פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 819)

בגלל שיש המוןן הרוגים בתאונות דרכים זה אומר שלא ניסע במכונית??

 

בגלל שהיה מקרים של התאבדות בגלל משחקי מחשב זה אומר שנפסיק לשחק במחשב?

 

בגלל שיש סכנה לטילים מעזה אז כל הדרום צריכים ליהות במקלטים מחשש שאולי יירו טיל?

 

בגלל שיש מלא שמתו בגלל רשלנות רפואית אז לא נלך יותר לבית חולים?

 

בגלל שהיו מקרים ל"ע שבעל רצח את אישתו. אז לא נתחתן יותר?

 

בגלל שהעישון הורג ויש אנשים שמתו מיזה. אז אנשים הפסיקו לעשן??

 

התשובה היא לא !!

 

אז תפסיקו להאשים את הטרמפים. וכולם ימשיכו ליסוע בטרמפים

 

תודה

לירושלים בטרמפים?

מבחינתי זה שגרת חיים.

אני גרה בשומרון, ואין לי דרך אחרת....

 

ח ב ר י ם ! !  מ ה  ה ל ח ץ ? ? ?

 

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=4&topic_id=3052526&forum_id=771

היקרים שלנו?

 

אז תראו חברל'ך.

אנחנו לא יכולים להיכנס לעזה.

אנחנו לא יכולים לכתוש את כולם כמו ראשים של שום.... [שה' ישיב להם כגמולם ! "וחמישיתו יוסף עליו!"]

אנחנו לא יכולים להילחם

מה אנחנו כן יכולים?

להתפלל! לבקש! להתחנן! "ותוסף אסתר ותדבר לפני המלך!".....

תקשיבו חברל'ך יקרים-
יש מבצע מטורף עכשיו

שאני מכריזה עליו עכשיו, ממש עכשיו!

 "מצווה- מבצע!"

--- אנחנו הולכים ביחד- להפיץ, למלא, להאיר
             לצבוע את העולם,

             את המחשבות,

             את עם ישראל במעשים טובים זכויות ומצוות!!

מה זה אומר?

 

מכירים את השיר של שיבי "שהכל יהיה כרצונך באמת?"

- הריני משליך עליך אבי מלכי ואלוקיי
את כל תנועותיי
מחשבותיי, רצונותיי, דיבוריי, ומעשיי-
שלי, של אשתי, שלי ילדיי

 

ושל כל הנלווים אליי

שהכל יהיה כרצונך באמת!!"

אז אנחנו אומרים-
"אנחנו רוצים את הילדים בריאים"
 -  ואני / אתה/ את מוכנים לתרום את הרצונות/ מעשים טובים שלנו/ זכויות/ תפילות/ מצוות
לזכותם של הנערים, שישובו בריאים בגוף ובנפש
ולהצלחת החיילים שבאים לעזרתם [בתוך כל כלל ישראל שתרום קרנו בגויים אמן!!!]
כל מה שיהיה באמת כרצון/ לרצון השם יתברך ו"לרוממות קרנו."
מי מצטרף ליוזמה היפה הזו?
אה, ו- כמובן שמצווה להפיץ את הסטארט אפ הזה לכל מי שרוצה, ובלבד שיאמר בפיו או במחשבתו שהוא מייחד את זכות המעשה/ מצוות/ תהילים/ תפילה/ לימוד
לזכותם כמו שציינו קודם.

הקפיצו כדי שלא נשכח את הנערים! אפילו בלב ובמחשבה אפשר לעזור להם! 
הלוואי
שמי שאמר לעולמו די

יאמר לצרותינו די

אמן כן יהי רצון.

כתבה:"נפש חיה"

אני רואה פה דיונים הזויים על אם כן ניסע בטרמפים לא ניסע... נקודתית ברור שממשיכים לנסוע כרגיל!! אין מצב שנכנע לטרור הערבי, ונשנה את שגרת החיים שלנו בגלל הימח שמם האלה?  ברור שצריך להיזהר. אבל הדיבור וכיוון הפעולה, צריך להיות הרבה יותר בכיוון שהמציאות הביטחונית תאפשר נסיעה בטרמפים!  ובכללי חיים בטוחים ונורמליים אחרי הכל אין לנו ארץ אחרת.. המציאות הלא נורמלית זה שעכשיו נתחיל לפחד.. זו הארץ שלנו. אם הממשלה לא תעשה הכל כדי לוודא שהמחבלים באשר הם יכאב להם מספיק שהם יבינו שלא נוגעים ביהודים! עם מחבלים לא עושים הסכמי שלום גם אם הם מחבלים בחליפות. אם הממשלה לא תפעל בצורה כזאת ותמשיך בנסיונות העילגים שלה לקדם הסכם שלום עם אבו מאזן (שאין הבדל בינו לבין המחבלים האלה שחטפו, אבו מאזן פשוט מחבל עם חליפה) אנחנו מוזמנים לחכות לחטיפה הבאה...! חייבים להבין שאנחנו במלחמה. בואו נצא בקריאה לממשלה מספיק עם הכניעות הזאת מול אבו מאזן  אין דיבור עם מחבלים, ביבי- אתה מאשים את אבו מאזן בחטיפה הזאת?? כמו שאתה לא מוכן לעשות משא ומתן עם החוטפים אל תעשה משא ומתן עם אבו מאזן. ראינו מה הביא עלינו ההסכם שלום עם ארגוני טרור האחרון (אוסלו) יותר מידי ארונות מתים.. ביבי-אין לנו ילדים לבזבז על הניסיונות שלך בבקשה לא על חשבוננו.

אוקיי, אז עוצרים מלא פלסטינים, מה זה עוזר?הפלסטינים באים לפה מקבלים תואר אקדמאי, לינה כמו בית מלון, אוכל טוב, שתיה, אפילו הנשים שלהם בבית מקבלות קצבה של אם חד הורית מהמדינה ולבסוף הם חוזרים גיבורים הביתה!
חייבים לשנות את מדיניות בתי הכלא הפלסטינים בישראל! הפלסטינים לא באים פה לחופשה ובמיוחד לא על חשבוננו, כואב כ"כ למשפחות של הכלואים- שהם יממנו את הכלא של יקיריהם- דיקט מעץ, מעליו מזרן דק, גם אוכל לא צריך יותר מידי, הממשלה שמשלמת על בתי בכלא דרך כספי המיסים שאנחנו משלמים לא צריכה לממן שום בית כלא לשום פלסטיני, לדעתי גם רוב האנשים שנמצאים שם כבר מזמן היו אמורים לצאת להורג- גם ככה המטרה העיקרית שלהם זה שבעים בתולות (בתולה בת שבעים) בגן עדן, אז למה לתת להם לחכות? אין להם ערך לחיים אז למה הם בכלל צריכים לחיות?
שורה תחתונה, הם צריכים לעוף מפה ומהר (כל הפלסטינים) עדיף בשק גופות!

של החטופים..יש לכם המלצות?
אנחנו מרגישו. שאנחנו לא עושות כלום למענם..בסדר אז אנחנו מתפללות הרור שזה חשוב אבל אנחנו רוצות לעשות משהו שנרגיש שאנחנו עשינו את שלנו בשבילם..
אז יש המלצות?
תודה מראש!

"היי אתם! כן, כן.. אתם.
חסרי אחריות שכמותכם! תפסיקו לסכן את עצמכם ולנסוע בטרמפים. חדל פזיזות!
אז מה תעשו במקום? סעו באוטובוסים. כן, תחבורה נוחה ובטוחה.
ממ.. את עדן אטיאס רצחו באוטובוס? צודקים.
אבל הוא ישן, אז היו ערניים ואחראיים גם באוטובוס.
ממ.. נוסעי קו 405 שנרצחו היו ערים? יכול להיות. טוב, אז עזבו אתכם אוטובוסים.
סעו במוניות. יקר אבל בטוח.
גרגורי רבינוביץ היה נהג מונית ונרצח על ידי מחבלים? וואלה..
אז לא צריך מוניות, סתם יקר.
סעו ברכבים פרטיים, הכי נוח.

ברוך מזרחי נסע ברכב פרטי ונרצח בירי על רכבו בדרך לסעודת ליל הסדר?
אויש.. לא, לא כדאי להסתכן.
לכו ברגל! הכי בריא, הכי בטוח.
בטוח זה טוב, גם אם לא תמיד נוח.
אה..גם אלה אבוקסיס הלכה עם תמיר לתומה ברגל וכשהגיע קסאם גוננה עליו בגופה ונהרגה..
אז הכי טוב לא לצאת מהבית! מה יש לחפש בחוץ?
משפחת פוגל הייתה בבית גם? בבית שלהם?
אהה..אז אולי כדאי להפסיק לישון.

"להיות עם חופשי בארצנו" אמרנו?"

ה' יקום דמם של הנרצחים שהוזכרו כאן וכן כל חללי ישראל ויהודים אשר נרצחו רק בגלל היותם יהודים.

בס"ד

בימים האחרונים הרגשתי ממש רע, ראיתי כל מיני תגובות של אנשים שכעסו על החטופים ושל שמאלנים למיניהם.

אני מרגישה שהתפילות מתחילות לעזור.

 

העצומה הענקית שעמ"י ממש מתגייס לחתום עליה.

הכנסת שמתחילה להבין כמה מפגר זה לשים את האויבים שלנו במוקדים חשובים במדינה.

עצירות של אינספור מחבלים.

תפילות המוניות בכל רחבי הארץ.

הרעת התנאים של המחבלים הנמצאים בכסף.

שחרור כספים כדי לדאוג לתחבורה נורמאלית ביו"ש.

ואם יש לכם רעיונות אז תשרשו עוד.

 

 

 

מתלבטת בין פלאפונים.. אשמח לעזרתכם...

 

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t646388#7202547

 

תודה!

רבים מאתנו מביעים הזדהות עם גורל 3 החטופים ומשפחותיהם ע"י תפילות, אך חשוב שתהיה לכל עם ישראל דרך מעשית להביע הזדהות ולהתחבר.
הצעתי - מרימים דגל לאחדות ישראל!
אתמול תליתי על האוטו את הדגל שנשאר לי מיום העצמאות. אם הרעין נראה לכם, אנא הפיצו אותו דרך המייל, פייסבוק, וואטסאפ וכו'.
בתפילה לבשורות טובות,
אבי 

חוץ מהנעדרים שכמובן צריך להרבות בתפילה לשחרורם, יש גם כל יום אירועים "קטנים" -

טילים בדרום (אתמול על אשקלון, לא בדקתי מה היום),

ירי (כביש המנהרות, אתמול)

זריקות אבנים (כל הזמן. כרגע דווח על אירוע שבו יש גם נפגעים לצערנו),

בקת"בים (הערב היה בבית אורות)...

 

תתפללו! תקבלו על עצמכם משהו קטן!

 

בשורות טובות.

 

 

היום בשעה 00:00 (חצות) (עוד כמה דקות)  למציאת החטופים, חזרתם בשלום ושמירת כל כוחות הביטחון. 

 

נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ. וְרוּחַ כָּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד. מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אַתָּה אֵל. וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ. פּוֹדֶה וּמַצִּיל וּמְפַרְנֵס וּמְרַחֵם בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה. אֵין לָנוּ מֶלֶךְ עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ אֶלָּא אָתָּה. אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלוֹהַּ כָּל בְּרִיוֹת, אֲדוֹן כָּל תּוֹלָדוֹת, הַמְּהֻלָּל בְּרוֹב הַתִּשְׁבָּחוֹת, הַמְּנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים. וַיְהֹוָה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, הַמְעוֹרֵר יְשֵׁנִים, וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים, וְהַמֵּשִׂיחַ אִלְמִים, וְהַמַּתִּיר אֲסוּרִים, וְהַסּוֹמֵךְ נוֹפְלִים, וְהַזּוֹקֵף כְּפוּפִים, לְךָ לְבַדְּךָ אֲנַחְנוּ מוֹדִים. אִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם, וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ, וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ, וְיָדֵינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׁרֵי שָׁמָיִם, וְרַגְלֵינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת, אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, וּלְבָרֵךְ אֶת שְׁמֶךָ עַל אַחַת מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים, הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִם אֲבוֹתֵינוּ וְעִמָּנוּ. מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ, בְּרָעָב זַנְתָּנוּ, וּבְשָׂבָע כִּלְכַּלְתָּנוּ; מֵחֶרֶב הִצַּלְתָּנוּ, וּמִדֶּבֶר מִלַּטְתָּנוּ, וּמֵחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים דִּלִּיתָנוּ. עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ, וְלֹא עֲזָבוּנוּ חֲסָדֶיךָ וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לָנֶצַח. עַל כֵּן אֵבָרִים שֶׁפִּלַּגְתָּ בָּנוּ, וְרוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַחְתָּ בְּאַפֵּינוּ, וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַׂמְתָּ בְּפִינוּ, הֵן הֵם יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִיצוּ וְיַקְדִּישׁוּ וְיַמְלִיכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ. כִּי כָל פֶּה לְךָ יוֹדֶה, וְכָל לָשׁוֹן לְךָ תִשָּׁבַע, וְכָל בֶּרֶךְ לְךָ תִכְרַע, וְכָל קוֹמָה לְפָנֶיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה, וְכָל לְּבָבוֹת יִירָאוּךָ, וְכָל קֶרֶב וּכְלָיוֹת יְזַמְּרוּ לִשְׁמֶךָ. כַּדָּבָר שֶׁכָּתוּב: כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה יְהֹוָה מִי כָמוֹךָ, מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ, וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגּוֹזְלוֹ. מִי יִדְמֶה לָּךְ, וּמִי יִשְׁוֶה לָּךְ, וּמִי יַעֲרָךְ לָךְ, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא אֵל עֶלְיוֹן, קוֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. נְהַלֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ וּנְבָרֵךְ אֶת שֵׁם קָדְשֶׁךָ, כָּאָמוּר: לְדָוִד, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְהֹוָה, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ:

הָאֵל בְּתַעֲצֻמוֹת עֻזֶּךָ, הַגָּדוֹל בִּכְבוֹד שְׁמֶךָ, הַגִּבּוֹר לָנֶצַח וְהַנּוֹרָא בְּנוֹרְאוֹתֶיךָ. הַמֶּלֶךְ הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא. שׁוֹכֵן עַד מָרוֹם וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ. וְכָתוּב רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּיְהֹוָה, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה. בְּפִי יְשָׁרִים תִּתְהַלָּל, וּבְדִבְרֵי צַדִּיקִים תִּתְבָּרַךְ, וּבִלְשׁוֹן חֲסִידִים תִּתְרוֹמָם, וּבְקֶרֶב קְדוֹשִׁים תִּתְקַדָּשׁ. וּבְמַקְהֲלוֹת רִבְבוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בְּרִנָּה יִתְפָּאַר שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, שֶׁכֵּן חוֹבַת כָּל הַיְצוּרִים, לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, לְהוֹדוֹת לְהַלֵּל לְשַׁבֵּחַ לְפָאֵר לְרוֹמֵם לְהַדֵּר לְבָרֵךְ לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס, עַל כָּל דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבְּחוֹת דָּוִד בֶּן יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶךָ:

יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, הָאֵל הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, כִּי לְךָ נָאֶה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שִׁיר וּשְׁבָחָה, הַלֵּל וְזִמְרָה, עוֹז וּמֶמְשָׁלָה, נֶצַח גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה, תְּהִלָּה וְתִפְאֶרֶת, קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת, בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם

אני כאן ואני שם, לא יודעת לא עוקבת.
אני בתוך ההמולה אבל בתוך תוכי דממה.

דממה של כאב, דממה של השתתפות-דממה קשה מנשוא!

והנה מצד אחד אני חייבת לחזור לשגרה, סוף כיתה ח' והצגה.
אבל מצד שני כשהביתה אני מגיעה, אבל אני מרגישה בכל פינה.
והבכי אינו פורץ, אבל מתשהוא זה יצא!!

והמורה והחברות להבין הן לא יכולות,
וממשיכות בשיגרה, במריבות ובצעקות.
ואני משחקת כאילו הכל בסדר:

צוחקת, במקום לבכות.
מעודדת, במקום להישבר.
מנסה להשלים בן בנות, במקום לפרוק.

מתי זה כבר ישתנה???

מתי הם כבר יחזרו הביתה?!

ואיתם כל עם ישראל.