כשאני קורא ולומד את החומרים מהקורס אלו המחשבות שעולות לי??
סוג של ידע הוא כוח
וזה חשוב האפשרות והדעת איך לצאת מהמשחק
בקלות
זה מבהיל אבל לא לתכנון מעשי לזמן הקרוב
אבל שוב
ידע הוא כוח
לפתור בעיות
ץבםצץבםצץבםצאנונימי (פותח)
ההרגשה הזו של אני עושה דברים שקשים לי ומאתגרים אותי במובנים רבים כמו פיזים נפשיים ורגשיים ואין לי מקום ולא מענה אלא אני נשארת עם הדברים האלה איתי ועינויים מענים שהנה מה עזר שפתחת את הלב אם זה לא פועל את המטרה שאליה כיונתי
ונכון שחשוב הכל ומעולה שיש תקשורת ולא הכל צריך להתנהל כמו שאני חושבת ומתכננת אבל קונטרול פריק ורגש ולגמרי חוששת מזה שהכל מידי לי ובבת אחת ושמרוב הכל מפילה על אנש דברים שהם לא מסוגלים לשאת ואז מותשת מהאשמה עצמית שלמה עשיתי להם מורכב יותר ובואו פשוט לשמור הכל אצלי ומקסימום כשלא יהיה לי כוח לעצמי בעצמי אנוח אתנתק אתמלא ואחזור. ומי בכלל צריך אנש?
...אנונימי (פותח)אחרונה
אני יכולה עכשיו לזהות משו שיעזור לי
שעוזר לי
שזה מדהים למדי
אבל תלוי באנשים אחרים
כלומר
שוב,
אני יכולה לבקש או להגיד שזה מה שיעזור לי
אבל זה לא בשליטה שלי
וזה עזר לי שכשהרגשתי ככה פגיעה וחשופה כבר מידי
היא הראתה שגם היא סומכת ופותחת ומגלה דברים עליה
וזה מרגיע קצת כי הדדיות
ושזה היה לה בסדר שנתתי לעצמי להיות כנה יותר
פוו
מותר לכתוב כאן הכל.אנונימי (פותח)
מותר לכתוב כאן והכל.
מותר לכתוב כאן הכל.
מ ק נ א ה ! !
ושונאת אותה, למרות שהיא אמא שלי. קשה לי איתה.
ודי, אוי, מספיק לחשוב עליה, היה נגמר עבר, ודי כבר.
יכול להיות שהיא התכוונה אלי שהיא כתבה את זה, יכול להיות שלא.
מרגיש לי שכן.
ולא, אני לא מסכימה, זה לא יכול להגמר ככה, צריך איזה מצבה משו, פה נרמס לב.
קשה לי לחזור לשם אפילו רק במחשבה, לימים שהייתי מסתגרת בחדר הקטן הזה, בוכה את נשמתי, מציגה לכל החברות בדירה,, הולכת ברחוב ולא מעיזה לדבר עם אנשים, כי, איזה בנאדם נורא אני שככה כולם מתרחים ממני ועוזבים.
וואי הכתיבה סוחטת ממני כח, נעזוב את זה.
"..."אנונימי (פותח)
"...אב פשוט הייתי צריך אותה כלכך,
ובשום שלב לא הרגשתי שיש לי מספיק והיא לא הייתה עקבית
וחוסר העיקביות שלה וחוסר הביטחון שלי היו שילוב איום ונורא,
ובכל זאת אהבתי אותה, כי שמתי את כל הביצים בסל של...
...
אבל אני מגיע עכשיו למצב שבו אני מחליט לזכור אותה כאדם טוב,
מישהי שזכיתי להנות איתה עד ששנינו היא ואני גם יחד הכנסנו את עצמנו למצב רע
שאין לו תקנה..."
זה בשונה ודומה
המחשבות משבת
הלוואי שאצליח להניח
מי כאן מבאר שבע ???שקד מהצפון
...אנונימי (פותח)
למה שיהיה אכפת לי מק***ה של מישי שהוצאתי מחיי
ולא לחינם?
היא לא קשורה אלי ולא אמורה לדעת מה קורה בחיי
ומותר לי לבקש מאנש שקרובים אלי לא לעדכן מישי שאני לא יכולה לסבול
היא תדע וידע את זה לבד
ואם היא בוחרת להעלב ולהפגע זה לדעתי רק מעיד שהיא עדיין חושבת שאני שייכת לה
ולא.ב"ה שלא. כל כך לא. ושתתמודד
|מקלל קללה כולשהי|
צריכה להוציא את זה.אנונימי (פותח)
איפה שהוא
כשאמרתי לה שאני לא יודעת איך לקבל את זה שלה יש ויש ולי אין שמץ וקמצוץ.
היא צחקה ואמרה שככה היה תמיד
וממש השתעשעה מזה
ושוב ושוב הזכירה את זה ונהנתה מעצמה כאילו שהיא לא דורכת לי על הלב ורומסת לחלוטין
אני לא יודעת איפה והאם היתה לה רגישות כול שהיא
אבל זה כואב לי נורא
ובמיוחד שהיא צודקת.
אז אני יכולה להגיד לעצמי שככה זה ונועדתי למשו אחר
ושאולי זה דווקא חיובי כי ככה אין לי קשר רגשי עם אנשים לא יציבים ולא בריאים נפשית
ולהזכיר לעצמי שיש לי חיים טובים
וקשר טוב ומחובר וחיובי ומבוסס על כבוד ואהבה ופתיחות ואמון שנבנה לאט לאט
ושלא הייתי מתחלפת איתה בעד כל הון
ועדיין
כותבת כי קשה לי
קשה לי האטימות
והחוסר הבנה
והזילזול הזה במה שאני מרגישה
ובמציאות שהיתה
והיא מודעת לזה שקשה לי כי טרחתי ואמרתי לה. כמה פעמים
זה לא עוזר.
וכואב לי הרעיון שאני אצטרך לשמור ממנה מרחק
כי היא לא טובה לי. לא טוב לי להיות ליד אנשים שמזלזלים בי וברגשות שלי ודורכים עלי רק כי זה כיף.
גם אם הם מהמשפחה
אזאנונימי (פותח)
הגיע השלב הזה
של לרצות שיהיה ספר או סרט או הכרה
באתגרי החיים שלך
רק כי אני מרגישה פתאום כ"כ לבד כ"כ עוף מוזר
ואין.
לא מצאתי
אין סרט או ספר שמתאר קושי להתחבר, ולתת אמון לאורך זמן
מבלי להעלם לערוק או לעזוב מפחד
אין הבנה
או לא מצאתי כזו של מה אפשר לעשות כשזה קיים
וחוזר ומכה ומכה ומכה
שוב ושוב ושוב
רגל פה רגל שם
ובכלל שפחד גבהים
ו.
