פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 603)

בדיוק במצב שלך כשהייתי בגיל שלך , אין ממש מה לעשות ,הזמן יעבור ואת תעבדי ותרוויחי את הכסף שלך בכבוד .
את יכולה להסביר להורים שאת לא רוצה לקחת מהם כסף כשאת רוצה לצאת או לקנות דברים , תראי להם כמה את דואגת למצב בבית ושאת רוצה להיות עצמאית .
בהצלחה ! ותזכרי שגם אם אין לנו הכל , זה לא סוף העולם

חבר שלי סיפר שאחותו עשתה גיהוץ לאנשים לדוג' 4שקל לפריט והיה לה המון כסף

 

ובכללי תסבירי לאבא שלך שאת רוצה דברים הרבה את לא רוצה להכביד על הורייך בדרישות לכסף ואת רוצה להיות "עצמאית כלכלית" (נשמע חשוב ומנופח לא חייבים לדעת מה זה) ולא להסתמך על הוריך בענייני כספים ושזה לא בסדר שלא נותנים לך ללכת לעבוד ולממש את זה  

למה הוא לא מרשה לך לעבוד ותסבירי לו שאת רוצה ללכת לעבוד כדי לא לקחת מהם כסף, ותזכרי שאת גם יכולה קצת להתווכח איתו ולא יקרה כלום...
בהצלחה

עצרי שניה הכל וסתכלי..- וועאלק מה נראלי הדרך הנכונה ? (כמובן שלהיות אדם מאמין ושומר תורה ומצוות זה הנכון. אבל מה שיבסס את זה , זה בעצם החיפוש מה נכון- אינלי מושג מה אני מחרטטת אני אחרי יומייםבלי שינה..) אחרי שבחרת תתחילי לחיות ככה את האורח חיים שלך, לתפוס דיעות משלך וכו וכו.. המשפחה לא אמורה להוות משוואה או שיקול בעניין הזה.. ואחרי תיכון את יכולה לעשות שנת שירות -בלי קשר לשירות לאומי.. פשוט להתנדב שנה בשומר החדש.. שיא המגניב והשווה.. אבל זה תלוי למה את מתחברת.. וצבא? בלי קשר דתיה לא דתיה.. (לומרות שאני כנראה כן אלך לצבא..אבל עדיין) מישהי שבכלל לא קשורה לדת הסבירה לי שלגמרי צבא זה לא מקום לבנותוכוכו.. אז תעשי איזה שירות או איזה משהו כיפי כזה.. תעשי את כל שביל ישראל ואז תתחילי לעבוד ולחסוך וללמוד באוניברסיטה או משהו כזה ( אם את מתכננת.. אני זה לא כ"כ בראש שלי) ואז לעבוד ולהקים משפחה ולהיות פעילה בקהילה שבה תגורו ובלה בלה.. קיצור.. הבנת תפואנטה.. נכון? יומיים בלי שינה...

א. אל תילחצי!! מי אמר שאת חייבת לבחור את הדרך לכל החיים עכשיו??
ב. תחשבי על זה, תחפשי רב שאת מתחברת אליו, תתענייני בנושאים שעליהם המחלוקות ההשקפתיות ותראי כבר לבד מה יותר משכנע אותך...

לכל אחד יש את הדרך שמתאימה לו, לכן אין דרך טובה או לא...
אני חושב שהכי טוב שתראי איפה את הכי פורחת והכי חושבת שטוב לך!

דבר ראשון- לא להילחץ,הכל בסדר ישלך המון זמן לברר עם עצמך.

את לא חייבת תשובה לעכשיו להרגע,את יכולה לנוח ולברר עם עצמך מה הדרך לאט לאט בזמן שלך.

עכשיו יש לך חופש ישלך זמן יותר.

גמאני הייתי ככה ועודני. וזה למה גם נכנסתי לפורום בסך הכל רציתי לשואל מהי הדרך הנכונה ומפה הכל......

ישפה כמה אנשים מקסימים מקסימים שיוכלו לעזור לך.

את צריכה לשאול את עצמך שאלות:מה אני מי אני מה אני רוצה להיות איפה ללמוד איזה מקום יתן לך נוחיות חופש איזה מקום יקדם אותי בעבודת ה באיזה מקום אני מרגישה שייכת אהובה שטוב לי עם האנשים שם.

זה בכלליות:

לאחר מכן את יכולה לשאול את עצמך שאלות בהשקפה ההבדלים בין כל הדרכים זה יתן לך דעות משלך.

 

יש כאלה שאמרו שלא צרי לבחור מגזר או דרך. אבל זה לא נכון אדם כן צריך להכניס את עצמו לחיי חברה שמתאימה לו.

אם הייה אפשר לחיות בלי להגדיר את עצמנו זה הייה דבר מבורך שהיה פותר הרבה בעיות בעיקר הבדלים שונים שיוצרים שנאת חיינם.

אדם יכול לחיות לא לפי שום קיטלוג וזה בסדר גמור הלוואי.

אבל יש מסלול דרך שונה,ואדם כזה יתבלבל כל הזמן ולא ידע איפה הוא.

כל אחד לפי מה שמתחבר אוהב מרגיש ומה שהיא נכון לו בסופו של דבר הבחירה הזאת תהייה הכי טובה בשבילך כי את בחרת אותה.

ואם בחרת אותה סימן שאת עברת הרבה החלטות דעות אנשים,ברורים. וההחלטה הסופית זה הטוב עבורך.

אולי לא הבנת נכון את לא צריכה להרים פרוייקט בשביל זה. אבל לפי החוויה שלי זה תהליך.

תהליך שאת עוברת אותו מתלבטת שואלת חוקרת מבררת.

אולי זה קצת מטיש מבלבל אבל זה מה האדם רוצה לחפש וזה לא דבר רע.

זה מעולה ,זה דבר הכי טוב שיש.

ואשרייך

את יכולה להתייעץ עם רב או רבנית או משפחה או חברה.

אני הייתי אוהבת להתייעץ עם רבנים\ משפחה ,בעיקר משפחה היא יודעת  הכי טוב עבורי. פחות עם חברות כי רציתי ראש נקי בלי השפעות מסביב.

 

תחפשי לך את המקום הבטוח הטוב עבורך הנינוח הנעים שכייף לך בו שחיי הקהילה שם טובים לך מעניקים לך מספקים אותך. שאת אוהבת להיות בדרך הזאת שאת מעריכה אותה.

ותעשי הכל לאט לאט תתחילי לשאול ולברר יש לך פוווול זמן להקשיב לעצמך לשמוע לקבל להחכים לדעת.

 

וגם אם סיימת תיכון ועדיין את לא בטוחה הכל בסדר החיים עוד לפנייך כל אחד והזמן שלו.

 

הייתהלי לי תקופות ששאלתי הרבה על הדרך שלי באיזשהוא שלב אמרתי דיי ! אני כרגע עסוקה בלימודים שלי וזה הורס לי את העבודת ה' שלי ,לא מוכנה לבלבולים ולהטרדות ,שאלתי הרבה אנשים והרבה דעות שחידדו לי יותר וגם אנשים אהובים מפה  

וכרגע ישלי איזושהיא דרך והדרך היא דרך שלי. דרך מיוחדת שאני רוצה,שאני אוהבת שטוב לי באה שאני מאושרת בה. זה לא סופי ,כי דעות תמיד משתנות וכל החיים הדעות מתחלפות מתגבשות. תבררי לך לאט בלי לחץ מדי פעם.ושאני כתבתי איזושהיא דרך זו דרך .אבל כרגע אני מעדיפה באמת,ואני קצת מסתייגת ממה שכתבתי למעלה אני באיזושהיא דרך אבל אני לגמרי בכל הדרכים ז"א אני ממשיכה בדרך הזו אבל אני גם לא מחוייבת אלייה. כי אני מעדיפה להחליט לי עוד קצת (:

ולא משנה איזה דרך תבחרי ה' אוהב אותך ומלווה אותך איתו בכל הדרך

בהצלחה רבה! ולכל שאלה את מוזמנת (:

ותתחילי לראות נושא נושא - זה לוקח זמן, מאמץ, עיו וכו', אך זה הכי טוב. תכתבי מה ההוא אומר על זה (לדוגמא - לימודי חול, צניעות, יחס לחילונים ועוד), תאגדי דעות, ותבחרי מה מתאים לך (או אפשר מיד לרשום מה נראה לך, אך מה שארתי הוא אם אין לך דעה), וכך לאט לאט תגבשי משנה ואידיאולוגיה, ובסוף תבחרי איזה מגזר/דרך הכי מתאים לך (בלי לטשטש את האידיאולוגיה כמובן! אם את קצת שונה במשהו - זה יכול להישאר כך!)

 

יישר כח ובהצלחה. 

ולכן אני באמת לא יודעת מה לעשות, כל אחד אצלינו עשה מה שרצה ואני לא יודעת , באמת אין לי פתרון אבל אני מבינה אותך

מה שהמליצו לי לעשות ולדעתי כדאי לך גם זה
א.לא לפחד לשאול שאלות ולא להפסיק לשאול עד שאת מוצאת תשובה שמניחה את דעתך...
ב. תפתחי ספרים ותנסי למצא תשובות גם בכוחות בעצמך...
בהצלחה!

מה את מעדיפה.. - לחיות בידיעה שברחת מהפחד או שהתמודד עם הפחד ואפילו שיא ההרווחת מיזה?

זה שווה את ה"סיכון"(שממילא יעבור תוך כמה פעמים)

*כדאי ללכת לחוה נורמלית עם סוסים מאולפים, כי אם לא הפחד שלך הגיוני..

ה טבת תשע"ו

שאלה:
האם מותר לאשה לרכב על סוס או אופניים בקבוצה או בנפרד בנוכחות גבר ?
יברככם ה' בכל

תשובה:
זה ודאי לא ראוי שאישה תרכב על סוס בנוכחות גבר, אבל אני לא יכול לומר שזה ממש אסור. וכן לגבי אופנים.

 

[הרב דב ליאור]

יש לציין שהוא מאוד מחמיר בדיני צניעות

הרב שרלו יותר מקל ראי קישור

 

 

בכל מקרה לעניות דעתי אם אישה רוכבת על סוס עם מכנסים [רחבים]+חצאית ארוכה הבעיה כמעט נפתרת

+יש לך מדריך/כה צמוד/ה
+יש לך קסדה
+אם תפלי זה לא על בטון
+זה כיף!

בס"ד

אולי @cookie_monster תדע לעזור לך..
זה פשוט לא מתייג אותה משום מה.

זה הכ"א שלה:

@cookie_monster

יש לי שני סוסים ואני ב"ה רוכבת כבר כמה שנים טובות.
אני יכולה לומר לך מניסיון שנפילה מסוס היא דבר נדיר ביותר, שיכולה לקרות רק במקרים קיצוניים ביותר, שסביר שלא יקרו מתי שתרכבי (ענייני בטיחות וכו)
אני ממש ממליצה לך לנסות, הסוסים מאולפים מאוד, רגועים מאוד, יש איתך מדריך/ה/ים, ואין שום סיבה שיקרה לך משהו..
זה בעיקר פסיכולוגי, ושווה שתנסי ותראי איך את יכולה להתגבר על מכשולים ופחדים אישיים..

את תצליחי
את תאהבי את זה

אחרי שעפתי מסוס כבר...

בס"ד

 

 

תצרי איתו קשר - תתני לו אוכל , תקחי אותו לטיול שאת מחזיקה ברצועה וכו'... - וככה תקבלי יותר אמון ואולי ב"ה תייהי יותר רגועה ויהיה לך יותר קל.

 

 

לכי, זה באמת אחד הדברים הכיפים..

ואולי פשוט תסגרי את זה, תגיעי לשם ואז כבר לא יהיה דרך חזרה... כי תכלס מה שמפחיד זה רק הדקה הראשונה...

אולי תתערבי עם חברה...

הזדמנות להתגבר

סליחה אם פגעתי...

חברים באים והולכים אולי תנסו לשמור על קשר באמצעות קבוצה בוואצפ או דרך הודעות לדבר . בהצלחה !

אחרי חודש זה עובר..
מתחילים פרק חדש בחיים מסגרת חדשה ופוגשים חברים חדשים!!

ממה שיהיה בהמשך- תרגיעו אותו שבהמשך יהיה עוד יותר טוב. ושלכל גיל ותקופה יש את מה שמתאים לה

קודם כל,יש כאן כאלה שזלזלו בשרשור!ולדעתי זה ממש לא יפה!!כי יש כאלה שכקשה להם.

איך מתמודדים? תעשו הרבה מפגשיים שכבתיים,אל תנתקו קשר ותמיד תיהיו בקשר אחד עם השני

ולעולם אל תנתקו את הקשר.תפגשו הרבה.תעשו דברים יחד.תבואו לפעמים לישיבה\אולפנה

לבקר כשתוכלו.וצריך להבין למרות שזה קשה,שיש חיים חדשים

מותר להתבאס

"תן לו טישו"- תגובה לא יפה.. רד מהעץ.. מהר

ושאת עדיין הבת שלהם והם ההורים שלך.
אם את מעדיפה אולי כדאי לך לכתוב להם את הכל במכתב מאשר לדבר פנים מול פנים.
בהצלחה רבה רבה! סומכת עלייך!
ו גדול!! ואני פה בפרטי אם תרצי ;)

זה ממש מצער שככה המצב.
זה לא פשוט בכלל מצב כזה,
את בתאדם,ויש לך יכולות,את יכולה להשפיע עליהם המון,ישלך עכשיו הזדמנות להפוך את התמונה,
ואם לא את כולה לפחות חלק ממנה.
תקבעי עם אמאשלך בבית קפה,משהו בסגנון,הליכה בערב,וסתם לדבר,
תשפכי מה שיש לך להגיד,תסבירי לה שאת רוצה שיחיו בשלום ואת אוהבת אותם וכל מה שעולה על ליבך.
וביום אחד את האבא לאן שתירצי דברי איתו,
תראי איך.העניינים מסתדרים,
שיש מריבות בני בני הזוג,זה לא כייף ליילדים,
כי הילדים רוצים לחיות.בשלום,ושההורים רבים זה דורם לצער,אני ממש מבינה אותך...
תחפשי לך מישהי שאת סומכת עלייה,חברה \דודה/כל מישהיא שתוכלי לדבר איתה על המצב..
אבל.הכי הכי טוב זה עם ההורים כל אחד בנפרד.
חשוב שתבהירי להם שקשה להם שהם רבים,ומעבירים מסרים,והאחים בכלל כועסים,
אולי תדברי עם האחים שביחד תעשו רעיון משותף,איך לגרום להורים לחיות בטוב?
אולי ערב במסעדה,להכין אתם ארוחת ערב,משהו יפה..
קודם שכדאי שתצמצי את המריבות עם האחים,
ואחרי זה צמצמת אתזה.
ואחרי זה תתפני להורים,תדברי איתם שזה חשוב להם שיחיו בשלום,וזה ישפיע עלייך,
נכון שלא כלכך נכון להתערב בחיי ההורים,
אבל את הבת שלהם וזכותך להבייע דעה.!
תגידי להם פעם הבאה- אני לא יכולה למצב הזה,אני לא מעבירה מסרים.
תשבי עם אמא שלך ואבא שלך או ביחד או בנפרד ותגידי להם שאת לא מוכנה לחיות ככה.
והם אוהבים אותך כלכך כי את הבת שלהם, אולי הם יעשו לפחות צעד קטן עבוורך .וגם עבור כל האחים
אני סומכת עלייך שבטח את יודעת איךלדבר, מה להגיב,ורק שתדעי שאת יכולה להשפיע על הזוגיות של ההורים שלך!
שתצליחיי,ואם באלך מוזמנת תמיד לאישיי,סתם לדבר ולשפוך או כל דבר אחר (;
מערייכה אותך כלכך!

לדבר עלזה עם ההורים שלי, אני פשוט לא מסוגלת...

ועם האחים זה גם קצת בעייתי כל אחד עסוק בעצמו בעיקר

ההורים שלי גם התגרשו אבל אני לא יכול לעזור כי זה קרה כשהייתי ממש קטן
אבל בכל זאת בהצלחה בהתמודדות

וישתדלו לא לריב לידך..

אבל עד שהתקבלתי והכל ועשיתי ממש בלגן כדי להתקבל לאולפנא הזאת אמשלי החליטה שאני לא הולכת אליה...

מאיזה סיבות? אולי נוכל לפתור את זה..

קשה לשכנע את אמשלי כשהיא קובעת משו זה מה שיהיה...

לאדעת בדיוק, יכולהיות בגלל שזה מלא כסף, יכולהיות בגלל שזה קצת רחוק לאדעתת

אני מכירה פנימיה כ"כ זולה עד כדי כך שתוכלי לממן אותה בעצמך

בס"ד

אין לי מה לומר אבל מהזה בהצלחה.

בצפון

אני לא יודעת מחיר אבל נראלי שהיא אמורה להיות יחסית זולה.. בכל אופן.. בין אם את בפנימיה בין אם לא.. תעסיקי את הזמן שלך.. - אחרי הלימודים תלכי ותעבדי או תתנדבי או תטיילי או תזמי רעיונות ופעילויות לכל מיני אנשים. תעשי לאנשים שיעורים פרטיים תציירי תרכבי על אופניים תעשי ספורט- ריצה לדוגמה וכו וכו.. וגם שאת בבית..- תני להם שיריבו כנראה שזה טוב להם.. אם הם לא נפסיקים ומחפשים פתרונות

של דעתך על כל העניין ומכצב סביר להניח שהם יקראו..

את יכולה לגלף בעץ או אולי לעשות נגרות.. או להתחיל לגדל תוכים או דג .. עדיף תוכיםם

בקשר לכסף אולי עליית הנוער יכולים לסדר הנחות גדולות לפנימיה (יודעת מהשמועה - אצלינו אין עליית הנוער)

הם לא מסבסדים לנו ככ הרבה...

איזה קשה זה יכול להיות..

וואו.
טוב, את יכולה לומר להורים שלך שאת לא מעוניינת להעביר מסרים ביניהם, ושהמריבה לא תהיה קשורה אליך אם אפשר
וחוצמזה, להתייעץ עם מישו אובייקטיבי כדי לפרוק חשוב!

אבל זה די קשה להגיד אתזה להורים שלי...
ואני עכשיו מתלבטת אם לדבר עם מישי שכבר עזרה לי בזה פעם...

זה ממש קשה ואני ממש ממש מעריכה אותך שאת מתמודדת!!

קודם כל הייתי מציעה לך לסדר בינהם ''פגישה'.תקבעי למסעדה עם אמא,תגידי לה שאת רוצה לבוא רק את והיא למסעדה,ולאבא אותו דבר שהוא יחזור מהעבודה וכך תלכי עם אחד מהם.או הפוך(:

תנסי להפגיש ביניהם ושהם לא ידעו שהם הולכים להיפגש.תנסי לדבר עם כל אחד מהם.

ותתפללי להקב''ה!מקווה שיהיה טוב ושמח!אווהבת ומעריכה וכאן לעזרה!

משהו ממש נחמד זה עין פיק בצומת אפיקים

אבל אני לא יודעת..

למה לא?

תוכן השאלה:
לכבוד הרב שמואל אליהו שלוםרב!
רציתי לדעת אם מותר (לבנות) לעשות חור אחד באוזן מפני ששמעתי סברה שאומרת "אם הקדוש ברוך הוא היה רוצה שיהיו לנו חורים היינו נולדים איתם" האם יש בסברה הזאת ממש או שמותר לעשות חורים!!
תודה רבה וישר-כוח!!!

תוכן התשובה:
בס"ד

מותר לעשות חורים לשם עגילים באוזן. והקב"ה נתן אפשרות לאדם לתקן את העולם ולתקן את עצמו וסימן לדבר הוא ברית המילה.

אסור לאדם להזיק לעצמו. ולכן אסור לקעקע או לסרוט את עצמו ולהוציא מעצמו דם וכד' אבל פעולה כזו שנעשית לשם נוי - מותרת. כי התנאות עדינה וצנועה - מותרת ויש בה מצווה.

בהצלחה

התשובה התקבלה מהרב שמואל אליהו
בתאריך ט"ז כסליו תשס"ד

אפחד פה לא רב...

שאת לא יכולה לקרוא ספרים ושהם לא יכולים להכריח אותך לעשות משהו שאת לא אוהבת לעשות אותו.

http://www.ruachtova.org.il/

חסדי נעמי- זה די אריזת מצרכים מזון

ויש גם את אגודת אפרת שזה גם לארוז

בארגזים (לא אוכל, זה טיטולים, מגבונים ועוד)

ממש תודה!! יש לך אולי מספר של אגודת אפרת?
ומשועמם - אין לי אפשרות כרגע לפתוח קישורים. מה זה בערך האתר הזה?

אבל יש עוד מלא אתרים כאלה את יכולה לכתוב פשוט בגוגל התנדבות לנוער ויש מלא דברים

עזרה לזקנים או התרמות טלפוניות..

 

אריזות מזון, ישלך חסדי נעמי ( 1800677777)
אריזת דברים לתינוקות אפשר אפרת (02-5454500) שד"א. ממש מומלץ! אנשים מתוקים ועבודה כיפית ממש (:
בתי תמחוי, אכלו רעים ( 1-800200688)
זקניםם!! כיף חיים!! ממש (: פשוט לבוא ולשיר. ככ משמח! אותך ואותם ואת כולם..
נופי קטמון-  02-563-8211
יד לקשיש- 02-628-7829
רמת תמיר.. ועוד מלא בתי אבות
בתי חולים! ללכת לעיר. להתרים חצי שעה 200 ש"ח. ללכת לשוק. לקנות גומים. שיפודים. צלופנים. קצת כובעים ושטויות ופשוט ללכת לבתי חולים. לשיר, לנגן, לעשות שמח וכיף..
שערי צדק
הדסה
עין כרם
ביקור חולים .. הכל! פשוט להיכנס..
(והמלצה שלי, אם הולכים על בתי חולים בואו לא נשכח את הגיריאטריה (הזקנים ) ועוד המוון חולים ששוכבים חוץ מהילדים המתוקים. אפשר לשמח ילדים, מומלץ מאוד וזה מצווה ענקית אבל תזכרו לילדים יש מערך מתנדבים קבוע מטוורף.. לכל זקן ומבוגר אחר ה"הבאנו שלום" וכל שיר אחר פשוט יכול לעשות את היום.. סתם נקודה למחשבה (:
(וטיפ לא חינוכי.. אבל אם אתם הולכים לשערי צדק והשומר עושה בעיותת תמיד אפשר להיכנס מהדלת מאחורה אבל בד"כ אם אתן חמודות ומבטיחות שלא תעשו המון רעש (והבטחות בביה"ח לא חייב לקיים..) אז השומר חמוד ומסכים )
ממ מה עוד..
משפחה אחת (02-539-9000) (המשפחות של נפגעי הטרור.. לא ככ בטוחה שיש מה לעשות שם בהתנדבות חד"פ אבל תנסי (:
מועדוני עיוורים..קרית משה-02-654-0306
שערי העיר -02-545-7696
מועדון חרשים 052-725-1507
אם הבנים(זה כזה עזרה לילדים ממשפחות שההורים שלהם מגורשים..) 02-651-7221
חולי סרטן..
עזר מציון 03-614-4444
זמזם (זכרון מנחם) 02-643-3001
אוטוסטים. תסמונות. צרכים מיוחדים:
עת לעשות/לאהוב
תקווה ומרפא
שלווה
עלה
קו לחיים
חברים לרפואה
אחים
אילן
שקל
ועוד מלא אם את רוצה מספרים בכיףף בפרטי!! (פשוט זה מספרים אישיים של הבנו"ש ומתנדבים..וזמזם ועזר מציון כנ"ל לגבי מספרים אישיים..)
זהו.. אם את עוד בכיף! בהצלחהה!!
שפיציתת!
שיהיה לכם טוב ומספק ומשמח. הכי חשוב (:

וואוו איזה הודעה מושקעת. ממש ממש תודה אני אדבר עם החברות ונראה מה מתאים.

חצי מהאנשי קשר שלי שלחתי


ולגבי אם הבנים. לא מגורשים, גרושים

אפשר להעביר הלאה?

אני חושבת שאין אומרים זה כדי לא לגרום לגאווה. בדרך כלל במשחקים כאלה החברה לוקחת את זה למקום טוב של איזה כיף שככה חושבים עלי ולא גאווה..
אבל תמיד כדאי לשאול רב /מורה ולקבל תשובה הלכתית.
שאלה מעניינת לא חשבתי בכיוון.

1. מובא בעירובין יח עב

"ואמר רבי ירמיה בן אלעזר מקצת שבחו של אדם אומרים בפניו וכולו שלא בפניו"

לא ראיתי בפוסקים שנפסק להלכה 

וגם אם כן אין סיכוי שיגידו כל  שבחו של אדם

מהסיבה הפשוטה שיש לפחות שבח אחד שלא אמרו עליו

2. לכאורה זה נראה טוב מועיל ומהנה

נותן אפשרות לאדם למצוא את נקודות החוזק והאור שבו

ושמעתי מפי הרב נחום נריה שליט''א [בנו של הרב נריה זצ''ל]

שכך עשה לכיתה הראשונה שחינך ויצאה מכך תועלת רבה

ואני בטוחה שלא כותבים בדף את כל השבח

אז זה בסדר

שלא יודעת להגיד לך.. אבל לי אישית תמיד מרגיש לא טוב לפרגן לעצמי.. ומצד שני אני יודעת שזה לא טוב..

צריך לדעת לפרגן לעצמך.. אבל גם לא להיות חיבסית

אין לשבח- כדי שלא תעלה הגאווה וכו'
לפרגן- זה יותר לעלות את הדימוי העצמי ולתת מילה טובה