פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 843)

אחרי הכל,אדם לא יכול להשקיע הכל באחרים כאשר הוא לא משקיע בעצמו אפילו מעט..

אז נכון שיש אולפנות שמוציאים על שבוע אדר באמת מלא כסף,אבל אפשר להנות גם עם חצי מההוצאות..

אנחנו לדוגמא ממש לא מוציאים המון על שבוע אדר, השמינית מרוויחה כסף לכסות על האולם ועל אירוע סיום,ועושים פעילויות שעולות כמה שפחות כסף. וב"ה אנחנו נהנות!

הפנינג זה יום אחד.אולי אדיר ומטורף אבל אחד!

חוץ מזה התכוונתי גם להגיד שאיזה חודש לפני ההכתרה השמיניסטיות וגם האולפנה גורסות כוח

אדם ומשקיעות ויוצאים דברים מדהימים גם מהעשייה וגם מהתוצאה הסופית! אבל אם משקיעים כ"כ הרבה כוח

עדיף שגם התוצאה הסופית תהיה מטרה "נעלה" .

ואם זה בשביל הנאה לא צריך לעבוד בפרך 100 בנות ויותר במשך חודש כדי לעשות שבוע!אלא פשוט להנות באותו 

רגע או להכין את זה במשך כמה ימים.

וואי חפרתי

חמודה שאת :-* תודה, התגעגעתי אלייך

תחשבי שגם לאחרים יש את הרצון העמוק הבראשיתי - לתת!

למען שמו באהבה

אני חושב שזה מגיע מהבנה שלקבל זה להיות נחות.להזדקק לעזרה.
זה נכון ברמה מסוימת השאלה מה מקבלים וממי.

אבל במקומות שבהם צריך לקבל,צריך להבין שעצם הקבלה היא הנתינה הכי גדולה.
דוג-אדם נותן מתנה לאשתו לחג. הוא לא מצפה לקבל תמורה וגם לא אות הצטיינות. הוא רוצה שהיא תהיה שמחה, שהיא תחייך.
עצם זה שהיא מקבלת ממנו זה מבטא את האהבה שלשם כך הוא נתן את המתנה. אז הוא נותן מתנה כדי לקבל אהבה..
מקווה שהסברתי את עצמי טוב

לא בקטע של נחיתות.. פשוט מרגישה לא נעים (לא יודעת ממה נובע ה"לא נעים" הזה, אבל בטוח שלא מנחיתות..)

השאר הוסבר מעולה. תודה! 

אחותי שלי- 

גמאני ככה במצבים מסויים אבל שמתי לב שיש אנשים שאני מסוגלת לקבל מהם בלב שלם!

בלי הרגשה מעצבנת כזו..ובלי תחושה של חייבת.

זה גם תלוי במי שנותן בדרל שבה הוא נותן ובקרבה שלך אליו..

כמובן שככל שתהיי יותר קרובה יהיה לך יותר קל לקבל.

אגב, לפעמים קשה לנו לקבל דברים בגלל שאנחנו לא מכירים מספיק במעלות שלנו..

כמו למשל מחמאות.. אפשר לחשוב לפעמים שסתם נותנים לנו אותם כי "מה נו אני רגילה... זה לא ככה"

ועוד כל מיני תירוצים כאלו ואחרים..

ופה חשוב לשים לב שאנחנו מכירים באמת במעלות שלנו...

כן אמרו לך שאת מדהימה זה בגלל שאת באמת ככה- ובאמת זה מה שחושבים עלייך..

ברור שיש מקום של ענווה שהיא מידה גדולה מאוד.. אבל  זה לא סותר!

עובדים על זה

השיעור של פסח משנה שעברה. 

אגב, מגיע לי מזל טוב. אני חוגגת שנה ללסכם, וחצי שנה בלחפור לכם  

10 המכות

10 כוחות טומאה שיש בעולם שיש עלינו להתגבר עליהם עם עצמנו.

דם –"הדם הוא הנפש". לאדם יהודי יש 5 דרגות בנשמה, כאשר הנמוכה שבניהם – הנפש. וזוהי דרגה שהיצר הרע יכול להתגבר עליה. ויש בה גם רצונות שלילים, ובנוסף גם בהמיים. נפש בהמית. גם לבהמות יש נפש.. דברים שכל בהמה ואדם רוצים:אוכל, שתייה, שינה וכו'.

התפקיד שלנו זה לרוממם את הצרכים הללו לדרגה מעל.

לא לאכול ולישון כמו בהמה – בלי משמעות.

כשהמצרים ניסו לשתות, המים הפכו לדם. וכשהיהודים שתו – מים.

היהודי הצליח לרוממם את הדם, למים. כמו התורה שנמשלה למים..

וזה כלל עם היצר הרע! יש להבין שאנחנו אלוקים. ולרוממם את הצרכים הבסיסים למדרגה אלוקית.

צפרדע- מהצפרדע לומדים לא להיות ראש קטן J.

במסכת פסחים מסופר שכשאר חנניה, משאל ועזריה הפילו עצמם לכבשן האש אומרים חז"ל שהם למדו זאת מהצפרדעים שהסכימו להכניס עצמם לתנורים הרותחים כדי לעשות את רצון ה' – קל וחומר הם, יהודים.

ולמה הראש גדול? כי הציווי לצפרדעים היה "ושרץ היאור צפרדעים, ועלו ובאו בביתך, ובחדרך משכבך על מיטתך ובבית עבדיך, בעמך ובתנורך" לצפרדעים היה שלל אופציות היכן להיכנס. הארון ממתקים של פרעה יכול להיות אחלה דבר.. אבל בכל זאת הצפרדעים נכנסו גם לתנורים הרותחים. הם לא ברחו גם מהאופציה הפחות נעימה..

וזה הכלל בניצוח היצר הרע-לא להיות ראש קטן!!!

כינים- את מכת הכינים, בניגוד לדם וצפרדע לא הצליחו המצרים לעשות גם ע"י כוחות טומאה. כי לכוחות הכישוף אן יכולת לשלוט בדבר קטן כמו כינה. אבל בתורה, באמת כל סעיף הכי קטן שיש – חשוב!! גנבת אגורה שחוקה, הדין שלך זה כמו מי שגנב מליון דולר. ביהדות לכל שנייה יש משמעות.. בשקר אפשר לחפף, אבל האמת- היא על הדקה! כי במקום שבו לא נהיה מדויקים, היצר הרע יבוא ויחלחל..

ערוב- ערוב מלשון ערבוב, בלבול. היצר הרע יוצר לנו בלבולים ובכדי לצאת מהם יש לברר גם במחשבה, וכמובן במעשה.

דבר- דבר זה מכה של בהמות, אבל אם בני אדם לא שומרים על היגיינה – היא תעבור גם אליהם. וההגייה המוסרית שלנו כבני אדם, גם היא תשמור עלינו. כל העבודת המידות שמעלה אותנו מדרגת בהמה..

וגם דבר = דיבור. דיבורים יכולים לדרדר אותנו לדרגת בהמה כשהם לא טובים..

שחין- המצרים הפכו את הגוף למטרה. כל תרבות האסטטיקה וכו', שכבר לא הייתה כאיפור של יופי, אלא – כאיפור של מסכה. וה' אמר למצרים – רציתם יופי. אכלתם אותה – קבלו פצעים :P.

בדר- ברד זה סוג של גשם קפוא. אבל במכת ברד זה היה אש וברד. שני ניגודים. בתוכנו גם יש שני ניגודים לפעמים. שכל קר. ורגש שהוא סוג של אש. המימד של מכת ברד זה לדעת לאזן בין השכל לבין הרגש, בין הברד לבין האש..

ארבה- ארבה זה כמו לקחת על עצמך 'הרבה', יותר מידי. כמו שארבה אחד קטן לא מזיק ואפילו מועיל לסביבה, אבל נחיל של ארבה יוצר הרס גדול. כך אם ניקח על עצמנו יותר מידי החמרות, ודברים להתקדם בהם כאשר אין לנו יכולת להכיר אותם – ניפול.

חושך- החושך הוא הדיכאון. העצבות. ובמכת חושך, כאשר למצרים היה חושך- לעמ"י היה אור. ישנם הרבה מצבים שהיצר הרע מנסה להביא אותנו לחושך.. וצריך מאוד להיזהר לא לפול אל החושך!! "כי אשב בחושך – ה' אור לי" ה' נמצא שם גם במצבי חושך וקושי. כי האור של היהודי, נמצא בתוכו. ואם נדע זאת, זה יעזור לנו גם כאשר איננו מרגישים כלל את האור. ושקועים עמוק בתוך החושך. נדע שהוא קיים..

מכת בכורות – בכור זה ראשון. זה השורש. המקור. תמיד צריך לזכור מה השורש שלנו. בלי כל קשר להתנהגות שלנו, ולמקום הרע בו אנו נמצאים. אפילו אם אתה לא מוצא בעצמך שום נקודה טובה – זה שאתה יהודי. זה אומר שאתה טוב! יש לך שורש, ומימנו אפשר רק לעלות. "ישראל אף על פי שחטא-ישראל הוא".השורש שלך הוא תמיד קדוש. גם כשאינך רואה זאת. 

תודה ענקית!
תוך כדי ריצה לאוטובוס התפללתי (ודיי בניתי על זה ) שתעלי את זה.
(וסליחה על הבריחה הבלתי נימוסית, ב"ה השתלם - נולד צ'וני קטן!)
תודה רבה רבה.
מהמם ומחזק.
חג חירות אמיתי בע"ה.

בס"ד

תודה על שנה של סיכומים וחפריות בקטע טוב

נהנה כל פעם מחדש לקרוא

ומשום מה ההוא של שנה שעברה עם עשרת המכות מצחיק אותי. מאודד

הרבה הצלחה בלימודים, בין החברות בין המורים והמורות, וכמובן -במשפחה.. 

שכל מה שאת מאחלת לעצמך-יתגשם!! 

מקפיצה

שלא יהיה לך משעמם, ושה' יזכה אותך בכל מה שאת רוצה במהרה בימנו אמן(כלולל החתן! מותר לך כבר להתבלח!

מזל טוב ענק!!!

כל הברכות.

אושר ושמחה!

אמן ואמן, תודה אנשים. והמברכים יבורכו!!

תודה גם למסמסים שבניכם..

חלקכם אולי תשמעו מה שיש לי להגיד מעבר

אני צריכה לשלוט בעצמי.

ברררר.

אל תקחו קשה.

( "מתנחלת איפשהוא"- איפה את??- מחכה לך! בואי אליי לאישי......]

וגם תירשמו... - טוב???

חג שמח ומבורך לכולם!!!!

"...אבל אני מוסיף בחושך לחתור".

זה שיר של ביטחון, לא של ייאוש.

ביטחון שצריך לאמץ. ביטחון הוא דווקא בקושי.

הרבה הצלחות!

כמה אפשר להמשיך לחתור?! כמה??!

פרקתי..

מרגישה עכשיו הרבה יותר טוב ב"ה.

מקווה שהכל יסתדר.

תודה בכל מקרה..

הם לא משמחים ולא מבאסים.

מי שרוצה להתבאס מהחיים - יהיה מבואס.

מי שרוצה לשמוח מהחיים - יהיה שמח.

ההורים שלך לא מסכימים איתך,

ולא נותנים לך לעשות משו שהוא מאוד חשוב בעינייך,

והוא המטרה של החיים שלך!?..

צריך לשמוח בחיים בלי קשר לשום דבר.

במישור אחר צריך לטפל בבעיה שציינת. ולפי מה שאני מבין זוהי אכן בעיה מאוד רצינית.

ככל שתפרידי יותר בין שני הדברים - אני מאמין שהחיים שלך יהיו יותר שמחים.

משהו

לא כזה הזוי. גם לאחים שלי היו עצמות כשהם היו קטנים, ולחניך שלי יש אוסף שלם.. כולל גולגלות.

לגמרי בטעות. |תמים|

כולה רציתי להוריד את שאריות הצבע מהרולרים. וזה לא ירד אחרי ששטפתי אתזה עם מים

עזרתי לאחותי לנקות את הבית שלה..

ואז ניקיתי ת'מקלחת ואז--איכשהו...הדלקתי את המים שמעלי...וסלאכצ'!!!הייתי כולי מים!!!

----

בבית הורדתי איזשהו שלט שהיה מודבק על הקיר והסלוטייפ קילף חתיכת קיר איתו(לא רק את הצבע... אלא ח-תי-כת קיר!!!!)

---

שטפתי עם אחיינית שלי(בת שנה וחצי)מגירות של המקרר עם סקוצ' ואז היא התחילה לקרצף אותי עם פוול סבון עד שקלטתי

לראות מה יצא לי...

שנה שעברה לקחנו 2 ספרים מהספריה בתחילת ניסן, וחשבנו שהחזרנו אותם לספריה אבל הספריה אמרו שלא החזרנו, וכבר שנה אנחנו מחפשים אותם.  ואז אתמול בערב אחותי הוציאה כלים לפסח מארון שכמעט לא פותחים והספרים היו בקופסה עם הכלים לפסח!!!!! היה קורע... אבל עכשיו אנחנו צריכים לשלם לספריה על זה שלא החזרנו את הספרים שנה

ומצאתי מבחנים מכיתה ב' (אני בכיתה ח) 

נערך לבקשת הכותב

ויש אומרים שחובה לשמוע שירים מזמרים יראי שמים.

יש גם לשים לב לשאלה החינוכית פסיכולוגית שבדבר,מעבר לתוכן שאכן צריך להיות ראוי אם אדם שומע שירים סתמיים של זמר בעל הלך חיים הרחוק מחיי תורה של יהודי יש סכנה שמעצם הקרבה הזו של שמיעת שריו וגילוי חיבה לסגנון האומנותי שלו הוא יגיע לשמיעת שירים אחרים של אותו זמר שהתוכן שלהם הוא כבר פסול.

סכנה נוספת היא שמעצם ההערכה האומנותית-מקצועית אל אותו שיר שהוא שומע,הוא יחקור ויברר על הזמר עצמו ויחשף להלך חייו.הבעיה כאן היא שכאשר מעריכים אדם על יצירה שנוגעת בנימי הנפש של האדם כמוזיקה,ישנו שוחד ריגשי להגיע להערצתו,ומזה אולי להחשיב באופן חיובי או אף הרבה יותר מזה גם את אורח חייו עצמם כחלק בלתי נפרד מהזהות שלו.כאן מתעוררת בעיה גדולה,הזהות שלנו היא זהות יהודית ויש לנו משמעות בעולם ולחיים שהגענו עליהם,אסור שנטשטש אותה.

בעקבות תגובה שקיבלתי אני מדגיש שלא התכוונתי לקשר בצורה מוחלטת בין השפה האנגלית ובין תוכן שלילי או זמרים שאינם יראי שמים,שהרי בודאי יש זמרים יראי שמים ששרים באנגלית אפילו שירי קודש,אלא שבאמת צריך לבחון את השירים לפי הפרמטרים הללו,ובודאי יש המון שירים באנגלית שאינם ראויים

תיארת את ההרגשה המדויקת שלי כלפי מוזיקה לועזית.המצב שלי רע /: זה עדיין לא עוזר לי לעזוב את זה..

אם הם שירים שהופכים אותך לאדם טוב יותר, זה טוב, ולא משנה באיזו שפה הם.

אם הם הופכים אותך לפחות טוב, זה רע, ולא משנה באיזו שפה הם.

ז"א הוא משקיע בו הוא מתחבר לרגשותיו ומחשבותיו בזמן הכתיבה ובעצם מעביר למי ששומע את השיר את האישיות שלו.. 

האים לדעתך זה בריא לנשמה שלנו להתחבר ולהרגיש אשיות ונשמה של גוי?!

אבל זה תלוי במילים ובזמר. יש הרבה שירים עם מילים טובות. ולא הכל מילים לא בסדר

שאין רע היורד מלמעלה וכל מה שה' עושה לנו זה טוב לפעמים אנחנו פשוט לא רואים את זה

ישנם דברים טובים וישנם דברים שלכאורה פחות טובים.

העולם שלנו מורכב. בתוך המורכבות הזו עלינו לעבוד את ה'.

כדי לא לשכוח.
תותחים.
כל הכבוד!!
המשיכו כך!!!

נפש חיה-את פשוט מחייה את כולנו!!!

צל"ש!!

• קי"ט- קכא
• קל"ב- קמ
  
  תותחים כולכם!
  
  אם תגמרו ספר- אני מתלבטת אם כדאי לפתוח עוד אחד.
  כמו שנראה לי "עדיף ציפור אחד ביד משתיים על העץ".
  אני מתלבטת כי אולי אם נפתח עוד אחד, הוא לא יצליח להסתיים...כי לא יהיה לי מתי "לסדר" את החלוקה.......
  ואני ממש רוצה שנגמור ספרים ולא נשאיר אותם תקועים
  [ברור שאפשר בלי קשר סתם פרקים! אבל......הבנתים אותי כבר, נכון??...]
  
  קיצור מה לעשות?
• מוזמנים בכיף- לכתוב מה שבא לכם....

לכן- אם נגמר ספר ואתם רוצים לפתוח חדש-
אתם תסתדרו, נכון?
מי שירצה/ תרצה, נא לקחת פיקוד על העסק

כל טוב ותודה לכולם!

בעזרת ה'!

טליה ענאל בת ליסה..

תודה רבה..

ב"ה

יאללה חבר'ה!!!!

מי האחרון שיזכה???

יש מניעה כלשהי?

בגדול- לקדש שם ה' בעולם

אין לי כוח לבדוק בוויקי... 

ההפך מאגואיזם.

כל אחד צריך להגשים איזו מטרה, איזה תפקיד שה' נתן לנשמה שלו.

אנחנו לא נודעים מהו התפקיד..

אבל כל עוד אנחנו כאן אנחנו משתדלים לנהוג כמה שיותר לפי רצון הקב"ה, ובבוא הזמן, נמלא את התפקיד שלנו לשביעות רצון ה'.

בגדול לעבוד את ה' בשמחה,באהבה וביראה!

שנזכה בעז"ה!

לא שואלים על מטרה מה המטרה שלה, כי היא המטרה.

לא מזמן מישהו כאן שאל שאלה דומה. להלן התגובה שנתתי לו

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t618207#6873472

שהרי אם לא כן,לא היתה נשמתו יורדת לעולם הגשמי והחומרי פה למטה.

לרוב,אין לאדם דרך לדעת מה התפקיד שנועד לו בעולם.

בשביל זה יש לנו את התורה שמכתיבה לנו דרך חיים,אשר מנתבת אותנו לחיים הכי טובים בשביל כל אחד ואחת מאיתנו

וגם אם לא רואים את זה,חייבים להאמין בזה, מתכון לחיים מאושרים הרבה יותר ובאמת.

אז המטרה של כל אחד בעולם זה בהחלט ללכת עפ"י דרך התורה,וממילא יקיים את תפקידו ויעודו בעולם.

דבר נוסף,על כל אחד מוטלת החובה לדאוג לביתו של הקב"ה שנחרב לפני אלפי שנים.

על כל אחד ואחת מעמ"י לפעול ככל יכולתו ואף מעבר,

להגשמת רצונו של אבא שלנו שבשמיים- דירה בעולם הזה בגאולה השלימה שנזכה כולנו תיכף ומיד ממש!!!

אם יש לך רעיונות אשמח שתשתף אותי.