פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 514)

אם כן,
אז זה רק משהו שרוח ההלכה לא תהיה נוח הימנו (טראנסים מן הסתם, שירים וכו'),
מול הרצון להשתתף במסיבה שחשובה לחברה שלך.
מה יותר חשוב לך?

אם היא נתנה לי תמילה שלה שלא יהיה אז לא יהיה

שהיתה מסיבה רק בנות של השכבה,סוף שמינית.
גם אם זה רק בנות,האוירה,זה היה בחוף,וגם הצניעות קצת עצוב לראות.. וזה חברות שלי..לא טובות אבל עדיין..
והתלבטתי מלא ורציתי לשאול אותכם גם פה,אבל בסוף החלטתי שלא אלך..ואז שעה לפני חברה אמרה לי שנילך ונחזור אם זה לא מתאים..
אז הלכנו אבל לא יכלנו להישאר יותר,היינו רק שעה.ובנות אמרו לנו אנחנו מעריכות שאתן באות לכל דבר,גם אם אתן רק יושבות.וישבנו להיות עם החברות שלנו.לא רקדנו..כי זו אוירה לא הכי שהרגשנו בנח..
אז היינו שעה וחזרנו הביתה..

אני כן רוצה להרגיש חלק,אבל שאני נמצאת במקום כזה מצד אחד כייפלי שהן נהנות ושמחות ומצד שני,זה עצוב לי גם.. וזה סתם גורם לי להיות עצובה.. אז לפחות היינו קצת והלכנו..
וכשהלכנו אז אמרנו ביי לחברות אז זה היה קצת עצחב כזה.. הרגשנו שכיאלו הזדמנות אחרונה לשמח ביחד במסגרת בית ספר ואיתן גם,אבל זה לא מתאפשר שזו האוירה,הרגיש לי קצת עצבות כזה..

ואמרו שלא יהיה אלכוהול והביאו והיו שם 2 בנים.
אנחנו הינו בצד.אבל היתה הרגשה לא הכי כייפית.

אבל זו לגמרי בחירה שלך.. באמת! אני הייתי לוקחת חברה ורק שעה וחוזרות הביתה.ואם 5 דקות לא מתאים אז הולכים.. אבל זו בחירה שלך
לפני כמה ימים מישהי שהתחזקה והיא אמרה שהיא הייתה במסיבה רק בנות כי אלו חברות שלה,ואז היא הגיע לשם,והתקשרה לאח שלה שיקח אותה..ואמא שלה שאלה אותה למה את ככה התקשרת במהירות? מה קרה לך? היא אמרה לא יכלתי להיות שם.. האוירה לא עשתה לי טוב.
וזה הסיפור שלה..

אבל אחרי כל זה, עכשיו זה מה שמרגיש לך הכי נכון..
לפעמים אנחנו צריכים להיות במקום מסויים בשביל לדעת מה טוב לנו,ומה לא.
ולפעמים שיש תחושת בטן מרגישים אותה.שהיא שם.מין קול שאומר ללא ללכת או כן ללכת..
אם החלטת לא ללכת-אז אל תצטערי.. יהיה לך עוג מלא מסיבות שהן רק בנות עם שירים טובים,ובאוירה תורנית יהיה לך חתונות שמחות בע"ה! יהיה לך כל החיים.
אם החלטת.ללכת-תקחי איתך חברה שגם בהתלבטות ותגידי לה שרק בודקים ואם לא טוב,אז הולכים..

ושתדעי שאפשר לשמח גם בדרכים אחרות ביומולדת..
אם זו חברה שלך,אז תצאו למסעדה או גלידה.גם אם זה נראה לך פשוט,זה בכלל לא פשוט,לשבת ולדבר זו מתנה בפני עצמה,הצנוע והעדין,זו באמת מתנה של יומולדת

וזהו,שיהיה לך ממש בהצלחה!! את אלופה !

הייתה שבוע שעבר, בלי נדר אכתוב לך ..
ואשרייך על הרצון להיות דבקה בה׳ ולהתקדם, את מעוררת השראה מבחינתי❤️@הכל מאת ה'

אשמח ממש שתכתבי

וואו הלוואי שאזכה..כל אחד בטוח שיש לו איזשהוא סיפור כזה שהתמודד שמלמד אותנו ומחזק..באמת

ותודה לך תמיד על העין הטובה שלך והכרת הטוב,ושזה משמח אותי ואת מדהימה בעצמך

ותחגגו ביחד במשהו שווה כגון מעייין, ארוחה שווה, גלידה, טיול... לוידעת מה..

 

שתבין שאפשר גם אחרת לשמוח

 

 

אין מעיין שהיא לא קפצה אליו

שהייתי הולכת..

אבל אם את הולכת עם המדריכה, ואתן קובעות שאם האווירה לא תתאים כלל, אז אתן תחזורנה הביתה - אולי זה אחרת..

לומר מזל"ט וללכת- כי יש לך משו חשוב...

ואם את רואה שזה משו יחסית בסדר עם קששיםם שתוכלי לעקוף,

אז נראלי פשוט תשארי, ותשמרי על עצמך, תהיה שותפה ביומיולדת, אבל מה שלא יטעים לך אל תעשי- אך תיזהרי לא לפגוע בה, ולא לצאת הדוסית הבולטת והמציקה.

לדעתי אם תבואיף תשמחי, ותפעלי לחפי רוח ההלכה זה יעשה קידוש ה' עצום!!

בהצלחה!!

 

ואם תראי שמתחיל להיות לא בסדר פשוט תגידי לה בשקט ותלכי

וואי את אחת הצדיקות אשריהם ישראל שזכו בבנות מלך אמיתיות כמוך אז קודם שכוייח

תיראי אני ההיתי אומרת לה שאני יבוא אבל לא להמווןן זמן כי יש לי איזה משהו, 

ותלכי לשם ומתי שזה מרגיש לך לא טוב (אם ירגיש) אז תקומי תגידי תודה והיה מאוד נחמד תיפרדי ממנה

יפה ותלכי ואני מאחלת לך שתלכי עם הדרך שלך עד הסוף ולא תשתני! עם הצידקות הזאת

שלך העקרונות החשובים והאמת הטהורה הזו את תיזכי להגיע למקומות רחוקים שמלאים ברוח יהודית!

אשרייך! חיבוק גדול

את צדיקה!!!!

כדאי להבין מילןת מפתח ששייכות לקטע

לסמן במרקר


לציין בעברית את תרגום השאלןת ומילות ההוראה. גם בשאלות הפתוחות.

אז אחת תהיה בד"כמהשלוש הראשונות והשניה מהשלוש האחרונות

וכל מה שנפש חיה כתבה..

דווקא במתכונת האחרונה התשובה היתה הראשון והשלישי

בכל האנסינים שראיתי זה היה ככה.. מוזר..

תפילות. והשתדלות. זהו

 

תחילה, הבן את הכותרת 

לאחר מכן: עבור ברפרוף על הטקסט והדגש משפטי מפתח, שמות, תאריכים וכד'(לא לקרוא בעיון)

לקרוא היטב את השאלה

בשאלה אמריקאית- קרא היטב את כל האפשרויות, אל תמהר לסמן תשובה.

התמקד במה שמבקשים בשאלה-לא לרשום יותר ממה שצריך

בדוק את הדקדוק מספר פעמים, שים לב לזמנים (בעיקר!!)

 

א. וגם ממש לא נעים לי לדבר איתם

שזו סידרה של גויים/ אנשים לא יראי שמיים, ולא של עובדי ה'.

שהיא יכולה לטמא את הנפש וכו'..

תנסי להביר לה שזה דברים לא צנועים

ואז היא תשאל אותך מה ל צנוע תגידי לה שכמו שאת לא הולכת ככה ומתנהגת ככה גם לא רואים דברים כאלה

אולי בת דודה

ואז הם לא ידעו שאת יודעת על הדברים האלה..

הם כבר ידעו מה להסביר.

תמיד שאת רואה אותה רואה. תגידי לה יואוו בואי נשחק/נצא לטיול כזה משו שהיא תאהב..
ותמיד שתיהיה לה תעסוקה עד שהיא תשכח

ואפשר לרמוז להורים בדרך עקיפה כזאת........................

ובהצלחה לכולם!

בגרות אחרונה לכל החיים!!

אבל
לא כולל מועד ב' באנגלית ואולי מתמטיקה ..

באמת את החופש!!!!!

איש לא ישאל ולא יגשש אם קיבלת ב....
9או 6

שאני מקבל תעודה אני מחייך ורץ
מחייך- כדי שיחשבו שהיא טובה
רץ- כדי שלא יבקשו ממני להראות אותה...

-כאילו מביאים את זה עם כל הדברים שכתוב

 

 

ואם ממש מתחשק לך להשקיע -

איך להתכונן לקראת קבלת תעודה גרועה?

1. קיבלת תעודה גרועה, באת הביתה וקיבלת מכות. הינה ציוד עזרה ראשונה בסיסי. |פלסטר|

2. קיבלת תעודה גרועה,באת הביתה וקיבלת הרצאה מעמיקה על העתיד השחור שמחכה לך בעקבות התעודה הגרועה.הינה ציוד עזרה ראשונה בסיסי נגד כאב הראש שיבוא בעקבות ההרצאה. |אקמול|

3. קיבלת תעודה גרועה, באת הביתה וקיבלת על הראש. הינה ציוד עזרה ראשונה בסיסי נגלבכי שיבוא אח"כ. |טישו|

4. קיבלת תעודה גרועה, החלטת לא לשוב הביתה. את בורחת מהבית, ועלייך להתחיל חיים חדשים. באתי לעזור לך |כסף-עשר אגורות נגיד...|

-

* תעודה היא בסך הכל דף עם ציונים, ציונים הם בסה"כ מספרים, מספרים הם בסה"כ כמה קוים, קוים זה כמה נקודות. את מפחדת מנקודה?

 

*

ובאיזו תדירות..אם זה דבר נצרך, אז תבקשי

בעיקרון, כדאי שתשאלי את הורייך,הם יחליטו אם הם יכולים להוציא את הסכום שאת מבקשת

בנוסף, אני ממליצה לך להרוויח כסף-אפשר לעשות בייביסיטר או שיעורים פרטיים 

הם ההורים שלך. ורוצים בטובתך.
למה לא ? אם אין להם, הם ידעו לומר לא.
אבל לא נראלי שזה יקרה.
אני אחת שתמיד תבקש מהם כסף..אבל תמיד ישלי גם כסף משלי. זה כבר ניהיה ממש שאני לא מבזבזת את שלי. אלא לוקחת את שלהם..
והם תמיד יתנו. אני עוזרת להם. בכיבוד הורים-*מאווווווד!!* והם מחזירים לי בחזרה רק דברים טובים.
תנסי. לא נראה ליי יקרה משו מכך.
ומקסימום תדברו עלזהה ..
בהצלחחה

זה נשמע שאת ממש רוצה ואף צריכה אבל מתביישת.

עצתי, שבי אתם ערב אחד, אחרי שכל הצוציקים כבר ישנים ותדברי אתם בכנות, מבלי להתבייש. אני מבטיחה לך שההורים שלך רק רוצים בטובתך ואוהבים אותך כמו שאת, אז דברי בכנות. 

מה שיצא יצא, רק חשוב שתביני שדיבור עם ההורים יכול לפתור המון בעיות.

בהצלחה

לבקש מהם קצת לפעמים רק שאת באמת רוצה ומרגישה לא כיף...

כשאת מרגישה שכסף עכשיו יעזור לך, לא שיתן לך הרגשה טובה כשהוא בתיק, אלא כשאת צריכה לקנות משהו, שאת צריכה אותו, או כשאת יוצאת עם חברות לגלידה, ואת צריכה כסף לגלידה וכאלו.. אז תבקשי.

לא תפסידי מיזה כלום.

תבקשי יפה, הם מבינים, הם אוהבים.

אם באמת לא יהיה להם לתת לך, הם יגידו לך שכרגע אין להם...

ותכלס, הכי טוב זה שתעבדי טיפה, רק כדי שיהיה לך טיפונת כסף בצד, למתי שתצטרכי..

כל פעם אחרי שתוציאי את הכסף שיש לך בצד, תעשי עוד בייביסיטר לדוג', ותשמרי את הכסף עד הפעם הבאה...

בהצלחה!

וכל הכבוד לך על ההתחשבות!

למרות שפעם ב.. ההורים כן יכולים קצת לפנק

אבל זה משתנה בין משפחות.

ממש יפה!! אשלח לך באישי את מה שכתבתי

מצוות למען בנייתו.... (כיבוד הורים, צניעות, עבודת המידות וכו')

שנזכה!

וכוונה בתפילה..

כשלומדים על משהו - הרצון שנירדם קצת , עולה ומתעורר!

אז שוב תודה רבה לך!

20170627164556.docx

20170627170606.docx

בעיקר בחופש, וגם צריך להכשיר את העובד שזה לוקח זמן . אבל תנסי לבדוק בחנויות בקניון ..

תעצבי מודעה יפה, תפיצי בווצאפ.. נראלי אני גם יעשה את זה ותכתבי שאת מעבירה שיעורי עזר לילדים ביסודי/חטיבה בכל מקצוע שבא לך

 40-50 לשעה בכיףף 

(נראה לי ככה כותבים)

לי יש שיומי ורימון..

בגלל שהוא גולש בצורה אחרת משאר הטלפונים, והנסטפרק לא מגן שם.

אז זה או אייפון או גלקסי.
גלקסי s7 כבר לא כ"כ יקר אפשר להשיג אפילו ב1700 שקל.
אם לא אז יש גם גלקסי j7 שעולה בערך 1100 נראה לי ואחלה פלאפון

3 או 4

אני שמעתי המון דברים טובים על הJ7.. זה מה שבסוף קניתי..

סמארטפונים זה רוע  

לי יש אותו והוא ממש טובב

אגב יש אותו גם ב758 ש"ח אם תרצי אני אשלח לך קישור.

טלפונים סלולריים - זאפ השוואת מחירים

צדיק גמור- אין לו יצר הרע בכלל

צדיק שאינו גמור- שליט על היצה"ר שלו

יש מושג של צדיק גמור שהרג את היצה"ר שלו בתעניות

זה לא משהו שקיים סתם ככה. יש אולי בודדים כאלה.

החלקה של התניא היא חלוקה "מקצועית" אבל בד"כ הכוונה אחרת. (כמו שהוא כותב בעצמו)

ד.א. צדיק של תניא זה יותר מי שנולד ככה ויש לו "נשמת צדיק" פחות עניין של עבודה

 

אין דבר כזה אדם בלי יצר הרע. אדם בלי יצר הרע הוא אדם מושלם. ובני אדם לעולם לא יגיעו לשלמות.

אדם בלי יצר הרע עדיין צריך להוסיף טוב.

זה שאתה בלי יצר הרע לא הופך אותך לטוב גמור ומושלם.

מושלם הוא מי שמילא את ייעודו בעולם, ייתכן שלאדם זה ישנו עוד ייעוד שלא קשור ליצר הרע.

יש לו יראת ה' (יראת חטא ורוממות), הוא משקיע את כל כולו בעבודת ה' ובעיסוק בתורה. הוא שומר על מה שצריך לשמור,עיניים,לשון וכל שאר האברים.

צדיק של התניא זה כבר משהו נעלה ביותר;)

הוא מדבר על *בינוני* שזה כבא עניין בפני עצמו

היום בעני זה הכי חשוב.

מסילת ישרים – ויקיטקסט

זה אחד שהולך עם האמת שלו ולא משנה לו אם אחרים לא מרוצים מזה

אבל כמו שאמרו פה אז יש כל מיני סוגי צדיקים...

ויש צדיקים שהרמה שלהם היא באמת ממש גבוהה (והלוואי שהיינו יכולים להגיע לרמה שלהם...)

ויש צדיקים שנולדו ככה וככה ה' ברא אותם...

אבל גם יש משפט כזה: "צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים".

אבל לי באופן אישי צדיק זה אחד שעובד את ה' בכל רמ"ח איבריו על אף ההתמודדויות שכרוכות בכך...

אבל גם בשבילי צדיק זה לא דווקא אחד כזה זה גם אחד שיודע להתמודד עם ניסיונות של החיים ועוד כל מיני דברים...

צדיק זה לא מחייב שהוא אחד שעובד את ה'...

יש כל מיני סוגים...

אני קצת סותרת את עצמי...

אז באופן עקרוני אני נוטה לשני הצדדים אבל בעיקרון אחד שעובד את ה' על אף ההתמודדויות שיש בזה...

חצי חצי-בינוני.
זה ע"פ תורתינו הקדושה

אדם שעושה את מה שצריך על פי ההלכה בזמן והמקום הראויים. צדק זה יושר ולכן צדיק יעשה רק את מה שצריך. חסיד כבר מוסיף על הצריך ונוהג לפנים משורת הדין.

שנזכה

שאני כל הזמן אומרת :אולי זה לא טוב מה שעשיתי,ואולי לא הייתי צריכה להגיד את זה,וכו׳.
וכל זה אני אומרת גם לעצמי: -
נראלי פשוט להגיד/לראות על עצמך דברים טובים.
עד שהדברים השליליים יתגמדו.. וגם אם הם יהיו,אז גם לדעת שיש גם הרבה דברים חיוביים בך..ולדעת שלפעמים גם טועים,ואפשר לתקן,כל עוד ב״ה אנחנו חיים!
מקסימום,קרה שטעינו לא היינו צריכים להגיד?
אז מנסים לתקן..
וגם לשמוח ולדעת,שיש דברים טובים שטוב לנו.
ושאנחנו לפעמים מתלוננים על דברים,
אבל אנחנו לא יודעים שחלילה יש דברים יותר קשים בעולם שאנשים לצערנו מתמודדים.
ולשמח כמו שהקב״ה מצווה אותנו. ונכון זה בהחלט לא קל..

וגם אם ביקרנו את עצמנו,אז בסדר לא לדאוג,
מותר גם את זה.. אבל לדעת שזה לא סוף העולם,
וכל יום זאת התחלה חדשה,לבן אדם.
וגם להעריך את עצמך יותר.ולהגיד לעצמך שאת צדיקה וב״ה הכל טוב.
גם אם לפעמים זה לא מצליח,וזה מתחיל להתייאש
וכבר שאין סיכוי,אז יש סיכוי.. בכל יום!-
וזה הקב״ה נותן לנו שכל עוד וכל יום שאנחנו חיים,זה עוד זכות להנות לשמח,לחיות חיים של תורה,ועבודה על המידות,ועוד התחלה החדשה בכל יום! וזה ממש נותן כח .

אני חושבת שהפתרון הוא לחזק את עצמי.

על הדבר הכי קטן שעשיתי.

ולכתוב את זה, ולהגיד את זה לעצמך בקול.

ולתלות איפושהו שיהיה לך מול העיניים- מיטה\ ארון\ אחר.

ובאמת באמת לשנן לעצמך שאת טובה, ושאת הבת של ה' יתברך, ואם ה' יתברך אוהב אותך כמו שאת- בטח שאת יכולה לאהוב את עצמך!

הוא אוהב אותך, אז באיזה "זכות" כביכול את לא אוהבת את עצמך?

ושוב, בעיקר בעיקר לראות בעצמך את הדברים הטובים, הכי קטנים ומובנים מאליהם..

 

ועוד משהו- כתבת שאת ביקורתית כלפי עצמך.

יש מצב שאת ביקורתית גם כלפי הסביבה?

(כי הרבה פעמים זה קשור אחד לשני..)

סתם תחשבי על הנקודה הזאת...

כפרע, ה' אוהב אותך!!!

 

אני מצרפת פה קטע מתורה רפ"ב של רבי נחמן- זה מש מדבר על מה שכתבת פה, ומה שכתבתי לקוח ממנו

אז הנה:

זה ארוך, אבל ממש שווה לקרוא

 

דַּע כִּי צָרִיך לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת
וַאֲפִילּוּ מִי שֶׁהוּא רָשָׁע גָּמוּר
צָרִיך לְחַפֵּשׂ וְלִמְצא בּוֹ אֵיזֶה מְעַט טוֹב, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמְּעַט אֵינוֹ רָשָׁע
וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁמּוֹצֵא בּוֹ מְעַט טוֹב, וְדָן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת
עַל יְדֵי זֶה מַעֲלֶה אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת
וְיוּכַל לַהֲשִׁיבוֹ בִּתְשׁוּבָה
וְזֶה בְּחִינַת "וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ"
הַיְנוּ שֶׁהַפָּסוּק מַזְהִיר לָדוּן אֶת הַכּל לְכַף זְכוּת
וְאַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה שֶׁהוּא רָשָׁע גָּמוּר
אַף עַל פִּי כֵן צָרִיך אַתָּה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ לִמְצא בּוֹ. מְעַט טוֹב, שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע
וְזֶהוּ וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע
שֶׁצָּרִיך אַתָּה לְבַקֵּשׁ בּוֹ עוֹד מְעַט טוֹב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲדַיִן, שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע
כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהוּא רָשָׁע, אֵיך אֶפְשָׁר שֶׁאֵין בּוֹ מְעַט טוֹב עֲדַיִן
כִּי אֵיך אֶפְשָׁר שֶׁלּא עָשָׂה אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ דָּבָר טוֹב מִיָּמָיו
וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁאַתָּה מוֹצֵא בּוֹ עוֹד מְעַט טוֹב שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע וְאַתָּה דָּן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת
עַל יְדֵי זֶה אַתָּה מַעֲלֶה אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת, עַד שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה
עַל יְדֵי זֶה וְזֶהוּ וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע
עַל יְדֵי שֶׁמּוֹצֵא בְּהָרָשָׁע עוֹד מְעַט טוֹב, שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע
עַל יְדֵי זֶה וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ
הַיְנוּ כְּשֶׁתִּתְבּוֹנֵן וְתִסְתַּכֵּל עַל מְקוֹמוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ
וְאֵינֶנּוּ שָׁם עַל מְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן
כִּי עַל יְדֵי שֶׁמּוֹצְאִין בּוֹ עוֹד מְעַט טוֹב, אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה, וְדָנִין אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת
עַל יְדֵי זֶה מוֹצִיאִין אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת
וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ כַּנַּ"ל וְהָבֵן
וְכֵן צָרִיך הָאָדָם לִמְצא גַּם בְּעַצְמוֹ
כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁצָּרִיך הָאָדָם לִזָּהֵר מְאד לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד
וּלְהַרְחִיק הָעַצְבוּת מְאד מְאד [כַּמְבאָר אֶצְלֵנוּ. כַּמָּה פְּעָמִים]
וַאֲפִילּוּ שכְּשֶׁמַּתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל בְּעַצְמוֹ וְרוֹאֶה שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם טוֹב, וְהוּא מָלֵא חֲטָאִים
וְרוֹצֶה הַבַּעַל דָּבָר לְהַפִּילוֹ עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה, חַס וְשָׁלוֹם
אַף עַל פִּי כֵן אָסוּר לוֹ לִפּל מִזֶּה
רַק צָרִיך לְחַפֵּשׂ וְלִמְצא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה מְעַט טוֹב
כִּי אֵיך אֶפְשָׁר שֶׁלּא עָשָׂה מִיָּמָיו אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ דָּבָר טוֹב
וְאַף שֶׁכְּשֶׁמַּתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל בְּאוֹתוֹ הַדָּבָר הַטּוֹב
הוּא רוֹאֶה שֶׁהוּא גַּם כֵּן מָלֵא פְּצָעִים וְאֵין בּוֹ מְתֹם
הַיְנוּ שֶׁרוֹאֶה שֶׁגַּם הַמִּצְוָה וְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁזָּכָה לַעֲשׂוֹת
הוּא גַּם כֵּן מָלֵא פְּנִיּוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּפְגָמִים הַרְבֵּה
עִם כָּל זֶה אֵיך אֶפְשָׁר שֶׁלּא יִהְיֶה בְּאוֹתָהּ הַמִּצְוָה וְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אֵיזֶה מְעַט טוֹב
כִּי עַל כָּל פָּנִים אֵיך שֶׁהוּא, עַל כָּל פָּנִים הָיָה אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה בְּהַמִּצְוָה וְהַדָּבָר טוֹב שֶׁעָשָׂה
כִּי צָרִיך הָאָדָם לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ לִמְצא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה מְעַט טוֹב
כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ, וְלָבוֹא לִידֵי שִׂמְחָה כַּנַּ"ל
וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁמְּחַפֵּשׂ וּמוֹצֵא בְּעַצְמוֹ עֲדַיִן מְעַט טוֹב
עַל יְדֵי זֶה הוּא יוֹצֵא בֶּאֱמֶת מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת וְיוּכַל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה
בִּבְחִינוֹת "וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ". כַּנַּ"ל
הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לָדוּן אֲחֵרִים לְכַף זְכוּת אֲפִילּוּ אֶת הָרְשָׁעִים וְלִמְצא בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת
וְעַל יְדֵי זֶה מוֹצִיאִין אוֹתָם בֶּאֱמֶת מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת
בִּבְחִינַת וְעוֹד מְעַט וְכוּ' וְהִתְבּוֹנַנְתָּ וְכוּ' כַּנַּ"ל
כְּמוֹ כֵן הוּא אֵצֶל הָאָדָם בְּעַצְמוֹ
שֶׁצָּרִיך לָדוּן אֶת עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת וְלִמְצא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה עֲדַיִן
כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ שֶׁלּא יִפּל לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם
רַק אַדְּרַבָּא יְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ, וִישַׂמַּח אֶת נַפְשׁוֹ בִּמְעַט הַטּוֹב שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ
דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁזָּכָה לַעֲשׂוֹת מִיָּמָיו אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ אֵיזֶה דָּבָר טוֹב
וּכְמוֹ כֵן צָרִיך לְחַפֵּשׂ עוֹד, לִמְצא בְּעַצְמוֹ עוֹד אֵיזֶה דָּבָר טוֹב
וְאַף שֶׁגַּם אוֹתוֹ הַדָּבָר הַטּוֹב הוּא גַּם כֵּן מְערָב בִּפְסֹלֶת הַרְבֵּה
עִם כָּל זֶה יוֹצִיא מִשָּׁם גַּם כֵּן אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה
וְכֵן יְחַפֵּשׂ וִילַקֵּט עוֹד הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת
וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשִׂין נִגּוּנִים כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר
בְּחִינַת מְנַגֵּן בִּכְלֵי זֶמֶר
שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁמְּלַקֵּט הָרוּחַ טוֹבָה מִן הָרוּחַ נְכֵאָה עַצְבוּת רוּחַ עַיֵּן שָׁם
[וְהַכְּלָל

[רק שבסוף לא אהיה פסיכולוג..אני עוד צעיר!]

זה מובן מאליו. לכל אחד ישנה ביקורת עצמי. והיא חשובה ומועילה(כל עוד היא אמיתית ונכונה אך מסוייגת ומגודרת היטב.) אבל צריך להזהר ממנה כי כמו שבכול דבר טוב היצר יכול להשתחל ולפגום-אז גם כאן. פה הבעיה העיקרית היא היאוש וכמו שהביאו קודמי בעונים-הרב רבנו נחמן הוא המוקד(כאילו האש שלי-המוקד...לא משנה.)

הביקורת העצמית באה לעזור לנו להשתפר.היא סוג של הכי אוביקטיבית(עוד פעם-כשהיא מגיעה מהמקום הנכון.)

כדי לתת תשובה מלאה ואמיתית(מלב אל לב מה שנאמר..) אני אצטרך לדעת מה היא הביקורת(הכוונה שתתני דוגמא)

אבל אגיד כמה דברים באופן כללי.

אני מבין שמדובר על אובר-ביקורת עצמית מה שכנראה גורם לך לרגשי נחיתות.

ישנם כמה דרכים לפתור את העניין. האחת (שאני אישית אבל ממש אישית לא מחבב) ליודי אמונה שמבהירים למה אנחנו פה ובעצם למה אסור לנו להתייאש.בקצרה-אנחנו צריכים אותך למרות המגרעות שבך.לא שאנחנו משלימים איתם-את/ה צריכ/ה לתקן את המעוות אבל החברה והקב"ה "סלחניים"(מרכאות,סרקזם) ונותנים לך את הזמן להשתפר ולתקן.

הסבל מאובר ביקורת נובע מחוסר מודעות עצמית.אני חלש/ה בכל הכשרונות שלי(אומר על עצמי.) שום דבר לא מושלם בי,אני לא כמו האחרים שעלים עלי כמה וכמה.וכו'.

תרופות: 1. הכי טובה-להתנתק מרשתות חברתיות. בהן אנחנו "מבינים" כמה אנחנו בשפל לעומת השאר,מה שכמובן לא נכון(הסבר על זה אם תצטרכי תגידי בסוף.).כל הראיה גורמת לקנאה(שהיא בעייתית גם מבחינה רוחנית וכמובן נפשית) ולרגשי הנחיתות.

2. כבר אמרתי ספרי אמונה?-יש לשים לב איזה!! הרב נחמן מברסלב-טוב מאוד(אם תצליחי להבין-לא שזה קשה מידי). לא הרב קוק.לא. ספרי מוסר-גם מעולה.אני לא מכיר הרבה אחרים אבל אני מתכוון לאמונה-אמונה בעצמך,מה מטרתך בעולם ולאן צריכים לשאוף. מין הקדמת הרמח"ל למסילת ישרים ופרק א' בספר הנ"ל.

3. התמקדות היתרונות שלך והבנה כי יש על מה לעבוד,מה לשפר וכל אחד אחר גם כן שיפר את עצמו עד שהגיע לרמתו הנוכחית.חוץ מהעובדה שלא כל מה שמיהו מפרסם הוא הדבר הראשון והפעם הראשונה שהוא ניסה לעשותו.כנגד אחד מוצלח אלפים שלא נצלחו.

זה כבר ארוך מידי אז אסיים פה. אם נדרש המשך-רק תבקשי/ו.

 

חיזקתם ממש

לא הלך

התחלתי בעשר
אני פשוט פרפקציוניסטית חסרת תקנה אז מה של
לא מושלם לא נקרא.. מתסכל

תרשמי דברים לחיזוק הבטחון:
יודעת לרוץ נגיד - למה? הוכחה לעצמך - כיאת רצה אחרי האחיינים...כמה שזה נשמע דבילי...
לבשל לנגן, וכו' ולא רק תגונות אופי מפציצות... זה גם... מה שעולה תרשמי ישר עם הוכחה כזה לעצמך...שיהיה.לך תמיד מול העיניים.

זו גם תכונה, ביקורת עצמית .. רק צריך לפתח לכיוון הנכון..

של כל התכונות הטובות שיש בך

שנני אותן, ובכל פעם שיש לך ביקורת על עצמך, עצרי וחשבי כמה את טובה ובעלת תכונות טובות

התמקדי בטוב

(ואני מוסיפה שלפעמים חשובה ביקורת עצמית, אבל בגבול ובמידה)

שכדי ללכת על שביל הזהב (המאוזן) צריך ללכת לצד הקיצוני וככה להתאזן.

רפב - צָרִיך לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת: ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ליקוטי ...

וואו נשמה. נראה לי שכולנו ככה, במידה זו או אחרת. - נוער וגיל ההתבגרות

זה בסוף..

מלא פעמים אני מוצאת את עצמי מסתכלת במראה, ולא אוהבת את עצמי.. לאו דוקא במראה החיצוני, הרבה יותר בפנימי.

אני פשוט שונאת את עצמי..

אבל גם זה לא חייב לבוא לידיי שניאה עצמית, זה יכול לבוא גם כשאתה לא מרוצה מעצמך.

שנה שעברה עשיתי לי תרגיל: כל בור, כשאני קמה, ישר לחשוב: איזה דבר טוב יש היום.

אפילו במובן הכי הכי פשוט: שיעור שאת אוהבת, פגישה עם חברה ועד לרמה הכי פשוטה: קבלת ממתק או אפילו בגד חדש שאת לובשת היום...

זה כבר נותן לך ראייה טובה של יום מעולה על הבוקר.

לא יודעת אם זה קורה גם לך, אבל לי זה בא בדרך כלל עם עצב.

כלומר, שאני קמה בבוקר, ובעצם אין לי למה לקום.

היום יום רגיל, אתמול היה יום רגיל ומחר יהיה יום רגיל... לא שונה.

וזה מתסכל ומאכזב.

בקיצור, חפרתי קצת, אבל אם השיטה של הראייה הטובה תעזור לך: שיהיה בכיף, ואמן שתצליחי להתגבר על זה בתוך שאר "אנטי-טובים עצמנו"...!

 

אני מוסיפה פה מונולוג שידידה שלחה לי..

 

 היא רצתה להיות מושלמת
ללא טעויות
ללא תהיות
להיות פשוט כמו שצריך
 
לאט לאט היא הבינה
בדרך הקשה
שאין דבר כזה לא ליפול
 
עם המעברים של חייה 
היא נהייתה יותר היא 
ופחות מעושה
 
זה שקר אחד גדול-
להיות הכל יכול
כי מי שהוא באמת אמיתי
מרוויח את עצמו 
 
ועכשיו כשהיא מגלה חולשה או שתיים,
היא סולחת לעצמה 
 
היא כבר הבינה שלא תבין הכל
וזה בסדר,
היא קיבלה את העובדה שהיא אנושית ויש בה חסר
 
היא טעתה ועוד תטעה בעתיד
והיא תקנא ותפחד ותיפול כנראה
 
אבל זה אומר שהיא חיה
שהיא נושמת 
שהיא פה
שהיא לא סתם עובר אורח,
בובה בחלון ראווה 
 
היא ניסתה ונפלה
והצליחה גם והתקדמה
וגילתה את כל הטוב שבה 
דווקא מתוך הנפילה
 
וזה בדיוק מה שהפך אותה למי שהיא
עם הפגמים, הקשיים והיופי שלה 
היא קיבלה את עצמה
 

מה אץ אוהבת בעצמך שיהיה רשום.

בכללי תחפשי ביוטיוב "טוני רובינס" יש לו הרבה טיפים טובים...

באמת לכל בן אדם נורמלי זה קורה שהוא מבקר את עצמו בכל דבר...

אבל תלוי באיזה מידה...

גם לי זה קורה כמה פעמים שאני פשוט לא אוהבת את עצמי בפנימיות בעיקר.

כי באמת קל לנו להחמיא יותר לאחרים, להגיד לבן אדם כמה שהוא בן אדם טוב, כמה שהוא עוזר וגם בחיצוניות כמה שהוא נראה טוב וכו'...

ולפעמים אנחנו שוכחים להגיד לעצמינו דברים טובים ולאהוב את עצמינו...

אבל צריך גם לדעת לאהוב את עצמינו...

להיות ביקורתי לעצמך זה לא דווקא משהו רע...

כולם ביקורתיים כלפי עצמם.. אבל באמת השאלה באיזה מידה זה...

כי יש כל מיני סוגי ביקורתיות.

אם את ביקורתית כלפי עצמך מהקטע שאת אומרת: לא התנהגתי יפה היום לזאת וזאת, לא עזרתי למישהי שצריכה עזרה וכו'... זה לא ביקורתיות רעה כי את מודעת לעצמך ואז את יכולה גם לדעת במה את צריכה להשתפר...

אם הביקורתיות שלך מגיעה מזה שאת אומרת הלוואי שהייתי ככה ולא ככה, איזה כייף לה שהיא ככה...

זה לא ביקורתיות טובה.. (זה סוג של קנאה)

אם הרגשת שאני שופטת אותך אז ממש לא!! רק רציתי להראות את ההבדל בין שני סוגי ביקורתיות... אז אם הרגשת שאני שופטת אותך אז אני מצטערת!! וזאת לא הייתה הכוונה

הכל צריך במידה...

לכולם יש את שני הביקורתיות אבל תלוי באמת עד כמה...

באמת כמו שאמרו פה תנסי למצוא בך את הטוב!!

כי יש בך!! (אני לא מכירה אותך אבל בכל בן אדם יש טוב אין בן אדם שנולד בלי טיפת טוב)

תנסי לראות את עצמך בעין טובה...

תרשמי על דף דברים טובים על עצמך (תכונות, מעשה טוב שעשית, איך היית היום וכו'..)

ואז אולי תצליחי לראות את עצמך בעין טובה...

ותזכרי שיש בך טוב ואת טובה ואין כמוך!!

 

כולם אותו דבר ..
זה שהיא לא מדריכה והשנייה כן. אומר עליה שהיא יותר טובה? ממש לא.
אין הכללות כאלו.

למרות שרובינו המוחלט בהדרכה.

אבל אצלינו די אפשר לראות שהבנות שהרבה יותר יוזמות, אחראיות, שמחות ומתלהבות הן אלו שבתנועת נוער, או שהיו בתנועת נוער.

מצטרפת לקודמיי- הדרכה זה לא אומר כלום, אלא אני מתכוונת להשתתפות עצמה בסניף.

בהצלחה.

יושבים שבעה.
זה עצוב, אבל בונה את השבר.

אז ניסיתי להתגבר אבל לא ממש הצלחתי ואז
שמעתי שיעור של הרב רונן חזיזה ופתאום איזה משפט שהוא אמר פתר הכל ..
אולי תנסי

ב"הצלחה מתוקה!!

מוזמנת תמיד לאישי אם צריכה

זה באמת ממש עוזר  לי!!!!!!!!!!  

תודה רבה!!!

 

ואומרת לו כמה זה מפריע לך ואיך את רוצה להשתנות!!
אם את מרגישה שצריך ניקוי פנימי לנשמה כדאי לך לעשות וידוי-להודות בפניו במה שעשית
חרטה-מבקשת מחילה,מצטערת על זה
קבלה לעתיד-לומר לה' שאת מקבלת על עצמך להקפיד להמנע מכך.
תגדירי זמן ספציפי כמו חודש שבו תמנעי מלעשות דברים שאת מרגישה שיקלקלו אותך ותקחי על עצמך פרק בתהילים נניח לתיקון. קריאת/לימוד תניא בכלל מעולה!!


בלי שום קשר,כדאי שתהי בחברה טובה שתשפיע עלייך טוב. או בזמנים שקשה לך גם כן,להיות ליד מישהי שאת יודעת שהיא תוכל לחזק אותך. זה חשוב.

כל הכבוד לך על הרגישות! תשמחי שאת מרגישה בחדירה של ה'רע' ,זה מראה שהנפש שלך רוחנית ועדינה.
אם יש עוד שאלות תכתבי חופשי.
בהצלחה מתוקה