פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 688)

לי זה עולה רק 300
תימסרי דש לחברות שלי
ללכת לטייל עם חברות ללכת לפרקים על האש משפחה וכאלה

אם קיבלת על עצמך אז בכל מקום את צריכה להקפיד על זה...

כשרק בנות רואות אותך, מה הבעיה הגדולה?
זה כמו שבברכה או חוף נפרד את יכולה להיות גם עם בגד ים.
ככל הידוע לי אין איסור שהחברות שלה יראו את הרגליים, אסור שגברים יראו.
השאלה באמת אם בטוח שיהיו רק בנות סביבה כל הזמן.

אם כן- אז לעניות דעתי מותר גם בלי גרביים אבל אם קבלת על עצמך ובמקומות אחרים את לא הולכת בלי גרביים אז שימי..

אבל נראה לי שאם קיבלת על עצמך "ללכת תמיד עם גרביים"- אז תצטרכי ללכת עם גרביים.

העניין פה זה שהתחייבת (אולי נשבעת), לא הצניעות.

של הגרביים.. אז אני שואלת אם לפי הלכות צניעות צריך לשים גרביים גם ליד בנות...?

אני קיבלתי על עצמי בלנ"ד והפסקתי מסיבות כלשהן...

איך שאת מרגישה.

 

בס"ד

לא יהיו משם שומרים?

מאבטחים?

מערי"ם

אני לא מבין בהלכות האלה...

מקסימום גרביים שקופות, לפי המשנה ברורה את לא צריכה בכלל...

סתם תהיתי לעצמי

אם נגיד נעלו אותך במקום כל שהוא ויצרת קשר עם מישהו ויודעים שאת שם אז זה לא מלחיץ, וזה קרה לי שעלו את את הסניף והייתי בפנים.. ופשוט עד שפתחו עברתי על חוברות הדרכה של החמש שנים האחרונות. .
אבל כשאף אחד לא יודע זה ממש מלחיץ, נגיד קרה לי שנתקעתי בשירותים בהר הרצל, והייתי שם עשר דקות וצעקתי ולא שמעו עד שעבר עובד ניקיון שבא לשים נייר ופתח לי וכבר חשבתי שאני הולכת להיתקע שם כל היום..

נתקעתי בשירותים של הבריכה, פשוט צרחתי הצילו ואף אחד לא שמע.
היה מחריד.
בסוף טיפסתי על הידית החוצה מעל הדלת של התא. ילדה ספורטיבית.


אבל נגיד להיתקע לילה בסטימצקי או משהו כזה נשמע לי סבבה פלוס.

ולא ידעתי לשחות

להיתקע ב3 בלילה בכביש ראשי נקרא?!

והסיפור?
איש מטומטם שמידותיו גדולות מהממוצע החליט שהוא נכנס למערה צרה מאוד. הוא נתקע, מה שאומר שאנחנו נתקענו מאחוריו. בפרק הזמן שהיינו תקועים בין לבין בתוך מקום צר, חשוך, חנוק וכו טרחה אישה מטומטמת להשמיע באוזני בקול שלו ובטוח, והייתי יחסית קטנה אז, משפטים כמו "וואי וואי מקום כזה קטן, כל כך הרבה אנשים, עוד רגע לא יישאר כאן טיפת חמצן." מקסים.

אז אולי זה טראומה ואולי לא, אבל מאז גם לנעול אותי בחדר רגיל לחלוטין, גדול, מאוורר, מלא אור ושירים רגועים לא יהיה צעד חכם.
סיפור מצחיק קטן שקרה לי לפני קצת זמן?
הדרכתי שבת, היינו במקום מעפן, דלתות גרועות, בבוקר הייתי לבד בחדר, חברה שלי חזרה ממקום אחר ורצתה להכנס לחדר אבל לא הצליחה לפתוח את הדלת כי הידית מעפנה, חצי מהזמן שהיא ניסתה לסדר את הידית, היא הייתה צריכה לצרוח אלי שהייתי בצד השני, עדי תנשמי ותרגעי כבר...אה. ולמי שמדמיין את הסיטואציה, לא צרחתי בפאניקה.

בשירותים, באיזה בית כנסת בטיילת של טבריה... זה מלחיץ אם אתה לא יכול לצאת, כי אפשר להיתקע שעות.

מעלית מפגרת שיש בבניין. אבל זה לא היה בגללה..

 

עליתי עם אחותי שהייתה בגן(כיתה ג' שלי +-) והרצועה של התיק שלה נתקעה כזה מבחוץ(מסובך להסביר)

 

לחצנו לקומה שלנו, המעלית מתרוממת והופס נעצרת וחוזרת למקומה. ככה כמה פעמים עד שהבנו את זה. מבאס.

 

נסיתי לחתוך את הרצועה אבל היה לי רק מפתח ביד..

 

קיצר לא יודע כמה זמן אנחנו שם בוכים וצועקים ואנשים מזמינים את המעלית וזה לא עובד להם והם דופקים שם כדי שנשחרר אותה..

 

זיהינו את אחת מהשכנות שלנו בבניין וצעקנו לה שתקרא לאבא שהיה בחנייה עם הרכב.

הוא ועוד איזה טכנאי מעליות שהיה גר בבניין ניסו לשחרר מלמעלה עד שהרצועה פשוט נקרעה והצלחנו לעלות..

 

מאז ועד גיל 15 בערך לא עליתי במעלית! אחר כך זה די עבר לי.

 

וכמו עדי, מקומות סגרוים וחנוקים/צפיפויות זה דבר שאני ממש לא מתחבר אליו...

אבל ברגע זה אני תקועה במיון (כמלווה) ומשעמם לי

רפואה שלימה!!!

למה?

ב"ה הכל טוב והיא השתחררה

ננעלתי בשירותי שעה וחציו! כי המפתח לא פתח לי את הדלת הזעקתי את כול העולם עד שהאב בית בא ופתח לי את הדלת  תוך שנייה ... הרגשתי מפגרת למרות שמלא אנשים ניסו לפתוח אותה ....

    מאז אני לא נכנסת לשירותים...

מזל שיש לי מפתח 

 

לא מאמינה לכאלה דברים.

כאילו מין הסתם גם את קיבלת את ההודעה הזאת ממשהו שקיבל ממשהי שקיבלה מהאמא שקיבלה מהשכינה שקיבלה מהבעל שקיבל מהשכן שרק רצה למתוח אותו... משהו כזה... אקיצר! אם מביאים לי ממשהו שבאמת זה קשור אליו ולא הודעת שרשרת אני מתפללת...

אם בכול אופן זו תינוקת אמתית אז רפואה שלימה במהרה...

הלחיצו עד אימה שישבתי וקראתי תהילים כמו מג'נונה ובסוף זה היה סתם... אי אפשר לדעת...

והתפילות לא ייזרקו לפח נכון?! הם בטוח ישפיעו על משהו!

אני בטוחה שזה מועיל!!!!!!! אבל פשוט אני אומרת שלפעמים הכול שטות... ולא להילחץ שאם אני לא אקרא עכשיו את של הספר תהילים שלאותו יום בגללי הילדה תמות...

מסכנה סבתא שלי ... זוכרים שמשהו ביים חטיפת חייל? אז כשסבתא שלי קיבלה על זה הודעה בוואצאפ היא כל כך נבהלה שהיא קראה את התהילים כשהיא כולה רועדת וחוששת לגורל אותו חייל... אז תגידו שלא עובדים על אנשים בזה שילדה חולה-מה אם זה חייל חטוף אז מותר להמציא?!

תשאל בפורום ציור ורישום יש שם מלא ציירים

תנסי לדון אותה לכף זכות תזכרי שגם היא בת אדם עם שריטות וקריזות. 

אולי תנסי לדבר איתה או עם אחיך..- לא נראה לי שזה יזיק.

בהצלחה.

כמעט כל דיבור שלו זה ציני.. והיא חושבת שהעולם אוטופי לגמרי! היא באה ממקום אחר וקשה לי לדבר איתה...יש לנו שיחות רדודות רדודות..

והם ממש צודקים..

אהלן

אנסה לתת כמה עצות.

ראשית - אני גם כן אח לאחים נשואים ומכיר את הנושא הזה מקרוב.

 

יש כמה דברים שאת יכולה לעשות. 

חלק מהמהלכים דורשים אומץ מסויים וקשים נפשית אבל יכולים להיות שווים את זה.

עלינו לבלוע את הצפרדע, להבין שהעולם לא סובב סביבבנו, בטח כאחים קטנים, ושזה יגמר.

כרגע אנו מתפקדים כ"משרתים" ובעצם עושים בשבילם כל מה שהם עושים.

בגלל שבדרך כלל גם פחות מקשיבים למילה שלנו, רצוי להפעיל את ההורים ולדבר איתם על זה הרבה. 

 

המעשה השני עלול להשמע קצת מוגזם אבל זה אמיתי. 

נסי למצוא תעסוקות מחוץ לבית; חברות, סניף, התנדבות, ספורט וכו' ככה את גם מרויחה לעצמך מה לעשות וגם פחות מרגישה מסונג'רת בבית. 

 

אשתף אותך בניסיון שלי. 

אחים גדולים עלול להיות דבר מעצבן מאד ומציק ולא תמיד מבינים איפה בדיוק זה הוגן.

אנחנו צריכים תמיד לזכור שהעזרה הזו מאד חיובית ואם היא לא עוברת את גבול הסינג'ור והניצול היא מצוינת ולכן לפני שאת כועסת ומתרעמת כדאי לעשות חושבים האם באמת זה כזה נורא או שסך הכל את פשוט לא רגילה לעשות כ"כ הרבה בבית...

 

גם כשהעזרה הזו עוברת את גבול הסנג'ור יש מה לעשות ואם את אדם מספיק בוגר ויודעת לעמוד על שלך באסרטיביות בלי להתבכיין או להשמע קטנונית, זה גם יהפוך אותך לבוגרת יותר ויעשה אותך עם יותר עמוד שדרה ויותר יקשיבו לך.

 

בהצלחה רבה. ותזכרי שיהיה בסדר ושתפילות יכולות לעזור. 

 

 

באמת תודה הייתי בחתיכת קריזה מקודם.. תודה שספגתם אנרגיות של כעס בשביל מישהי שאתם לא מכירים! אתם אחלה באמת תודה!

תנסי להיות חברה שלה ככה גם לך יהיה כיף כי סוג של תגורי עם חברה וגם לה יהיה יותר נעים...
ככה תרגישי גם יותר כיף לעזור לה...
וגם מה שמוטי גולדה אמר באמת אם זה ממש מציק לך להיות מחוץ לבית הרבה זמן..

את תהיי הראשונה שאעדכן. הלוואי

אסור לבנות בלילה.
ובכל מקרה יקח קצת זמן לישר ולהכין את השטח.

כמו ציצית שיורדת מהשמיים וציצית שאני מכין.
איזה מהם כשר?

הבנתי מרב שאומר שאנחנו נבנה- שכשכתוב שירד מהשמים הכוונה זה קירות מוכנים ממנופים, אתה עם הדעה הזאת?

אוקימתות מענינות יש היום...

הדעה היחידה שסוברת שבית המקדש ירד מהשמים זה שרש"י מסביר את הגמרא אז הוא אומר את זה.

זה לא אומר שדעת רש"י היא שבית המקדש ירד מהשמים.

רש"י ברוב גדלותו מפרש לנו את הגמרא מבלי להתיחס לקושיות משאר הש"ס.

קרויזר אם יש נ"מ, והוא אמר את זה חצי בצחוק...

כשזה יקרה לא משנה מתי תודיעו לי!
תודה צדיקים!

אם בקולו תשמעו

כל הכבוד!

עם כל הקולות והשישית ובשביעי הוא בא

ועם הפרה האדומה 

והצמדי האותיות מהתורה

השאלה אם השיכנה פה..

לוידעת אבל הוא עובר כזה מוזר..
לי פחות היה הקטע הזה של החורבן והכל יותר ניסיתי לעבור את הצום בשלום בלי מים...
מדי פעם כן חשבתי כזה על החורבן והאבל וכאלה אבל כל פעם אחרי צום אני מרגישה שלא השגתי את המטרה ל הצום...

 כמה נק' שחשבתי עליהם... לדעתי זה מענין מומלץ לחשוב על זה  

היהדות עושה כל דבר בשביל מטרה מסוימת, שימו לב שהחטא הראשון שקבע את תשעה באב כיום אבל הוא שלאחר חטא המרגלים עמ"י בכה בכי חינם.

חורבן הבית עליו אנו מתאבלים נחרב בגלל שנאת חינם.

היהדות רואה ערך במשמעות שיש מאחורי המעשים שלנו...

 

כל יום צריך לזכור את חורבן הבית וכו', אז מה המטרה של ט' באב?? 

ט' באב הוא יום שנקבע להתעמקות באבל שאנו אמורים לשאת תמיד. אבל המטרה היא שזה יוביל למשהו, שזה לא ישאר אבל 'חינם'. 

יום שאמור לחזק את נק' המוצא של השאיפה שלנו בנושא הצער והפעילות מתוך כוונה לתקן..

יש יום אחד שאנחנו מחדדים את החוסר על מנת שהרגשת החוסר לא תעלם בתוך השאיפה ועמל לתיקון שאנחנו אמורים לשאת כל יום..

 

 

אשמח לתגובות!!

אהבתי את המחשבה הזו על תשעה באב..זה ממש הופך את היום הזה ליותר משמעותי!!
תודה!!....

לפעמים דברים זזים לאט... אבל זזים

גם אצלי אגב לא יותר טוב 

בתכלס לא עשיתי שום דבר משמעותי ביום הזה..
אולי אפילו פחות מיום רגיל בגלל שהייתי פחות פעילה בגלל הצום..

שאני ירגיש שבסוף הצום עשיתי משו ולא סתם ישבתי כמו בטטה עד שייגמר הצום

חח סתם..
אפשר לומר קינות, ללמוד על חורבן הבית, למה הוא חסר, להכי בגדים למשיח..

חבל שלא חשבתי על זה לפני הצום...לוידעת למה לא עשיתי את זה..

בשביל לתקן את העולם-
צריך לתקן את עצמנו 
את בטח מכירה תסיפור עם
הילד והפאזל.
אחד שהרכיב פאזל
בצד אחד היה עולם
ובצד שני- תמונה של אדם.
והסיפור על זה שאמר שהוא רצה לתקן את העולם- ירד למדינה- לעיירה- לשכונה-לרחוב- למשפחה- לעצמו.
יעני- בשביל לעשות תעולם למקום טוב- צריך להתחיל בקטן.
בשביל להיות מאמינים בדרך שלנו- במטרה שלנו- צריך להבין מה אנחנו ומי אנחנו.
 אותו דבר ביחס שלנו לה'. 
כדאי לתחזק אותו כל הזמן.
יש כל מיני דרכים- ספרים/ לראות שיחות/ לשמוע שיחות/ למוד עם חברות/ 
עשייה- לפעול במשהו טוב באידאלים שלו, לעשות טוב לאנשים/ לסביבה...
בהצלחה!
כמובן "לבנה ללבנה מצטרפת"...
 ו "כל מעשה טוב הוא אבן למקדש"...

בעזרת ה' נעשה ונצליח!!..

אני לא חושבת שאני יכולה לבוא אבל מי שכן שיבוא!!!

שאתם נוהגים לפיו. אבל אם בתשעת הימים לא היה מותר אז למה שעכשיו כן?!

אהל לא נטרא בזכות זה שלא נרדמתי קמתי מאוחר 

מצחיק אותי שאתמול בשתיים בלילה היה חבורה של אנשים קצת מעל הכותל שניגנו עם גיטרה ושרו שירי חורבן...

כע זה חמור הלוואי שה יסלח לי