פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 956)

 

שאני כשיר לעבודה  ותמונת פספורט....

עשיתי בירושלים.. עושים במשרד התעסוקה שזה נמצא בתחנה המרכזית...
לא כ''כ זוכר מה צריך להביא(היה דיי ממזמן..) אבל בטח למצוא באינטרנט פרטיים..
ולי יחסית זה היה מהר..

אפשר הסבר מה זה ההתהדבות הזו

יכול להיות שבסוף אוכל באחד מהימים.

היום היחיד שאני לא עובד כל השאר אני לא יכול....

יאאלה, תפציצו עד מחר בצהריים ואז נקבע את יום ההתנדבות בעז"ה

 

עדיין לא הוחלט איפה נתנדב, כי עדיין לא הוחלט על יום...

אחד האנשים שאני הכי מחזיקה מהם.

בכל התחומים הוא משקף את הדעות שלי, והוא אחת הדמויות שאני שואפת אליהן.

אדם כ"כ רב מימדי. נלחם בכל תחום שהוא מאמין בו, ועד הסוף.

בא"י, בתורה, בעזרה לחלש ולנזקק, באהבת ישראל - ועוד המון.

רואים שהוא מאמין בכל ליבו במה שהוא אומר.

 

הוא היה אדם כ"כ עניו! קשה למצוא כאלה אנשים..

 

תכונת האמת שלו זה משהו מדהים.

כנות, צדק, אמת פנימית. אידאולוגיה.

כמה, כמה אפשר ללמוד מהאישיות העצומה הזו.

 

כמה שנגיד עליו זה לא יספיק.

"להתאבק בעפר רגליהם". ממש ככה.

 

הראיון ממש ריגש. תודה שזיכית אותי!

 

ד"א, גם הספר של חגי הוברמן ("חנן פורת - סיפור חייו") - מרתק!! מומלץ בחום.

רצון שמנסים ליישם. 

משתדלים. רוצים. מייחלים. נכשלים. מצליחים. מנסים. וחוזר חלילה.  

 

לאיודעת. להיות טוב זה דבר קשה. לרצות לפעמים להיות טוב גם ברגעים לא הוגנים, זה עוד יותר קשה. 

להשתדל? הלוואי. מנסים.

גורם לי לבכות כל פעם מחדש!

(אם בכלל יש כאלה אנשים).

 

משפט שגורם לך לחשוב קדימה.איך אפשר להשתפר ולהיות יותר טוב..

הלוואי ונזכה!!

אין לי מילים פשוט מרגש ויפה...

רציתי להיות טוב...

רציתי להיות טוב...

 

אומר במילים אחרות אני לא מושלם! לא ניסתי להיות מושלם כי בכל בנאדם יש חסרונות אבל ניסתי להתגבר על החסרונות שלי כדי לעשות הכי טוב שאפשר רציתי זה לא תמיד התאפשר אבל רציתי וזה היתה המטרה שלי בחיים להתגבר על החסרונות ולנסות להיות טוב....

 

 

קחו את זה כמוטו לחיים....

רק לא לשכוח, שכל החיילים, גם אלה ש"שרדו" הם גיבורי ישראל, וגם אלה שמתו ואין להם סיפור "פיקנטי". וכל זה בלי להוריד מכל הגדולה שלו והגבורה וההקרבה העצמית!!!

יפה גרם לי לבכות.....

הילדים מבינים שפשוט צריך לעשות מעשה..

זה של אירגוני המקדש שטענתם העיקרית שאנחנו אוהבים לבכות בתשעה באב ולא לעשות כלום במהלך השנה למען הר הבית ובניין המקדש

רק הייתי עושה אותם שמחים יותר כשהם הולכים לבנות...

כל הכבוד על הרצון הטוב והאומץ...
בהצלחה.. 

ופשוט תגידי להורים שלך שיחליפו סיסמא..

קצת פאדיחה אבל לא נורא...

מחכה לך!

אחרי כמה פעמים כאלה זה כבר יהיה לך פחות דחוף להיכנס

זה מתגבר עם הזמן וכדאי לך להפסיק כשאת עדיין ממש רוצה ולא להגר

http://www.makshivim.org.il/

בי ואני לא אוהבת לשקר ולהגיד שאני לא רואה כלום וזה עושה לי מצפון נוראי וממשקשה לי להפסיק לראות ואפילו אני מרגישה שזה ממש מכניס אותי לכמין כזה דיכאון וסרטים אני מממממממממממממממששששששששששששששששששש לא יודעת מה לעשות.???????????????!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אשמח אם למישהו יש עצה טובה......

יש לי בעיה דומה אך במשהוא קצת שונה..

זה כ"כ קשה!!

אני ניסיתי לעשות שכל פעם שאני נופלת (עושה את הדבר הזה..)

(במקרה שלך כל פעם שאת נכנסת לאיזה אתר רחמנא ליצלן..)

אני שמה סכום כסף בצדקה..

לי זה לא כ"כ עזר, היצר התגבר על הרגש הקמצני שבי..

אבל אולי זה קצת יעזור לך..

וגם לרשום לעצמך כל פעם שאת נופלת..לסמן לך כזה..

ואולי גם לרשום כמה זמן היית כל פעם על המחשב..

זה יכול לעזור לך למקד את זה ולנסות להתגבר..

ותתפללי לה'!!! הוא אוהב אותך!!! תבקשי ממנו שיעזור לך!!

בהצלחה ממש!! ומוזמנת בשמחה לאישי..!!

חשבתי רק בנים,,,

כאילו ynet זה נקרא?

 

יש שם בעיות של רכילויות זולות (פעמים רבות גם על אנשים זולים..) לשון הרע תמונות\כתבות\פרסומות בעייתיות.

את\ה באמת חושב שזה ynet???

תפתח\י קצת

בע"ה

 

תשאר ככה! מה אתה רוצה להכניס אותו לתוך השאול תחתיות כדי שהוא 'יפתח'?

בע"ה

 

אשרייכם על הפתיחות...

 

לענ"ד- ומה שקיבלתי מרבותי- (לפחות אצל בנים...) אין לזה פתרונות 'קסם',

ז"א זה לא שיש איזו תשובה, שיגידו לך לעשות איזה משו וזה ייעלם...

זה יצר שקיים בך, והוא טיבעי ובריא, רק צריך לדעת להשתמש בו...

 

בקייצור, נסי לראות את הזמנים שזה קורה לך- לדוג' כשאת נמצאת עם מחשב בחדר לבד, כשאת מעל חצי שעה באינטרנט וכו...

ובזמנים האלה להילחם...(לא להיות ליד מחשב...)

 

הרבה רבנים פוסקים שיש דיני ייחוד עם אינטרנט! ואנל'א מדבר רק על רבנים 'חרדים...'

 

ועצה קטנה- ח"ו אם רחמנא לצלן יש נפילה, ממש מומלץ למצוא ספר שאת מתחזקת ממנו, וללמוד, לא משו 'כבד' שיכלי... משו לנפש...

ממליץ על ספרי ברסלב שהמון מהדיבורים שלהם זה על זה...

ותודה שהתייחסתם לעניין ברצינות כי הוא רציני!

תודה רבה לכל העונים!!!!

 

בלי לחשוף את זה,תגידי שאת יודעת את הסיסמה,ושאת לא רוצה לגלוש בלי סינון כי בעצם יש לך את הסיסמה שיכולה לנטרל וכו'

 

בהצלחה !

ואת מוזמנת לדבר עם חברים מקשיבים או עם הרבה בנות מקסימות שנמצאות פה בפורום (חברות מקשיבות..).

כפשוטו.בלי  משחקים.לומשנה מה יגידו וכו'.

בסיעתא..
אמממ...לדעתי. ...אני חושבת שזה לא ככ מוגדר במילים אחידות וזהו,נגמר..להיות איש אמת זה יכולהיות מכמה.בחינות...אבל לדעתי להיו איש אמת זה להיות אמיתי לא רק עם הסביבה ולומר את האמת בכ ל מצב..אלא גם להיות אמיתי במילים שלך לעצמך,בהחלטות שלך ובהתלבטויות שלך..להיות אמיתי זה להיות אתה,להיות אמיתי זה ללכת אחרי התחושות שלך בלי פחד מהסביבה או מכל דבר אחר..זה להיות אמיתי בשבילי..אם את הראש,את הבסיס הזה לא עושים?אין אמיתיות ..ותוריד את האות הראשונה במילה אמת יישאר לך מת..אם לאדם אין אמת בסיסית וראשונית בו הוא נחשב כמת...אממ..למקרה שלא הייי מובנת אני כאן תמיד להסביר וכו'...
בהצלחה!

בס"ד

ולהיות מוכנים לשינוי תמיד.

אם אתה איש אמת אתה תרצה להגיע לאמת ולכן תשנה את דעותיך אם תגיע למסקנה שאינן נכונות. מה שקשה מאוד להרבה אנשים..

לא לעבוד לא על עצמך ולא על אחרים
גם במעשים וגם באמירה

זה לא הופך לעצוב.

 

אומר מה שהוא באמת חושב אפילו אם יש אנשים שלא יאהבו את זה

ולא להגיד...

ואז לצאת חסרי טקט.

הבנתי למה התכוונת אבל הכל באיזון, גם במידת האמת צריך איזון, נגיד להגיד למורה באמצע שיעור שהיא שיא המשעממת גם אם זה אמת זה חוסר טקט...

אבל דברים כמו א"י וכו' תמיד צריך להגיד את האמת בגאון!

האדם לא מדבר בשביל עצמו, האדם מדבר אל מישהו אחר.

כשמדברים צריך לראות איך הדברים מתקבלים. אחרת זה

לא דיבור, זה מלמול בקול רם.

 

מדברים כשצריך לדבר, שותקים כשצריך לשתוק. לא לדבר

כשאנחנו רוצים ואין לזה תועלת.

של מי, לא אמרתי..תזכו למצוות!

ובהצלחה בבגרויות..

אני גם מחפשת בנרות את השעה של שאלון C ואפחד לא יודע

C זה ב12:45 עד 14:00.

השנה היו לי כבר 2 בגרויות ב9!!!!! ויש עוד אחת ביום חמישי .ועוד שעה גם

זה נכון שחיצוניות משפיעה על פנימיות.

אבל חור שני וצמיד ברגל זה מראה על משו לא צנוע?? ><

 

לא רוצה להיכנס לחיים שלך.

תלבשי חצאיות ארוכות וסגור.

אבל חור שניייי וצמיד ברגלל?

 

תעשי מה שטוב לך... 

אבל אני באמת רוצה לדעת, מה לא צנוע בזה....?

כל אחד מרגיש שהוא יוצא מהגדר בדבר אחר..

 

זה לא רק עניין של צניעות בסיסית, זאת שכתובה בשולחן ערוך. יש גם עניין גדול של הרגשה..

[יש רבנים שאומרים שיותר מזה, ההלכה נקבעת הרבה לפי איך שזה נראה..לדוגמא הרב ליאור בהקשר של חולצות צמודות וכדו'..]

לא אמרתי שזה לא צנוע אבל זה בטוח אומר עליך כל מיני דברים..!

לוידעת, לי לפחות זה ככה- שאני רואה מישי עם צמיד ברגל וזה אני לא יחשוב עליה מה שאני חושבת על מישי בלי..                                             טוב, אבל יכול להיות שרק אני ככה..

 

אני יביא לך דוגמא..סתם איזה קטע שממנו הבנתי אתזה: ראיתי פעם מישי שנראתה שיייא הדוסה! היה לה חצאית ארוכה, כמעט לא ראו לה שערה מקדימה, חולצה סגורה וכו'..חשבתי לעצמי שהיא בטח צדיקה כזאת..

 ואז היא הסתובבה...וראיתי שהיה לה איזה מטפחת קטנה כזאת..ראו לה את כל הקוקס..

 

קיצוור הבנת? 

מי שלא מכסה את כל השיער עוברת על ההלכה. מי שיש לה עגיל שני- לא עוברת עליה.. כנ"ל לגבי צמיד ברגל.

לא רואה בעיה עם שני הדברים האלה... אבל אם את מרגישה שחיזק אותך להוריד אותם- אשרייך.

לא שזה לא צנוע,

אבל זה קצת "שלוכי" [או איך שלא רושמים את זה]

כאילו זה לא מעיד כ"כ על בת מלך צנועה ואצילה.

נשמע כאפות-אבל זה דעתי.

אם מישי חושבת שהיא לא דוסית מספיק בגלל צמיד ברגל וחור שני- והיא מפסיקה עם זה. אשריה. זה כמו שאני לא מרגישה דוסית להסתובב עם חצאיות מסויימות שצנועות אבל לא "מהרגיל במחוזותינו" (כן כן ללכת עם חצאית בסיס צרה זה מרגיש לי פחות 'דוס' מאשר תחתית תחרה )

א-בל--
מכאן ועד ללהגיד שחור שני וצמיד ברגל זה 'שלוכי' ולא מתאים לבת מלך?
יש בנות שזה עושה אותן הרבה יותר אציליות.
הכל תלוי כמובן בעגיל ובצמיד ששמים.
אבל לי, אישית, יש שלושה חורים באוזן אחת (בשניה אחד..), ובכל חור אני שמה עגיל יפה ועדין וזה מבחינתי הכי יפה ואצילי שיש. *שוקלת לעשות חור שני באוזן השניה*
וצמיד ברגל- צמיד מחוטים זה אכן שלוכי ו"אנשי הודו" מסתובבים ככה. אבל צמיד עדין ויפה מזהב??? זה מדהים בעיני. זה כ"כ יפה ומוסיף. ושלוכי זה לא.
אולי לא מספיק "דוסי" מבחינת אנשים מסויימים כי זה נראה להם שרק פרחות לובשות את זה (ואני לא מבינה את אותם אנשים אבל שויין...), אבל זה לחלוטין מתאים לאישה שמכבדת את עצמה. יפה, עדין, אצילי משו אפילו..

הקב"ה שמח בך

שנזכה לחזור בתשובה...

אאאעעעעע! איזה צאאאאדיקים עמ"י!

זה מזכיר לי שחבר שלי סיפר לי שכדי לא ליפול ברח"ל הוא בורח מהבית...

אשרייכם! אם זה מחזק אותך בעבודת ה', שימי פסססס ענקי על כולם ותמשיכי בשיאאא הרבאק!

בס"ד

מי שיש לה צמיד ברגל וחור שני היא חוזרת בשאלה?
ממש הציק לי הניסוח.

מעבר לזה אם את מרגישה שזה מעלה אותך רוחנית אשרייך...

אולי בשבילך זה סבבה וזה בסדר בשבילה לא לכן לה זה נחשב חזרה בתשובה

למה להיתפס לקטנות?

בס"ד

ובשבילך זה קטנות בשבילי לא.

רק אמרתי שצרם לי...

בסוף אנרתי לה כל הכבוד.

חור שני וצמיד לרגל הם שני דברים שלפי דעתי (..) לא מראים כלום דבר על האדם עצמו.

מה ההבדל בין חור שני לחור ראשון?

בין צמיד לרגל וליד? (טוב, בזה יש קצת, אבל בכולופן ממש לא משמעותי..)

 

בכול מקרה- כל הכבוד לך על העבודה, עם זה מה שעושה לך את זה.

אשרייך....

 

שה' יברך אותך ויאיר לך את הנשמה!!.....

לאט לאט...

 

תזכירי שגם על מה שאת עושה יש לך ברכה וטוב

 

תעלי ותצליחי..אל תפחדי להיות האחרת..

 

הסברים וכ"ו.. באישי..

 

ברכה והצלחה

זו הזדמנות להעמיק את הידיעות על החורבן והשפעותיו.

משתדל להחדיר את העניין בתודעה.

(כאילו עבודה אמיתית, לא ביביסטר)

 

אין לנו פעיולויות -כי אנחנו גדולות- אבל אנחנו גם לא בגיל שכבר אפשר ללכת לעבוד...

 

 

 

 

1) אין שום התנדבות שאני באמת יכולה ללכת אליה (בלי להיות תלויה בהורים שיסיעו (אסור לי טרמפים))

 

2) כמו שאמרתי - התנדבות זה מאוד יפה.

   אבל יש לי עוד 6 ימים בשבוע! (במידה ואני אכן מצליחה למצוא התנדבות ליום. כרגע האופציות שלי הם - התנדבות של        שעתיים בשבוע.) מה איתם?

חוץ מזה מי החליט שהתנדבות זה רק שעתיים בשבוע? אפשר הרבה יותרץץץץ ומי שאומר שעכשיו זה לא מעשי בשבילו להתנדב, זה אף פעם לא יהיה מעשי מבחינתו. ואם לא עכשיו, אימתי??

יום אחד תסעי עם כמה חברות ללונה פארק בתל אביב,יוצאים מוקדם ומגיעים בין הראשונים ואז יש לך את כל היום.

אגב למה את צריכה רעיונות?!יש חופש....ישנים,קמים מאוחר,מכינים ארוחת צהרים מושקעת אני אישית ממש נהנת לעשות דברים שדחיתי אותם כל השנה כמו לסדר את הארונית שלי ופתאום מגלים דברים שלא חשבת עליהם....נגיד אני מצאתי צו'פר ישןן וזה עזר לי לפעולה של החופש הגדול בסניף....

את יכולה לקבוע עם חברות ופשוט לשבת לאכול אבטיח בגינה...אחת הכיפים ואז זה פשוט זורם לשיחה....

יש לך אחים קטנים?!תשבי לשחק איתם או לצייר תנסי ללמד אותם לקרוא תעשי איתם יצירה,תלכי לטיול....לא דווקא לאחים אפשר לשכנים או בני דודים ובעצם זה כמו ביביסייטר ותוכלי לבקש  כסף.

 

מקווה שעזרתי....

זה באמת נכון לא לבזבזאת החופשש!!!אפשר לעשות הכל,כל מה שרוצים!תפתחי כישרון שלך,תצאי לטיולים אם האחים(אתיכולה לעשות בעצמך קייטנה במחירים נמוכים יותר...)תאמת זה מה שאני עשיתי בזמן שעוד לא יכולתי לעבוד-זה ממש כיף כי בסופו של דבר גם קצת מרוויחים וגם פועלים..תנסי ובאמת אם תזמי דברים את תרגישי מסופקתת

שמחזיקה וקובעת לנו.

 

גם לעשות מה שאומרים לנו זה יפה, אבל זאת לא חוכמה גדולה.

 

אל תבזבזו את החופש, נראה אתכם מכניסים בו מה שאתם רוצים שיהיה בו.

 

 

אני אתן דוג' על עצמי, לא כדי לעוף.. פשוט כדי להוכיח שזה אפשרי.

שנ"ש החלטתי שאני לא מבזבזת את החופש. אני לא רוצה להגיע לתחילת שנת הלימודים אחרי שבועות שרוב השעות בהיתי במסכים למיניהם או הייתי עסוקה בלישון ולנשנש שטויות..

החלטתי שאני רוצה להיות עם חברות, אנשים. אני רוצה לצאת, לסוע, לטייל.

אז נסעתי. והרבה..

בלי להעצל לקום, כי זה שווה את זה..

 

בחופש לפעמים יש אווירה של סטלבט מוגזם..

ככה בפנאן בבית, טלפון "באלך לצאת?" וואלה, למי יש כח? אני בסבבה שלי עם הפיג'מה והקפה, מנצלת טוב טוב את העניין שלא צריך לקום בבוקר לכיתה ושאין שום סיבה להתלבש..

אבל זה מתנקם בי, כי אח"כ בשישי כשאני חושבת מה עשיתי השבוע אני מגלה שלא עשיתי כלום. ששעות ישבתי מול המחשב ושהסדרה שראיתי אומנם יפה- אבל זה מוגזם לטחון אותה ככה.. נחתי כל השבוע- והגעתי לסוף שבוע עייפה, בלי כח לכלום.

 

אז שנ"ש יצאתי מהבית מלא [אולי קצת יותר מידי, אבל פסדר.. היו לי סיבות]

וניצלתי כל הזדמנות לעשות משו'.

גם את הדברים הכי שטותיים.. [קומזיץ אחרי לילה לבן, לצאת למתקני כושר עם חברות ללכת לעיר- אפילו שאני לא אוהבת את זה, סתם כי למה לא? אין לי משו' אחר לעשות..]

 

הצעה-לא לראות סרטים לבד. אם כבר רואים סרט- לעשות את זה עם חברים שיהיה נחמד.. [ובכלל עדיף לעשות דברים אחרים אבל אם כבר רואים, חבל סתם לטחון סרטים לבד.. זה גם הורס את הכייף]

 

 

 

חפרתי

אנאערף, כל אחד ואישיותו המיוחדת...

נגיד אני: להתקדם בציור, אומנות..

להכין אלבום בת מצווה שמחכה כבר הרבה הרבה מאד זמן (:

וכו' וכו'.

לכל אחד יש משהו שהוא רוצה ללמוד, לעשות ואנחנו לא עושים כי "אין זמן" - הנה -יש זמן!

 

 

אההה כן... ולנוח זה גם כן נקרא לנצל את החופש

בא לך לעשות מעשה חסד ולצאת עם כוחות ושמחה?

לכי תתנדבי באיזשהו מקום עם חברות ותעשי חיים. למקרה שבו את חושבת שתצאי קצת מוזרה מהעסק של ל"התנדב" אז תשעי לים או משהו עם חברות.

בהצלחה!

אין לי שום מקום שאני יכולה להתנדב בו בלי שההורים שלי יצטרכו להסיע אותי וזה בלתי אפשרי.

 

חוץ מזה - שוב, כמה זמן זה?

יום כל החופש?

יומיים כל החופש?

עשר ימים כל החופש?

 

זה לא מספיק.

צריך עוד רעיונות.

 

וגם - כמה זמן אפשר להיות עם חברות?

לכל אחת יש את החיים שלה, המשפחה שלה, הנופשים שלה.

 

זה בעייתי. 

בנות קטנות בכיתה ז' למשל שלו יכולות ליסוע לים תתנו גם לגיל הזה רעיונות...

עזבי התנדבות.

 

[גמלי זה היה מאוד לא ריאלי בשנים הקודמות, מאותה סיבה שלך..]

 

תעשי רשימה של כל הדברים שאת אוהבת ורוצה לעשות.. 

[למשל-יצירה. לצבוע ת'חדר. למיין צ'ופרים. לעשות כיפ לאחים קטנים. ללמוד לנגן בגיטרה/חלילית/עצבים.. וכו']

 

בנוסף, תבחרי לך משו שאת רוצה להעמיק בו..[איזשו ספר קודש, או נושא היסטורי.. משו שבאמת מעניין אותך.. אנלא יודעת בת כמה את אז אנלא יודעת להמליץ..]

 

 

עכשיו, תסדרי לעצמך סדר יום.. בערך.

 

נגיד:

9-10 לקום, להתלבש, תפילה, ארוחת בוקר

11-13 יצירה כלשהי/להעסיק ת'אחים

13-15 ארוחת צהרים, מנוחה, ספר/מחשב...

15-15:15 לימוד קצר.

15:15-16 עבודות חופש[?]

16-18 ללמוד לנגן+להמשיך את מה שעשית בבוקר/לבשל/וכו'

18-19 לארגן ארוחת ערב וכו'

19-19:30 ארוחת ערב

 

וכו'..

 

הבנת ת'פואנטה, נכון?

הרעיון הוא שתקומי ותדעי מה את עושה עם עצמך היום.. שלא תמצאי ת'צמך מורחת ת'זמן כי אינלך כח לחשוב על תעסוקה..

 

 

וברור שזו תבנית כללית.. וכל תוכנית היא בסיס לשינויים.. ויהיו ימים של ים/בריכה/טיול וכו'..

 

אגב, יש לך בריכה במקום קרוב? יהיה לך מנוי? [גם מישובים יש הסעות לבריכות לפעמים..] כי אם יש בריכה קבוע, אפשר להכניס אותה גם ללו"ז...

 

בהצלחה!

 

 

אפשר לקבוע דברים על בסיס יומי- כל יום לימוד בנושא מסוים יחד עם השבט,

עזרה לאמא !!!!!!

חונכות לילד שצריך בישוב- פעמים-שלוש בשבוע..

פעילויות עם השבט- פק"ל, פונדו, התנדבות, נסיעה לים, פויקע, קומזיץ..טיול.

לקחת משו שאת רוצה לעשות הרבה זמן ואף פעןם לא הספקת - ללמוד לנגן במשהו ולהשקיע בזה, להשקיע בכישרון כלשהו שיש לך, לעשות הליכות וגם סתם להנות, לעשות דברים שכיף לך לעשות, דברים שאת אוהבת.
להיות עם חברות מהכיתה, מהסניף, ופשוט לדעת להנות, אפשר גם ללמוד משהו קבוע עם חברה, להשקיע קצת יותר באחים הקטנים - לעשות להם ימי כיף לפעמים וגם סתם להוציא אותם מהבית.
אם את צ'כה כסף - תעבדי, ואם בא  להכיר את מרחבי ארצינו - טיילי, הארץ שלנו מהממת!!
 

אני אישית כבר די סגרתי את החודש הראשון של החופש

יש לי עבודה בקיטנה לשלושה שבועות, מסע יומיים עם החניכים + הכנה למסע, מחנה, קורס סנפלינג (שכמובן נפל עלי לארגן אותו), כמה טיולים עם חברים (שאני צריך עוד לארגן), טיול של חבלז (שכמובן גם הוטלה עלי המשימה לארגן אותו), יש עוד כמה טיולים שאנחנו מתכננים אבל עדין לא סגרנו תאריכים וזמנים מדויקים.....

הדבר הכי טוב זה לעבוד או להתנדב שמבהו קבוע....

או לנצל את הזמן לתחביבים שאתה אוהב, ובנוסף אפשר גם ללמוד תורה (לא צריך ללמוד גמרא ערובין, אפשר גם סתם לפתוח איזה ספר לימוד מעניין) וגם להתנדב מעבר למה שהפורום מציע, אפשר פשוט ללכת להתנדב בצורה קבועה בבית תמחוי כל שהוא....

בהצלחה לכולם, חופש יעיל ומנוצל....

חלק מקוריים וחלק חרושים

באתר הזה