"רבי יעקב אומר: העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא.
התקן עצמך בפרוזדור, כדי שתיכנס לטרקלין"
פרוזדור הוא מקום חסר אור,
פרוזדור הוא מקום שחור,
לפעמים אתה מרגיש בחור,
אבל תמיד תזכור,
מתי שהוא יגמר הפרוזדור,
ויגיע אור גדול,
לפעמים הוא ארוך לפעמים הוא קצר,
ויודעים מה?
לפעמים הוא גם צר,
צר מספיק כדי שהמעבר בו הוא לא קל,
צר מספיק כדי לגרום לנו לחזור לעבר,
ואנחנו רוצים להמשיך, להתקדם,
אבל מה נעשה כשהיאוש והפחד גוברים?
מה נעשה כשאנו לפעמים מרגישים, כמו רסיסי חיים שבורים?
ואז, אז צריך להזכר ברסיסי האור החודרים, שנמצאים רחוקים, מעבר לדלת המיוחלת,
מעבר לחושך, אותם אורות שמביאים לנו תוחלת,
אותה הקדושה ששוכנת, מעבר לפתח,
אולי קצת רחוק,
ואולי גם קצת עמוק,
אבל שוכנת היא שם לבטח,
מחכה היא, שנגיע לפתח,
ושם היא תתפרץ, תתעצם ותתחדש.
שנזכה למצוא נקודות של אור גם בשחור גם בחור וגם בפרוזדור
