פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 689)

/My/IM/lmf_.aspx#s#1

משחקי הרעב ראית, בנדוד?

אם כן יש לי....

טוב,יש כמובן את קמצא ובר קמצא אבל הוא מוכר מדי..ויש את המסע של רבי ברוך(סיפור ארוך אז אין לי כח לכתוב אותו אבל הוא נמצא באתר של חבד:he.cha bad.org יש שם הרבה סיפורים על תשעה באב...

אם את צריכה עוד רעיונות לסיפורים או יצירות,אז יש לי....

סיפור ליום ירושלים. - נוער וגיל ההתבגרות

כל שנה זה היה בסביבות חנוכה. יכול להיות שכתוב באתר..

אני לא יודעת מתי חנוכה השנה באיזה ימים והכל.. אבל באיזור של נר שמיני ככה.. לפחןת אצלינו.. איזה יום בשבוע מתחיל נר ראשון??

הנה זה-משיח
עומד ולא מגיע.
למה?

אומר הריי"צ (הרב יוסף יצחק)
בגלל "כתלנו"...
אנחנו יוצרים כותל מרחיק.

בואו נמוסס אןתו
בקירוב להשם...

-אל הלחם.
מדוע משיח לא בא גם תמול גם היום?
אל הלחם- משום שאנו עסוקים בלבקש על לחם ופרנסה....

ר חיים מצאנז

כאילו אם זה אלכוהול או אנערף

 

חח אני פחדנית אינמלעשות

אבל אל תיטעמו זה מגעילל חח

תשתה אז גם בשבילי

אנחנו בבית קנינו אתזה פעמאחת ואמא שלי כמעט נחנקה מהגועלללללללל!!!!!!!!!!!!1 לא לקנות הבייתה סכנת מוות...

(סמיילי קורץ...)

חחחח תודה על ההודעה המאוחרת

ומלא דברים בשקל ממקס סטוק

את יכולה לעשות להם באולינג מבקבוקים

או גלי ים שכל אחד מחזיק קצה של סדין ויש באמצע כדור ומי תופס

לראות מה יש שם, ורעיונות כבר יתחילו להתגלגל לך...
זריקת עידוד-מזרק כזה עם סוכריות עוגה
צפצפה/משרוקית או משו שעושה המון רעש למסלול(קצת הקרבה עצמית...)
אחת מתפילות הדרך הנפוצות
נשיקת פרידה מאמא בהתחלה/מהמחנה בסוף-גומי בצורת שפתים...
תראי אם יש פה משהו שיעזור לך-http://www.hefer.org.il/Media/Doc/noar/%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%94/%D7%A4%D7%A0%D7%A7%D7%A1_%D7%90%D7%A0%D7%A0%D7%A1-_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%A7%D7%A1!.pdf
ב"הצלחה!

הדלקת נרות, להימנע מלהדליק אש וכו'
לדעתי כדאי לעשות את זה בהדרגתיות עם ליווי של רב/מרכז שיתמוך בך ותוך כדי לימוד על ההלכות והמהות של השבת.

המון בהצלחה

תחילה תיקחי דברים קלים. יותר בכיוון של "עשה טוב" ובליווי של רבנית או אישיות תורנית כלשהי שתעזור לך בהמשך תתחילי לשמור גם על "סור מרע".

 

בהצלחה!

לכתוב לקרוע למחוק

לבשל..

ענו כבר הכל... ללמוד הרבה על המהות של שבת, מה זה אומר? ולמה? ולהתחיל בקטן, לאט לאט... כדאי גם להתחיל עם דברים שאת יותר מתחברת אליהם

[ג] בזמן שאין בית המקדש קיים, ואין לנו מזבח כפרה--אין שם אלא תשובה. התשובה מכפרת על כל העבירות: אפילו רשע כל ימיו, ועשה תשובה באחרונה--אין מזכירין לו שם רשעו, שנאמר "ורשעת הרשע לא ייכשל בה, ביום שובו מרשעו" (יחזקאל לג,יב). ועצמו של יום הכיפורים מכפר לשבים, שנאמר "כי ביום הזה יכפר עליכם" (ויקרא טז,ל).

ט [ד] אף על פי שהתשובה מכפרת על הכול, ועצמו של יום הכיפורים מכפר--יש עבירות שהן מתכפרין בשעתן, ויש עבירות שאין מתכפרין אלא לאחר זמן. כיצד: עבר אדם על מצות עשה שאין בה כרת, ועשה תשובה--אינו זז משם עד שמוחלין לו מיד, ובאלו נאמר "שובו בנים שובבים, ארפא משובותיכם" (ירמיהו ג,כב).

י עבר על מצות לא תעשה שאין בה כרת ולא מיתת בית דין, ועשה תשובה--תשובה תולה ויום הכיפורים מכפר, ובאלו נאמר "כי ביום הזה יכפר עליכם" (ויקרא טז,ל).

יא עבר על כרתות ומיתות בית דין, ועשה תשובה--תשובה ויום הכיפורים תולין, וייסורין הבאין עליו גומרין לו הכפרה, ולעולם אין מתכפר לו כפרה גמורה, עד שיבואו עליו ייסורין; ובאלו נאמר "ופקדתי בשבט, פשעם; ובנגעים עוונם" (תהילים פט,לג).

יב במה דברים אמורים, בשלא חילל את השם בעת שעבר. אבל המחלל את השם--אף על פי שעשה תשובה והגיע יום הכיפורים והוא עומד בתשובתו ובאו עליו ייסורין, אינו מתכפר לו כפרה גמורה עד שימות, אלא תשובה ויום הכיפורים וייסורין שלושתן תולין ומיתה מכפרת, שנאמר "ונגלה באוזניי, ה' צבאות: אם יכופר העוון הזה לכם, עד תמותון" (ישעיהו כב,יד).


זה מהלכות תשובה לרמב"ם

אבל אם הוא חוטא מידי ה' לא יאפשר לו לחזור בתשובה

גם אם הוא ירצה.

 

ועל הפרשה של הרב מהצפון- אין על מה לדון

בזה כל עוד הוא לא מתחרט או משהו

 

תשובה היא מתחת כסא הכבוד, כלומד היא עוקפת את כל הכללים, תמיד אפשר לתקן.... ואולי מיתה זה לאו דווקא  מיתת ב"ד?

כולל לישון ;)

תתפלאי.

אבל לישון מס' שעות נורמלי בלילה זה באמת נחמד (יותר מ5 שעות..)

לעבוד, להתנדב, ללמוד איזה משהו שתמיד רצית (ריקוד נגינה אומנות משהו...) אמ.. לטייל!! לקבוע עם כמה חברות יאללה!! היום יוצאים למעיין.. אמ.. לבקר חברות שלא ראית הרבה זמן.. לעשות דברים שלא היית עושה כשיש לך לימודים על הראש...
אפשר גם להשלים שעות שינה אבל לא להגזים חח
הלוואי וננצל אותו טוב כי אני שונאת להגיע לסוף החופש בנאחס שלא עשיתי כלום ...
ואי.. בהצלחה!!

להשתגע

לבדוק קצבות

לצבור חוויות

ליצור

לשבור

לעשות כל מה שבא

דברים שתוכל לספר אליהם

דברים שתוכל לשכוח

 

 

 

לקחת פסק זמן כדי להתאפס ולהתנקות ולצבור כוחות מחודשים

כתבו פה לפגוש חברות!!!

אולפניסטית גאה וחיים תותים!!!

נראלי שהחופש קודם כל כדי לישוןן (ישנתי אתמול 12 שעות) ...גם בשביל לרענן ת'ראש (תשאלו את האלה שסימו כיתה י"א ) וגם להשלים פערים אם יש..

אני אישית ב"ה מקבל תגבורים ומשפר מ3 יח"ל ערבית ל5 יחידות..

וגם לומד לפסיכומטרי שבעז"ה אעשה בחוף החופש...וגם נהנה עושה טיולים יוצא עם חברים ומבלה מתנדב...

אין על חופש

כשמשעמם אני מפנטזת על הפסקה רגילה בבי"ס... בעיקר שעזבתי את חברותי הנחמדות (סוף ח') ואני מתגעגעתתתתת!!!!!!

 

לא מדובר כאן באיזו מצווה באיזה מצווה דאורייתא שיש לה סיבה נעלה או משהו כזה,

אין שום בעיה לומר שחופש זה סתם, סתם, סתם.

 

כשהייתי בגיל היסודי, לא למדתי כמוכם בבית ספר של משרד החינוך, אני למדתי ב'חיידר' של חרדים.

שם לא היה חופש אף פעם.

לומדים בקיץ, בחורף, בפורים(!!), בחול המועד, ומי שגר באיזור אפילו בשבת.

חוץ בתשעה באב שאסור ללמוד בו וביום כיפור לומדים כל יום.

בחיידר לא שמעתי מי שמתלונן על הלימוד האינטנסיבי, החופש לא היה חסר לאף אחד. להיפך, הרגשנו שיש לנו זכות גדולה בכך שאנחנו לא מבטלים תורה בשביל כל מיני סיבות הזויות (לא ללמוד שלשה שבועות בחודש אב זה הזוי!!!)

 

עכשיו אני לא חרדי, יש לי חופשים (יצאתי אתמול), ואחרי שהייתי בשני מקומות, אחד עם חופש (הישיבה) ואחד בלי, ונפגשתי עם שתי האפשרויות, אני יודע בבירור שהרבה הרבה יותר טוב בלי חופש.

 

לא חבל על החודש הזה???

לדעתי, החופש נועד בעיקר בשביל לנוח, לנקות את הראש, להתרענן, ולתת קצת זמן לעצמך לפני שאתה נכנס שוב פעם למציאות הנמרצת של מבחנים, עבודות ושיעורי בית. לדעתי אם אתה תלמד כל יום חוץ מיו"כ ותשעה באב, (כמו שכתבת כאן) בשלב מסוים אתה פשוט תרגיש שחיקה. בן אדם צריך לפעמים מנוחת הנפש, והחופש נועד בדיוק בשביל זה. אני מדברת גם על "בין הזמנים" של כל בחורי הישיבה. כשאח שלי יצא ל"בין הזמנים" בקושי ראינו אותו בבית, כי הוא כל הזמן טייל. ואמא שלי בשלב מסוים זרקה איזה משפט-"זה חשוב, כדי שהוא יחזור ויהיה לו פחות קשה." משהו כזה... וכן, חופש נועד גם סתם בשביל לעשות כיף, לטייל, להתנדב, ופשוט להנות מהיומיום בלי לחשוב על כל המבחנים/שיעורי בית/עבודות שעוד נשארו לך עד סופשנה. 

על לימוד תורה זה נכון.

הוא מרחיב את הנפש, נותן הרגשת סיפוק, מרגיש זכות אמיתית.

 

אבל בוא נגיד תאמת.. לימודי החול בביה"ס ובאולפנות הם גם ככה מריחת זמן אחת גדולה. אז אין שום סיבה שלא לאפשר את החופש, בעיקר לאור העובדה שאל מול היתרונות שבחוסר בחופש, עומדים גם יתרונות של להשתחרר מהלימודים, להעמיק קשרים עם אחים, בנדודים, סבא וסבתא, להתנדב, לבנות לעצמך סדר יום, לעבוד, לעשות את מה שאתה רוצה באמת, (לפנימסטים - להיות בבית), לנפוש, וכו.

 

זה לא שלחופש אין שום יתרונות. בוודאי שלימוד התורה עולה על כולם. אבל בלימודי חול? אין שום סיבה למרוח עוד חודש בשנה.

 

למרות שאוסיף ואגיד שבעיני, היכולת לפתח לעצמך סדר יום, לארגן דברים, להשתעמם, ללמוד לנצל את השיעמום, לפעול לעשייה חיובית, לעמוד בהחלטות - אילו דברים שמתפתחים מאוד בחופש, והרבה פעמים אי אפשר בלימודים. כמובן שגם ככל שהאופצייה לנצל לטוב יותר גדולה כך גם האופציה לנצל לרע יותר גדולה - כי זה אומר שיש יותר יכולת לאדם עצמו להביא את מה שהוא רוצה.

אבל מי שמצליח, בעיני - זה דבר שאי אפשר ללמוד בשום בית ספר, גם לא במשך 20 שנה.

 

ואני מעריכה את זה מאוד!

אבל לרוב האנשים ממש-ממש קשה לחיות ככה.

ואגב, זה ממש לא ככה בחיידרים שאני מכירה, ואני מכירה כמה וכמה.

אולי בחיידרים שאת מכירה יש חופשים. בכל אופן, אצלנו כ-ו-ל-ם היו מרוצים, כנראה זה רק עניין של הרגל.

כמו שאם בן אדם התרגל לעשן הוא כבר לא יכול בלי זה, אולי ככה זה גם בחופשים. אם מישהו התרגל לחופשים הוא כבר 'מכור' ולא יכול בלי. די חבל שככה מרגילים את הילדים בבי"ס. אצלנו לא התרגלו לחופשים אז גם לא היינו צריכים את זה.

יותר מזה, מי שלא נכנס להרגל המגונה הזה, החופש יהיה לו לעול. עזבתי את החיידר שבועיים לפני תחילת הישיבה, זאת היתה פעם ראשונה שיש לי חופש לא ידעתי איך לאכול את זה.. זה היה סיוט!!!

 

נ.ב.

אחרי 4 שנים בישיבה קטנה גם אני נפלתי בזה. היום לא נראה לי שאני אשרוד הרבה זמן בלי חופש..  

מילים: הרב מנחם פרומן לחן: שלמה גרוניך

 

חֹפֶשׁ! חֹפֶשׁ! לֹא לַעֲצֹר שׁוּם דָּבָר. 

חֹפֶשׁ! חֹפֶשׁ!  לֹא לְדַכֵּא שׁוּם כּוֹחַ. 

לִלְבֹּשׁ צוּרָה וְעוֹד צוּרָה. 

לְהַגִּיעַ לְעוֹד מָקוֹם וְעוֹד מָקוֹם. 

לִזְרֹם לְכָל הַכִּוּוּנִים.

 

לְאָן נֶעֱלָמִים כּוֹחוֹתַיי?

הִנֵּה אִבַּדְתִּי אֶת צוּרָתִי. 

אֵינֶנִּי מַגִּיעַ לְשׁוּם דָּבָר.

אֲנִי נִשְׁפָּךְ אֶל הָאַיִן.

הָעֲיֵפוּת מְטִילָה עָלַי רֶשֶׁת. 

הַזְּמַן שֶׁלִּי נִגְמַר.

הַאִם יֵשׁ אָפִיק אֶחָד עָמֹק וְחָפְשִׁי?

 

מהי בכלל המטרה של הלימודים?

כי מה האופציות האחרות?

אבל צריך שלא נשיג ח"ו את ההפך מהמטרה

כולה לדבר. אין הבדל בין פה לבין המציאות

דיון(ון) מעניין לכם

איך שמעתי מישהו אומר?
"צ'אט לא נחשב דיבור"
זה לא דיבור אין פה יחוד, אין קרבה, אני מסכים שיש מקום להחמיר,
אבל..

וחוצמזה שגם במציאות אני אדבר, אם אני צריך משהו? למה לא?

זה רק אם צריך משו?

ולפעמים גם התכתבות וירטואלית יוצרת קרבה ומשיכה... ומחשבה לא טובה,גם אם לא מכירים.
אני לא מדברת ולא מתכתבת עם בנים נקודה.

בס"ד

לא כל דיבור הוא בעייתי.

כל עוד אתה לא יודע איך האישה נראית אין בזה בעיה.

רואים את זה בשירת נשים שאם אתה לא יודע איך היא נראית אז יש המון מקון להקל  כי אתה לא תתאוה אליה.

ולכן זה לא יותר מחשבה לא טובה.

אני מדבר עם בנות רק בדברים שקשורים באמת לסניף או רציניים, ולכן גם פה זה נכלל בהגדרה הזאת.

 

פשוט ברח

אני אישית כן מדברת עם בנים ביום יום.
וגם פה בערוץ אבל בשני המקרים אני לא מדברת סתם ככה.. בדרך כלל זה על נושא מסוים וכדומה..
חוץ מזה בעיניי אין בעיה ליצור קשר עם בנים (במקרה שלי שאני בת) כשהמטרה ברור, ויש לי גבולות מסוימים שאני ב"ה עומדת בהם שאני לא חוצה אותם..

או יותר מדיוק "לא כל כך" כי מדי פעם כן יוצא לי
כי פשוט פחות יוצא לי.
תכל'ס גם אם בנים אני מדבר יותר פה מבאמתי..
ואני כן חושב שיש הבדל גדול בין המציאות לפה.
מה שחז"ל גזרו זה כדאי למנע גילוי עריות שזה החברה ממש ופה אין חשש כזה בשונה מדיבור ואינטרקציה באמיתי.

אם צריך משהו אין ספק שאני ידבר.
אני מדבר על מעבר לעניינים טכניים נטו שברור שאין בעיה

זה איסור חמור ביותר
מופיע בכל פרשה בתורה
אין פרק גמרא בלעדיו
ואפילו סעיף בשולחן ערוך
אז איך אפשר?!?
וחוצמזה הצד השני זה חפץ זה לא בני אדם
ראיתם פעם בני אדם מדברים עם חפץ??

אני מדברת פה עם בנים יותר מבמציאות.. אבל לא יותר מידי.. כי פה אני לא מכירה אף אחד והם לא מכירים אותי.. חוצמזה אני לא בסניף ואין לי ממש עם מי לדבר במציאות.. חוץ מבני דודים (שהלכתית הם נחשבים זרים) וחברים של אח שלי..

בערוץ עוד ניחא
אבל במציאות ?? שומו שמיים ותרעד הארץ
בנים שוטים שמחללים שם שמיים ברבים
ומטמאים את כבודה של מלכות.
אוי לנו מעשות כדבר הזה. להיטמא ולהתערבב עם בנות ישראל .

אפעם אי אפשר לדעת מתי אתה ציני ומתי לא..

בס"ד

 

להפסיק.

אולי רק אני העילגת שלא מבחינה בהבדל...