אני דלוקה על איזה מישו מהשבט שלי ואני כל הזמן מרגישה שזה לא פייר שהוא לא יודע אתזה...
אז אני כותבת אתזה פה למרות שהוא בחיים לא ידע שאני כתבתי אתזה עליו אם הוא פה בכלל....
אבל בבקשה, אם אתה קורא אתזה, תן לזה חמישה אחוזים שזה באמת אתה!!!!!!!
טוב, אני רואה אותך כל הזמן בבילוי של החבר'ה בשבת בערב... ואין לך מושג אפילו שאני מודעת לקיומך, זה כל האבסורד...
אני קולטת אותך מסתכל עלי, ואני לא מבינה איך אתה לא קולט אותי מסתכלת עליך.... אף אחד לא קולט!!!!
וזה קורה כל שבת, ואני תמיד עם החברות שלי ואתה עם החברים שלך, ואיכשהו לאף אחד אין בכלל מושג על המבטים החטופים והלא חטופים....
אני יודעת בערך מה אתה חושב: שאין לך סיכוי איתי....
שאם כבר, אני אלך לחבר שלך- שבטח סיפר לכולכם על הרומן הישן שהיה בינינו....
שיש לנו בנוער כ"כ הרבה חתיכים אז חבל שאתה לא ביניהם ואין לך סיכוי איתי לידם... (אני מודה, אני נהנית להסתכל על החתיכים שלנו בגאווה. אבל אין לי רצון להיות חברה של אחד מהם בכלל...)
אתה אולי חושב שאני יותר מדי יפה בשביל לראות אותך ממטר....
ונכון, אני בעצמי לא מצליחה להצביע למה דווקא אתה- אני אפילו לא בטוחה לגמרי איך קוראים לך....
לפני שנתיים אפילו חשבתי שאתה מכוער ממש...
ואתה גם לא כליל היופי היום, אבל יש בך חן כזה מתוקי- ההליכה השפופה קצת, איך שהאף שלך מוטה קצת למעלה כדי שהמשקפיים לא ייפלו...
ברור שככה לא נראה דוגמן צמרת. ובכל זאת, מכולם- הכי הייתי רוצה להתחתן איתך.
אם אתה קורא אתזה אתה על בטוח חושב שזה לא אתה (ענווה זה אחת התכונות הכי יפות בך...) ואתה גם בחיים לא תדע שנהייתי חברה של אחותך רק בגללך....
ואני לא יודעת אם בסוף יקרה בינינו משהו. אני רק מקווה שכן.
אגב, ראיתי אותך בחג- מסתכל עלי ונושך שפתיים... אז תודה, לא ידעתי שהשמלה הזאת יפה עלי...
קיצור, תן לזה לחלחל לך לתאי המוח, כי מגיע לך....
