אנחנו מוציאים חולצות ליומולדת 50 של אבא....

אני חייבת דחוף רעיון לגלופה

יש לכם רעיון?

תודה

הרבה פעמים בזמן האחרון אני לא מרגישה ששבת זה שונה משאר הימים... אולי חלק מהסיבה זה שאני גרה במקום שרוב האנשים חילוניים, וחוץ מהם יש המון תיירים בשבת. וזה לא נעים לי שככה, ושיש מלא מכוניות נוסעים מסביבי אבל אני לא יכולה לשנות את זה. ובבית אנחנו עושים הכל ממש מיוחד, ובליל שישי זה מרגיש לי כמו ששבת אמור להיות אבל אח"כ זה כבר לא.  יש לכם רעיון מה אני יכולה לעשות כדי להרגיש את השבת? אני ממש לא אוהבת שזה ככה, אבל אין לי רעיון מה אני יכולה לעשות...

בס"ד

זו שאלה שמעסיקה אותי מאוד.

יש הרבה אנשים בעולם ולכולם יש כישרונות כאלה ואחרים ,

מכיר הרבה אנשים שיש להם כשרונות נפלאים אבל הם חשובים שזה לא כל כך ולא בטוח שילך גם הפעם ודברים כאלה בסגנון .

כיצד אדם יכול לזהות את הכישרונות האלה ולהפיק בהם את המיטוב ?

שאלה חשובה לי,מקווה שהובנתי

תודה

talr123

אז היא התארסה! 

שרשרו מזל"טים!

הצילוו! אבאאא! איזה התרגשות! 

אבל כשאני רוצה לשמוע ווקאלי,

אז רוב השירים היפים נשמעים עם כלי נגינה ממש,

ואני מרגישה כאילו אני "עובדת על הקב"ה"..

. . .

מה דעתכם?...

כבר קרוב לשנה יש לי חלומות שמפחידים אותי נורא!!!

עד כדי כך שאני מפחדת ללכת לישון _(שחס וחלילה אני לא יחלום על זה...)

למשהו זה קרה? יש רעיון מה לעשות?

סימנו את פסח. השבת - פרשת קדושים. וזה לא שסתם שהפרשה הספציפית הזו היא אחרי פסח. או כל פרשה אחרת. לכל דבר יש סודות ועמקים הפרשה שלנו היא הנקודה אחרי, הסיכום של החג. דבר לדרך. ונדבר על כך בהמשך

אוקי, לכולנו כמה נפלא יש מה לתקן עד הקבר. מה לשנות. במה להשתנות.

אפשר לקחת את זה ככלא. איזה באסה, אפעם אני לא אהיה מושלם. תמיד יהיה לי עוד מה לעבוד. מה לעשות. החיים קשים

או לקחת את זה למקום של יהי! אפעם לא יהיה לי משעממם. תמיד יהיה לי מה לתקן. לאן להתקדם.

אנחנו יכולים לקחת את זה כשיעבוד. כדבר רע.

ועכשיו נדבר על שיעבוד. עבדות ~

מ"ר הולך אל פרעה ואומר לו: "שלח את עמי ויעבדוני". אה? מה ההבדל. עמ"י כבר עבד. אז ה' רוצה להוציא אותם בכדי ששוב יהיו עבדים? לא מגיע להם לנוח קצת. "שלח את עמי וינפושו" .. תן להם חופש! מה שובפעם עבדות?! ועוד אנחנו קוראים לזה חרות. יציאת מצרים. יציאה משיעבוד. עבדים היינו לפרעה - עכשיו לה'. מה ההבדל?

אבל לומדים מפה דבר גדול. יש אדם שהוא הכי חופשי, אבל בעצם הוא העבד הכי גדול. של התאוות שלו. של החברה. הכסף. הכבוד. ויש אדם שהוא עבד אבל הוא *משוחרר*.

הבן איש חי אומר שעמ"י תמיד יהיו עבדים. השאלה של מי. או של ה' - או של כל השאר. כן. אומנם שנת 2014, אנחנו ניראים הכי משוחררים. עושים מה שבא לנו. אבל גם ללכת ע"פ צו אופנה מסויים כי "מה יגידו" זאת עבדות. בואו ניצא מהחשיבה המקובעת של גן שרה שעבד זה אדם שמצחצח את נעלי אדונו הרם ונישא.

כמה אנשים יכולים למות בשביל כסף? בשביל חברה? מה, מדינת ישראל היא לא עבד שמחכה למה שאומרת ארצות הברית הגדולה?

היום יש עבדות. אבל העבדות של היום היא אינטלגנטית. עבדים שניראים טוב. שבטוחים בעצמם.

כמה אנשים משדרים בטחון עצמי מטורף כדי לכסות את החוסר בטחון המטורף שלהם, ואת הנפילות והשיעבוד שלהם לעצמם? לתאוות שלהם?

אז אם יצאנו מהתפיסה שעבד זה רק אדם ששפוט של איזה אדון - בואו נתקדם הלאה. מי אמר שלהיות עבד זה דבר רע?

יהודי הוא תמיד עבד. אבל יש לו בחירה למי להיות עבד. הוא עבד ה', או עבד של כל העולם.  

אם נילך לסיור קצר בהודו, כמה יהודים נמצאים בכל האמונות שקר שלהם? היהודית פרמיטיבית - אבל הם זה תרבות. מסורת. ססגוניות.

כמה פעמים בנשימה אחת אנשים אינטלקטואלים יתלהבו מתרבות המזרח, או מכל תרבות אחרת וליהדות הם ירקו כי היא ישנה ולא שווה הרבה.

להיות עבד ה' זה להיות כולי שלו! אני מבוטל אליו. זה דבר גבוהה ממש! זה לא דבר רע.

"שלח את עמי ויעבדוני" - שיהיו עבדים שלי. במקום שלך פרעה. להיות עבד שלהם זה להיות מחובר.  

להיות מחובר לעצמי. לנשמה שלי. לה'. לתפקיד שלי בעולם. למקור הטוב בעולם! מה רע בזה? זאת עבדות טובה. זה חיבור חיבור למקור הטוב.

ועכשיו לפרשת השבוע נקשר גם אותה.

השבת יש את הציווי על העורלה. 3 שנים אסור לך לאכול מהפירות, ברביעית פודים או אוכלים בע"ה בי-ם בטהרה. המשנה במסכת עורלה דנה במצב הבא - יש לך מטע שלם. ואתה יודע שיש שם עץ שהוא עורלה. אתה לא יודע איזה עץ זה. מה תעשה? ההלכה אומרת שלצערך הרב אתה צריך לוותר על פרדס שלם בגלל עץ אחד.

אבל אם בטעות מישו אחר קטף בדיעבד מותר לאכול אם יש עוד 200 עצים. זה יהיה בטל ברוב. אבל אם לא- אסור. ובכלל זה בדיעבד. לכתחילה - אפילו אם יש מליון עצים הפרי הוא עורלה. כל עוד הוא מחובר לעץ..

כי שהפרי מחובר לעץ הוא לא בטל בכלום!

ככה זה גם עמ"י. עמ"י הוא אומנם מועט מאוד, איך הוא לא בטל ברוב הגויים? ועוד רוב פעיל שמנסה להשמיד אותו. אז אנחנו קיימים רק בגלל החיבור! העבדות לה'! איפה הייתה התבוללות, הכחדה של עמ"י? איפה שהקשר התרופף. "עץ חיים היא למחזיקים בה".

אם לא נהיה מחוברים נטבע בהם.. נשתעבד להם.

להיות עבד ה' זאת נקודה של חיבור. של שותפות. לא של עבדות שלילית שעולה לנו ישר בקונטציה.

דבר נחמד נוסף לסיום

אנחנו תופסים הרבה פעמים שלמות על קידוש ה' זה דבר אדיר. זה השיא. והזוהר מביא סיפור מטורף על למה זה לא ככה

אברהם אבינו, היה בכבשן האש ובאותו זמן דנו האם להציל אותו. והיה קטרוג בשמים: "בשביל מה זה ינצל? באיזה זכות?" וזאת שאלה תמוהה. הוא שבר את הפסלים. לא השתחווה לנמרוד. אבל זה לא הספיק. אמרו אותם מלאכים, אין לו זכות אבות. אבא שלו זה תרח. וזכות בנים? יש את יצחק! שהיה מוכן למסור נפשו על קידוש ה'.. אמרו המלאכים, מאברהם יצא גם ישמעאל. שני ענקי עולם, לא הספיקו! לא אברהם ולא יצחק.

אז ה' אמר, אוקי - יש גם את יעקב. מימנו יצאו 12 צדיקים. והמלאכים הסכימו.

בזכות יעקב ניצל אברהם!

כי ה' לא מחפש את הלמות, אלא את הלחיות על קידוש ה' ! יעקב לא נדרש למות אלא לחיות את הפרטים הקטנים. כל יום. כל הזמן.

למות על קידוש ה' זאת פעם אחת! לחיות על קידוש ה' זה עבודה לכל החיים. וזה הזכות שהצילה את אברהם.

כי כן, כל דקה. כל שניה שאנחנו עושים את רצון ה'. את ההלכה הכי קטנה, שקשה לנו.

את הצניעות, את השבת, את הכל - זה הקידוש ה'. זה החיבור - העבדות לה'

"עבדי הזמן עבדי עבדים המה, עבד ה' הוא לבדו חופשי". [רבי יהודה הלוי]

רציתי לדעת, יש למישהו אולי פעולה לגבי יום השואה שאפשר לעשות בשבת?

יש לי 25 חניכות מקסימות, שבד''כ מגיעות עשרים לפעולה, שזה יחסית הרבה. אבל אני כן רוצה פעולה עם פתקים, ושלטים, כי זה דווקא כן תופס אותם..

(חשוב לי משהו על המשמעות של להיות יהודי. שאתה יהודי היום, ויהודי מחר, ושזו זכות בנפש שאי אפשר לשנות. נכון היה פיגוע בליל הסדר? אז מדובר באבא של חניכה שלי. דיברנו על זה, והן בעצמן אמרו לי "הרגו אותו כי הוא היה יהודי". אני כן רוצה לדבר על זה ולהתייחס לזה..)

אני מחפשת כבר שעות ולא מוצאת. אז אם יש לכם.. |פרח|

תזכו למצוות!

קריאת תהילים לרפואת דניאל בן אילנה- נער בן 15 שהתלונן על כאב בגרון והתמוטט.  כרגע הוא במוות קליני http://tehilimyahad.com/mr.jsp?r=PLodlnNmoD

כולם מכירים את הכללים נכון?
יש טעם לכתוב?
תזכורת בקצרה-

• אפשר מיום שישי עד סוף שבת
• כדאי לרשום מה לקחתם כדי לא לשכוח.
  שבת שלום לכולם!!
  
  ותודה לעוזרים ולמסייעים,
  תבורכו מפי עליון בכל מילי דמיטב לעבודתו ית'!!
  
  אז הנה קבלוהו הללו! תהילים לפרשת שמיני תשע"ד!!
  
  
  א-י             
• יא- כ 
• כא- ל
• לא- מ
• מא-נ
• נא-ס
• סא- ע
• עא-פ
• פא- צ
• צא- ק
• ק"א- קי"ב
• קי"ג- קי"ח
• קי"ט- קכא
• קכב- קלא
• קל"ב- קמ
• קמ"א- ק"נ
  
  כל טוב והרבה נחת!!

שלום, לבן דוד שלי יש בר מצווה ויש לי כבר מתנה מה שאני צריכה זה רעיון לעיצוב  

משהו בסגנון קופסא... אז ... 

שפכו רעיונות

של גד אלבז?

תודה רבה

פירסמו פה כבר על הלכה יומית והוא הפסיק לזמן מה

ועכשיו ממשיך!!

נעלמו כל המספרים אז כל מי שרוצה לקבל הלכה יומית לפלאפון חינם שישלח הודעה:

"הלכה יומית" למספר: 0549441158

אני יודעת שזאת האמת. כל החיים שלי ראיתי ניצוצות ממנה, חלקים קטנטנים.

ואני יודעת שאם אני רוצה אני יכולה להגיע אליה. אם אני רוצה אני אעשה את זה.

אבל אני לא יודעת אם אני רוצה.

הלב שלי צועק לי שזה זה, זאת האמת, זה מה שתמיד חיפשתי.

אבל אני מפחדת, רבש"ע. הברכיים שלי רועדות מפחד, הלב שלי מפרפר, כולי משקשקת. 

אני יודעת שזה מה שנכון וטוב לעשות, וזה יהיה לי טוב, אולי הכי טוב שיכול להיות לי. אבל זה מפחיד.

יש שם עומק בלתי נתפס. ואתה היחיד, אבא, שמכיר אותי יותר טוב ממני. ואני יודעת שאני לא מסוגלת לחיות כל החיים שלי בעומק. 

אני צריכה להשתחרר, לנשום, לצחוק, לחיות. לחיות כמעט כמו בנאדם נורמלי.

נורמלי? מה נורמלי פה? אין פה שום דבר נורמלי!

אני לא יודעת, אבל אני יודעת שאני לא מסוגלת.

זה גדול עלי, אבא, זאת האמת שתמיד חיפשתי, והיא גדולה עלי במיליוני מידות.

בקושי ככה אני מסתדרת. נושמת בין לבין. אני לא יכולה יותר מזה.  

אני מרגישה זרה, כ"כ זרה.

אבל א"א לבדוק מראש, כשנכנסים אז נכנסים. ובשביל להיכנס צריך לקפוץ ראש מהמקפצה הכי גבוהה.

ואני מפחדת, אבא. אני מפחדת שכשאעלה על המקפצה אני אגלה שזהו, נגמר, א"א לסגת.

אני מפחדת לטבוע. אני עוד לא כ"כ יודעת לשחות.

"קשה להגיע מן השקר המוחלט אל האמת המוחלטת, אבל קשה יותר להגיע מן האמת אל האמת המוחלטת." (ר"ן)

אבל אני יודעת שהאמת הזאת תפגוש אותי בכל מקום שאהיה בו. מהרגע שמוצאים אותה, זהו. א"א להתחמק ממנה. א"א לברוח.

האש כבר בוערת בלב, אני צריכה רק לתת לה לצאת משם, להתפרץ ולגדול, להתפשט לכל חלקי הגוף. "כל עצמותי תאמרנה."

וזה הכל אחיזות עיניים. ולמרות שאני יודעת אתזה, אני עדיין מפחדת שהאש הזאת תשרוף אותי.

ואם תשרוף? שתשרוף! ממתי את מפחדת מאש?

אני לא מפחדת מאש.

על מי את עובדת?

על עצמי, מן הסתם. כמו תמיד. אבל אני לא מפחדת מהאש. 

סוף סוף מצאתי משהו שראוי לפחד ממנו. האמת.

למישו יש רעיון לדוכני יצירה\ הפעלה ליום ירושלים?