ואז בלימודים.....
קורס חדש
תאריכי בחינות (אמצע וסוף)
אחרי פסח תהיה פשוט תקופת טירוףףףף
שה' יעזור לי.....
קורס חדש
תאריכי בחינות (אמצע וסוף)
אחרי פסח תהיה פשוט תקופת טירוףףףף
שה' יעזור לי.....
אני חושבת שהעולם מתחלק לשלוש.רצוא ושוב.
אלה שמעולם לא כאב להם,
אלה שהחיים הכאיבו להם,
ואלו שהכאיבו לעצמם, כשראו שהחיים לא מתכוונים לעשות את זה.
החלק הראשון קיים בכלל?גבורה שבתפארת
כן, לפחות באופן זמני..רצוא ושוב.אחרונה
כל האנשים שבקבוצה השלישית היו בעבר בקבוצה הראשונה
לעזאזל כבר עם ערב פסחגלידת לימון
...אין ייאוש!
היא.
היא...
היא לא יודעת מה היא גרמה לי.
נכון.
אני בחרתי שלא להגיד לה כלום,
ובמילא אני לא מסוגלת להגיד לאף אחד בעולם.
לא היה לה איך לדעת.
זה לא מכחיש את זה שהיא גרמה להכל לצוף ולעלות.
נכון.
היא לא אשמה.
זה מצווה.
מצווה ענקית ענקית.
אבל אני מאד מבינה את הכלל הזה שלהם,
ומסכימה איתו ממש.
אז זה שהיא ביקשה ממני לבוא,
הציף.
והכאיב.
אני חיה בתודעה של הכחשה.
או לפחות מנסה להכחיש.
לא להכחיש,
לשכוח.
עד שקורה משהו,
או עד שאני שומעת על מישהו,
עד ש.
עד שהכל מתנפץ
וצף
ומכאיב
ועולה
ומזכיר
דיייי אבאאאאא
אשכרה עד סוף החיים המילה הזאת תזכיר לי הכל?
תכווץ אותי?
תכאיב לי?
כל דיבור איתה יציף?
כל הזכרת שמות של אנשים תבלבל?
והאולפנה.
בכלל.
אף אחד לא מבין.
אין להם איך להבין.
אין להם איך לדעת שאני פשוט לא יכולה להיות שם,
כי המקום הזה מזכיר לי הכל.
הקירות האלו סוגרים עלי.
בתחילת שנה היא אמרה לי שהיא לא מבינה מה אני שונאת באולפנה,
מה אני שונאת קירות??
אז כן.
לא יכולה להיות במקום הזה.
מזכיר לי הכל מדי.
והיא.
בזמן האחרון התרחקנו אחת מהשנייה.
ולא שמעתי יותר מדי דיבורים על זה.
אבל פתאום בשבוע האחרון היא התחילה לדבר איתי יותר,
והיום היא פתאום התקשרה.
ושאלה אותי אם אני יכולה לבוא לשם.
וואו.
הלם טוטאלי.
לא בדיוק ידעתי מה לענות לה.
ועוד אחרי שאמרתי לה שאני פנויה ואין לי כלום מחר.
בסוף אמרתי שלא נראלי כל כך.
יפה לי.
אם היא הייתה יודעת.
אם היא הייתה יודעת היא לא הייתה שואלת אותי.
אבל אם היא הייתה יודעת היא גם לא הייתה מדברת איתי לעולם,
ומפחדת שבטעות היא תגיד משהו על זה ותציף לי.
היא לא הייתה מרגישה איתי בנוח.
אז מזל שהיא לא יודעת.
אימאלה אני אשכרה חוזרת אחורה.
זה כבר לא היה אחד מהקשיים.
ופתאום היא באה ומתקשרת ומציפה הכל בחזרה.
ב' כסליו.
אשכרה כסליו.
עבר מאז הרבה.
המון.
זה כבר באמת לא היה חלק.
ופתאום הכל צף ועולה מחדש.
אבאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא)
..מאדמוזל
וואי. איך האנשים האלה חיים ככה????
מסכנים
פשוט קשה להיות איתם ולדבר איתם . להתחרפן מזה, אני ממש מתפלצת
אז פסיכולוגיתרצוא ושוב.
עבר עריכה על ידי רצוא ושוב. בתאריך ה' בניסן תשע"ח 10:27
זה כמו לוותר,
להגיד שאני לא יכולה לבד.
(ואני באמת לא יכולה לבד)
ללכת לפסיכולוגית זה בעצם לעשות לעצמי חיים קלים.
להתייאש מזה שיום אחד אני פשוט אפנה לעזרה, פשוט ידבר עם איזה מורה או משהו.
זה לתת לאמא לשלם איזה 300 ש"ח בשבוע כדי לא להתגבר.
אבל...
אבל אולי באמת אני לא יכולה?
אולי עדיף לוותר לעצמי, להתייאש, במקום סתם לסבול?
כולם יגידו להתייעץ עם מישהו שמכיר אותך.
הם לא מבינים שאם היה לי מישהו שמכיר אותי לא הייתי צריכה או רוצה פסיכולוגית.
וכי ללכת למעבדת פלאפונים כדי לתקן את הפלאפון כי אני לא יכולגבורה שבתפארת
לבד, זה לעשות לעצמי חיים קלים?
מתי נפנים שפסיכולוגים זה לא לשרוטים קשות דווקא, ונפסיק לפחד מזה.
במקרה שלי יש לי מיליון חברים שיצליחו לתקן לי את הפלאפוןרצוא ושוב.
והחברים שלך כנראה לא מספיק מוכשרים בכדי לתקן את נפשך..גבורה שבתפארת
...רצוא ושוב.
או שאני לא מספיק אמיצה כדי לבקש את עזרתם.
(ותודה)
זה לא נכון.מפורקת.
את חושבת שאם את הולכת לפסיכולוגית את לא עושה כלום?
הפסיכולוגית היא לא קוסמת שברגע שאת מגיעה אליה כל החיים שלך משתנים, ממש לא.
התפקיד שלה זה לעזור לך להבין איך להתמודד בעצמך, לכוון אותך.
ללכת לפסיכולוגית, זה קשה. זה קשה באמת. זו עבודה עצמית מטורפת.
אז כן, יש מי שמכוון אותך ועוזר לך להתמודד אבל הדרך האמיתית היא רק אבל רק שלך.
וההפך, זה לא לוותר, זה להיכנס מבחירה לדבר שאת יודעת שהוא לא פשוט, להשתנות זה קשה וזה כואב ואת לא מוותרת לעצמך ומכריחה את עצמך להתמודד.
זאת הדרך להסתכל על זה.
בהצלחה עם זה.
הפסיכולוגית היא לא קוסמת שברגע שאת מגיעה אליה כל החיים שלך משתנים, ממש לא.
התפקיד שלה זה לעזור לך להבין איך להתמודד בעצמך, לכוון אותך.
ללכת לפסיכולוגית, זה קשה. זה קשה באמת. זו עבודה עצמית מטורפת.
אז כן, יש מי שמכוון אותך ועוזר לך להתמודד אבל הדרך האמיתית היא רק אבל רק שלך.
וההפך, זה לא לוותר, זה להיכנס מבחירה לדבר שאת יודעת שהוא לא פשוט, להשתנות זה קשה וזה כואב ואת לא מוותרת לעצמך ומכריחה את עצמך להתמודד.
זאת הדרך להסתכל על זה.
בהצלחה עם זה.
(אני עוד צריכה לחשוב על זה.רצוא ושוב.
תודה לך.)
(פסיכולוג זה פשוט מלווה,חצי חציאחרונה
מישהו שעוזר לך לעזור לעצמך לצעוד בדרך.)
טהרהבזמני החופשי
אז בתוך הים הזה
שאין לו סוף
רק אני ואתה
(והיא ששומרת עלי מהחוף)
והמים שוטפים
מנקים
מטהרים
שכבות של זוהמה
טומאה
רפש
ומכל הקליפות האלו
עולה
מתגלה הנפש
שברי זכרונות
ונגיעות אסורות
ולכלוך שרק חיכה להימחות
והכול נשטף
מבחוץ המים
מבפנים עולה הדמע
ואני שוב
טהורה
נולדת מחדש
ראויה........
שאין לו סוף
רק אני ואתה
(והיא ששומרת עלי מהחוף)
והמים שוטפים
מנקים
מטהרים
שכבות של זוהמה
טומאה
רפש
ומכל הקליפות האלו
עולה
מתגלה הנפש
שברי זכרונות
ונגיעות אסורות
ולכלוך שרק חיכה להימחות
והכול נשטף
מבחוץ המים
מבפנים עולה הדמע
ואני שוב
טהורה
נולדת מחדש
ראויה........
וואוו.פה לקצת
מקסים ונוגעימ''לאחרונה
וגם עצוב.
..אש קודש
...ביחד ננצח
באלי לצרוח שכל העולם כבר ידע. אבל אסור. אני לא יכולה.
באלי שכולם יבואו ויתווכחו איתי. כדי שאני יוכל להוכיח להם.
באלי לצרוח את זה.
אבל לא.
עכשיו עדיין אסור.
הכי מסוכן פה.ילדה.
איפה שזה נוגע ברגש והציניות לא תמיד שם כדי לעצור את זה, ואז אנחנו לא מבינים איך קרה שנקשרנו ולמה כל כך קשה להתנתק.
מתי תביני שהרגשות שלך הם כלי חשוב מידי בשביל לחשוף אותם בכל מקום.
מתי תביני שהרגשות שלך הם כלי חשוב מידי בשביל לחשוף אותם בכל מקום.
...ביחד ננצח
אוף.
כשאני מתחילה עם רחמים עצמיים זה לא נגמר ואחרכך אני אוכלת כל מיני סרטים מטומטמים בראש.
אוף.
ופסח הזה הולך להיות כלכך נורא.
אין לי כוח להיות שם.
למה צריך בכלל את ליל הסדר הזה.
אני לא יכולה לחשוב על זה.
אני פשוט יצטרך להדביק על עצמי איזה חיוך מזויף ולהיות נחמדה לכולם ולשמוח ולעזור כל הזמן.
אין לי כוח לזה.אוףף
...אין ייאוש!
די די די אבאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
ואני פשוט לא יודעת
לא יודעת
לא יודעת כלום
מה לעשות פה
מה אני עושה פה בכלל
לא יודעת כלום.
אימאלה ה'.
מחר בבוקר.
אני מפחדת.
אני לא יודעת מה הולך להיות לי שם.
הלוואי שזה היה יכול להיות רחוק מכאן.
רחוק כמו לא יודעת מה.
רק שלא יהיה קרוב
שלא יוכלו לדעת
די אימאלה ה'!!!!!!!
זה קרוב.
ואני לא יודעת מה הולך להיות לי שם.
אני מפחדת.
כן.
נכון שאין לי ממה
ושבסך הכל אני פשוט יכולה להפסיק את זה
וזה לא סוף העולם
וכו' וכו'
אבל.
אני מפחדת.
מישהו יכול להתכחש לרגשות??
לא.
אני מפחדת.
וכואבת.
וחוששת.
למרות שאין ממה
או שדווקא יש.
אימאלה ה'.
אני רוצה שמישהי תחשוב עלי
ותשלח לי הודעה
תראה לי שאני חשובה למישהו בעולם הזה.
אני רוצה שמישהו יאהב אותי
אבל זה בחיים לא יקרה
כי אין מה לאהוב בי.
אי אפשר לאהוב משהו רע.
הייתי רוצה לכתוב פה משהו שכתבתי על הפיגוע
אבל זה אאוטינג מטורף
ואני בחיים לא אכתוב את זה פה.
כמו עוד אלפי דברים.
זה יפה בכלל שכתבתי את זה
למרות שזה קצת צבוע ושקרי
כי נכון שהייתי רוצה את כל מה שכתבתי שם,
אבל בינתיים לא מצליחה לרצות באמת ולהאמין באמת.
אשכרה מחר מסתיימת השבעה.
אשכרה עבר שבוע.
זה הזוי.
אשכרה לפני שבוע היה הרצח.
אימאלה.
זה עבר כל כך מהר.
מה כבר הספיקו בשבוע הזה.
והמורה הזאת.
אני לא מבינה איך הצלחתי לכתוב לה את זה.
אבל היא דיי קיבלה,
והבינה.
או לפחות זה מה שהבנתי מהתשובה שלה.
88 זה יפה במתכונת במתמטיקה אחרי שלמדתי פול חומר לבד ושעשיתי אותה יום אחרי הרצח.
הייתי בטוחה שאני אפילו לא אצליח לחשוב.
כי איך אפשר לחשוב על משהו אחר????
הן אמרו לי לדבר עם המנהלת ולדחות את המתכונת.
אבל לא היה למתי,
וגם פשוט לא הייתי מסוגלת לבוא אליה ולספר לה על התחושות שלי.
הייתי מתפרקת.
הייתי מתחילה לבכות וזה היה נוראי.
אז עשיתי.
וזה ממש יפה 88.
משומה אני לא מסופקת.
נכון אני יכולה יותר.
אבל זה מעולה!!!
מעולה בכללי,
ומעולה בתזמון שזה היה.
אחרי שלמדתי חומר חדש לבד,
ואחרי הרצח,
ואחרי השיחות שלי אתה.
לא יודעת,
לא מצליחה לשמוח.
פחח.
אשכרה גיחכתי עכשיו.
כי לא הצלחתי לשמוח אולי כמה שנים טובות. בעצם לא ממש טובות.
וכי מי יכול לשמוח במצב כזה.
וואייייייייייי
ה'!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אבא תציל אותנו כבר.
כמו שאחותו של עדיאל אמרה:
בואו נגיד לה' יתברך חלאס.
כמה אפשר?
שיביא לנו כבר גאולה שלימה.
אני מרגישה פשוט צבועה.
לא באמת מצליחה לרצות כמו פעם,
אבל...
תתן אחרית לעמך,
תשיב מקדש לתוכינו.
זה כל מה שאנחנו רוצים אבא.
אז אבא,
תדרוש גאולה לגלותינו,
ותגלה קץ לקנותינו,
כי אנו מחכים.
גלידת לימוןאחרונה
פתאום.נחל
החרטה מתחילה לצוף.
אני מרגישה שזה חלום.
היא לא באמת
זה לא באמת
טאטע
איזה עולם
אני מרגישה שזה חלום.
היא לא באמת
זה לא באמת
טאטע
איזה עולם