פורום סניף עמקאשרת- קטן קטן, אבל איכותי!! (עמוד 6)

תודה תודה תודה
מה הייתי עושה בלי זה
איך שהכל מכוון.

אני שמחה שהלכתי, זה התיר ספקות. לא מתאים לי נקודה
ברוך ה'
אבל הפסדתי את המסיבה של טליה ): מקווה ממש שהיה מישהו שהגיע איתה כי אם היא הייתה לבד זה יעציב אותי מאוד. אני אלך אליהם בשבת לשאול ולהיות קצת אצלם, אהובות שלי. עד כמה אין גבול לאהבה שלי אליהם

שבת אולפנא, איזה כיף לנו. בעזרת ה'
היא באה לישון בפנימיה בשבת וזה ממש כיף וסוף סוף היא תיהיה שבת שלמה, אמרתי לה שאם היא לא ישנה בפנימיה היא לא תבוא בכלל אז אני אגיע אליה לבית למשוך אותה לאולפנא! איזו ילדה מהממת

סידרתי את כל הסלון מטבח ומחר שישי קצררר אין זמן לנשום. צריך לקום בלי תירוצים לגן. הי, טליה בגן בכלל אז אני אשאל אותה מחר בבוקר איך היה. כמה שרציתי להיות איתה במסיבה אולי אני אצייר לה ציור עם המון אהבה שתדע שחשבתי עליה כל הזמן וקיוויתי שהיא נהנת למרות שלא יכולתי להגיע

משימות למחר:
7:00 לקום
תפילה
גן
לסדר ולשטוף מדרגות פלוס קומה למטה
לשטוף מרפסות
תפוא, קישואים וירקות למרק
לעזור במה שצריך
התארגנות לשבת
וזהו בעזרת ה'

תודה

קצת רגוע יותר. ישתבח

מקום שאני יכולה להישאר בו בכל השבתות כדי שלא אצטרך לחזור הביתה

נפשי שגרם לפיזי

 

אני רוצה להישאר בבית בשמיכה ולא לראות יותר בנות מהשכבה

עדיין, הכל מוות, ריח של מוות, הכל סוגר עלי באולפנא

התחלתי פשוט לבכות

משהו חסום משהו חסום משהו חסום
ואני, קרבת א-לוקים וטוב לי
ואין ואין
מה קרה
מה התרופף
אי אפשר להמשיך ככה, אבא

זה מתאגר, זה רק נראה לי עד כמה הייתי כבולה
היה טוב להתנתק.
להתנתק.
צריך ללמוד אותי
כתבתי שיר
אני שונאת שירים שלי
לא מרגישה צורך לדבר
אולי לא מסוגלת
אני שותקת ומקשיבה לעצמי
הרי בסוף זה רק אני והעיניים השקטות
אז
צריך ללמוד לא להיבהל
לא להרגיש טוב
בכלל
התרחקתי
אני שותקת שעות
ולא מרגישה צורך לדבר
רק לשתוק
שעות
ש
ע
ו
ת
להסתכל ולבעור ולהשלים
וכן
גם לבכות בלי סוף

למה לחלל
למה לקחת משהו שהוא קודש קודשים
ולחלל.
בהנף יד
שבת! שבת! שבת!

but i can't when you all have

GUNS
FOR
HANDS

---
so long to all my friends, every one of them met tragic end

יום אחד האנשים יספיקו

לא הבנתי את זה אז. שאלתי והיא לא הסכימה לענות. עכשיו פתאום בבום הבנתי
וזה חותך לי בנפש. ואני אלך להגיד לה את זה למרות שעברו שנתיים, עדיף עכשיו
עדיף
פתאום הבנתי. זה בום ענק.
ואיך-

לשרוף את הפלאפון שלי
לנפץ אותו

צריך יותר יראת שמים. די

#שמיניתשפ

לא יכולה להיות חלשה, אני לא יכולה לתת מקום לכאב
אני צריכה להמשיך לתמוך להקשיב ולהיות המשען שלה ושלה ושלה וגם. ואי אפשר להראות חולשה, אחרת לא יהיה להן,
אני אסתדר, באמת. הן צריכות אותי ואני רוצה להיות שם, הכי חזקה ותומכת שאפשר

שאומרת לי שהיא מתחילה טיפול, הלב שלי נושם לרווחה

אני דואגת בלי סוף לכולן

יהיה גם מחר.

תתחילי להעריך בלי סוף

אני רוצה שאת תבואי לפנימיה, זה בטוח יהיה כיף ומחזק מאוד.
מצד שני אני לא רוצה כיתה י' 2
רק שיהיה לך טוב. בבית, בפנימיה.
אני מבטיחה לך. הפעם אני אשמור עלייך בשבע עיניים
מבטיחה

מלא מלא פשטות ושירים על מחצלת
ואנשים שיודעים להעריך את הארץ הטובה

לא האמנתי בכלל

אין
שום
נחמה
בזמן


קבר רחל אמנו. מעגל של כל האולפנא עם גיטרות ואני גם מנגנת ופתאום הן התחילו את השיר אבא של אביתר בנאי והפסקתי לנגן ורצתי אל הבנות מהשכבה שישבו בצד של המעגל וחיבקתי חזק אותן ובכינו ובכינו בלי סוף וכל האולפנא לא ידעה מאיפה לאכול את זה אז הן פשוט שתקו וכל המורות הסתכלו והתפרקנו חזק וגם קצת צרחות תוך הבכי וכאילו שידור חוזר של ההלוויה

שלמסע הזה יהיה סוף טוב
זה מפרק

"מוֹדִים אֲנַחְנוּ לְּפָנֶיךָ ה' אלוקינו ואלוקי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת. שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים וְהֵם מַשְׁכִּימִים אָנוּ מַשְׁכִּימִים לְדִבְרֵי תּוֹרָה וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים. אָנוּ עֲמֵלִים וְהֵם עֲמֵלִים. אָנו עֲמֵלִים וּמְקַבְּלִים שָׂכָר וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָם מְקַבְּלִים שָׂכָר. אָנוּ רָצִים וְהֵם רָצִים. אָנוּ רָצִים לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וְהֵם רָצִים לִבְאֵר שַׁחַת. שֶׁנֱאמַר: 'וְאַתָּה אֱלֹקים, תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת--אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה, לֹא-יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם; וַאֲנִי, אֶבְטַח-בָּךְ.'".

~הקדוש ברוך הוא זיכה אותי לסיים מסכת יומא~

אין לי שום דימוי שיבטא את ההרגשה הזאת

להוציא החוצה.

תודה ה' על ההבנה הזאת, תודה שהיא הזכירה לי את זה
מחר יום חדש. אפשרות להתחיל שוב, כמו חדש

כמה התגעגעתי
הכחשתי אבל התגעגעתי
אני נשאבת
נשאבת
לא שומעת

כמה ש.