פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 613)

אני חייבת לציין שלא בכל הטקסים שמים את אותו הדגש על כל אחד מהם. נגיד, מחר אופיע בע"ה בטקס בוואדי חרמיה (הטקס של מועצת בנימין) והדגש שם מאוד גדול על נפגעי פעולות האיבה.
בשלב זה בחיי אני מתחברת יותר לחלק של נפגעי פעולות האיבה, כי זה יותר קרוב אליי, אבל אני בטוחה שכשהצבא ייראה לי דבר יותר גדול ונוכח בחיים שלי (לא שזה לא נוכח עכשיו, אבל זה לא מרגיש קרוב אליי כל כך) אז אתחבר לזה גם.
למרות שכרגע אני מרגישה מנותקת מהכל ולא מצליחה להתחבר לשום דבר בכלל.

היום אני וחברות שלי עשינו את הטקס בבית ספר,

וממש התחברנו לדמויות ולסיפורים שהצגנו והתחלנו לבכות שם...

חיילים- הם הקריבו את עצמם כדי שיהיה יותר טוב..

נגפ"א- כי הם אשכרה בדיוק כמוני, והם נרצחו מהסיבה המשותפת שלנוו..

יש כאלה שמחוברים יותר לחללי צהל ויש כאלה שלנפגעי טרור. זה יכול להיות קשור לרמת הקירבה שלהם לנושא, כמות הידע שלהם בדברים וגם איזה מישהו שקשור למשפחה. בקיצור, תלוי בכל מיני גורמים..

אני לא חושבת שיש הבדל בין חיילי צה"ל לבין נפגעי פעולות האיבה אצלי כולם שווים. כולם מעמ"י אז זה לא משנה.

שאלת מה מוציא אצלכם את הרגש, הבכי ואת הכאב אז התשובה שלי היא הסרטים שמראים על אותם אנשים שנרצחו.

אני ילדה רגשנית מאוד אז כמעט כל דבר גורם לי לבכות.( נראלי זה התפתח עם השנים פעם לא הייתי כ"כ רגשנית)

אני מרגישה שכל אחד מההרוגים הוא חלק מימני וקשה לי להשלים עם זה שהוא או היא כבר לא איתנו.

  

אני לא מצליחה להזדעזע לא מהם ולא מהם.
רק קטע אחד בסרט זיכרון אחד, בברית של תינוק שנקרא על שם נרצח.
רק אז אני בוכה

היה סרטון כואב ושורף על דפנה מאיר. בעלה מדבר ורואים, ממש רואים את האהבה שלו, את הלהט שלהם - את הכאב המשבר --
וואי זה היה כמו כוויה או משהו.
מפה עד סוף הטקס לא יכלתי להפסיק לבכות

אבל בבני ברק נותנים חופשי...
^^
חוצמזה.. תמיד מקומות של דרושים אם את רוצה שלחי פה או בפרטי מה שנוח לך את האזור מגורים וגיל ואני אמצא לך מה שצריך

http://www.datinet.co.il/1/havat_kdumim/
לא מכירה,חיפוש קצר בגוגל.
אפשר לברר...

כולל גם סתם ערוץ שהמשפחה שמה? חדשות ?

אבל וואו בהצלחה!

וכן.. כולל חדשות כולל הכל

ולטענה שלך של פיקוח נפש- אין לזה סוף.
אחרי שהם יצאו משם כי זה פיקוח נפש יהיה מי שיגיד שגם השכונה ליד זה פיקוח נפש ואחרי שיפנו גבעה כי זה פיקטח נפש יפנו גם ישוב כי זה פיקוח נפש...

אין לזה סוף.

אני גם מתלבט-מצד אחק אולי יש משימות יותר דחופות-גרעינים תרניים וכו' אבל מצג שני אולי זה גורם לבני דודינו להבין שאנחנו לא זזים מהארץ

ב - שותפות היחיד במצווה הכללית

מדרגות מדרגות ישנן בשותפות של כל יחיד ויחיד במצוות ישוב הארץ הכללית. כל יהודי שגר בארץ ישראל הוא שותף במצוות ישוב הארץ, שעל ידי ישיבתו, אחיזתו של עם ישראל בארצו מתחזקת. ומי שהולך לגור במקומות שוממים יחסית, כנגב וכערבה, יש לו חלק גדול יותר במצוות ישוב הארץ, שעל ידי ישיבתו הארץ מתיישבת ואינה נעזבת לשממה. ומי שמתיישב ביהודה ושומרון, מקיים בישיבתו מצווה גדולה יותר, מפני שבישיבתו יש תרומה כפולה: ראשית, למען הגברת שלטון ישראל במקומות שהערבים רוצים לגזול מאתנו. שנית, למען הפרחת השממה. וככל שמדובר בישוב הנמצא במקום שומם יותר מיהודים, ושונאינו מתאמצים יותר לכובשו, כך המצווה של הגרים בו גדולה יותר. וכבר אמרו חז"ל (ברכות ה, א): ארץ ישראל נקנית בייסורים, ולפי גודל הצער גודל השכר (אבות ה, כג). מיוחדת במינה מצוות ישוב הארץ, שבעצם זה שיהודי מתגורר במקום בעל ערך התיישבותי הוא מקיים מצווה. שבכל שאר המצוות צריך לעשות מעשה כדי לקיימן, למשל: להניח תפילין, לתת צדקה, להתפלל, אולם במצוות ישוב הארץ עצם המגורים - מצווה. נמצא שכל מי שזוכה לגור בארץ ישראל ועוד יותר ביישובי יש"ע, חיי השגרה שלו, כאכילה, שינה ואף כל נשימה ונשימה, הופכים למציאות של מצווה. אף המתגוררים בחוץ לארץ ותורמים כספים למען ההתיישבות בארץ ישראל שותפים במידה מסוימת במצוות ישוב הארץ הכללית, אלא שהם שותפים במצווה בממונם ואינם מקיימים את המצווה בגופם. וכן תושבי הארץ שתומכים ביישובי יש"ע שותפים במצווה הכללית של יישוב אותם המקומות המקודשים, ולפי מידת תמיכתם כך גודל מצוותם. 

ג - מצוות ישיבתה לפרט

בנוסף למצווה הכללית, שהארץ תהיה בריבונות ישראל, יש מצווה על כל יהודי ויהודי שיגור בארץ ישראל. לפיכך, גם בזמן שהארץ תהיה כולה ביד ישראל והמוני יהודים ימלאוה, מנהר מצרים ועד נהר פרת, עדיין תהיה מצווה על כל יהודי לגור בארץ. ואפילו בזמן שגויים שלטו בארץ, ונראה היה לכאורה שאין סיכוי שיהודי נוסף שיגור בארץ יועיל למצווה הכללית, מכל מקום היתה מצווה פרטית על כל יהודי שיגור בארץ. וכפי שאמרו חכמים (כתובות קי, ב): "לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים ואל ידור בחוצה לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל, שכל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו א-לוה וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו א-לוה, שנאמר: לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלוהים". וכן אמרו בתוספתא (ע"ז ה, ב). וכן פסק הרמב"ם (הלכות מלכים ה, יב): "לעולם ידור אדם בארץ ישראל, אפילו בעיר שרובה גויים, ואל ידור בחוץ לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל. שכל היוצא לחוצה לארץ כאילו עובד עבודה זרה". וכן מובא במדרש תנאים (ספרי ראה נג), שבתקופה שלאחר חורבן בית המקדש השני, עת אשר שלטו הרומאים בארץ ביד קשה ואכזרית, ורבים מבני העם עזבו את הארץ מפני הרעב והחרב, היו כמה תנאים שרצו לצאת לחוץ לארץ. וכך מסופר: מעשה ברבי יהודה בן בתירא ורבי מתיא בן חרש ורבי חנניה בן אחי רבי יהושע ורבי נתן, שהיו יוצאים לחוץ לארץ, והגיעו לפלטיא, וזכרו את ארץ ישראל, זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם, וקראו את המקרא הזה (דברים יא, לא-לב): "וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ. וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים". אמרו: "ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה", וחזרו ובאו להם לארץ ישראל. ואף שבעת שהיה שלטון נכרי בארץ לא זכינו לקיים את המצווה הכללית, ש"הארץ תהיה בידינו ולא ביד אומה אחרת", מכל מקום כל יהודי שהתגורר בארץ באותם הזמנים קיים במידה מסוימת גם את המצווה הכללית, מפני שעצם ישיבתו בארץ סייעה לשמירת הזיקה שבין ישראל לארצו במשך שנות הגלות הארוכות. בנוסף לכך, ישיבתו בארץ שימשה בסיס להרחבת ההתיישבות לקראת ריבונות ישראלית. ואם עשה ופעל בצורה מכוונת למען מטרה זו, כמו שעשו תלמידי הגר"א שעלו לארץ במסירות נפש ובנו את חורבותיה כדי לקרב את הגאולה, נעשה שותף ממש במצווה הכללית.[2] 

ד - כיבוש הארץ ופיקוח נפש

כלל נקוט בידינו, "וחי בהם ולא שימות בהם" (יומא פה, ב). כלומר, התורה ניתנה לאדם כדי שיחיה בה, ולא שימות על ידה. ועל פי זה נקבעה ההלכה המפורסמת: "פיקוח נפש דוחה שבת". כלומר, מחללים שבת כדי להציל חולה מסוכן. ולא רק השבת נדחית מפני פיקוח נפש אלא כל מצוות התורה נדחות מפני פיקוח נפש. לפיכך, אם יאמרו גויים לאחד מישראל, לעשות מעשה שיש בו עבירה על אחת ממצוות התורה, יעבור ולא ייהרג. חוץ משלוש עבירות: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. שאם יאמרו לאדם, הרוג את חברך או שנהרוג אותך, ייהרג ואל יהרוג. וכן אם יאמרו לו עבוד עבודה זרה פלונית או שנהרוג אותך, ייהרג ולא יעבור, וכן בגילוי עריות. אבל בכל שאר המצוות, אין לאדם למסור את נפשו כדי לקיימן (סנהדרין עד, א). אמנם כל זה אמור לגבי מצוות של יחיד, אולם מצוות ישוב הארץ שהיא מצווה שמוטלת על כלל ישראל דוחה פיקוח נפש. שהרי מעצם זה שהתורה ציוותה אותנו לכבוש את הארץ למדנו שיש לסכן נפשות כדי לקיימה, שאין מלחמה ללא אבדות, ובוודאי לא התכוונה התורה שנסמוך על הנס. אלא שמצוות ישוב הארץ שהיא מצווה כלל ישראלית, מחייבת מסירות נפש ממש (מנחת חינוך תכה תרד, משפט כהן קמג, אגרות ראי"ה ח"ג תתקמד). וכך נהג עם ישראל בכיבוש הארץ בימי יהושע ובימי דוד, וכן בעת הקמת בית המקדש השני ולאחר מכן בתקופת מלכות בית חשמונאי. אולם צריך לסייג מעט את הדברים. גם על מצווה כללית חל הכלל "וחי בהם" ולא שימות בהם, אלא שהואיל והמצווה היא כללית, גם החשבון הוא של כלל האומה ולא של חיילים פרטיים. ולכן, במצב שישנה סבירות גבוהה שלא נצליח במלחמה, ועוד חס וחלילה אנו עלולים להפסיד את הנחלות שכבר בידינו וחיי האומה כולה יהיו מוטלים על המאזניים, במצב כזה אין מצווה לפתוח במלחמה לכיבוש הארץ. התורה היא תורת חיים ולא תורה שמצווה לקיים מלחמת התאבדות. אבל כאשר ישנה סבירות גבוהה שננצח, אע"פ שוודאי הוא שכמה מאתנו יאבדו את חייהם, מצווים אנו לכבוש את הארץ, ולכל הפחות לשמור על מה שכבר בידינו. חובה לציין כאן, שכל עם שאינו מוכן להלחם במסירות נפש על ארצו חושף את בניו לסכנת נפשות מצד שכניו. שכל עם שלא יצליח לגייס את בניו כדי שילחמו במסירות נפש על ארצו ומולדתו, סופו שיכבש, ובניו ובנותיו יהיו למשיסה. לפיכך המצווה להילחם על ארץ ישראל במסירות נפש תואמת בדרך כלל את השיקולים של הצלת חיי אדם. כך שהנלחם על הגנת גבולות ישראל מקיים שתי מצוות, ישוב הארץ והגנת ישראל.[3] 

אני לא הייתי גר במקום כזה.
אינלי אומץ לשים את הילדים שלי במקום כזה.
לא רוצה שהילדים שלי יחיו בפחד וזאת תהיה הילדות שלהם.
צריך ליישב את הארץ, גם מסירות נפש זה ערך נעלה אבל צריך לדעת להשתמש בו נכון.

אבל.. יש כאלה שכן עושים את זה.. ואני מבין אותם ומעריך אותם וכל הכבוד להם.
כי היינו צריכים להסתכן גם כשעלינו לארץ, וגם ללכת לצבא, גם בזה יש סיכון..

ברובע המוסלמי.
כמעט ולא הרגשתי פחד...
הרגשתי תחושת גאוה יהודית אמיתית.
הרגשתי מהי שליחות.
הערבים שם מפחדים מאבא שלי כי הוא מתהלך בגאווה יהודית לא מוסתרת!

ד.א. אח שלי נרצח במעוז הדוסים קרית משה, כנראה אין קשר למקום...

לגור ברובע ובאיזור זה לא מגיע לכל אחד.. זה זכות מטווורפת 

סורי שזה לא קשור..

דווקא בגלל שהגענו למצב שצריך את כל זה (אבטחה, סורגים), זה מוכיח שחייבים לגור שם. ואל תסמכי על המשיח כ"כ. שלא נזכיר מה הדעה הרווחת הייתה לפני הקמת המדינה באירופה...

על סמך מה אנשים/רבנים כותבים ש'זה מצווה יותר גדולה' לגור בשומרון וכו' משאר ארץ ישראל? בחיים לא ראיתי מקור לאמירה הזאת!!!

 

אני לא כותבת את זה כי אני מזלזלת חס ושלום במי שאומר את זה או גר בשומרון ובנימין, אני רק מנסה להבין...

 

וזה שטחים שיש עליהם מאבקים.
אותו דבר בכפר השילוח. מקום ככ חשוב להיסטוריה של עמישראל, במיקום ככ קריטי וצריך להאבק עליו

שלעומת המרכז, שאם לא תגורי בפ"ת לא יבואו ערבים, אם לא תגורי במקום פוטנציאלי- בום, ערבים.

אבל כשחושבים על זה, גם בשאר הארץ יש אותו דבר. רמלה, יפו, לוד, דרום ת"א, מזרח י-ם, ב"ש, דימונה, ערד, גליל, וכו'. בקיצור, אבל בטוח שלא ימסרו מאית מכל האזורים האלו, ואילו על יש"ע ישנה סכנה!! 

הגרעינים שומרים על הרוח וההתיישבות שומרת על הארץ, הם לא מפריעים אחד לשני

שלפי רוב האנשים פה בפורום נשמע הם לא מסכימים

שלדעתי רוב הפורום לא מסכים איתנו

מהרב יהושע שפירא שהוא שאל את הרב מרדכי אליהו (כשגוש קטיף היה במצב קשה) האם לעבור לשם, הרב אליהו ענה שיש מקום אחד יותר חשוב בעולם- תל אביב.

אבל שתיהם דברים חשובים.

עכשיו, הם שקולים. יכול להיות שזה תלוי מה המצב בכל אזור.

איזה 12?!

כל הטענות שזה מסוכן זה סתם חארטא פשוט כל אחד רגיל לערבים שלו, זה לא בדיוק אבל זה ככה חשבתי עד לא מזמן.

אני ינסה להסביר: אני כשאני רגיל ללכת ברחוב ליד ערבים זה לא מפחיד אותי וזה גם לא מסוכן (אלא אם כן זה ב3 לפנות בוקר) וגם כל הסיפורים על האבנים והבקטבי"ם זה לא כזה ואווו כמו שעושים מזה (פעם זרקו עלינו בקט"ב ואחרי זה כתבו בחדשות שיש פצועים קל מה שלא היה נכון) וזה רק דוגמא, אני יחזור למה שניסיתי להסביר: כל פעם שחבר\בן דוד וכו' מישובים ביהודה ושומרון היה בא אלי הביתה והיינו הולכים ברחוב ועוברים ליד ערבים הוא היה מפחד ואחרי זה שואל אותי "זה לא מפחיד אותך ללכת ככה ברחוב?" אמרתי לו שלא, וחשבתי לעצמי שכל אחד רגיל לבית שלו וכמו שהוא לא מפחד מהערבים שבכפרים שליד הבית שלו ככה אני לא מפחד מהערבים שליד הבית שלי, ככה כל פעם עד שששששששששששששששששששש........................

עד שהלכתי לישיבה עם פנימיה בישוב ביהודה ושומרון עם כפרים מסביב... ואז  אחרי שבועיים בישיבה חזרתי הביתה הלכתי ברחוב הגיע ערבי מולי ווווווווו...... ופתאום פיחדתי, אמרתי מה קרה לי? בקיצור חשבתי על זה והגעתי למסקנה שהאלה מהיישובים לא עוברים ליד ערבי ככה ברחוב מטר ממנו, הם מקסימום עוברים באוטו ה"מוגן" (באוטו זה הרגשה אחרת) בתוך כפר 10 שניות בדרך הביתה, ואני התרגלתי שערבי עובר לידי ככה מטר ממני ברחוב ואני יודע ש99.99% מהמקרים לא קורה כלום וגם אם קורה לא מתים מזה (רק במקרים נדירים)

קיצר זה נראה מפחיד ומסוכן אבל מתרגלים

 

וואוו יצא לי ארוך ומבולגן מקווה שהבנתם ושעזרתי!!

בין הרובע לסילוון

שלום אני גר במזרח ירושלים, אחד כתב שנכון כל אחד והערבים שלו לנו נראה יותר מפחיד לעלות על טרמפ בגוש או בצומת תפוח מאשר להיות בשער שכם אבל החשיבות של זה שאנחנו גרים במזרח רושלים סילואן הר הזיתים לפני שהוקמו השכונות של מזרח ירושלים מעלה הזיתים קדמת ציון המתחמים של עיר דוד אנשים היו מפחדים להגיע להר הזיתים!(היותר פנימי ממה שאתם מכירים)ברגע שהם יודעים שליד איפה שהם נמצאים יש יהודים אז פשוט מעזים להיות שם וכל בית או שכונה שנמצא במקומות האלה עוד יהודים נמצאים במקום.ברגע שאנשים לא יפחדו לבוא לחיות להסתובב במזרח ירושלים נרוויח המון מזרח ירושלים במיקום יחסית מאד קרוב למרכז העיר למשל במעלה הזיתים יש אוטובוס כל 45 דק שמגיע תוך בערך רבע שעה לעייריה  ומלא טרמפים ולכותל בככל מרחק הליכה בקיצור זה מקום שמאוד חשוב שיהיה שם יהודים...

למיטב ידיעתי יש שם קצת (הרבה ) פחות.

אני גר שמה באזור ודבר ראשון זאת חווית מגורים שאין במקומות בירושלים ולענין הפחד אז שם ממש בכפר התימנים אני לא כל כך יודע מה הולך חוץ מזה שבד"כ שקט אבל בהרבה מקומות באזור החיים די זורמים

זה המתחם הישן של משטרת מחוז ש"י

אבל...

שהתתכוונת פנאט- ההפך ממלכתי. אז ממלכתי- מישהו שמאמין במדינה, לא חושב שצריך להפיל אותה. ופנאט הפוך.

פנאטי(קיצוני)
ממלכתי(חילוני)

זו שאלה טובה...
אני גם אשמח לדעת יותר..

זה בכלל משהו אחר..

אני גם לא בדיוק יודע מה הפירוש..בערך.
אני תופס מעצמי ממלכתי וישלי כיפה על הראש

כלומר מישהו שכל מה שמעניין אותו זו נקודה קטנה וכל השאר לא חשוב

אבל נסיעה לחול לכל התקופה הזאת אמן.

לעבור את הבגרויות בשלום...
(ועוד כמה דברים שאני לא אפרט כאן)

להספיק ללמוד עוד תובנות על החיים, ולחיות בשמחה

להתקדם בעיקר ברוחניות כדי שביומולדת אני ירגיש שבאמת גדלתי משנה שעברה

וגם להרגיש שאני עדיין קטנה יחסית, בכל זאת הזמן טס ואת כבר סיימת שירות לאומי...

בכל זאת אכתוב:
להיות בשמחה תמיד,לקחת הכל בקלות,לזרום,לשמח,לקום כל בוקר בחיוך,
לעשות מצוות בשמחה-זה בעיקר השאיפהשלי כרגע.
להתפלל ולהרגיש את ה' יותר ממה שעכשיו.
זה לא עד היומולדת,הלוואי לתמיד.

שבת שטח במרון, ולהיות שלם

על הקטע הזה בין ימולודת ליומולדת...

ובקיצור- להתחתן ולהקים בית.

 

אמן.

סטייל שאלה אמריקאית

א. את בת 16 (ואם כן אז זה באמת מוזר)
ב. זה סתם מספר מזל שלך
ג. ג' זה תמיד התשובה שבוחרים כשלא בטוחים מה הכי נכון
ד. נכנסת לפה בגיל 16 ומאז המספר הזה רודף אותך כבר 7 שנים.

לבאס?

 

אף תשובה לא נכונה.. (חוץ מג' כמובן..)

 

אבל אל דאגה. ירדו בנתיים 4 אופציות.

יש לך רק מליון וכמה אפשרויות אחרות...

שהמידות שלי יהיו מתוקנות יותר, שאני אדע לתת יותר מלקבל, להיות יותר שמחה ויותר עוזרת.. להתקדם בעבודת ה', להתפלל יותר בכוונה.. המון!!

 ...

איך אני שונאת את המשפטים האלה

ואני ממש רוצה לעשות את הזוויתן אבל את כולוווו

ולא בטוח שזה יקרה בכלל..

לפתוח עסק

 

אני מאז ומתמיד אמרתי שצריך לעשות איזה חבורה ככה של הפורום ונעלה לבית המקדש.. ונאכל שם מן הפסחים ומן הזבחים!

|ובעברית מדוברת: נרביץ שמה איזה כבש ככה|

כרגע יש שניים מנויים, כל דכפין ייתי ויירשם. השתתפות בהוצאות.

יש שם מלא כבשים, אפח'ד לא ישים לב.

וגם אם בעל הכבש שם לב פשוט בורחים וצועקים לו את התירוץ הידוע "כל דכפין ייתי ויכול"

סתם, שנזכה לאכול קורבן פסח בחבורות!!!

בכלל, אם כבר חשבת ללכת בקטע של שמות של בע"ח לניק.. אני הייתי ממליץ על צרצר.

גרמת לי לגחך בקול.

הם במילא גנבים, ואם אנחנו באים יש יאוש בעלים הראשונים 

בחינת אני לא יודעת אם אפשר להקריב אותם כי הם עם הרבה בעיות

בעיר שרובה גויים..
כי אם כן, בכלל לא צריך להחזיר לגויים האלה כי גם הם לא היו מחזירים לנו.
וזה בהנחה שגונבים מהם כבש, מאבידים אותו (עושים אותו אבידה כאילו.. לכתחילה) ו"מוצאים" אותו!

זו המסגרת הכי נוקשה שיש נראלי.

מלא כללים.

אם המטרה היא לברוח ממסגרת וכללים, זה ממש לא המקום.

ע"פ הוראת רוב רבני הארץ, בנות לא מתגייסות. ואם יש לך בעיה עם מסגרות, אז צבא זה ארץ הבעיות!! 

לצבא לבנות היה פה שרשור,בזמנך,תקראי


זה כל כך גרוע לבנות ללכת לצבא? - נוער וגיל ההתבגרות


לגבי מסגרות-דווקא הייתי אומרת בכללי שמישהי שאין לה כח למסגרות דווקא כן בגיל הצעיר יותר להיכנס למסגרות,כי תמיד מסגרות יהיו לך בחיים,לימודים,עבודה,משפחה. ועדיף לך לעבוד כבר עכשיו עלזה.
מסגרת זה דבר שבונה אותך,אדם חייב מסגרת,קשה מאוד להישאר ללא מסגרת בחיים.
וכשאין מסגרת,יש תוצאות,שעלולות להיגמר לא טוב.

אם יש לדוגמא מסגרת שלוחצת שלא מתאימה לך,לעצמך,אפשר תמיד לבחור במסגרת שמתאימה לך.
לא עושים דברים בכח.

בהצלחה

זה הקישור,על אותו נושא

טוב.. - נוער וגיל ההתבגרות

למה שלא יהיה,מה האופציות שיש לך?

תלמדי חינוך ותעבדי עליך בד בבד עם הלימודים

וליידע את הצוות בבעיות אי קבלת העול שיתנו לך לפרוץ את הגדר במקומות הנכונים.

 

דבר שיעזור לכולם

בס"ד

וכן, זה לגיטימי.
יש דעות לכל צד.
וכמובן שהכל שאלה של מה את עושה בצבא.

בס"ד

צריך לכבד אותם אבל לא צריך לעשות מה שהם אומרים.
החיים שלך הם שלך.
מרגע שאת ברשות עצמך חוקית, את חופשייה לבחור כרצונך.
ממליצה לך ליצור קשר עם אלומה..

בס"ד

 

 

לדעתי זה ממש לא טוב שיהיו בנות בצבא. אני פגשתי הרבה דתיות.

אז אספר לך שאז שהייתי חייל זה ממש לא היה פשוט.

תתרחקי מהצבא.

וזה לא מתוך זלזול בבנות

פשוט זה לא מקום מתאים

ותשכחי מכל "ההתאמות" לחיילת הדתית שיספרו לך עליהם. בפועל הסיכון לקשר אינטמי מאוד בעייתי

                      יש לי מחר חתונה של חברה אני יכולה לצאת מוקדם?

                      זה ממש חשוב מחר שתישארי. יש לנו הרבה עבודה. אין מצב שתצאי יותר מאוחר?

 

או לשתף בקשיים שאת עוברת בין אם בצבא ובין אם בבית.

 

וזה רק חלק קטן מהדברים הבעיתיים.

 

תחשבי מה באמת חשוב לך

רצון ה' האמיתי או שאיפות אישיות על חשבון רצון ה'

 

רוצה לעבוד על עניין של מסגרות? תתפללי על זה. ותעשי השתדלות בדרך שה' רוצה ומסכים לה. ממילא הברכה תבוא.

 

בהצלחה

בשרות לאומי אין מסגרת בגרוש!!
וזה יכול להיות מצויין בשבילך, או חלילה אסון.

בס"ד

מישהו שלא מסתדר במסגרות שירות לאומי לא ישפר את זה..

כי גם לבנים דתיים יש כל מני כללים נוקשים שמאיימים על הדת שלהם  ... על אחת וכמה וכמה בת דתייה  ...

 חוץ מזה אם קשה לך עם מסגרות את לא תשרדי בצבא..( אלה אם כן בא לך להיות מזכירה)

בס"ד

ופעם הבאה מומלץ לשרשר נכון..

מגיבים להודעה שאליה רוצים להגיב.
לא להודעה אחרת..

כדאי ללמוד להבא

לצבא בגלל הצבא לא נועד לאישה וזה הורס את הנשיות שלה וגם להיות תחת פיקוד של מפקד זה יכול גם משפיל , ולא כבוד האישה, וגם לא יועיל לצבא, האישה יכולה ללכת לשירות לאומי או למדרשה ולהיות רעיה ואם נאמנת בישראל זו דעתי . 

אם יש לך בעיה עם מסגרות אל תלכי לצבא..
הצבא זה אחת המסגרות שלפי איך ששמעתי הכי קשות ומקפידות...
שיהיה לך בהצלחה!!!!

 

 

אני אישית חושבת שלבנות אין מה לחפש בצבא....(במיוחד לא לדתיות...)

 

ברגע שתבוא לצבא בראש טוב יהיה לך בהתחלה קשה עם הסגרת אבל זה משתנה והופף אותך לטוב יותר אאני חושב שצבא זה זמן מאד טוב לעבוד על הדברים האלה הרבה אנשים באים לצבא בלי מסגרת ומקבלים את זה שם

יש שם כותרת עזרה ראשונה וקורסים לציבור
מתחת יש קורסים למוסדות/קבוצות /מפעלים

אני אבדוק לך באינטרנט

ר' נח מלכוביץ' (שאינלי מושג מי זה.. פשוט הנתיבות שלום מזכיר אותו).
הוא כותב: "שגם כאשר יהודי אינו מרגיש את האמונה, עליו להאמין כי בפנימיות נפשו מאמין הוא, ורק שעבים מכסים אצלו את אור האמונה, על דרך אור השמש שאינה נפגמת כשעבים יכסוה"
ואז זה נראליי הנתיבות שלום ממשיך - "וכן הוא גם בעניין גודל אהבת ה' המתעוררת בימים טובים ובמיוחד בחג הפסח, גם אם אינו מרגיש את האהבה ידע שבפנימיות נפשו קיימת האהבה, ורק עבים יכסו אורה, ומחג הפסח ימשיך ויקח לכל השנה הרגשת גודל אהבה וקירבה לה' יתברך..

בדיוק בפסח.. שה' הוציא אותנו ממצרים באהבה גדולה למרות שבעצם מצד הדין הוא לא היה 'צריך' לעשות את זה.. כשהוא בא להרוג את המצרים אז המלאכים של המצרים אמרו לו - הללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז.. יענוו שכמו שהמצרים עובדי ע"ז וה' הורג את הבכורים שלהם, גם ישראל שקועים במ"ט שערי טומאה ועובדים ע"ז.. אז למה ה' מציל אותם?
אבל הקב"ה לא היה אכפת לו מכלום.. הוא פשוט אהב אותנו בלי הסבר ("על כל פשעים תכסה אהבה"). ובגלל שהוא אהב אותנו כ"כ, החטאים זה כבר נהיה כמו כלום.. וה' דילג ופסח על הבתים של עמ"י.
וגם היום, אפשר לשים לב כמה ה' אוהב אותנו.. וכמה הוא נותן לנו.. וכמה הוא נמצא פה.. וכמה כל דבר שיש בעולם הזה, אפשר למצוא בו את הקב"ה.
ואנחנו צריכים להחזיר לו אהבה, עם כל מה שהקב"ה עושה לנו.. רק צריך לדעת למצוא את זה.

וזה שישלך עכשיו שאלות, אז יש שאלות. לכולם יש. לחלק יותר, לחלק פחות.. זה דווקא טוב! רק העניין הוא שצריך לשמור על הגחלת, על הבסיס שיהיו שאלות מתוך בסיס של אמונה. שגם אם אני לא מבין, אני סומך על הקב"ה, כי אני יודע שאני לא יכול לראות את כל התמונה במלואה, ולא אני זה שברא את השמיים והארץ והוצאתי ממצרים.
גם אצל החכם והרשע. אצל החכם כתוב - והיה כי ישאלך בנך מחר לאמור. ואצל הרשע - והיה כי יאמרו אליכם בניכם. עוד בכלל לפני מה שהם אומרים.. החכם שואל, הוא בא לבדוק. הרשע ישר אומר, קובע קביעה.. כאילו הוא יודע הכל. (ובד"כ זה מסוג הספרים האלה, כאלה שישר קובעים.. בלי לבדוק יותר מדי)


אפשר להמשיך , אבל זה נראליי גם ככה ארוך..
ובכל מקרה אני יודע שאפח'ד לא קרא עד לפה את הכל
שיהיה לכם חג שמייח וכשר!

אבל הרעיון נשאר

@אוהבת את מלכנו

הרבה זמן לא היית פה,מה שלומך?


טוב,אז...
עכשיו לגוף השאלה.
פשוט מכל ענייני הכפירה,להתרחק,זה סתם עושה בלבולים.

תיקראי ספרי אמונה בנושא,זה יחזיר לך תאמונה החזקה,או יגביר אותה,וגם ישמח אותך.
אל תחשבי שאולי איבדת את האמונה וזהו סוף העולם,זה יחזור לך,ויתגבר ככל שתתאמני באמונה.
בהצלחה

האמת שאני לא מבין איך שלכולם תמיד ברור שהיהדות צודקת...כולם מאמינים לגמרי אבל בתכלס אולי הכל חרטא אם הייתם נולדים חילוניים מה הסיכוים שהיתם הופכים דתיים??אני לא שואל סתם אני שואל באמת!

אל תשאל אותי!
תשאל רבנים שבקיאים בזה.
או שתפתח שרשור בנושא.
להתרחק? כן למה שהאמונה שלי תתערער?.הרי אין לי סוופר דרגה גבוה של אמונה,
אני מאמינה בה',גם בלי צורך שיוכיחו לי שהוא קיים.
תמים תהייה עם ה' אלוקייך.
עצם זה שאני מרגישה אותו,מספיק לי.
לעצם השאלה עם הייתי נולדת חילונייה- אין לי מושג,יש גם חילונים שמאמינים.
אז ככה שזה לא כלכך חד משמעי.

סורי שזה נשמע תוקפני.
זאת לא הכוונה

אבל יש אמונה באופן בסיסי
בה' ובתורה
ואז משם שואלים שאלות.
זאת תחושה פנימית שיש לכל יהודי
גם אם כרגע היא קצת מוסתרת.

שמשפיעים בכל מיני שיטות פסיכולוגיות למיניהן
ואם אכפת לך מהאמונה שלך, אבל אתה רוצה לברר, לאמת ולחזק- אז מתרחקים מדברים מבלבלים שהדיון שלהם הוא לא בריא ונועד לחרבש את התחושות הפנימיות האמיתיות שלך
זו דעתי

רוב האנשים לא חילונים-
יש מיעוט מאד מאד קטן שהוא אתאיסט גמור,
אבל הרוב מאמינים באלוקים,
וכך גם בעולם (גם שאר הדתות המרכזיות מאמינות באל אחד)
לדעתי זה מראה על משהו מאד בסיסי ופנימי שיש אלוקים, על זה מבססים את השאר

כשאתה רק בונה את האמונה בגיל הזה, כל ג'וק מפריע מאוד. לכן כל עוד אתה לא בעל אמונה חזק מאוד, זה סתם עניין מטופש לקרוא את זה. ובאמת, ח"ו אם הייתי חילוני, ה' ישמרנו מה הייתי?? לכן אני אומר כל יום שהבדילנו מן התועים. ולהוכיח לך שהיהדות צודקת? זה ארוך, ויש על זה שיעורים והסברים כחול אשר בים ועל שפת הים ביחד...

לא אומרים לך להאמין כי "כך" ואל תשאל שאלות.

ספר הכוזרי של ר' יהודה הלוי הוא ספר מרכזי ליסוד אמיתות האמונה היהודית,הייתי ממליץ לך ללמוד בצורה מסודרת של שיעורים (יש בערוץ מאיר גם לדוגמא:

 

http://www.meirtv.co.il/site/archive_new.asp?tree=1&cat_id=4202

 

אתה יכול לבחור מצד שמאל את הרב המלמד ולראות בקביעות כמה שיעורים או שיעור בשבוע וכו' עד שתסיים את הסדרה,אני רואה שכנראה לרב דב ביגון ולרב אורי שרקי יש הרבה שיעורים בנושא,לרב אורי שרקי יש סידרת הרצאות מקיפה של ספר הכוזרי מנסיוני האישי)

 

*ישנם גם גורמים המובילים ומאמתים את האמונה היהודית המשובצים בעצם ההיסטוריה והמציאות של העם היהודי,השרדותנו בגלות 2000 שנה כעם למרות כל הרדיפות והנסיונות להשמדתו,השרדותנו כאן ככבשה בין שבעים זאבים,מלחמות ישראל,ששת הימים,מלחמת העצמאות,כולם מלחמות של צה"ל מול כמה צבאות מכמה חזיתות שונות וכו',מלחמת ששת הימים הוכרעה תוך מספר פלאי של שישה ימים,ואףפעמים רבות לצבא הנגדי הייתה טכנולוגיה מתקדמת יותר וכו'.אין קץ להתבוננות הזו בדבר השרדותו הפלאית של העם היהודי,ועם כל השנאה שמתרחבת בעולם ובאו"ם עצמו כנגד מדינת ישראל,זה נעשה לא רציונאלי להאמין שאנחנו שורדים פה בכוחות עצמנו,מדינה קטנה שכולם אוהבים לשנוא.

ישתבח שמו הכל מצויין תודה ממש על העצה! וב"ה חזרתי לעצמי והנפש שלי כבר רגועה

תלמדי מוסר, אמונה, תנ"ך. וגם סיפורי צדיקים זה רעיון נהדר, ופשוט אם מזדמן שלא ברצונך לקרוא,, אז תגידי לעצמך על כל מילה: טמא טמא, כפירה וכו', ותזדעזעי שהם לא מאמינים בבורא עולם....

אבל אתה יודע... אני אישית, ממש אוהבת לקרוא ספרים, ולא רק ספרים של קודש... ולקרוא סתם ספרים הרבה פעמים מלמד אותי ממש מסרים- גם מחברים אותי יותק לה', ואותו דבר גם עם מוזיקה.. אני כן שומעת מוזחקה באנגלית שהיא כמובןןןן נקייה, אבל זה מוזיקה שמחברת אותי לה'! אז סתם שתדע שזה לא כל כך חד משמעי, ולפעמים מתקרבים לקב"ה על ידי שמעלים את החול ךקודש

אני תמיד אוהבת לקרוא ואז לסתור אתזה..

ואני מניח שזה נכון לרוב הנוער,מכיוון שלשאול שאלות זה קל (פעמים גם חשוב,השאלה מאיפה זה מגיע) אך לענות זה עניין הדורש ידע מקיף הכשרה ואפילו נסיון,השואל יכול להיות בגדר "זורק שאלות לאוויר העולם",והמשיב מוכרח להיות בגדר משכיל ומלומד במידה כלשהי,וכמה שיותר יותר טוב.ועל כן התפקידים האלו אינם נמצאים באותה מדרגה בכלל.לצורך העניין כדי להיות סטודנט רק צריך להקשיב ולשאול,כדי להיות מרצה צריך הרבה ידע ונסיון,ולמעשה הספר הזה מצריך נער להיות "מרצה" ולכן לא מתאים שמי שלא הגיע למקום כזה יקרא אותו.

 

זה לא שיוויון כוחות,וחוסר יכולת להשיב לא מלמד על שאין תשובות בנמצא,אלא שהאדם שנשאל עדיין לא למד מספיק או שאינו יודע לגבי הדברים שהספציפיים שנשאלו.

 

האשליה היא שמכיוון שיש שאלות ואותו אדם שקורא את הספר עדיין לא הספיק ללמוד כדי להשיב,למעשה נמצא בנחיתות,במגרעה.וזו פשוט אשליה.

 

מעבר לזה גם לא ברור לי מה הפואנטה של הספר,כך שהדברים נכונים גם מהבחינה הזו,מה הטעם ? לדעת(אני מדבר למי שחושב שכדאי לקרוא זאת) אם אתה יודע לסתור את הדברים ? אם לא למדת וצברת ידע רב באמונה ובתורה בכלל,אך תדע ? . זו שאלה טכנית,בלי לימוד לא תדע

תבררי באמת. אל תטייחי. זו טעות כל כך גדולה שאני עשיתי במשך שנים ואני מצטער עליה.

חזרתי לעצמי... והלב שלי שלםם עם הבורא♥♥

אלא בעיקר של יצרים שמתעוררים בגילאים האלו וכן לפעמים יחס שלילי שמתגלע עם ההורים.

 

בנוסף גם רואים שרובם חוזרים במידה מלאה או חלקית לקיום מצוות,ורובם אינם מתנכרים מלכתחילה ליהדות,אלא נחלשים בקיום המצוות (לא שזה דבר טוב חלילה,אך בדר"כ לא מדובר בגורם אמוני).

 

לאלו שכן יש שאלות באמונה,אלו בדר"כ קושיות רדודות הנובעות מחוסר לימוד באמונה לצערנו,וזה דבר נפוץ.

גם לאלו עם קושיות יותר רציניות הפתרון היה קיים,והיו יכולים (ועדיין יכולים) ללמוד אמונה ולפתור את השאלות האלו.אלא שבדר"כ יש עצלות או מוצאים תירוצים למה מלכתחילה לא להתאמץ ולשאול.

 

ולכן אני מציע לך דווקא ללכת ולשאול את השאלות שהתעוררו לך (אפשר בשאל את הרב באינטרנט תחפשי "שאל את הרב") וללמוד לימודי אמונה באופן כללי בדרך קבע על ידי ספרים שיכולים להנגיש את לימודי האמונה (אין לי המלצות ספציפיות,אבל אני בטוח שאת יכולה לשאול וימליצו לך).

ולפעמים משליכים את זה על בעיות אמוניות ושאלות ....

אלא אם כן @Admin מחליט.

מי שלא הורידה ורוצה עכשיו להוריד לא יכולה. זה מה שקורה לי..

למה הוא הפסיק לתמוך? משיקולים שלו.. אולי כלכליים

וואטצאפ הם של מיקרוסופט, וחטיבת המובייל (סלולר) של נוקיה גם נקנתה על ידם.
ההיתר של נוקיה עפ החוזה לחזור לייצר סלולר יגיע בסוף 2016. ולכן למיקרוספט אין עניין להשאיר לתמוך בנוקיה.

בדקתי, ונכון. טעיתי.

בסוף 2016 הם מתנתקים מנוקיה לחלוטין, אז יכול להיות שפתאום ווטסאפים בנוקיה לא יעבדו כי ווטסאפ יבדקו שזה נוקיה ויחסמו את זה. בינתיים פשוט אין הורדה אבל למי שכבר יש זה עדיין לא משמעותי

אם אני ארצה ווצאפ. הפקיד של החברת שרציתי לקנות ממנה את הפל אמר שיש סיכוי שהווצאפ יעבוד ויש סיכוי שלא...קיצור-לא התחייב שכן.  אין תשובה ברורה אבל כדאי לך להתקשר לחברה של פלאפונים ותבררי בדיוק איך זה עובד.