פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 525)

א-י

כא-ל
לא-מ
סא-ע
פא-צ

קא-קיב

קכב-קל
קלא-קמ

שבש!!!!!!!!!!!

אבל אני רוצה שכולם ישתתפוו

 

לא-מ
סא-ע
פא-צ




 

פא-צ

קרדיט ל@קן ציפור (בכוונה לא מתויג) בפורום 'למען שמו באהבה
פרשת במדבר וחג שבועות - למען שמו באהבה

שזה ממש על הגבול של ב"ב עם פ"ת . המחירים שם סבבה ,לא סגורה על האיכות שם ולא יודע איזו איכות של בגדים אתה מחפש . אבא שלי קנה שם כמה פעמים והם ממש סבבה אבל לו חא אכפת האיכות .

קוראים לחנות ביתן המלך .

והן אמרו שאי אפשר למחוק את המשתמש..

ואת צריכה למחוק את כל התמונות שלך ותמונת הפרופיל,ואפשר לשנות את השם משתמש.. וזה כמו מחוק..

והיי אשריך(:

יש מדריך באינטרנט,
תנסי קודם את המדריך באינטרנט..
ותשמרי את התמונות במחשב שיהיה לך..

בהצלחה אהובה!

אני כמעט בטוח שעשיתי את זה דרך האתר של אינסטגרם

יש את הקישור הזה


Instagram


תתקדמי לפי ההוראות.

אם לא מצליחה:. (העתקתי הוראות מאתר)

תכנסו מהמחשב ל instagram" (גוגל)
אתם תראו את דף הבית שלהם,
תתחברו ( log in)
אחר כך תלחצו על המילים שליד התמונה שלכם ( פרופיל)
זה יתן לכם כמה אפשרויות
תלחצו על edit profile " ( נראה לי אפשרות שנייה)
אז תצתרכו לענות למה אתם סוגרים את האינסטגרם שלכם ( עסוקים, רוצים לפתוח חדש ועוד.)
תבחרו את האופציה שלכם ואז יבקשו ממכם לכתוב גם את הסיסמא שלכם לפני שאתם מוחקים את החשבון ואז יהיה לכם כפתור אדום גדול שכתוב בו משהו
תלחצו עליו.

אשרייך צדיקה!!

בשמחה

זהו.

זה מבאס טילים. אבל זה המצב.

יש אפשרות למחוק את החשבון בהגדרות .
עשיתי את זה אבל זה היה מזמן אז אולי זה השתנה ..

ממילא יהיה כן מעניין לשמוע אותם.
כי לכל אחד יש מה לתרום בחברה שבה הוא נמצא.

כמה שזה קשה, עדיף ליצור חברות עם הדחויים בחברה. תחשבי איזה לא נעים זה אם היית בצד השני..

ואם את חושבת לעצמך "מה החברות הזאת שווה אם היא סתם מתוך הכרח?!" אז אני אומרת לך, מנסיון, שחברות מהכרח יכולה לההפך לחברות אמיתית.

גם אם אין למישהו חברים בכלל אני בטוחה שהוא יעדיף שרק יתייחסו אליו בקטנה ולא יעשו כאלו הם חברים שלו אבל בפנים הם לא זה לא כיף בכלל אני הייתי מעדיפה שלא יתייחסו אלי בכלל מאשר שיהיו צבועים אלי...

בס"ד

 

אל תתחברי רק מרחמים

וכמובן שלא להציג את עצמך כחברה טובה לפני שזה נכון

תני לזה הזדמנות לההפך לדבר אמיתי ביניכן

אני בטוחה שגם לך יכול להיות רווח ממנה

בהצלחה

להשתדל לקרב ולעזור ולא להותיר את הדחוי בבדידותו

אולי במשך הזמן אם היא תתחבר אליך אז גם את תפתחי אליה יותר

בדכ דחויים ישלהם בעיה רגגשית ואפשר לעזור להם!ע"י עידוד ותשומת לב שיכול להיות שלא נותנים להם בשום מקום..., זה חשוב ויכול להציל ממחשבות אובדניות!!! באמת!!!

כי הצד השני מרגיש שהוא חבר שלך ומתנהג בהתאם, ואז כשמגלה את האמת זו הרגשה קשה של פגיעה באמון

ובד"כ מגלים את האמת בסופו של דבר בדרך כלשהי.

כך שלא נראה לי שראוי לנהוג ככה לאדם אחר.

במיוחד שבטוח שיש באדם הדחוי תכונות טובות ומקסימות שמסיבות מסויימות לא מצליחות לבוא לידי ביטוי (לפעמים הבעיה בחברה, ובחברות אחרות הוא היה פורח) ולכן הוא ראוי לחברות אמיתית, ולא מזוייפת.

 

מה שכן חשוב מאד (ויכול להציל חיים אפילו) זה להתעניין בחבר, לשאול מה שלומו באמת, מתוך כוונה אמיתית לשמוע, להאיר לו פנים ולחייך אליו, להגיד בוקר טוב או ברכה אחרת כשהוא מגיע ולנסות להקשיב לתוכן שבתוכו מידי פעם. כל זה בלי להיות חבר, אלא להיות אדם כזה כלפי כל אחד.

שהאדם הדחוי לא ירגיש שקוף, ולא חשוב או אהוב. כי זו הרגשה שוברת שיכולה להזיק אחר כך בחיים

לא. אם זה מרחמים אל תתחברו. מרגישים את זה וזו הרגשה נוראית. (אני זוכרת, כשהייתי בת 7-10 בערך. ואני זוכרת את ההרגשה עדיין.)
רוצים להיות חברים של מישהו דחוי?
תהיו חברים שלו רק אם אתם באמת רוצים את זה ולא מרחמים. וכמו שכתבו מעלי, למצוא דברים שאוהבים בו ולהתחבר מתוך רצון ולא מתוך הכרח.

אלא לעזור להם להשתלב.

להבין מה "דחוי ובעייתי" אצלם ליידע אותם ולעזור להם להשתנות(בתנאי שמה שבעייתי הוא אצלם ולא בחברה הסובבת)

עצם המילה להתחבר לא שייכת לעניין.

לא אמורים להיות ילדים דחויים..

אבל אם כבר יש..

אז לתת להם הרגשה שהם חשובים בעולם ולא רק להתיחס בנחמדות...

אבל זאת רק דעתיי

"אהבה- זה כל הסיפור.
האהבה היא הכוח החזק ביותר.
בעזרת האהבה אפשר לעזור לאחרים בצורה הכי טובה.
כדי לדעת מה עובר על החבר, כדי לדעת איך לעזור לו,מספיק מבט אוהב. אין צורך להמשיך, כפי שהורגלנו, להסתכל במבט אומד. נצליח לעזור גם, ואולי רק, בעזרת מבט אוהב.
זו גם הסיבה לכך שפעמים רבות אין צורך במילים. עצם הנוכחות האוהבת מרפאת. עוזרת.כשאוהבים אותי, אני כבר במקום טוב יותר. האהבה היא השיטה הטיפולית הכי טובה.
כל אחד מאיתנו הוא חלק אלו-ה ממעל.בכל אחד יש תכונות משורש נשמתו של השם יתברך. אצל השם יתברך יש אהבה גדולה ועצומה לכל אתד מאיתנו.


גם בנו היא קיימת!
תרגישו את האהבה הגדולה הזאת של השם אלינו. קחו אותו, תפתחו אותה. תעבירו אותה הלאה. תעזרו לסובבים אתכם בעזרת הכוח המופלא של האהבה.



תרגישו את האהבה הזאת, את האהבה העצומה של שם' יתברך אלינו. את האהבה שלנו אל השם יתברך. תרגישו את האהבה, תחוו אותה, תאהבו את עצמכם, את הסובבים,את העצים, את האבנים. תאהבו את עמישראל, תאהו את הארץ שלנו, תאהבו את השם, את התורה. תאהבו. תפתחו את הלב לאהבה. תרשו לעצמכם לאהוב.
תאהבו. אהבה. זה כל הסיפור.
באהבה גדולה,
אני."

אני לא זוכרת בדיוק איך הוא הולך אבל זה שתחפש את מי שאין לו חברים ותהיה חבר שלו..

אם כן,

אז תעשי זאת. בשבילך זה יכול להיות עם קצת מאמץ ובשבילם זה עולם שלם!

ואם לא,

אז אל תעשי זאת. (אני חושב שאם הגעת למסקנה שהם לא רוצות אז תחשבי שוב מנק' המבט שלהן שאין להם אף חברה, ואם עדיין הגעת אז יכול להיות שזה מה שנכון לעשות, ואם הסיבה שהגעת זה מפני שאת תחשבי שהן ישימו לזה שאת מתנהגת מלאכותית אז אעפ"כ אני חושב שהם ישמחו והרבה פעמים תוך שבועיים כבר זה לא מלאכותי).

 

מהצד שלי,

אני חושב שבוודאי שהן היו רוצות שתהי חברה שלהם.

ד"א הרבה פעמים אולי תגלי שאח"כ את באמת תאהבי אותם כדברי הר' דסלר -נתינה גורמת לאהבה. והרבה פעמים תגלי שהם באמת מיוחדות (ולא בקטע המוזר) מניסיון.

 

אז בהצלחה בשיקול הדעת.

 

 

חברות שכוה רחמים..

ז"א אני לא באמת חברה של הבנאדם..

זה לא צביעות?

כאילו ברור שאני בשביל הבנאדם תמיד.. ואתייחס והכל..

אבל לתת הרגשה של חברות כשהחברות לא קיימת?

 

ועוד משהו, איך אני יכולה להרגיש רצון להתחבר למשהו?

אם אני לא רוצה להיות חברה שלה, אבל רוצה לרצות להיות חברה שלה... מה עושים?

נתחיל בשאלה הקלה איך להרגיש רצון להתחבר למשהו?

 

בגדול הגעת למסקנה שזה הדבר הנכון. אז זהו! התחברת כבר. (הרגש ממילא יגיע עם החברות או עוד לפני בהבנה שעשית את הדבר הנכון.)

 

האם זה לא צביעות?

אני בונה על כך שבהתחלה אולי זה נראה כמו צביעות אבל אחרי זה זה יהיה אמיתי.

אז לפי דעתי כבר מעכשיו ניתן לומר שזה לא צביעות. הלא כן?

נ.ב לעיתים בהלכה רואים מצב עתידי כאילו הוא כבר עכשיו.

 

איך עושים את זה?

בעיקרון את אמורה לעשות את מה שעושות חברות למען האמת בחלק הזה אין לי כל כך שמץ... אבל זה לא נראלי כל כך מסובך.

אם את תטבלי את זה בעוד קצת נתינה אז אני די בטוח שתצליחי ממש להרגיש ולחוות את העניין.

 

מסתמא גם היא תרגיש חברות מצד הכרת הטוב.

 

ואז יגמר כמו כל סיפור "וחיו באושר וגו' "

 

וגם בהמשך להתעניין בחברה שמולך - זה לא משהו שצריך להיות שמור רק לחברות קרובות ולאלה שבולטות בחברה. אין שום סיבה להתעלם מבנות "שקופות" כי היא לא חברה שלי. כשין דיונים אפשר לעודד ולשאול מה דעתה ועוד ועוד  וכך להפחית את הבדידות והדחיה. אם מישהי נשארת דחויה- זו נקודה פחות לכל החברה שמסביב.

כיפה רגילה אז 0.75 , ומהחוטי צמר נראלי כזה 1.5

ושל צמר אז באחד,אחד וחצי.

אם את מתחילה אז הייתי ממליצה לך לעשות אחת עם שתיים וחצי, עם חורים גדולים, ושהכל יהיה גדול ותתרגלי. ואז לאט לאט לעבור לחוט יותר דק ולמסרגה יותר דקה.

בהצלחה

אנחנו מיואשותת:-/

בואי ניפגש בנות....

כייף לקרוא את מה שאת כותבת ..
בע"ה שתראי שפע של שמחה וטוב בקרוב!! .
יפה לראות שאת משתדלת כלכך! גם בשאר מה שאת כותבת !! זה מחזק אותנו גם
נ ב.
תכתבי גם ביומן ..

אז קודם כל- זה שיש לך איפה להוציא את התחושות ולכתוב זה מעולה.
דבר שני- 


נתחיל מהסוף.
איך ילד קטן יודע טוב מאוד מי זה אבא שלו?- 
או כשהוא הולך לאיבוד ומזהה אותו
או כשהאבא מחבק. 
הרבה פעמים החיבוקים של הקב"ה מגיעים בצורה של תזכורות-
אם לא דרך הטוב- אז דרך פחות טוב.
כמו כבשה במרעה- לפעמים קוראים לה לחזור על ידי הנגינה בחליל ואז היא שומעת את הניגון וחוזרת
ולפעמים הוא לא מקשיבה וצריך למשוך אותה למרעה
לפעמים היא בורחת רחוק ועקשנית- שחייבים להכות אותה במקל...ואז היא מבינה. מי הרועה, ולאן היא צריכה ללכת...

הרבה פעמים כשיש לנו נסיונות- הם הם ההוכחה שהשם פה ולא נעלם.
הוא פשוט קצת מסתתר כדי לראות איך אנחנו נצליח, איך נתרומם בעקבות זה.  

"נס- להתנוסס" 
כמו שדגל שמתנפנף בגאון- זה סימן לכולם מי הריבון על השטח
ככה הנסיון- העמידה זו- מצמיחה בנו קומה, יתד שתקועה ומנופפת בגדלות בדגל שאומר "אתה רואה השם? אני מחזיקה ורוצה להידבק בך, אני לא מתפעלת מכלום כי רואה שהתורה שלך היא זו שנכון לי ללכת בעקבותיה"

דווקא הניסיון- הוא ד"ש מהשם. שאומר "את רואה? מגיע לך קידום. אני רוצה אותך כבר לא חפ"ש [חייל פשוט], את ראוייה לעלות דרגה בצבא. יחידה עלית. " ומי לא יקבל כמחמאה את התרגילים?
בסופו של דבר- כשנכיר בטוב שהשם עושה לנו- לא קשור לנסיון דווקא , אלא לטוב כללי שיש לנו [ויש המון] ונודה עליו- 
הקב"ה כביכול אומר "הוא כל כך מודה לי ומכיר כטוב את מה שעשיתי לו ! אז בוא נשפיע עליו עוד טוב" וככה גם הניסיון נראה בבירור לטובה.
את בטח מכירה הרבה סיפורים של דברים שנתקעו ואחר כך הסתבר שזה לטובה -
מישו פיספס אוטובוס שהתפוצץ,
מישהו ניגש למבחן מסויים וקיבל ציון א, בדיוק עם המגן הזה והמורה הזה...
מישהו נתקל באבן וקרה לו משהו ברגל ובדיעבד בבדיקות התגלה משהו שקל לטפל בו

[אגב מה שקרה לרב אביחי רונצקי הי"ו ]= אנחנו רואים כמה הכל בהשגחה פרטי פרטית" 
וכמה טובה גנוזה במקרים האלו- שבאמת אין בהם טבע, הם לא סתם "מנהגו של כולם" אלא הכל בגזירת עליון.
כשאנחנו מבינים את זה
נתרגל לראות בעצם מציאות החיים עצמה- נס מופלא! ["עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכולם ניסים" רמב"ן לפרשת בא אאל"ט]


לשחרר.

לא אירע רע.
מזמור לדוד פרק כ"ג עם ההסבר של מלבי"ם יכול להסביר מצויין את היחס שלנו להשם- אנחנו בנחת.

 

והשם מנהיג הכל...
בחן
בחסד
וברחמים....

ראיתי קטע יפה
"בוקר טוב!
כאן בורא עולם,
אני אדאג לכל דאגותייך היום...
הרפי! אני לא זקוק לעזרתך...
שיהיה לך יום נפלא!"

אנחנו עושים את שלנו- והשם משפיע מלמעלה.
לכן אגב כדאי לשים לב לפעול נכון- כדי שירד שפע ולא חלילה ייגרם ההפך.

ממילא אני חושבת
שהידיעה הזו
יש בה כדי לשמח מאד מאד
והאושר באמת כמו שאמרת נכון, בכלל לא מוכרח שיהיה תלוי במשהו גשמי שמתכלה....

"אנכי אשמח בה' "

כשיש לי את הבורא איתי- אני לא דואג
ושמח תמיד..

מכירה את "אבא שלי הוא המלך"? 
[אני לא זוכרת טוב, אבל זה משהו שכולם מפחדים מהמשפט...וילד צוחק. שואלים למה אז הוא אומר- אבא שלי הוא השופט....]

זה שירים שמחזקים אותי במה שרשמתי לך - 
 

כאן יש שיעור על דברי ברמבן אם יעניין אותך- 

הנסים הגלויים והנסים הנסתרים | אתר ישיבה

וכאן יש מאמר יפה של הרב יצחק חי זאגא "מאיפה מביאים שמחה"- תוספת
[למה ששאלת על השמחה]
20170517194218.doc


תהיי בריאה
ה ישמור אותך!

נשמה כתבת מהמם! חיזקת אותי בטירוף. גם הקישורים שהבאת טובים ממש ומחזקים. תודה! 😘

זה .ארוך.

וואי לא הייתי פה איזה שבוע...

אענה בעזרת ה' בערב..

התגעגעתי

מזדהה ממש... כתבת כזה יפה!

אחרי מה שנפש חיה כתבה לא יודעת אם אני אחדש משהו... אבל בכל זאת.

כל רגש שאנחנו מרגישים יש לו סיבה. הוא תלוי במשהו.

אם אני עצובה זה בגלל משהו.

אותו דבר אם אני שמחה.

אבל בעצם, עצב ושמחה זה די עניין יחסי.

ז"א, מישהו בדכאון וירגיש כמו הרגיל שלי- זה נקרא שמח.

ולכן, אם המצב הרגיל שלי יהיה שמח- זאת תהיה שמחה שלא תלויה בדבר.

וכשיקרו לי דברים משמחים- אני אשמח עוד יותר

איך עושים את זה?

וואי אין לי מושג.

צריך למצוא את התשובה לזה.

חוץ מזה, יש משפט של רבי נחמן שהולך ככה:

 "כדי ששמחתך לא תהיה רגעית וחולפת למד לשמח את עצמך בחלקים האמיתיים והנצחיים בחייך"

נראה לי שיש משהו בשמחה שהיא תמיד תלויה בדבר.

צריך ללמוד לתלות אותה בדבר תמידי- ככה השמחה תהיה תמידית.

 

הלאה..

בדיוק אתמול למדתי בנתיבות שלום איזה משל על אדם שהעלה את הבן  שלו לראש ההר והראה לו את הנוף ואז הוריד אותו.. ואמר לו לטפס עכשיו בכוחות עצמו.

אותו דבר בעבודת ה'.

היתה לי איזה תקופה מדהימה שממש הרגשתי את ה' לידי, ההתבודדויות שלי היו כ"כ מאירות..

ועכשיו... הרבה יותר קשה לי. ופתאום אני מוצאת את עצמי לא רוצה להתפלל.

ועוד כל מיני דברים.

ועכשיו, אחרי שטעמתי את הטעם המתוק של קרבת ה', אני כ"כ רוצה להרגיש את זה שוב.

אבל עכשיו אין קיצורי דרך.

עכשיו ה' יתברך לא מביא לי רכבל.

עכשיו אני מטפסת ברגל. בשביל התלול.

וצריכה לאחוז בשיניים כדי לא ליפול.

וזאת העבודה שלי.

ואני משתדל להאמין שאם ה' יתברך שם אותי פה, עם ההתמודדות הזאת- כנראה שהמשימה שלי כרגע היא לא להיות קרובה אליו. המשימה שלי כרגע כנראה היא להתאמץ ולעבוד כדי להגיע לקרבה.

וואלה, יש מצב שאני אף פעם לא אגיע לשם.

לא יודעת, אולי כן. יש מצב שכן.

אבל המשימה שלי היא להתאמץ ולעבוד כדי להגיע.

בלי קשר לידיעה שאני אגיע או לא אגיע.

 

לשחרר, אם הבנתי נכון תכוונה.

אח... איזה קשה זה לשחרר.

כשאני אסיים להקליד אני אשלח לך בעזרת ה' קטע שכתבתי שמדבר על זה...

אבל לזה ממש אין לי תשובה..

איך משחררים?

אולי אמונה? תמימות?

אני לא הצלחתי עדיין למצוא את התשובה..

 

תודה על הקטע, כפרע

ממש ממש מזדהה.

@שנזכה לשמוח


שתזכי!

בהצלחה רבה

שרימון לא חוסם לי!!!

אבל עד שזה קורה

 אין לי כוח ליראות איזה 41:54 דקותת.......

עם ראש העיר/הממשלה וכל מיני רבנים... כל העולם שם!!!!!!!

זה אומר: חושב..

אבל מה יש בשרשור בוא נצחק ביחד?

- נוער וגיל ההתבגרות

לפתוח גם שירשורים יותר שמחים...

כי אני חושבת שחלק מפורום הוא נועד לפרוק, וכו ..
וזה כזה עושה טוב שאנשים עונים לך וכו ..(:
לא?

אנשים צריכים לפרוק והם צריכים לדעת שיש להם איפה, למרות שהפורום הוא לא פורום פריקה (ויש הרבה פורומים שכן) 

דבר נוסף, לצחוק זה הרבה פחות שווה מלבכות. 

 

ולצחוק ביחד בלתי אפשרי, אנחנו לא מושב לצים 

שרשורי "איזה טוב ה'!", כל אחד היה כותב בכותרת "איזה טוב ה'!" ובפנים היה כותב למה הוא שמח.. אפשר לחדש את זה

@@יאירוש

בינתיים קבלי חיבוק ענקי

את מדהימה וצדיקה ברמות!

סתם אני אגיד לך על עצמי שאני ממש דוסית והכל ועדיין לא רוצה בעל שישב וילמד תורה...

אוקי אז בואי אני יספר לך שהיה לי את הניסיון הזהה כמעט ממש לפני שבוע, אז קודם כל זה קשה ברמות אז קבלי אלף חיבוקים ונשיקות, את אלופה 

לי זה זה היה שהייתי כזה בקשר עם מישו סתם זה היה נחמד והכל אבל אז חשבתי לעצמי(תנסי גם) רגע, אני רוצה בעל, לא חבר, אני רוצה להקים בית טהור , שהאהבה שלי לבעלי תהיה שלמה, ואם אני לא מתכוונת בעתיד להתחתן עם הבחורציק הזה אז חבל חבל לי לבזבז רגשות ואהבה עליו , פשוט חבל לי.. וכן דוסית זה הכי קול והכי יפה באמת באמת

צנוע=יפה באמת תאמיני בזה! ואני אומרת לך אתזה אחרי שחשבתי עלזה המון.. ובעז"ה הקב"ה גדול ואני סומכת עליו ומי ומה שנכון לי יגיע לי ובזמן המתאים..

סומכת עליך(:

נשיקות

אם את רוצה משהו-לכי והשיגי את זה.

אם זה היה קל-כולם היו עושים את זה.

את לא יכולה לצפות ממישהו שיהיה לך מושלם,ושיפעל בדיוק איך שאת רוצה,אבל את יכולה לדבר אתו על השאיפות שלך,וכשאני מתכוון שאיפות אז אני מתכוון שאיפות באמת.*דבר* שתהיי מוכנה להקדיש לו את כל חייך.לא סתם קלישאה.גם אם הבחור הוא לא ממש ירצה את זה-תנסו להגיע לאנשהו...במידה ואתם אוהבים באמת בעזרת השם.ליפול ולקום,ליפול ולקום,לנסות שוב ושוב ושוב...אולי זה לא יצא כמו שתכננת,כמו שרצית...אבל לא יהיו לך רגשות אשמה כלפי עצמך,כי ידעת שעשית את כל מה שאת חייבת לעשות בשביל זה...

מה ראית?משהו אצלו?אם את מתכוונת,ואני מתנצל על הבוטות בליטה במכנסיים אז באמת שאין לך מה להיות מודאגת.המון דברים מדליקים גברים בגיל ההתבגרות.אל תתרגשי מזה יותר מדי.זה בכלל לא בשליטתנו,אלו הורמונים...במידה והוא לומד בישיבה בעזרת השם אז תאמיני שהיצר שלו גדול יותר.

לא להתפשר ולשקול היטב דברים שיש להם אחראיות כבדה לדברים במהלך חייך ובחיי המשפחה שלך.

בהצלחה

בס"ד

 

אני חושבת שהבן הזה כן קצת הרבה אחראי על מה שעובר עלי עכשיו,

אבל בכלל לא התכוונתי שאני רוצה אותו בתור בעל!!!

הוא גדול ממני בלפחות 10 שנים!!!!

הקטע הוא שראיתי שלמרות שהכיפה שלו לא היתה בגודל כלשהוא,

והוא כן היה פתוח עם בנות,

הוא עדיין עמד על העקרונות שלו,

שהיו מקבילים להלכות,

אבל הוא טרח להסביר שזה ממש לא משנה,

וגם סתם ככה,

במידה וזה היה מותר,

הוא לא היה עושה זאת.

אני כל הזמן חושבת על זה,

הפסקתי להתכוון בתפילה,

פעם היתי לומדת גם לבד, ופשוט אני לא מבינה את הקטע,

התחלתי לשמוע שירים,

שאני לא יגיד שהם לא צנועים,

אבל הם חסרי רמה וקטע

(עד עכשיו היתי שומעת בערך רק-

צמאה, יונתן רזאל וישי ריבו בברירה, 

שירי שבת

ועוד פסוקים מולחנים בעדינות.

עכשיו התווספו גם חנן בן ארי,

ועוד סתם קליפים מטמטמים).

זה הורס אותי,

כי אני יודעת מה האמת,

ואני בכלל לא רוצה להתפשר,

אבל זה הורג אותי מבפנים.

את מבינה את עומק הכיעור של הדבר נכון?
יפה.

שלבי התשובה - הכרת החטא, פעולה אקטיבית כדי להסיר אותו
וידוי דברים -בפה. "אנא השם עשיתי כך וכך ואני מתביישת בזה ואני מקבלת לעולם לא לחזור לדבר הזה בבקשה ה תן לי כח להיות חזקה בזה"
וקבלה לעתיד- מה אעשה כדי שלא אחטא עוד.

תפילה- תהיליםץ. לדבר עם השם ולספר מה קשה לך. אפילו בלב. במחשבה.
לצייר לעצמך איפה את כן רוצה להיות. 

צדקה- מצווה שתפתח שערים טובים בע"ה.

ולהמשיך קדימה כל הזמן. לא להסתכל אחורה .
תיקנת ושיפרת- מצוייןץ. עכשיו עם הפנים כל הזמן קדימה.

ויהיה לך בית יהודי קדוש ונפלא בע"ה.

ממליצה לך להתמיד בלימוד יומי קצר שיחייב אותך כל יום.
וככה לאט לאט להוסיף לפי מה שאת יכולה או רוצה.


לגבי הבחור- ההתקדמות שלך לא קשורה אליו בכלל.
את מתחילה מחדש.

האמת שאין לי ככ מה לענות לך.. לגבי הבוא יכול היות שזה רק נראה לך שהוא עמד על העקרונות שלו והוא באמת ממש לא עומד בהם אלא להפך( ככה זה נשמע) אבל אני אגיד לך דבר אחד, אם יש לך עיקרון, את לא מפרה אותו, לא משנה מה יהיה , עיקרון זה עיקרון.. עזבי הכל. תנסי לחשוב עם עצמך מה את רוצה להיות. אחרי שתחליטי תתעלמי ממה שראית\שמעת\קרה ותחזרי לעצך, תחזירי את עצמך בכוח לשמוע שירים דוסים , לחשוב מחשבות טהורות ,להיות דוסית, מתוך שלא לשמה בא לשמה

בהצלחה נשמה(:

 

ממש קשה אבל לאחר זמן את באמת תשכחי ממנו לגמרי ותחזרי אלייך לטוב האמיתי שבך.

תזכרי המילה: "רגש" היא מלשון "רגע אש" זה בסה"כ רגע אחד של התלהבות שאם לא מחדשים אותה היא רק אולכת ומתמוגגת עד שהיא נשכחת לגמרי, אם תפסיקי לחשוב עליו הוא ירד לך מהלב [שזה בעצם מה שחוסם לך את הלב].

ושהוא לא יסנוור אותך, בחור שיש לו קשר עם בנות הוא סותר את כל ערכי היהדות וקשה לקרוא לו דתי! נקודה!אל תתפתי למרא עניים!

 

ולסיום תזכרי משפט עצום:

"מי שרוצה ימצא את הדרך, ומי שלא רוצה ימצא את התירוץ"

אם את באמת רוצה את תצליחי אם לא עכשיו אז אחר כך.

 

דבר ראשון- לא להיבהל!!! אין לחץ!! ה' אוהב אותך בלי סוף, גם עם קצת קשה לך איתו בזמן האחרון.. הוא אבא שלך!!!

דבר שני- אני פשוט מבינה אותך. אינלך מושג עד כמה.

כשהייתי בכיתה ה-ו כזה (וואו ישןןן..) התחלתי למרוד בקטע הזה של צניעות ומצוות בכללי.. (אני ממש' שיאה הרהמורניקית דוסהה..) החצאית שלי טיפסה, לא הייתי בקטע של להתפלל וזה.. לא שהלכתי עם מכנסיים וגופיה, ממש לא, בכ"ז ילדה בכיתה ו שההורים שלה שיאה לא נותנים לה לעשות דברים כאלה והם די כל הזמן העירו לי.. אבל כן חיפפתי במה יכולתי. השירים בפא שלי לא היו צנועים וחסודים בלשון המעטה וכו. זה היה בעיקר מלחץ חברתי של להיות מ-גניבה אבל גם כי באמת לא ראיתי בזה עניין ומשמעות, זה היה פשוט כי ככה אבא ואמא אמרו. לא יותר מיזה.

מתישו הבנתי שכשאני אגדל אני רוצה להיות דוסה, כדי לזכות לשכר בעולם הבא (קצת מוזר בשביל ילדה בכיתה ו-ז אבל סבבה) אבל באותו זמן זה מזה לא תפס אותי.. תכלס ברור, למה שיתפוס אותי לקיים אורח חיים עמ"נ לקבל פרס- זה לא משמעותי ואמיתי!

ואז באמצע- סוף ז פתאום החלטתי שדי, אני רוצה שכר וקיבלתי על עצמי מקסי ומחשוף סגור, התחלתי להתכוון יותר בתפילות, לא לשמוע שירים לא טובים וכו. אבל עשיתי טעות מטורפת- לא עשיתי שום תהליך מלפני, לא הגעתי למסקנה שזה מה שאני רוצה וזה מה שטוב לי, פשוט עשיתי- על אוטומט, בשביל השכר בלבד, ופשוט התביישתי בזה!! ניסיתי לצאת בכל דבר כמה שפחות דוסית ושלא ידעו מה שקיבלתי על עצמי!

את התהליך האמיתי התחלתי רק אחרי. גיליתי כמה זה מדהים, באמת, להיות יהודיה שומרת תורה ומצוות, כמה החיים שלי אחרים בזכות זה, וגם- שזה פשוט לא טוב להתבייש בזה, הרי אם אני באמת מאמינה- למה שאני אתבייש?!

אני באמת מציעה לך לנסות למצוא את האור בעבודת ה'- צריך לקום בבוקר לתפילה? ב"ה! יש לי סיבה לקום בבוקר! את עם חצאית ארוכה כשבחוץ 40 מעלות ו99 אחוזי לחות, ולידך עוברת בחורה בשורצ וגופיה? ישתבח שמו! הגוף שלי קדוש וטהור ואני לא חושפת אותו מול אף אחד חוץ מבעלי, בעיתו ובזמו. צריך ללמוד תורה? אני רוצה ללמוד תורה!!! איזה עומק יש בה! איזה אלוקות! איך הלימוד והמאמץ הזה מתוק ככ ופשוט גורם לאושר!! באלי שירים לא טובים? השבח לא-ל! יש לי נפש טהורה וקדושה, למה לקלקל אותה? ועוד..

ועוד משפט של ביני לנדאו שממש חיזק אותי- "כל אחד יודע שבארמון המלך רק רצון המלך נעשה.. כל העולם כולו, ארמונו של מלך!" תחשבי עלזה.. אני בכוונה לא מפרטת..

היום, בה, אני בחורה ממש דוסית וטוב לי עם זה!

אז להגיד שהכל מושלם? וואי, ממש לא! אבל לאט לאט, עד 120 אנחנו באמצע תהליך.. וגם אם יש תקופות פחות טובות- קמים! הקבה "מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית"- כל יום הוא הזדמנות למשו חדש, לדף נקי, שריבונו של עולם פותח רק בשבילך!

ממש מציעה לכתוב לעצמך- במה את רוצה להתקדם? (לפרט ממש) לאן את רוצה להגיע?

אפשר גם לכתוב דברים בומביסטים, בתנאי שזה לא ישבור אותך..

וככה להתקדם אחד אחד. לדוג- לקבוע עיתים לתורה. אחרי שקבעת ואת מגישה שאת עומדת בזה וטוב לך עם זה- להתחזק בשמחה בעבודת ה'. מרגישה שמחה בסה"כ? (ברור שלא לגמרי, אבל יותר מפעם? התקדמת?) מצויין! תעברי הלאה! (כמובן שזה משו ממש אישי ומה שכתבתי זה סתם דוגמא) וצ'פרי ת'צמך בדרך, זה חשוב בטירוף..

ועוד משו שלדעתי ממש מחזק- תסכלתי, אבל דוגרי- איפה נראה לך יותר שמח- בדיסקוטק או בחבורת ערסים שיושבים ושותים ומנסים להגניב תבחורות, או בבית מדרש של ישיבה, בהקפות שניות, בחתונה דתית וכו.. לאן את רוצה להיות שייכת?!

סתם נק למחשבה..

וכמובן כמובן כמובן לא לשכוח לדבר עם אבא, להתפלל, לצעוק, לבכות ולבקש עזרה! הוא שם כדי להקשיב! וגם להגיד תודה כשצריך..

אז שיהיה ממש ממש ממש ממש ב"הצלחה!! מוזמנת לשתף, לפרוק, להתייעץ וסתם לדבר עלזה באישי.. אני פה

תודה

אבל לא את הזמן להקליד אותה. בהזדמנות.

אשרייך.

בס"ד

 

אז מה עשיתי-

פשוט אתמול,

בקריאת שמע התחלתי לבכות ברמות,

וביקשתי מה' שיעזור לי,

כי אני רוצה לרצות מה שהוא רוצה.

וחשבתי על זה,

שבאמת,

זה בכלל לא מרשים אותי אנשים שמתפשרים במצוות,

ואני מעדיפה שבעלי יהיה עם ראש בגמרא מאשר שיסביר לבנות חצי לבושות (או ערומות, אני לא בטוחה...)

למה התורה הגיונית, כשהוא מסתכל עליהים.

פשוט קמתי בבוקר חדשה!!!!

מעכשיו אני שפחה נאמנה!!!!

אני חושבת על משהו בקודש שיעסיק אותי בזמן הקרוב,

אולי איזה פרויקט כלשהוא,

שיעיף אותי קדימה,

ואת כל עמ"י לקראת הגאולה השלמה בקרוב!!!

 

תודה על כל העצות

וסתם הבהרה-

לא עשיתי שום דבר שאסור בזמן האחרון!!!

פשוט לא הייתי מי שאני

(הלכתי צנוע,

שמעתי שירים צנועים, פשוט לא קודש,

ולא עשיתי שום דבר אסור).

אשריך לגמרי! באמת לא מובן מאליו שככ מהר התחזקת!! הקב"ה גאה בך

קבלי חיבוק

חזקי ואמצי. אין הרבה כמוך.תדעי לך.

בטוחה?

בס"ד

 

הבן הזה,

וסליחה שאני שופטת לפי מראה חיצוני,

לא הכי דוס בעולם.

והוא הראה לי שכאילו אפשר להיות לא שיא הדוסים,

ועדיין להרשים,

ולהציג את הדעות של התורה

כמובנות מאליהין,

והכל אצלו הולך לפי התורה (לדעתו)

בהוספת שכל.

ואני חושבת שזה ממש לאנכון,

והוא ממש בילבל אותי.

 

גם עם זה היה עם בת זה היה ממש מבמלבל,

וכשזה עם בן,

זה פי אלף.

 

סתם כדי לעצבן הוא עשה?

בס"ד

 

לא סגורה על זה שהבנתי את הכוונה שלך.

 

באה אליו מישהי חילוניה,

והושיטה לו יד (כדי ללחוץ לו יד, למתקשים)

ואז היא "נזכרה" שאסור לו ללחוץ לה יד.

הוא אמר לה שלא קשור,

וגם אם היה מותר או שהיא היתה בן,

הוא גם לא היה לוחץ לה יד,

כי אין לה מושג מי היא.

כאילו כזה קצת מכחיש קשר להלכה.

אבל ממה את אמורה להיפגע?

 

טרמפפפפפ

מה זה?

הכי טוב זה עם ספינר כי יש במה להתעסק ולא להיות פה בפורומים כל היום

את חייה בסלללקקק!!!!!!! מי שמבין מבין