פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 715)

גם אנחנו היינו בבעיה... אבל חשבנו על משהו כמו:
לדוג': "רועי זה כמו טחינה...בסדר עד שמגיעה לסוודר..."
אני חושבת שזה די מוכר...
אבל בכל אופן בהצלחה...!!!

מי מגדיר חרדי/דתי/חילוני...

או שאת מתכוונת ללבוש, התנהגות, וכ'ו..?

לא שיש להם משהו שונה מאיתנו,

פשוט לדעתי הם העילית שבעילית רובם לפחות

גרה שם?? איך היית מגדירה ת' ישוב שלך ודי עניתי כזה...קבוצה שמישבת חבל ארץ שאם לא נשב בו הערבים ישבו בו... ועוד אמרתי לה אבל... לא יודעת... לא ממש הצלחתי להגדיר... בערך

איך הערבים מגדירים מתנחל כשהם רואים אותך?

מעניין אותי איך היתם מגדירים??

חרדים? חילונים?

אבל כל אחד רואה את זה אחרת ומגדיר אתכם אחרת... לא הבנת?

שואלים את הציבור הרחב וכל אחד יענה איך הוא חושב...
לא בכל מקום צריך להכניס את הפילוגים האלה... זה השקפת עולם ודרך חיים שונה, כולנו יהודים!!

פשוט כל אחד מגדיר את זה בצורה שונה...
לדוג' : בחורה חרדיה ממוצעת... תגדיר אותך כמזרחיסתית... וכבחורה טובה מאוד אבל לא חרדית... זה מובן...?

אומרת שבפורום יש כל מיני סגנונות של אנשים וכל אחד יענה לפי מה שהוא חי, התחנך וחושב...
וזה בתור קבוצה... לא בתור אדם לאדם...

אני לא חושבת שיש הרבה מה לעשות...
בסה"כ המצב הזה הוא לא בידנו...הוא בידי מישהו גדול יותר מאתנו... ואם את רוצה להרגיש בטוחה את יכולה להרים עיניים אליו פשוט תתפללי על עצמך...אני מבטיחה לך שהוא שומע (מנסיון) ואח"כ את תרגישי הרבה יותר טוב!!!
בהצלחה!!!

אפשר לפרש את זה לכל מיני דברים.

אני חושבת שהוא רוצה שתוכיחי לו, ולעצמך (במיוחד לעצמך)

שאת מסוגלת להתמודד עם נסיונות קשים מאוד.

קשה זה טוב. קשה זה תמיד טוב. זה גורם לך להוציא מה שאף פעם לא חשבת שיש בעצמך.

את אמורה להיות גאה בזה, ולהפוך את זה לרגש חיובי- במקום לשקוע בבוץ..

אני יודעת שזה קשה, זה מאוד קשה,

אבל הנה, כמו שאת אמרת-

אין לך כוח לבכות, אז את צוחקת!

ועד כמה שזה ישמע מוזר-

כל הכבוד לך!! זאת ההתחלה, ואפילו כשקשה, ועצוב- תצחקי!

גאה בך מאוד!!!

איזה תגובה מושקעת

רפואה שלמה אחותי!;)

אבל אולי באמת חסר לך סידן... אולי...
חח בכל מקרה רפואה שלימה

בינך לבין הקב"ה..
עכשיו, בתפילה עצמה את יכולה לבקש להיות קרובה יותר לה'
ר' נחמן אומר (מקווה שאני אפרש את זה נכון) שהעניים בתפילה זה לבקש להיות קרובים יותר לה' .. לא הרפואה, לא הפרנסה.. כאילו, גם אבל צריך לדעת שעצם הבקשות זה כדי להתקרב לה'..

נראליי שזה קורה להרבה, גמלי קורה הרבה שאני ממלמל תפילה .. או שאני לא ממש מרגיש צביטה גדולה כשנפטר מישהו שאני לא מכיר..

זה בקצרה, אני צריך ללכת .. אולי עוד ארחיב.

אחרת סתם הייתי משקיע יותר מדי מאמץ ..

באמת באמת שאם יש לך זמן אז אני רוצה להסביר!! כי באמת שאני רוצה הסברים/עצות/עידוד! אז אם אתה רואה את עצמך כמתאים למשימה..;) דבר ואם לא אז פליז שמישו ישים עלי!;)

תקני אותי אם אני טועה.. הבעייה שאת מדברת עליה זה אדישות?! כאילו, חסר ה'רגש' הזה?
בתפילה, בציפיה לביהמ"ק..

פירוט באישי

לצפות למשהו שאמור לבוא בתהליך ספונטני ללא חשיבה על זה. לחכות ולא להבין למה הרגש לא מגיע. ולחשוב שיש לך בעיה ושאת קרה ואדישה.

(לעולם לא יבוא לך רגשות למשהו בתהליך מודע.זה כמו אוכל. את אוכלת ואת מודעת ובוחרת לאכול. אבל מערכת העיכול עובדת תמיד גם שאת לא מודעת אליה. ככה גם רגשות.
הרגשות האלו קימים בזכות החשיבה (בתת מודע) שלך על הדבר. לדוגמא אדם חושב על מישהו שעשה לו רע, אוטומטית בצורה ספונטנית אותו אדם ירגיש רגש דחייה. הרגש הזה הוא תוצר של מה שיש לאותו אדם בתת מודע על חברו. התהליך הזה נעשה לא במודע.)

את האמת, אין לי מה ליעץ כי אני לא חושב שהמדד של האדם "ל ה ר ג י ש" חיבור עם ה'.

אני מדברת על זה שכל דבר שאני אומרת בתפילה או מבקשת או מקבלת על עצמי אז אני ממש מתכוונת אליו אבל עדיין בכל זאת אני לא מרגישה את ה'בלבב שלם', כאילו אני לא מצליחה לתת לעצמי את האישור על מה אני מדברת, יש לי פשוט מין מעטפת על הלב שלא נותנת למשהו אמיתי לזרום בתפילה...הקטע הוא שהיה לי את אותו רגש שאני מדברת עליו, והוא נגמר..מבינים?

שאלה גדולה שגם לי אין תשובה אליה..

אבל בנוגע לביהמ"ק שהזכרת, אני הרגשתי יותר מחוברת ויותר מקווה כשהתחלתי ללמוד על זה ולהכיר את זה ומתוך העיסוק בסתם יום רגיל, לא קשור לרבע שעה של תפילה או ליוםפ כיפור, ממש בקשר לימים האלה ולמציאות הנוכחית, התחברתי יותר לתקווה ולציפיה..

אולי זה התשובה להכל..  אם נברר, נשאל, נחפש ללמוד יותר על המשמעות אבל לא בדברים גבוהים ונסתרים שאנחנו לא  מבינים, בהתאמה למציאות היום.. נעסוק יותר בעמ"י- נרגיש יותר כאובים אם יש חס וחלילה פיגוע. תפילה- אני גם שואלת, אבל אולי ללמוד כמה דק' כל בוקר על הכח של זה והמשמעות וכו' ומתוך ה'הכרות' מרגישים יותר קרובים וקשורים.

בס"ד

 

והפתרון היחיד עד כמה שאני יודע הוא לימוד.

 

לדוג' בנושא התפילה:

תלמדי על הערך של התפילה, תלמדי את המשמעות של המילים, תלמדי כוונות לתפילה (עדיף כמה שיותר פשוטות).

אח"כ תנסי לממש את מה שלמדת. אם למדת מה משמעות המילים בברכת אבות, כשתתפללי, כל מילה שתגידי, תחשבי על המשמעות שלה. בשלב הבא תעברי למשמעות של כל משפט ומשפט, ובסוף תוסיפי את המשמעות של כל ברכה וברכה.

 

התועלת של השיטה היא כפולה. גם הלימוד והבירור של משמעות התפילה וחלקיה יגדיל את היכולת שלך "להרגיש את החיבור", וגם 'המאור שבה מחזירן למוטב', יש בלימוד תורה ערך סגולי שבזכות המצווה שבלימוד, רבש"ע עוזר לנו בשמירת המצוות.

 

בהצלחה!

אבל לצערי אני לא נמצא במקום שיש לי כוח לכתוב אחת כזאת.

אז אני יקשר אותך למשהו שכתבתי בתקופות יותר טובות ושמחות..

הנקודה הכי בסיסית יש לך. - למען שמו באהבה

תתפללי אל ה' שיפתח לך את הלב, שתוכלי להתפלל בכוונה ושמחה אמיתית!

מניסיון זה עוזר בהצלחה

ה זה סוג של נס

סתם רגשות הם אנושיים בלבד.

לא סתם תפילה נקראת "עבודה שבלב". כל פעם צריך לגלות רובד חדש בעבודה הזאת. וכמו שעבודת ה' שבאיברים ובשכל לא נגמרת, גם לעבודה הזאת אין גבול. עבודה זה תמיד דבר קשה.

הצד העליון של האדם, הצלם אלוקים שלו, הוא השכל. טוב מאוד שתלמדי את התוכן של התפילות והברכות. את נוסעת באוטובוס? יש לך זמן פנוי? תפתחי את הסידור ותקראי מה כתוב, על מה מדובר בכלל. כשמגיעים לתפילה זה כבר סוף התהליך, זה כבר קצת מאוחר. קצת, כי אין דבר כזה מאוחר מדי, תמיד צריך להתאמץ, אבל יעזור הרבה מאוד תכונני מראש. חז"ל אומרים ש"חסידים ראשונים היו שוהים שעה אחת ומתפללים". צריך גם להבין את תוכן התפילות וגם להתכונן נפשית לתפילה. לא להתחיל להתפלל מתוך לחץ או כעס או עיסוקים שונים. אחרת זה באמת קשה. יש היום המון ספרים ופירושים על התפילה, רק לבחור.

אברך מהישיבה פעם אמר: "אתה מתפלל כמו שאתה לומד ולומד כמו שאתה מתפלל". בדקתי, זה באמת נכון. השכל והרצון קשורים זה בזה וכל אחד מרומם את השני. טוב מאוד יהיה אם תהיה גם קביעות באיזה לימוד. (לדעתי, היסוד הוא תמיד מסילת ישרים, שוב ושוב ושוב... אבל זה נתון לבחירתך)

כמו שאמרנו בהתחלה - זו עבודה. ככל שמתמידים יותר זמן, מתחזקים יותר. ובסוף יבוא גם החיבור הזה שילך ויגבר, בעזרת ה'.

בהצלחה,
ואל תשכחי להתפלל על זה. ;)

מבחינה הלכתית זה דיי פשוט.
"אל תרבה שיחה עם האישה" ואפילו אצל בעל ואישה לא צריך להגיע למצב שיהו האנשים מצויין אצל נשותיהן כתרנגולים.

גם בדקו את זה, ועשו סקר על כיתה .. מה הציונים בחברה מעורבת או נפרדת וראו שבחברה נפרדת הציונים גבוהים יותר וזה ברור למה... שמה אף אחד לא צריך לעשות פוזות על השני..
ככה זה גם בחברה, לגדול בחברה מעורבת זה כל הזמן להסתכל על הצד השני ולעשות 'פוזות' .. לא עדיף לגדול בצורה נורמלית?!

העניין שלא יהיה לך חברים בנים זה כי אסור להרבות שיחה עם האישה, וגם כדי למנוע בעיות אחרות גדולות יותר.. ואל יאמר מישהו אני אעשה ולא אחטא.. שגם שלמה המלך הרבה לו נשים ובסוף חטא. לכן חז"ל שמו גדרים כדי שלא נגיע למצבים בעייתים.

חוץ מזה, שיש מקרים לפי הרמב"ם ששמירת נגיעה זה דאורייתא (לפי הרמב"ן זה תמיד דרבנן) אבל בכל מקרה, צריך להקפיד לשמור על קלה כבחמורה

אני לא מדברת איתך הילכתית...
אני ב"ה גדלתי בחברה נפרדת... סניף בנים, סניף בנות, נוער בנות, נוער בנים ואף פעם לא הרגשתי ואוו!! אני מפסידה!! הילדים שלי לא יחיו ככה... לא!! ממש לא!! חחח כשאני חושבת על זה, בגן שיחקתי רק עם הבנים אבל זה לא נקרא חחח גן אסתי
בעז"ה נגיע לגיל 18 (אם את בלחץ ) נתחתן ותבואי נקייה לבעלך בלי כל מיני סריטות בלב ובשכל...למה את צריכה להיכנס לכל העניין הזה של הנגיעה... יאללה... תזהרי מזה לכתחילה וזהו, ואת יודעת טוב מאוד לאן זה יכול להוביל חלילה

חחח לא ממש עניתי לך... סתם אמרתי את דעתי בעניין

אני לא ממש רואה בעיה בחברה שהיא בנים ובנות, אבל זה עלול להגיע למצב של בעיות של שמירת נגיעה שזה ממש בעיה..

או למה חינכו אותנו ככה?

בקצרה לפי דעתי;): א. תחיי את חייך לפי עצמך והרצונות שלך בלי לחלוק חיים עם מישו שיש לך רגש אליו או בחברה שתעורר אותך לחשוב עליהם. ב. היית רוצה שבעלך יחווה אהבה או סתם רגש לא מפותח למישי אחרת מלבדך? לא נראלי.. סביר להניח שהוא רוצה את אותו הדבר ממך, תכבדי, ויהיה לכם מערכת יחסים נקייה ויפה. ג. אפשר בחברה מעורבת להפגע גם מילולית וגם פיזית. בטוח יש עוד לא עולה לי כרגע אני אזכר ואכתוב. אבל רק עוד משו: אני חושבת שיש בזה גם דברים טובים, לא סגורה על עצמי עד הסוף;)

לבן יש משיכה אליך, ולכן ההלכה ראתה לנכון להרחיק את הבנים מהבנות ולהיפך.

זה מתחיל בנגיעה ודיבור. לרוב זה נגמר מאוחר מדי...

זה לתקרב עובדים על זה ..

אבל גדלתי והתפתחתי ... ועכשיו ברור לי מה מגה עושה בין שני המינים .איך יש תמיד מתח מיני אפילו בסתם שיחה רגילה... אני חושבת שזה עניין של הבנה שבאה עם הגיל וכל מה שהוא מסמל .....

כולם בטוחים מאוד בעצמם, עד שפתאום מגלים שהמדרון חלקלק וההתמודדות הזאת היא לא משחק ילדים.

למה יש כל-כך הרבה הרחקות?
כי היצר מאוד גדול.

אנחנו כל יום מבקשים "אל תביאנו לידי ניסיון", אז להכניס את עצמנו בכוח למציאות לא פשוטה כזאת? למה?

למה את צריכה חברים בנים? למה הבנות לא מספיקות? אם כולם אותו דבר, לא אמור להיות לך אכפת.
אלא שכולנו יודעים שחבר שונה מחברה, בואו נהיה קצת פחות תמימים... זה בכלל לא אותו דבר. בנים ובנות פתאום מתנהגים שונה כשהם אחד ליד השני, האווירה אחרת, ויש הרבה פעמים קלות ראש. וחז"ל כבר הזהירו למה שחוק וקלות ראש מרגילים את האדם...

אני עוד לא מדבר על ההשפעה העתידית על בניין הבית שגם זה נושא בפני עצמו.

אשרייך שהרגילו אותך ככה!

אם זה לא היה משנה לא היית שואלת.

וזה אסור, זה מביא לדברים אסורים

ואת של בעלך, לא של אף אחד אחר

אז למה שמישהו שהוא לא בעלך יגע בך?

עדיף לא מדריכה אלא מישהי ממש גדולה לדוגמא מורה ששתיכן בקשר טוב איתה אם יש... יועצת? וזה לא שטינקריות!!! זה באמת ח"ו עלול להיות מסוכן!!! מכירה מקרה קצת דומה וב"ה יצאה מזה. גם לחברות יש המון מקום ויכולת להשפיע בשחנשים וכדו' לחברה שלי (לא רוצה להלחיץ, הפרטים שונים, היו לה עוד דברים נפשיים ובריאותיים שגרמו אבל כנראה גם זה...) זה הגיע לחולשה, התעלפויות וכו'

עצבנית על כולם היום..

המצב הביטחוני מסוכן והרב דב ליאור פסק שהקומונרים יכולים להסתובב עם טלפון (במקום מוצנע) למקרה שיקרה משהו חס וחלילה.

זה עצוב שיהודים יצטרכו ללכת בשבת עם טלפון בארצם ועוד בירושלים בגלל הגויים שמאיימים עלינו בארצנו...

תרסיס פלפל מחשש מוקצה. כמובן שלא פלאפון.

וגם אם אלך לכותל אני לא אעז לחשוב על לקחת פלאפון.

שוב- לא הנחש ממית אלא החטא ממית. אפילו אחרי הטבח בהר נוף הרבנים לא אמרו להסתובב לכל מקום עם פלאפון בכיס. מקסימום צריך להיות פלאפון אחד דלוק בשבת בבית כנסת במקום נגיש. אבל לא בכיס.

ואם המצב הבטחוני כ"כ קשה אולי עדיף לוותר על המסורת מאשר לחלל שבת. אפילו אם יש לזה היתר.

זו דעתי.

שכבוד תורתה חולק על הרה"ג הרב דב ליאור. אולי ניתן בכל הקטע של הפורומים את הסמכות לרבנים להחליט מה מותר ומה אסור? 

ויש רבנים אחרים. סתם כך. לא כולם הולכים לפי אותו רב.

אני בטוח שגם הרבה רבנים אחרים היו מתירים זאת.

אבל את כתבת בשורה האחרונה "זו דעתי."

אבל הקטע פה שאתה כשאת הולכת לכותל את אחראית על עצמך.

לעומת זאת קומונרית יכולה להיות אחראית על איזה 100 חניכות או משו כזה.

אם קורה למישי משו זה על אחריותה..

 

באמת זה הזוי

לוידעת אם הייתי עושה את זה.

אבל תסמכי על הרבנים..

אפשר להתווכח על שיטת הרב ליאור (לדעתי האוסרים יאסרו בעיקר בגלל ההרגשה שלהם לחשמל בשבת ולא בגלל הבעיה העיקרית שהי טילטול). אבל דבר אחד בטוח ההלכה אומרת שמחללים שבת על כלום בשביל שלא תהיה הארץ נוחה להכבש - ואם את חושבת שזה לא מועיל לריבונות/כיבוש/בטחון או איך שלא תקראי לזה אז אין היתר להסתובב שם גם ביום חול ואם זה מועיל אז מותר לחלל שבת על זה גם בדאוריתא

זה נוהלי בטיחות הכי בסיסיים שיש..

נכון..מצווה והכל אבל... פלאפון????? עד כאןןן

בשתי המקרים מדובר על חפץ שהוא אסור בטילטול ושהחזקתו מועילה (בפועל) לביטחון המחזיק בו

פשוט ככה זה נראה במחשב..

מחילה.

אהה ומה כוונה? את צריכה טקסטים של הצגה?
תפרטי

איזה כיף שיש את אודי דוידי

רק נקוה שיהיה אפשר לעבור שם

באמת קצת לא מובן אבל לכי תדעי..קול זה דבר מושך (?) קיצור די מבינה למה מצד שני גם אני הייתי שמחה להסבר יותר מעמיק

סתםם אבל ממש בא לי הסבר שירגיע אותי!

1. את יושבת בהופעה ומישהי עולה לבמה ומדברת....

2. את יושבת בהופעה ומישהי עולה לבמה ושרה...

יש משהו בשירה שפותח משהו, את מרגישה יותר קשורה, מכירה, קרובה... 

יש משהו בשירה שמקשר..

 

הגיוני?

אבל למה לגברים כן מותר..אני שואלת שאלות שאני כאילו יודעת בערך תשובה עליהם אבל כאילו זה לא מספק אותע

חחחחחחחחחחחחחחח

לפי מה שאני יןדעת, קול באמת מושך..
בשירה אפשר להביע רגשות חופשי, ולנשים יש יוצר רגש ולכן הוא גם יוצא יותר בשירה
לכן- אם תשירי אפילו עם עוד בנות מישו שישמע את הקול שלך ישר יזהה אותו ויתחבר אליו וזה יכול לגרום לו להרהורים

לי לשיר בלי שיחנקו אותי..

זה נכון אבל בתנאים.
לא ככה סתם...
קיצק
גשיהיה לי זמן
נחפור טיפה.....

"גזענות"- הכרה שיש עמים בעולם שהם "גזע שווה יותר" ואחרים "שווים פחות" או "לא שווים כלום"- זה אגב מה שהיה הגרמניה. מזה הנאצים התחילו את הרעיון של השואה. יימח שמם.
תראו למה תפיסה מעוותת יכולה לגרום. אמאלה!
אז למה אישה לא יכולה לשיר לפני בנים?
למה מישהיא פה אומרת "גזענות"?

לאישה יש עוצמה. 
בהתנהגות שלב, בחן שלה, בדרך שלה.
את העוצמה הזאת- היא צריכה לשמור ולהשתמש בצורה נכונה- כי זו מעלתה.
בגלל שהיא חשובה כל כך - התורה רוצה להתייחס אליה בכבוד, במלוא הרצינות- כמו שממגיע לה בגלל סגולתה!
[ויש בגמרא הרבה דברים שהרעיון שלהם- האישה היא השפע בבית, כל הברכה שמגיעה זה בגלל האישה ועוד]

ברגע שהיא לוקחת את סגולתה- את הפנימיות האצילית שלה- ו "מבזבזת " אותה לפני אנשים שלא ראויים / אסור שייחשפו לפנימיותה- זה פוגע בה והיא מפסידה- לא כי היא רעה, אלא כי הם עלולים לעוות את התפיסה שהיא מיוחדת- ולרדת לרמה של חיצוניות שטחיות שתבזה ותשפיל את האישה!
לכן של שיר השירים עוסק בפנימיות. נחשב קודש קודשים.
לכן יש הנהגות צניעות מיוחדות לאישה! כראוי לבת מלך עדינה ומכובדת...
בינינו- מי הייתה רוצה שגברים יחשבו או ידברו על המראה החיצוני שלה, כאשר היא עוסקת בהבעת רגשותיה הפנימיים- שלכאורה הם ה "אידאל"- אז תגידו- הבנים אטומים, ולא מבינים ולא יודעים להתעלות מעל עצמם, ולהתייחס לפנימיות בלבד בלי החיצוניות?
אז כן. לבנים יש כזה חיסרון. בגלל שיש להם החיסרון הזה שמפריע להם, התורה מצווה אותם לשמור על קדושה וטהרה. וגם הבנות מצוות לשמור על הצניעות- לא בשביל הבנים. אלא בשביל עצמן. לכבודן. לא לשכח את מעמדן. את שם ה' שזוכות לייצג.
לא ראוי שבת מלך תלך בבגדים שלא מכבדים את מעמדה!
כשם שרמטכ"ל- לא ראוי שיהא לבוש כחייל פשוט- אלא יענוד דברים שמראים לכל על מעעמדו הרם.
לא ראוי שבת מלך תתנהג בצורה קולנית וגסה! 
מי שבאמת יכבד את הבת ויחשיב את פנימיותה- הוא מי שמבין שהחיצוניות היא הבל. היא ריק.
[לכן אגב- בקרב הבנים- יש הערכה גדולה יותר למי שהולכת בצניעות , מאשר למי ש "מקצרת" בלבושה או במעשיה. כי הכבוד העצמי משדר משהו לסביבה "אני מכירה ביוקרתי ובמעמדי כבת של ה'. כמי שיודעת להבחין בין העיקר לטפל"
* אני לא מדברת כרגע על הלכות צניעות! כי יש הקלות או החמרות. אניכותבת על הצד הרעיוני שבכך*

אין כאן ולא שייך לומר גזענות- אלא ההפך! בגלל שהתורה מכירה בערך העצום (והעצמי) של האישה, היא חסה על כבודה ומלמדת כיצד היא תתייחס לעצמה-וכיצד יש להתייחס אליה- בצורה שתראה שהעיקר הוא פנימיותה הברוכה ולא חלילה חיצוניות זולה ושטחית!

אני מקווה שהצלחתי להסביר .
אם לא- בשמחה אפשר לפנות.
כל טוב!
 

* "כי קולך ערב ומראך נאווה"- האשה מתנאה בזכות כמה דברים שבבסיסים הם אחד- 
1. קול [ניגע בו מאוחר יותר- מתוך שנבין את הצניעות בכללי, טוב?]
2. שוק
3. שיער.

כל השלושה בעצם= דברים שהאישה מתנאה= מתייפה בזכותם. עד כאן- סבבה? מעולה!

עכשיו- בואי נראה רגע מה זה ערווה בכלל. מה הפירוש של זה. מסכימה?- בואי....
אז ככה- ערווה- מלשון "ערוי"- כמו "ערוי מכלי ראשון"= כלומר- גילוי. ערווה= גילוי. מצב של גילוי חלקי גוף מוצנעים.
אז בואי נשאל- מה הבעיה לגלות ערווה? זה הגוף שלי- ואני יעשה מה שאני רוצה איתו!
אז זהו ש....מ...לא ממש! 
למה?
הגוף שלנו הוא לא סתם- כמו גוף "רגיל"- של כל האנשים בעולם...
הגוף שלנו הוא משכן לנשמה קדושה ועליונה. שחוצבה מתחת כסא הכבוד. שהיא חלק מה' ממש.
זאת אומרת- הגוף שלנו הוא בעצם- מעין "נרתיק"- אומנם גוף, מתבלה ומזדקן- אבל החשיבות שלו גדולה מאד! [לכן אגב, מצווים לשמור על בריאות , על כח, על כך שיתפקד טוב במורה בריאה- שנוכל לעבוד דרכו את ה' !! ]
אנחנו מבינים מכאן - שהעיקר הוא הנשמה. נכון?- אז אם הנשמה היא העיקר- ולא רואים אותה, ומחשיבים אותה- למה לכסות את הגוף?
נכון, העיקר הוא הנשמה- ובדיוק בגלל זה אנחנו מכסים את הגוף. להראות שהוא לא משמעותי בעינינו-
עד כדי שנגלה את יופיו ( בשונה מתרבויות גויים אחרות- שטיפחו את הגוף וממש עשו סביבו ממש "תרבות" של פיתוח וחיטב- ממש עד כדי סגידה.... קיצור- מתחרפנים...) 
ומה שבאמת מהותי לנו- חבוי בפנים- ואת אורה הפנימי של הנשמה אנחנו מגלים...
אבל- כשם שהנשמה משמעותית מאד- כך המשכן לה- הכלי שבו היא נמצאת- צריך להיות מתאים לה.
הרי לא נשים תכשיט יקר בתוך קופסא פשוטה, נכון?- הקופסא הנאה מעידה על תוכנה היקר!
אז נכון- מותר לייפות את הגוף- אבל- במידה נכונה. באיזון נכון. זה הסוד. 
אם נייפה אותו יותר מידיי- נשדר שהעיקר הוא הקופסא- העטיפה- לא המתנה שבפנים...    מה עדיף?
&&&&&
כל מה דיברנו היה יפה ונחמד לגוף- שוק, שיער... מה עם ה "קול"?
הנה- מגיעים אליו.

הקול הוא ביטוי חיצוני של המחשבות / ההגיגים הפנימיים שמתבטאים בדיבור/ שירה.
אז מה הבעיה בלגלות אותו? הרי הוא לא מגלה כלום שלא צנוע!
כאן אנחנו קצת ב "בעיה" שיכולה להיפתר בקלות-
מותר להשתמש בקול -אבל הגבול הנכון לו! האיזון- כמו מה שאמרנו בגוף!...
אם נשתמש בקול בצורה מוגזמת-למשל- נצעק ברחוב בקולי קולות/ נשיר בצורה שמבליטה את הקול שלנו -גם אם הוא יפה מאד-
 הרי נשדר שמה שעיקרי זה הקול= ביטוי חיצוני= שממילא גורם לאחר לחשוב על החיצוניות של אותה זמר/ת- לדוגמא
במקום להעריך את הפנימיות- מידות וטבע מוסרי ונעים- נותנים משקל לדבר כל כך חיצוני ולא מה שבאמת מהותי לנו...! 
מתי כן נוכל להשתמש בקול- אבל שלא "יקלקל" את המסר- שאנחנו רוצים שישמו לב למהות האמיתית שלנו= לנשמה?...
תשובה- בצורה שמותר. מצד אחד- מגלים את הביטוי של העולם הפנימי במלואו- אבל בצורה שלא תוזיל את האדם שבנו.
בצורה שתייקר, תפאר את המהות= למשל- שירי קודש, שירים עם מסר אמיתי- שבאים ונותנים דבר טוב- מבט חיובי- מסר טוב שיכול לקדם אותנו למקומות טובים ובונים באמת!

לא שירים מקולקלים חלילה שמעוותים את כל המציאות הנכונה בחיים....

ובינינו-
כשאישה שרה ליד איש/ מגלה את חלקי הגוף הצנועים- בצורה שלא מותר לה- [לא מדברת על הדיון ההלכתי- מותר/ אסור]
היא "מבזבזת" את העולם הפנימי ומפסידה פעמיים-
1. היא גם מגלה את הגיגיה הכמוסים [או הרגשות שלה- שמתגלים בשירה] לאדם- שלא יכול באמת "לקלוט" אותה.

שלא באמת מייקר אותה כפי מעלתה המיוחדת, הפנימית.
2. היא לא מכבדת את עצמה-ועלולה להיות גורמת לו להתייחס אליה בצורה זולה- ולשכוח בעצמה שיש לה נשמה קדושה-כי שמיעת הקול שלה [אם מכיר אותה , למשל]- מביא בקלות להרהורים חיצוניים עליה- ואם היא גם לבושה שלא כראוי.... בכלל.. "אכלה אותה" לגמרי!.... וזה- חבל. 

אז איזה נשים אנחנו רוצות להיות...??.........

 

מקווה שקיבלת את ההתשובות שחיכית להן...
 

א. מחשש שמא הגבר יבוא להסתכל באישה השרה ויבוא להרהורי עברה.

ב. בעצם שמיעת קול האישה יש משום איסור הנאה מערווה.

 

שלהם יש יצרים, ולהם זה יגרום למחשבות וכו'..
ואפשר להתייחס לזה כאל הדבר הכי נכון לנו.. שזה שומר אותנו, שאת שומרת את הקול שלך, את הדבר המיוחד הזה שדרכו יש לך אפשרות להעביר רגש באופן כל כך מיוחד- לבעלך.. אני יודעת שזה לא כל כך משכנע אבל זה נכון.
זה לא חונק אותנו. זה קצת מגביל, נכון. אבל כנראה שזה מה שהכי נכון לנו. תחשבי איזה מיוחד זה לשיר רק מול נשים!! הם הכי מתחברות אלייך..מבינות את הרגש שאת מנסה להעביר. השירה יוצאת ממקום עמוק, וכשבת שומעת אותך זה נכנס אצלה לאותו מקום ונוצר בניכם מעין חיבור, אבל הנפש של הבנים היא שונה אז זה לא נכנס אצלם לאותו מקום..
הדברים שלי מבוססים על סמך הרגשות שלי בלבד..מוזמנת להתייחס ולקבל, ומוזמנת לנפנף בביטול ולהמשיך..
(אני גם לא ממש מבינה את הרצון לשיר מול גברים..עם קול כמו שלי. מזל שבעלי ישמע אותו רק אחרי החתונה)

זה גורם להרהור וזה אסור.

ולמה במקהלה מותר?- זה קשור להנ"ל.

מצטערת שאני לא יכולה לפרט כאן אבל אשמח באישי.

כדי לראות איך אפשר לעזור...

בהצלחה בכל מקרה!

מקפיצה לך....

מוזמנת לאישי אני אכתוב לך את המספר

 

אאל"ט בתנאי שהגישו אותך על מגן עכשיו לא', וטכנית פשוט לא ניגשת..

כלומר, שלא ייתנו לי מגן עכשו, אלא רק במועד ב׳.

אני סתם בראש של הבגרות באנגלית היום..

בכל אופן יש להם תאריך שהם צריכים להגיש מגנים.

אינטרני אף פעם לא הייתי

אני ניגשת מועד א ל-806 ומועד ב' ל-804 אז כנראה שזה אפשרי

את כאילו יורדת מחמש לארבע?

שלפני הבגרות הבצפר צריך להזמין מחברות אז תבקשי מהבצפר לא להזמין לך כי אם יש אחד מיותר הם עושים בעיות.אבל מה איכפת לך לגשת מועד א מקסימום תשפרי מועד ב' אולי יהיה לך מזל ותפלי על בגרות קלה ותקבלי ציון טוב..לכי תדעי...

אבל המגן נשאר אותו הדבר

אני היום נדפקתי כי בחורף קיבלתי מגן גרוע וציון טוב אז רציתי שיעלו לי את המגן אבל שכחו ונדפקתי..

המורה שלי לא נותנת לי מגן במתמטיקה אלא רק אחרי הבגרות כשאשפר ציונים ואז תתן לי מגן ותגיש אותי במועד ב על ציון הגשה טוב יותר.