלה ואיך לשתמש בהם...
כתוצאה מכך אפשר לראות הבדלים בישיבות השונות היכן הגבול נמצא... יש שיאפשרו כל מכשיר חכם, יש שיאפשרו רק מכשיר "טיפש" ויש שיציבו גבול בין לבין ברמה מסוימת...
איך מתייחסים לזה? אני חושב שצריך להתייחס לזה כמו כל גבול אחר שקיים בישיבה... כמו שיתכן שישיבה תאפשר יציאה כמעט חופשית מהישיבה כדי לפרוק לחצים ומנגד ישיבה אחרת תמעט ביותר... אלה חוקי הישיבה ואלה הערכים שבהם היא דוגלת, אפשר להסכים איתם ואפשר שלא... בסופו שלדבר, הם המוסד והם קובעים (אם מרגישים שממש אין קשר לערכי הישיבה, אפשר לזכור שלא חייבים להיות שם דווקא בכלל)... הגיוני לתבאס, אבל צריך לקבל בלית ברירה...
לפי התגובה שלו אני מניח שכבר קיים אצלו מכשיר חכם עם אינטרנט... ממליץ בזמן הזה עד שיתחיל זמן הלימודים לעבוד בינתיים על העסק הזה כדי לתרגל לאט לאט לכך שרמת השימוש במכשיר תרד... כמובן שאם שייך אז לדבר איתו על זה...
שאלת מה קורה אצלינו... אצלינו בישיבה מותר שימוש במכשירים חכמים בתנאי שיש להם סינון של'נטספארק'...
בהצלחה לבחור...

אצלנו גם (ישיבה באזור ירושלים) יש חובה להתקין נטספארק דרך הישיבה או שההורים יתקינו דרכם.
כשזה התחיל לפני שנתיים וגם כשהחמישית נכנסת יש סביב זה מהומות וויכוחים בין הצוות לחבר'ה אבל בסוף (מאוד מהר) העניין מסתדר.
רמת הסינון שדורשת הישיבה שבה בנך ילמד לא מאפשרת בכלל כניסה לאינטרנט?
דעתי היא שצריך לחייב סינון אבל ברמה שתתן לתלמידים כניסה לאינטרנט. חוץ מזה, משמח מאוד לראות שבהרבה מקומות יש חבורות בתוך הישיבה כמו 'עזים בקדושה' שבוחרות להגביר את הסינון או להפחית את השימוש. העניין הוא שצריך להשאיר מקום לבחירה ולתת חירות, שאינה הפקרות, לתלמידים.
ולמקרה הספציפי... אם כל מי שלומד בישיבה הזו נמצא במצב הזה, מה יש לעשות? לדעתי כדאי להבהיר כמה זה נחוץ ולמה זה בא מדאגה אמיתית לכל ילד. להסביר שבמצב של היום האינטרנט הוא באמת מקום שמלא בדברים הרסניים. הסכנות באינטרנט פוגעות ברכות ובשלווה הפנימית שחשוב מאוד שתהיה לבחור/ה (מניסיון). וזה לא רק סרטים מזעזעים שגורמים לזה, זה סדרות ואתרי חדשות. וכמו שאמרתי, לענ"ד זה ממש קריטי להסביר שזו לא איזושהי הנחייה מגבוה של חינוך אכזרי אלא שזה דבר שבא מהבנה מושכלת של המצב העגום והדאגה לכל נפש של נער.

אם את שואלת אותי צריך לגרום לו לשים סינון מעצמו, כמובן שזה לא פשוט וכו וכו. זה אחד הנסיונות הכי קשים של הדור... ממש!
אגב, אני לא יודע כמה אתה מהדור הישן או החדש אבל כדאי לדעת שכיום נחשפים לתכנים בגילאים ממש צעירים לתכנים נוראיים ואין מה לעשות ואמרו חז"ל "אין אפוטרופוס לעריות" בתור מדריך גם בתנועת נוער (מדריך של גדולים) וגם בלי קשר בתור מישהו שגם למד בישיבה שנחשבת "פחות דוסית" אפשר לומר שלתערנו יש מצבים ממש נוראיים.
אז כמובן שאין לי חשדות על בינך שהרי "ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ" אבל ממש חשוב להתקין סינון ועוד יותר אם הישיבה דורשת ואין להתבאס מזה אלא לשמוח! אני אישית ביום שקניתי סמארטפון התקנתי חסימה ב"ה ונכון, לפעמים זה מבאס כי זה חוסם דברים חשובים/מעניינים אחרים שממש לא היה צורך לחסום אבל צריך לשמוח בזה שבזכות זה לא קפצה פרסומת ולא שום דבר! אני חפרתי לעצמי שביום שאקנה סמארטפון אתקין חסימה גם מצד עצמי וגם מצד של איך שזה נראה ושזה ממש מחזק את עצמי ואחרים וזהו בגדול! יישר כח!! (אם אתה שואל אותי אתה יכול להראות לו את התגובה הזו😁)
הערה:יצא לי ממש בין ביינישי לברסלבר ב"ה אז עכשיו תכלס! חסימה זה דבר חשוב!! ואם אתה רוצה ממש להתעמק בנושא חפש מה שקשור לרב יהושע שפירא בנושא... ושוב- יישר כח!

אני חושב שצריך לדבר איתו ולהסביר שחייב מכשיר מסונן ולא מתפשרים על פחות. זה אולי לא נעים, כי מה אתם חושדים בי?! אבל אין מה לעשות. המצב נורא. נורא נורא נורא. החשיפה לפורנוגרפיה מתחילה לעיתים ביסודי במיוחד אצל ילדים עם סמארטפונים. תאמינו לי שאתם ממש תצילו את הילד שלכם מנסיונות קשים.

בהצלחה רבה!

אצלינו בישיבה התיכונית היה מותר סמארטופנים רגילים גם בלי חסימה. והחשיפה לתכנים כאלה הייתה גבוהה.. כולם ידעו על זה

תסבירי לו שיהיו עוד חוקים בישיבה (נוכחות בשעורים, בתפילות, למידה טובה) ואין מה לעשות. לחוקים האלה יש מטרה ואם הוא בחר ללכת לישיבה הזאת כנראה שהוא רוצה לעלות בתורה וכו' ובדרך החינוכית של הישיבה עושים את זה עם החוקים האלה. אם הוא לא מוכן הוא יכול לעזוב, הוא בתחילת דרכו בישיבה. אבל אני לא חושב שזה פתרון טוב

אני חושב שברוב הישיבות ככה זה. אצלנו בישיבה בערך לחצי אין סמרטפונים ולחצי השני הישיבה מחייבת להתקין תוכנת סינון-ההתקנה מתבצעת בצורה מרוכזת ע"י הישיבה וברמת הסינון שהנהלת הישיבה החליטה.

את צריכה להסביר לו שככה זה בישיבה. יש חוקים. כמו שהוא חייב להיכנס לשיעורים וכו' כך גם הוא חייב להתקין תוכנת סינון על המכשיר שלו וזה אחד מהתנאים של הלימוד בישיבה.

אני גם חושב שכדאי להסביר לו את החשיבות של הדבר מעבר לחובה מצד הישיבה, כלומר להסביר לו כמה זה חשוב ובמיוחד בגיל כזה...לאט לאט הוא יבין בעז"ה. אבל העיקר שהכל יהיה בנחת ובאהבה.

 

בהצלחה רבה 

כמו שהוא מקבל את זה שיש פנימייה גם אם הוא לא רוצה ויש סדר, ככה הוא גם צריך להבין את דרישות הישיבה.

 

אצלנו בכלל, אסור ווצאפ או אינטרנט, ובכלל פלאפון חכם.

 

בהצלחה גדולה!

לדעתי כדי להתגבר ביראת שמים צריך פלאפון אפילו פחות חכם מאלו.

אצלנו האופציות הן רק פלאפונים מסדרות של נוקיה ללא אינטרנט באופן הרשמי.

איזו ישיבה אם אפשר לשאול.

תודה על התגובות של כולם
זה עוזר לי להתמודד עם הילד.
מדובר בישיבת נתיב מאיר י-ם.
מישהו יודע מהם נהלי הישיבה ביחס לנייד?

א. הוא מבואס מזה שיש סינון/ מזה שאן גלישה/ משתיהם?

ב. את אמרת כבר את הנהלים למעלה...

לגבי עצם הימצאות של סינון, אז כמו שכבר אמרו לפני זה באמת דבר ממש חשוב ומבורך.

 

לגבי זה שאין אינטרנט, האמת שלפי מה שהבנתי (בשבת מחזור שהיתה לנו בתחילת השנה) זה גם בגלל ההשפעה החברתית של הפלאפון. ואני יכול לספר לך שאני זוכר שכשאני הייתי בכיתה ט', היינו כל הזמן כל החבר'ה ביחד, ואפילו אם היה למישהו סמארטפון- אז היינו עשרה על סמארטפון אחד, ככה שנשארנו ביחד... ולעומת זאת בכיתות מתחתינו מי שהיו יותר צעירים כבר היו יותר "עסוקים". (אני גם חושב שזה מה שהתחיל בישיבה את הענין עם ההוצאה של הפלאפונים. זה התחיל כשהייתי שמיניסט ועבר כמה שלבים.)

 

גם שמעתי מאחד מאנשי הצוות שהיו אפילו כמה תלמידים בשנה שעברה שהודו על זה שהגבילו את הפלאפונים, כי זה גרם למצב החברתי להשתפר.

 

אה, וסתם ככה- אחלה ישיבה והרבה בהצלחה!

היה מותר רק "כשר" זה אומר בלי SMS אפי' וכולם שם חיים ב"ה. זה עניין של הרגל עכשיו אני עם SMS והגדרים בישיבה שלי עכשיו- בלי סרטונים ובלי אפשרות גישה לאינטרנט.

אני לא אדבר על תרבות בישיבה, שזה עניין אחר, קצת. אבל אני חושב שאם כחברה בישיבה מכבדים את זה - אין בזה שום רע ושום הרגשת חוסר.

שוב, זה עניין של הרגל.

ושל קוד חברתי...

 

אני אישית גאה במדבקה שיש לי על הפלא' (עזים בקדושה)

 

וזה דבר מאוד מובן.

אצלנו בישיבה אסור .בקושיc2.

בכל זאת איך להתיחס לזה ...לדעתי הדבר הכי חשוב הוא להבין למה הישיבה הספציפית נותנת גבולות מסוימות .אם אני מבין למה אז יהיה לי יותר קל עם זה ...חוץ מזה צריך לסמוך על הישיבה ,היא המקום שלו בעבודת ה' ואם הישיבה אומרת אז יש בזה עינין ...זה בידיוק כמו גבולות של שיחרורים מהישיבה יש יותר ויש פחות אבל בסוף הישיבה היא חבילה שלמה ודרך מסוימת בעבודת ה' שאם הוא החליט שזה הדרך אז צריך ללכת על הכל כי זה הדרך

מקווה שעזרתי...בהצלחה

 

אלא שתיהו חייבים לדבר וזה יפתח אצלכם פתח

המון בהצלחה

 

תוכנית מצוינות דורשת השקעה רבה ותרגול רב, ולכן אחותך זקוקה לשעות רבות של לימוד.

את כמובן יכולה לדבר איתה על תחושותייך, לשמוע את דעתה ולנסות להגיע יחד לפתרון.

בהצלחה.

ואני מציע שתסבירי לה שממש קשה לך עם זה שאתם לא ביחד, ושאולי כדאי שתקבעו לעצמכם בילויים ביחד, או אפילו אם לא בילויים, סתם זמנים שבהם היא לא מתעסקת בתכנית שלה (כמו שבת... ), או שתבקשי שבשבת תצאו לפעמים לטייל או משו..

וביום שיוצאים תבואו אליה הביתה 'ותמשכו' אותה איתכן, תשכנעו אותה שהיא שוב תתבאס וזה רק להתלבש ולא דורש הרבה מאמץ..

להגיד לה יהיה כיף, חבל שתיהיי שוב בבית יש הזדמנות לצאת, יהיו לך הרבה הזדמנויות אחרות להישאר בבית.. ואנחנו רוצות שתבואי גם וכו' וכו' כטוב ליבך בשיכנועים

נשמע קצת שהיא עצובה

היא חברה ובטח היא רוצה לצאת אתכם ואולי יש משהו שמפריע

גם לי היה שלב שלא היה לי כוח לעשות כלום ובסוף הייתי מרגישה שמזה הפסדתי..

מסכימה לגמרי עם @נפש חיה. שאמרה לדבר עם אמא.. 

הרבה פעמים לאמא יש הרבה יותר הכירות איתה ועם מה שעובר עליה,

ואולי גם האמא לא מסכימה לה תדברי האלה..

כמובן שאיני כותבת כאן מידע מבוסס.. רק את תחושות הלב שלי

ושאפו לך שאת 

כשאתן יוצאות, תעברי אצלה בבית. ככה יהיה הרבה יותר קל למשוך אותה ליציאות האלה.

אם נמצאים מרחוק אז יותר קל לה להתחמק, אבל אם תגיעי אליה אולי היא תשתכנע יותר בקלות.
ייתכן גם באמת שהיא קצת בעצבות ונכנסה למעגל קסמים כזה שלא מאפשר לה לעשות שינוי,
אולי אפילו אם תקפצו אליה הבנות כדי לשבת אצלה מידי פעם (כמובן בלי ללחוץ עליה מידי ובסופר עדינות) זה יעזור לה לאט לאט להיפתח ולהשתחרר.

ומקסימום קופצים למעיין או משהו קרוב לבית.. כדי שלא יהיה יום ריק מידי

לנסות לדאוג לאיזה טיול או משהו עם חברות.

אבל אם לא יצא היום- ואי אפשר כל יום- לעשות לי משהו נחמד בבית.

או אפילו לא נחמד, אלא משמעותי.

נגיד אנסין באנגלית..

אנסין באנגלית?!?! לא עלינו!!

מה משמעותי פה?????????

אני בת, אז לסיים חוברת חופש באנגלית זה משמעותי. כן.

לא משמעותי לחיים העתידיים שלי וכו, אבל משמעותי מבחינת משהו רציני לעשות במהלך היום..

לבנים זה אכן לא כזה משמעותי.

אולי קצת.

שמעתי שיש בזה סכנת נפשות ל"ע

על כן אני ממליץ לכל נפש להרחיק עצמו ואת בני ביתו מהדבר הנ"ל.

 

שפת הקודש בראבקקקקקקקקקק

אז אחרי שנטחן את התורה.. ונדע אותה ממש טוב. אי שם בעתיד הרחוק (בעה כמה שיותר קרוב) נחשוב על אנגלית 

וזה גם לא קשור לעצם העניין של ללמוד אנגלית או לא.

אתה לומד בבצפר- אתה מחוייב לכללים שלו.

אז אם הכללים הם לימודי אנגלית- אתה אמור לעמוד בהם.. לפחות להשתדל

ז"א המשמעותי זה לא האנגלית.

אלא העמידה במחוייבות של בית הספר.

זה יהיה משמעותי כמעט באותה מידה שתעשה חוברת חופש בפיזיולוגיה שבלולית.

כי אתה עומד בכללי בית הספר.

אנגלית זה טיפה יותר משמעותי בעיני(כי זה נצרך לחיים) אבל הרעיון אותו רעיון..

אני פשוט משווה את מי שיודע הרבה שפות לפרעה

ואגב, פיזיולוגיה שבלולית הרבההההה יותר חשוב!

צריך את זה לכל מקצוע!

תעשה על האש  עם חברים 

אם אתה שואל אותי - להתפלל במניין המוקדם. לקום בשש, חמש. לאיודע! (ואם זה אומר שתלך לישון מוקדם-מה טוב)

ללמוד משו.. כמה שאתה יכול.. גמרא משנה תנך הלכה... מה שבאלך

ללכת הביתה ולטחון את החיים!!!! ל.א.כ.ו.ל!!!!

 

גם אם לא תעשה כלום במשך היום.. גם היום שלך יגמר יותר מוקדם.. פחות שעמום... ועוד היום שלך התחיל במשו חיובי.

אם אתה טיפוס של ספורט יש לך כבר מסגרת לערב... אם אתה לא (כמו עבדך הנאמן) אז יש לך עוד חצי שעה לעשות בה משו..

 

מכאן זה אתה - אם אתה צריך תגבור בלימודים, אז תלמד מתמ.. או משו כזה.. (אם אתה לא צריך - שלא תעז לגעת בשיקוץ הזה!!!!!!!!) אם אתה אחד שאוהב ללמוד שעות על גבי שעות תורה.. לך על זה. סיים מסכת לחופש.

או שתלמד לחידון התנך (כן, כבר מעכשיו. זה ממש מאוחר להתחיל ללמוד לזה.... אני תמיד צוחק על אחשלי - מתחיל כיתה ז. אם אתה רוצה להצליח בחידון התנך, תלמד מעכשיו, יהיה לך סיכוי קלוש בכיתה יב)

תקבע עם חברים לשחק כדורגל או בריכה...לאיודע... ואם אתה תותח עדיף שתקבע איתם באיזה בית מדרש קרוב.. ותהנו לכם.

 

קח על עצמך דברים לחופש - למשל, "אני לא רוצה להיות במחשב ככה סתם לבד.. (לשרוף ת'זמן) אא"כ  זה משו חשוב.

קח על עצמך ספר מסויים. (הכוונה כמובן להארי פוטר... לא לאיזה מסכת או משו..)

לימוד יומי (לשון הרע זה אחלה)

 

נסה לקבוע עם חברים בצורה קבועה - כל יום חמישי משעה 4-7 יש זמן בנים בבריכה. לכו על זה / כל יום שלישי בבוקר משחקים כדורסל / בימי רביעי הולכים לכולל הקרוב לבית וטוחנים ילקוטיוסף, פניני הלכה, קהתי לאיודע..

 

תעדיף מניינים קבועים. כלומר - אתה קובע שהמניין שלך לחופש זה מנחה ערבית הצמודים.

שחרית.. לאו דווקא קבוע.. עדיף מוקדם. זה עושה את היום יותר כיף (מניסיון)

היו לי ימים כאלו... - פרוזה וכתיבה חופשית]

אני חושב שזה קצת מנחם.

השאר- זה ללכת להתקלח. ואז להתחיל לעשות דברים (בתור בן ישר עולה לי לקחת כמה שעות ללמוד  תורה. גם בת יכולה, תכל'ס  אבל נראה לי זה שונה) 

ללמוד

לנגן

לטייל לרוץ

לכתוב דברים על נייר, מחשבות וכאלה (אפשר אחרי זה לכתוב אותם גם בפורום)

פשוט מאוד תחפש את האות שלך בתורה, את הדברים שמיחדים אותך [גם ברוחניות וגם בגשמיות], תלמד דברים שאתה מתעניין-שהרגש שלך מחפש אותם. פשוט תחשוב על העולם

שנה שעברה היה לי את זה והשנה התייעצתי לגבי זה עם המדריכה שלי והיא הציעה לי רעיון גאוני עשיתי רשימה של כל הדברים שאני רוצה לעשות ולקחתי לוחופש ופשוט שיבצתי בכל יום משהו מהרשימה של הדברים שבא לי לעשות ולא וויתרתי לעצמי עד שעשיתי אותם באותו יום

כמו שכתבו- תעשה רשימה של דברים שאתה רוצה לעשות ותרשום לעצמך מתי אתה עושה אותם. תקום מוקדם, אבל ממש מוקדם, ותיקין לפחות, ואולי אפילו כ"כ מוקדם שתספיק לימוד וריצה לפני ותיקין, אני עשיתי את זה קצת בשבועות האחרונים ותכלס זה עושה הרגשה ממש טובה ואחר כך יש לך יום שלם שהתחיל טוב.