פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 504)

אם זה לא היה קשר גופני רציני אז לא נראה לי שתהיה לי בעיה...

א. את ממש לא עושה את זה לחינם. אשרייך לגמרי שאת שומרת על הצניעות למרות שקשה לך ולמרות שאת ממש אוהבת שמתחילים איתך (אם כי אני חושב שזה ממש מסוכן. שאני מסתובב בתל אביב ורואה איך נשים שם הולכות אני תמיד מתפלא למה הם חושבות שאף אחד לא יפגע בהם..). את לא צריכה ללכת ברחוב ולהרגיש מחטיאה, זה לא עושה טוב לאף אחד להרגיש מחטיא. פשוט שאת מתלבשת תעשי את זה על פי ההלכה. ואשרייך לגמרי, באמת!

ב. תלוי מאוד באיזה גיל זה קרה. אם זה היה למטרות חתונה, בשנים 17-19 אני אבין לגמרי ולא יהיה לי בעיה עם זה. אך אם זה היה בגיל צעיר, שלא למטרות חתונה סביר להניח שיש פה איזה שהוא פגם שנמצא בה, הרי היה לה קשר עם גבר, וזה אסור. אם זה יהיה כך אני אברר את זה יותר, אבדוק מה היה שם, ואם זה היה רק 'נפילה' קטנה שהיה לה קשר עם בנים, אני חושב שלא תהיה לי בעיה. אם זה היה קשר ארוך, רדוד, שלא למטרות חתונה בנעל, והם הגיעו למצבים של 'ייחוד' כנראה שאני יהיה בצע"ג. (צריך עיון גדול)

1.אשרייך,ה' שמח על מה שאת עושה ,הוא גאה בך

2.כן..

 

אני ישאל אותה כמה היא עשתה את זה ומתי ולפי התשובות אני ימשיך (או לא)

א.ממש לא לחינם!!! את עוזרת לנו להתמודד!!!

ב.אם זה סתם דיברה(לצורך העניין בסניף וכדו') אז לא נראלי. אבל אם זה היה משו יותר רציני שכלל מגע וכו' אז כבר אני אברר יותר....

אם את חושבת שאת לא תגיעי "חדשה" לבעלך אז אל תדברי עם בנים.
אני אשים את הגבול איפה שאני שם לעצמי את הגבול אני מניח. (ברור שאפשר לחזור בתשובה וכו', אבל זה יותר מורכב)

אתה רוצה להתפלל תקום בבוקר?מה זה השתעגת לכולם יש ניסיונותת...תקרא את השרשור לפניך איך לאהוב את עמ"י

אם יש לך בעיה עם התגובות שלי יותר מוזמן להתעצבן עליי. אבל בבקשה באישי. זה לא נחמד שאתה תוקף מול כולם.
(מעדיף במסר כי אני לא מסתדר עם השיחה אישית)
@אנונמי

בס"ד

 

הקב"ה רואה והוא לא מקפח שכר אף בריה.

באמת שכל הכבוד.

אבדוק אם היא רקובה או קצת חיפפה רק בזה.
חלק פעמים זה מראה על רקיבות כללית.

ובכן-טהרה נפשית...דבר מאוד מסובך.

באופן כללי-אם תדברי אם בנים (הרבה או מעט) את תקבלי רושם ראשוני מכל אחד או רושם יותר עמוק אם זה ימשך מעט.-הדבר הזה יכול מאוד לפגוע בך וביחס שלך לבעלך לעתיד.

כן-הייתי מעדיף אישה שלא דברה אם בנים דברי הבאי ק"ו שטות וגרוע מכן ר"ל.

מכמה סיבות-אחת,היא ממש שמורה לי-במילתא דבדיחותא אגב אישה שמורה-מצה אישה מצא טוב-מצה עם שוקולד וכו'.

השנית, אין לה נטיות שונות ודעות מוסטות.

השלישית והחשובה לדעתי- היא חזקה מאוד,יכולה לעמוד על דעתה ורצונה.אם הצלחת במשימתך-זה מעיד עלייך כל כך הרבה ומאוד חשוב לנו כ"בנים" וכיהודים בכלל.

ברור לי שיש הבדל אני לא מצליחה בדיוק להסביר מה אני חושבת שההבדל..

כילו אדם יכול להיות שלם עם עצמו, להרגיש בתוכו שהוא ממש שלם אבל לא מושלם

שלם - אדם שיודע מה נכנס במכלול שנקרא הוא עצמו. מכיר במעלותיו ובחסרנותיו, יודע במה הוא טוב ובמה לא. זה אדם שיכול להתקדם, כי הוא באמת יודע מה הוא צריך לשפר ומה לחזק וכו'..

מושלם - אדם שחושב שהוא טוב בהכל (או שכך הוא צריך להיות). ולכן כשהוא רואה בעיה או קושי זה "מרסק" אותו, מנפץ לו את החלום ואת האשליה שאין בו משהו לא טוב.

קיצור- אל תיהיה מושלם, תיהיה שלם!

@משתדל...

סתם זה נשמע לכם שונה, כשלמעשה שלם ומושלם זה אותו דבר.

מושלם זה: א) שעשו אותו שלם. ב) שעושים אותו שלם.

(זה די הגיוני כי זה מאותו שורש, רק בניינים שונים)

כמו מנוכר והכיר ששניהם שורש נ.כ.ר אבל הם הפכים.
לא אומר שמה שכתבת על שלם ומושלם לא נכון אבל אתה לא יכול להסתמך על זה שזה אותו שורש

עדיין נראה לי שזה אותו דבר.

יכול להיות שיש הבדל בקונוטציה, בין שלם למושלם. אבל לא נראה לי שזה מהותי, כי זה סתם הבדל שנובע מהשימוש שלנו במילים האלו.

שלם- בניין קל, משקל פעל(צירה בע'). פועל מצב.

אין הוא אתמול של שלם, היא מחר וכו. זה פועל מצב שקיים בבניין קל בהווה בלבד.

בניין פעיל.

 

מושלם- בניין הופעל. סביל.

 

בעצם אדם מושלם זה בעייני אדם שעשו אותו מושלם(לא מבחינה דיקדוקית, אלא המשמעות הנפוצה)

אדם שלם זה אדם שעשה עצמו שלם, פעל כדי להגיע לשלמות.

 

ז"א, אדם שלם עשה את זה לעצמו. מושלם לא קשור לשלמות שלו.

 

יש מעיינות ממש שווים, יותר בצפון

תודה 

יש מעיינות פצצהה, הרבה עם צל, יש כמובן את נחל הקיבוצים שהוא ארוך ואפשר למצוא קטע ריק, יש את המשולש שהוא ממש הקצה ויש בו צינורות לגלוש בהם, יש את עין צמד, עין חמד, עין מודע ,עין הנציב, וכ'וווו 

הוא על ציר 60, ממש על הכביש

מול התחנת דלק

אחלה של מעיין!!

באמת אחלה של מעיין אבל עמוס לא?

אבל זה תלוי בשעות אני חושב

בכל אופן יש גם באיתמר ובהר ברכה

הגיוני להיכנס למים שם? לא עמוס?

כן אפשר להיכנס למים וגם מומלץ!
תלוי מתי את הולכת, אנחנו הלכנו בתקופת החגים ולא היה עמוס ..

עלי וזה.. חח

זה נמצא כמה דקות הליכה ממחלף ירקון, אפשר גם להגיע ברכב עד המים.

יש הסעות חינם מאריאל לקניון שרונים ומשם 5 דקות הליכה עד למים (על כביש) בד"כ לא עמוס   

 

יפה.
רק לא הייתי אומר שהסנטימטר מפריד בין גן עדן לגיהנום...

זה שיח שיוצר פחד ורתיעה ולא מחוייבות וצניעות.
שיח קיצוני מדי על צניעות הוא לא בריא

ווואי. את חזקהה!
נתת לי כוחות. תודה רבה רבה לך.

מעניין, מה גרם לך להבין אתזה דווקא השבוע?

היי קודם כל שתדעי לך שלהגיע לתובנה הזאת זה משהו שהוא לא מובן מאליו בכלל!!אני נולדתי לבית דתי ואני לומדת באולפנה ואחים שלי בישיבות ומוסודת חיינוך תורניים חזקים. אני כן מבינה שצריך את זה כי אנחנו יהודים ואנחנו צריכים לשמור על עצמנו אבל זה נורא קשה. העולם משפיע ואני באמת לא מצפה מאף בן לא להסתכל על בחורה שעוברת ברחוב.זה באמת קשה לי עם עניין הצניעות ואני מקווה שאגיע לרמה שלהבין את זה

תודה רבה!!!
חשבנו"ה אף אחד לא יעבור את זה, בעז"ה.

(או לפחות בפרטי...)

ואולי להפך, אם היית מבין מהי תורה היית מבין שהיא לא יכולה להסתדר עם הדמוקרטיה (וגם אין רצון כלשהו).
אתה וחבירחך הממלוכתים, חלאס לצעוק ססימאות ולרמוס את התורה.

המדינה היא לא מדינת הלכה אלא מדינה יהודית. השאלה היא מה נכנס בהגדרה "יהודית". שמירה בפרהסיא של יסודות הלכתיים עד כמה שאפשר בלי לפגוע יותר מדי בחירות של הפרט והציבור זו אפשרות...

מדינה יהודית=מדינה ששייכת ללאום היהודי(יהודי הינו אדם שאמו יהודיה או שעבר גיור אורתודוכסי)

לכן היא לא מדינה יהודית.
מ.ש.ל.

צריך לעשות עם זה משו, לא?

לא אצלנו! מדינת ישראל - ממלכת כהנים וגוי קדוש

                                     /יסוד כיסא ה' בעולם!

לכן זה סותר...

זה שאנחנו קודם כל מחוייבים לקב"ה ואח"כ לערכי הדמוקרטיה.

עקרונית, במדינה דמוקרטית אפשר גם להחליט שחוקי לרצוח אנשים ככה סתם....

(יש הבדל בין דמוקרטיה פורמלית לדמוקרטיה "ערכית"... ראו בגרות באזרחות...)

רוב הפעמים שיש התנגשות בין דמוקרטיה לתורה בג"ץ מכריעה נגד התורה, לדוגמא פינויים, איסור מכירת חזיר בא"י, כל מה שקשור להר הבית ובית המקדש...
אז זה לא חוכמה לזרוק סיסמאות של קודם כל יהודי ואז דמוקרטי.

עצם זה שיש אופציה שהרוב יכריע נגד התורה נוגד את התורה, גם עם בפועל הרוב הכריע כמו תורה.

אני חושב שמדינה יהודית היא נאמנה לערכיה הבסיסיים של היהדות (כרגע לא לקב"ה) ולערכי הדמוקרטיה

בכל נושא יש תשובות ברורות מה צריך לעשות על פי ההלכה.
וחבל מאוד שהחינוך של הציונות הדתית הוא חוקי המדינה הם קודש.

אחרי שיהושוע מת המצב בארץ היה "איש הישר בעיניו יעשה. רק הרבה אחר כך. בימי שמואל העם (העם!!) ביקש מלך. ודווקא ה' התנגד. כמובן שגם בימי השופטים היו בעיות חמורות  והדור שלנו לא ברמה המתאימה לכך. וגם ובמצב כזה חייבים נביא אחד לפחות. אבל ברמת העיקרון אני לא בטוח שהדברים סותרים. בתקופה שבה  העם מכיר את ה' ואוהב אותו.  

שמדינת ישראל זה אתחלתא דגאולה!!! אז בבקשה, לא לזלזל במדינה שלנו. יש הרבה דברים שצריכים תיקון אבל יש הרבה דברים טובים

ותמצאי לך מצווה יחסית פשוטה שהיא כביכול"הקשר" שלך אל ה'.

נגיד:

נטילת ידיים.

אז כל יום כשאת נוטלת ידיים תחשבי בלב שזה בשביל שתתקדמי ותתקרבי לה'.

 

בהצלחה נשמה!

ותדעי שהרצון זה כבר משהו חשוב שמאוד משמח את ה'!

לא מתאימות לכל אחת ואחת מבנות ישראל אשר גם המשנה העידה עליהם כי רצונן לשמור על טהרה ועל טיפת דם אחת שומרות שבעה נקיים.

חזקי ואמצי בת ישראל! אבא רואה אותך-זו סיבה לשמור על צניעות היית מוכנה לעמוד מול אביך ללא ביגוד מתאים? ולפני מלך? ועוד מלכו של עולם?

עזבי את כול הסביבה והרצונות האישיים-אבא מסתכל עליך? איך את לא מסמיקה??

[חוץ מזה יש את עניין החטאת הרבים בלבוש לא צנוע אבל אני וגם לא הקב"ה באים בטרוניה ואני לא מכיר אותך ואת רמת הלבוש והצניעות על כן לא אוכל להתייחס]

לגביי תפילה-ישנן הרבה תשובות ודרכים שהוזכרו לשרשורים למעלה ולמטה-ממליץ מאוד להסכתל!

בברכת התורה,העוז והענווה שבכל יהודי ויהודיה-שאי ברכה והצלחה!

 

"היה עז כנמר קל כנשר רץ כצבי וגיבור כארי-לעשות אצון אביך-שבשמיים...(הכול גלוי וידוע וכו')"

ממליץ לך לבחור במשהו שבו את מתקדמת ולעשות אותו באופן מצויין. כך גם להתקדם מדבר לדבר. ההתחלה והכניסה לתהליך חייבת לבוא עם הרבה רצון וזריזות וחיפזון אפילו (צדקת הצדיק א'). ברגע שתיכנסי חזק לעניינים תוכלי לעבוד ביסודיות ובעבודה אמיתית. כל יום עמוד/פרק מהספר שאת בוחרת ולעבוד על זה ממש. שלא יישאר בספר. להיכנס להרהורים ולעבוד מייד.

אולי יעזור

גיל ההתבגרות-גיל ההתקלקלות - נוער וגיל ההתבגרות

ולהבדיל, היכולת לא להיות מושפע זה להשפיע, אחרת ממילא תושפע (ד"ת של חבר שלי לשבת).

 

אבל כל אחד מה שמתאים לו. לא לכל אחד מתאים לגור בעיר ולחזק את הסביבה למרות שזה מאוד חשוב.

-לקרב את ביאת המשיח ואת הגאולה כל אחד על ידי הכישרונות והכוחות שלו, על פי יכולותיו..

 

-גם להשתמש בכוחות שה' נתן לנו להרבות טוב בעולם

 

-עבודת המידות, לעבוד על עצמנו להיות בני אדם טובים יותר ומתוך כך גם נוכל להשפיע על הסביבה שלנו..

 

אלו המסקנות שלי לאחר חשיבה מעמיקה...

 

 

שאלתי רב גדול בתורה את השאלה הזו והוא אמר שע"י קיום מצוות כל אחד מגיע לייעוד שלו. יש כאלה שהייעוד שלהם הוא לתקן את המדינה, יש כאלה שהייעוד שלהם הוא לגשר בין חלקי העם או כאלה שהיעעוד שלהם הוא להקים בית נאמן...

נמחק

וברגע שהאדם יהיה מחוזק הוא יצליח לחזק גם אחרים

ויש כאלו שלא גרים "ביישוב" וחושבים שתפקידם הוא "לחזק אחרים" ועושים זאת על הצד הגרוע ביותר, ויוצאים רק מחלישים ר"ל ה"י ואכמ"ל וד"ל

וזה לא שולל ממני עבודה עצמית/חיזוק עצמי.

זה יכול להיות בכל דבר בחיים..

אולפנה טובה ודוסית או אולפנה שהיא פחות ויש הרבה דוגמאות..

השאלה היא מה הגבול בין הנתינה ללקבל?

אני לא אניח את עצמי מראש במקום שהוא לא בהתאם לרמה הרוחנית שלי.
נניח מסיבה עם בנות פחות דוסיות- לא אלך בשביל לקרב אותן. אני אשמור על עצמי כי אני לא יודעת מה ילך שם, וזה יכול לחלחל לתוך הנשמה שלי, למרות שאני חזקה ולא מושפעת, זה עלול בעקיפין להשפיע.

אז מראש- חשוב לא לשים את עצמך במקום שאת צופה בו השפעה שלילית.
המשמעות של חיזוק לאחר-לא בהכרח מובילה אותך למקום שלילי. את בוחרת באיזה אופן,באיזה מקום, ובאיזה זמן לחזק ולקרב.

הרי אנחנו נתחכך בחיים עם כאלו שהם לא במעמד הדתי/רוחני שלנו, ולכן לא כל חיכוך כזה הוא רע. ובאופן אישי, הנתינה הרוחנית לאחר מחזקת אותי. כמו הפעלת מועדון ילדים, שיחות עם נשים בדבר חשיבות של מצוות מסויימות ועוד..

אז יכול להיות שמשהי תושפע לטובה, בזכותך!! וכל החיים שלה יהיו שונים וגם הילדים שלה בעתיד והנכדים וכו'!!

אני מכירה סיפור כזה שמישהי מאוד השפיעה על מישהי אחרת!! אפילו 2 סיפורים..ואני בטוחה שיש עוד המון ועכשיו כל החיים שלהם יהיו שונים!!!! מצד שני הגיוני שהאנשים שמחזקים צריך סוג של קצת לרדת ברמה הרוחנית בשביל לקרב אחרים.. אוף מסובך, הבנתם?

 

אני חושבת שבגיל הזה כדאי לך לבסס את הרמה הרוחנית שלך, להיות שורש איתן שיוכל להפריח ולהאיר אחרים .

זה לא אומר שאת צריכה להימנע מלעזור ולקרב, למעשה זה לא סותר, תעבדי על עצמך, ויחד עם זאת תתרמי את חלקך בדברים שיש להם משמעות, כמו קירוב ילדים קטנים.(שמפנימים את מה שאת אומרת להם.)

אספר לך סתם כדוגמא , עשיתי מועדון לילדים וכל פעם הדגשתי נושא אחר שחשוב להקפיד עליו, פעם אחת נטילת ידיים לפני שקמים מהמיטה ושאסור לגעת בעיניים לפני שנוטלים ידיים, פעם אחרת נושא השימחה,שמביא אותנו להיות טובים לכלל,כי טוב לנו, וכך כל פעם גיוונתי...באחד הפעמים שהדגשתי את חשיבות עניין שמע ישראל, אחת האמהות של ילד שנכח בפעילות ממש בכתה לי עוד רגע, היא ממש התרגשה שהילד שלה אמר בבית שמע ישראל בלילה לפני השינה ובבוקר. מאז היא מאוד התחברה אלי והיינו מדברות.
אני באה לומר לך שאנחנו יכולים לגעת באנשים ולהדליק להם את הניצוץ האלוקי בדברים פשוטים.
קחי טווח גילאים קטן,תחיי את הנשמות האלו,אין לך מושג איזה שינויים משפחות עוברים בזכות ילדים.

עצם השאלה שלך מעידה על חיבור פנימי לאשיות התורנית שבך, ועדיין אני ממליצה לך לא להרחיק לכת וללכת לבנות שבגילאים שלך, כי בלי להרגיש זה יכול להשפיע. תגדלי טיפה,תתחזקי,תרגישה שאת מסוגלת לעמוד מול אנשים שיערערו על דברייך-כי את בטוחה בדרך שלך..ואז אני אומר לך שיש מקום לצאת לקרב בנות.

יחד עם זאת חשוב לי לציין שאם ה' מזמן לך מישהי שהיא רוצה לדעת.. רוצה להכיל ומנסה להבין ברוחניות-הייתי מקרבת אותה ללא ספק!!!

זה ההבדל בין הדברים,
-להיכנס לזה מראש ולצאת במסע קירוב בנות- לא כרגע כשאת בונה את עצמך. אם תרצי, תוכלי להסתכל על זה כך- תבני את עצמך כדי להיות באמת טובה עבורן!!

-אם יש הזדמנות כזו- לתת את מה שיש לך לטובת קירוב ולהיות עם לב על הדופק במקום שמרגיש לך שזה עלול להשפיע.

-לבנתיים..תקרבי במסגרות שמתאימות לך בהתחשב לבניה האישית שלך..פעילות לילדים או חלוקת נרות שבת..כל דבר אחר שנראה לך טוב.

בהצלחה לך וכל הכבוד על הרצון הטוב!!

סתם לדוגמא של אולפנא- זה השנים לבנות את עצמך. ורוב הבנות לא בשלות להשפיע. עניי עירך קודמים- אני קודם צריכה לעשות חסד עם עצמי.

יש כאלה שמסוגלות להשפיע, אבל הם בודדות.

כתוב בתפילה "....ללמוד וללמד.." קודם כל ללמוד ואז אח"כ ללמד, אחרי שהוא מחוזק ובנה לו אופי ישר ואישיות טהורה ותורנית הוא יכול לצאת ולחזק

את האחרים ולזכות גם אותם בזה ולקרב אותם! אדם שהוא עצמו לא יודע לשחות 

אך יכול הוא ללמד שחיה? לא יכול..אז ככה זה! שפוט את עצמך ואז את האחרים

טוב אולי זה לא הכוונה לשפוט אבל אותה כוונה שקודם עלייך להתחיל בעצמך

ואז ללמד ולעזור לאחרים! 

שכולנו נזכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה!

אבל בעתיד היותר רחוק לא בטוח שזה המעשה הנכון..

כלומר אין בן אדם שיודע ממש ממש ממש את כל התורה, קבלה, משנה, גמרא ועושה את כל המצוות שצריך בעולם הזה כי אחר הוא כבר לא היה כאן בעולם הזה ותמיד יש לאן לשאוף ואיך להישתפר

אז אם רק ברגע שאדם יהיה מושלם הוא יחזק אחרים ייצא שהוא בחיים לא יחזק ואנשים שלכאורה לא מעניין אותם אז הם לא יישאלו אבל אם היו אומרים להם הם כן היו מחזקים בחיים לא יחזקו..

מה שלא נכון לדעתי.

ועוד משהו- לחזק אחרים מתבטא בכל מיני צורות.

אפשר לגור בישוב וללמוד תורה כל היום, ובעצם תוך כדי זה אתה מחזק את הילדים שלך.

אתה יכול ללמד ילדים תורה- ואז אתה מחזק אותם.

אתה יכול ללכת פעם בשבוע להניח תפילין ליהודים, כשכל השבוע אתה לומד תורה.

 

(יש עניין שע"י לימוד עצמי מגיעים לחיזוק פסיבי של אחרים.. שנגיד אם אני מתפללת לחזרה בתשובה אז זה חיזוק פסיבי, ואם אני מחלקת נרות אני מחזקת בצורה אקטיבית)

 

אפשר גם לחזק אחרים וגם להתחזק בעצמך. וכל אחד עושה את זה בדרך שלו.

ותאמיני לי שלכולנו יש במה להתחזק אז גם אם אני גרה ביישוב אני יכולה לחזק את כל התושבים הדוסים ביישוב..

נגיד באולפנא- אני באולפנא ממש דוסית, ובכל אופן מרגישה שאני מחזקת ושכל אחת מהחברות שלי מחזקות את הכיתה.

לא משנה שכולנו דוסיות.

 

מקווה שהבנת, כי לא הסברתי כזה טוב. 

וזה לא דווקא קשור לרבנות ולפסיקת הלכות וכו..אין לי כוח להסביר..

הדרכים להגיע וליישם?-עיין רמח"ל מסילת ישרים.

 

יסוד ושורש העבודה התמימה הוא שיתברר ויתאמת אצל אדם מה חובתו בעולמו ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו."

כל מה שאנחנו עושים זה עבודת ה', אנחנו אוכלים וישנים כדי שיהיה לנו כח לעבוד את ה'

טוב לשמוע מישהו ששנה אחרי...

אשריך יצדיק!! שתראה רק טוב אמן.

כתיבה חזקה

ללמוד את פירוש המילים ולזכור שהם צריכי לעורר אותך לאהבת ה' וגדולתו.

 

על ידי תיאור מעשיו ויכולתיו

מרגש אותי הרצון שלך להתקרב לקב'ה כמה שיותר..

אני מציעה לך, לנסות להבין את משמעות התפילה ואז אולי יהיה לך יותר מרץ לקום בבוקר ולהניח תפילין.

אפשר ללמוד סיפרי אמונה.

יש את הספרים של הרב קוק .. לי לדוג יש אחד 'כנפי רוח' המילים קשות כן, אבל המשמעות.. מהממת.

תנסה.. ואשריך.

חובת התלמידים יכול להיות מצויין. רק אם מפנימים באמת את המילים.
עבודה שבלב של הרב סולובייצ'יק מאוד מאוד עזר לי.
מבחינה מעשית... אפשר בברכה אחת להאט את הקצב, לדמיין שאתה בקודש הקודשים, שאתה ממש נוכח פני ה'. שה' עכשיו מקשיב *רק* לך.

מה קורה צדיק? תדע לך שדבר ראשון הרצון שלך והצומת לב שלך לנושא משמחת את ה' ...אתה לא יודע כמה,דבר שני, תמיד תחשוב ככה אני הולך ךדבר עם אובמה\מישהו מכובד...איך תתנהג מולו?וגם תחשוב מצד שני אני הולך לדבר עם מישהו שאוהב אותי כל כך ושביזכותו אני חיי...הרבי מילובביץ תמיד מדגיש כמה צריך ליפני התפילה לחשוב על הקבה ועל גדולתו...אם יש דבר שמשמח אותך נגיד איזה שיר אז תשמע וככה תיכנס באווירה טובה...מקווה שעזרתי

זה כבר מראה שאתה מסוגל ומבין..

יש כמה עצות (בעיקר מרבותיי).

1. ללמוד מתוך ספר. כמו פירושים לסידור, ספרי אמונה, "שערים בתפילה", חסידות על התפילה, אולי תחפש עוד, יש אלפים.

 

2. לחשוב לפני. שני דברים בסיסיים לעבודת התפילה, הם (1) זו עבודה ארוכה ומייגעת, ולא תבוא ביום אחד, ולא תנוח ממנה. (2) לשוות את שם ה' למולך. דמיין שאתה מדבר עם ה' כדרך שאתה מדבר עם חברך (מובא באורחות צדיקים, אני חושב).

תחשוב מה חסר לך ולעמ"י כולו. נניח ב"רפאנו" תחשוב על מאות ואלפי הנכים, העיוורים, החרשים, האילמים, הפצועים, החולים, העקרות, המפגרים, הלהט"בים ועוד ה' ירחם, דמיין אותם מולך, את הסבל שלהם. עוד לדוג', ב"השיבה שופטינו" תחשוב על פסיקות מזוויעות של בג"ץ, על חורבן יישובים, על ההתרפסות בפני העולם, על חילול שבת, על הפקרות, על עיוורון בחינוך, בבנייה, בביטחון.. דמיין את זה.

 

3. להתפלל על זה. תתפלל שה' יזכה אותך להתפלל באמת ובתמים, שיזכה אותך לבעור באש קודש של שמחה והתלהבות. 

 

אבל אל תתייאש!! זו עבודה קשה! לא קלה בכלל, ויעברו חודשים במקרה הטוב!!

בהצלחה!!

ממש מרגש איך שכולם באו לעזרה
אנשים שאני לא מכיר וכנראה בחיים לא
עם ישראל מדהים

אתה מוזמן להירשם: וובינר להתפלל מחדש

אמנם ההרצאה מיועדת למבוגרים, אבל היא תוכל לתת לך כיוון טוב בעניין.

???

הדרך החשובה והקשה ביותר היא להבחין שמתרחקים.

אני חושב על כמה דרכים להתחזק בדבר ואתן בעז"ה סמכים לדבר.

"תפילה ללא כוונה כגוף בלא נשמה"-אם אדם לא יודע מהיא התפילה ואת הכוונה במילותיהם של גדולי האומה שייסדו וחברו התפילה-ברור שתפילתו ללא נשמה והיא קשה עליו כקריעת ים סוף.

דרכים להתקדמות-מציע ללמוד את הספר"יסוד ושורש העבודה" או את ספרי האבודרהם שמסבירים על התפילה.יכול להיות שישנם גם ספרים של רבנים בני דורנו-אני פחות מכיר.

"מסיר אוזנו משמוע תורה,גם תפילתו תועבה"-לעצמו,ולקב"ה. אדם שלא לומד מספיק תורה-התפילה קשה ואינה רצויה לו כדבר תועבה שהנפש מרחיקתו מעליה.

דרכים להתקדמות-להתחזק בעוז להרבות תורה!!

תפילה היא עבודת הרגש. הרב קוק מסביר שבבית המקדש האדם הושפע באופן סגולי בשכל וברגש, ועבודת הרגש היא מאוד קריטית ולכן כל הזמן היה צריך לשמור על טהרה וקדושה בבית המקדש. מאז שנחרב המקדש נשאר לנו רק השכל ולכן מותר לבעל קרי להניח תפילין וללמוד תורה.

ב200 שנה האחרונות קמה החסידות של הבעל שם טוב ותלמידיו, שעבדה על הרגש של האדם, ולכן בעלי החסידות אומרים להקפיד מאוד על טבילה כל יום.

אם אין רגש בתפילה אז צריך לעבוד על הקדושה כדי שהרגש יוכל לפעול בכלל, וגם כדי שלא יפעל באופן לא נכון. 

חוץ מטהרת הידיים (שהרמב''ם אמר שמעכבת את הכוונה=צריך ליטול ידיים לפני כל תפילה) כדאי לטבול מידי פעם, לצאת להתבודדות וכו בשביל לעבוד על הרגש. 

בהצלחה!

מוזמן לעיין ולהגיב...

(כבר העלתי את זה בשירשור אחר בבית המדרש...)

20170720121433.pptx

תראי לעצמך שאת יכולה לעשות את זה!!

בהצלחה אחותי!

תגידי לעצמך שזה לא שווה להפסיד תפילה ושאחר כך אני יהיה לי סיפוק אדיר.

תנסי את זה עזר לי

לתת צדקה. ללמוד על חשיבות התפילה, מה היא עושה, מה כל מילה שאת אומרת משנה בעולם..

 

בהצלחה, שנזכה כולנו!

להתפלל אל ה' במילים שלך שיתן לך כח ורצון לקום. וגם לחשוב על משמעות התפילה - לעמוד לפני המלך! ככה לא רק שרוצים להתפלל גם מתפללים בכוונה.

בהצלחה!

הקטע של התפילה פשוט חשוב לי בטירוףף אז בהתחלה ביקשתי ממהורים שלי שאם אני לא קמה הם יעירו אותו או ששמתי שעון וכאלה
קשה להתגבר על זה בהתחלה אבל ברגע שפעם אחת קמת והתפללת זה סיפוק אדיר וכוח לפעם הבאה

בס"ד

 

כל הכבוד שזה כל כך חשוב לך.

מתפללים על זה.

וכמו שאמרת, להסביר לעצמך טוב טוב עד כמה חשוב לישון מוקדם בשביל להצליח בכך.

הכי טוב להחליט על מחר.

וכל יום- להחליט רק על מחר..

מה הלאה?

לא יודע.

 

אבל תחשבי כל יום איך את דואגת רק לקום ליום למחרת..

כי אם חושבים על מלא ימים אז אין כוח..

אבל אם זה רק פעם אחד.. אז, נו.. כבר יותר קל.

כיוון שאני בת ואני חייבת תפילה אחת ביום אני אוכל להתפלל ברכות השחר ומנחה???

אשמח לתשובות

בס"ד

 

אני פחות חושב שכדאי לתת לך פשוט את התשובה, וגם אני לא בטוח מה ההלכה בעניין.

ממש ממליץ לעבור על פניני הלכה "תפילת נשים" , עוסק בדיוק בזה.

פשוט ללמוד כל יום סעיף/דף, וגם חופש עכשיו אז יש לך יותר זמן פנוי.

בע"ה אני חושב שזה יתן לך ממש המון, תלמדי מכך המון: (ממש ממליץ לך ללמוד גם את ההקדמה יש דברים נפלאים על גודל מעלת התפילה)

 

א – מצוות הנשים בקיצור | פניני הלכה

אני משתעמם ביום, ואז אני הולך לישון מאוחר (כי אני לא נרדם בגלל שלא עשיתי כלום ביום) ואח"כ קם מאוחר כי הלכתי לישון מאוחר.
הפתרון- לעשות משהו עם עצמי ביום, ואז להתעייף וללכת לישון מוקדם וממילא גם לקום מוקדם.
קיצר- תשני מוקדם

של יוסף מתתיהו

הוא הציע לי: ממעייני הישועה של הרב חרל"פ

                  קול התור של הגר"א עם תוספת של התורה והגאולה (משהו כזה)...

 

אני חושב:

- ארבע התעניות ובין המצרים בהלכה ובאגדה.

- טללי חיים, פרשת דברים, עבודת ימי בין המצרים

- מקדש מלך של טללי חיים (ספר חדש, אם תצליח למצוא, הודפס לפני קצת משבוע)

 

 

בס"ד

 

 

יב – משנכנס אב ממעטים בשמחה | פניני הלכה

מהסעיף הזה (י"ב) עד כ"ג - הם הסעיפים העוסקים בתשעת הימים. (יש גם עוד 2 פרקים אחרי על ערב תשעה באב ועל תשעה באב)

מי מוכן לקחת את הפרוייקט????

ואשמח אם יהיה נפרד

@לא נשברים! אפילו מתייגת!

הייתי שמחה להתייעץ כדי לדעת האם אני קולעת לרעיון
מישהו רוצה לעזור?

אנשים (אותי נגיד) ותשאלי לדעת אנשים כאן...

 

נראלי שממש יכול לזרום לשמח בבית חולים.. גם בגמח אולי באריזות מוצרים...

 

יישר כוח גדול על היוזמה!

ושפותחים תדיון שיהיה שכל הפורום משתתף בו אז יהיה ממש קשה..
את רוצה לעזור לי נארגן שתינו?

(ולא רק...)

 

אבל אם יהיה אוכל בשמחה לנסות לעזור ואם אפשר גם להגיע...

 

 

אולי הם יודעים...

@בן-ציון

@נחל

@קול דממה

@לך דומיה תהילה - אפילו שאתה כר ממש ותיק

@יעלוש מחבד

ועוד קצת הרבה שאני לא זוכרת בשניה זו.....

אני חושב שצריך לדבר עם אנשים מפעם שהיו פה.. כי לפי מה שידוע לי היו פה הרבה התנדבויות גדולות.. מוכן לקחת חלק גם באירגון..

תשאלי את @פרוט

זה יותר מפגש

בדכ יש התנדבות התנדבות.

אם זה ממש קריטי לך לא לטוס אז אל תטוס אבל אם אתה רוצה לטוס יש לזה הרבה סימוכין הלכתיים.
הרב פיינשטיין התיר באגרות משה על דעת שתחזור וגם מו"ר הרב ליכטנשטיין זצ"ל התיר. אם אמצא את זה אשלח בל"נ http://www.daat.ac.il/daat/israel/maamarim/yetsia-2.htm

ברור שיש על מי לסמוך כדי לצאת אבל כמו שכתבתי אני לא רוצה, זה אוויר שונה. אוויר של גוים וטומאה ולא של קדושה ואני מרגיש שזה ממש פוגם

שאני הייתי טסה

אבל שאל רב אם אתה חושב שזה אסור

ניראלי בהלכה כיבוד הורים קודם לא?

יש מתירים.

ברור שמבחינת אהבת ה' והארץ הנכון לעשות זה להשאר בארץ ואם את יכולה תעשי את זה, אך אם משום מה צורכים יציאה לחול מסיבה מסוימת סומכים על המתירים.

בכל מקרה, חו"ל מטמא את הנפש גם אם לא מרגישים זאת. והנכון ביותר זה להשאר בארץ מתוך אהבה.

גם הרב וואזנר זצ"ל התיר טיול לצורך ראיית פלאי הטבע של הקב"ה.
גם מחלק הסוגיות בגמרא משמע שזה אפשרי. יש כמה סתירות בין גמרות בנושא

וגם אם הרב וואזנר מתיר זה נשאר ברוב הדעות אוסרות

אמנם, פירושם ברמב"ם אינו פשוט. לכאורה הרמב"ם מתיר יציאה לחו"ל רק לצורך מצוות מסוימות. אך ישנם פוסקים אחרים אשר היקלו יותר מהרמב"ם. כך פסק השו"ע בנוגע לגילוח בחול המועד:
"ואלו מגלחין במועד: ...וכן הבא ממדינת הים בחול המועד, או שבא בערב הרגל ולא היה שהות ביום לגלח, והוא שלא יצא מארץ ישראל לחוצה לארץ לטייל"(שו"ע או"ח תקל"א, ד).
כך כתב המגן אברהם שם:
"אבל יצא להרוויח, או לראות פני חברו, שרי, דמקרי מצווה" (מג"א שם).
מדברי המג"א משמע שדבריו אינם מתייחסים רק לעצם היתר הגילוח בחוה"מ, אלא להיתר לצאת מארץ ישראל; והוא מתיר לצאת כדי לראות פני חברו, כיוון שגם זוהי מצווה. המג"א לכאורה יסביר שהתוספות, שצמצמו את ההיתר רק למצוות חשובות מסוימות, התייחסו דווקא לאיסור על כוהן לצאת לארץ העמים. אך ישראל פשוט, מותר לו לצאת גם לצרכים פחות חיוניים.

הרב זלמן נחמיה גולדברג טען שכשם שמקילים לצאת לחו"ל לצורך הרווחת נכסים, כך יש להתיר לצאת לחו"ל לצורך הרווחת הגוף והרווחת הנפש, היינו - לצורך נופש.8

הרב אהרן ליכטנשטיין אף הוא מיקל בעניין זה, מתוך הרחבה של המושג "סחורה": הרא"ל טוען, שלא מסתבר שיהיה אסור לאדם לצאת לראות דבר שאין בארץ, נופים או תרבות, ואילו לצאת כדי לעסוק בסחורה יהיה מותר, אף כשמדובר באדם העשיר כקורח. לכן הוא נוטה לומר שכל טיול המְקדם את האדם מבחינה ערכית, רוחנית ותרבותית - מותר.9

המהרי"ט היקל ביותר בנושא זה. נקודת המוצא שלו הייתה הגמרא בקידושין לא:, שם הסתפק רב אסי האם מותר לו לצאת לחו"ל לקראת אמו הבאה אליו לארץ ישראל. כך כתב המהרי"ט:
"תימה, דמה איסור לצאת לקראת אמו, אפילו לקראת אחרים כיוון שאינו יוצא להשתקע. דאע"ג דאמרינן בשלהי כתובות: 'אסור לצאת מארץ ישראל אפילו לבבל', זהו לדור, אבל לסחורה או לעסק שיש לו שם פשיטא דמותר... ופשיטא שיהא מותר לצאת לכבוד אמא, שהוקש כבודה לכבוד המקום...וי"ל דרב אסי כהן הוה... ולא מצי למיפק לחוץ לארץ, דגזרו טומאה על ארץ העמים" (מהרי"ט, קידושין לא.
אם כן, המהרי"ט טוען שמותר לצאת לכל עניין כשכוונתו לחזור; ומדבריו בכתובות קיא משמע שבמקרה שנושא אישה וכו' מתיר אף לדור בחו"ל דרך קבע. לפי המהרי"ט הקריטריון הרלוונטי בעניין זה הוא האם בכוונתו לחזור או להשתקע בחו"ל. וכבר ראינו שהיו שהבינו כך גם בדברי הרמב"ם.

שאלה מרכזית בהלכות ישוב הארץ היא, מהו הגדר המדויק של המצווה. האם עיקרה הוא שמקום המגורים הקבוע יהיה בארץ, אבל אין חובה על יהודי להיות בארץ בכל שעה ושעה. או שעיקר המצווה הוא שאדם יחיה תמיד בארץ, ובכל רגע ורגע ישנה מצווה שישהה בארץ. בהגדרה ההלכתית הזו תלויה השאלה האם מותר לצאת מהארץ לשם טיול קצר בחוץ לארץ.

על פי התלמוד במסכת עבודה זרה (יג, א) פסק הרמב"ם (הל' מלכים ה, ט), שאסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם. אולם לצורך שלושה דברים התירו לצאת, בשביל לימוד תורה, נישואין ומסחר. וכל זה בתנאי שיסיים את ענייניו בחוץ לארץ ויחזור לארץ, אבל לשכון בחוץ לארץ בקביעות אסור. ואם ישנו רעב כבד בארץ, מותר לצאת לחוץ לארץ לזמן ארוך. ואפילו במצב של רעב כבד, מידת חסידות להישאר בארץ. וכן נהגו רבים מגדולי ישראל, וכפי שציווה ה' ליצחק אבינו ע"ה בעת שהיה רעב: "שְׁכֹן בָּאָרֶץ" (בראשית כו, ב).

אם כן יוצא שישנן שתי דרגות במצוות הישיבה בארץ. האחת היא הישיבה הקבועה, דהיינו קביעת מקום המגורים, ולגביה רק כאשר ישנו רעב קשה בארץ, עד שבלתי אפשרי להתקיים בה, רק אז מותר לו לאדם לקבוע את ביתו בחוץ לארץ, אולם ללא כן, מצווה עליו לקבוע את ביתו בארץ ישראל. וכיום ברוך ה', אין רעב כבד בארץ, ולכן אסור לרדת מהארץ לשם השתקעות.

והדרגה השניה היא השהייה בארץ, שאין לבטלה בחינם. אולם מותר לצאת לחוץ לארץ לזמן מוגבל לצורך מסחר ופרנסה. וכן מי שלא הצליח למצוא אשה בארץ, מותר לו לצאת לחוץ לארץ כדי למצוא בת זוג ולעלות אח"כ לארץ. וכן מי שרוצה ללמוד דווקא אצל רב מסוים בחוץ לארץ, מותר לו לצאת וללמוד אצלו, ובתנאי שיתכנן אח"כ לחזור. אמנם בתקופה האחרונה רובם הגדול של תלמידי החכמים גרים בארץ, ולכן אין כמעט סיבה לצאת לחוץ לארץ כדי ללמוד שם תורה. אולם מצוי מאוד שמבקשים מרבנים ומחנכים מהארץ לצאת לחוץ לארץ כדי ללמד שם תורה ולחנך לעלייה לארץ, וזה מותר ומצווה. וגם לצורך רפואה מותר לצאת מהארץ. וכן מותר לצאת לתקופה קצרה לצורך כיבוד הורים.

אבל לצאת לטיול לחוץ לארץ, לדעת רבים אסור, שכן למדנו שרק לצורך גדול, כלימוד תורה, פרנסה ונישואין, התירו, ולא לצורך טיול (כך משמע ממשפט כהן קמז, וכ"כ ביחו"ד ה, נז).

אמנם נראה שאפשר ללמד זכות על היוצאים לטיול לחו"ל, שאם היציאה לזמן קצר, כגון שהיא למשך זמן של פחות מחודש, והיוצא קונה לעצמו 'כרטיס-חזור', הרי שיציאה זו שונה בתכלית מהיציאה שעליה דובר בתלמוד וברמב"ם. באותם הימים היוצא לחוץ לארץ היה יוצא לזמן ארוך, שכן הדרך עצמה ארכה חודשים, וממילא מי שכבר יצא לחוץ לארץ היה יוצא לשהייה ממושכת, ואף היה חשש מסוים שמא בסוף לא יחזור לארץ.

וכן הסיבות שלמענן התירו חכמים לצאת מהארץ, דורשות יציאה לזמן ממושך של שנה ואף יותר. שכן היוצא לשאת אשה היה צריך למצוא כלה, להתקשר עמה ולהתחתן. וכן היוצא ללמוד תורה, היה צריך לשבת לפני רבו חודשים רבים, ובדרך כלל כמה שנים.

ואפשר לומר לפי זה, שכל הדיון בתלמוד היה על יציאה ממושכת, שבה האדם קבע את מקומו לזמן משמעותי בחוץ לארץ. ואף היה חשש שמא ישתקע שם ולא יחזור לארץ. אבל על יציאה לזמן קצר ביותר לא דיברו ואין בה איסור. כי אין חובה להיות בכל רגע ורגע בארץ ישראל. ולכן יציאה לטיול קצר של פחות מחודש, כאשר קונים מראש את כרטיס החזרה - אינה אסורה. ובמיוחד כאשר מתווספת לטיול איזה מגמה של מצווה, כגון להיפגש עם יהודים בגולה ולקשרם ליהדות ולארץ, או כדי להחכים בראיית אנשים ומראות שונים.

ומכל מקום אף אם נאמר שאין איסור לצאת מהארץ לזמן קצר, בוודאי מעלה גדולה להישאר תמיד בארץ, שכל רגע ורגע שיהודי נמצא בארץ ישראל יש בידו מצווה של ישיבה בארץ. ועיקר מעלת המצוות כשמקיימים אותן בארץ, נמצא שהיוצא מהארץ מאבד במשך זמן שהייתו בחוץ לארץ חלק משמעותי ממעלת המצוות ושכרן, ועל כן טוב להיות תמיד בארץ.

גם מה ש@דוש2 כתב...
זה דאורייתא וזה במחלוקת בקיצור הייתי נוסע.
כל האדמו"רים גם נוסעים בחודשים הקרובים לחו"ל לנפוש

זה שהאדמו"רים טסים מתיר לי לטוס? וגם אם נגיד שכן, כמו שכתבתי אני *לא ממש* רוצה לטוס

פוגע בהם? לא פוגע?

כמה חשוב להם המשפחתיות שבטיול הזה? 

קורים לזה 'משקל החסידות'. בצד אחד עומד הרצון להדר במחלוקת לגבי יציאה מהארץ לזמן קצוב, השאלה מה עומד בצד השני: כיבוד הורים? כמה זה מפריע להם?

 

מבחינה הלכתית זו מחלוקת.

 

העתדבק:

בין המחמירים שלא לצאת לטיול לחו"ל, יחו"ד ה, נז; עשה לך רב ח"ח מט; וכך משמע מדברי מרן הרב במשפט כהן קמז; וכן משמע מהרב גורן "במשנת המדינה" ע' 31 בשאלה על אילת. וכן מובא בספר "ארץ צלצל כנפים" בשם הרב ליאור, והרב זלמן נחמיה גולדברג. ולכך נוטה הרב אריאל באהלה של תורה ב, ט.

בין המקלים: הרב ישראלי בארץ חמדה ספר א' א, י, שהקל לצאת על מנת לחזור לכל צורך אפילו של רשות. ושלא לצורך כלל - אסור. וכ"כ בשבט הלוי ה, קעג. וכ"כ הרב שלמה דייכובסקי בתחומין כ'. 

קודם כל, תודה על מה שיש. הבעיה שלך זה צרות של עשירים.

ברור שתלך! אני כל החיים שלי חולם על זה ועוד לא עלה בידי. 

לפי איך שניסחת את ההודעה הבנתי שעדיין לא יצאת, אז צא. כי אתה לא יודע איך שם.

זה גם כיבוד הורים וגם אתה תהנה. (לפי הפן ההלכתי אם אתם יוצאים לפחות מחודש ימים יש הרבה שמקילים. מפני שפחות מחודש אין זו דרך קבע, ולדעתם כל האיסור זה לצאת לתמיד ופחות מחודש זה בסדר. נ.ב האוסרים, אוסרים רק משום החשש שתשאר שם לתמיד. היום אין כבר את החשש ולכן יש הרבה שמקילים ויש על מה לסמוך.)

מקווה ששיכנתי.

נ.ב

אם אתה לא טס בסוף, תן לי את הכרטיס. אני אטוס בלי שום בעיה....)

ב"ה (לצערי) כבר יצאתי כמה פעמים, תסמוך עלי אין מה לחפש שם, הכל אומות זרות וגוים, ממש טומאה...

בגדול אני חושב שהמשפחתיות בטיול הזה כן חשובה להם.
למרות זאת אני חושב שהם כן יעריכו את זה שאני לא רוצה לצאת. באמת חושב איך בדיוק לדבר איתם ולראות כמה זה מפריע להם!

רב שיוכל לעזור לך אך לשלב בין כיבוד הורים ומשפחה לבין האיסור של יציאה מהארץ...

בעיקרון לחברים אחרים שלי שבאו לשאול נטו אם לטוס או לא הוא אמר שאם חשוב למשפחה אז שיטוסו.
אני ידעתי שזאת הגישה אז שאלתי והוספתי שאני עצמי לא ממש רוצה... אז הוא אמר לי להגיע אליהם עם מקורות שאני יודע שיהיו אכפת להם ולנסות לדבר איתם+לנסות לשכנע קצת תוך כדי. הוא אמר לי לעדכן מה הם חושבים ואז הוא ינסה לעזור.
תודה!

בס"ד

 

אם אתה יודע שאתה לא רוצה

(מבינה גם מאד למה)

אז פשוט אל תסע!!!

סתם מטמטם את הנפש.

תבדוק,

תגיד להם,

ואם ממש הם ימררו בבכי,

אז תתייעץ עם הרב שלך או מישהו כזה.

לדעתי זה לא יגיע למצב הזה.

 

והערצתי נתונה לך-

ממש יישר כוח ענק!!!

בגדול אני די פעיל בנושא ארץ ישראל ככה שגם יש לי יחסית חיבור לארץ *וגם* בגדול לקחתי את מרותו של הגר"ד ליאור בנושא ארץ ישראל והוא מאוד מחמיר בנושא היציאה מהארץ... (ואני שמח בזה ב"ה 😁)

כן. לעזוב את הארץ זה ככ קשה.
אני לדוג טסה לפולין ואתה לא מבין איזה קשה לי זה לעזוב את הארץ. ברמות שאין דברים כאלה.
בעקרון המשפחה שלי גם מתכננת דבר כזה, אני חושבת שכן הייתי הולכת. עם כל הקושי.
רבנים אומרים, שאם אתה הולך כבר לחול לצורך הנאה, אז לפחות תעשה שם משו שיזכה תרבים. . אשריך. בהצלחה.

מבינה מאוד את דעתך(הייתי בחול...) 

אבל לדעתי ההורים יודעים מה טוב וסמוך עליהם

ואשריך. שאתהלא מתכהה.

יצחק אבינו עולה תמימה. נאמר עליו לא בגלל העקדה.

אלה בגלל שלא פגם ויצא.

מי שחייב חייב.

תשתף את ההורים שלך.

ממקום אוהב.

ממקום מכבד.

ממקום שברור להם שצו המצפון זה דבר חשוב ואתה מבקש מהם עזרה.

לא לבגוד בעצמך.

תגיד להם שיהיה קשה לך בלעדיהם . ומאווווד היית רוצה לטייל איתם.

(אם זה אמת. ואני מקווה שכך)

אבל אתה תלך נגד כל מה ששאתה חושב ומרגיש שנכון.

תעביר להם את תחושת בין הפטיש לסדן.

ותבקש מהם לייצר אחרי הטיול לחול או לפני טיול כאן בארץ איתם.

או יומיים מטורפים רק עם אבא .או משהו.

זה לא קל. אבל כל החיים מלאים בדילמות כאלה.

רוצים שתך לישיבה כזו ואתה לישיבה כזו.

בחורה מבית כזה בחורה מבית אחר.

עבודה כזו עבודה כזו.

אז חשוב שתעשה משאתה מאמין.

אבל מתוך המווווון אהבה כבוד ושיתוף.

ולפעמים יהיה יותר קל ממה שחושבים.

לפעמים.

בהצלחה.

 

 

 

ואת ההורים שלך. רק אתה בתוך הסיטואציה
תחשוב מה יקרה אם תגיד להם שאתה לא רוצה לטוס, רק אתה יודע איך הם יגיבו

זה קרה לדודה שלי, שסבתא שלי (אמא שלה) רצתה לנסוע איתה לחו"ל ודודה שלי לא רצתה לצאת מהארץ אבל יש את מצוות כיבוד הורים אז היא לא ידעה מה לעשות,

אז היא שאלה את הרבנית שלה והיא אמרה שהיא כן תיסע..

אם זה עוזר לך..

 

מה ש @עטרה10זה לא בא בתור פסיקת הלכה או משו @פשוט יהודייי היא הראתה לך דוגמא.. אתה יכול לשאול את הרב שלך.. זה לא בגלל שלאותה אחת אמרו לנסוע זה גם לך...(כמו גל נושא הלכתי)

/זו רק דעתי/ אם שגיתי תקנו...🙂🤔

החוט שמחבר בינינו יותר דק המהפתיל שיל הציצית

אבל אני לא מתכוון

אבל תמיד היתה להם תקווה שגיל ההתבגרות עובר.

עכשיו הם לא מקבלים את מי שאני ואין להם עתיד מול העיניים.

עכשיו זה קורע אותם.

אולי תפנה למישהו שיעזור לך וגם תמצא מישהו שיעזור להוריך להתמודד... יום נפלא!!

זה גיל ההתבגרות, זה לא קל.
זה כזה שאתה רוצה משו, והם לפעמים מונעים ממך. מוכר ממש(:
אבל צריך להכיר בזה שהם ההורים שלך. וצריך לכבד.
אני לא אשקר, אני לא הכי צדיקה בזה.. כן?
אבל אני משתדלת ממש. תנס להבין תמשמעות בזה.

יותר ממוזמן לאישי!!

מזדהה ב200אחוז

אינסטינקט מהיר לוחש לי שאין שם בנות, ואפילו לא הרבה בנים. הרי זו עבודה שדורשת אנשים חזקים, פיזית ומנטלית, אז יביאו רק בנים חזקים. לא?!

לצערי, או שלא, השכל שלל את זה במהירות. שה אובד, כך אמר לי השכל, להזכיר לך מה הולך בצבא? שכל ילדה בת 17 הולכת להיות טנקיסטית??

נראה לענ"ד, שעד שלא תהיה שם- לא תדע מה הולך שם. במידה ותהיינה שם בנות, סביר להניח שהן לא הכי דוסיות שיש בחברה. אני מניח גם שמיטב הנוער מהציונות הדתית לא עובד שם. אי לכך, אל תפחד להגיד, לא!

אני אלחש לך, שאנוכי, כרגע בבית במקום להיות בעבודה כי אתמול הצטרפה בחורה. ואיך נאמר בעדינות, צניעות וזה... וכו'... ופשוט ידעתי, שלי, אין מה לעשות שם. אני יודע שאפשר למצוא הרבה טריקים ורעיונות יצירתיים מאוד איך בכל זאת להצליח, אבל בכל זאת. ידעתי ששם לא מקומי. שם, אני צריך לא להיות. אז ביטלתי יום עבודה, למרות שהבוס אמר שלא נשארו עוד הרבה ימים, וחבל להפסיד וכו' וכו'...

אז צדיק, אולי תברר דרך מי שהמליץ לך לעבוד שם מה הסגנון, ואם תגלה שהשיח שם הוא על דברים שלא מתאימים לך, ויש שם בנות- תגיד כמו גבר, עובד ה', לא! 

ואל תפתה מה1,500 ביום... יש דברים בחיים שיותר חשובים מכסף... 

בהצלחה!!

כל מילה בסלע!

וחייבת לומר שעניין אותי רק בקצרה מה תהיה התגובה הראשונה פחתחי ואתה כותב בצורה מעניינת שלא באלך להפסיק...

אז אתה כתב מהמם וזהו. ואני מסכימה איתך וממש יישר כוח! גם על זה שביטלת יום עבודה!!!

תבוא תראה, ותחליט אם מתאים לך...

בהצלחה!!

חברים שלי דוסים הולכים לשם..אולי יש בנות לא ידוע!איך מגיעים לזה

וצריך לחפש מקום לישון..

תביא את המספר של האחראים..

נראה לי הוא הולך!

בגלל הכסף...

זה גם כזה חשוב.. כי זה לטהר את הארץ שמטיילים יוכלו לטייל וזה. לא ניראלי שיהיו שם בנות, נא להיות מציאותיים! זה במדבר, בחום, עבודה כזאת שמציעים לאיכותיים(ככה זה נשמע) ועבודה שמתאימה בפירוש לגברים! לך על זה לדעתי.. זה דרך להשפיע וגם קצת התנדבות

בבקשה בבקשה תשאלי אותו:

1. מה הגיל המינימלי מבחינתם (באיזה גיל אחיך)?

2. מתי עובדים וכמה שעות?

3. מה עושים בעבודה הזו שהיא כ"כ קשה?

 

אני ממש חייב הערב.. אם תוכלי. ממש ממש תודה

@שושנה בין החוחים

לא בטוח שאני יוכל...

אבל אני יודעת ש:

אח שלי הוא בן 21

(והאח השני שגם לא הציעו הוא בן 19)

דווקא זורם לו ללכת, צריך כסף וזה...

 

מצטערת שזהו, ממש סליחה!

בס"ד

 

שים לב גם לקטע של הרעלים.

עד כמה זה רעיל? זה מסוכן? נשימה וכו'? יכול להזיק? (אפילו עם כל ההגנה)

1500 - קצת מחשיד..

 

אני אישית עם הארתו של 

@כי אין פיסבוק 

כבר לא ממש בטוח שזה אמיתי.. כבר 8 שעות עברו.. והאחראים לא חזרו אלי..

אמרו - 1500 זה נשמע מוזר, אנשים שעובדים בלסחוב בלוקים לא מקבלים חצי מזה.
ב. אני מניח שלא יהיו בנות, בכל זאת זה לסחוב ובד"כ בנות לא הכי טובות בתחום הזה.
ג. בטיחות- אתה יודע בוודאות שזה בטיחותי? כדאי להיזהר.. זה גם מסביר קצת את השכר הגבוה.
קיצר- תברר על זה עוד

בדקתי בגוגל מה זה ולא היה...

אם לא אכפת לך מהמפגש אל תלכי אם כן אז תהיאי פחות בצחוקים או שתישאלי ליפני בכלל מה התכנון

 

"...לפיכך אין לקיים בהם אירועים משמחים, כדוגמת טיולים, נופש במלון ומסיבות רעים.

ורק אירועים שמטרתם העיקרית היא חינוכית או ציבורית מותר לקיים..." (פניני הלכה)

 

ולהתכונן לגרוע מכל.

 

וחס וחלילה אם לא, אני חושבת שלא ממש כדאי.
חברות זה תמיד צחוקים וקראחנות ולא מתאים בכלל לדעתי.
חוץ מזה, בעצמך אמרת שלא כל כך בא לך על זה, אז לדעתי לא מתאים וראוי לוותר.
כמובן שרצוי לשאול רב, את יכולה לכתוב משהו בסגנון הזה:
שלום הרב, יש לי מפגש עם חברות ב9 הימים. אני יודעת שהאווירה שם לא תהיה כל כך מתאימה לתקופה, מה ראוי לעשות?

או שתבקשי לדחות או להקדים

היה לנו מפגש גיבוש כיתתי  (לפני חמישית...) והוא יצא בתשעת הימים ולא ממש היה תאריךל אחר, אז שאלו את הרב הס (רב הישוב נווה) ומה שעשנו בסוף זה את המפגש ועם לימוד על תשעת הימים...

לא ללכת.

וללמוד קצת על המפסיד השני למידת הזהירות למי שכן סובר שצריך ללכת.

שבמסילת ישרים הרמח"ל מונה 3 מפסידים למידת הזהירות (זהירות = שימת הלב למעשינו).

המפסיד השני הוא השחוק והלצון כיון שע"י ליצנות אנו מסיחים את דעתנו ממה שחשוב בחיים וממה שאנחנו עושים.

בהקשר של תשעת הימים, שחוק ולצון מסיחים את דעת האדם מהאבל על חורבן ביהמ"ק...

 

מחילה לאנו_נימי (G+) אם לא הסברתי אותו כמו שהוא התכוון... פשוט הוא לא היה כ"כ ברור.

כיוונת לדברי ;) רק דיברתי באופן כללי גם.

לדעתי את יכולה ללכת וזה בסדר גמור!

הכל תלוי בך!

אנחנו לא בדור שצריך לסגור עצמו ולא לשמוח.

ברור שאנחנו עצובים בזמן שלושת השבעות על חורבן בית המקדש אבל את הכל צריך לקחת בפרופורציות,ובטח שאת כותבת שלא בה לך על זה, עם את לא רוצה ללכת את לא חייבת.

אבל לא משתמשים בשלושת השבעות בשביל סיבה של חוסר רצון!

מקווה שאני לא נשמע קשוח.

הכל לטובה

והכל השגחה פרטית ומה שיהיה זה מה שבטוח ה' רצה שיקרה!

יש עניין בתשעת הימים לא לעשות כל מיני דברים, ומפגש חברות כזה לא בטוח מתאים.

אבל אהבתי את הנקודה של לא להשתמש בשלושת השבועות כתירוץ(:

תודה!

הרבה יותר צחוקים מאשר עם חברות מפעם...

לא רק שיהיה צחוקים, יהיה רדוד ממש.

דיבורים על בגדים, ואוכל ובגדים. והמחנכת של שנה הבאה, וחברות. לא משנה, הם דחו בגללי..

(הסמינריון הוא בסוף תמוז ור"ח אב, אז זה בסדר, ושבת גם אין בעיה של צחוקים..

והיום התנדבות גם בסוף תמוז ואין בעיה של צחוקים בתמוז..)

אין הרבה דרכים.

ולי אישית עוזר פשוט לחשוב על זה שלא הייתי רוצה להתחלף עם אף אחד בעולם הזה בהכל... נגיד אם יש מישהי שהייתי רוצה להיות חכמה כמוה אבל לא הייתי רוצה את האישיות שלה... אז בגדול לא הייתי רוצה להיות היא

 

כתבתי ממש מבולגן, מקווה שהבנת משהו

אבל יש אנשים שכן הייתי רוצה להתחלף איתם בהכל

אולי זה קצת קלישאתי אבל אם תחשבי על הכל הכל בטוח תביני בסוף שלא באמת

קחי בחשבון גם דברים שלא מיד רואים, משפחה מצב תורני אמוני תכונות מסויימות משברים חוויות, הכל.

אני יודעת שזה ישמע כזה משו רגיל ובדר"כ זה לא ככה וכו' אבל עלי המקרה הזה ממש השפיע. הכרתי מישו, ממש התלהבתי ממנה ואולה- באמת שלא היה אכפת לי להתחלף איתה באמת בהכללל. ואז היא סיפרה לי על המשפחה שלה שיש דברים ממש לא פשוטים שהיא צריכה להתמודד איתם יומיום וכו' ובקטע הזה אני לא הייתי רוצה להחליף איתה בחיים. כאילו את מגלה שבתכלס לאף אחד אין חיים תותים. 

ותנסי באמת שאת משווה את עצמך לאחרות, באמת לחשוב מה רק לך יש. משו שלא היית רוצה לוותר עליך ולנסות להבין שאת בהשוואה לאחרים -ישלך חיים ממש טובים וזכית. 

זהו.. מקווה שעזרתי

בעיקר השערים הקנאה, הגאווה, העצבות והשמחה.

 

כי אם אדם יפנים את השמחה, ממילא הוא יהיה שבע רצון.. גם הספר "מי שטעם יין הונגרי" של צבי אייל והרב רן שריד.

 

בהצלחה... 

המשמעות של זה שמישהו יותר עשיר, חכם ומוצלח ממני היא שאותו אדם יותר עשיר, חכם ומוצלח ממני.

אבל המטרה שלנו זה לעבוד את ד', להדבק בו....

ולכן העושר, החכמה, ההצלחה וכו' הם לא רלוונטיים.

לי יש את עבודת ד' שלי עם נקודת פתיחה משל עצמי: מי המשפחה שלי, איזה מידות יש לי, כמה אני עשיר וחכם, כמה קל לי לשמור על צניעות, כמה קשה לי ללמוד תורה וכו'.

ומישהו אחר נולד עם נקודת פתיחה יותר טובה: ההורים שלו יותר צדיקים, הוא יותר חכם, הוא עם מידות טובות, כיף לו ללמוד תורה וכו'.

אבל מה שחשוב זה הבחירה, תהליך ההשתלמות, המשא ומתן שלי עם ריבונו של עולם. יכול להיות מישהו שלא חטא כל החיים שלו אבל לא באמת הייתה לו בחירה... ויכול להיות מישהו שנולד במשפחת פשע והוא השתדל כל החיים שלו לא לרצוח. היה לו ממש קשה לא לרצוח, אבל הוא רצה להידבק בקב"ה והוא ידע שהוא לא רוצה שנרצח. וואו, הוא כל החיים התגבר ולא רצח אף אחד. הלוואי שאני הייתי צדיק כמוהו. פושע קדוש.

 

אני מקווה שהייתי ברור. תגידי לי אם לא ואני אנסה להסביר יותר טוב.

ומה עושים אם מקנאים לא בנקודת פתיחה- אלא בבחירות שעשה הבן אדם?

וזה כבר אומר שאת ברמה גבוהה.

 

ב) זה ששישהו לא מצליח תמיד לבחור בטוב, אולי זה כי יש לו נסיונות מאוד קשים, יותר מלאנשים אחרים. ואולי זה כי ד' רוצה לראות איך הוא מגיב לנפילות שלו. (זכור לי שיש גמרא שאומרת שדוד מצד הדרגה שלו לא היה חוטא, אלא ד' גרם לו לחטוא כדי ללמד אותו/אותנו דרך תשובה).

כלומר, את לא יודעת באיזה רמה גבוהה את מצד הבחירות שלך ולכן את מקנאת כי נראה לך שיש מישהו בדרגה יותר גבוהה מצד הבחירות שלו. 

אבל את ברמה גבוהה.

(אני לא בא לזלזל באף אחד ולהגיד שהוא ברמה נמוכה. אני בא להגיד שעבודת ד' זה משהו סובייקטיבי לכל אחד וא"א להשוות בין העבודה של מישהו אחד לעבודה של מישהו אחר).

 

בהצלחה בכולופן.

ברור שאני לא רוצה להתחלף עם אף אחד אחר בעולם, אבל הייתי שמח אם היו לי עוד/ פחות תכונות שיש/אין לאנשים אחרים..

וחוצמזה- הקינאה היא לא רק על תכונות, היא גם על חפצים וכדו'. למשל ציוד טיולים טוב שיש לחברים והייתי רוצה גם.. או אפילו על דברים בקודש כמו ספרי קודש וכ"ו

אשמח לתשובה על 2 השאלות...

כי כל דבר שקורה לנו מבחוץ- מהחברה, משפחה וכו', הוא כי הנשמה שלנו רוצה משהו. היא רוצה שנשים לב לחוסר שלה ובגלל שאנחנו כ"כ רגילים להסתכל על הכל בהסתכלות חיצונית (שהיא לאו דווקא שלילית, צריך לראות איך לעבוד אתה) אז גם הנשמה שלה מוציאה את הכאב שלה בצורה חיצונית (במקרה הזה- קנאה),לכן אנחנו צריכים להסתכל כמה שיותר פנימה, מאיפה הכאב הזה בא? מה חסר לי בתוכי?

ומהניסיון שלי, במקרה הזה של הקנאה, הנשמה שלנו רוצה שנאהב אותה. שנאהב את הכוחות שה' נתן לנו דווקא!!למה אני מקנא במישהו שיש לו ציוד טיולים שלי אין? אולי כי אני לא מספיק יודע לשמוח בכל מה שיש לי. פשוט לשמוח ולהודות כל הזמן על מה שה' מביא לנו בתוכנו- כל ההרגשות, הכוחות לפעול ולעשות.. ויש עוד המון. כל אחד והטוב המיוחד שבו.

ההבדל הוא המבט פנימה ולא רק ליישר מבחוץ. 

וברור שזה דורש מוכנות לעבודה קשה.. וללמוד הרבה כדי להגיע למבט פנימה (כמו בספרים שכתבו קודמיי)

בהצלחה רבה וסיעתא דשמייא בע"ה!!

ואם אני יוכל לעזור עוד אז אפשר בשמחה במייל שלי- nturarvbhx@gmail.com

 

 

הנושא של תכונות טובות יותר חזק בקטע של הקנאה, ועל זה לא כ"כ ענית לי...

ממליצה לך לקרוא את הספר :"בגן האמונה" של הרב ארוש. עזר לי יותר מכל פסיכולוג/סדנה לראיה חיובית..

הרבה אנשים מעידים שהספר שינה להם את החיים.

זה לא מדבר תיאורטית דיבורי אמונה שנשארים למעלה ,אלא בפשטות מכניס לך את הידיעה וההרגשה של האמונה באופן שמרגיע ומשרה שלווה.

 

.

לך לבית אבות תתנדב שם תמצא איזה קשיש נחמד שילמד אותך

 

הוא ישמח, לא?

בדיוק אתמול ראיתי שתי חוברות כאלה

זה בול אותו דבר.
יש ספרים.
אחרי זה בשביל הקצת שינוי ליידיש תקרא ספרים וקצת הדרכה

היא עלתה 39 ש"ח.

נראה משהו שימושי, פשוט ונחמד.

אחותי בת 12 יודעת אידיש יחסית טוב...
ולומשנה שהיא בכללי גאונה גם בשפות אנגלית יודעת מעולההה(משו שה ישמור יותר טוב ממני.......) ואין קטע של שפות במשפחה בשום קשר!.
היא יודעת את האידיש א. כי זה היה החלום שלה כבר בגיל 5 תשאלו אותה מה היא הבינה אז🤣 ועדיין חולמת לדבר בבית שלה עם ילדיה בבוא העת אידיש. (גם השמות שהיא מפנטאזת אם כאלה אידישקיים) אז יאללה צריך להתכונן... קיצער אני בתור אחת מהצד(שגם יודעת אידיש אבל פחות לבגרויות וזה.....) יכולה נראלי טכנית לעזור בשיטות... צריכה לשכם לפני כן מה השיטות שלך...


*אני בת*