פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 789)

עם ההוא של אסי וטוביה
גן הסוס בעיר זה גן גדול. אחרי דודא לה פיצה. אחרי המשביר.

מגדור- אנחנו לא מקוריות

ככה זה כשאתה מבלה חצי מהחטיבה בשלמור על אחיינים בגן הסוס ואז אתה מגלה שהוא בכלל חיקוי

הקפצה וזה..

 

נראלי אני יכולה להגיע לליל ט' באב.

דבר ראשון תצאי מנקודת הנחה שאת עושה פה משהו גדול. גם אם עדיין לא מצאת את מקומך עוד תמצאי. מקום גדול וייחודי רק לך.
תשובה לשאלה הגדולה אפשר להתחיל לחפש בנקודות הכוח ובייחודיות שלך. להתחיל להיות מודעת, לחפש אותן. לראות איפה את חשובה, בכנות, בלי להצטנע.

לא לפחד ולהשבר מהשאלות. לפעמים התשובות מגיעות במפתיע. אם תחפשי תמצאי.
את אהובה. לפעמים עושים חשבון ומבינים שהחברים שלי הם לא חברים שלי, בנקודות האמת הם לא נוכחים.
המצב הזה כואב ולא נעים, ככ מבינה.
מה שצריך זה להרגיש את המצב ולברר אם יש אכפתיןת והדדיות, אפילו פוטנציאל לזה, או שז באמת סתמי.
לדבר, לפתוח זה כוח מדהים. שיחת בירור עם חברה יקרה יכול לשנות את המצב לגמרי.
ולפעמים צריך להתחיל מהתחלה. לעשות סוויצ' בראש ולהוריד את היחס לחברים לדרגת ידידים. בלי ציפיות גדולות, ולהתחיל לחפש חברים שיש חיבור במקום האמיתי. לאו דווקא חבר נוצץ, לפעמים חברות אמיצה נוצרת עם אנשים שלא ציפית.

לא כולם נגדך. ממש לא וודאי יש אנשים שאכפת להם ואוהבים.
תרגעי, תנסי לבלות זמן בלמצוא תשובות לשאלות. תהיי אופטימית, תאמיני. תתפללי לבהירות הדעת.
הכל בשלווה. התשובות יגיעו בע"ה.

מוזמנת להתייעץ;)

אולי זה בכלל רק הדימיון
אני בטוחה שהמצב הפוך
~אני כאן~

המציאות כואבת..
הלוואי שזה היה רק דימיון..

זו תוקפה,בעזרת השם היא תעבור והיה יותר טוב.

 

בהצלחה!

זו בהחלט תקופה... לפעמים יש את הצניחת אנרגיה הזו או הדרדרות למצב הזה אבל זה עובר והטוב ביותר בזה הוא ש:
1) הכול בראש שלנו, את יכולה לשנות את זה (זה לא קסם ולא קורה מיד אבל זה עובד)
2) שאת אחרי זה זה תורם מאוד לאישיות שלך (מניסיון)

השאלה היא איך את תתייחסי לזה. את יכולה לשקוע (ואגב, זה לגיטמי ביותר בגבול מסוים) ואת יכולה להתחיל לשחות למעלה כדי לנשום אוויר צח שוב (וזה לא פשוט אבל אחר כך זה מאוד מספק)

יכול להיות שלא אהיה מחוברת ויקח לי זמן לענות, אבל זה בהחלט לא מצב שנעים להיות בו, ויש דרך לצאת ממנו ולמצוא תשובות אמיתיות.
אשמח לעזור אם אוכל.

אני עונה לך באישי..

בעז''ה זה יעבור מהר גם לי הייתה תקופה כזאת פשוט רציתי לקבור את עצמי אני מאוד מבינה אותך תתפללי לה' ותבטחי רק בו הוא לעולם לא יעזוב אותך ותמיד ישמור עלייך 

 

בהצלחה

אחרי כל ההברזות?! אולי?!?!..

ועוד אחלה של מיקום..

ובהזדמנות תבואי גם לבקר את אלחנן..

הברזות שאני אפילו לא מודעת אליהן כי אין לי סמסים כבר חודשיים בערך 

בהזדמנות, בעזרת ה', אחרי שנחזור מאומן

 

(והייתי אמורה לנחש את זה, נכון?)

מאיפה?

מרבינוווווו

באה

יש אפשרות ללינה (יש בית ומזרונים, צריך להביא שק"שים),

מי שמעוניינת שתעדכן את המס' הנ"ל!

רגוע ושקט בעזרת ה'

054-6702313  הרב יוני לביא

אין לי מה לומר, את צודקת, אני לא הגעתי השנה לריקודגלים ככה שאני לא יודע מה הלך שם.

 

את הבנות אני עוד יכול להבין, ילדותיות, אבל את הקומונריות? זה ההפך מהדוגמה שהן צריכות להראון

 

בקיצור, לא יודע מה לומר.

חברה שלי לא כזאת דתיה חזקה..

מה זה ההפרדה הזאת? הסדרניות האלה? פשוט עקפתי אותם..

וממשיכה עם חברה שלה: שנה הבאה נכיר יותר בנים יהיה יותר כיף..

לא ידעתי איך להגיב מזל שהיא לא חיכתה לתגובה!!

עצוב שיש כאלה..

הפעם הראשונה שלי..

לא חשבתי שהכל יהיה מתוקתק אבל גם באמת לא חשבתי שיש בנות ילדותיות כל כך כמו שאת מתארת וכמו שאני הרגשתי שהן מתנהגות..

אשכרה בנות תינוקות! ואני לא מדברת על יסודי..אני מדברת על השישית\חמישית שזה גם לא הכי ענק אבל עדיין להתנהג כמו שהן התנהגו זה ממש מגעיל..בכללי אני חושבת שלא צריך להתנהג ככה ובפרט ביום ירושלים! יום חשוב ביותר בשבילנו!

ועוד משהו שאני לא כל כך יודעת אם הוא קשור- הייתה הרגשה כאילו כל אחת באה לריקודגלים רק כדי לראות את החברות שלה שהיא לא ראתה כבר חצי שבוע!

רבאק! תתעלו על עצמכן! אתן לא באות למפגש חברתי אתן באות העצים את כבוד ירושלים! תתנהגו בבגרות!

 

חוץ מכל מה שכתבתי פה |שזה אפילו לא היה חצי מהזמן שלי שם| אני פשוט נהנתי! זה יום ירושלים שאני ניראה לי לא אשכח!

איך התחלתי אותו ואיך הוא ניגמר, נכון יש את הבנות הילדותיות אבל הן אפילו לא אלפית מכל הבנות הבוגרות, השמחות והמשמחות שהיו שם!!!

אז אני באמת מודה לכל הבנות שעזרו לי לשמח ולשמוח! שזרמו איתי בכל שירי ירושלים שצרחתי בקולי קולות עד שהקדוש ברוך הוא ישתיק אותי! רק שאני אדע שהוא שומע אותי!

בקיצור תדה רבה! ובעזרת ה' שנה הבאה יהיה הרבה יותר טוב לכולן! גם לסדרניות, וגם לבנות

אני אישית שמחתי לראות שזה היה ממש נפרד!! (יותר ממה שחשבתי)

[כמובן מי שרוצה התערבב..אבל בכללי זה היה שיא הנפרד!!]

שכוייח

טוב באמת שכתבת את זה, כי אני חשבתי שבכלל הסדרניות לא עשו את עבודתם..

אבל אני מצטער, מבקש סליחה שחשבתי ככה.. עכשיו אני מבין שבאמת עשו את כל המאמצים.

 

 

ובאמת זאת חוצפה, ממש חוצפה..

וחלק מהבנות שעשו את זה היו חברות מהכיתה שלי ושמעתי אותם יום אחרי זה מדברות על זה הזעזעזתי...

עצוב. אין מה לומר.

לא שמח בכלל...

היינו צריכות לשמור שהבנות לא יעברו לבנים - אבל מי שמה עלינו בכלל??

והבנים היו אמורים לשמור שלא יגיעו לבנות בנים, אבל הם בכלל לא השתדלו (ככה זה היה נרא לפחות!!)

(עזבו את זה שכל אחראי בא וקישקש לנו מה אנחנו צריכות לעשות, ואז בא אחראי אחר וצעק עלינו, ואז אמרו לנו להקשיב רק למשטרה, והם לא ידעו כלום... הקיצר - היה מעניין )

מה שרציתי לומר - באמת לא לשפוט את הסדרנים/ות כי אף אחד לא שם עליהם (עצוב כשלעצמו) והם בעצמם לא יודשעים מה לעשות, ואין להם למי לפנות...

הלוואי ששנה הבאה יהיה יותר מסודר ונורמאלי...

ריקודגלים זה לא מקום אידיאלי מבחינת צניעות. סתם לידע כללי.

 

בפעם שעברה והאחרונה בחיי בעז"ה (לא השנה!)

היה מעורב ומגעיל.

 

לא יודעת, מי שטען ואמר שזה המקום לומר תודה..

הרשו לי לגחך.

לידיעתך,

הפרידו את המסלולים.

 

כמו בכל מקום

תמיד יהיו את הבנים והבנות שימצאו את הדרך להיפגש..

 

אבל להגיד מלכתחילה שזה מעורב?

לא..את טועה.

 

כול בן שעבר פשוט ככה, כול הבנות בהו בו!

הבנות כול שנייה ניסו לדובב עם הבנים וכן ההפך!!

איפה כול התורה הצניעות ??!!

היה בא לי פשוט לבוא ולהעיר ... אבל כמובן שלא עשיתי את זה...

אנחנו הציבור הדתי שמנהיגים! את העם! והכול מצולם ומתועד!

מתנהגים בצורה שפלה כזאת?

אנחנו!! ??

לא ניתפס....

הסתכלת על הבנות הלא נכונות. הרוב התרחקו מהבנים. 

השנה לדעתי ולדעת הרבה חברות שלי היה די בלגן בהתחלה מבחינת ההפרדה- הרבה בנים עברו דרך הבנות... 

ובאמת היה בושה כל הקטע עם העקיפה של הסדרניות.. כי אם באמת חשוב לעבור אפשר למצוא דרך יותר נחמדה לעשות את זה...

ראיתי איזה פעם פעמים את הקטעים עם הסדרניות,

אבל באופן כללי-מבחינת הפרדה, הרגשתי שהיה שיא הנפרד!!

וראיתי שמי שרצתה מצאה את הצד השני..!

מה הקטע כל שנה לצאת עם הרגשה של-"יואוו היה ממש מעורב ואיזה חילול ד' וכו'"

דבר ראשון בואו בגישה חיובית-התקדמנו.
יכל להיות הרבה יותר גרוע. אשרינו.

דבר שני-במקום להתלונן אולי נציע פתרונות פרקטיים?
למרות שלדעתי שוב, מי שרוצה-תמיד ימצא את הצד השני..
ולמי שזה לא מזיז-יעבור את הריקודגלים בשיא ההפרדה והעוצמה..

תחשבו על זה..

 

בס"ד

 

כשמחשבה לא מולידה שום מעשה היא נשארת בגדר התלוננות ולא בגדר תובנה

את באמת חושבת שהציבור הדתי מנהיג את העם?

במה זה מתבטא?

 

אולי זה מקום לדיון שונה..

 

כאן

הייתי מציעה לעשות איתה שיחה אישית..
במקום בכייף, כמו מדשאה או משהו כזה..
ובתור התחלה אל תדברי איתה על זה ישירות כדי שלא תסגר ישר....
אני גם מדריכה של הגיל הזה.. ועשיתי כמה שיחות אישיות עם חניכות שהמצב שלהם בבית לא טוב וכל מיני כאלה.. והם ממש נפתחו..
עוד משהו בשביל שהיא לא תרגיש שונה תעשי שיחות לכל החניכות.. זה גם חשוב בכללי לך ולהם..
וסתם עוד משהו שאני לפחות עשיתי.. סיפרתי להם גם על עצמי קצת להראות להם שלא רק הם נפתחות אלה גם אני אליהם..
שיהיה בהצלחה!!

כמובן!
פשוט היא לא נפתחת לי!היא לא מדברת היא סגורה ממש ומתי שזה מגיע למשפחה אז בכלל היא נסגרת ולא אומרת כלום אפילו שאני רק שואלת אותה מה שלום ההורים שלה והאחים שלה..

אבל לאו דווקא על זה.

 

כדאי שתבררי קודם אם היא לא מסוגלת לספר לך על זה, או לא מעוניינת לספר לך על זה. יש דברים שממש לא חייבים לפתוח בפני המדריכות.

ודבר נוסף- היא ילדה עם אופי כזה? של דיבורים ושחנשי"ם או לא? כי בסופו של דבר זה משנה הרבה...

 

ובמקרה הכי גרוע-

לתפוס אותה לדיבור, ולספר לה שאת מרגישה שהקשר שלכן האישי לא מספיק חזק וכו' וכו'... אולי יש סיבה שאת לא מודעת לקיומה

 

ב"הצלחה.