פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 95)

אני לא מצליחה להבין ת'משרד החינוך האלהה🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️

 

אם אתם נותנים הקלות, אז תנו הקלות! למה צריך לעשות שאלות יותר קשות??

מאיפה הייתי אמורה להתכונן לדבר הזהה

חשבתי שאני כבר היחידהה

מפגריםם

הבנתי ממלא בתי ספר שהיה מזעזע

פורטל תלמידים

מרגיע ב"V.. ועכשיו המורה שלי אמרה לי שהיא הגישה אותי ב100

ב"ה

שלחו פה את השאלון...

אמא... אתם רק מלחיצים!

בהצלחה אנשים

אולי זה?

או זה?

 

של ידן כהן. זה נורא ישן אבל עדין מהמם

הוא אמור להיות די ישן בכל מקרה תודה רבההה לכולם

של יוסף קרדונר קוראים לו.. גרסא ממש יפהה

א. כן, ברור. אבל אין לי בראש עכשיו..
ב. אני יכולה להגיד מימה שאני מרגישה..
זה פשוט לפקוח את העיניים ולראות..
כשאתה רואה את כל המליוניי ניסים שה' עושה לנו בכל יום,
את כל הטובות והחסדים, את כל הפינוקים שה' מפנק אותנו.. איך אפשר לחשוב שהוא לא אוהב אותנו?
זה ככ ברור..
מקווה שהבנת..

מאת: הרב שלום ארוש

הקב"ה אוהב אותנו

אדם נחלש בגלל הקשיים שנערמים לפניו, אבל הוא לא מבין שמדובר כאן באהבה הכי גדולה שישנה: אהבת הבורא אליו, שרוצה לעזור לו להגיע לפסגת ההר של חייו.     אחד הדברים שמבלבלים את האדם מאוד בעולם הזה הוא, חוסר ההצלחה שהוא מרגיש בתחומים שונים של חייו – ברוחניות ובגשמיות. נכון, כל אדם שואף להצליח, וכשזה לא קורה הוא מרגיש מרירות וכישלון, שלרוב מקבלים גם תוקף בגלל שרואה אחרים שמצליחים במה שהוא לא מצליח.   אז תרשמו לעצמכם: הכישרון וההצלחה המהירה לא בהכרח מובילים להצלחה האמיתית. אדרבה, יש בהם אבן נגף מסוכנת מאוד להצלחה הנצחית של האדם. ומצד שני, הקושי והעיכובים בדרך להצלחה לא בהכרח סימן ואות לכישלון, אלא נועדו לקרב את האדם להצלחה האמיתית, כפי שנבאר בהמשך.   ראשית, יש להגדיר מהי הצלחה אמיתית ומתי היא מתרחשת?   ובכן, ההצלחה היחידה בעולם הזה היא הדבקות בבורא עולם. הדבק בבורא הוא המצליח, וכן להיפך. על פי נתון זה אפשר כבר להבין מדוע ההצלחה המהירה היא מסוכנת. וזה ידוע, שכאשר הדברים הולכים בקלות, במהירות, בלי יגיעה ועבודה, בדרך כלל נכנסת לאדם גאווה בעקבות הרגשת הישות, המחשבה של 'כוחי ועוצם ידי עשו לי את החיל הזה'. אולם הצלחה מהסוג הזה מובילה את האדם לגרוע מכל – להתרחק מיוצרו, מקור ההצלחה שלו, שהרי בורא עולם אומר על הגאוותן 'אין אני והוא גרים במקום אחד!'. 'המצליחן' הדגול הזה, למעשה, צריך רחמי שמים מרובים לצאת מהמצב קשה אליו הכניס את עצמו, או לרדת מהעץ עליו טיפס.   לעומתו, האדם שלא הולך לו בקלות, שחסר לו הרבה וכל מה שהוא רוצה לעשות עמוס במניעות וקשיים. אז מה הוא עושה? מתייגע בתפילה, נופל וקם, מתחדש ומתגבר. והפלא ופלא, אלה הדברים שמובילים אותו להצלחה הנכונה, אז הוא גם דבק בבורא ועיניו תמיד נשואות אל השמים, הוא משעבד את ליבו בהכנעה ותשובה, וכשהוא מצליח הוא נקי מכל שמץ של גאווה מכיוון שהוא יודע מהיכן באה ההצלחה.   על זה נאמר (מגילה דף ו: "אמר רבי יצחק אם יאמר לך אדם: יגעתי ולא מצאתי - אל תאמין! לא יגעתי ומצאתי - אל תאמין! יגעתי ומצאתי – תאמין!"   בורא עולם, בחסדיו המרובים, נתן בליבי פירוש על הנאמר 'יגעתי ומצאתי – תאמין': אם אדם מקבל את המציאה וההצלחה על ידי יגיעה, זה מביא אותו לאמונה ודבקות בבורא, לכן זה 'יגעתי ומצאתי – אם באה לך המציאה על ידי יגיעה – תאמין, תזכה לאמונה. ומצד שני: 'לא יגעתי ומצאתי – אל תאמין', אם ההצלחה באה לאדם בלי יגיעה קרוב לודאי שלא יבוא לידי אמונה.     מושג ההצלחה שונה מאוד מזווית הראיה של האדם המאמין הרוצה לדבוק בתכלית, שלא כמו האדם הלא מאמין, ועל זה מסופר בגמרא (פסחים נ, ע"ב) על הפסוק בזכריה (שעוסק בענייני העולם הבא): "והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקיפאון" (יד). שואלת הגמרא – מאי יקרות וקיפאון? אמר רבי אלעזר: זה אור שיקר בעולם הזה וקפוי לעולם הבא, רבי יוחנן אמר: אלו נגעים ואהלות שיקרין הן בעולם הזה וקפויין הן לעולם הבא, ורבי יהושע בן לוי אמר: אלו בני אדם שיקרין הן בעולם הזה וקפויין הן לעולם הבא, כי הא דרב יוסף בריה דרבי יהושע בן לוי חלש ואיתנגיד (נחלה והתעלף וחזר לחיים), כי הדר אמר ליה אבוה: מאי חזית? (מה ראית?) אמר ליה: עולם הפוך ראיתי! עליונים למטה ותחתונים למעלה. אמר לו: בני עולם ברור ראית!   עולם הפוך ראיתי   רב יוסף ראה למעלה עולם הפוך - מי שהיה נראה מוצלח וחשוב בעולם הזה, למעלה הוא בכלל לא חשוב. וההיפך, מי שבעולם הזה היה נחשב לכישלון והיה מבוזה ומאוס, למעלה הוא חשוב מאוד. זה 'עליונים למטה ותחתונים למעלה'! כי בעולם הזה מי שהולך לו בקלות - נחשב למוצלח וכמעט שסוגדים לו, השם ישמור, אבל למעלה הוא לא נחשב לכלום. למה? מכיוון שהלך לו בקלות, הוא לא חשב על הבורא, לא פנה ולא ביקש או התייגע להתקרב אליו, ממילא 'הצלחתו' אינה הצלחה כלל מכיוון שלא השיג את המטרה העיקרית: הדבקות בבורא, וכל מה שנחשב לו כאן כהצלחה, למעלה הוא לו גדול.   לעומת זאת, אנשים שבעולם הזה לא נוטים לייחס להם חשיבות, בגלל שלא הולך להם והם כאלה 'לא יוצלחים', בעולם הבא יש להם כבוד גדול, כי שם בעולם האמת רואים כמה יגיעות ותפילות היו להם, כמה הם דבקו במחשבתם בבורא וקיוו אל השם פעם אחר פעם וזכו להכנעה ודבקות, אשרי להם.   על זה אומר רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן, תורה קפ"ט) שעיקר נשיכת הנחש היא עצבות ועצלות, וזו לשונו: "צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד מֵעַצְבוּת וְעַצְלוּת, כִּי עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ הוּא עַצְבוּת וְעַצְלוּת בִּבְחִינַת (יְשַׁעְיָה ס"ה): "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ", עָפָר הִיא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת שֶׁהֵם בָּאִים מִיסוֹד הֶעָפָר, כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים".   אפשר לפרש את דברי רבי נחמן בדרך הבאה: שצריך להיזהר מאוד מהעצבות ומהעצלות, שהיא הגורם העיקרי שמוביל את האדם לעצבות, כי כל הרגשות השליליים – מרה שחורה, דיכאון, תחושת כישלון ועוד, שיש לאדם באים רק מהעצלות שבו, מהעובדה שהוא לא מוכן להתייגע ולעבוד אלא מעדיף לקבל הכל בקלות ובמהירות, בלי טורח ועמל, בלי מניעות וקשיים, לי להשקיע כוחות נפש בחיפוש אחר האור – אור הבורא, בלי תפילה ותחנונים.   הקב"ה אוהב אותך!   החלישות שיש לאדם בגלל מחשבות שליליות, כמו 'השם לא רוצה בי', 'למה להוא הולך בקלות ולי קשה כל הזמן' וכן הלאה, כל אלה באים בגלל נשיכת הנחש שמכניסה באדם עצבות ועצלות. אם כולם היו מבינים שרק על ידי יגיעה ועמל מגיעים לתכלית, למטרה האמיתית – האמונה והדבקות בבורא, אם לכולם היה את השכל שאומר שהקב"ה אוהב אותנו, רוצה בנו, אולם במקביל הוא מבקש מאיתנו לעמול ולרצות, אז לא היינו עצובים כשמשהו לא הולך לנו. אדרבה, היינו מלאי שמחה רק מעצם הידיעה שהקשיים האלה באים מתוך אהבה עצומה של הבורא אלינו, שבעזרתם נעפיל לפסגה הנכונה והאמיתית, ועיקר היגיעה בה הוא בתפילה.   כאשר אדם יודע שהקושי והמניעות הם אמצעים הכרחיים להשגת הדברים שאנחנו רוצים, בעיקר ברוחניות, הוא לא נבהל משום דבר. הוא יודע היטב שבכל שאיפה שתהיה לו יתלוו קשיים רבים והוא יצטרך לטרוח ולעבוד קשה, בעיקר בתפילה כפי שהזכרתי, עד שיגשים את שאיפותיו. יתרון נוסף שיש לו – הוא לא משלה את עצמו שהדרך פתוחה והכל יהיה קל. ממש לא. הוא מכין את עצמו לעבודה שמחכה לו וכך הוא חי את חייו בשמחה ובמרץ.   אולם אדם שלא מבין את היסוד הנ"ל חי בבהלה תמידית – למה לא הולך לו. הוא מפחד מהקשיים שעומדים לפניו ונמנע מלהשקיע על מנת להגשים את שאיפותיו. וכמו שאומר רבי נחמן אל אדם כזה (שם, תורה קנ"ה): "אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן בָּאֱמוּנָה, אֲזַי אֵין לוֹ כֹּחַ הַגּוֹדֵל וְכֹחַ הַצּוֹמֵחַ, וַאֲזַי הוּא נִרְקָב מַמָּשׁ, כְּמוֹ הַחִטָּה הַנַּ"ל, וְעַל כֵּן יֵשׁ לוֹ עַצְבוּת וְעַצְלוּת וּכְבֵדוּת, וְהוּא נִרְקָב מַמָּשׁ".   הדוגמה הקלאסית מהתורה לנאמר לעיל היא מה שקרה לעם ישראל כאשר המרגלים חזרו והביאו את הבשורות המרות. הם ראו את הקשיים והמניעות שיש בדרך לשלמות הרוחנית, שהיא ארץ ישראל, נבהלו מאוד. ולא רק, אלא אף החלישו את לב כל העם. היחידים שעמדו מנגד הם יהושע בן נון וכלבן בן יפונה. אותם אנשים שלא ידעו את דרך האמונה נחלשו מהקושי שהוצג על ידי המרגלים, ונפלו לזרועות הייאוש והעצבות, כמו שכתוב (במדבר יד): "וַתִּשָּׂא כָּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא. וַיִּלֹּנוּ עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן כֹּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם כָּל הָעֵדָה לוּ מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה לוּ מָתְנוּ. וְלָמָה ה' מֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת לִנְפֹּל בַּחֶרֶב נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַז הֲלוֹא טוֹב לָנוּ שׁוּב מִצְרָיְמָה".   מי שמעיין היטב בפסוקים הנ"ל – שהם הויכוח בין תלמידי מרשה רבינו לבין אלה שאינם תלמידו, רואה בצורה מפורשת את ההבדל בין אדם שחי את חייו עם התחזקות של הצדיק, לבין זה שחי את השכל של העולם הזה. כאן כבר אפשר להבין את דברי הגמרא: 'יגעתי ולא מצאתי – אל תאמין!' – אם אדם רואה שהוא יגע ועדיין לא מוצא שלא יאמין שכאן זה נגמר, אלא ימשיך לקוות עוד ויוסיף להתייגע, ויאמין באמונה שלמה שהוא ימשיך ויבקש יזכה למצוא את שאהבה נפשו. ויהי רצון שנזה לזה, אמן.

 

פרק מהמם..

נכון...

אבל בסדר...

יותר הגיוני שמכירים מהבגרות...😅

☝☝☝ 

|צקצוק בלשון|

 

"אהבת עולם אהבתנו..."

כל שיר השירים הוא משל לאהבת השם אלינו.

"וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי ה' אֱ-לֹקיהֶם"

"הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשעים כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם א‍רחמנו נאם ה'" (מדובר על ישראל כשחוטאים, שאפילו כשאנו חוטאים הקב"ה אוהב אותנו אהבה שאינה תלויה בדבר, כמו שעשוע, משחק של ילד קטן, שהוא אוהב את המשחק בלי סיבה מסויימת, פשוט אוהב אותו, כך הקב"ה אוהב אותנו ללא קשר למעשינו...)

"בנים אתם לה' א-לוקיכם"- אף על פי שאתם חוטאים, קרויים בנים. (כמו בן שהאב אוהב אותו גם אם הוא חוטא..)

"בְּרֶגַע קָטֹן עֲזַבְתִּיךְ וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ : בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ אָמַר גֹּאֲלֵךְ ה': כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ וּמִגְּעָר בָּךְ: כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶנָה וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט אָמַר מְרַחֲמֵךְ ה'" (רק כשיש כעס וחטאים שמרחיקים אותנו אז כביכול הקב"ה אוהב אותנו, אך לאחר מכן הוא אוסף אותנו ומרחם עלינו ברחמיו הרבים)

"וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים"

" וְעָרְבָה לַה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ‍ִם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת."

"וְהָיוּ לִי אָמַר ה' צְבָקוֹת לַיּוֹם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה סְגֻלָּה וְחָמַלְתִּי עֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר יַחְמֹל אִישׁ עַל בְּנוֹ הָעֹבֵד אֹתוֹ"

"לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה' בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים:
כִּי מֵאַהֲבַת ה' אֶתְכֶם וּמִשָּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתֵיכֶם..."

כִּי אֲנִי ה' אֱ-לֹקיךָ מַחֲזִיק יְמִינֶךָ הָאֹמֵר לְךָ אַל תִּירָא אֲנִי עֲזַרְתִּיךָ"

 

יש עוד מלא פסוקים שאומרים זאת, אם את רוצה אוכל לשלוח עוד בעז"ה בלנ"ד...

 

אפשר להסתכל בקישור הבא: https://www.yeshiva.org.il/midrash/40538, ממש יפה...

חברות שלי מסתובבות עם זה בתיק ליתר ביטחון, אבל אני חושבת שאם את יודעת קרב מגע\ קראטה\ אביר או כל סוג לחימה אחרת אין צורך...

גז פלפל יותר יעיל מרוב האנשים שיודעים אומנות לחימה... כאילו אם זה אחד על אחד אז אולי... אבל גם אז עדיף לא לקחת סיכון...

כבר היו מקרים שהשתמשתי בו לצערי...

ערוך

אז אשרייך לגמריי!

אבל מי שצריך, אני בעד.

לא לילדים... אם ילדים מסתובבים במקומות שצריך בהם גז פלפל, הם לא צריכים להסתובב שם לבד.
אז מי שהם מסתובבים איתו שיהיה לו גז פלפל.
(גם ילדים לבד עם גז פלפל במקרה שיצטרכו, זה או שיעשו חלילה שימוש לא נכון או שזה לא יעזור כל כך...)

מגיל 15 נראה לי סביר... בערך.
וכל מקרה לגופו.

ערים מעורבות וכו' אז מגיל שהולכים לבד..

אבל הסיכוי לטעות עם הכלי הזה הוא עצום יש הרבה יותר סיכויים שחס וחלילה תפגעי בעצמך מאשר יהיה מקרה שתצטרכי להשתמש בזה

אצלנו היו ילדים שבהסעה השפריצו לפתחים של מזגן באוטובוס לפני כמה שנים, וגם עכשיו אני מכיר מישהו גדול ממני בשנה שמשפריץ על כל מה שזז סתם.

ברור שיש יתרון להתחמש בגז פלפל(או ללכת עם מישהו נושא גז פלפל)
זה הנשק של הנוער...

ובדומה לנשק, צריך לבדוק שהוא נמצא בידיים נכונות ואחראיות.

במקומות מסוכנים הייתי נותנת לנער/ה אחראי.

להסתובבב עם גז פלפל!!!!!!!!

פורום פרוזה וכתיבה חופשית

וואו גם כל פעם שאני רושמת בעז"ה זה מקבל משמעות אחרת

יש הרבה שירים שמקבלים משמעות אחרת לאור התקופה

לחן: הרב עקיבא המניק מילים: מוסף לימים נוראים: חֲמוֹל עַל מַעֲשֶׂיךָ וְתִשְׂמַח בְּמַעֲשֶׂיךָ וְיֹאמְרוּ לְךָ חוֹסֶיךָ בְּצַדֶּקְךָ עֲמוּסֶיךָ תֻּקְדַּשׁ אָדוֹן עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ כִּי מַקְדִּישֶׁיךָ בִּקְדֻשָּׁתְךָ קִדַּשְׁתָּ נָאֶה לְקָדוֹשׁ פְּאֵר מִקְּדוֹשִׁים

לדעתי זה מקבל עכשיו משמעות אחרת לגמרי

גם מתנגן לי בראש המנגינה של "הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ורעם ורעם ורעם ונשאם ורעם ונשאם עד העולם" 

יש עוד הרבה...

גם שראיתי את הסרטון של השריפה בהר הבית וגם אחרי הפיגוע שהיה וכל המצב בכלל התנגן לי בראש: "ליבי על חלליה מעי על הרוגיה כי אתה באש הצתה ובאש עתיד לבנותה"

פעילות אחה"צ כל יום

רק עם צרכים קצת שונים, אבל בנאדם

לא חשבתי על זהה

ההקלדה

אני ממש גרועה בלעשות סימני פיסוק אבל אני יכולה לתקן את שאר הדברים

אבל ברוך השם כבר מצאתי מתנדבת

למישהוא בא לקרוא את זה ולמר לי אם יש לזה סיכוי?

 אני חדשה פו ואני לא יודעת איך להכנס להתראות את יכולה להסביר לי כדי שאני אוכל לקרוא

רק אם זה לא ארוך

אפילו בלי תשלום

@תולעת ספרים 😁

לצורך העניין^

אבל אני יכולה רק  במסרים כי אני חדשה אז מי שרוצה שישלחלי במסרים שהוא רוצה

אבל אני קוראת לאט ממש בקטע מוגזם הספר הכי ארוך שקראתי בחיים היה רק 200 עמודים!

 

אני ממש ישמחח ליקרוא אותו !

איפה תפרסמי אותו?

קודם כל, לא ציינת מאיזה בחינה לא טוב לך,

וגם למה יש רק שתי אופציות? יש הרבה אולפנות בארץ...

קשה לי מאד לענות לך כי אני לא יודעת מאיזה בחינה קשה לך,

אבל בוא נגיד שיש פעמים שעדיף לעבור למקום קצת פחות תורני ולהיות את בעצמך זאת שתחזק את הכיתה... 

אם את רוצה לעבור לאישי אני אשמח לעזור לך יותר, כי מעדיפה פחות לפרט פה,

אבל נראלי אני יכולה לעזור לך בתור אחת שהייתה ב5 אולפנות עד שמצאה את מיקומה המדויק ברוך ה'...

אני לומד בישיבה אבל אני חושב שמי שלא טוב לו במקום שיעזוב! ג

אם את יודעת שאת רוצה ושתצליחי לשמור במקום אחר אז אין בעיה 

הזייה! לעצור תקציב לעזה

בשבועות זה בכלל היה מזעזע

היו כמה שהתחילו לצעוק להם "ערבים פחדנים! צאו מהבתים!"

ואז באה משטרה לפה

וחיילים אליהם

וזרקו בקתבים והבעירו צמיגים. והריח... והסירחון

גועל נפש של אנשים!

איזה פחד! איזה עיר זה???

סוד כמוס

בדוק את נהנתה מכול דקה 😜

סוף סוף אפשר לשמוע שירים ונגמר ספירת העומר אז הם דואגים שאהנה

מתי פעם אחרונה היה שם אזעקה?

אז למה אמרו לי שעדיין אין לימודים במרכז?

יש יירוטים

 

למה אין?

וואלה לא יודעת..

כל השנה הזאת חופש כל פעם מסיבה אחרת

כןן חח..

השגרה זה כבר חופש

טירוף רצח השנה הזאת

בא נלמד זכות, הוא עסוק.. ומוצף בבקשות

 

@משה

שכולם רודפים אחריו?

@משה

ברוך דיין האמת

חח ענק!

כואב. וכתבת מהמם

יפה!בהצלחה!

הרבה פעמים אנחנו, התלמידים, מרגישים חוסר אונים, ותחושת ריקנות בגלל כל החומר שממלא את המוח שלנו... והכי מרגיז הוא שצריך ללמוד כדי להיבחן, ולא ללמוד כדי לדעת וליישם... זה הכי מרגיז!

בעתיד זה ישתלם...

נכוןןןןןןןן

אני חושבת שגם אם מישהו אומר "יאללה עכשיו בטוח תגיע הגאולה", לצערי (אני משערת) לרוב זה לא בא מאמונה תמימה שכל הקשיים האלה חייבים להוביל לגאולה אחרת הם לא באמת קשיים, אלא יותר מתוך ייאוש מתוק כזה, של "יאללה ה' תראה כמה צרות, בוא תביא לנו גאולה כבר כי אין לנו כוח יותר"..

גם אני כזו. לא מצליחה להאמין שעכשיו תגיע הגאולה, לא מצליחה להיות בקטע של 'עכשיו משיח אז כולם להתכונן', לא מצליחה לשים את כל משקל הביטחון שלי על ה' יתברך, לא רוצה לקוות תקוות שווא, לא רוצה להתאכזב.

אבל כן מבקשת גאולה, כי נמאס לי מהצרות. 

אני לא חושבת שצריך להיות בביטחון גמור שעכשיו הגאולה, או בציפיה אמיתית.

צריך לבקש. ולאט לאט אני מקווה שהבקשה תהיה יותר ויותר מהלב, מתוך ציפייה אמיתית ומתוקה לקבל את פניה של הגאולה.

עצות מעשיות לצפות לגאולה - אין לי כל כך.. אולי לעסוק בזה, וככה תרגיש את זה יותר פועם בך. למשל (אין לי מושג איפה אתה עומד מבחינת אידיאולוגיה), לפעול בנוער המקדש או מכון המקדש, וככה תצפה יותר לבניית ביהמ"ק, וכדומה.

האיר לי משהו

אבל לדעתי גם הבקשת גאולה הזאת היא טובה אחרת למה יש צרות אם לא לזה? זה תפילה מתוקה שבאה מייסורים

תחשוב על זה - שכל הצרות שלנו, של העם, שלך הפרטיות יפתרו כשתגיע הגאולה השלמה .
איך אפשר לא לרצות שיפתרו לנו הבעיות?
שלא יהיו יותר בעיות עם ערבים, שלא יהיה מוות, שכל הארץ תיהיה שלנו, שלא תיהיה התבוללות, שכולם יאמינו בקב"ה..
איך אפשר לא לרצות את זה?

וחברות שלי אמרו כזה תכלס למה אנחנו צריכים את זה? זה משהו שאנחנו לא מכירים טוב לנו ככה לזה אנחנו רגילים

ישבתי מלא זמן לדון איתם עלזה היה לי ממש קשה לשמוע אותם גם בנות שלא ציפתי..

אבל חשבתי על זה שאיזה סייעתא דשמיא שיש אנשים שזה באמת חסר להם, והם פועלים כל כך הרבה לבניית המקדש וקידום העניינים הללו.. ואיזה ס"ד יש לי שזכיתי לגדול במשפחה שאולי הכי עוסקת בזה מכל המשפחות הארץ..

לדעתי אנחנו לא מספיק מבינים מה אנחנו מפספסים וזה עצוב לי בא לי כבר שיבנה רק כדי שנבין מה זה הדבר העצום הזה אנחנו לא נפסיק לבכות על הימים שביזבזנו ועל הריחוק שהיה לנו מה'

לחפש איך להיות רוחני ולתת לחומריות מקום מסויים אבל לא מוגזם מדי. זה נמצא בתחילת מוסר אביך. ממש בהקשר של ציפיה לגאולה.

וואלה ללמוד באמת את מעלתה של הגאולה, מה יהיה, מה לא טוב בימינו בגלל שאין עדיין גאולה, וגם וואלה להבין שזה המטרה שלנו והשליחות שלנו כרגע.. אז יאללה בואו נעוף על זה.

בהצלחה לנו  

של כל פעם משהו יביא קטע על הגאולה וכאלה וסוג של נלמד ביחד 

אם אתם רוצים....

דבר ראשון אל תרגיש בזה לבד.. כל היהודים בכל מקום שהם לא יודעים מזה באמת גאולה. אין יהודי אחד בדורנו שיודע והרגיש פעם מזה גאולה. אז אל תרגיש לבד אנחנו באותה סירה... דבר שני אני ממש מסכימה כאן עם כל מה שאמרו, אנחנו לא דור שיודע מזה גאולה אז אנחנו נלמד על זה אנחנו נתעסק בזה וכל מה שאמרו כאן לפני (אחלה עצות הם האירו אותי ממש) 

ואגב זה שזה חשוב לך זה כבר צעד ענק כי יש המון בעמ"י שזה אפילו לא מעניין אותם.

ויאלה בואו נעשה את זה ביחד אפר לארגן כאם משו כמו ש'בלחית בנשמה' הציעה

 

בידיוק עם כל המצב אני לא יודעת איך זה קרה אבל פיתאום הרגשתי שזה כאילו לא בוער לי שיבוא המשיח זה כאילו קרה השבוע ואני עדיין בתוך זה לצערנו ץ

ניבהלתי חשבתי שזאת רק אני ככה וניכנס לי גוק לראש...

וואו איזה מזל שפתחת את השרשור👍

מכל מה שקורה יצא לך שלא צריך גאולה? זה לא אמרו להיות הפוך?

לא שופטת.. 

זה פשוט קרה עכשיו בשבוע הזה ...

וגם לי זה היה מאוד מוזר מאוד מאוד ואני לא יודעת מה לעשות?

 

תאמת שחשבתי על זה ואמרתי לעצמי כל הפיגועים וכל האזעקות וכל הערבים והנוצרים הכל יפטר ויהיה טוב בארץ וזה לא עזר לי מלחשוב אחרת

בית המקדש אז איך אנחנו יכולים  להתאבל עליו? 

 

ולי הרגיש זה זה ממש נכון.

רק הפחד שלי  זה אם מרגישים שטוב לנו גם בלי בית המקדש אולי זה ירחיק אותו?!

כאילו זה משפט שפיתאום קפץ לי מהשיעור 

ואז כבר לא הצלחתי להקשיב ההיתי מרוכזת מדי🤦‍♀️