ואם כן.. מכירים את נתנאל כהן משיעור אין לי מושג איזה.. אבל הוא בן 21?

צום מועיל לכולם!!!!

שנה טובה וגמר חתימה טובה!!

אוהבת ומעריכה אחושילינג!

אני

אהלן לכולם....

2 דברים לי אליכם..

חג"ס יקר שלנו-יום  שלישי הקרוב בעז"ה מסע סליחות בירושליים...ההרשמה בעיצומה..

עלות:20 ש"ח!!תרשמו כולכם..הולך להיות פיצוץ!!!בעז"ה...

והחניכים הכי שבעולם....אוטוטו נסגרת ההרשמה למסע סוכות שיהיה בעז"ה בגוש עציון ובסיומו יש שמחת בית השואבה ענקית לכל הסניפים..

אז לא לחכות,להירשם כבר היום....

זהו....שנה טובה לכולם!!

סניף כוכב יעקב-איכות ללא תחרות...

עמ"י עש"ו

סופו נעוץ בתחילתו – מעלת ישראל

הרב דוד דב לבנון

נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת

אשר בן חיים

חכמינו אמרו^[1] על דברי התורה "סופן נעוץ בתחילתן", וכך נראה לחבר את סופה של התורה לתחילתה. התורה חותמת בפסוק "ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל". ופותחת בפסוק "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ".

נראה שהקשר ביניהם בולט, סיום התורה מלמד, שכל מטרת התורה היא לרדת ממקום מחצבה, חמדה גנוזה באוצרו של הקב"ה, שהיא שעשועיו של הקב"ה, כפי שנאמר "ואהיה שעשועים יום יום", ולהתגלות בעולם הזה לעיני כל ישראל. וכך גם הקב"ה ירד ממקום עוזו במרומים לברוא עולם, מפני "שהתאוה הקב"ה שתהיה לו דירה בתחתונים".

וכך אנו מוצאים בסוף התורה שמשה רבינו איש האלוקים שהגיע לשיא מעלת הנבואה (דברים פרק לד):

"ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים", התעלה כמלאך בשמים, וכל משאלת לבו רק להיכנס אל הארץ, ואף שלא נתמלאה כל בקשתו זכה ביום מותו להשלים את רצונו בכך שה' הראהו את הארץ "ויראהו ה' את כל הארץ וגו' ".

אמרו חז"ל (סוטה דף יד עמוד א):

"דרש רבי שמלאי: מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לא"י? וכי לאכול מפריה הוא צריך? או לשבוע מטובה הוא צריך? אלא כך אמר משה: הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא"י, אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי; אמר לו הקב"ה: כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר, מעלה אני עליך כאילו עשיתם".

ובודאי משה רבינו אינו מבקש פרס על מעשיו הטובים, אלא שכר מצווה מצווה, להשלים את יעודו בחיים, והיעוד שלו הוא להוריד את התורה עד לארץ ישראל שבה יתגשמו המצוות בפועל ממש. ולזאת זכה בגלל מסירות נפשו לעם ישראל, כאמור בגמ' שם "שנאמר: ישעיהו נג לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה למות ל' בפתח מ' בקמץ ו' בסגול נפשו ואת פושעים נמנה והוא חטא רבים נשא ולפושעים יפגיע, לכן אחלק לו ברבים - יכול כאחרונים ולא כראשונים? ת"ל: ואת עצומים יחלק שלל, כאברהם יצחק ויעקב שהן עצומים בתורה ובמצות; תחת אשר הערה למות נפשו - שמסר עצמו למיתה, שנאמר: שמות לב ואם אין מחני נא וגו'; ואת פושעים נמנה - שנמנה עם מתי מדבר; והוא חטא רבים נשא - שכיפר על מעשה העגל; ולפושעים יפגיע - שביקש רחמים על פושעי ישראל שיחזרו בתשובה, ואין פגיעה אלא תפלה, שנאמר: ירמיהו ז ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי".

מדוע לא זכה לכך בגלל תורתו ונבואתו הנשגבים? אלא השכר הוא מידה כנגד מידה, כיון הבין שכל התכלית היא למסור נפשו למען הכלל, לכן זכה להוריד את התורה עד ראית השלמתה בארץ ישראל.

וביתר עומק אפשר לדייק זאת במילים הארונות שבתורה לפי פרש"י:

"לעיני כל ישראל - שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם, שנאמר (לעיל ט, יז) ואשברם לעיניכם, והסכימה דעת הקב"ה לדעתו, שנאמר (שמות לד, א) אשר שברת, יישר כחך ששברת".

וכי איזה נשיאות לב יש כאן בשבירת הלוחות? אלא שזה נעשה למען ישראל, ומלמד על גודל אהבת ישראל שלו, ויש כאן נשיאות לב!

את הרעיון הזה אנו מוצאים גם בתחילת התורה "בראשית ברא אלוקים" פרש"י:

"בראשית - אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל [את] התורה אלא (שמות יב ב) מהחודש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו [בה] ישראל, ומה טעם פתח בבראשית, משום (תהלים קיא ו) כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".

כלומר חשיבותה של ארץ ישראל להשלמת היעוד האלוקי הייתה בראש מעינותיה של התורה.

ועוד מפרש רש"י "בראשית ברא - אין המקרא הזה אומר אלא דרשני, כמו שדרשוהו רבותינו ז"ל בשביל התורה שנקראת (משלי ח כב) ראשית דרכו, ובשביל ישראל שנקראו (ירמיה ב ג) ראשית תבואתו".

שני פירושים מהו ראשית, התורה נקראת ראשית וישראל נקראים ראשית, מה קודם למה? מובא במדרש (קהלת רבה (וילנא) פרשה א):

"ארשב"י כתיב (ישעיה ס"ה) כי כימי העץ ימי עמי ואין עץ אלא תורה, שנאמר (משלי ג') עץ חיים היא למחזיקים בה, וכי מי נברא בשביל מי התורה בשביל ישראל או ישראל בשביל תורה, לא תורה בשביל ישראל, אלא תורה שנבראת בשביל ישראל הרי היא קיימת לעולמי עולמים, ישראל שנבראו בזכות' עאכ"ו"[2].

את הרעיון הזה שאנו לומדים בסיום התורה, על מעלת ישראל אנו לומדים מעצומו של חג שמיני עצרת שבו נהגו לסיים את התורה, כך פירש רבינו בחיי בספרו כד הקמח ערך עצרת:

"ושניהם נקראים עצרת, היום הזה קראו הכתוב עצרת, על שם השכינה שעוצרת לישראל להקריב לפניו פר אחד כי צדיק אוכל לשובע נפשו ויום מתן תורה קורין אותו חכמי האמת עצרת לפי שבו ביום נגלית שכינה על הר סיני וישראל שקבלו התורה היו נעצרים לפי שבו ביום נגלית שכינה על הר סיני וישראל שקבלו התורה היו נעצרים לחלקו וקבלו עליהם אלוקותו וגזירותיו".

וכן כתב בפירושו על התורה בפרשת פנחס "עצרת זו כנסת ישראל כי שם נעצר הכל והוא לשון מלכות כמו זה יעצור בעמי, וכן יורש עצר".

ואם כן היחס בין עצרת של מתן תורה לעצרת של שמיני עצרת, שבמתן תורה אנו המלכנו עלינו את הקב"ה ובשמיני עצרת הקב"ה המליך אותנו.

וכך מפורש במדרש (ילקוט שמעוני תורה פרשת ואתחנן רמז תתלג) "ממתן תורה זכו ישראל לק"ש, הקב"ה אמר להם שמע ישראל אנכי ה' אלוקיך, נענו כולן ואמרו ה' אלוקינו ה' אחד, ומשה אמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", נמצא, שבסיני המלכנו את הקב"ה בקריאת שמע, ובשמיני עצרת הקב"ה ממליך את ישראל מבין אומות העולם, שבכל שבעת ימי הסוכות אנו מקריבים שבעים פרים לשלום אומות העולם, ובשמ"ע אומר לנו הקב"ה "עכבו עמי יום אחד בבית קשה עלי פרידתכם", כאן מתיחדים ישראל לקב"ה "מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ".

ויש כאן מידה כנגד מידה כמו שאמרו חז"ל (ברכות דף ו עמוד א):

"אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב חייא בר אבין: הני תפילין דמרי עלמא מה כתיב בהו? אמר ליה: דברי הימים א' י"ז: ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. ומי משתבח קודשא בריך הוא בשבחייהו דישראל? - אין, דכתיב: דברים כ"ו את ה' האמרת היום (וכתיב) וה' האמירך היום. אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם; אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, שנאמר: דברים ו' שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד. ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם, שנאמר: ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ".

ממוצא הדברים, שעלינו לקבל על עצמנו עול תורה, וללמוד ממידותיו של הקב"ה, שירד ממקום גבוה למקום נמוך לשכון בתחתונים, וכך אנו נשתדל לחיות כל אחד למען חברו, לחשוב כיצד יש לתרום לצבור, להיות שליחים נאמנים לתקן עולם במלכות שד-י, ואז נזכה שהקב"ה יתן לנו עוצמה וכוח להצליח ויתן מלכות לישראל "גוי אחד בארץ".

http://www.kochav-yaakov.com/

האתר של היישוב!

יש שם הכל!

פוווול תמונות של הסניף וזה..

כנסו זה קורע!

כוחות הבטחון מודאגים מבית המקדש -- לא מאיראן

ישראל 2006: דמוקרטיה בעירבון מוגבל                             

מאת שמואל בן חמו

ב16 לאוגוסט 2006  קיבלתי טלפון משוטר בשם יורם סער, הקורא לי להתייצב מיידית לחקירה.

עניתי לו שאין באפשרותי להגיע בימים הקרובים ושימסור לי במה מדובר, והאם עברתי עבירה כלשהי ?

התברר לי שיורם סער הינו קצין בכיר במחלקת חקירות במחוז ציון שבירושלים.

לאחר שיחה נוספת, נאלצתי לקבוע איתו למחרת בשעה 12:30.

שאלתי מספר פעמים את השוטר, "האם מדובר בחקירת שב"כ" ? ולפי התשובה המהססת, הבנתי שמדובר בחקירת שב"כ.

סוכן שב"כ בשם אופיר (בוודאי שם בדוי) מהמחלקה היהודית מנסה להרגיע אותי ואומר לי שלא מדובר בחקירה אלא בשיחה, וזכותי ללכת בכל רגע.

הסוכן שב"כ מסביר לי שהם מזמינים לעיתים קרובות רבנים או אנשי ציבור, כדי לשמוע מהם טענות או הצעות ולשפר את חיי האזרחים הדתיים לאומיים. אם הוא באמת רוצה לשמוע את האווירה בציבור הזה, שיקרא את שלל המאמרים המתפרסמים בכל כלי התקשורת. לדעתי זהו נוהג פסול ומשונה, שעובדי שב"כ  מזמינים אזרחים שומרי חוק לחקירה או לשיחה.

אינני רב ולא איש ציבור, אם כך למה הוזמנתי לחקירה ?

הוא מתחיל לגלות לי שהוא מודאג מהמאמרים שלי על פרשת השבוע וקישורם לאקטואליה ולבית המקדש.

הוא חושש, שמישהו יפרש לא נכון- את הקריאה לבנות את בית המקדש או לעלות להר הבית – ויעשה מעשה שיסכן את קיום מדינת ישראל.

שמחתי מאוד לגלות שיש לי קורא נוסף שלא ידעתי עליו, וגם על ההשפעה שהוא מעניק למאמרים שלי על הציבור.

כל אחד מוזמן לבקר באתר ולבדוק האם אני קורא לציבור לעשות מעשים לא אחראים. http://otzma1.blogspot.com/

הייתי ממליץ לשבכ"ניק הזה לשנות את נוסח התפילות הקוראות לבניין בית המקדש וכינון מלכות בית דוד.

החלק הכי מעניין ומדהים, של החקירה היה גילוי שני הדברים שיכולים לסכן את קיומה של מדינת ישראל ואחדות העם :

1        רצח ראש הממשלה

2        פגיעה בכיפת הסלע

אני ציפיתי שיספר לי על הפצצה הגרעינית של אירן, על המלחמה נגד חיזבוללה שהפסדנו בגדול, על התחמשות החמאס, העוני בישראל והפערים ההולכים וגדלים או על השחיתות השלטונית.

השב"כ הינו גורם בעל משקל בהחלטות הפוליטיקאים; מדאיג לגלות שהאויב הכי מסוכן לדעתם, הוא יהודי ולא ערבי או מוסלמי.

אולי אני תמים, כי לאחר ה"גירוש" ומלחמת הלבנון השנייה, ניתן לראות באופן ברור, איפה צה"ל והמשטרה משקיעים מאמצים ומנצחים...

עכשיו אני מבין למה הפסדנו נגד קואליציית החיזבוללה-סוריה-אירן, ולמה כושר ההרתעה שלנו נפגע קשה.

בעיצומו של מלחמה נגד אויבים קשים הקוראים להשמיד אותנו, וגם מנסים ליישם את איומם, השב"כ משקיע מאמצים כדי למנוע התעוררות בנושא המקדש ועלייה להר הבית.

הבהרתי לו שלאחר גירוש נוסף של כ-100.000 יהודים, אלפי אנשים יעמידו בסימן שאלה את תפקידה של מדינת ישראל לטובת עם ישראל.

מחיתי בפניו על העובדה שהוזמנתי לחקירה בעקבות מאמרים תורניים שכתבתי בנושא המקדש, וזה רק מחזק את תחושת הציבור, שאנחנו לא נמצאים במדינה דמוקרטית, וחופש הדיבור קיים רק לדעות מסוימות.

לכן הרגשתי חובה לפרסם לציבור את מהות החקירה, השופכת אור חדש על הדמוקרטיה הישראלית, ובעיקר מאיזה איום חוששים כוחות הביטחון של ישראל.

המסקנה הפשוטה היא, שהאנשים האלה מסכנים את עם ישראל, עם סדר עדיפויות מעוות וחייבים לעצור את הטירוף הזה לפני שיהיה מאוחר מדי.

אז מהה?? איך הקומונרית החדשה?!

תודו שאין עליה!

המוון ב''הצלחה!

ותמסרו בבקשה את אהבתי וגעגועי!

תודה..

שנה טובה! =)

אתמול היה האירוסים שלהם!!! והחתונה באזור חשוון...

הלוואי ותקימו בית נאמן בישראל!!!!!!

מזל טוב!!!

עמ"י עש"ו

עד שיתיאשו מן הגאולה?!

הרב ש. יוסף וייצן

סוכם על ידי תלמידים

רובה של פרשתנו עוסק בדברי הברית שנכרתו בערבות מואב. הברית בערבות מואב^[1] היא "משנה התורה" לברית שנכרתה בהר סיני , הברית שנכתבה בתורה בסוף ספר ויקרא^[2]. הבדלים רבים ניתן למצוא בין שתי הבריתות, ונעמוד על חלק מהם.

מה בין שתי הבריתות?

בשתי הבריתות תאור הקללה ארוך יותר מאשר הברכה. אולם, יש לשים לב שבקללה שבספר ויקרא רוב הפסוקים עסוקים במתרחש בהיות עם ישראל בארץ ישראל, והתאור של הקללה בהיות עם ישראל בגלות קצר מאד. לעומת זאת, בפרשתנו רבים מן הפסוקים מתפרשים כמתארים את מציאות הקללה מחוץ לארץ ישראל. הבדל נוסף בין הבריתות הוא, שבברית סיני הקללה מדודה וממוספרת: "ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם" (פסוק יח). אנו למדים מכאן שלקללה יש גבולות. עם ישראל מגיע לגלות, שם יש תהליך של תשובה המעורר את הברית ואת השמירה האלוקית כל עוד ישראל נמצאים בארץ איביהם, והקללה מסתיימת בפיוס בין הקב"ה לעם ישראל: "וזכרתי להם ברית ראשונים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להיות להם לאלוקים אני ה'" (פסוק מה). בפרשתנו הקללה אינה מדודה, יש בה רצף של קללות שאין להן קצבה. הברית מסתיימת בשפל הנוראי "והתמכרתם של לאויבך לעבדים ולשפחות ואין קונה" (פסוק סח).

הסבר הרדב"ז

הרדב"ז בתשובותיו עמד על כך שהברית מסתיימת בקללה, ולא בברכה ובתיקון. לדעתו, דברי הברית אינם נגמרים בפרשתנו. הברית נמשכת לפרשה הבאה, בה מתוארת תקופת אחרית הימים לאחר שבאו הברכה והקללה. שם יש תאור רחב לשיבה של ה' אל עם ישראל, ולשיבה של עם ישראל אל ה' ואל ארץ ישראל^[3]. גם אחרי דברי הרדב"ז, הדברים עדיין צריכים הסברה. מדוע בחרה התורה להפריד הפרדה כל כך גדולה בין הקללה לבין הברכה, בין הגלות לגאולה? מדוע כתיבת הגלות והגאולה בברית סיני היא ברצף, ואילו בברית מואב יש הפרדה בין הגלות לגאולה?

גאולה מכח העבר וגאולה מכח העתיד

התורה מציגה בפנינו שני מהלכים שמכוחם עולה וצומחת הגאולה. בספר ויקרא הגאולה היא מכוח החיבור אל העבר: עם ישראל נמצא בארץ ישראל, הוא מתנהג שלא כראוי, והגלות באה כהרחקה זמנית. הרחקה זו פועלת את פעולתה, ומעוררת את עם ישראל לחזור אל עצמו, להתוודות, לנער מאליו את הכשלים שדבקו בו במהלך היותו בארץ. ניתנת לעם ישראל הזדמנות לחזור אל עצמו. בספר דברים מדובר על גלות ארוכה יותר. כנראה שהמחלות שדבקו בעם ישראל אינן ניתנות למרפא בצורה מהירה. הריקבון עמוק יותר, ולא די ברענון של מה שהיה בעבר בשביל להביא תרופה ומרפא. ההרס של העבר והנתק מן העבר הינו כל כך גדול, שכבר לא ניתן להתחבר אליו. התורה מבטאת זאת בתאור הנוראי בו עם ישראל נשאר 'תקוע' בקללה, ואין דרך יציאה טבעית מן הגלות.

כיון שכך, גם הגאולה באה ממקור עמוק יותר, ממקום שנעלם מן העין האנושית. הגאולה אינה יכולה לבוא מכוח מה שנבנה בעבר בעם ישראל, אלא צריכים להיולד כוחות חדשים בעם ישראל, ורק מכוח הלידה המחודשת של העם ניתן לשוב אל אלוקינו, אל עצמינו ואל ארצנו. על הלידה הזאת התנבאו נביאנו:

"מִי שָׁמַע כָּזֹאת מִי רָאָה כָּאֵלֶּה הֲיוּחַל אֶרֶץ בְּיוֹם אֶחָד אִם יִוָּלֵד גּוֹי פַּעַם אֶחָת כִּי חָלָה גַּם יָלְדָה צִיּוֹן אֶת בָּנֶיהָ"^[4]. לידה זו יכולה להעשות רק על ידי ה': "כִּי אֲנִי ה' מוֹשִׁיעֵךְ וְגֹאֲלֵךְ אֲבִיר יַעֲקֹב"^[5].

המהר"ל, בספרו נצח ישראל^[6], עומד על ההבדל בין הגאולה האחרונה לבין הגאולות שקדמו לה:

עוד יש הפרש גדול בין הגאולה הראשונה ובין הגאולה האחרונה, עד שמזה מתחייב העלם והסתר הגאולה האחרונה, והוא גם כן דבר ברור שאין לספק בו. וזה כי גאולה ראשונה במצרים היה בזכות האבות, שנשבע לאבות שיגאלו הבנים. לכך היה אפשר לדעת הקץ, כי הקץ היה מצד האבות. אבל גאולה אחרונה הוא מן השם יתברך בעצמו, לכך הקץ מופלא, דבר שהוא מן השם יתברך בעצמו.

לפי דברי המהר"ל ניתן לומר, שהגאולה המתוארת בספר דברים היא התאור של הגאולה האחרונה. וכך באמת כתב הרמב"ן בפירושו, שביאר שברית סיני מתארת את חזרת עם ישראל מגלות בבל לאחר שבעים שנה, ואילו ברית ערבות מואב מתארת את הגאולה ממלכות אדום גלות שלא ניתן לה קיצבה וקץ.

מהלכי עומק - גם היום

מאורעות השנה האחרונה, אותן עברה החברה הישראלית וגם אנו כציבור באופן מיוחד, מחזקים בנו את התובנה שמהלך הגאולה שאנו מצויים בו עתה אינו מכוח העבר המוכר, אלא מכוח העתיד הנסתר מאיתנו. חז"ל מתארים את הגאולה כמהלך בו הקב"ה "נכסה ונגלה". אנו אוהבים יותר את הזמנים בהם הקב"ה נגלה אלינו, ובהם אנו מרגישים שכביכול אנו מבינים את מהלכיו של הקב"ה. קשה לנו בזמנים בהם הקב"ה נכסה מאיתנו. אולם, גם לזמנים בהם המהלכים נכסים מאיתנו יש תפקיד חשוב: זמנים אלו נועדו לזכך אותנו, ולברר לנו שמהלך הגאולה הוא מעל ומעבר לתכנונים האנושיים ולמהלכים הנגלים על פני השטח. יש מהלכי עומק, שאותם העין האנושית עדיין אינה יכולה לחשוף ולגלות. המחשבה שניתן בתיכנון אנושי להביא את הגאולה היא מחשבה המרחיקה את הגאולה. על כך אמרו חז"ל במסכת סנהדרין^[7]:

תנו רבנן כי ידין ה' עמו [וגו'] כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב אין בן דוד בא... עד שיתייאשו מן הגאולה שנאמר ואפס עצור ועזוב כביכול אין סומך ועוזר לישראל.

האם התכוונו חז"ל לקרוא לנו להיות מיואשים?! נראה שעומק כוונתם היא שאין בן דוד בא עד שיתיאשו מן הגאולה שניתן לתאר אותה כגאולה הבאה במהלכים גלויים ואנושיים. גודל הגאולה מחייב אותנו להבין שהגאולה אינה יכולה לבוא רק מכוחם של התכנונים האנושיים והמהלכים הגלויים. רק היאוש מלתלות את הגאולה במעשי האדם, והאמונה בגאולה שבאה גם בדרכים שאינם צפויות, הן התפיסות הנכונות והטהורות ביחס לגאולה. על כל מעשה שבו אנו מתאמצים לקרב את הגאולה הקב"ה עושה אלפי מעשים במעגלים הנסתרים מעיננו. העין האלוקית עובדת שעות נוספות אל מול המאמץ האנושי.

השלמת גאולת ישראל תלויה בתשובתם של ישראל לאביהם שבשמים. במבט אנושי עדיין לא מצאנו את הדרך להלהיב את הלבבות ולחברם לריבונו של עולם, לא מצאנו את שפת האמונה הגדולה שמצליחה להדביק את מיליוני עמך בית ישראל. אולם, גם בנוגע לנושא זה אנו צריכים להתמלא באמונה בתשובתם של ישראל. כשם שעסקנו בישוב הארץ מתוך אמונה גדולה שכנגד כל בית שנבנה על ידינו הקב"ה בונה עוד בתים רבים, כך גם בענין התשובה. אנו צריכים להתמלא באמונה שכנגד כל מהלך ומאמץ קטן מצידנו להוסיף אמונה ותשובה - הקב"ה מעורר עוד לבבות רבים שילכו ויתקרבו לאמונה ותשובה. "פתחו פתח כפתחו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפיתחו של אולם"^[8].

האם אתה בטוח שברצונך לרוקן תקיית פח אשפה? האם אתה בטוח שברצונך לרוקן תקיית דואר זבל? זהירות! אישור הפעולה יגרום לחסימת השולח ולמחיקת כל הדואר מנמען זה

א- תודה רבה רבה לשובי ונחמיה על אחלה תקופה בהדרכת נתיבות בנים הכלים!!!

ב- בהצלחה ענקית לעקיבא אברהמי וידידיה רוטנמר על כניסתם להדרכת נתיבות בנים!

ג- השבת אין סניף!! סניךף מתחיל שבוע הבא בע"ה.

ד- אני מקווה שכולם נרגעו מהמחנות ונחו!

אוהבים צוותשסז!

היה מחנה בסדר גמור!!!

דפקנו פול הליכה עד לכותל... אבל היה כיף!!!

השנה גם לא היה מכות!! אבל לא בגלל החינוך אלא בגלל שיצא רק חניך אחד!!! אז איך הוא ילך מכות??

בקיצור מקווה שיהיה טוב גם במחנה בנות!!! ולא נשכח את האוהל שאני ונתנאל בנינו כי אין כמוהו...

ונתראה עם המחנה שנה הבאה בתור סמ"כים...

שלום כולם!!!!

נראה לי שאני היחידה מהקבוצה שלי שרשומה פה...

אוקיי.. אני אסדר תעניינים ותראו איך נירים מפציצות פה..!!!!!

ביי ביי....

יהודית.

זה הגדוד של איתיאל-הביאו אותם לשם כבר אתמול וחלק ברחו..והיום הם מסרבים!

חיילים מסרבים לפנות היהודים מחברון

בעזרת ה', בעוד כשבועיים תכנס אליכם המרכזת הכי תותחית, שמחה ומדהימה!!

אז... תעריכו את מה שיש לכם ביד כי דוגרי, אין עליה!!!

ב"הצלחה!!!