פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 868)

יש אנשים שאני אפילו לא מנסה.

מכפת לי.

זה נכון שלא לכולם צריך לסלוח, אבל זה לא נובע מ'מכפת לי' אלא מחשיבה מעמיקה והגעה למסקנה שאותו אדם התנהג בצורה שלא מחייבת לסלוח.

 

אבל כן, לפעמים אנחנו נדרשים אפילו בניגוד למה שעכשיו מרגיש לנו - להתעלות על עצמנו ולבקש סליחה..

וראוי לנסות לשפוט (כמעט?) כל אחד לכף זכות.

 

 

בקשר לעניין עצמו -

לא צריך לסלוח לאדם שלא מתחרט ולא מוכן להתנצל..

אם היא תתחרט ותתנצל, ראוי לסלוח.

א.אני חולה עלייך!
ב.יש לי רעיון מקווה שיעזור בעז"ה!!

http://rabanim.net/?nav=playerrabi&File_Name_id=1345
תצפי בזה:בקצרה:נאור כהן הכוח של כף זכות,תראי מה הוא עבר נשמה איזה צרות!!תאמיני לי שזה קטן עלייך!אם את דנה אותה לכף זכות במשך 40 יום וכל הזמן מברכת אותה ומבקשת שיהיה לה טוב ושמחה ומאחלת לה את כל הדברים הטובים שבעולם למשך לפחות 40 יום(זה עובד לפני,מנוסה אצלי ואצל הרב) ובהתחלה זה קשה לאט לאט יותר קל לברך אותה ולשבח אותה.תצפי בזה והנה התפילה שהעתקתי מההרצאה שלו:

יש להזכיר את השם של אותו אדם לפני שצריך לדון לכף זכות(פלונית בת פלונית)

ריבונו של עולם, הילת ההילות, וסיבת כל הסיבות, מלך חי וקיים.
יודעת אני שכל הבריאות שייכות לך ואתה מלך על כל העולם,
ובידך נפש כל חי, מאמינה אני באמונה שלמה שכל עוול שנגרם לי

ממישהו בעל הבחירה, כל מישהו שהזיק לי אי פעם, הכל היה כי כך נגזר משמיים,

ברגע זה ממש אני חוזרת בתשובה שלמה ומלמדת זכות על אותו האיש עשה לי משהו או פגע בי
אני יודעת שאתה סיבת הסיבות הילת ההילות גילגלת שכך יהיה, שעל ידי אותו האחד יקרה לי מה שיקרה לי אבל אני יודעת שאין בעל בחירה בעולם הזה שלא נשמע להוראות שלך ובסופו של דבר אתה מחליט מי חייב ומי זכאי,
ואני דנה לכף זכות את אותו האיש
ואני מברכת אותו ריבונו של עולם שיהיה לו שפע ברכה והצלחה בכל מעשיו
מכאן אני שולחת לחברים מסר ביני לבין בורא עולם, אני מצטערת.
אני אוהבת אותך באהבת ישראל אמיתית .ומקבלת עלי תשובה שלמה אנא סלח לי ומחל לי שכך קרה בינינו .
אנחנו מתחילים דף חדש מעכשיו ומה שיהיה מעכשיו במשך 40 יום הבאים בלנ"ד בעז"ה אני רק מדברת טוב עלייך ורק מלמדת עלייך זכות,

כי אתה יהודי, אתה חלק אלוקה ממעל ממש .נשמתך חצובה תחת כיסא הכבוד ומעלתך גבוהה עד מאוד לכן מי אני קטן שבקטנים שאשפוט אותך על מעשייך כי לא אדין אותך עד שאגיע למקומך ממש

וכבר כתוב לא תדין את חברך עד שתגיע למקומו, אני אוהב אותך כי אתה חלק ממני ואני חלק ממך כי כל עמ"י הם קומה אחת שלמה

יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום.
שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד.

אם הבדיחה היתה נכונה,
על בת שמתעוררת באמצע שיעור של הרב..

וחרות, אאל"ט זה קרה בכיתה שלי (כמובן שהרב יכול להגיד אתזה בכוונה בגלל הבדיחה, אבל...)

בהלכה יש 3 דעות
אחרי חצי שעה
אחרי שעה
אחרי שעתיים
צריך ליטול ידיים
אפשר להקל כדעה האחרונה
בפרט שלא מתכוונים לישון אלא נרדמים
אבל אם כבר נמצאים ליד הברז.....

הגר"א מדבר על בערך דקה כשנת קבע..

אבל למדתי את זה מזמן..

שעתיים נראלי צריך ליטול כי זאת כבר לא ששנת ארעי...

ניסיתם פעם קקאו לטעום?
לא כדאי לכם, זה נורא ואיום.
גם מרגרינה- אם מישהי פעם ליקקה,
מן הסתם מהפה היא מייד ירקה.
אם פעם טעמתם חלב לבד,
בטח לא אהבתם במיוחד..
וגם ביסקוויטים, קורה לפעמים
שהם לא הכי טעימים.
בקיצור, כל אחד מאלה בנפרד,
הוא לא טעים ולא נחמד,
אז איך זה שהיום כשהכנו כדורים,
הם יצאו לנו כאלה טעימים ומגרים?
כנראה שהסוד הוא בחיבור ובערבוב,
כך גם בשבט, כל אחד הוא חשוב!

כדאי לשחק קצת עם המאכלים, שיתאימו למה שאתם מכינים..

ב"הצלחה!

זה ההוא מהסרט תיכון ההזדמנות האחרונה??

ואם כן,יש לי דרך להשיג ת'מספר שלו..

וזה שהוא צולם בישיבת בית אל זה עוד יותר נהדר

אני משתמש באדבלוק ובסמארטפון שבהם אין לי פרסומות וודאי שאין כאלה לא צנועות. למישהו יש לינק מאתר ראוי? [שים לב שכתבתי על זה מראש]

המטרה היא לנגח את הישיבות שלא מכילות גם בחורים מתקשים? לעודד בחורים עם קשיי לימוד? להציף בעיה? או סתם לבלבל שמיניסטים?! .

לנו יש רימון וזה לא עשה פירסומות 

ד"א

לא הבנתי ת'קטע של הסרט.......

http://link.brightcove.com/services/player/bcpid2965002785001?bckey=AQ~~,AAAAksUQvhE~,eddxTv64gTBxqhF8drN2ptBYLKgUWnts&bctid=2535224943001

אבל בכיתי.

|בייני"ש בנשמה|

מיד אחרי שהסרט הוקרן, הביאו אותו להקרנה בישיבה הגבוהה בבית אל. עם המפיק שלו.

 

בקיצור, הקרינו אותו ואז נתנו מקום לשאלות וכאלה...מלא חבר'ה הקשו קושיות, חיפשו תירוצים, ולמרות שקיבלו - ממש לא נרגעו...

 

אז ככה. קודם כל - יש בעיה רצינית בסרט הזה. כמו בכל סרט אחר (תרגעו, אני מסביר..)

 

סרט תמיד ידגיש נקודות קטנות(בעיות/הצלחות) הרבה יותר ממה שהן באמת(מכירים את המשפטים המדהימים האלה בסרטים שנשמעים כאילו הגרילו אותם מאיזה פרופסור? זה גם דוגמא..). כשזה בא בסתם סרט זה בסדר. כשזה מגיע לסרט תיעודי - זה גורם לאנשים להבין את המציאות לא נכון. וזה בעיה קשה.

 

קחו לדוגמא - את הנקודה של הבחור המסכן  שהחברותא המבוגר שלו צול'ר מפחיד שרק עושה לו פרצופים..

אנשים שרואים את זה אומרים - מה זה היחס הזה לתלמידים בישיבות?? למה לא מודעים לצרכים שלהם?(וכו' וכו'..)

וודאי, לכל הדעות(ואני מעיד על זה בתור חברותא צעיר של אברך, וחברותא בוגר של כמה אחרים) שזה ממש לא נכון. אבל מה משתמע מהסרט?

 

ועוד דוגמא - הרב הזה. איזה מלחיץ ציירו אותו? הבחור כבר חולם עליו בלילה... כמעט עשו לו כובע של מכשפה...

 

 

אז אחרי הסרט כמה רמים ממש טענו שזה סרט מזיק. אבל אולי למי שידע באמת להתבונן, וזה הנקודה החשובה שרציתי להבהיר פה:

סרט הוא סרט. הוא לא מציאות. מי שמבין את זה לוקח את כל מה שהוא ראה - ברמה של סרט ולא כדבר אמיתי במציאות. במציאות - הישיבה היא מקום נפלא, יותר ממה שאתם מעלים בדמיונכם.

 

בהצלחה בכל

 

(לכל המקשים קושיות בע"מ, לא יודע מתי אוכל להגיב. אולי יעדכנו אותי ואז אקפוץ)

 

זה דברים שרציתי לומר.

בעה"י

פשוט כי זו הייתה מפיקה

מניחה שדיברתם עם הבמאי (שהתחתן עם המפיקה ד"א )


המטרה לא הייתה לנגח שום דבר אלא פשוט לתאר מצב בעולם הישיבות הקרוי 'משבר'. כמובן שמטבעו של סרט הוא מוקצן-כי רק ככה אנחנו מצליחים לקבל את ההמחשה.

סתם סרט מאוד מוזר וחסר פואנטה. בתור בייני"ש אני אומר את זה...

 

אין עלילה מוגדרת. התחושות שהוא מעביר בתיאור המשבר - מאוד נכונות. אבל חוץ מזה?!

 

סתם בלבול בשכל.

מאז שראיתי את סרטו של שולי רנד "האושפזין"

לא זכיתי לראות יצירת מופת ישראלית ברמה שכזאת!

השחקנים,ההפקה,הגימור,התפאורה,המוזיקה

פשוט ואוווו!!!

בכנות אני לא חושב שאי פעם הבנתי משהו כל כך חזק ועמוק

כמו שהבנתי את הסרט הזה...

רק מי שהיה שם וחווה את הנקודות שהועלו בסרט

יוכל באמת להבין לעומק את כוונתם העמוקה של יוצרי הסרט

ואת הנקודות ה"קטנות" שהועלו בסרט

וכן,אף אני הקטן מצטרף לדעת חברי ורעי

"זר לא יבין זאת"

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרגן,מה אכפת לך?

(המנהל...זה לא מתאים לך.)

 

איזה יופי.. אז לבנים בישיבה יש שם לדיכאון הלא מוסבר הזה של כולנו. משבר.

     בס"ד 

חוץ שמהדברים הכללים מסביב, אבל אותם תחושות  

 

אם הסרט בא לנגח את עולם הישיבות-זאת בעיה.

יותר תיאור מצב (שקורה, א"א להתעלם).

סרט מעולה. מצחיק ומאוד מאוד איכותי.

הופתעתי מאוד לטובה..נראה לי הסרט הראשון שאני רואה של דוסים  שבאמת ראוי להיקרא סרט.

משחק מעולה. טקסט שנון. משחק לא מוגזם מדי. שימוש נכון באפקטים. צילום איכותי (מצלמה לא רועדת!!)

 

כן ירבו.

 

 

(למרות שהסרט גרם לי לפחד..או חיזק לי אותו..)

בס"ד

 

יש כאלה שהם יותר טובים ,תמיד יש מישהו שיותר טוב ממך במשהו זה לא סיפור גדול כ"כ.

בלימודים אם את עושה את הכול ,אבל את כל מה שאת יכולה אז זה מעולה !

קבלת ציון רע ? לא נורא העיקר שעשית את הכל ובאמת .

אני בטוח שיש לך הרבה כשרונת אחרים שאין לאחרים לימודים זה לא הכל בחיים ,אבל זה לא אומר שאפשר לזרוק את הכל .

 

תעשי את כל מה שאת יכולה ,לא אולך ?

ספרי להם שאת עשית את הכל אבל לא אולך,העיקר שעשית מאמץ .

 

בהצלחה !

 

והם חושבים שאני לא מספיק משקיעה בלימודים...

כאילו סליחה למה מי אתם שתחליטו ככה?!-ככה חשבתי ואז כבר הרגשתי שאולי הם צודקים..

ו..לאט לאט אני מתייאשת מהכל...

מה שאת צריכה לבדוק זה אולי(צריך לבדוק כל אחד ואולי עוד כיוונים) להבין כמה צריך להשקיע כדי להצליח.

לפעמים יש פער בהבנה כמה החברות משקיעות ומה הסדר גודל שצריך להשקיע כדי להצליח.

 

יש פה גם עניין אינדבידואלי וזה יכול להיות אפילו קיצוני יחסית בין תלמידים מסויימים,כל אחד כפי מה שמתאים לו,אלא הכוונה שלי היא שצריך להבין סדרי גודל אם אדם לא מצליח,אם רוב הכיתה משקיעה כמה שעות טובות ואדם משקיע שעות בודדות(שלא נדבר על הפסקות,צריך לשים לב,אדם לפעמים חושב שהוא למד שעות ולא מביא בחשבון הפסקות ארוכות שלפעמים באות מחוסר ריכוז.הוא הולך להכין משהו לאוכל,בודק דבר פה ושם, וזמן רב הולך לאיבוד) מתוך מחשבה שזה צריך להספיק אז הוא צריך להבין שדרושה למידה מעמיקה יותר כנראה לגבי המבחן.

 

וכמו שאמרתי בתחילה גם אם סדר הגודל דומה לפעמים יש תלמידים שצריכים להשקיע יותר כדי להצליח במקצוע כזה או אחר,או לשנות הרגלי למידה כדי ללמוד בצורה ממצה ואיכותית יותר,ועל כך השורה הבאה.

ללמוד איך ללמוד (שזה דבר שלרוב האנשים אין שיטה מסודרת לגמרי לגביו),ואם משהו שאת פחות מצליחה בו אז תגבור(זה לאו דווקא חייב להיות קבוע,כל אחד ומה שמתאים לו),זה ממש לגיטמי ובמתמטיקה לדוג' זה נפוץ ביותר

 

בהצלחה !

אדם ששואף למאה ומשתדל להגיע למאה לא צריך ךהתבאס על הפחות כי השאיפה וההשתדלות הם הקובעים מי את ומה מקומך.. וכמובן מקומך על דרג החיים הוא הרבה יותר ממאה או אם ניתן למדידה בכלל ואני מצטרפת לשואף לאור!^

נכון שבנ"ע של פעם היא לא של היום, אבל ככה זה הדורות משתנים, וכן בנ"ע גם בחיי הייתה ועדיין פרק מאד משמעותי!!

אני כמדריכה בבנ"ע עוד שניה הייתי כועסת......

חבל מאוד שכותב המאמר לא מעריך אותנו קצת יותר.

אני לא יודעת איך זה אצלכם אבל אם הסניף שלי לא היה אז כל העיר שלנו הייתה נראית אחרת.!

חלק מהרעיון של תנועת נוער הוא שהתנועה שייכת לנוער. פעם היית מדבר עם חניכים על חקלאות וזה היה הדבר שהם הכי הבינו בעולם, היום זה פשוט לא רלוונטי אליהם. הדור משתנה ואנחנו צריכים להפנים את זה,
(וכן, גם אם זה אומר להפנות אותם לפעול בתחומים שונים מאלו שסבא שלהם הכיר).

2- זה נכון שהתנועה יותר מופרדת היום, אבל אנחנו ממש לא חרד"לים.. יש סיבה שאני בתור מדריכה לא אקח את החניכים שלי לבריכה ביחד או אארגן להם ריקודים מעורבים. פעם זה אולי היה נראה מתאים, היום לא. וזו לא החמרה מיותרת זאת הלכה.

המאמר הזה נשמע לי לגמרי התרפקות על חוויות נוסטלגיות.. אז כן, המוראלים שהבן שלך שר שונים מאלו שהכרת ומידיי פעם המדריך מחליף את הקומזיץ בסרט, זה אומר שבנ"ע כבר לא קיימת? זה אומר שהתנועה מתה? נו באמת..

כשקראתי את הטענה שבנ""ע של היום יותר דתית מפעם- נשארתי עם פה פתוח. 

עד כמה שאני רואה ויודעת- בחלק מהסניפים בארץ (לדעתי, אפילו הרוב)  ממש לא מתקיים מצב של "תורה ועבודה". שום עבודה , ותורה- בכלל כוכב לכת אחר מהם.בנות הולכות עם בגדים שלא הייתי לובשת גם לבד,בבית, בחושך, ובנים רק כל היום "הבנות הבנות" - וגם הבנות ככה, אפילו יותר.

 

לא מסכימה עם הטענה של הכותב אפילו לא לרגע.

שאין בהם "שום עבודה , ותורה - בכלל כוכב לכת אחר מהם." כן בנות הולכות בסניף שלי "עם בגדים שלא הייתי לובשת גם לבד, בבית, בחושך," והבנים אצלנו לגמרי עונים להגדרה של "כל היום 'הבנות והבנות'.."

למה הם ככה?! כי אלו חברה מבתים לא משו, רק 30%-50% מהם דתיים/מסורתיים, לחלק יש הורים שאפילו מתנגדים בקיצוניות לדת. זה אותם חברה שלא היית רוצה לראות בעיר בלילה וזה אותם ערסים שמתמסטלים קבוע, גם מול ההורים שלהם.
ובמקום ללכת ולהסתבך עם המשטרה הם נכנסים לפעולות חב"ב, ושמים כיפה לפעמים ואפילו משלימים מניין (גם אם הם בכלל לא זוכרים איך מניחים תפילין). אלו אותם בנות שעושות הקרבה ועוזבות את הפלאפון בשבת ובאות עם מכנסיים שעוברות את הברך (גם אם הם צמודות רצח).

אז הנוער הזה נראה דפוק ומסריח ומזלזל ובעייתי ומסוכן מבחוץ- אבל מבפנים הם נשמות שמנסות להתקרב, וגם מקריבות לא מעט בשביל זה.
ואת צריכה להתבייש שככה את מזלזלת בהם! בני עקיבא (בניגוד לתנועות אחרות שלא אזכיר את שמם) עושה עבודת קודש! היא לא רק מדברת אהבת ישראל, היא גם עושה. ועושה בהצלחה ענקית. מאיפה הזכות לבוא ולשפוט סניפים על המצב הרוחני שבהם?

>ואני מצטערת אם הייתי בוטה מידיי, זה נושא רגיש אצלי..

נכון, יש את הסניפים שאת מתארת, שבהם המעשים הללו הם עבודת קודש. אבל, רוב הסניפים בארץ- לא כאלו, וברוך ה'- רוב הילדים בתנועה לא באים מבתים כאלו. ועדיין, מה שתיארתי- נורמטיבי אצלם לגמרי.

אז נכון,הכול יחסי. אצלכם, אם בנות באות עם בגדים צנועים- זה יחסית נדיר. אבל, הם באו מבתים כאלו. רוב הבנות והנערים לא באים מחינוך כזה, לכן אני מסתייגת ממי שהולך ככה.

לדעתי אפשר להשוות את זה לאדם פשוט- אף אחד לא יתפלא אם הוא ילך בבגדים פשוטים,אבל אם הוא ילך בבגדים מהודרים- זה יהיה טוב מאוד ומשמח.

אבל אדם מכובד, שילבש בגדים פשוטים- זה כבר יהיה מוזר ואנשים אולי קצת יתרחקו ממנו.

הכול יחסי.

גם לכאלו שבאו מבית דתי 100% יש נפילות, ובנ"ע לא מוכנים לסנן אותם...
אז זה מוציא שם רע. ואת יודעת מה? לא אכפת לנו. כי ככה זה חינוך! העיניין הוא לא לקחת בני נוער שהם מושלמים בצניעות ולהראות לכולם שהם מושלמים, העיניין הוא לקחת את מי שנפל ולהרים אותו גבוה גבוה.

וחוץ מצניעות יש באנשים עוד הרבה דברים, מה עם גמילות חסדים? לימוד תורה? תפילה? למה זה לא מדד אצל אנשים?!
אל תשכחו את כל הדברים העצומים שקורים אצלנו, השל"פ, הגרעינים, מסעות הזיכרון, הערכים (אולי תהיו מופתעים, אבל גם בבנ"ע יש ערכים)... זה לא חוכמה להסתכל על חב"ב ולמדוד גודל של כיפות או אורך חצאיות.

ואם בכל זאת חשוב לך בעיקר הצניעות גם פה התקדמנו (סניפים נפרדים, טיולים נפרדים..).
בבקשה אל תלכלכו סתם על תנועה מדהימה כזו, זה פשוט מיותר ולא נכון.

הרעיון של השרשור הראשון שלי נועד לחלוק על דעת הכותב, לא להשמיץ את בנ"ע

זה מה שאני רואה, אולי (וכנראה) במקומות אחרים ממני זה שונה.

שאת רואה.. זה לפעמים מרתיח

ואני חוזר ואומר שוב ושוב:

בני עקיבא זאת תנועה שמזמן כבר ירדה מהפסים...!

 

שהייתי מדריך באריאל הייתי באותו חדר עם מדריך מבנ"ע

ולמעלה מחצי שנה רק התווכחנו על מהות התנועות והיתרון של כל אחת

לעומת השניה

ואני אמרתי לו וכך גם אני חושב היום: היתרון היחידי כיום של בנ"ע

הינו בחו"ל ובסניפי עולים/שכונות מצוקה

שבהם באמת המצב מזעזע ואם הם לא יהיו שם הם יהיו במקומות גרועים בהרבה

אך מנגד את רובו המוחלט של הנוער היא רק מתדרדרת...

 

ומוכיח זאת כותב הקטע שבמקום לשמוח על כך שהציבור והנוער הפכו להיות תורניים

וערכיים יותר, רק מתבכיין על העבר ועל הריקודים המעורבים

והבנים-בנות של פעם...

כזאת תנועת נוער אתם רוצים שתהיה התנועה הגדולה בישראל???

שתחנך את ילדכם לחיים של חברה מעורבת ושהעיקר בחיים הוא למצוא חן בעיני המין השני???

 

וזה עוד הרבה לפני שאני מדבר על כל מה שהולך שם במחנה סיירים...

 

 

 

נפרד. דתי מאוד.

שלא רוקד מעורב. שעומד בערכים שלו. שמאמין וממש את הערכים של בני עקיבא.

שלא בורח, מתפלג ומתחבא בפינה כשהוא רואה אתגרים.

שלא ממלמל שטויות על עזרה לעם ישראל כשהוא מתחפר בחור שלו.

שמתשתייך לתנועה. בא לפעיליויות- אבל באופן נפרד וצנוע.

שבמחנה סיירים, כן ההוא הידוע לשמצה, נמצא בעדה הנפרדת- כשרוב גדול של החניכים באמת נמצא שם.

 

די לעצום עיניים. כולם יודעים ולכולם ברור שהאשמים המרכזיים במצב של בני עקיבא הם תנועת אריאל ולא אף אחד אחר.

 

 

 

(וד"א- הסניף הזה ממש לא מושלם ויש בו הרבה מה לתקן)

לפני שקראתי את הכתבה הזאת (ולמען האמת גם אחר כך) ראיתי את התנועה כמקום שיש לה הרבה מה להשתפר בקטע הזה.. ופתאום הוא מגיע וטוען שבני עקיבא תופסת כיוון חרדי?? זה ממש ממש מפתיע, והלוואי שזה היה המצב בסניפים.

מי שכתב את זה כנראה לא מודע למצב האמיתי. ואם ככה אנחנו נראים מבחוץ, אז זה מעודד.

אני חושבת שהלוואי שבני עקיבא הייתה כמו שהוא תיאר אותה! שהתורה הייתה באמת תופסת את המקום העיקרי. כמו שצריך.

 

ועוד משהו, הוא כותב בצורה מאוד ביקורתית. ולדעתי הוא לא מבין, שהדור של היום הוא פשוט לא הדור של פעם. כן, הגיע הזמן שאנשים יפסיקו להתרפק על העבר, ויתחילו לחיות את ההווה. בדור שבו לכל אחד יש את הכל בפלאפון שלו, כל העולם במכשיר אחד קטן, אז ברור שצריך יותר הפרדה ויותר שמירה. תתעורר..

אולי להשמיע אזעקות צבע אדום זה לא רעיון טוב.זה יכול סתם להלחיץ אנשים,גם כאלה שהמצב מוכר להם. 

זה יכול להפריע להרבה מאד אנשים,במיוחד לאנשים החלים יותר בחברה.

אז רק תשקלו אם זה באמת הדרך.

או לפחות להציע דרכים לייעול..

עדכון על מה שבדיוק יהיה ביום חמישי הזה:

1.בשעה ארבע בתחנה מרכזית ירושלים יסתובבו פעילים עם אזעקות 'צבע אדום' פועלות ושלטים

 

יואווו אני בשוק איזה חמודיםםםםם תודההה תודדהה

 תודה גם לך נתי זה פשוט חמוד !!!!!!!!!!!

חכו חכו כולם נקמות יגיעו בימי הולדת ....

למיכל המתוקה!!!! המון המון מזל טוב!!! תמשיכי להיות מתוקה ממש כמו שאת!!! 

שתזכי לטוב!!! את בנאדם קורע וחמוד.

עד 120 אם המון עושר ,בריאות ושמחה!!!

את מעלה לי חיוך הרבה פעמים,תודה!!!!

את כותבת מהמם...

בלהיות קרוב לה'. אין כמו השמחה של זה.

ואומרים שאין שמחה כהתרת ספיקות.

אם זה לתועלת אשמח מאוד

קלעת בדיוק למחשבה שלי -על עונג לא חשבתי אבל זה גם נכון!

תסתכלי בפרק על השמחה בספר של הרב אביחיל 'תיקון המידות', הוא מסביר במדויק.(ספר מומלץ בכללי)

זה שמחה שאת באמת מרגישה שמחה לא בגלל כסף/ אוכל / בגדים וכו', אלא באמת..

יש אמרה שך רבי נחמן, שאומרת שאם אתה לא מרגיש שמח תעמיד פנים כאילו אתה שמח והשמחה האמיתית תגיע

אני ממש משתדלת ליישם את זה ביוםיום וזה ממש נכון =)

זה סוג של סיפוק פנימי שמרגישים בו שכשעשית משהו והיית מרוצה ממנו

שמחה אמיתית זה ההודיה וההכרה שטוב לך ב"ה.

מגיעים אליה בראיית הטוב ובהסתכלות חיובית.

בהצלחה.

בס"ד

 

להגיב לך...]

 

לשאלתך-

שמחה אמיתית זאת שמחה שבאה מדברים טובים.

 

מגיעים אליה על ידי עשיית דברים טובים.

מה שאני כן זוכרת: יש בחירה בין הנובלות/ מחזות של אחד מתוך שלוש, כנ"ל לגבי סיפורים קצרים/ה מדרשים, בחירה בין שירה מודרנית לימי הביניים ועוד משהו.

 

בעז"ה אכתוב מדויק יותר מחר.

 

שבוע טוב!

 

אז מסתבר שמה שכתבתי מהזיכרון בנוי בעיקר משטויות, המבנה הנכון (מקווה) הוא:

 

חלק א'- סיפורים קצרים ומדרשים (המפתח, ר' אלעזר והמכוער, העיוורת)

      25 נק', בחירה: 1/3.

 

חלק ב'- נובלות ומחזות (תהילה, ילדי הצל)

      35 נק', בחירה: 1/2.

 

חלק ג'- פיוטים ושירת ימי הביניים [מעוז צור, שלום לבן דודי, ליבי במזרח (לא עומד בפני עצמו אלא כסעיף שני)]

      20 נק', בחירה: 1/2.

 

חלק ד'- שירה מודרנית.

יש קטגוריות שונות [משפחה, שואה (שם אמרתי, אחותי, שתיקות), אדם מול בוראו (גדול גיבור ונורא, אי, תפילה לאם בטרם שחרית) ועוד אחת] שכל בי"ס בחר איזה שתיים מהם הוא לומד.

     20 נק', בחירה: 1/2.

 

 

אם אני לא טועה, בכל אחד מהחלקים ניתנה לבתי הספר פריבילגיה לבחור את היצירות שאותן הוא ילמד, כך שהדוגמאות שנכתבו כאן הן לא בהכרח בחומר שלכם (הן החומר שלי), אל תילחצו!

 

-בתחילת הבגרות המורה שלכם אמורה להביא לכם דף שכולל בתוכו את שמות היצירות שכלולות בחומר שלכם.

-שימו לב שרק חלק מהיצירות מופיעות בדף הבחינה בשלמותן, אז כדאי ללמוד ציטוטים עיקריים מהיצירות שלא מופיעות.

- זמן הבגרות הוא שעתיים, לא כולל הארכת זמן (25 אחוז).

 

 

בהצלחה לכל הנבחנים!

 

עזרת לי מאוד! שה' יברך אותך!

יש דבר כזה, לא?

זה די לא הבמה...

 מצטערת.