פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 628)

נראלי אפחד לא יודע בע"פ..

כז אדר ב' התשע"ו

כ " "

טז " "

כא " "

יט " "

 

נ.ב. כתבת את התאריכים הפוך

 

נמצא באמצעות "קלוח"

 

שנה/יום/חודש

בארץ מקובל לכתוב:
שנה/חודש/יום

עברית כותבים מימין לשמאל ומספרים כותבים משמאל לימין.

תסתכל בהגדרות של הטלפון, אתה יכול לבחור איך זה יוצג.

http://mylush.net/%D7%AA%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99/

יש פה צדיק/ה יקר/ה שרוצים לכתוב אקורדים - גיטרה

לי מאד! תודה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אא"כ אתה רוצה להצטרף לחוג חלילית של כתה ד'

אממ....

תחיה את לקחת לי את הרעיון.....

לא נורא... בטוח עשית את זה לפני...

אהה... @נחל אז אני לא היחידה שחשבה על זה.....

 

 

 

 

עוצי, את מפורסמת גם כאן....

אנשה סלב....

ד"ש ממני... שמחכה לתיאום זמן עם המזכירה...

לא נורא, את איחלת באסמס..

מה את יודעת,

סלב ערוצי שכזה

תתחילי להעריך עם מי את מדברת;)

ראית מזה...

 

את עוד לא אמרת לי אבל מי המזכירה שלך....

זה סלב ערוצי ויש בו את עוצי.. הבנת.??

נחה עלי רוח התעמקות בגלל...

באמת מעניין בגלל מה...)

חח, את עמוקה

 

אני גם יודעת לשחות במים עמוקים... זה לא סתם...

 

 

יש עמוק ויש עקום... זה אותם אותיות....

אופסססססססס!!!!!!!!!! זה לא נכצב נגד אף אחד... חשבתי על מילה עם אותן אותיות.... וזה מה שיצא...

 

תספרי למורה ללשון שאני טובה בזה... אולי זה יעזור....

סומכים עלייך

 

 

אגב, וזאת הוכחה לכל הקשישים- שדווקא הצעירים משפיעים יותר (והם גם הכי ראויים לנהל פה)!!

סתם שתדעו..

 

 

@מישי' מאפושו'

 

בנתיים, זו לא הוכחה. כי הכל פרוטקציות. בסוף גם הצעירים מזדקנים לא יעזור לכם.

אין מה לעשות ככה החיים מתנהלים, עם פרוטקציות. תפרגנ/י.

נטפל בך באישי

כי זה פורום נוער (:

בהצלחה! |תופים וחצצוצרות|

איזו מן חשובה נהיית לי פתאום

לספור כמה קוביות יש בחבילת שוקולד.

פונדו. (שממיסים שוקולד ואוכלים אותו עם במבה/בייגלה/מרשמלו...)

דמקה עם שוקולד רק שבאמת אוכלים את השחקנים והמנצח אוכל את מה שנישאר.

לחבר מילים חדשות לשיר אדון שוקו.

קשיות\קשים

נועלים את כל הכיתות (זה נחמד)

מביאים סוס\חמור לחדר של המנהלת

וכו

אז תפני ל"נשים למען המקדש" הם מסבירות לנשים איך לעלות הלכתית. 

ואם זה בן, אז אני אשמח לעזור לך בפרטי

בכל מקרה בהצלחה!! מצווה ממש חשובה

קצת שונה אבל עדיין.... כל בוקר בתחנה הוא מסתכל עלי ואני לא בעיניין !!!

חחח מצחיקות אתן,איין עלינו הבנות(:
בקיצור.. אין לי כלכך מה להציע,אפשר להגיד שזה קצת משמח אותך?
כל "ההדלקות" לא ניראלי שהיא באמת אמיתית כי הוא לא מכיר אותך,את האופי שלך.
אין לך כלכך הרבה מה לעשות,את לא אשמה.
תשתדלי לא להיות הרבה בבית מתי שהוא בא לשיעורים של אבא שלך.
חבל שזה יצור מצבים לא נעימים.ורשמת שכבר קרו..אז..חבל על היראת שמיים שלו.. ואני לא צריכה לפרט את בטח מבינה, מקווה כן(; זה רק הדלקות של גיל הנעורים,אני לא חושבת שהוא באמת באמת רוצה אם הוא באמת היה רוצה קשר חברי למטרת נישואין הוא היה עושה זאת.. ואם הוא רואה אותך אל תמשכי תשומת לב..
אני לא יודעת בתכמה את,אם אתם בגיל לנשואין אז יכול להיות שיצא משהו,בהתאם להלכה.

אח שלי התחתן בגיל הזה 

 

בגיל 16 17.....

בת כמה את? פעם בכמה זמן בערך יוצא שאתם נמצאים ביחד בבית?

זה לא מפדח לספר לה כזה דבר והיא גם תיקח אותך ברצינות וגם תדע איך לטפל בנושא ברגישות..

קחי גומי ממנו יהיו הגלגלים קחי זכוכית שבורה זה החללונות קחי סוכריות ותעשי עם זה צורה של שאר האוטו לפנסים את יכולה לישם לה פנסים אמיתיים וכו.. האא? איזסה גאון אני נכוןןן?

אבל אני רוצה קטע/ איזה שהו משפט על אוטו(חוץ מהשיר "האוטו שלנו גדול וירוק")....

את האוטו עצמו כבר הכנתי...

אבל בכל זאת תודה רבה!!

אני ישמח לעוד רעיונות...

לכל נסיעה יש סוף.

 

נכון שכיף להגיע לסוף אבל כדאי להנות מהנוף שבדרך.

דבר ראשון- זה שאת מבינה שיש פה בעיה ורוצה לצאת ממנה, זה כבר חצי דרך!
עכשיו, אחרי שכבר הבנת שיש לך בעיה וגם הגדרת אותה יפה מאוד "הפרעת אכילה" "ייאוש", צריך למצוא דרכים מעשיות לטיפול בבעיות.
בקשר להפרעות אכילה: אולי תלכי לדיאטנית או למישהי מומחית בתחום שתוכל לעזור לך?
או לפחות לשתף מישהו שאת מכירה שיוכל לעזור- הורים, יועצת ביהס, מחנכת, מדריכה.. כל מי שנראלך שיעזור.
בתחום הנפשי- את מ-ד-ה-י-מ-ה!!! פשוט מדהימה!!
את תלכי ותצעדי בשבילי מסע ארוך מאוד, וזה יהיה קשה בטירוף, אבל בסוף זה יהיה שווה את זה. ככ שווה את זה, שאת לא תאמיני!
אני לא מבינה בכלל בתחום הזה של הפרעות אכילה, אז אין לי כלים לייעץ לך, אבל אני ממליצה על שיתוף לאדם בוגר ואחראי שיכול לעזור. אם יש צורך לדעתך אז אולי תלכי לפסיכולוגית?
ואת הכי הכי נורמלית שבעולם. באמת.
לכל אחת ואחד יש את ה"תיק"שלו, "החבילה" שהוא סוחב על הגב שלו. אצלך זה הפרעות אכילה. אצל מישהו אחר זה הורים מכים, ואצל אחרת זה דיכאון עמוק.
ולכל אחד יש את הבעיה שלו, ההתמודדויות שלו.
וה' לא נותן ניסיון לאדם שלא יכול לעמוד בניסיון...
אז כן, ההתמודדות שלך היא התמודדות קשה מאוד, אבל אפשרית לגמרי. ואת נורמלית הכי שבעולם.
ואני חושבת שאת אמיצה בטירוף. ואת מתחילה מסע חדש לעולם טוב יותר. הדרך קשה וארוכה , אבל העולם שתראי בסוף יהיה מדהים.
ותשתפי בבקשה מישהו/י שיעזור לך במסע הזה....
בהצלחה אהובה. אני תמיד פה בפרטי ואת מוזמנת לשתף. ענק ו.

תודה על התגובה המושקעת והמחממת, אני מאוד מעריכה.
בנוגע לטיפול - אני מטופלת כבר שנה וחצי... אני במצב הרבה יותר טוב מפעם (עליתי 12 קילו!) אבל לפעמים יש לי ירידות נוראיות, וזה מייאש אותי...
לפעמים אני צריכה משהו רוחני שיעזור לי לצאת מהייאוש, ובטיפול לא יתנו לי את זה, גם לא בטיפול אצל פסיכולוגית..
נ.ב. השיר "תפילה לעני" זה אחד השירים שמעבירים בי צמרמורת כל פעם שאני שומעת אותו

אולי תשקלי כן ללכת לפסיכולוגית, או לפחות לשתף חברה טובה בכל התהליך והקשיים?
כמו בכל דבר בחיים - יש עליות וירידות. ואני מתארת לעצמי איזה כאב עצום זה לגלות שפתאום ירדת במשקל, אחרי שעלית 12 (וואווו. זה מדהים.) קילו במאמץ רב!
אני חושבת שאולי סתם ערבי כיף עם חברות- לשבת, לראות סרטים מצחיקים ביחד או לצאת לקניות ביחד... כל דבר שישמח אותך ויגרום לך לשמחה (אפילו זמנית) וישכיח מעט את הייאוש העצבות.
אולי גם כדאי שתשבי עם עצמך ותבררי מאיפה בדיוק מגיע היאוש הזה? מהירידה אחרי העליה?
בהצלחה, ואני שוב שולחת גדול

אני פשוט לא מצליחה להפסיק להקיא, אחרי שכמעט נגמלתי מזה לגמרי... זה הרבה יותר קשה מאשר לעלות במשקל. (גם זה היה קשה, אבל עברתי את זה כבר)
זה מה שכואב לי, שאני לא מצליחה לשלוט בעצמי. אני מקיאה, לפעמים אני גם צמה, ועכשיו גם חותכת את עצמי...
הייאוש מגיע מההרגשה של החוסר שליטה בחיים..
תודה!❤

פסיכולוג, בית חולים, זה דבר שיכול להיגמר במוות חס וחלילה 

 

אני לא במצב מסוכן, ואני מטופלת. פעם כמעט אישפזו אותי אבל הצלחתי להיחלץ מזה...

אני לא מבינה מה ואיפה הבעיה עם את מטופלת ומשתדלת לאכול ולא נשברת גם אחרי שאת מקיאה אז את עולה על דרך המלך ... כן זה קשה ... לפעמים מייאש ... אבל להתעסק בזה רק יותר מייאש .... תמצאי לך פרויקט שימלא לך תחיים שלא יהיה לך זמן להתעסק בכלום זה יעזור
בהצלחה
ותזכרי להמשיך קדימה
אםאת צריכה משהו
בשמלה אני יעזור

מוזמנת באישי..אפשר להתגבר! מכירה מקרוב כמה סיפורים עם סוף מוצלח...

תחשבו אתם על גלופה, לנו יש הכתרה על הראש...

הצוות בסניף שלנו עשה את זה בחודש ארגון... 

(לכו תחשבו על גלופה לנו יש חודש ארגון על הראש...)

אהעה על מי ראיתי אתזה??

איזה סניף אני?

חח היא פה?

אם מישי היתה משמה אז לא הייתי בודדה מהאזור

חמוד!!! ממש אהבתי

אנחנו צריכות עוד רעיונות...

 

בעיקר גלופות שמתאימות רק לשם של הסניף שלנו...

 

יש את החפורים: זה לא משנה מה כתוב בסוף זה יהיה פיג'מה.

אם את הראה אז: הראה לא רואים בעיניים.

הכתרה תשע"ו כי נמאס לנו להיות מקוריים.

יש הכתרה אז כותבים בדיחה.

לא רצינו לכתוב משפט עמוק כדי שלא תטבעו.

מה משותף ללחם, רבין וסוודר? כיכר לחם, כיכר רבין. אז מה קשור סוודר??? הכתרה תשע"ו עושים סוודר כי- קר!

 

את מכירה אותי ואפילו מאוד טוב.....

@חמודית! ו @קפיצית

 

יודעות מי אני?? 

מתרגשת שאני מכירה פה מישי..

מצאנו גלופה...

נ נח נחל נחלה מאחורה

ומקדימה כיפה של נחמנים עם כיתוב שוס להיות דוס..............

נכון חמוד????????????!!!!!!!!!!!!

על המזגן- הרוחות מתחזקות, וציור של רוחות עם פאות וכיפה גדולה...
או: המזגן דלוק עלי אבל זה לא לרוח האולפנא...
על התקרה תשבץ/תפזורת ענקית, ותכתבי כזה "לשעת הפנאי"...
אפשר גם לכתוב את המערכת על בריסטולים ענקיים כאלו..
על החלונות אפשר לשים בלונים ועליהם תאריכי יומולדת של כולן..

אולי פינת ביטוי עצמי? כל אחת כותבת/מציירת/מקשקשת משהו ותולים את היצירות של כולם על קיר ולמעלה כותבים "פינת ביטוי עצמי"...
או "הבדיחה השבועית/משפט השבוע"- משפט או בדיחה כיתתית.. ותתלו את זה על אחד הקירות... אצלנו יש וזה חמוד בטירוף!
או סתם קיר של מלא משפטים על לימודים או משפטים של המורות או בדיחות כאלה... שימו אז זה על קיר נגיש שאפשר להסתכל עליו שמשעמם בשיעור... אצלנו בכיתה עשינו וזה אחד הדברים

לכתוב על כל הכיתה משפתים מצחיקים ובדיחות

לשים חטיפים ולכתוב אנחנו אכלנו את כל זה אתם תואכלו את הלב

האדמור מסאטמר צמוד לרב קוק, כרגע יש התנגדות רצינית לזה בכיתה. אבל בעיני זה חזון אחרית הימים! 

מלא אבל מלא סטיקרים בכל מקום!

ומלא משפטי חיזוק על כמה שה" אוהב אותנו בכל מקום 

אני יוצאת..

באמת??! עם מי??!!

שציירו את הארץ ולמעלה שמו פתיל עם להבה כמו נר, והקטע של אצבע הגליל ממש התאים כמו שעווה.
וכתבו כל עוד הנר דולק...

לפתח תמונות של הכיתה ולטלות על אחד הקירות..

אפשר גם לצייר את הסמילים של הווצאפ ולפזר בכיתה...

עם סקוץ' מתחת ואת כל השמות עם סקוץ' וכל בוקר שמים איך אתה מרגיש היום

יש כל מיני דברים שאפשר לעבוד בהם ביחד-
מלצרות, חקלאות וכו'.
מלצרות- יש חברות שמספקות מלצרים לאולמות רציניים. תשאלי אנשים בסביבה שלך אם הם מכירים.
חקלאות- אם יש לכן כוח, אתן יכולות לפנות לכל מיני חקלאים במקום קרוב (או שלא, ואז תארגנו שינה באיזור וכו') ולשאול אם הם רוצים עוד עובדים לכמה ימים.
(יש לדוג' את הכרם בשילה, ששם עושים את זה..)

תקבעו ביניכן ימים מסוימים שבהם תצאו לעבוד כולכן, בין אם זה באותה עבודה כמו מלצרות וכו' או כל אחת במה שהיא רוצה.

אם זה לא מסתדר - תקבעו סכום מסויים שכל אחת צריכה להביא, אז היא תעבוד כשנוח לה ותשלם לבד.

חוץ מזה, אפשר להרים אחלה הכתרה עם תקציב לא גדול. זה דורש יצירתיות וחלוקת עבודה, אבל זה ממש שווה את זה

בהצלחה!

דוכן לימונדה.

אני ממש מבינה מאיפה שאת באה, 2 החברות הכי טובות שלי שנה מעליי ואני ממש מבינה! כי גם אנחנו קצת התרחקנו, ואני חושבת שזה בגלל שבכיתות יותר מוקדמות זה לא כזה ביג דיל אבל נגיד שנה שעברה הן היו בי"א וזאת מציאות שלא הבנתי כשהייתי בי'. זאת מציאות מנטלית שונה...אני חושבת שבגילאי תיכון זה יותר קשה.. אבל עדיין אתן יכולות לנסות להישאר חברות!! תיפגשו מחוץ ללימודים.. אולי היא בקושי אומרת לך שלום כי יש מין " גבול" בין הכיתות? אני לא יודעת איך זה בבית הספר שלך אבל יש בתי ספר שכל שנה חושבת ששנה מתחתיה נחותות ולכן אולי היא לא מרגישה בנוח.

משהו שלמדתי זה לדבר עם אנשים, אנשים לא יבינו מה קורה אם אני לא אספר להם, דברי איתה ספרי לה איך את מרגישה, שהתרחקתן ושזה קשה לך, אם היא באמת חברה אמיתית יהיה לה אכפת ואם לא.. אז היא לא שווה את זה ועדיף שתקיפי את עצמך באנשים שאוהבים אותך כמו שאת מקווה שעזרתי מלאמלא בהצלחה

האמת... אין בינינו כ"כ "גבול" כמו שאת מתארת. זתומרת, בכלזאת אנחנו בכיתה*** והם בכיתה**,

אבל אין בינינו פערים די גדולים, חוץ מהגיל.

(אני די חיבת לציין שהשכבה שלהם בכללי לא מי-יודע-מה מאוד בנות ממ.. נחמדות... {די סנוביות, קיצר} )

 

 

נראה לי שיהיה לי קצת קשה עכשיו אחרי היחס שלה לדבר איתה. זה ממש מרגיש לי שהיא כבר לא הסגנון שלי.

שאין לנו משו משותף.

 

תודה רבה רבה על העצה. 

(@הכל לטובה123,אני אשמח אם תחזקי אותי עוד קצת, את מזה עזרת לי עכשיו!!)

 

 

זה ממש ממש מובן שקשה לך לפנות אליה.. לפי מה שאני מבינה את פגועה, ולא רוצה להיפגע שוב וזה מובן לגמרי.. אף אחד לא רוצה להכניס את עצמו לסיטואציה מכאיבה.

והיחס שלה באמת נראה לא הכי.. נחמד אולי זה שהשכבה שלה לא נחמדות משפיע עליה.. מבחינת לחץ חברתי, שאר הכיתה לא אוהבות אתכן והיא נמצאת איתן כל יום וזה משפיע.. מה שאומר שאולי זה נטו בגלל בית הספר, הגיוני שזה בגלל לחץ להיות כמו כולם, ואולי פשוט היא השתנתה וכבר לא מבינה איזה בן אדם מדהים את.

בכל מקרה נראה לי כדאי לך לחשוב אם את רוצה "להחזיר" אותה כחברה או מעדיפה שלא. אם הנוכחות שלה גורמת לך להרגיש פחותה אולי עדיף שלא אבל אם היא ממש חשובה לך  ומעצימה אותך אז תנסי, אני יודעת שזה קשה לדבר איתה אבל זה ישתלם, או שהיא תבין אותך ותחזרו להיות חברות ואולי אפילו יותר טובות או שלא.. ואז תביני סופית שבעצם את לא צריכה אותה בחיים... וכנראה זאת הדרך של ה' להראות לך את זה

שמעתי משפט ממש ממש יפה שאומר : you are who you surround yourself with  שאומר שאת מי שאת מקיפה את עצמך איתו ( נשמע ממש עילג בעברית סורי)  אבל זה אומר שמי שאת מקיפה את עצמך איתו משנה אותך, ואת צריכה אנשים שיחזקו אותך ויהיו שם בשבילך ואם הם לא שם נטו בשבילך וכי הם אוהבים אותך.. עדיף שלא יהיו

ממש מוזמנת לשלוח לי הודעה באישי ( נראה לי ככה כותבים פה.. אני דיי חדשה) 

מי שהיה השכן שלי הוא היה גדול בשנתיים, היינו כל היום ביחד ממש כל הזמן, ואז הוא עבר דירה לשתי רחובות ליד וגם בהתחלה היה כרגיל כמו מקודם כל הזמן ביחד, ולאט לאט התנתק הקשר עד שהיה תקופה שבקושי דיברנו, ואז אחרי דיי הרבה זמן פתאום התחלנו להיות שוב בקשר אומנם לא כמו פעם, אבל אנחנו בקשר טוב.

נחייה ונראה.

(למרות שההתעלמות המשמעותית שלה ממני ממש מעידה בשבילי על כך שכנראה שגם אם נחזור להיות חברות זה לא יהיה מושלם.) [אם הבנת את החירבושים שלי]

עם בגרות.
ואל תוותרי לעצמך ותיצאי משיעורים
זה הופך בסוף להרגל שקשה לצאת ממנו.
(מנסיון)
תנסי אולי להתאורר על חשבון שעורים לא חשובים לבגרות..

זה מה שאני עושה בדרך כלל

בבוקר אני מחליט מאיזה שיעורים אני מבריז ואני מבריז רק מהם (או לא מבריז..) ככה זה יוצא יותר מסודר

מצחיק... "בא ניראה מה יש במערכת היום...אוקיי שעה ראשונה אני לומד כל השאר לא חשוב אז אני כבר אלך הביתה"

 

אבל באמת שלא כדאי לך להתרגל להברזות. ות'אמת שזה אחלה רעיון להבריז רק משיעורים לא חשובים אבל כדאי לך לאט לאט לחזור לגמרי ללמוד...

 

שיעןרים חשובים זה בעיה אצלי בקטע הזה כי אני מחשיבה את מתמטיקה לשיעור לא חשוב...

חשוב גם שתהיה מסגרת. סתם להבריז מכל מה שלא רוצים זה סבבה, אבל צריך לזכור שכל דבר יש ברירה.

בעצם, רק אם את ממש מרגישה שאת לא יכולה - תבריזי, אבל כהרגל ובלי סיבה (כמו להחליט בתחילת היום, בלי קשר למצב רוח וכו') לא טוב.

לפעמים באמת יש את הימים שכאילו אין לי כוח ואני חייבת אוורור אז משתדלת לצאת באמת משיעורים שלא ממש עושה בהם משהו .. אבל באמת בזמן האחרון אני ממש משתדלת פשוט לקבוע משהו לאחרי בית הספר , משהו שאני ממש אוהבת כמו מעיין ישר אחרי או איזה משו עם טבע וזה באמת ממש כיף (: אבל אני בי"ב אז השעות והכל זה אחרת אולי חחח

אני לא מבריזה כי אני פוחדת על התעודה ועל החומר שאפסיד... אבל אני פשוט חייבת אוורור! והרבה אוורור...

אז כל היום בערך ניסיתי למצוא לעצמי פתרון... אבל אני לא מוצאת!

אני החלטתי שאני לוקחת יום חופש(בערך פעם בשבועיים) וביום הזה אני ממש מתפרקת ועושה מה שאני רוצה, מטיילת, מכינה אוכל שווה, ממש מתפרעת... זה ממש עוזר... ככה לא מפסידים הרבה מדי שיעורים

אם אני אפסיד אחת לשבועיים יום שלם אני לא אצליח להשלים את החומר!! פשוט מתקדמים אצלנו ממש מהר...

בישביל להתרענן אבל לדעת לשלם את המחיר ולהשלים את החומר שלמדו בכיתה.