פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 626)

יופי של סדרה למרות שחרדים יאמרו לך שיש הרבה סיטואציות שבחיים לא יקרו ועוד לא החלטתי מה אני חושבת על נישואין בגיל חמש עשרה..

זה הסיכום שלי לסדרה הזאת.

ובמילים אחרות, זבל בלבוש חרדי. ההוא שמתאהב בכל בחורה שניה שהוא רואה. זוגות שהיו יכולים לפתור את כל הבעיות שלהם עם קצת (אבל רק קצת) הקשבה. ובמקום זאת יורדים למקומות העלובים ביותר שאפשר.

 

אגב בסדרה הנ"ל מוזכרת גם טלנובלה. אח, טלנובלה בתוך טלנובלה, מדהים.

חחח לא קשור אבל התחלתי לראות ולא זכה וואו.. לדעתי.

אני רואה כשמשעמם לי

אבל מציגים תוותאחח!

יש חשש שאתה או אנשים קיצוניים כמוך יחשבו שהם חכמים גדולים וינסו לעשות איזה משהוא עם נקמה כדי "להחזיר את הכבוד האבוד"...אז רוצים אתכם כמה שיותר רחוק...זה באמת היה כזה קשה לקשר?

למרות שמעולם לא נחקרתי בחשד לתג מחיר

היא צריכה לשים לב להתנהגות שלה, ופה את צריכה להתערב.
קחי אותה לשיחה שקטה, ותסבירי לה יפה מה בהתייחסות שלה אלייך מעצבן.
אל תעשי את זה בביקורת, אלא תראי לה שאת רוצה להיות חברה שלה אבל יש משהו "קטן" שמציק לך.
אולי בזכותך היא תשתנה ויהיו לה עוד חברות...

נראלי אם תבואי בראש נקי ופשוט תיהי חברה שלה ותקשיבי לה כמו ילדה רגילה אולי מעל היא תתקרב אלייך ותקשיב לך והכי תרצה להיות בחברתך בעולם

ואם היא מתנהגת אלייך יום אחד רע תחשבי כאילו ילדה מיוחדת אמרה לך את זה אז אין מה להתייחס...ותמשיכי להיות חברה שלה...

התנהגתי אליה כמו ילדה רגילה והיו ימים שהיא התנהגה בסדר היה יום אחד שהיתנהגות שלה עברה כך גבול אז ממש התעצבנתי עליה ושוחחנו שיחה ארוכה וביום נפרדנו אבל מכיוון שאני יושבת לידה והמורה לא הסכימה שאני יעבור מקום היא הבינה שהחברה הכי טובה שלה נאבדה היא התחילה להתנהג אלי הכי טוב בעולם וככה שעבר הזמן חזרנו להתחבר אבל שהיא ראתה שאני חוזרת להיות חברה שלה היא המשיכה אם התנהגות המגעילה

מישהי אמרה לי פעם שעם אנשים עם בעיות התנהגות רציניות (והילדה הזאת נשמעת כזאת) אין כל כך מה לדבר. במקום זה, ברגע שהיא מתחילה להתייחס בצורה לא יפה, פשוט לקום וללכת (או אם את לא יכולה כי זה באמצע משהו ואת יושבת לידה לסובב את הראש) ולהתעלם ממנה לגמרי למשך עשר דקות. אחרי עשר דקות לחזור ולהתנהג רגיל כאילו שום דבר לא קרה. בלי שיחות ודיבורים. 

היא אמרה שדי מהר אנשים לומדים איזו התנהגות גורמת לך "להיעלם". 

בהצלחה, וכל הכבוד לך שאת מנסה לקרב ילדה בלי חברות, שדי ברור למה אין לה חברות...

אזהרה: אם התנהגות זו תחזור על עצמה תמצאי את עצמך מורחקת מהפורום.

הגברת שכתבה בטח יכולה להיות אמא שלך. זה שאת לא מסכימה אתה זה לא אומר שהיא כתבה משהו טיפשי או שמותר לך לזלזל בדעות של אחרים. זוהי הטפשות האמיתית.

לעולם לא יצא לך משהו טוב מזלזול באחרים.

אם את באמת חושבת אחרת-

תני רעיון משלך.

אם הוא כ"כ טוב, אין שום צורך לפסול אחרים, הוא כבר יעשה את שלו.

 

 

ייתכן ויש לה סוג של הפרעת התנהגות, שגורמת לה לשנות את אופי התקשורת עם הסובבים אותה.

כדאי שתשוחחי עם המורה, או עם היועצת - שידברו איתה ועם עם ההורים שלה.

במרבית המקרים, עושים איבחון ואז אפשר להתמודד עם האתגר בצורה בונה.

 

אני ממש לא בגיל - אבל תדעי שאת עושה מעשה טוב, וחשוב מאד. את מצילה נפש מישראל.

גם אני הייתי בבדידות ברוב שנות הילדות, ועד היום יש את הזכרונות המאד לא נעימים.

 

זכור לי איך כל הכתה לעגה לי בטיול השנתי לכרמל.  ולא רק לעג כי לפעמים היו מכות.

היו פעמים בהן נמנעתי מלצאת לטיול בגלל שידעתי מה מחכה לי.

 

אלו "חוויות" שאי אפשר לשכוח.

ואת אלו שעשו את מעשי הרשעה, אעדיף שלא לפגוש לעולמים.

 

 

אולי עובר עליה משהו מבפנים.. אולי משהו עם המשפחה 

אולי קרה משהו ששינה את המצב רוח שלה או שהיא חשבה על משהו או הסיקה מסקנה ממשהו

אי אפשר לדעת את הלב של האדם

וגם היא אפשר לראות את התמונה המלאה לכי תדעי קרה משהו במשפחה והיא בדיוק נזכרה בזה?

כמו שאני הייתי חולה שבועיים אבל המורים לא ידעו ובגלל שאני גמלא באה הרבה הם חשבו אני מבריזה אז רצו להעיף אותי מבינה?

לא תמיד אנחנו יודעים את כל התמונה המלאה

ואני יודעת שזה מעצבן וקשה אבל את חייבת להיות רגישה איתה וללכת לפי המצבי רוח שלה ולנסות לדבר איתה...

או להגיד לה ולהזכיר לה כל הזמן שאת באמת שם בשבילה לא משנה מה קורה...

ומה זאת אומרת שנתקעת שם?

אבל די יקרה, בערך 1200 ללילה.. (יש שם 16 מיטות נראלי)

צריך לחיות אותה, להתמודד איתה.

פעילויות כמו מנגל, ערב כיתה, בוקר כיתה, ועוד פעילויות ש"משחררות מהמציאות"

ב. תכניסי את כל מיני דברים. תקחי איתך בנות ותארגני דברים.. בשיעורים עקרונית אמורים ללמוד אבל בהפסקה הם כאילו יושבות ולומדות?

שלא מסוגלים להוציא ת'אף מספרי הלימוד.

חוץ מזה שיש אנשים שזה מה שטוב להם וזה מה שהם נועדו להיות.

3 בנות שמתחפשות לאימהות.. אם פי 3

הצעתי אתזה גם למישי קודם זה שיאא המגניבב

לוקחים חולצה ענקית וחצאיתת ענקיתת ולובשים יחד כווללם

הם התחפשו לזמרות ואחת עם האות E והשניה עם האות וזה היה פשוט מצחיק!!!

 

ממש ממליצה!!!!

כל יום קצת..

בהצלחה!!

אבל אני בד"כ שבוע לפני מבחן באנגלית שומעת רק שירים באנגלית והמון וזה פשוט פותח לי את הראש

בנ"ע בנ"ע עבודה זרה,

כל חניך כל מדריך

ישלו חברה.

|מפזם להנאתו|

כמובן שזה היה בצחוק..

האידיאל זה תורה ועבודה. בפועל זה מקום שבו בנים מדברים עם בנות, ומידי פעם המדריך מעביר להם פעולה על ערכים...

 

מההיכרות שלי עם בנ"ע ביישוב שלי זה לא ככה.
אבל דרוש מישהו שיותר מבין ממני בתנועה-
@מאיר.

אם לא אז אל תדבר עליהם.
מה שנראה מבחוץ זה לא מה דברים שהולך בפנים.

מה שלא יהיה, אל תכליל. אם כבר אז תגיד שככה זה נראה לך בסניפים שאתה מכיר. אל תדבר על כל התנועה על סמך סניפים בודדים.

ולכן אני מרגיש שאני מכיר טוב מאוד מה שהולך שם, ואני מדבר "מבפנים". אני מכליל כי עד עכשיו יצא לי לראות ב90 אחוז מהסניפים שאני מכיר (ואני מכיר יחסית הרבה). זה האווירה שם, כמובן שיש גם סניפים שהמצב בהם הוא לא ככה. אבל הם מיעוט. וכמובן שגם בסניפים שהאווירה בהם היא לא טובה מבחינה דתית יש גם חברה שהם מקפידים על קלה כבחמורה. אבל האווירה הכללית זה שעושים חוחא והיטלולא.. 

לשלב את התורה עם ארץ ישראל והעבודה...

אפשר להגיד שאני לא דוגמא מוצלחת....

כן, עבודה מעולה לפני בערך עשרים שנה בחוץ לארץ, קרוב ללבות מטורף...תנועה של עם. ולא בציניות. אבל, קצת פספסו את הפואנטה עכשיו. בפועל מה שקורה עכשיו בסניפים מעורבים לא צריך לקרות, כמובן שזה הכללה. אבל באמת מה הקטע להכניס בנים ובנות בגילאים שהכי צריך להזהר מדברים כאלה, להיות ביחד? זה לא צורך השעה כמו שהיה כשהקימו את התנועה. הערך הזה אצלכם נוגד את התורה, בפרהסיה. וזה קצת הכללה להגיד על תנועה שלמה שהיא לא חיה את התורה, אבל הערך הזה אצלכם לעניות דעתי פוגם בכל הבסיס, תורה ועבודה.

בני עקיבא זו תנועה של עם. שמאחדת ומקרבת בין כל חלקי העם. (וזו הסיבה שבסניף שלנו למשל, יש ילדים חילונים, מסורתיים ודתיים).
בני עקיבא דוגלת ושואפת ליצור מציאות של עבודת ה', עם אחיזה בארץ ישראל הקדושה.

בני עקיבא זאת תנועה שנולדה על ערכים של תורה ועבודה.. אז מזה בעצם אומר לי?

קצת היטוריה- באותה תקופה הכל היה קיצוני... זה או שאתה כופר או שאתה חרדי ורק לומד תורה

מגיע הרב קוק ומחליט לשנות אתזה ולקרב בין כולם הוא מקים את הציונות הדתית...

אתה יכול להיות דתי ולקיים וללמוד את התורה אבל גם להתגייס לצבא ולעבוד את האדמה..

כלומר לא רק ללמוד ולא לעשות אחרת מזה שווה?! אם אתה לומד שצריך להפריח את ארצו של הקב"ה אז למה אתה לא עושה אתזה הרי מה יעזור שרק תלמד?

מתוך זה נולד בני עקיבא.. - לחיות את דרך התורה מתוך העבודה

1. חינוך דור נאמן ומסור לתורתו, לעמו ולארצו, החי על עבודתו ברוח התורה.
2. חינוך להגשמה אישית של רעיון “תורה ועבודה” וחתירה להקמת חברה של “תורה ועבודה”- בארץ.

תנועת בני עקיבא מחנכת את חבריה לחיי תורה שלמים, לאהבת העם כולו, לאהבת ארץ ישראל ומדינת ישראל ולמילוי תפקידים חלוציים בבניינה ובהתפתחותה החומרית והרוחנית, לקראת הגשמת החזון של מדינה יהודית הבנויה על אשיות התורה והמסורה.

לאור עקרונות יסוד אלה, תחנך התנועה את חבריה:
• ללימוד תורה;
• לעבודה עצמית;
• להתיישבות קיבוצית ומושבית ברחבי הארץ כולה;
• לקליטת העלייה ולמיזוג הגלויות;
• לקירוב לבבות בין כל חלקי העם ולהיות חיל חלוץ של היהדות הדתית הלאומית, על כל משימותיה.

בני עקיבא רואים בחיים בהתיישבות הדתית, הקיבוצית והמושבית, את הדרך העיקרית להגשמת רעיון תורה ועבודה.

 

שאלה כואבת.. מרוב להכיל כבר איבדנו את עהעקרונות [ראש כ"כ פתוח שנפל השכל].. 

 

יש לי ספרון עם החוקה אם זה יכול לעזור...

חלק נמחק, ואם יהיה עוד זה יינעל.

אבל המנהלת די מסננת..

יש קישור בתקנון של הפורום הזה ואת צריכה לבקש אישור מהמנהלות. זה ממש פשוט ושווה

אם סיימת שמינית כבר מוזמנת לבקש ממני הרשאה ל"בנות בוגרות".

עוד כמה ימים אני בת 18 אבל עדיין לומדת בשמינית..

עדיין אפשר לכינס לפורום הזה?

מנהלות- @שחף(בת)

@~שירוש~

בנות חיל ובת מלך?? ניסתי להיכנס לבת מלך ולא נתנו לי כי אין אף ניק שמכיר אותי...

אבל את לא עונה לי...

אני בפורום בת מלך ואין אף ניק שמכיר אותי וכתבתי את זה למנהלות והם הכניסו אותי

אני ביקשתי להיכנס לבץ מלך ממזמן ועדיין לא הכניסו אותי...

מאיזה גיל מכניסים?

סליחה על החפירה אבל כבר ממש התבלבלתי
איזה פורום בנות לאיזה גיל ואיך נכנסים ?

מהו פחד? ידועה אימרתו של רבי נחמן מברסלב: "כל העולם כולו גשר צר מאוד והעיקר לא לפחד כלל." מהי המשמעות של המשפט הזה? והרי אם העולם דומה לגשר צר אז כל בר דעת שהולך על הגשר יפחד ליפול ולהיפך, רק בהמה חסרת דעת תעלה על הגשר ללא פחד! אומר רבי נחמן מברסלב: אם יגידו לאדם שילך על שביל ברוחב מטר בלא לצאת מהקווים, בוודאי שיעשה זאת ללא כל קושי. אך אם לפתע ירימו את אותו שביל לגובה מאה מטר, ולא ישימו גדר משני צדדיו, אף אדם לא יסכים לעלות על הגשר! ומדוע בעצם? והרי כשהגשר היה נמוך היית בטוח בעצמך שלא תיפול! זה כוחו של הדמיון. שהוא בעצם האויב הגדול של הרציונל ושל האדם. ואע"פ שבאמת אין לאדם מה לדאוג ולפחד היצר הרע מדמה לו בורות עמוקים. וזה "כל העולם כולו גשר צר מאוד והעיקר לא לפחד כלל... (קרדיט "לב הנחל")

 

אצלי עכשיו כזה...

הבלבולים בערך בבר מצווה.

יותר בכיוון של מחשבות.. סביבות כיתה ז'-ח'

זה נוראייי!! למרות שכיף בעליל

אבל זה טוב, זה מראה שאת מתבגרת, אין מה להלחץ בהצלחה  

אף פעם....

איך???

ספר האמונה הראשון שלמדתי - היה בגן האמונה של הרב הרוש....!!!

מומלץ לכל יהודי/ת....!!!!

לי היתה נפילה כי לא היו לי תשובות אחרי זה מצאתי לעצמי את התשובות וחזרתי לעצמי... אם את רוצה כל דבר קטן שאלה ייעוץ עזרה את יכולה לבוא אלי בכיףף

מה שיגידו עלי- בערך מגיל 12

 

בילבולים בעבודת ה'- גם כן בגיל 12

בעז"ה נתפלל עליו מחר בכיתה

 

 

 

הוא יכול לשמור על כל המצוות בואהבת ייחסר לו ...

היה איזה רבי אחד ממזמן נראליי בתנאים אולי הילל או שמאי לא זוכרת שבא אליו מישהו ובישקש שילמד אותו את כל התורה בעפ" והוא אמר ואהבת לרעך כמוך

שיילמדו את כל התורה על רגל אחת אמר לו מה ששנוי עליך על תעשה לחברך

כל הכבוד קיפודה

אבל בכל זאת אנשים כן קוראים להם דתי או חרדי לדעתך הם לא מצדיקים את הכינוי

ום.. והשתדל..

חילוני אם אהבת ישראל או דתי שחסר לו בתחום

תכלס, אף אחד לא יכול להחליט מי עדיף עליו..

המעשים שלו הופכים אותו...

חבר'ה!! אין כזה דבר דתי חילוני אנחנו כולנו עמ"י כפרעלינוו ופשוט יש אחד שמאמין ואחד שלא .. ההגדרה של דתי זה אדם מאמין באלוקים לאמשנה איך הוא מתנהג וזהוו.. לגבי ההתנהגות זה כבר תלוי בו... יש כאלה שלומרות שהם מבינים שהעולם הזה נוצר כדי בסה"כ לתת לנו מסדרון להגיע לעולם הבא ושאנחנו צריכים לאסוף זכויות ולעשות את רצון ה' כדי להגיע לשם לחיי הנצח שלנו והדרך לעשות אתזה זה לחיות בדרך התורה אבל לפעמים יש דברים שקל יותר ולפעמים פחות... זהו נראלי כבר איבדתי תפואנטה כבר אבל בערך משו כזהה..

 

דרךך אגבב-

אם למישו יש שאלות באמונה שיבוא אלי ישלי מיליון תשובותת.. להכלל

דברים בלי קדושה... ולכן גם אדם שמאמין בה" יתברך ולא עושה עם זה כלום הוא חילוני. ויכול להיות חילוני שרוב עיסוקו זה בקדושה ואז הוא סוג של דתי. 

מברך לפני כל מה שאתה אוכל ושותה, ועושה את כל החובות שלך אז כן אתה חי קדושה (לרוב המוחלט תמיד יש חריגים) אתה דתי

"דתי" זה בעצם מישהו מאמין שהוא כאן בעולם כדי לעשות את שליחות הבורא ואת רצונו של הבורא על פי דרך התורה ..
וגם אם הוא לא כלכך מצליח ללכת הכל לפי דרך התורה זה לא הופך אותו לפחות דתי

http://www.shabes.net/bsd/index.php?option=com_content&view=article&id=2183:halvaa&catid=52:storiesnisim&Itemid=83

 

סיפורים לכבוד שבת - סיפורי ניסים

     זה קרה בבוקר יום שישי, מספר אביגדור אהרונזון מבית-שמש את סיפור ההשגחה שחווה. "מיהרתי אל בית-הכנסת לתפילת שחרית, ואחרי התפילה התכוננתי לצאת אל המרכז המסחרי כדי לעשות את קניות השבת. בהיותי בבית-הכנסת נזכרתי כי בדיוק ביום האתמול אזלו ממני כל המזומנים, ונשארתי כעת תקוע בלי כסף.

הבטתי סביבי לראות מי יוכל לעזור לי בהלוואה. בית-הכנסת הסמוך לביתי פועל בסגנון 'שטיבלאַך': מניינים רבים מתפללים זה אחר זה, ורוב המתפללים אינם מכירים איש את רעהו בשמם, אף-על-פי שהם מתפללים באותו מקום ובאותו זמן כבר כמה שנים.

עיניי נחו על אחד המתפללים הקבועים במניין שבו גם אני מתפלל. האיש לא היה ידוע כבעל אמצעים. להפך, הוא אדם שעובד קשה לפרנסתו. אולם על פניו ניכר כי טוב-לב הוא ונכון לסייע. החלטתי לנסות. ביקשתי ממנו הלוואה כדי שאוכל לעשות את הקניות, והבטחתי להשיב לו את ההלוואה ביום ראשון.

האיש הופתע לא-מעט כששמע את הסכום שביקשתי, והתלבט זמן-מה. בהחלט הבנתי אותו, ובפרט שאין הוא מכיר אותי בשמי, והיכרותו איתי מסתכמת בראייתו אותי מתפלל באותו מניין. אך לאחר רגע של הרהור האיר לי פנים, פתח את ארנקו והוציא ממנו בדיוק את הסכום שביקשתי. הוא נתן לי את הכסף אף-על-פי שלא ידע את שמי, ואף לא שאל לזהותי.

לקחתי מיד נייר ועט וכתבתי פתק כי אני מאשר בזאת שקיבלתי הלוואה בסכום הנקוב ביום פלוני, ואני מתחייב להחזיר את הכסף ביום ראשון הקרוב, וחתמתי את שמי. את שמו לא ידעתי, ולכן לא ציינתי זאת בפתק.

ביום ראשון כבר יכולתי להוציא ממכשיר הבנק האוטומטי מזומנים בסכום ההלוואה, ומיד בבוקר הוצאתי את הכסף ובבואי לבית-הכנסת ניגשתי אל המלווה והשבתי את ההלוואה. בראותו אותי צהלו פניו ובשמחה גדולה קרא: "ברוך השם! ברוך השם! יישר כוחך ותודה רבה!".

לא ידעתי את פשר שמחתו. ביקשתי ממנו להחזיר לי את שטר ההלוואה, אך הוא התנצל ואמר כי הפתק אינו ברשותו. למראה פניי התמהות ביקש ממני לשבת והחל לספר מה קרה.

ביום שישי נסע בתחבורה ציבורית לשבות את השבת בעיר אחרת, וככל הנראה איבד את ארנקו באוטובוס. הוא ציין שבדרך-כלל אינו משתמש בצ'קים ובכרטיסי אשראי, והכסף המזומן שהיה בארנקו הוא כל כספו, שמשמש אותו למשך החודש.

האבֵדה גרמה לו צער רב, שכן בכסף שבארנק היה אמור לשלם הבוקר תשלומים דחופים ולקנות מצרכים חיוניים, ועתה נותר מול שוקת שבורה. מרגע שגילה את דבר האבֵדה ניסה לאתר אותה בחברת האוטובוסים ואף שאל את נהגי האוטובוס עצמם, אך איש לא ראה ולא ידע.

מרוב עגמת-נפש שכח שהלווה לי סכום נכבד, ועתה הוא מגלה, לשמחתו, כי בזכות ההלוואה שהלווה לי ביום שישי נותר לו כסף זה לפלֵטה ולא ירד לטמיון עם שאר הכסף שבארנק...

חייכנו איש אל רעהו והזכרנו את הפתגם כי כל מה שהאדם עושה אינו עושה אלא לעצמו. כדי שלא יהיו אי-הבנות ביקשתי כי יכתוב לי פתק המאשר כי קיבל בחזרה את הכסף שהלווה לי ביום שישי, ונפרדנו בידידות.

אולם בזה הסיפור עדיין לא נשלם. באותו יום, אחר-הצהריים, צלצל הטלפון בביתי. מעברו השני של הקו נשמע יהודי לא-מוכר, שהודיע לי כי מצא ארנק באוטובוס. הוא הזדהה בשמו ושאל אם אני יודע מיהו בעל האבֵדה...

התברר כי לאחר שמצא את הארנק חיפש בתוכו מסמך כלשהו שיכול להוביל לזהות המאבד, אך מלבד שִטרות כסף לא היה בו שום סימן או מסמך מזהה. לבסוף הבחין בפתק התחוב באחד מכיסי הארנק, ובו צויין שמי, החתום על אישור ההלוואה שלוויתי. המוצא סיפר לי כי טרח לחפש בספרי טלפונים את השם המופיע בפתק, עד שהצליח להגיע אליי.

עניתי לו שבוודאי אני מכיר את האיש שאיבד את הארנק. סיפרתי לו על צערו הגדול של האיש והדברים ששמעתי ממנו באותו בוקר, ועל האושר שתגרום לו מציאת האבֵדה. חשתי עתה שותף מלא לשמחתו של המלווה, בשעה שזכיתי לראות במו-עיניי כי בזכות גמילות-החסד שעשה עמי, חזר אליו ארנקו עם כל כספו בשלמות. בראשי הדהדו דברי חכמים שאמרו: "יותר ממה שבעל-הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל-הבית".

רציתי מאוד להודיע לאיש על הבשורה הטובה, כדי לחסוך ממנו שעות של עגמת נפש עד שניפגש מחר בבית-הכנסת, אולם לא ידעתי את שמו. פתאום נזכרתי שהוא חתם את שמו על פתק ההחזר. כעת היה תורי לחפש בספר טלפונים לפי השם, עד שהשגתי אותו וסיפרתי לו על המציאה. מיד תיאמתי פגישה בינו ובין המוצא הישר, והארנק הושב לידו, לשמחתו הגדולה.

שלושתנו הבענו את תודתנו זה לזה, אולם בעיקר הודינו לקדוש-ברוך-הוא שזיכה אותנו בעוד שיעור של ראיית יד ההשגחה העליונה.

(מפי בעל המעשה)

היתה הגרלה בין 1000 איש מי יזכה באולם אירועים
אולם אירועים ענק כ1000 איש נכנסים ואולם אירועים קטן רק 250 איש.
בקיצור הוגרלו 2 אנשים אחד לקטן אחד לגדול,ו2 זכו.
ה2 שזכו כל אחד מה שיצא.
משפחה אחת קיבלה את האולם הקטן הודיעו להם בפלאפון והבת צעקה והתעצבנה אווף מה אולם קטן אני צריכה להתחתן ורק החברות שלי זה רק 250..
אבא שלה ניסה להרגיע ואמר לא נורא,והבת אמרה אז אני לא מתחתנת אם זה ככה.אני רוצה את האולם הגדול של ה1000 איש .ואם לא יהיה אני לא מתחתנת.
בקיצור האבא לא ידע מה לעשות.התקשר למי שהגריל את האולמות ונתן לאבא את המספר של מי שזכה באולם הגדול יותר,בקיצור האיש בפלאפון שזכה באולם הגדול אומר לאבא אין סיכויי ישלי מלא אורחים איין מצב שזה קורה ! האבא בכה לאיש בפלאפון ואמר לו בבקשה אני מתחנן הבת שלי לא רוצה להתחתן...תוכל לעשות מאמצים? בוא נתחלף.אני משתגע..
האיש בפלאפון (מי שזכה באולם הגדול)אמר שאם הבת שלי תסכים אני מוכן לוותר לך שאתה תיקח את האולם הגדול ואנחנו את הקטן.הבת של מי שזה באולם הגדול שמעה על המיקרה ואמרה בטח שאני מסכימה!
שביום שמחת חתונתי(מי שזכה באולמות התאריכים היו באותו יום פשוט יש אולם גדול ואולם קטן לשתי זוכים) מה שמישהי ביום החתונה מעבר לאולם תהיה בצער ?! אין סיכוי אני מוותרת לה.רק שתהיה שמחה ומאושרת.
בסופו של דבר ויתרה, והבת שרצה את האולם הגדול קיבלה את האולם הגדול והבת שויתרה לקחה את האולם הקטן.ומי שהגריל לשתי האולמות לא ידע מזה שהם התחלפו אז איזה עשיר התקשר למי שהגריל את האולמות ואמר לו תקשיב אני רוצה לתת כסף למי שזקוק ואני מחפש אנשים לתת להם מתי היה האירוע האחרון שלך? העשיר שואל אז המגריל ,אמר אתמול.היה לי אולם קטן ואולם גדול.והעשיר אמר תיתן לי את המספרים בבקשה.אז העשיר אמר בטח מי שבאולם הקטן זקוק לכסף יותר מאשר מי שחגג באולם הגדול.אביא לאנשים שבאולם הקטן.הבת שויתרה לבחורה שרצתה את האולם הגדול הרוויחה סכום ענק.ועוד יותר בשמיים מה'יתברך
וזהו הסוף מוסר השכל:מותרנות לא מפסידים[: ה' מחזיר לך,לפעמים זה לא באותו הרגע אבל תקבל שכר בעיתו ובזמנו.

הוא בקושי ראה את הזקנה עומדת בשולי הכביש,
אבל אפילו באור הקלוש של שעות בין הערביים, הוא הבחין בנואשותה לעזרה.
הוא עצר את מכוניתו לפני המרצדס שלה, יצא והתקרב לעברה.

על אף החיוך שעל פניו, הזקנה דאגה. אף אחד לא עצר בשעה האחרונה.
האם הוא יפגע בה? הוא לא נראה בטוח כל-כך, הוא נראה עני ורעב.

הוא יכול לראות שהיא חוששת מפניו.
העמידה שלה בקור הזה...
הוא ידע איך היא מרגישה,זה היה רעד שרק אימה יכולה להביא לה.

"אני פה לעזור לך גבירתי" הוא אמר,
"למה שלא תחכי באוטו? חם שם ונעים, אגב, אני ברייאן אנדרסון".

פנצ'ר בגלגל היה כל הסיפור, אבל עבור אישה מבוגרת, זה היה מספיק קשה.
ברייאן זחל מתחת לאוטו, מחפש מקום לחבר את הג'ק,
הוא נשרט בברכיים מספר פעמים, אך בכל זאת המשיך,
לאחר זמן קצר הוא החליף את הגלגל, אבל הוא התלכלך, וידיו כאבו.

תוך כדי הברגת הברגים בחזרה,
היא פתחה את החלון והחלה לשוחח איתו,
היא אמרה לו שהיא מסיינט לואיס, והיא רק עברה באזור.
היא לא הפסיקה להודות לו על שנחלץ לעזרתה.
ברייאן רק חייך וסגר את תא המטען שלה.
האישה שאלה כמה היא חייבת לו.
כל סכום שהיה אומר לה, היה מקובל בעיניה,
שכן היא כבר דמיינה את כל הדברים הנוראיים שהיו עלולים לקרות לה,
לו לא היה עוצר.
ברייאן לא חשב אפילו פעם אחת על קבלת תשלום, זו לא הייתה עבודה בשבילו.
הוא עצר לסייע לאדם במצוקה, ואלוהים יודע שיש הרבה אנשים בעבר שנתנו לו יד,
וסייעו לו, כשהיה זקוק לכך.
כך הוא חי כל חייו, ואף פעם לא עלה בדעתו לנהוג אחרת.

הוא אמר לה שאם היא באמת רוצה לגמול לו בחזרה,
אז שבפעם הבאה שהיא תראה אדם הזקוק לעזרה שהיא תסייע לו,
ותתן לו את העזרה לה הוא זקוק. "ותחשבי עלי" הוא הוסיף.
הוא חיכה עד שהיא התניעה ונסעה.
זה היה יום קר ומדכא, אבל הייתה לו הרגשה טובה כשהתקדם לעבר הבית שלו,
נעלם אל תוך החשיכה...
כמה קילומטרים בהמשך הכביש האישה ראתה בית קפה קטן
והיא נכנסה לאכול משהו ולהתחמם מעט,
לפני שתעבור את כברת הדרך האחרונה בדרך לבית שלה..
המסעדה הייתה אפלולית ומלוכלכת,
בחוץ היו שתי משאבות דלק ישנות, כל הנוף היה מוזר עבורה ולא מוכר.
המלצרית פנתה אליה, והביאה לה מגבת נקייה לייבש את השיער הרטוב שלה.
היה לה חיוך מתוק, כזה- שאפילו עמידה על הרגליים במשך כל היום,
לא היה יכול למחוק. האישה הבחינה בכך שהמלצרית
הייתה כמעט בחודש השמיני להריונה,
אבל היא לא נתנה לכאביה ולמתחיה לשנות את יחסה.
האישה הזקנה חשבה לעצמה איך אדם שיש לו כל-כך מעט,
יכול להיות כזה "נותן" לאדם זר. ואז היא נזכרה בברייאן.

כשסיימה את ארוחתה, היא שילמה עם שטר של 100 דולר.
המלצרית מיהרה להביא לה את העודף המגיע לה,
אך האישה הזקנה נעלמה מעבר לדלת, וכשהמלצרית שבה,
היא כבר לא נראתה, המלצרית התפלאה לאן יכלה האישה ללכת,
ואז היא הבחינה שדבר מה שהיה רשום על המפית.
דמעות עמדו בעיניה כאשר היא קראה את דברי האישה:
"אינך חייבת לי דבר, גם אני עמדתי במצבך מישהו פעם סייע לי,
באותו אופן בו אני מסייעת לך,
אם את באמת רוצה לגמול לי בחזרה,
כל מה שעליך לעשות הוא לא לתת לשרשרת האהבה הזאת להינתק על ידך..."

מתחת למפית היו מונחים ארבעה שטרות נוספים של 100$...

היו שולחנות לפנות, קעריות סוכר למלא, ואנשים לשרת,
אבל המלצרית הצליחה לעבור עוד יום.
כשהיא שבה הביתה מהעבודה, ושכבה לישון אותו לילה,
היא חשבה על הכסף, ועל מה שהאישה הזקנה רשמה.
איך היא יכלה לדעת כמה היא ובעלה זקוקים כל-כך לזה?
עם התאריך המשוער ללידה בחודש הקרוב, זה היה יכול להיות קשה ביותר.

היא ידעה כמה בעלה דואג,
וכשהוא ישן לידה היא נישקה אותו ברכות ולחשה בקול שקט,
"הכול הולך להסתדר.
אני אוהבת אותך, ברייאן אנדרסון..."

 

יש את הסיפור על הרב שלימד כומר יהדות (בלי לדעת שהוא גוי) ואז הכומר גילה לו שהוא נוצרי... הרב מממש התעצבן שהוא עזר לגוי בלי שזה עשה משהו בכלל ובסוף הכומר הזה שלח נערים יהודיים שרחוקים מהיהדות לישבה שבה הרב הזה מלמד.. (זה סיפור חזק!! אני אחפש אותו ואשלח לך...)

זה מהרבה סיבות.

טראומות, קשיים..

והם מטפלים בך דרך דיבורים ומשימות..

ואם משהו הולך, סימן שקרה איזה משהו שחושבים שזה יכול לעזור לו.

לא תמיד זה עוזר..

אצלי נגיד זה לא ממש עזר ודווקא לדבר עם בן אדם רגיל יותר עזר לי.

אבל כן כדאילנסות. למרות שזה ממש לא נחמד ונותן הרגשה לא ממש מהממת..

 

*כל מה שכתבתי כאן, זה לגביי..

ועזבתי כי היה קשה והרגשתי שאין מטרה שבשבילה אני באה
ועכשיו אני רוצה לפעמים שוב רק כדי לדבר, להוציא... אבל זה חסר קטע, לא? כי אין לי משהו מוגדר שמכוון אותי להתעסק בו....

הסתבכתי..... הבנתם?

ניסית להוציא ולדבר עם חברות שלך או עם המשפחה? את זה תמיד כדאי לנסות קודם.

אם את לא מוכנה או שזה פשוט לא עובד איתם, אז ללכת לפסיכולוג/יועצת וכו' זה בסדר בתור משהו זמני או נקודתי.
אם זה לא נקודתי, ואת פשוט רוצה לדבר- העצה הכי טובה שאוכל לתת לך זה לפתח את הקשרים שלך עם המשפחה והחברות. זה דורש השקעה ואומץ, אבל לאט לאט תוכלי לשתף יותר ויותר.

לפעמים יש הפרעה נפשית כמו חרדה או דיכאון ואז יש אבחנה, מטרה וכו'.

אבל לפעמים אנחנו בריאים בנפשנו ובכל זאת מרגישים תקועים.

כמו שהיועצת בבי"ס אומרת להורים "הילדה לא מממשת את  הפוטנציאל...".

אנחנו לא מאמינים בעצמנו, לא מעריכים את עצמנו, לא אוהבים את עצמנו.

בטיפול פסיכולוגי המטפל מקבל אותך כמו שאת ועוזר לך גם לקבל את עצמך כמו שאת.

כמובן שצריך למצוא מטפל שתתחברי אליו ושתרגישי בנוח לשתף אותו.

בהצלחה

לפי מה?

שזה כולל באופן כללי, ללמוד על טבע האדם ,איך להוציא תגובות כאלו או אחרות, איך להגיב, ועוד כאלו. הם לומדים איך לכוון את השיחה כדי שתהיה יעילה ותעזור.
וד"א דבר מעניין, חלק ללימודי הפסיכולוגיה זה להיות בטיפול.

היתה מטרה מוגדרת
זה עזר לי
אבל יש אנשים שאין להם מטרה ממש מוגדרת פשוט החיים שלהם קצת מסובכים אז. ..

זה לצערי כי הייתי רוצה .. לא להצתרך לזה

הייתי אצל אחד שלא הגדיר מטרה, או לפחות היא לא הייתה ברורה לי. הוא לא דיבר, רק חיכה כל פעם שאדבר לבד.
כמובן שעזבתי אותו, ועברתי ליועצת שעל הפגישה הראשונה הגדרנו לאן אנחנו רוצים להגיע.

בד"כ הולכים כשיודעים שמשהו לא בסדר, ואי-אפשר לדבר על זה עם חברים או כשלא יודעים מה לא בסדר ומרגישים שמשהו מציק ממש.

תמיד כדאי להגדיר מטרה. אחרת את יכולה לדבר שעות בלי שזה יוביל לשום-מקום.
אפשר לעשות פגישה לגישוש, לראות אם הכל בסדר. אבל לא יותר מדי בלי מטרה טיפולית מוגדרת.

לי אישית זה לא עזר, לא הייתי עושה שם כמעט כלום (זה היה טרפיה)

אבל אני לא יודעת זה בטח תלוי בסוג טיפול, ובאדם שאת בכללי ובמטפל..

בהצלחה

אך את רוצה יכולה להסביר לך יותר לעומק בפרטי.
בכללי חושבת שזה מאוד חשוב!!!

אני בטיפול בגלל משהו מוגדר
הולכים בדרך כלל אם יש קושי נפשי, כי אם לא אז בשביל מה צריך טיפול?
לפעמים גם בלי איזשהו קושי מוגדר צריך מישהו שפשוט יקשיב לקשיים שלך,
אבל את זה גם חבר טוב יכול לעשות, לא צריך דווקא מטפל....
השאלה שלך היא מאד כללית, לא כתבת למה את רוצה לדעת את זה ככה שאני לא בטוחה שאוכל לעזור...

לא משנה אם תבואי עם מטרה או שתגבשו אותה ביחג בטיפול עצמו.. בכל מקרה אם יש לך מחשבה שאת צריכה לכי על זה. הכי חשוב בעולם שתטפלי בעצמך ותרגישי טוב עם עצמך זה לפני הכל.

בס"ד

 

מטרה מוגדרת? סיבה?

אני יכולה להגיד לך שאני לגמרי המצאתי סיבה.

כבר בפגישה הראשונה שלי עם המטפלת היא הבינה שזה ממש לא בעיה מה שאמרתי.

חיפשתי תירוץ ללכת, הרגשתי שאני חייבת את זה.

הטיפול הלך לכיוונים אחרים לגמרי.

אני מצטערת שעשיתי את זה רק עכשיו ולא בתיכון, היה חוסך לי המון בעיות.

אם את מרגישה קושי, אם את מרגישה שאת צריכה, אז לכי.

אפילו פגישה אחת.

תבדקי.

מטפל שם כדי לעזור לך להתמודד עם הקשיים שלך, עם הקונפליקטים, עם הדברים שאת מרגישה שאף אחד לא יודע איך להתמודד איתם, או שכולם רק שמים לך פלסטר.

מטפל שם כדי  לשקף לך את עצמך ולעזור לך למצוא את הדרך שלך.

לעזור לך למצוא את עצמך.

אני לא חושבת שכל אחד צריך מטפל, אבל אני חושבת שכל מי שמרגיש צורך כנראה צריך.

וחבל להיתקע עם זה.

 

הייתי בטיפול, אני שמחה שהייתי בטיפול, אני רוצה להמשיך אותו.

הוא עושה טוב.

ואגב, גם אם אין סיבה אמיתית, כמו שלא הייתה אחת אצלי, בסוף מגלים הרבה על מאיפה הקשיים נובעים.

מוצאים את הבעיות האמיתיות.

ותאמיני לי, זה מוביל לחיים הרבה יותר מודעים וטובים.

 

ב"הצלחה.

מוזמנת לפנות אם את צריכה משהו..

וזה הדבר הכי טוב שעשיתי. היה בגדול ברור למה באתי,בעיקר בעקבות התנהלות נפשית פגומה-נטיה מהירה לדיכאון. תוך כדי הבנו מה בדיוק הדרכים לתיקון הפנימי.לזה שאדע לשמור על מצב רוח חיובי.
אז בשבילך-מספיק שיש משו שמטריד אותך ואת רוצה להיות מחוברת יותר לעצמך. שההתנהלות הפנימית שלך תהיה בריאה/חיובית יותר.
כדאי שיהיה מטרה וכיוון לדיבור. לא בריא להתבחבש ולשקוע בדיבורים עמוקים ומורכבים. זה עלול להטריד וסתם להפוך את המחשבות ולהמציא סיבות ובעיות..
אם ץמצאע מישהי מתאימה וטובה *בשבילך* זה יכול מאוד לעזור ולעשות טוב. זה כמו זוגיות.. אם יהיו את הכלים המתאימים לחדור לנפשך לטפל ולהרים אותה-יהיה מדהים. אני עד היום מתפעל ממה שעברתי עם המטפל שלי.. דברים שלא חשבתי שיוכלו להשתמות-השתנו וב"ה אני בריא בתוכי והכל טוב. עדיין יש כל מיני זרעונים שליליים אך אני בעבודה ומודעות וממשיך להתקדם ולטפס.
מוזמנת לעוד שאלות בעניין. זה באמת עו׳עולם׳ לא ברור אך הוא מדהים כמה יכול להשפיע..
בהצלחה!

ולהיזהר שמא "יוסיף דעת יוסיף מכאוב" יותר מידי מודעות עצמית עלולה להרע. לכן אם זה משו שאת יכול ץה הץבכוחות עצמך לפתור עדיף לך. זה מאוד יבנה אותך. מאשר ללכת לטיפול כשאינך צריכה ואז הנפש שלך תרגיש קטנה למרות שכן יכלה לגדול מעצמה...

אחרי חודש אם אין "הבחנה" הטיפול מופסק, אבל ה"מטפל" החליט להמשיך, וגם אחרי שנה הייתי מוגדר "חסר אבחנה" ולכאורה זה היה מיותר.
אבל הטיפול הוא בערך סיוע להתבוננות עצמית ופתיחת אפיקי מחשבה חדשים, לפעמים אנחנו תקועים במין ילדותיות כזו שבא מישהו ושואל את השאלות הנכונות, ואז אפילו מספיק לענות בלב וכיווני מחשבה וחיים חדשים עולים לדיון. (גם אם זה עדיין לא משותף עם ה"מטפל")
בהצלחה !!

לפעמים חושבים שמישהו "עושה דווקא". אבל לא עולה על הדעת שאין לו שדה ראיה רחב כמו שלך והוא פשוט לא שם לב, הוא שהוא גדל באזור שלא מיחסים חשיבות לעניינים כאלו... וכד

לא סתם אמרו אין הנחתום מעיד על עיסתו ואין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים
לפעמים צריך מישהו שישאל פשוט את נשאלות הנכונות והתשובות יבואו לבד.

זה יכול להרגיע, לתת תחושה שדברים מטופלים ולא נדחקים. גם יכול לעזור לך להיות בהתבוננות ולהכיר את עצמך יותר....

זה גם כייף לפעמים שמשהו מקשיב לך וחופר איתך בתשלום ואז אתה לא מרגיש מטריד...

מה שכן, אני חושבת שחשוב מאוד  לברר אצל מי אתה הולך לחפור בנפש שלך. שיהיה אדם ישר, אופטימי, נעים ושותף. שיהיה אדם מאמין וגם לא ציני...

חבל לעבור תהליכים מבלבלים עם אנשים לא ישרים מספיק. אתה שם בידם את הדבר הכי יקר!

בהצלחה רבה!

בס"ד

זאת פשוט דרך אחרת להגיע לנפש שלך..
והיא מותאמת לך.
תרפיה במוזיקה למשל תהיה טובה מאוד לאנשים שמוזיקה מדברת אליהם..

מישהו שידע לשאול את השאלות הנכונות, שיגרמו לי להעלות את הדברים למודעות של עצמי, לענות לעצמי.....
זה אפשרי?
זה חסר מטרה/הבחנה/הגדרה... לא מיותר אם ככה וחסר תועלת?

@ענבל - תודה. נגע בי מה שכתבת ןעזר. מעניין לי לשמוע מה את אומרת על זה?

שנתקלתי בו פעם קוראים לו "סיפורים מהעבר השני של הספה"
(או מעבר לספה או מהצד השני של הספה לא כלכך זוכר..)
שכתבה פסיכולוגית שמתארת איך היא עוזרת לכמה אנשים.
תקראי, אולי זה יפתח לך כיוון

בס"ד

מטפלים נועדו כדי לעזור לך לפתור את הבלבולים, להגיע למודעות. להבין את התהליכים שעוברים עלייך.
ובגיל ההתבגרות זה סופר חשוב.
כמובן שאפשר להגיע לזה על ידי שיחה עם מחנכת, ראש אולפנה, חברה גדולה, אחות, הורים, אבל אם את מרגישה שזה מעבר למה שהם יכולים לעשות אז חד משמעית מטפלת יכולה לעזור.
יש לך קושי, גם אם את לא יודעת להגדיר אותו.
אם הגעת למצב שאת שוקלת פסיכולוגית אז את מתמודדת עם קושי נפשי מסוים.
אל תזניחי אותו, תנסי פגישה אחת ומקסימום הטיפול ייגמר מהר כי זה לא מקרה קשה מדי.
ואם באמת תגלי שאת זקוקה לזה אז תמשיכי. זה לא עם התחייבות.
ואגב,
יש לזה מטרה.
המטרה היא למצוא מה מפריע לך.
זאת המטרה בכל טיפול.
שוב, גם אני כשהגעתי אליה הייתי כביכול עם סיבה שכביכול הייתה זאת שהפריעה לי. התברר שזה בכלל לא נכון.
זה היה חלק, אבל הרוב היה קשור בדברים אחרים לגמרי.
אבל התמקדנו בלהבין מה מפריע לי?
מה משפיע עלי עד היום?
איך אפשר לשנות את ההסתכלות כך שאבין דברים אחרת ואתייחס אליהם אחרת?
זה היה הרבה התבוננות בעבר כדי להבין מה השפיע עלי בצורה מסוימת,
והרבה בהווה כדי להבין איך זה השפיע עלי וגם כדי לגלות את כל ההשלכות של זה.
אני יכולה להגיד לך שאני התקדמתי המון בזכות זה.
ועוד רוצה להמשיך, אם כי בינתיים אין לי כ"כ אפשרות..
בקיצור שווה לך.

מקווה שלזה התכוונת כשאמרת שמעניין אותך לשמוע מה יש לי לומר על זה.
אם התכוונת למשהו אחר אז תגידי

אה והתיוג שלך לא עבד.. את צריכה ללחוץ על הניק שלי אחרי שאת כותבת את השטרודל וכו.
לכן לא עניתי לך עד עכשיו, פשוט לא ראיתי

בס"ד

@אבודה ומחפשת

מה לעשות שחיינו אינם קלים. ולכולנו קשיים מסוגים שונים.

 

כמו שהולכים לרופא כשכואב חלק בגוף, כך נכון ללכת לייעוץ כשכואב בלב...

 

לי זה עזר מאוד. 

 

בהצלחה, נשמה!!!

לא תמיד מגדירים מראש מטרה מסוימת וספציפית, אבל בד"כ יש
כמו שבנצי (אמת המים) אמר, לפי דעתי

זה עוזר, רק לפעמים לוקח זמן לראות אתזה. וכמובן צריך למצוא את המטפל הנכון.

דבר ראשון לא לכולנו יש את הכלים לפנות לרגשות שלנו ולתת להם מענה.

 לפעמים זו טראומה שאתה נסחב איתה ומפריעה לך בהמון תחומים או מטרידה אותך בחיים בשינה וכו'..כל אחד אינו יכול לשמור הכל אצלו האנשים בחוץ מאוד יכולים לעזור מומלץ לספר עצם זה שמשהו שומע לך מבין אותך

 יכולהיות עוד דבר: ללא הצלחה או דבר אחר אצלך . שמעוד יכול להגיע להדרדרות והכל קשור לגוף לנפש גם אם אינך רואה את זה בראיה עכשיוית. מאוד ממליצה על דבר של נפש לא פסיכולוגית אלא השקפה ונתינת עצות בשילוב תחביב שאתה אוהב כמו אומנות ריכוד וכדו' שיתנו לך איזה טעימה של הצלחה  וכך גם ישפיע על הדבר שלשמו באת. עוד דבר יש תורת הנפש העוסקת בנפש יהודית  וגם שם מאוד יש קשר חם וטוב  והטיפול שם נהדר.

 בהצלחה לכולם

 

זה היה יותר בקטע של להביע רגשות דרך המוזיקה ולפעמים גם דיברנו על זה....

אם את מתחברת למוזיקה מומלץ מאוד!

משהו טיפולי (אני חושב שאחר אבל אני לא בטוח כבר עברו כמעט 15 שנה)

 

היה מטרה מוגדרת לטיפול אבל בעיקר דיבורים על הנושא והרבה על מה מפריע לי ומה אני חושב שיועיל לי

 

הלכתי כי הפכתי לילד מאוד אלים וזה קרה אחרי מקרה ספציפי שבו הרבצי לילד אחר בכיתה מכות מטורפות

זה היה משהוא כללי - אבל ההבנה שצריך טיפול היתה בעקבות ארוע מסויים

 

עזר מאוד

 

שנה שעברה הלכתי ליועצת ודיברתי איתה על משהו ספציפי והיא ממש עזרה לי בו בעצות וכלים.

השנה העובדת סוציאלית דיברה עם כל בת בכיתה לבד סתם ככה, לא משהו ספציפי אבל דרך זה הצליחה להגיע לבנות שצריכות עזרה במשהו, אני אישית עדין לא אמרתי לה על משהו ספציפי אבל אם אני ירצה אז יהיה לי הרבה יותר קל לפנות אליה בזכות השיחה הראשונית...

|מתלבט מה לכתוב...|

אז ככה, הייתי בטיפול אצל עובדת סוציאלית.. ברוך ה' עזר מאוד.. לא אפרט לכם את כל סיפור חיי... אבל עברתי אחרי תקפוה ארוכה מאוד למישהי אחרת מחוץ לאולפנה. ברוך ה' אחלה ומעולה... (אני לא הרבה זמן אצלה.. התחלתי לפני לא הרבה זמן..)

 

כשהייתי אצל עוס"ית לא היה משהו מוגד ממש, וזה עזר..

בכל אופן, כרגע אני הרבה יותר ממוקדת ולי אישית זה טוב יותר (מרגיש לי ככה..)

 

איך עושים דבר כזה???

האמת זאת שאלה טובה... לי הייתה סיבה מספיק טובה להתחיל והתחלתי די הרבה זמן אחרי שרציתי כשהמצב באמת לא היה משהו.... ואני ממש ממ שלא מגזימה כאן...

כשרציתי לעבור זה גם לא היה כזה פשוט אבל בזכות אנשים טובים שנמצאים באמצע הדרך (וחלקם עצם אולי קצת מההתחלה.... אז הצלחתי ועברתי למקום מעולה... ברוך ה'!!

אני מציעה לך אם את יכולה לדבר עם ההורים, להסביר להם, לבקש - אחלה!! אני נגיד פחות הייתי יכולה לעשות את זה.... (בגלל מיליון ושלוש דברים רובם נראלי היו תלויים בי אבל  לא הכל...)

בקיצור... שיהיה לך ממש בהצלחה!!!

ולמה הולכים לדבר כזה?? אני הייתי צריכה.. וזה היה ברור לי מאוד... רציתי לעבד כמה דברים מסויימים עם מישהי מקצועית, אבל עד שהתחלתי וזה קרה המצב כבר נהיה ממש לא טוב וזה כבר השתנה....

 

בהצלחה ענקית!!!!!!!!!!!!!!!!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

*****************

מעודד לדעת שאתה לא הבנאדם היחיד...

כמה שיגידו לך שיש עוד כאלה, זה מעודד לראות את זה גם... וכשאתה יודע שהם נוער, בדיוק כמוך... הרבה יותר...

תודה אנשים!! חיזקתם!!