פורום ריק ומוסתר (עמוד 1047)

ומה שיותר גרוע - שאני צריך לצאת מפה עוד מעט כי באתי לזמן קצוב.

ואני צריך להתמודד עם פלונטר כפשוטו.

• הבוקר עבר בסדר (בהספק סביר)
• נסעתי לפגישה, בדרך פגשתי את אמא והעברתי לה את הנכד המתוק שלה
• הגעתי לפגישה באיחור נסבל
• היה יעיל
• לא היו פקקים בדרך חזור
• עכשיו אני מנסה לקדם עוד פרוייקט וקצת קשה לי, אבל יש תקווה שזה יצליח....

• אולי מישהי תתארס הערב !!

וורד.

אז בשביל מה פורום לבד, מה ההבדל?

@פסידונית

אני רואה שהצלחתי להעביר את הנקודה

ולהציק עם שאלות שאת/ה כבר יודע/ת עליהם את התשובה זו הנקודה!

קורא את זה

בגלל השם. נכון.

השם.

אז מה תאיר, שגם לך קוראים ככה.

זה לא אמור לעניין אותך יותר מכל רצח אחר, ולא לעשות לך רע יותר מכל רצח אחר.

ולמה כל פעם כשאני רואה הודעה שלך עליה, זה מושך אותי לקרוא.

למרות הסערה שתבוא אחר כך.

למרות הכאב הזה שיבוא אחר כך.

למרות הפחד הזה שיבוא אחר כך.

השם הזה. הוא עוד יהרוג גם אותי בסוף.

ולמה כל פעם כשאני רואה הודעה שלך עליה, אני קוראת אותה, והכל מתפרץ ומשפיע בגבהים שאני לא מכירה.

ולמה יותר מידי פעמים כששואלים לשמי, חושבים שזה מצחיק להשוות אותי אליה.

אלוהים, זה לא. אני לא רוצה לגמור ככה.

כנראה ששם זה אשכרה משמעותי. כילו, מאמינה שאם היו קוראים לה בשם אחר זה לא היה מעניין אותי.

אבל לקרוא את זה עושה לי לא טוב, ואני צריכה לזכור את זה לפעם הבאה.

אני כבר מזמן הבנתי מי היא.

ועוד יחלוף זמן עד שהאנשים יקלטו אותה.

כי אמת יש רק אחת והיא תאיר לי את הדרך.

את יכולה לבחור בדרך אחרת.

יש לך בחירה חופשית.

ואני אשתדל להמעיט בכתיבה ,כאן, עליה.

בלי נדר ולהוציא מקרה בו תהיה התפתחות משמעותית  ב"פרשה".

מסכנה, מה נהיה ממנה.

אני יודעת שאני יכולה לבחור בלא לקרוא, קשה לי מידי, זה מסקרן אותי. משהו בשם יוצר אצלי הזדהות כלשהיא. והסקרנות הזו היא לא משהו שאני מכירה מרצח אחר, לכן.

לא זו היתה כוונתי. אתה יכול להמשיך ולכתוב עליה.

אבל אני סיימתי פחות או יותר לכתוב על זה, בלי קשר לתגובה שלך.

בלי נדר, כמובן.

(כתבתי את זה ממקום של הזדהות. לא ממקום שופט.)

ואם לך זה גורם קושי בקריאה על זה -לי זה גורם קושי גם בכתיבה על זה.

אבל הקושי שלי יגדל שבעתיים אם אני לא אכתוב על זה (ואף אחד אחר לא כתב מה שאני כתבתי).

למה אתה עוקב באדיקות אחרי הפרשה, ומנתח את תאיר?

זה סתם סקרנות

תשובה: ראיתי הרבה פרסומים בנושא. 

אני מנתח כי כלי תקשורת ואנשים עיוותו את דמותה- אני מנסה להסביר את התמונה הנכונה. 

(אבל לא המלאה. אני לא משלה את עצמי שהבנתי אפילו 10 אחוז מהפרשה).

ודרך אגב, האמת הייתה חשובה לה ואני לא רוצה שדווקא היא לא תזכה לבחינה הראויה.

ואני באמת מתכוון להדמים (מלשון דממה) את הנושא הזה כאן. (בין השאר כי אנשים נעצבים בגללה).

ושאלה אלייך: פסיקית שהופיעה בפורום לנ"ו בימים האחרונים- זאת היית את?
 

או שאתה מפרסם את דעתך גם בפייסבוק הגיד?

לא, טרול שפתח ניק בשם שלי, אין קשר אלי.

שאלה קשה שאלת.

האם זה עוזר לפרסם כאן? לא הכי למען האמת. 

אבל כל פרסום של האמת עוזר לסלק את החושך.

גם אם מעט קוראים את זה - זה עוזר.

כי בניגוד לאקדמיה שטוענת כי יש כמה נרטיבים-

אני טוען שאמת יש רק אחת והיא ת-א-י-ר לי את הדרך. (גם משחק מילים,וגם רב משמעות. והלוואי שיתממש).

אין לי פייסוש.

אה.

תתחיל לפרסם את זה במקומות עם קצת יותר חשיפה מאשר פה.

ממ טוב

בהצלחה עם זה.

וזה שלא הבעתי את דעתי בנושא במקומות עם יותר אנשים.

אבל כאן זה מקום יותר ביתי.

אם הפרשה הזאת הייתה פשוטה יותר כבר הייתי עושה את זה מזמן.

נראה לי במקרה הזה זה יותר מסובך.

פסיכולוג היה נחוץ במקרה שלה.

ואת יכולה לקרוא בדף הפייסבוק של אמא שלה- אילנה ואולי תביני משהו בעצמך.

התקשורת גרמה לה , לתאיר, נזק עצום -שהרי כל מטרתה של תאיר הייתה להביא שלום לעולם ובגלל שהיא מתה- המדינה  גמרה לעם לנהל דיונים מתישים  בויכוחים עליה. תקשורת...

אבל את תאיר הם הרסו!

הרסו לה את המטרה!

איך אפשר לשתוק על זה?

תאיר נקלעה למשבר גדול בעל כרחה. היא הוחרמה ע"י כל הכיתה שלה במשך מספר חודשים

היא נדחקה לפינה. לא היה לה עם מי להתייעץ. היא הסתבכה.

והחברים שלה- הם התעללו בה נפשית במשך חודשים. ואני פונה אליהם ושואל: למה פגעתם בנשמה שלה? זה שהיא לא הייתה בקו מחשבה שלכם- זה לא אומר שהיא משוגעת. זה שהיא ניסתה להיות מלכת הכיתה לא אומר שהיא ניסתה לטפס עליכם, אלא שהיא הייתה מוכשרת ורצתה למצוא דרך בה תוכל לבטא את כשרונותיה- מה עוד שהיא הייתה פרפקציוניסטית. וזה שהיא לא בקו הפוליטי שלכם- לא אומר שאסור לכבד אותה בתור בן אדם.

ולאלה שרצחו אותה- אני פונה ואומר: אתם זרקתם אותה לבור ואמרתם :"ונראה מה יהיו חלומותיה"- אז לכן רוח הקודש צווחת כנגדכם ואומרת: ונראה מה יהיו חלומותיה. כן, היא כבר לא תחזור לכאן בתור תאיר. אבל נשמתה עדיין איתנו ואתם לא תפטרו ממנה כ"כ מהר ובלי לתת את הדין. 

ודי לחכימא.

ומה את חושבת על המקרה הזה?

עוד כמה נקודות:

מקימי המדינה היו ברובם אנשים שפרקו עול.

הם מרדו במוריהם ורבותיהם.

הם חשבו שהם עושים בחכמה.

והם חשבו שאף אחד לא יגיע אליהם.

והנה חולפות להן 56 שנים ,וילדה אחת, תאיר שמה, מחליטה למרוד

בשלטון- ובעצם היא מאגפת את המאגפים. כמה סימלי.

במשך השנים התקשורת דיווחה דיווחים חלקיים ושקריים שפגעו בזכרון תאיר ובמשפחתה.

האם מישהו מהתקשורת התנצל בפני משפחה של תאיר? אף אחד ממה שידוע לי.

ישנה טענה כלפי הפעילים של תאיר שהם לא בקיאים בחומר והם לא משפטנים.

אז כיום אנשים כבר ממש לא פתאים והם יודעים להגיע לחומרי חקירה ואף להבין אותם לא פחות טוב ממשפטנים.  מה עוד שלפעמים שופטים טועים. אז לא לזלזל בכח הציבור.

תאיר ידעה שהסוחר סמים שייך לארגון פשע ובכך היא מסכנת את עצמה. אך  האם היא ידעה שמה שהיא תעשה יכול לגרום למגדל הקלפים של העבריינים לקרוס? האם היא ידעה שבעצם חשיפת העבריין תביא לחשיפת עבריינים נוספים? תמהני.

הפעילים של תאיר ירו לעצמם ברגל. בגלל תככנות וחשדנות הדדית ואגו של הפעילים נהרס הסיכוי (שגם ככה היה קטן) לזכות את רומן ולמצוא את הרוצחים. חבל. אבל לא מפתיע.

יש ששאלו : למה לזכור דווקא את תאיר ולא את 6 המיליונים שמתו בשואה או את קרבנות הטרור?

תשובתי: תאיר מבחינתי מייצגת את 6 המיליונים. כי הרי על כל אחד שנעשה לו גלעד נשאל למה דווקא הוא. לכן כאן ישנה הזדמנות כשעוד הסיפור טרי- להנציח אותה.

ומעניין שבחקירת ילדי בי"ס גם במשטרה וגם בבית המשפט (וזה הזמן לציין שדווקא הופתעתי לטובה מהשאלות המעמיקות של השופטים)- הילדים טענו שאינם זוכרים. מעניין שכולם לקו במחלת השכחה. מזל שלדבר הם לא שכחו.

ועוד משהו מוזר: ארוס וארוסתו החליטו שהמשימה שלהם לקראת החתונה תהיה לגלות מי הפושע.

מנהלי קבוצת הפייסבוק הגדולה הצהירו בסרטון ביוטיוב שמטרת צירופם של אנשים נוספים לקבוצה ולהפגנה (שהתקיימה לפני שנתיים) היא ליצור תהודה.

אני מתחרפן לפעמים מאיך שהוא למעלה מתנהל איתנו.

כתבתי על זה שיש מהלך שלם שאני מנסה לקדם והוא מכשיל אותי פעם אחר פעם.

עם השנים יש גם שאלות.

רוצה את אבא

לא, אני כתבתי משהו. כמעט כל הדברים לאחרונה אצלי לא לפרסום.

וזה סבבה, לא חסר לי מדי.

אשכרה רציתי לעזוב אבל מאז פתחתי כאן אלף ואחד פעמים.