פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 714)

שווה בטירוף!! יש מצב לבדוק אם עזרת נשים באמת פתוחה?

אצלנו זה שכונה.. לבוחנים לא אכפת מכלום..

אם הבנתי נכון ומדובר בהעתקות, זו תופעה חמורה מאוד.

אני לא בקטע להעתיק אבל אם מישהו מעתיק ממני לא נעים להגיד לו לא.

לעניות דעתי לאפשר להעתיק זה ממש לסייע לעבירה. צריך לעמוד בתקיפות ולהבהיר שאני לא אתן שיעתיקו ממני. בשם היושר.

תופעת ההעתקות דופקת את כל המערכת. ובכלל, זה יושר בסיסי שמצופה מאדם ירא שמיים.

אני תמיד מזועזעת כשאני שומעת על העתקות בבי"ס דתיים.

הרמה החדשה שהייתה היום:'(
הבוחן נתן לבנות את הבגרות של מישי שסיימה כדי שיעתיקו .
הוא יצא מהכיתה , סגר את הדלת וכדי להכנס הוא דפק כדי לא להבהיל את הבנות .
וואי אני עדיין בשוק מכל הסיפור הזה . פשוט עצוב
בנאדם הזויי

אני בשוק =-O=-O מה עשו עם זה ? הבנות שיתפו פעולה????

:O:O:O

 המחנכת אמרה שצריך להתלונן על זה אבל למי יש כח לפנות לגורמים המוסמכים..

הם צריכים לשלם קנס...
וזה עוד בקטנה יש כאלו שעוצרים אותם.

לא יודעת מה קרה אף פעם לא הייתי במצב כזה.. יצא לי בערך שעשתי על חצי מבחן אנד דנד די נו :'(

גם אנחנו היינו בבעיה... אבל חשבנו על משהו כמו:
לדוג': "רועי זה כמו טחינה...בסדר עד שמגיעה לסוודר..."
אני חושבת שזה די מוכר...
אבל בכל אופן בהצלחה...!!!

מי מגדיר חרדי/דתי/חילוני...

או שאת מתכוונת ללבוש, התנהגות, וכ'ו..?

לא שיש להם משהו שונה מאיתנו,

פשוט לדעתי הם העילית שבעילית רובם לפחות

גרה שם?? איך היית מגדירה ת' ישוב שלך ודי עניתי כזה...קבוצה שמישבת חבל ארץ שאם לא נשב בו הערבים ישבו בו... ועוד אמרתי לה אבל... לא יודעת... לא ממש הצלחתי להגדיר... בערך

איך הערבים מגדירים מתנחל כשהם רואים אותך?

מעניין אותי איך היתם מגדירים??

חרדים? חילונים?

אבל כל אחד רואה את זה אחרת ומגדיר אתכם אחרת... לא הבנת?

שואלים את הציבור הרחב וכל אחד יענה איך הוא חושב...
לא בכל מקום צריך להכניס את הפילוגים האלה... זה השקפת עולם ודרך חיים שונה, כולנו יהודים!!

פשוט כל אחד מגדיר את זה בצורה שונה...
לדוג' : בחורה חרדיה ממוצעת... תגדיר אותך כמזרחיסתית... וכבחורה טובה מאוד אבל לא חרדית... זה מובן...?

אומרת שבפורום יש כל מיני סגנונות של אנשים וכל אחד יענה לפי מה שהוא חי, התחנך וחושב...
וזה בתור קבוצה... לא בתור אדם לאדם...

אני לא חושבת שיש הרבה מה לעשות...
בסה"כ המצב הזה הוא לא בידנו...הוא בידי מישהו גדול יותר מאתנו... ואם את רוצה להרגיש בטוחה את יכולה להרים עיניים אליו פשוט תתפללי על עצמך...אני מבטיחה לך שהוא שומע (מנסיון) ואח"כ את תרגישי הרבה יותר טוב!!!
בהצלחה!!!

אפשר לפרש את זה לכל מיני דברים.

אני חושבת שהוא רוצה שתוכיחי לו, ולעצמך (במיוחד לעצמך)

שאת מסוגלת להתמודד עם נסיונות קשים מאוד.

קשה זה טוב. קשה זה תמיד טוב. זה גורם לך להוציא מה שאף פעם לא חשבת שיש בעצמך.

את אמורה להיות גאה בזה, ולהפוך את זה לרגש חיובי- במקום לשקוע בבוץ..

אני יודעת שזה קשה, זה מאוד קשה,

אבל הנה, כמו שאת אמרת-

אין לך כוח לבכות, אז את צוחקת!

ועד כמה שזה ישמע מוזר-

כל הכבוד לך!! זאת ההתחלה, ואפילו כשקשה, ועצוב- תצחקי!

גאה בך מאוד!!!

איזה תגובה מושקעת

רפואה שלמה אחותי!;)

אבל אולי באמת חסר לך סידן... אולי...
חח בכל מקרה רפואה שלימה

בינך לבין הקב"ה..
עכשיו, בתפילה עצמה את יכולה לבקש להיות קרובה יותר לה'
ר' נחמן אומר (מקווה שאני אפרש את זה נכון) שהעניים בתפילה זה לבקש להיות קרובים יותר לה' .. לא הרפואה, לא הפרנסה.. כאילו, גם אבל צריך לדעת שעצם הבקשות זה כדי להתקרב לה'..

נראליי שזה קורה להרבה, גמלי קורה הרבה שאני ממלמל תפילה .. או שאני לא ממש מרגיש צביטה גדולה כשנפטר מישהו שאני לא מכיר..

זה בקצרה, אני צריך ללכת .. אולי עוד ארחיב.

אחרת סתם הייתי משקיע יותר מדי מאמץ ..

באמת באמת שאם יש לך זמן אז אני רוצה להסביר!! כי באמת שאני רוצה הסברים/עצות/עידוד! אז אם אתה רואה את עצמך כמתאים למשימה..;) דבר ואם לא אז פליז שמישו ישים עלי!;)

תקני אותי אם אני טועה.. הבעייה שאת מדברת עליה זה אדישות?! כאילו, חסר ה'רגש' הזה?
בתפילה, בציפיה לביהמ"ק..

פירוט באישי

לצפות למשהו שאמור לבוא בתהליך ספונטני ללא חשיבה על זה. לחכות ולא להבין למה הרגש לא מגיע. ולחשוב שיש לך בעיה ושאת קרה ואדישה.

(לעולם לא יבוא לך רגשות למשהו בתהליך מודע.זה כמו אוכל. את אוכלת ואת מודעת ובוחרת לאכול. אבל מערכת העיכול עובדת תמיד גם שאת לא מודעת אליה. ככה גם רגשות.
הרגשות האלו קימים בזכות החשיבה (בתת מודע) שלך על הדבר. לדוגמא אדם חושב על מישהו שעשה לו רע, אוטומטית בצורה ספונטנית אותו אדם ירגיש רגש דחייה. הרגש הזה הוא תוצר של מה שיש לאותו אדם בתת מודע על חברו. התהליך הזה נעשה לא במודע.)

את האמת, אין לי מה ליעץ כי אני לא חושב שהמדד של האדם "ל ה ר ג י ש" חיבור עם ה'.

אני מדברת על זה שכל דבר שאני אומרת בתפילה או מבקשת או מקבלת על עצמי אז אני ממש מתכוונת אליו אבל עדיין בכל זאת אני לא מרגישה את ה'בלבב שלם', כאילו אני לא מצליחה לתת לעצמי את האישור על מה אני מדברת, יש לי פשוט מין מעטפת על הלב שלא נותנת למשהו אמיתי לזרום בתפילה...הקטע הוא שהיה לי את אותו רגש שאני מדברת עליו, והוא נגמר..מבינים?

שאלה גדולה שגם לי אין תשובה אליה..

אבל בנוגע לביהמ"ק שהזכרת, אני הרגשתי יותר מחוברת ויותר מקווה כשהתחלתי ללמוד על זה ולהכיר את זה ומתוך העיסוק בסתם יום רגיל, לא קשור לרבע שעה של תפילה או ליוםפ כיפור, ממש בקשר לימים האלה ולמציאות הנוכחית, התחברתי יותר לתקווה ולציפיה..

אולי זה התשובה להכל..  אם נברר, נשאל, נחפש ללמוד יותר על המשמעות אבל לא בדברים גבוהים ונסתרים שאנחנו לא  מבינים, בהתאמה למציאות היום.. נעסוק יותר בעמ"י- נרגיש יותר כאובים אם יש חס וחלילה פיגוע. תפילה- אני גם שואלת, אבל אולי ללמוד כמה דק' כל בוקר על הכח של זה והמשמעות וכו' ומתוך ה'הכרות' מרגישים יותר קרובים וקשורים.

בס"ד

 

והפתרון היחיד עד כמה שאני יודע הוא לימוד.

 

לדוג' בנושא התפילה:

תלמדי על הערך של התפילה, תלמדי את המשמעות של המילים, תלמדי כוונות לתפילה (עדיף כמה שיותר פשוטות).

אח"כ תנסי לממש את מה שלמדת. אם למדת מה משמעות המילים בברכת אבות, כשתתפללי, כל מילה שתגידי, תחשבי על המשמעות שלה. בשלב הבא תעברי למשמעות של כל משפט ומשפט, ובסוף תוסיפי את המשמעות של כל ברכה וברכה.

 

התועלת של השיטה היא כפולה. גם הלימוד והבירור של משמעות התפילה וחלקיה יגדיל את היכולת שלך "להרגיש את החיבור", וגם 'המאור שבה מחזירן למוטב', יש בלימוד תורה ערך סגולי שבזכות המצווה שבלימוד, רבש"ע עוזר לנו בשמירת המצוות.

 

בהצלחה!

אבל לצערי אני לא נמצא במקום שיש לי כוח לכתוב אחת כזאת.

אז אני יקשר אותך למשהו שכתבתי בתקופות יותר טובות ושמחות..

הנקודה הכי בסיסית יש לך. - למען שמו באהבה

תתפללי אל ה' שיפתח לך את הלב, שתוכלי להתפלל בכוונה ושמחה אמיתית!

מניסיון זה עוזר בהצלחה

ה זה סוג של נס

סתם רגשות הם אנושיים בלבד.

לא סתם תפילה נקראת "עבודה שבלב". כל פעם צריך לגלות רובד חדש בעבודה הזאת. וכמו שעבודת ה' שבאיברים ובשכל לא נגמרת, גם לעבודה הזאת אין גבול. עבודה זה תמיד דבר קשה.

הצד העליון של האדם, הצלם אלוקים שלו, הוא השכל. טוב מאוד שתלמדי את התוכן של התפילות והברכות. את נוסעת באוטובוס? יש לך זמן פנוי? תפתחי את הסידור ותקראי מה כתוב, על מה מדובר בכלל. כשמגיעים לתפילה זה כבר סוף התהליך, זה כבר קצת מאוחר. קצת, כי אין דבר כזה מאוחר מדי, תמיד צריך להתאמץ, אבל יעזור הרבה מאוד תכונני מראש. חז"ל אומרים ש"חסידים ראשונים היו שוהים שעה אחת ומתפללים". צריך גם להבין את תוכן התפילות וגם להתכונן נפשית לתפילה. לא להתחיל להתפלל מתוך לחץ או כעס או עיסוקים שונים. אחרת זה באמת קשה. יש היום המון ספרים ופירושים על התפילה, רק לבחור.

אברך מהישיבה פעם אמר: "אתה מתפלל כמו שאתה לומד ולומד כמו שאתה מתפלל". בדקתי, זה באמת נכון. השכל והרצון קשורים זה בזה וכל אחד מרומם את השני. טוב מאוד יהיה אם תהיה גם קביעות באיזה לימוד. (לדעתי, היסוד הוא תמיד מסילת ישרים, שוב ושוב ושוב... אבל זה נתון לבחירתך)

כמו שאמרנו בהתחלה - זו עבודה. ככל שמתמידים יותר זמן, מתחזקים יותר. ובסוף יבוא גם החיבור הזה שילך ויגבר, בעזרת ה'.

בהצלחה,
ואל תשכחי להתפלל על זה. ;)

מבחינה הלכתית זה דיי פשוט.
"אל תרבה שיחה עם האישה" ואפילו אצל בעל ואישה לא צריך להגיע למצב שיהו האנשים מצויין אצל נשותיהן כתרנגולים.

גם בדקו את זה, ועשו סקר על כיתה .. מה הציונים בחברה מעורבת או נפרדת וראו שבחברה נפרדת הציונים גבוהים יותר וזה ברור למה... שמה אף אחד לא צריך לעשות פוזות על השני..
ככה זה גם בחברה, לגדול בחברה מעורבת זה כל הזמן להסתכל על הצד השני ולעשות 'פוזות' .. לא עדיף לגדול בצורה נורמלית?!

העניין שלא יהיה לך חברים בנים זה כי אסור להרבות שיחה עם האישה, וגם כדי למנוע בעיות אחרות גדולות יותר.. ואל יאמר מישהו אני אעשה ולא אחטא.. שגם שלמה המלך הרבה לו נשים ובסוף חטא. לכן חז"ל שמו גדרים כדי שלא נגיע למצבים בעייתים.

חוץ מזה, שיש מקרים לפי הרמב"ם ששמירת נגיעה זה דאורייתא (לפי הרמב"ן זה תמיד דרבנן) אבל בכל מקרה, צריך להקפיד לשמור על קלה כבחמורה

אני לא מדברת איתך הילכתית...
אני ב"ה גדלתי בחברה נפרדת... סניף בנים, סניף בנות, נוער בנות, נוער בנים ואף פעם לא הרגשתי ואוו!! אני מפסידה!! הילדים שלי לא יחיו ככה... לא!! ממש לא!! חחח כשאני חושבת על זה, בגן שיחקתי רק עם הבנים אבל זה לא נקרא חחח גן אסתי
בעז"ה נגיע לגיל 18 (אם את בלחץ ) נתחתן ותבואי נקייה לבעלך בלי כל מיני סריטות בלב ובשכל...למה את צריכה להיכנס לכל העניין הזה של הנגיעה... יאללה... תזהרי מזה לכתחילה וזהו, ואת יודעת טוב מאוד לאן זה יכול להוביל חלילה

חחח לא ממש עניתי לך... סתם אמרתי את דעתי בעניין

אני לא ממש רואה בעיה בחברה שהיא בנים ובנות, אבל זה עלול להגיע למצב של בעיות של שמירת נגיעה שזה ממש בעיה..

או למה חינכו אותנו ככה?

בקצרה לפי דעתי;): א. תחיי את חייך לפי עצמך והרצונות שלך בלי לחלוק חיים עם מישו שיש לך רגש אליו או בחברה שתעורר אותך לחשוב עליהם. ב. היית רוצה שבעלך יחווה אהבה או סתם רגש לא מפותח למישי אחרת מלבדך? לא נראלי.. סביר להניח שהוא רוצה את אותו הדבר ממך, תכבדי, ויהיה לכם מערכת יחסים נקייה ויפה. ג. אפשר בחברה מעורבת להפגע גם מילולית וגם פיזית. בטוח יש עוד לא עולה לי כרגע אני אזכר ואכתוב. אבל רק עוד משו: אני חושבת שיש בזה גם דברים טובים, לא סגורה על עצמי עד הסוף;)

לבן יש משיכה אליך, ולכן ההלכה ראתה לנכון להרחיק את הבנים מהבנות ולהיפך.

זה מתחיל בנגיעה ודיבור. לרוב זה נגמר מאוחר מדי...

זה לתקרב עובדים על זה ..

אבל גדלתי והתפתחתי ... ועכשיו ברור לי מה מגה עושה בין שני המינים .איך יש תמיד מתח מיני אפילו בסתם שיחה רגילה... אני חושבת שזה עניין של הבנה שבאה עם הגיל וכל מה שהוא מסמל .....

כולם בטוחים מאוד בעצמם, עד שפתאום מגלים שהמדרון חלקלק וההתמודדות הזאת היא לא משחק ילדים.

למה יש כל-כך הרבה הרחקות?
כי היצר מאוד גדול.

אנחנו כל יום מבקשים "אל תביאנו לידי ניסיון", אז להכניס את עצמנו בכוח למציאות לא פשוטה כזאת? למה?

למה את צריכה חברים בנים? למה הבנות לא מספיקות? אם כולם אותו דבר, לא אמור להיות לך אכפת.
אלא שכולנו יודעים שחבר שונה מחברה, בואו נהיה קצת פחות תמימים... זה בכלל לא אותו דבר. בנים ובנות פתאום מתנהגים שונה כשהם אחד ליד השני, האווירה אחרת, ויש הרבה פעמים קלות ראש. וחז"ל כבר הזהירו למה שחוק וקלות ראש מרגילים את האדם...

אני עוד לא מדבר על ההשפעה העתידית על בניין הבית שגם זה נושא בפני עצמו.

אשרייך שהרגילו אותך ככה!

אם זה לא היה משנה לא היית שואלת.

וזה אסור, זה מביא לדברים אסורים

ואת של בעלך, לא של אף אחד אחר

אז למה שמישהו שהוא לא בעלך יגע בך?

עדיף לא מדריכה אלא מישהי ממש גדולה לדוגמא מורה ששתיכן בקשר טוב איתה אם יש... יועצת? וזה לא שטינקריות!!! זה באמת ח"ו עלול להיות מסוכן!!! מכירה מקרה קצת דומה וב"ה יצאה מזה. גם לחברות יש המון מקום ויכולת להשפיע בשחנשים וכדו' לחברה שלי (לא רוצה להלחיץ, הפרטים שונים, היו לה עוד דברים נפשיים ובריאותיים שגרמו אבל כנראה גם זה...) זה הגיע לחולשה, התעלפויות וכו'

עצבנית על כולם היום..

המצב הביטחוני מסוכן והרב דב ליאור פסק שהקומונרים יכולים להסתובב עם טלפון (במקום מוצנע) למקרה שיקרה משהו חס וחלילה.

זה עצוב שיהודים יצטרכו ללכת בשבת עם טלפון בארצם ועוד בירושלים בגלל הגויים שמאיימים עלינו בארצנו...

תרסיס פלפל מחשש מוקצה. כמובן שלא פלאפון.

וגם אם אלך לכותל אני לא אעז לחשוב על לקחת פלאפון.

שוב- לא הנחש ממית אלא החטא ממית. אפילו אחרי הטבח בהר נוף הרבנים לא אמרו להסתובב לכל מקום עם פלאפון בכיס. מקסימום צריך להיות פלאפון אחד דלוק בשבת בבית כנסת במקום נגיש. אבל לא בכיס.

ואם המצב הבטחוני כ"כ קשה אולי עדיף לוותר על המסורת מאשר לחלל שבת. אפילו אם יש לזה היתר.

זו דעתי.

שכבוד תורתה חולק על הרה"ג הרב דב ליאור. אולי ניתן בכל הקטע של הפורומים את הסמכות לרבנים להחליט מה מותר ומה אסור? 

ויש רבנים אחרים. סתם כך. לא כולם הולכים לפי אותו רב.

אני בטוח שגם הרבה רבנים אחרים היו מתירים זאת.

אבל את כתבת בשורה האחרונה "זו דעתי."

אבל הקטע פה שאתה כשאת הולכת לכותל את אחראית על עצמך.

לעומת זאת קומונרית יכולה להיות אחראית על איזה 100 חניכות או משו כזה.

אם קורה למישי משו זה על אחריותה..

 

באמת זה הזוי

לוידעת אם הייתי עושה את זה.

אבל תסמכי על הרבנים..

אפשר להתווכח על שיטת הרב ליאור (לדעתי האוסרים יאסרו בעיקר בגלל ההרגשה שלהם לחשמל בשבת ולא בגלל הבעיה העיקרית שהי טילטול). אבל דבר אחד בטוח ההלכה אומרת שמחללים שבת על כלום בשביל שלא תהיה הארץ נוחה להכבש - ואם את חושבת שזה לא מועיל לריבונות/כיבוש/בטחון או איך שלא תקראי לזה אז אין היתר להסתובב שם גם ביום חול ואם זה מועיל אז מותר לחלל שבת על זה גם בדאוריתא

זה נוהלי בטיחות הכי בסיסיים שיש..

נכון..מצווה והכל אבל... פלאפון????? עד כאןןן

בשתי המקרים מדובר על חפץ שהוא אסור בטילטול ושהחזקתו מועילה (בפועל) לביטחון המחזיק בו

פשוט ככה זה נראה במחשב..

מחילה.

אהה ומה כוונה? את צריכה טקסטים של הצגה?
תפרטי