מה אני אמורה לעשות עכשיו
מה אני אעשה
איך אני אמורה להכין שבת כשאני יודעת שעוד חודש וחצי הכול יתרסק באופן סופי והדבר היחיד שיישאר לי לעשות זה לחזור להורים, להיכנס למיטה וזהו
מה אני אמורה לעשות עכשיו
מה אני אעשה
איך אני אמורה להכין שבת כשאני יודעת שעוד חודש וחצי הכול יתרסק באופן סופי והדבר היחיד שיישאר לי לעשות זה לחזור להורים, להיכנס למיטה וזהו
אוף אוף אוף.
אוף. זה לא היה אמור להיות ככה. ואין לי מה להגיד להם.
שאנשים חושבים שהספרים של סאלי רוני הם ספרים טובים
ג'ורג' וושינגטון שר בהשפעה ממש ניכרת של אמינם
(מה שמדהים זה שאני יודעת להגיד את זה וגם לבסס)
אולי אני אשים ברקע את פס הקול של המילטון וככה אני אלך לכתוב את העבודה הזו? אני לא אוהבת את תור הזהב ועוד פחות מזה שירי יין.
כמו כן לשים מוזיקה ברקע מפריע לי לכתוב עבודות
גטסבי הגדול
באמת שאין סיבה
סליחה על האליטיסטיות אבל בחייכם זוועה מה שהולך שם
מאז 2018
הכותרת כאן קצרה מדי
גטסבי הגדול (ענוג הוא הלילה, לעומת זאת, מדהים)
הנסיך הקטן
בעל זבוב
החייל הטוב (sue me. אין בו כלום)
כל דבר של שייקספיר. חוץ מזה שהוא יחסית ישן אין שום דבר שמצדיק את ההייפ סביבו
שר הטבעות. ההוביט נהדר, שר הטבעות הוא תיאור חוזר של אותה פיסת קרקע והרבה מאוד עמודים שמסכמים מעט מאוד עלילה, ותוכן אחר שרק עשרה אחוזים מתוכו מוצדקים
צופן דה וינצ'י
כשלעצמו לא אכפת לי ממנו כמו שלא אכפת לי משאר הספרים מסוגו, אבל ההערצה המוחלטת, וואו, זוועה
טמטום. יש לי לימודים בשביל זה
שאין לי איפה להיות בחג, ואני שוב סופגת ביקורות (הפעם בגלל הקעקוע), ואני מבינה שלפחות עוד שניים מהאחים שלי יתחתנו לפניי, ואני שוב מתחרטת על דברים שאני אומרת, ולא מרשה לעצמי לבכות לפני אחרים, ודוחה משימות קלות, ומתכננת להיעלם מעל פני השטח עד שהגל הזה יעבור, ואוכלת רק ג'אנק, וערה כל הלילה
והקטע הוא שזה לא סוף העולם. כאילו, אני די סבבה
פשוט לא הגיוני שהגראף הוא האבא של הבן של המרקיזה. זה לא מסתדר עם האופי שלו, זה סיום עלוב ולא הגיוני.
מה שכן הגיוני זה שהוא יודע מי האבא - אחד החיילים שלו - ומתחתן איתה במקומו כי החייל, נחשו מה, מת. הרי הגראף שיקר ואמר שהוא לא יודע איזה חיילים ניסו לפגוע בה, נכון? למה שהוא ישקר, אם הוא לטובתה? למה שהוא ירצה שהם לא ימותו למרות מה שהם עשו? כי אחד מהם הוא האבא של התינוק. אבל החייל מת. אז הוא מציע לה נישואין ומתחתן איתה. אבל למההההה למהה זה לא הסוףףף למההה
וחוץ מזה בשביל מה הסצנה שהוא לא רוצה שהחיילים ימותו, אם זו לא הסיבה? אין בזה שום הגיון עלילתי
בקיצור. אני חושבת שהגראף הסתיר את זה ממנה כדי שהיא לא תיפגע מהעובדה שהאבא של הבן שלה הוא סתם איש פשוט עם אופי מסריח. והסופר פשוט משתף איתו פעולה ועובד עליננו באותה מידה שהגראף עובד על ג'ולייטה. אחרת העלילה לא הגיונית והסיום עוד פחות. וכל העולם פספס את זה ואני הראשונה שעלתה את זה אבל כמובן שאני לא אגיד את זה למרצה כי מי יודע אם בכלל יהיה לי כוח לקום מהמיטה בבוקר וללכת לשיעור
חם לי ולא הספקתי לקנות מאוורר ועכשיו אני נצלית בחום איום וברצון טוטאלי לשקוע באמבטיית קרח לנצח. אני לא מסוגלת לשאת את העור שלי וצריכה שיצילו אותי דחוף כי חם לי זוועות ואם אני לא אשן טוב בלילה אז מחר לא יהיה טוב ודווקא מחר קריטי אוף אוף אוףךף
זה מרגיש כמו גל לא כיפי
כי אני לא מרשה לי להישבר לגמרי, רק בכמות הנדרשת
אבל זה אומר שלא רק שאני רוצה להיעלם, אני תוך כדי כועסת על עצמי שאני לא מגישה מטלות ומתחמקת מלענות למיילים ולא מספרת לאף אחד שהתייבשתי בשבוע שעבר והייתי רגע מלהצטרך להגיע לבית חולים באמצעי כלשהו
כמובן שאני בסדר. אני אחראית וההרס העצמי כבר לא מתבטא באופן פיזי, אבל כל האמצע של הסקאלה הזו גם הוא לא נחמד
למה אני מסרבת לשתף את האנשים סביבי? אני לא בטוחה
אבל היי לפחות קבעתי פגישת ייעוץ כדי לבדוק מה עושים עם כל זה