כח הגלים עוד מעט ישברו את החומות.
המים יזרמו לנהר האמיתי שהם אמורים להגיע אליו.
המים יראו את כוחם,את האני הפנימי שלהן.
הנה..עוד קצת וזה מגיע..
עוד התאמצות אחת קטנה,
עוד ויתור לרצון לעמוד מול היצר ולהראות את עצמך.
אין ממה לפחד..מניסויים לא מתים.
אולי נופלים ומיד קמים,עם צלקות אבל בדרך לעתיד טוב יותר.
המים חזקים מהחומה אז רק תנסה.
המים יזרמו למקום שהם צריכים להגיע.
אתה תצליח,תנסה,תתמודד ותבין:
שאת החומה אפשר לשבור ואת המים-לא !
כמו בסרטים כל האורות כבו
ורק אנחנו נשארנו לבד
כמו בסרטים כל המילים כבר נאמרו
והמגע גרם לרעד
בתוך החישכה שאותנו הקיפה
היה אור לוהט של אהבה
בתוך הגוף בלב עמוק פנימה
התנגנה לה מנגינה
והצליל היה רך ועדין
ככל שהתקרבנו זה לזה
המנגינה נחלשה
ורק קול פעמונים נשמע
הכל היה ורוד ומקסים
הצילים דמו לאהבתינו
מלאי חיים אושר וכיף
וכמו בשרטים שהכל ביננו נגמר
הפסנתר התחיל לזייף=|
*סרטיםעזרא - ארכיוןאחרונההלב שלי שבור ובגללך
כי כל מה שעשיתי רק לך
אבל איך זה שהדמעות שפורצות וזולגות
מעיני הפנינה שאהבת לראות בלילות
וזה רק בגללך...
ואת...
גורמת לי לבכות בלילות
לא מסוגל עוד להמשיך לחיות בלעדיך
לשמוע את קולך זה סם חיי
כי רק לך נבראתי בכל העולם
אתה...
במילותיך אתה נותן לי עולם
אבל העולם לא בשבילי כי יש לי כבר אחד
עד שהצלחתי להחלים אתה בא ושורט
משאיר צלקות שלא מתרפאות בחיי
כי אני הנסיך על הסוס הלבן
ואת הנסיכה של הממלכה הקסומה
אבל את לא מבינה שרק לך נועדה המשרה...
נכון שאמרנו שזה לא יקרה אבל יש בורא,
הוא מסובב את הגלגל הקובע המחליט.
כי מי אם לא גלגל הגורל...
אשמח לשמוע את חוות דעתכם...=]=]
החיים רצים
ואין עוד זמן לבילויים
כי רק אתמול
התחלת דף חדש
ופתאום הוא מקושקש
טעויות
מלך השיגאות
המוזה כבר לא נחה
השכל לא עובד
נשארה הנשמה
לבדה,בודדה במערכה
אך גם היא פצועה
מדממת מלאה צלקות
שאינן מתרפאות....
עומד מול ראי
מחפש את הדרך
אל עצמי
לא בוכה לא מבקש
כבר זועק
מלב שבור
על אדמת טרשים
מחפש
את החיים המיוחלים
---------------------------------------------
זה סתם משהו שניסיתי אחרי שפול זמן לא כתבתי
ו
תראו תראו אותי
מירוב שיעמום מדברת עם עצמי
במקום לחפס משהו לעשות
אני קולטת את עצבי מדברת לבבות
לא אאריך כי זמני קצר
ולי ניראה שכבר מאוחר
מתלמידה רגילה הפכתי למשוררת
שאפילו לא יודעת מה היא כותבת
תודה שקראתם את שירי הראשון
אולי אפילו הוא במקום הראשון...
עזרא - ארכיוןעזרא - ארכיוןwant to jump
but i cant
want to die
but fear
want to get away far from here
but-
i dont know if this is a good step
know nothung.
want to live alone
without anybody
i amonly with my self.
to live in another world
but make everyone know i exist.
but-
know that i want to be alone
alone with myself
with my self
the world to hug you
want to do good
want to make you
a person
but-
instead of joy, sadness.
instead i'd love to jump
will jumpon the roof.
instead of hope, despair.
and want to die.
untilone day
an important person
come to live with me.
until a prince an a white horse
will come with me
i live in my world
wnd it's good for me.
אשמח לקבל תגובה..:]
עזרא - ארכיון
עזרא - ארכיון
עזרא - ארכיוןעזרא - ארכיון
אנו דורשים שיכתבו כאן, יצירות שהינם לרוח התורה.
לא נעים לנו לראות ולמחוק את זה אח"כ.
אנא ממכם תכבדו את עצמכם. ואותנו
את פניך השם אבקש, לחוש אותך אלי, ביום בו אני רוצה לאבד את נפשי. את פניך השם אבקש, לראות את האור שהביא לי נשמה, לראות את הנצח - שמלטף את הדמעה. את החושך רוצה לכבות, לדעת שבאמת הכל שטויות - והשפתיים ממלמלות,תפילות ותחינות תסיר מעלי כל פחד, תסיר דאגה תשים בליבי שמחה תחריב את הכעס ואת הקנאה תביא לעולם רק שלום אל תביא מלחמה רוצה לראות את הנצח - שמלטף את הדמעה, להרגיש את קדושתך להבין את קיומך, את מה שאתה. לדעת שאני כאן,בזכותך, עפר אני לרגליך, וליבי מלא תשוקה אליך יודע תעלומות, רק אתה יודע מה צריך להיות, או לא להיות פונה רק אליך בזמן של כאב רק את יודע לרפא את הלב. את פניך השם אבקש, את זיו שכינתך, יודע נסתרות אליך אשיר תשבחות אליך אשיר תפילות את פניך השם אבקש... את פניך השם אבקש.
לחוש שאתה כאן איתי
להרגיש את האור מתפשט עלי
תשים בליבי אושר
תיטע בלב רק אהבה.
תכתבו לי איך הם, סבבה?
1. חוט זהוב של שיר:
חוט זהוב של שיר
שיר נשמה ישן
נוגע בלבבות ומושכם
לאושר בר נצח
לעולם מושלם
למסע מרתק
רווי צלילי פזמון
ומתגלה לאיטו
לעיני ההמון
חוט זהוב של שיר
שיר נשמה ישן
2. דמעה:
שקופה ונוצצת
כמעט לא מורגשת
אך מבטאת את הכאב
הרובץ על הלב
את הכמיהה לצחוק, לאושר
לחופש הנכסף
שזאת אינו יכול להכיל הדף
כמו דבק
מחברת את רסיסיו הזעירים
של הלב
הקרוע לאלפי גזרים
אט אט משתחררת
הדמעה הסוררת
ואחריה עוד נחל רועד...
טוב אני יודעת שהם לא מי יודע מה אבל תכתבו לי איך הם בכל זאת, טוב?...
יאללה נו, תריץ תריץ,
תהיה גבר, תהיה שפיץ.
אין לי כח עכשיו ל"מגיד",
אם אני לא אוכל עכשיו אני אהיה שהיד.
נו, בראבק, תזרום, תשתחרר,
תפסיק לומר טקסטים שבחיים אתה לא זוכר,
נכון, יש מצווה של והגדת לבנך,
האם זה מחייב שתרעב בטנך?
ספר סיפור או שניים,
וניתן קצת תעסוקה לשיניים.
העיקר זה לומר, להוציא מהפה,
ולמרות שהוורטים שלך זה דבר טוב ויפה,
בא כבר נגמור, אתה סתם מושך,
הרי עוד שנייה "שולחן עורך".
^ בדרך כלל אני לא נוהג לפרסם כתיבה אישית, אבל לכבוד פסח כתבתי משהו קצר, קליל ולא "כבד" ושתפתי אתכם.
^יותר מאשר הכתיבה, חשוב לי המסר החשוב מבחינתי שבשיר.^
זה לא סגנון הכתיבה שלי בדר"כ, אבל אשמח לקבל תגובות.
עזרא - ארכיוןעזרא - ארכיוןלא אכפת
-כבר הרבה שנים אני ילד מוכה
את כל סוגי המקלות אני מכיר
אני הפכתי חסין למכות
הפכתי להיות אטום ומסוגר
בתוך עולם רע ואכזר
הולך ברחוב עצוב ומדוכא
בועט בחתולה זורק אבנים
פוגע בזקנה אך ממשיך ללכת
לא מתייחס לכאב ולצער
לא שם ליבי לצעקות והזעקות
לי זה כבר לא מפריע לא אכפת
-שהמורה שאלה את התלמידים
מה צבע הברזל
רק אני עניתי אדום
ושהמורה ביקשה דוגמאות
רק אני הבאתי הוכחות
-מאכילים אותי זכוכיות בלשון
להורים ולחברים כבר לא אכפת
כולם התרגלו שאני ילד מוזר
נמצא בתוך בועה
שמרחפת באויר ועומדת להתפוצץ
בדיוק כמוני רוצה שהכל יתנפץ
שהכל יעבור שיהיה כבר טוב\או שיתפוצץ ואלך מהעולם הזה
הבועה מתרחקת עם הרוח
ואני נמצא בתוכה
רחוק מכולם אבל לאף אחד
לא אכפת
עכשיו גם לי כבר לא אכפת
-שהמורה שאלה את התלמידים
מה צבע הברזל...
-הבועה התרחקה והתנגשה בגג הבתים
עד שהתפוצצה
ואני בתוכה מתפוצץ
שמח בשמחת מלאך המוות
לא אכפת לי שאחרים יסבלו
למרות שלא נראה לי שלמשהו
זה בכלל יהיה אכפת
ואם כן שיסבלו
שירגישו כמוני
אגואיסט הייתי ואגואיסט אשאר
שיחפשו ילד מוכה אחר
עולה למעלה עם שברי הבועה
כל שבר הופך לדמעה
ונופל למטה בגשם חזק
שמדבר בשמי ומראה לעולם
שעכשיו אני מעל כולם!
נכתב בשעת דיכאון עמוק...!=מושפע קצת מהשיר של אינפקציה..מי שמכיר..
עזרא - ארכיוןעזרא - ארכיוןעזרא - ארכיוןהאינדיאנים צבעו אותי בלבן
על נצרות ישבתי עם מיסיונר
באיסלאם ישבתי על הקוראן
טאטע! לא יכול יותר
צריך דת, צריך נשמה
צריך להאמין, צריך אמונה
לא להיות יותר לבד
מצטרף לי לחב"ד
כי אני יהודי- יהודי
כי אני אמיתי- אמיתי
שומר מצוות וגם שבת
אני יהודי ויש לי דת
הנשמה שלי טהורה
אין כבר זכר לעברי
לומד כל הזמן תורה
חייך אחי, אתה יהודי
אתה בן של מלך
אתה מיוחד
אתה מרומם יותר מכל אחד
כי אתה יהודי- יהודי
כי אתה אמיתי- אמיתי
שומר צוות וגם שבת
אני יהודי ויש לי דת"
---------------------------------------------
טוב, בד"כ אני לא נוהגת לפרסם כאלה שירים- בפרט שהחרוזים לא מדויקים כמו שאני אוהבת, והשיר גם די דפוק- אבל החלטתי לפרסם אותו בכל זאת כי משום מה התלהבתי מהקפיציות שלו.
אתם מוזמנים להגיב, אבל אם יש לכם ביקורת- בבקשה שתהיה בונה (לכתוב: "לא אהבתי את המשפט ה___, בגלל...." ולא לכתוב "לא אהבתי. איכסה, מגעיל" בלי להסביר למה לא אהבת וזה "איכסה,מגעיל"
XD
כ"כ רציתי לדעת שקיימת
מציאות אחרת,
טובה יותר.
זוכר איך רציתי לברוח
להוציא את הכוח
לא לוותר.
הכל מסביב מנוכר
מרגיש שונה
מרגיש מוזר
-פתאום הרגשתי לבד
בודדה בעולם שחור
כל לילה להביע משאלה
הלוואי שלא תחזור
ורוצה לברוח, למקומות רחוקים
שנים בלי לצחוק
להמשיך להכיל כאבים.
עזרא - ארכיוןעזרא - ארכיוןמסכה
נוחה, יפה
צמודה לפנים, לגוף, לנשמה
מזל שהיא שם
עומדת בכח
מגנה, חוסמת
שוטפת המוח
מֶשֵחקים מִשחֵקים
מראים בטחון
כשרון משחק חיוני הוא
בשביל לשרוד בהמון
מזל שיודעים לשחק
כן, זה נחוץ
בעולם של היום
כשהכל זה-
בחוץ.
היה תחרות בעולם קטן אז החלטתי לשלוח משהו יצא נחמד לא מפוצץ אבל בסדר:]אשמח לתגובות
מישברי ים
הולכת יחפה בין הדיונות,החול מלטף את רגלי נפרד בכאב.הגלים המתנפצים על המזח נשמעים כאילו מדברים אלי מברכים אותי בהמשך דרכי ומתפללים שאחזור בקרוב.הפינה בין הדיונה הגדולה לקו המים היה המקום הקבוע שלי מאז ומתמיד, זולה קטנה עמדה שם ותמיד שרציתי להיות לבד,להתפלל,לבכות,לצעוק,הלכתי אליה. זה היה כמו בית בשבילי. אך עכשיו רוצים לקחת אותי לגרש אותי מהבית שלי,אני לא אתן להם.. החול הים השמש השמים כולם יעזרו לי,אני מנסה להשלות את עצמי מכניסה את עצמי לתוך בועה שהולכת להתפוצץ לי בפנים. הסוף קרב,בשבילי זה סוף העולם.
אני מרגישה כמו השמש חשבתי לעצמי, כל ערב השמש שוקעת ונעלמת במקום שהוא מפגש המים והשמים,מקום שנראה כמו סוף העולם. אך ההבדל בין השמש לביני שהשמש למחרת תזרח כאילו לא היה אתמול ואני אכאב את הפרידה עד יומי האחרון.
אומרים שארץ ישראל זה גן עדן והרי גבול גן עדן זה הגהנום,למה רוצים להרחיב את הגהנום למה רוצים למסור שטחים של גן עדן לידי מרצחים.הולכת לזולה מחליטה להתפלל לה', בדרך כלל תפילה זה הצד החלש שלי אבל הפעם הרגשתי תחושה מוזרה שמילאה אותי הרגשתי צורך להתפלל,לוקחת את הסידור פותחת אותו אך התפילה שאני מתפללת לא כתובה בשום סידור היא כתובה עמוק בתוך הלב תפילה אישית שלי,הרגשה של התרוממות הרוח והנפש מילאה אותי קיוותי שהתפילה תעזור,אני יודעת שבדרך כלל תפילה לא עוזרת מידיית לא תמיד רואים את התוצאה במקום,אבל לקוות תמיד אפשר.שומעת מרחוק זעקות שבר,החיילים נכנסו לגוש.התאכזבתי,אבל ידעתי שהתפילה שלי התקבלה היא תעזור לעם ישראל, אולי לא עכשיו אבל בהזדמנות אחרת... זה עודד אותי קצת. בקרוב הם יגיעו לפה חשבתי לעצמי ואני אנא אפנה.החיילים מתקרבים קבוצה של שלושה חיליים מתקרבת לכיוון החוף דורכת על החול,רומסת את כל מה ששייך לי,ורק לי. אני רואה אותם עומדים מולי עם מבט של צער וכאב בעניים,מנסים לשדר לי דרך המבט שלהם שהם מצטערים והם פשוט לא יכולים לסרב פקודה אבל אני,לא מתייחסת אני מסתכלת עליהם במבט של שנאה,ולא משפילה מבט.הם לעומת זאת משפילים מבט ומבקשים שאפנה את המקום מרצוני ולא הצטרכו להשתמש בכוח. אני לא אפנה את המקום הזה מרצוני,לא אפנה את המקום הזה בכלל צעקתי. זה החיים שלי כאן חרוטים כל הזיכרונות שלי. שתי חילות תפסו אותי וניסו לגרור אותי מהמקום אך אני נאבקתי בהם נשכבתי על החול צמוד לברזלי הזולה,ונאחזתי בברזלים.החיילת השלישית שעד עתה היתה רק כצופה לקחה אלה והחלה להכות את ידי,ידי החלו מתנפחות החלו זבות דם, אך אני למרות הסבל לא משחררת את אחיזתי ידי מתחילות להשמט אך אני בשארית כוחותיי נאחזת. הגירוש היה ברגישות ונחישות אין ספק,כנראה שבזמן שלימדו מה זה רגישות בבית ספר,הם לא היו בכיתה.אין לי הסבר אחר.
החיילות לקחו אותי ממררת בבכי,נוטפת דם.בלי רחמים מרובים הם העמיסו אותי על האוטובוס,התנהגו אלי כאילו אני איזה חפץ,האוטובוס לקח אותי הרחק משם.מהבית שלי. כל הדרך עיני לגוש צופיה,לא הורדתי את עיני עד שאופק נעלם,עד שלא ראו כלום חוץ מעשן שעלה מעלה מעלה עד השמים והגיעה עד כסא הכבוד.
השמש שוקעת האופק הופך אדום,השמש שוקעת..שקיעה זה דבר יפה אבל זה גם משהו שמסמל סוף דעיכה,ואני ביחד עם השמש דועכת מנסה להתגבר אבל האור נכבה,השמש שבתוכי שקעה.זועקת לשמים תפילה חרישית.אנא ריבונו של עולם תן לי כוח שאוכל לזרוח שוב שאוכל להמשיך בדרך.מקווה שהתפילה הזאת תתקבל ותשפיע מידיית.ואוכל להתחיל מחדש.
זה מין קטע כזה שנכתב בעיקבות משוו..מקווה שתבינו..
למה?? למה זה קורה?? אני משקיעה..הולכת..עושה.. והכל נדפק..
כן..אני הלכתי נגד כל הסיכויים ועשיתי זאת..פחדתי.. חששתי ובכל זאת עשיתי את זה..
ומה? את כעסת.. התעצבנת..נעלבת.. ובסוף??
מה ייצא מזה בסוף??
כלום..שום דבר.. סתם..
סתם עשיתי זאת..סתם..
כואב ליי..כואב לי מאדד..
גמלך..גמלך כואב..
ולי..לי כואב יותרר..
כואב לי שעשיתי את זה..
כואב לי שזה היה לחינם..
עם מטרה--ובלי שום הישג..
חחח אני סתם ניסיתי להוציא קצת ממני..חחח פעם ראשונה :]] וזה לא לתחרות !
וד"א,לקחתי קטע קטן משיר אחד "חלומות של אחרים"..אז אני יודעת שזה לא שלי ולא רציתי להיות מואשמת בהעתקה.
מחפשת התחלות :
"פשוט חייבת להשתנות
יש רצון-אין התחלות
שקועה,שקועה אבל שום דבר לא יוצא
אין למי לאמר ואין איך.
רצון אמיתי ובוער
כל יום דועך וגובר
חושבים שהכל מאדישות
שנים כבר שואלים
שומרת הכל בבטן
זה מצתבר וזה גובר
וזה בסוף גומר.
חוסמת את עצמי בלי סיבות,
אוסרת את עצמי וזה בוער,
נשרפת מבפנים ופשוט אין מעשים.
כל שלב לוקח שנים,
ממה אני מפחדת ?
אנשים מתיאשים ואין איך לעורר
אני יכולה בשביל זה לעשות הכל
רק למצוא את ההתחלה הנכונה
לא מקבל,לא נותן
לא יכול-כבר מת !
מחכה לרגע המתאים,לא שזה עוזר..
מתי משהו ישתנה מהמציאות ?
כל המילים שנעלמו-לא יחזרו
שקועה בעצמי כך לא יצא כלום !
מחפשת התחלות..."
העולם קיים.
אין הסבר לדבר.
אל תשתהה, בן אדם,
לחפש תירוץ למאום.
קבל את הדבר כפי שהוא.
הזמן קצר,
מלאכתך רבה.
אל תתעכב, בן אדם,
במסע אחר הדברים
שאינם קיימים.
אין זמן, בן אדם,
מוכרחים להמשיך ללכת.
להמשיך.
לעזוב, לנדוד.
לעבור בין מראות מפליאים,
בין נופים קסומים,
בין נופי טבע מרהיבים.
אל תשתהה, בן אדם,
בניסיון למצוא תשובות.
העולם קיים,
ואין הסבר לדבר.
את פשוט לא בנאדם כזה.עזרא - ארכיון