פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 524)

תודה..חיכיתי לשרשור שלך..כי תמיד אלו שרשורים שמשמחים..

יפה מאד!!

איך שולחים לעולם קטן?
יש מייל כלשהו?
ואשריך בטירוף😁

עולם קטן <olamkatan@gmail.com>

חנויות
למלצר
דוכנים...
לא יודעת אם יקבלו אותך לזה אבל אולי בעבודות של הורייך יש עבודות קיץ לנוער

אני חושבת שכדאי בייביסיטר או שיעורים פרטיים או קייטנה

 

בהצלחה😁

מספר עגול ויפה!!!

ברכותי

אבל כבר עברתי אותו

אני לא יודע מה היה שם, אבל אני בטוח שלא כולם דחפו. חבר שלי אמר שהיה באזור הזה איזה ניידת שחסמה את הדרך והיה בלגן רציני.

מאיפה שאנחנו נכנסנו לכותל חסמו אז היה צפוף בקטע מלחיץץ וכל כמה זמן הגיעה חבורת בנים אחרת שניסתה להיכנס מהבנות ובגלל שהרוב שומרות נגיעה כולם פשוט זזו לצדדים ובנות התעלפו, בכו, וזה פשוט לא היה אכפת להם הם עדין ניסו לדחוף ולהתקדם... וזה לא היה רק כאלה פחות דוסים זה היה גם חרדים שפשוט דחפו בנות... :/

אני לא חושב שיש אנשים שדוחפים בכוונה אבל שמתקדמים לאט לאט בצפיפות זה יוצר גלים של דחיפות כמו דומינו ראלי בלי כוונה להזיק לאף אחד (ומי שזה מפריע לא אז שלא יגיע כי כולם יודעים שככה זה)

שכאני שומעת "שלוש ארבע ולעוף" ושניה אח"כ אני נדחפת וחבורה של 5 ערסים עוקפים אותי...

 

אומרים לבנים
אתב רוצה לעבור? בבקשה! למה לא אמרת קודם? וזזים לעמוד מאחוריו ..
ממילא בסוף הם יעקפו רק שאת לא תצאי פצועה..

את יודעת מכמה ביקשתי?
לא היה להם לאן לזוז.

ואין כלכך מה לעשות בתכלס..

אני לא הייתי אבל לפי התיארוים שלך..

זה ממש מזעזע!!!

גם.

אחת הסיבות שלא הלכתי

באמת שאם היה קצת יותר רוגע לאנשים היה יותר טוב לכולם..
מה שכתבת על יהודה גליק, דחפו לא רק אותו אלא עוד אנשים כמוהו ובאמת שזה לא היה יפה..

שאף אחד שם לא התכוון ולא נהנה לדחוף-להפך. אנשים שם ממש ניסו לעזור... חברה שלי נמוכה מתוקה אחד קלט שהיא כמעט מתעלפת ופשוט הרים אותה שתנשום! זה היה מצב פסיכי אבל אפחד לא שמח ורצה בו. יש לך טעות נשמה.

לא הבנתי למי הגבת..

לא ראיתי מקרים של דחיפות וצעקות וכו'...

כל מילה בסלע. מה שנאמר.

כמו כל עם ישראל, גם אני הייתי בריקוד דגלים

וגם אני הייתי בכמה מצבים שהיתה צפיפות לא נורמלית, ואנשים דחפו ובנות התעלפו.. (ואני עדיין שואלת את עצמי למה הגיעו סדרנים רק אחרי איזה 20 דקות של סבלל)

 

וואלה, בקטעים הספציפיים האלה לא היה לי כיף. דוגרי.

אבל לדעתי - לא מומלץ להדגיש יתר על מידה קטעים מאוד מסויימים שלא היו נעימים, ולהפוך אותם לעיקר..

 

היה מדהים!! מעצים ממש! 

(אם כבר מדברים, גם נוראא עיצבן אותי שהמסלולים של הבנים והבנות נפגשו.. וגם כשהמסלולים עדיין לא נפגשו, ראיתי המוווווןןןןן בנים במסלול של הבנות. איכס.  לא כיף.

וכל הבנות רקדו, והייתה שמחה בשמייםם! באמת שהיה מטורף!! אבל בחייאת.. לא כיף לראות בזווית העין 3000 בחורים, נערים ואנשים בוהים. ממשש לא כיף.

אם כבר שפכנו)

קיצר. היה מהממם! הייתה אהבת ישראל אמיתית!! אז פסדרר..היו כמה חיים בסרט שחשבו שיעזור אם יידחפו.. אז פסדר.. כמה בנים התבלבלו קצת..

אבל בשכלול הכולל ככה.. היה מעיף!!

 

לא מצליחה למצוא סיבה אמיתית לצאת מהריקוד דגלים עם טראומה רצינית..

 

הא.. ובכלל.. אם כבר פתחנו: המלצה שלי.. מכל הלב! לפעם הבאה- אלל תביאו ילדים קטנים! הם באמתת ייצאו עם טראומה..

 

 

אם אני ילך שנה הבאה גם לריקודגלים אני לא ירד לכותל
חזרתי עם טראומה קשה

אני הייתי, והגענו בהתחלה יחסית אז הספקנו להיכנס לכותל ואז הלכנו לשירותים.. לא חשבנו שהצפיפות שם כ"כ נוראית אבל בסופו של דבר כשהלכנואז בדרך הלוך היה נורא, נדחפנו ברמות ונתקענו בהמון קבוצות והמון בנים (לצערנו!! זה היה נורא!) שדחפו ולא ראו ממטר זה עוד מילא, בחזור לא היתה לנו ברירה והיינו חייבות לחזור משם ופתאום קלטנו את עצמנו ועוד 2 בנות מוקפות בבנים שכולם דוחפים אותך ואת כל מי שלידך ולא אכפת להם שיש כאן בנות דוסות קטנות שבסה"כ רוצות לצאת מהשירותים אף אחד לא היסתכל על השני, כולם רק רצו להתקדם! מילא, יש רק בנים? גם לא בסדר אבל תדחפו אבל כשאתם רואים קבוצה קטנה של בנות שרק מנסות לעבור תנו להם חצי שניה או לפחות אל תדחפו אותם!

יצאנו משם בהרגשה נוראית..

אז פעם הבאה- שימו לב ותהיו סבלנים כי זה חילול ה' ואני בטוחה שזה לא היה נעים לשני הצדדים 

 

(חוץ מזאותתתי)

 

כבר עשיתי 300

וזה ה-301

פה בפורום אני לא מכיר אף אחת וזה לא דיבור במציאות...אז נראלי פחות בעייתי

אתם ממש כאילו מגזימים בקטע של הבנים הבנות...

אם את שואלת בקטע הדתי הלכתי עדיף שתשאלי רב ואם זה לא ענין הלכתי אז זה ענין של הרגשה וגבולות אישיים שבגדול רק את יודעת אני כבר שלוש שנים (לפחות) בפורומים בעיקר צופה כמעט שלא מגיב וב"ה לא היה לי בעיות אבל יכול להיות שזה בגלל שאני לא כזה פעיל

כל אחד בתוך תוכו יודע מה הם הנקודות שבהם הרגשות שלו מתעוררים ופשוט צריך לשפוט את זה בינינו לבין עצמינו באמת.

 

יש לשים גבולות מעבר. שלא נגיע למצב של התעוררות רגשות.

זה ממש תלוי.

אפשר לאהוב את הגישה אבל זה לא אומר כלום בעצם... כי זה רק עיניין של גישה.

אפשר לאהוב את הסגנון....אבל זה לא אומר כלום כי זה רק סגנון...

אפשר לאהוב דרך חיים אבל זה לא ...............................................................

וכו

הרשימה עוד ארוככככהההה!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

 

באיזה גיל...

איך נפגשתם וכולי

הרי במה את כבר יכולה להתאהב??

בחיצוניות?

החיצוניות זה ממש כלום!!!

זה ממש לא משכף כלום על האדם האמיתי!!!

אני רוצה לפרט לך אבל כאן זה לא המקום...

פני בפרטי אלי...

מה זה אומר עלייך...

 

 

(לא מתכוון לפגוע אם זה מעליב או משהו..)

שזה אותו דבר כמו בחברה מעורבת אם את לא מדברת עם בנים דיבורים מיותרים ולא נצרכים.

וחשוב להיזהר שלא לדבר מעבר.

בקישור-

כנסו כולם... - נוער וגיל ההתבגרות

עכשיו זו דעתי-
שיחה אישית אסור,רק לצורך ענייני.
אפשר לעזור אחד לשני,אבל צריך לראות איזה עזרה,כי ברגע שעוזרים אחד לשני בן ובת ביחד,אז מתפתחים רגשית,וזה יכול לגרום לכם להיות תלויים אחד בשני,כי מה יקרה אז? שאת תעזרי לו,והוא תלוי בך,ואת כבר לא תהי שם בשבילו? לכן לדעתי בן צריך לעזור לבן ובת לבת .

מה הכוונה שיחות טכניות? הכוונה דברים שקשורים לפורום,או עזרה במידע מסויים,מספר של מוסד כלשהוא..
ראיתי את מה שהרבנים רשמו וקצת זה הרתיע אותי. וכן,היה פעם שדיברתי עם בן לצורך ענייני שקשור לפורום,באישי ואני כתבתי:אני חושבת שצריך כך וכך כי אני מרגישה כך וכך.. ואחרי זה חשבתי שזה לא בסדר,כי זה שיתוף רגשות.. אז אני מצטערת,ולא הייתי צריכה לעשות את זה..בלשתף בן ברגשות...כי שוב שיתוף רגש זה גם גבול שצריך לראות אם הוא טוב או לא.. כי אמרתי ״מה את משתפת רגשות ״?אז מה אם זה טכני..
זה באישי. אבל על גבי הפורום לשתף רגשות זה בסדר נראלי,כי זה יותר כללי)

על גבי הפורום-אין בעיה לדבר,לעודד,לפרגן,להציע עצות,ולכתוב רגשות כי זה שאת כותבת את כותבת לאותו אדם ספציפי אבל זה תגובה כללית יותר לשאר אנשי הפורום .
אבל גם על גבי הפורום יש כאלה שיכולים לפתח יחסי ידידות ושכל הזמן מגיבים אחד לשני יותר בצחוק ומתעניינים אחד בשני,ותכלס גם זה צריך לראות מה את מרגישה..

אבל כל מה שכתבתי ,זה רק אם זה קורה באופן קבוע.
אם זה חד פעמי נראלי זה בסדר,וכל אחד עושה פה מה שמרגיש..

ישנו מושג של 'עזות דקדושה' כלומר בענייני קדושה וטהרה צריך להיות קיצוני, גם אם זה נשמע דברי כפירה, אבל כן! צריך להיות קיצוני, וקיצוני מאוד! כי בענייני קדושה לא שייך "קטנות" כל דבר הכי קטן יכול להפיל את האדם לבאר שחת גם ראיה קטנה או כל רגש קטן.

ובלי קשר כל העניינים שהזכירו בשאלות שקישר לנו הכל מאת השם אסורים בתחלית! כי נכון שבהלכה לא כתוב שאסור ולכן לא ניתן להצביע על זה ולומר "זה אסור" אבל בהלכה כתוב שכל דבר שגורם קרבה ומעורר רגשות הוא אסור! ובוחן ליבות יודע בדיוק איזה רגשות עוברים על כל בן-אדם עלינו אפשר לעבוד אבל עליו אי אפשר לעבוד...

ואם נגיד אני אוהבת מישהו מהפורום\ תלמיד של אבא\ אח של חברה\ אחר.

זה רע?

אסור לאהוב בן אדם אם לא עושים כלום עם הרגש?

אני לא יודעת בעקרון

אבל אני חושבת שאם את במילא לא עושה איתו כלום אז למה מפתחת אותו???

זה כמו לראות חמצוץ(אצלי זה נושא רגיש) ולא לאכול אותו

אני יגיד לך משהו?

עזבי, בעצם אני יכתוב לך באישי.

 

אני מאוד מאוד ממליץ לך לקרוא את שער האהבה בספר אורחות צדיקים. זה ממש מבהיר הכול. ממליץ לכולם!

טוב שאת אוהבת זה רגש בריא.. צריך לשמוח בזה..
שאת רואה מישהו שאת לא מכירה כמו שכתבת תלמיד של אבא וכו׳ זה בגלל שאת כרגע מעצבת לך את הדמות שאת רוצה להתחתן איתה..
אתה רואה אילו תכונות,תורני..וכו׳ ובעצם בלי להכיר את בן אדם את מתאהבת,כי כרגע אין לך במי להתאהב-וזה דבר חיובי,כי את שומרת את האהבה שלך לבעלך,כי הרבה שנים,עד שאת רוצה להתחתן נגיד
18,19,20 וכו׳. אז כל השנים האלה לא נתת אהבה וזה לא אומר שאם את לא מנוסת אז זה חלילה לא טוב! להפך!
ובגלל ששמרת את האהבה הרבה שנים-את תתני הכי הרבה אהבה נכון? זה כמו מישהו שנותן הרבה אהבה,כי לפעמים זה חסר לו ,-
אבל זה לא אומר שזה שלילי בכלל לא. מותר לך גם לאהוב.. לא צריך לנעול שום רגש מסויים שקורה.. למה צריך להלחם עם עצמנו?
כל עוד זה בסדר,ולא קורה שום דבר רע עם הרגש אז מה הבעיה? לפי דעתי..
וכמעט כל בן או בת התאהבו במישהו/י מסויים בלי להכיר אותו/ה ..בחברה נפרדת זה בערך ככה ניראלי.. וזה טוב כי זה בונה כבר עכשיו איזה בעל /אישה נרצה..

אשרייך !

אני פשוט מוצאת את עצמי בחברה מעורבת מידי פעם.. את אומרת משהו ממש נכון וישמצב שזה קצת בעייתי..אבל מצד שני את לא באמת רואה את הבן אדם אז זה לא כמו לדבר במציאות עם בן.
וגם פה וגם במציאות אפילו כשמדברים עם בנים זה צריך להיות נורא ישיר ולא לדבר על שטויות וזה..

השאלה אם יש צורך

תמיד יהיו שיאמרו שכן ושלא

 

ככה זה הלכה

את לא מכירה אותם והם לא מכירים אותך ו(כנראה) בזה זה נגמר

זה קצת בעייתי אם היא גם במציאות לא מדברת עם בנים..

לא יודעת אם קשור לרבי נחמן, אבל יכולה לנסות, ממש מומלץ(:

אני יודע שלשתם מדברים לצעירים (הרב לביא לעוד יותר צעירים.  נוער כמו שאת אומרת)

בס"ד

 

הרב אייל ורד:

הרב אייל ורד , שיעורים של הרב אייל ורד

סיפורי מעשיות

 

הרב דורון כץ:

לדוגמא שיעור בנושא בניין הסבלנות

סדרה בניין הסבלנות

 

פשוט תחפשי באתר שלהם שיעורים ורבנים שאת מתחברת אליהם/נושאים שמעניינים אותך, בטוח תמצאי שם הרבה פנינים.

 

את יכולה גם לראות שיעורים בהדברות:

הרב שלום ארוש:

הרב שלום ארוש

וגם שם יש עוד רבנים, פשוט תתפללי למצוא את השיעורים המתאימים לך ביותר והטובים לך ביותר ותחפשי באתרים האלה..

מצד אמא- אין לי

מצד אבא- נשארה רק הסבתאא...

וגם היא חולה

 סבתא בת 90 שבבית חולים

לא נורא

שבש|!!!

רפואה שלמה בע"ה..

מאיפה זהה?????

אתה כתבת????

מראה על חוסר אינטלקטואליות.
לגיטימי שם

זה כואב באצבעות.. אבל אולי אם לומדים עם מורה אז יש להם שיטות איך זה לא..

זה באמת כואב באצבעותת!!!

כמה זמן לוקח ללמוד- תלוי כמה את משקיעה ולאיזה רמה את רוצה להגיע... ובקשר לכאב באצבעות- אין מה לעשות זה כואב בהתחלה אבל היד מתרגלת וזה כבר לא כואב.. כל אקורד קצת כואב  עש שלומדים אבל פסדר...

 

ואיי ממש מומלץ!!

שווה ללמוד גיטרה

זה קצת קשה בהתחלה....

אבל אם יש כח רצון, סבלנות, ובעיקר רצון לדעת..... אז אפשר

ואם יש לך-כמו לי חברות שמנגנות ויכולות לעזור אז אפילו יותר טוב....

 

לי אין זמן עכשיו ללמוד עם מורה מסודר אז אני לומדת לבד, אז אם את רוצה שאני אתן לך (בפורום או בפרטי) כול מני חוברות, וכאלו כדי ללמוד לבד (לפחות בתור התחלה) אז אני יכולה....

אני גם התחלתי וממש אשמחח

תודההה נשמה!

רק עם מורה.

ת'אנת את הבסיס אפשר לבד אבל אחר כך חייבים להתקדם עם מורה את כל התאוריה והאילתורים.

כמה שבועות..

וזה תלוי כמה פעמים את לומדת בשבוע כמה את מתאמנת..

אני חושבת שעדיף עם מורה כי ככה גם כשאין כוח להתאמן את מזכירה לעצמך שאת משלמת על זה וכו'..וגם בתכלס יש מישהו שעוזר לך ואומר לך כמה התקדמת,לפעמים נותן כמה הערות טובות

לגבי הכאב באצבעות..בהתחלה כואב ממש ואחרי איזה שבועיים של אימונים האצבע מתחילה להתקשח..

 

בהצלחה!!

זה לא קל אבל זה גם לא קשה

פשוט צריך הרבה אימונים והתמדה

לפי דעתי זה שווה כל דקה

והזמן משתנה בהתאם לרמה שאת רוצה להיות..

 

בהצלוחה

בהתחלה מזה פחדתי שאני לא יזכור את האקורדים ואני יהיה איטי ...חודש וידעתי בסיסי וזה כיף ממש עכשיו אני מנגן יותר טוב וזה פשוט כיף ....ממולץ

 

סתםם

מצאתי אותך!

השבוע זה הפעם השניה למדור הזה.

התחילו לפני שבועיים...

לי ולחברות שלי היה כ"כ עצוב..

כמה רציתי לרקוד!!

אבל ממש לא יכלתי!!!

לא חושבת שזאת המטרה של יום ירושלים.

 

אפשר להסביר על זה,אפשר לפני כן לדבר עם האחרים ולומר להם שזה ממש חשוב לנוער שתהיה מחיצה רצינית ואם הם לא מוכנים אז להעמיד שורה של בנים/סדרנים שחוסמים את המעבר(אני מוכן להתנדב לזה).אפשר למצוא פתרונות.רק צריך רצון.

שמעי,החיים הם מורכבים מאוד.אי אפשר בכל מצב להתקפל ולומר "שנה הבאה אני אשאר בבית",כי אז שום דבר לא ישתנה!!!אנו צריכים לפעול!!!!

בתור אחד שנחשב דוס,בייניש ועוד תארים כאלו ואחרים,אני אומר לך שאני לא עומד לוותר על האירוע העוצמתי הזה.לא יודע מה איתך,אני הרגשתי המון גאווה יהודית אתמול.המון.המון המון המון.והמון אהבת ישראל ואחדות.

 

אז אולי קצת תחשבי על זה. 

אבל אם לא, זה נראה לי לגיטימי להגיד:

אנחנו (קבוצה גדולה של נוער, לא רק אני) לא מוכנים לבוא כי זה לא נפרד בעינינו.

ואם תהיה רק כמות קטנה של אנשים בריקודגלים, יהיו חייבים לשנות.

אבל נכון, אתה צודק, וצריך לשנות.

שניה אני פותחת על זה שרשור

כמה אנשים נראלך יראו את זה מתוך 100,000 איש שהיו שם אתמול? לא נראלי באמת מזיז למישהו אם משהו כמו 1000 אנשים ואולי פחות לא יבואו... זה לא הדרך לשנות פשוט לא להגיע

ואין בנות

לא בסדר?

לפני שהוא שיחרר אותי

אבל אמרתי וחוזרת שוב- צריך למצוא דרך שזה לא יקרה, והאשמות לא יעזרו.

אבל מה שאני רוצה לומר בעצם שכולנו היינו שם,ראינו,הבנו והרגשנו מה קרה ומה היה.סבבה,אז בא נתלונן עד מחר שהיה ריקודים מעורבים ונאשים ופה ושם.לא!זה טוב וזה נצרך לבקר,והייתה פה כבר ביקורת.אז עכשיו-בא נראה מה תכלס אפשר לעשות בפעמים הבאות.תאמין לי,יש לנו כח.

אתה צודק מאוד לגבי כל העניין של הביקורת וכו'.אבל צריך תכלס.צריך להוריד את זה לשטח ולראות מה עושים בשנים הבאות כדי שזה יראה טוב יותר.

אבל זה מבאס.
באים למשו גדול ומשמעותי. לחוות אותו בתור קדושה אחת גדולה עם הנוער הגדול והצדיק הזה.
ובא והורס הכל.
בתור אחת ששמירת נגיעה חשובה לה.

אני לא יודע אם היית במירון השנה,אני כן הייתי וגם שם היה לא הכי בעולם.וגם בריקודגלים היה ממש לא נעים מהבחינה הזאת.לכולם שמירת נגיעה זה נורא חשוב.

עכשיו נגיד ככה-מצד ההלכה היבשה אני כמעט בטוח שזה פחות בעייתי כיוון שאפחד לא מעוניין במגע הזה והוא גם לא מגע של חיבה.

אבל תכלס,תודי באמת.היה מטורף.ואת כן רוצה להגיע שנה הבאה.נכון??

אז מה שאני אומר בעצם שזה מאוד נכון להעיר ולבקר,אבל צריך להרים ראש והמשיך עם הפנים קדימה ולחשוב תכלס מה אנחנו עושים כדי שפעם הבאה זה יהיה יותר טוב??כי אי אפשר רק להתלונן כמה גרוע זה היה.

 

אז סתם נקודה למחשבה.

 

שבת שלום שיהיה לך

אבל זה סתם מבאס.
שבת שלום.