זה בכלל לא היה בסדרמדענית
..מדענית
הוי אלוהים.אני טיפשה
..מדענית
ניראה לי שרה כבר לא ככ טובה
אני מוחה בתוקףגלידת לימון
את המון דברים אבל לא טיפשה.
היום כןמדענית
אפעם לאגלידת לימון
אולי היום עשית מעשה טיפשי, אבל את לא טיפשה
שנריב?מדענית
היום כן.
היום אני רק טיפשה.
היום על הגישה שלי שגויה.
אם היום היה עובר עלי מחר,הכל היה נראה אחרת.
היום אני רק טיפשה.
היום על הגישה שלי שגויה.
אם היום היה עובר עלי מחר,הכל היה נראה אחרת.
כןגלידת לימוןאחרונה
את אפעם לא רק טיפשה,
אין לך משהו אחד שקרה לך היום שמוכיח כמה את לא טיפשה?
וחוץ מזה, איך זה יכול להיות שהיום את טיפשה וכל שאר הזמן שלפחות אני מכירה אותך את לא טיפשה?
בלתי אפשרי.
אם היום היה עובר עלייך מחר, היום לא היה היום.
בואו תשמעו את סיפורה של עוצי.נחל
סתם. לא.
עוצי פשוט ילדה רגישה. פשוט כך.
נמאס לה, שעולות לה דמעות. מהתרגשות.
על משהו שאנשים רגילים לא מתרגשים. או לכל הפחות לא בוכים מזה.
ישבנו בקניון ואכלנו. לידנו ישבו בן, שנשמע שהוא לא 100% בסדר עם אחותו הקטנה.
ואני פשוט התרגשתי לראות אותו ככה. דואג לה.
אנשים הסתכלו עליו כי הוא אמר כמה משפטים בקול.
אבל אני היחידה שהסתכלתי עם דמעות ורצון לחבק.
כולם הסתכלו עליו בתור- מה נראלך שאתה צועק ככה.
אבל הוא נראה רגיל ממש וזה מה שמטעה.
הוא דיבר עם אמא שלו, ואחכ עם המוכר, וחברה שלי שהייתה לידו סיפרה לי את השיח בינהם. ופשוט התאפקתי לא לבכות.
ואמרתי שאני לא בוכה. אבל היא הראתה לי במראה של המגן, שאני כולי נוצצת מדמעות.
אלוקים. אני רגישה. כ"כ.
אם אספר אתזה בדייט
לא אתפלא למה ירצו לחתוך.
והבעיה, שיש יותר מידי סיפורים כאלה.
שפשוט בוכה מהתרגשות. של אנשים.
מיוחדים ושאינם.
תנחומים, משהו?
עוצי פשוט ילדה רגישה. פשוט כך.
נמאס לה, שעולות לה דמעות. מהתרגשות.
על משהו שאנשים רגילים לא מתרגשים. או לכל הפחות לא בוכים מזה.
ישבנו בקניון ואכלנו. לידנו ישבו בן, שנשמע שהוא לא 100% בסדר עם אחותו הקטנה.
ואני פשוט התרגשתי לראות אותו ככה. דואג לה.
אנשים הסתכלו עליו כי הוא אמר כמה משפטים בקול.
אבל אני היחידה שהסתכלתי עם דמעות ורצון לחבק.
כולם הסתכלו עליו בתור- מה נראלך שאתה צועק ככה.
אבל הוא נראה רגיל ממש וזה מה שמטעה.
הוא דיבר עם אמא שלו, ואחכ עם המוכר, וחברה שלי שהייתה לידו סיפרה לי את השיח בינהם. ופשוט התאפקתי לא לבכות.
ואמרתי שאני לא בוכה. אבל היא הראתה לי במראה של המגן, שאני כולי נוצצת מדמעות.
אלוקים. אני רגישה. כ"כ.
אם אספר אתזה בדייט
לא אתפלא למה ירצו לחתוך.
והבעיה, שיש יותר מידי סיפורים כאלה.
שפשוט בוכה מהתרגשות. של אנשים.
מיוחדים ושאינם.
תנחומים, משהו?
את מדהימה 
ציף
באמת!
אפילו יש לי קינאה שאת מצליחה להוציא את זה..
אפילו יש לי קינאה שאת מצליחה להוציא את זה..
להוציא- כלומר, לספר אתזה?נחל
ולמדוייט אהיה חייבת לספר.
שיבין עם מי הוא יוצא.
שיבין עם מי הוא יוצא.
את ככ בטוחה שזה דבר שלילי?ציף
זה לא שלילינחל
זה אחר.
שיבין אם הוא רואה אותי מנוצנצת בדמעות. שיבין.
שיבין אם הוא רואה אותי מנוצנצת בדמעות. שיבין.
כן.אבל אני לא חושבת שזה שליליציף
גם אני לא.נחל
תאמת, כתבתי כי הייתי חייבת לפרוק מעל ליבי את הסיטואציה הזו.
את הידיעה הזו של אני רגישה.
לא תמיד זה נעים להיות כזה, שמי שמולך לא כזה כ"כ..כלומר, ברמה שלי.
אני חושבת שזו תכונה מדהימה.
ובזכותה אני מצליחה לגעת באנשים אחרת.
אבל זה לא סותר אתזה שזה קשה. ומביך.
את הידיעה הזו של אני רגישה.
לא תמיד זה נעים להיות כזה, שמי שמולך לא כזה כ"כ..כלומר, ברמה שלי.
אני חושבת שזו תכונה מדהימה.
ובזכותה אני מצליחה לגעת באנשים אחרת.
אבל זה לא סותר אתזה שזה קשה. ומביך.
ממציף
אני עוד צריכה לדבר איתך פעם יותר על הענין
אבלאבל
בלי נדר בקרוב..
(אני צריכהקצת אומץ אז)
אבלאבל
בלי נדר בקרוב..
(אני צריכהקצת אומץ אז)
אם אני באה מחר, אז מחר נקרא בקרוב?נחל
אני ממש אשמח.
בעז"ה את באה מחר.נקודה.ציף
(אל תשאירו אותי לבד |בוכה|)
אולי באמת פנים מול פנים יהיה לי קל יותר לאמר
אולי באמת פנים מול פנים יהיה לי קל יותר לאמר
(אותך לבד?)נחל
אני מקווה לבוא.
מה שמנחם אותי, שאם ארגיש לא קשורה או לא בנוח, ישלי עם מי להיות.
מה שמנחם אותי, שאם ארגיש לא קשורה או לא בנוח, ישלי עם מי להיות.
זה אחר, אחר מיוחד מאוד!פה לקצת
תזהרי, עוד אאמין לזה בסוף 
נחל
תודה.
זה נותן לדמעות שלי טעם מתוק יותר. תודה.
את מיוחדתגלידת לימון
זה רגישות יתר בצורה חיבוית למדי לפי דעתי.
ומי שיחתוך עלזה לא שווה לך, לא ראוי לך.
זהו, היתר הזהנחל
האחר הזה מכולם.
מגיל קטן. אני בוכה מכאלה דברים.
עולה לי סיטואציה מכיתה ד'.
מי לעזאזל בוכה בכיתה ד' כי הוא כואב את מה שקרה לחברה ואחותה? (כלומר, לא משהו שהיה נראה שכואב. קיצר, מסובך)
אבל הלוואי.
מגיל קטן. אני בוכה מכאלה דברים.
עולה לי סיטואציה מכיתה ד'.
מי לעזאזל בוכה בכיתה ד' כי הוא כואב את מה שקרה לחברה ואחותה? (כלומר, לא משהו שהיה נראה שכואב. קיצר, מסובך)
אבל הלוואי.
מקסים בעינייימ''ל
רגישות זו מעלה ולא חיסרון (פגיעות זה דבר אחר שנוטים לבלבל בינו לרגישות, אבל אפשר להפריד ביניהם ולהיות רגישה ולא פגיעה).
(פגיעות יכולה לנבוע בהרבה מקרים מרגישות)נחל
נכוןימ''ל
אבל לאו דווקא. זאת אומרת שזה לא אותו הדבר, אחד יכול לנבוע מהשני אבל לא מוכרח שזה יקרה וגם אם כן אפשר לעבוד על זה (בלי להפסיק גם להיות רגיש - כי זה כן דבר טוב, הוא רק גורם לדבר שלילי. אז עובדים רק על השלילי).
אתה לא חושב שיש משהו קצת שלילינחל
או קצת מוזר ברגישות יתר?
רגישות זה דבר נפלא.
אבל רגישות יתר?
רגישות זה דבר נפלא.
אבל רגישות יתר?
ברגישות עצמה לא,ימ''ל
אם היא באה לידי ביטוי בצורה שמשתקת או מביישת אותך וכו' אז בזה יש בעיה.
אבל כמו לגבי הפגיעות - הבעיה היא לא ברגישות אלא רק באיך שהיא באה לידי ביטוי.
אבל כמו לגבי הפגיעות - הבעיה היא לא ברגישות אלא רק באיך שהיא באה לידי ביטוי.
יש בזה משהו. תודה.נחל
תודה לכם.נחל
הקלתם מעליי את כובד הדמעות.
קל יותר.
והוצאתי את הבכי הזה תוך כדי כתיבה.
אני חייבת לצטט בשבילי את המשפטים האלה שהעלו בי רצון עז לקום ולחבק אותו. ולהגיד לו שהוא נדיר. באמת.
"נעמה, בואי. נו, ייגמר לך הפיצה".
"נעמה בוכה כי היא רוצה עוד פיצה והיא עוד לא גמרה בכלל את שלה. הא! אני אקנה אחד נוסף".
בגלל שהוא קנה לה משולש נוסף לא נשאר לו כסף לשתיה.
"מה, תשע שקל?" מבט מאוכזב.
כואב לי שאני גם מאלה שהפנתי את הראש כשאחותך בכתה. ושקראת לה בקול "נעמה, אני אוכל לך את הפיצה". ואמרת את המשפט הזה מידי הרבה פעמים.
סליחה שהייתי חסרת רגישות ולא התאפקתי.
אבל תדע, שהמבט שלי היה מצועף בדמעות. מלא באהבה. מלא ברצון לחבק אותך.
מטומטמת, תפסיקי לבכות.
מטומטמתתתתתתתתת.
קל יותר.
והוצאתי את הבכי הזה תוך כדי כתיבה.
אני חייבת לצטט בשבילי את המשפטים האלה שהעלו בי רצון עז לקום ולחבק אותו. ולהגיד לו שהוא נדיר. באמת.
"נעמה, בואי. נו, ייגמר לך הפיצה".
"נעמה בוכה כי היא רוצה עוד פיצה והיא עוד לא גמרה בכלל את שלה. הא! אני אקנה אחד נוסף".
בגלל שהוא קנה לה משולש נוסף לא נשאר לו כסף לשתיה.
"מה, תשע שקל?" מבט מאוכזב.
כואב לי שאני גם מאלה שהפנתי את הראש כשאחותך בכתה. ושקראת לה בקול "נעמה, אני אוכל לך את הפיצה". ואמרת את המשפט הזה מידי הרבה פעמים.
סליחה שהייתי חסרת רגישות ולא התאפקתי.
אבל תדע, שהמבט שלי היה מצועף בדמעות. מלא באהבה. מלא ברצון לחבק אותך.
מטומטמת, תפסיקי לבכות.
מטומטמתתתתתתתתת.
אם תספרי את זה בדייטמדענית
שזה יהיה בבקשה לאחד והיחיד אחרת כולם יחזרו אחרייך.
ועכשיו,זה מדהים בעיני ושתדעי לך שכמעט שני שליש אחוז מהבקשות שלי לאלוהים בשורש-שאהיה רגישה יותר.
את מיוחדת
ועכשיו,זה מדהים בעיני ושתדעי לך שכמעט שני שליש אחוז מהבקשות שלי לאלוהים בשורש-שאהיה רגישה יותר.
את מיוחדת
למה תנחומים?פסידונית
יש קצת מאוד דברים שאני אוהבת בעצמי, והרגישות הזאת בהחלט אחת מהן.
בחיים לא ראיתי את זה בתור חיסרון.
דיברתי על רגישות יתר..נחל
אני חושבת שזה המצב גם אצלי 
פסידונית
הבנתי ביום הזה שזה סהכ בסדר. וטוב.נחל
פסידונית
זה באמת. ממש.
^^הנסיך הקטן.
הרגישות שלי זה בין הדברים היחידים שאני באמת בסדר איתם עם עצמי (עם הפגיעות קצת פחות אבל כמו שימל אמר זה שונה)
את בסדר. באמת
את בסדר. באמת
רגישות זה טוב.בוחרת.
עלי חברות אומרות שאני עשויה מאבן. 
קבלת מתנה. לפרוק כשקשה או סתם כשמעיק. לא לסחוב דברים.(אני משערת) זה גדול בעיני.
תתפלאי כמה אני סוחבת ושומרת בבטנינחל
כלומר
לא בהכרח שמשהי רגישה לא תסחב דברים.
אבל כן.
הדברנות שלי עוזרת לי לפרוק מידי פעם
למרות שלא חסר לי דברים שאני נוצרת. והם מכבידים. ממש.
לא בהכרח שמשהי רגישה לא תסחב דברים.
אבל כן.
הדברנות שלי עוזרת לי לפרוק מידי פעם
למרות שלא חסר לי דברים שאני נוצרת. והם מכבידים. ממש.
שאת נוצרת ולא בוכה עליהםבוחרת.
או שגם וגם?
אה,בוכה כן. תלוי על מה.נחלאחרונה
קלטתי את זה...המקדש השלישי בדרך
אני דפוק... וזהו...
דפוק נשאר דפוק גם אם אני לומד מלא...
ככה זה...המקדש השלישי בדרךאחרונה
..ציף
ואיך זה שכל המילים דוממות?
סיפוקפה לקצת
זה הדבר הכי חשוב בחיים
#מסקנה של מובטלת אחרי יום טוב של בטלה#
#מסקנה של מובטלת אחרי יום טוב של בטלה#
היום שמונה ועשרים יום שהם ארבעה שבועות לעומר~#
הרחמן יחזיר עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו.
..מדענית
(עשיתי משהו רע)
אני חושבת שאלוהים בוכה בגללי.
והייתי חייבת.
בעצם בכלל לא.יכולתי לוותר על זה.
אני חושבת שאחרי השבת הזאת אני לא ראויה להראות את פני בכלל,אפילו שאין לי מצפון שזה דבר שראוי למצפון בפני עצמו.
אני ירצח מישהו ולא יהיה לי מצפון על זה.
למה עשיתי את זה:
הרגשתי רע
הרגשתי ממש רע
שיעמום
פחדתי לצאת מהחדר
.
בעע.
אם יש משהו שאני מעודדת כרגע זה שנאה עצמית כלפי.
שהעולם הזה יקיף אותי במעגל גדול גדול.שיצעק.שיכה.ששוב יכאיב.
תכף אני מקיאה את עצמי
אני חושבת שאלוהים בוכה בגללי.
והייתי חייבת.
בעצם בכלל לא.יכולתי לוותר על זה.
אני חושבת שאחרי השבת הזאת אני לא ראויה להראות את פני בכלל,אפילו שאין לי מצפון שזה דבר שראוי למצפון בפני עצמו.
אני ירצח מישהו ולא יהיה לי מצפון על זה.
למה עשיתי את זה:
הרגשתי רע
הרגשתי ממש רע
שיעמום
פחדתי לצאת מהחדר
.
בעע.
אם יש משהו שאני מעודדת כרגע זה שנאה עצמית כלפי.
שהעולם הזה יקיף אותי במעגל גדול גדול.שיצעק.שיכה.ששוב יכאיב.
תכף אני מקיאה את עצמי
...משתדלת יותראחרונה
(וזה בדיוק העניין, את לא רעה, רק עשית משהו רע)
לא רוצה להתיימר לדעת מה אלוקים עושה אבל הוא גאה בך, חרטה נועדה בשביל זה.
יש לך מצפון, את כותבת עכשיו שאת לא ראויה, כי המצפון על חוסר מצפון הוא גם מצפון. ובכלל כתבת פה
שנאה עצמית
מוכר מידי
הלוואי והיה משהו נגד זה, השנאה הזאת שאוכלת ולא באמת מובילה לשום מקום.
ובכלל, מצפון זה הנשק הכי גרוע מול האדם. הוא מניח לשקוע בהזיות של מצפונים כאלו ואחרים. ברר
את חזקה, ונפילה לא אומרת עלייך כלום אנשים טובים גם טועים ומותר להם, זה אפילו טוב.
(אם זה לא במקום להגיב תגידי לי אני אערוך)
היום שבעה ועשרים יום שהם שלושה שבועות ושישה ימים לעומר~#
הרחמן יחזיר עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו.
מחילה אבל לא נראלי נצרך... תוותר על זהעל הר ה' ששמם
אשריך בכל אופן
לא יודעת בקשר לאחרים לי זה מאוד עוזרמשתדלת יותר
דווקא אני בזכות ההודעה הזאת זוכרת לספור כל ערבפה לקצת
ובכלל, כתוב שזה נשלח באופן אוטומטי.
וזה שזה בכל הפורומים זה עוד יותר טוב
מציק לי בעין עד שאני סופרת
וזה שזה בכל הפורומים זה עוד יותר טוב
מציק לי בעין עד שאני סופרת
זה בוט, הוא לא משקיע בזה מאמץ.ימ''ל
מי אמר לך? היית פעם בוט? פה לקצת
שאלה טובה, אולי בכלל כולנו בוטים שרק מתוכנתים לחשוב שלאימ''ל
וואו כמה ויכוחים היו על זה..משתדלת יותראחרונה
מזה אומר, אם תוך פעילות חברתית, זה מה שהשתרבט לי בדף?נחל
מביטה את למול חלון זכוכית שקוף
אל העולם העמום, הקר
טיפות הגשם משמיעות קולן בעיקשות איומה; זה
הלב שלך, שמטפטף לאיטו
טיפות געגוע
שורפות עולם ומלואו-
עצמי.
נעלמות בעשן סמיך העולה מארובה צרה ואפורה
באישון ליל מקפיא.
זו אני, אסופה לעצמי בקפוצ'ון ענק המידות, שמכסה כל חלקיק בגופי.
עטופה בשמיכת פליס אדומה המעלה ניחוח נוסטלגי, ומחבקת דובי כחול עם נמשיו הוורודים; כמו
חולמת על עתיד של רכבת מלאת נוסעים, גלגלים משקשקים קולם בהתנגשותם באדמה הרכה;
עולם ומלואו.
כבר מזמן לא כתבתי בפורומיםסביון
עבר עריכה על ידי סביון בתאריך י"ב באייר תשע"ז 10:29
רק רציתי להגיד שטוב שיש את המקום הזה, אי שָׁקֵט בתוך סערת הפורומים. מקום שמגיעים אליו אנשים כדי לתת מעצמם, להזדהות ולחבק. או כדי לקבל את כל אלה. ואני רוצה להיות חלק מזה. אני לא יודע אם זה טוב לי. זה לא מפריע לי לרצות.אבל אי אפשר. אני לא בנוי לזה. תנו לי להתרסק בעצמי.
ובינתיים אפשר לקרוא פה שרשורים, עוד ועוד. לקבל קצת מכל הטוב שיש פה. אני מתחיל לקרוא ולא מסוגל להפסיק.
אבל זה יותר מדי, ונשאר רק לבכות.
ולברוח.
אי אפשר לברוח באמת. אני שם כל הזמן. גם לרדת אל ירכתי הספינה זה לא עוזר.
יש פה בעיקר בנות. מה שמשאיר אותי קצת בצד.
אני לא אתחרט שכתבתי את זה.
(@נחל רציתי להגיד לך שקראתי את זה. וגם את זה. ואם את מרשה לי להגיד תודה.
ואם מותר גם לבקש סליחה על זה. אם זה אפשרי בכלל.)
__נחלאחרונה
(על הראשון אמרו לי שקראת ואפילו די נהנית
על השני, לא היית אמור לקרוא, כלומר, לא חשבתי שתקרא. וכן קראת. אז פדיחות לי ממש.
ואין לך מה לבקש סליחה. זו הייתה זכותך המלאה לבוא. אני, אני פשוט..אעע.)
יש אנשיםפה לקצת
שרק בשביל להכיר אותם
היה שווה לי להתמכר לכאן
היה שווה לי להתמכר לכאן
למה בלילות רק אני ערה?פה לקצת
למה רק כשאני לבד בעולם, באלי מישהו לדבר איתו?פה לקצת
למה אי אפשר לדבר עם אלוקים, ושהוא יענה לי באותו רגע?פה לקצת
ובשפה שאני מבינה
וזהו. סיימתי להתבכייןפה לקצת
לא באמת יוצא לי מזה משהו.
את תמיד אומרת שטוב להתבכייןמשתדלת יותר
שצריך לתת לדברים לומר את שלהם
לתת להם מקום
לא מיד להלחם עם השכל הקר ולתת לדברים להרגיש קצת יותר
ובכלל, איך היתה שבת?
פה לקצת
אני עדיין חושבת ככה
עם הסתייגות קלה
ותודה שהזכרת לי את זה
והשבת הייתה טובה מידי, הלוואי יהיו עוד שבתות כאלה
אני באה לחפור לך בש"א
עם הסתייגות קלה
ותודה שהזכרת לי את זה
והשבת הייתה טובה מידי, הלוואי יהיו עוד שבתות כאלה
אני באה לחפור לך בש"א
מה ההסתייגות?משתדלת יותר
את מחדירה את זה דיי עמוק.. לא שכחתי
את לא יודעת לחפור את.
אממפה לקצת
אנחנו עוד צריכות להתפלסף על זה קצת כדי שנסכים על זה אבל בגדול ההסתייגות היא
שמותר להתבכיין, וצריך לתת מקום גם לדברים פחות נחמדים, אבל זה רק אם בשביל לעלות מזה ולהתקדם.
ותוך כדי שאני כותבת אני חושבת שאולי לא.
אולי גם מותר לי להתלונן כי באלי להתלונן עכשיו.
וגם אם לא ייצא מזה כלום, באותו רגע שיחררתי קצת מהקושי שלי וזה לא רע.
קיצור, כמו שאמרתי, אנחנו צריכות להתפלסף על זה ביחד כדי להגיע למשהו טוב
שמותר להתבכיין, וצריך לתת מקום גם לדברים פחות נחמדים, אבל זה רק אם בשביל לעלות מזה ולהתקדם.
ותוך כדי שאני כותבת אני חושבת שאולי לא.
אולי גם מותר לי להתלונן כי באלי להתלונן עכשיו.
וגם אם לא ייצא מזה כלום, באותו רגע שיחררתי קצת מהקושי שלי וזה לא רע.
קיצור, כמו שאמרתי, אנחנו צריכות להתפלסף על זה ביחד כדי להגיע למשהו טוב
טטמשתדלת יותר
טוב, אז
שנתפלסף?
יאללה פה לקצתאחרונה
אבל לא כאן לעיני כל
גם אני ערימ''ל
ובטח עוד כמה.
להתבכיין זה טוב לפעמים, להוציא את מה שקשה מהלב למקום אחר (דף, מקלדת, מישהו).
זה לא מביא לשום מקוםפה לקצת
לדבר לא יעזור
צריך לעשות מעשים
צריך לעשות מעשים
לפעמים דווקא כןימ''ל
כשהראש והלב נקיים יותר קל לעשות מעשים.
נמאס לי לנסותפה לקצת
תודה שאתה כאן ושהגבת.
לנסות מה?ימ''ל
בשמחה, ואם זה עוזר אז בכלל...
לנקות את הראש והלב כדי להצליח לעשות מעשים...פה לקצת
עוזר, אני קצת לא לבד
גם לפרוק כאן יכול קצת לעזורימ''ל
ואולי על דף קצת יותר, לסדר את המחשבות והרגשות.
ואולי דווקא הפוך - לקפוץ למים עם המעשים יהיה יותר יעיל גם למעשים וגם לסידור המחשבות.
נראה לי שזה תלוי אופי (וגם קצת תקופה ועניין).
אין לי כחפה לקצת
לא לזה
ולא לזה
ולא לזה
לא יודעת מה אני רוצה
יום אחד זה יעבור
ולא לזה
ולא לזה
לא יודעת מה אני רוצה
יום אחד זה יעבור
ימ''ל
בע"ה. בהקדם.
חשבתי עליך לפני שנרדמתי..ציף
איזה כייף שמישהו חושב עליי.פה לקצת
תודה!
את אחד מהבנות שהצטערתי שלא היו ערות הלילה
את אחד מהבנות שהצטערתי שלא היו ערות הלילה
זה מחמיא לי |מובך|ציף
בשלישי אני גומרת את המלוי מקום הרשמי ואז עוד שבוע או שבועיים מלומ מקום
ואז כניראה אתחיל לפגוש יותר את השעות האלו.
ואז כניראה אתחיל לפגוש יותר את השעות האלו.
פה לקצת
לא מומלץ
זה יקרה ככה או ככהציף
אלא אם כן יהיה הרבה מלוי מקום..
זה יהיה חודש וחצי לא ממש עבודה מסודרת
זה יהיה חודש וחצי לא ממש עבודה מסודרת
דפוק.שחר.
באלי רק לישון.
ולישון.
ולישון.
רצון לכתוב קצתאני מקליד...
תהיות ותחושות
פשוט של עצמי. במין שעה שכזאת ריקה מכלום
שתתאים לסיטואציה
והזרם של המחשבות נודד לו רחוק ומנותק. נתפס לזאטוטי דברים ומחזיר לנקודות עבר ריקות
ולא שעכשיו מלא
ולא שעכשיו מדהים
ואין באמת עם מי לומר משהו שחקוק על לוח הארז שבתוך, שבפנים, מישהו שיחבק במילים.
וריקות.
ופשוט לבד.
פשוט של עצמי. במין שעה שכזאת ריקה מכלום
שתתאים לסיטואציה
והזרם של המחשבות נודד לו רחוק ומנותק. נתפס לזאטוטי דברים ומחזיר לנקודות עבר ריקות
ולא שעכשיו מלא
ולא שעכשיו מדהים
ואין באמת עם מי לומר משהו שחקוק על לוח הארז שבתוך, שבפנים, מישהו שיחבק במילים.
וריקות.
ופשוט לבד.
מתישהו העולם יבין אותי?גלידת לימון
(זה נורא לבכות בשבת.נחל
ועוד, לנסות לכבוש את הבכי, פעם אחר פעם, ללא הצלחה.
אני לא הצלחתי לעצור את הדמעות,
ואמא, העלתה דמעות ותוך כדי מבקשת ממני להפסיק, כי גם היא תתחיל לבכות.
וזה מצחיק, בהתחלה בכיתי בגלל זה.
ואחר כך בגלל דברים אחרים.
אני לא מסוגלת לשמוע יותר שאני סופר רגישה
אני יודעת אתזה לבד, ובאמת שניסתי לבלום את הבכי,
אלוקים, הכלתי את עצמי אבל קשה לי. קשה.
ביום חמישי, כשראיתי אותו
אז קצת התגעגעתי והתבאסתי שלא יכלתי ללכת אליו ולומר לו שלום)
אני לא הצלחתי לעצור את הדמעות,
ואמא, העלתה דמעות ותוך כדי מבקשת ממני להפסיק, כי גם היא תתחיל לבכות.
וזה מצחיק, בהתחלה בכיתי בגלל זה.
ואחר כך בגלל דברים אחרים.
אני לא מסוגלת לשמוע יותר שאני סופר רגישה
אני יודעת אתזה לבד, ובאמת שניסתי לבלום את הבכי,
אלוקים, הכלתי את עצמי אבל קשה לי. קשה.
ביום חמישי, כשראיתי אותו
אז קצת התגעגעתי והתבאסתי שלא יכלתי ללכת אליו ולומר לו שלום)
(
)ציףאחרונה
הוא.אני לא
אני לא יודעת לכבד אותו.
איפה שהוא עמוק בלב, אני עדיין טיפה רוצה לכבד אותו.
הוא תמיד מצליח לעצבן אנשים.
להשניא את עצמו על כולם.
בגללו דודים שלי פחות אוהבים שאנחנו מגיעים.
בגללו אנחנו לא חלק מהמשפחה.
בגללו אני הולכת לסבתא שלי, הבית מלא דודים ובני דודים ואני מרגישה זרה.
הקטנים פוחדים ממני כי לא מכירים אותי.
הגדולים יותר נבוכים ממני כי לא כל כך יודעים איך לגשת אליי. ואם אני בנאדם זר או שזה רק נדמה להם. ולא יודעים אם אני אני או אחותי.
לפחות הבוגרים שבגילי קצת זוכרים איך קוראים לי.
הוא התעצבן על דוד שלי, על זה שמשחק כדורגל חשוב לו.
מי אתה שתחליט בשביל אחרים מה חשוב?!
מבחינתו, כל מי שלא כמוהו הוא טיפש ולא מבין כלום.
הוא חושב צדיק. לומד תורה כל הזדמנות. מטיף כל רגע פנוי. כולם מסביבו לא יודעים כלום וכל המצוות שלהם לא נחשבות.
היום הוא דיבר על רבנים, שהם לא יודעים מה הם עושים וטועים.
אפילו הרבנים טועים! אבל הוא??? חלילה!
ואם אחים שלי היו אומרים שהרבנים טועים
הם היו נהיים חמורים, כופרים, טיפשים, מסכנים וכל מה ששלילי.
שבת שעברה השתקתי אותו בכוח. הוא חפר לאחים שלי
חושב שאם הוא יציק ויחפור ויטיף אז הם יחזרו בתשובה
שהחפירות שלו וההערות שלו יתנו להם חשק לשים כיפה, לשמור שבת, לא לעשן, ללכת לתפילות, להניח תפילין
אז השתקתי אותו. מולם.
הוא דיבר ואני קראתי בקול ואמרתי לכולם להקשיב.
היא שתקה. הסכמה שבשתיקה כנראה
או שהיא פשוט ידעה שלא יעזור מה שהיא תגיד.
הוא חושב שאני טיפשה
ולא מבינה מה אני עושה
הוא חושב שאני מסכנה, ושאני לא קולטת כמה חמור היחס שלי אליו
הוא לא מבין שכבר אין לי מה להפסיד ושהדבר היחיד שאני מנסה לעשות זה לדאוג שאחים שלי לא יפגעו ממנו עוד, שלא יתרחקו עוד בגללו
הוא לא מבין את הנזק שהטיפשות שלו עושה לכל אחד מהילדים שלו
הוא לא מבין שכבר לא מזיז לי כלום, שהוא יכול להגיד מה שבאלו, ואני עדיין אעשה מה שאני חושבת שנכון וטוב
הוא לא מבין כלום.
הוא פשוט טיפש. ומסכן.
ואין לי כח אליו.
(השרשור הקודם עליו נהיה עתיק.
סימן טוב, לא? הרבה זמן לא הרגשתי צורך לפרוק בגללו.)
איפה שהוא עמוק בלב, אני עדיין טיפה רוצה לכבד אותו.
הוא תמיד מצליח לעצבן אנשים.
להשניא את עצמו על כולם.
בגללו דודים שלי פחות אוהבים שאנחנו מגיעים.
בגללו אנחנו לא חלק מהמשפחה.
בגללו אני הולכת לסבתא שלי, הבית מלא דודים ובני דודים ואני מרגישה זרה.
הקטנים פוחדים ממני כי לא מכירים אותי.
הגדולים יותר נבוכים ממני כי לא כל כך יודעים איך לגשת אליי. ואם אני בנאדם זר או שזה רק נדמה להם. ולא יודעים אם אני אני או אחותי.
לפחות הבוגרים שבגילי קצת זוכרים איך קוראים לי.
הוא התעצבן על דוד שלי, על זה שמשחק כדורגל חשוב לו.
מי אתה שתחליט בשביל אחרים מה חשוב?!
מבחינתו, כל מי שלא כמוהו הוא טיפש ולא מבין כלום.
הוא חושב צדיק. לומד תורה כל הזדמנות. מטיף כל רגע פנוי. כולם מסביבו לא יודעים כלום וכל המצוות שלהם לא נחשבות.
היום הוא דיבר על רבנים, שהם לא יודעים מה הם עושים וטועים.
אפילו הרבנים טועים! אבל הוא??? חלילה!
ואם אחים שלי היו אומרים שהרבנים טועים
הם היו נהיים חמורים, כופרים, טיפשים, מסכנים וכל מה ששלילי.
שבת שעברה השתקתי אותו בכוח. הוא חפר לאחים שלי
חושב שאם הוא יציק ויחפור ויטיף אז הם יחזרו בתשובה
שהחפירות שלו וההערות שלו יתנו להם חשק לשים כיפה, לשמור שבת, לא לעשן, ללכת לתפילות, להניח תפילין
אז השתקתי אותו. מולם.
הוא דיבר ואני קראתי בקול ואמרתי לכולם להקשיב.
היא שתקה. הסכמה שבשתיקה כנראה
או שהיא פשוט ידעה שלא יעזור מה שהיא תגיד.
הוא חושב שאני טיפשה
ולא מבינה מה אני עושה
הוא חושב שאני מסכנה, ושאני לא קולטת כמה חמור היחס שלי אליו
הוא לא מבין שכבר אין לי מה להפסיד ושהדבר היחיד שאני מנסה לעשות זה לדאוג שאחים שלי לא יפגעו ממנו עוד, שלא יתרחקו עוד בגללו
הוא לא מבין את הנזק שהטיפשות שלו עושה לכל אחד מהילדים שלו
הוא לא מבין שכבר לא מזיז לי כלום, שהוא יכול להגיד מה שבאלו, ואני עדיין אעשה מה שאני חושבת שנכון וטוב
הוא לא מבין כלום.
הוא פשוט טיפש. ומסכן.
ואין לי כח אליו.
(השרשור הקודם עליו נהיה עתיק.
סימן טוב, לא? הרבה זמן לא הרגשתי צורך לפרוק בגללו.)
|עצוב לי|על הר ה' ששמם
בדיוק עכשיו יוצא לי להבין אותך יותר מאי פעם.
תודה.אני לא
תודה שהגבת.אני לא
איתך..ציף
מרגישה אותך מאוד.
ימ''ל
עצוב. עצוב שזה ככה ועצוב שאת סובלת.
מדהים כמה שאת חזקה (ואם אפשר לומר, למרות שאולי אני טועה - זה נראה שיש שיפור מאז השרשור הקודם, לפחות ביכולת הרגשית שלך להכיל ולנהל את הרגשות בעולם הפנימי שלך גם אם לא במצב שמחוץ לו, וזה בעצם העיקר. אז יש בפוסט הזה גם משהו משמח אחרי הכל).
ובמקום לכתוב מגילה אסכם בפשטות - בהצלחה!
תודה אני לא
כייף לי לשמוע שההבדל מורגש
כן, מסתבר שהשיתוף פה עזר לי לעבד את זה יותר עם עצמי, ועם כאלה שכתבו לי בפרטי.
והצלחתי להגיע למקום קצת יותר שלם וטוב בכל מה שקשור אליו. משהו בי נרגע מעט. הרפתי מהצורך לנסות לשנות אותו.
ואפילו הצלחתי לפתוח את זה טיפה עם אמא שלי.
תודה לך על התגובה.
כן, מסתבר שהשיתוף פה עזר לי לעבד את זה יותר עם עצמי, ועם כאלה שכתבו לי בפרטי.
והצלחתי להגיע למקום קצת יותר שלם וטוב בכל מה שקשור אליו. משהו בי נרגע מעט. הרפתי מהצורך לנסות לשנות אותו.
ואפילו הצלחתי לפתוח את זה טיפה עם אמא שלי.
תודה לך על התגובה.
משתדלת יותר
הלוואי והיה לי מה לומר.
את חזקה מאוד. מאוד.
יותר ממה שאת מוכנה להודות
יותר ממה שאת חושבת על עצמך
בהצלחה
ובעז''ה יהיה יותר טוב
תודה!אני לא
אני מגזימה עם השיתופים שלי פה? אתחרט על זה יום אחד?אני לא
נערך עד שאחליט.
למה שתתחרטי?ימ''ל
אם לשתף עוזר לך אז זה טוב מאוד, ומצד שני הפורום הוא אנונימי ככה שגם אין פה באמת חשיפה.
לא יודעת.אני לא
מפחדת שיזהו אותי בסוף.
..ציף
ואולי תחרטי
ואז אני ארצה אם תתני לי להזכיר לך איך הרגשת וכמה ההיית חייבת את זה..
תמיד,אני נותנת לעצמי מקום,מחסן כזה, שבו אני זורקת את ההרגשה של אותו רגע,וכשמתחרטת ששיתפתי אני מזכירה לעצמי מה הרגשתי באותו רגע.
כשאני שבעה אני לא יכולה להבין עד כמה ובאיזה רמה ההייתי רעבה לפני שעה . כשהרגש קצת מתושש הוא לא תמיד מצליח להבין את עצמו של לפני כמה דק'.
לדעתי המאוד עניה לא הגזמת,כתבת מה שאת מרגישה וזה הכי חשוב ברגע זה.ותודה ששיתפת..
חיבוק ממני
תודה ציף.אני לא
בינתיים ויתרתי על הכתיבה כאן.
מבינה..ציף
תלכי עם מה שטוב לך ואיפה שטוב לך
ותדעי
שכשאת מצליחה לדבר זה מנקה בך עוד שכבה קטנה
אלו דברים חכמים מאוד. מאוד.פסידונית
תודה לך.הסמקתני.ציף
למי שמגיע מגיע פסידונית
אני לא החלטית.אני לא
אם זה עוזר לךימ''ל
לדעת אז קראתי את הרוב (מקווה שלא להפך).
ובאיזשהו מקום, לפחות יש קצת נחמה, בזה שאת לפחות 'ניצלת'...
תודה לך.אני לא
..אני לאאחרונה
אמא שלי אמרה שאני מגזימה
שאני כבר מלבינה את פניו
היא אמרה שאני מידי מתחצפת
היא אמרה שהגיע הזמן שארגע
ושאין לו תקנה.
אני כועסת עליו. מאוד.
לא אכפת לי שאסור
לא אכפת לי שאסור לחנך את אבא
אכפת לי שהוא נפגע ממני
אכפת לי שהוא כועס עליי ולא מבין אותי
בגללו, הוא יותר לא אוכל איתי בסעודות שבת
בגללו, הוא ממעט לבקר
בגללו, הם נמנעים מלהיות בבית כשהוא פה
אם גם שבת הבאה הוא לא ישתתף בסעודת שבת אני לא אצליח לשתוק לו
הוא רצה שאעבוד אצלו
חי בסרט
רק חסר לי להיות איתו בקשר מחייב
גם ככה להיות הבת שלו זה מורכב מידי בשבילי
אז גם לעבןד אצלו. שיחלום
אמרתי לאמא שלי שאני מתכננת לומר לו משהו
היא בסוף אמרה לו בעצמה
והוא כעס עליה
בפעם המיליון היא אמרה שאין לו תקנה
אני לא מצליחה לשתוק לו
גם כשאני מבינה שאין לו תקנה וזה לא יעזור
הלוואי יהיה לי רעיון איך להצליח לשתוק.
הוא לא מדבר איתי
אני חושבת שהגיע הזמן שאגור מחוץ לבית
אין לי כח.
הכיבוד הורים שלי ברצפה.
שאני כבר מלבינה את פניו
היא אמרה שאני מידי מתחצפת
היא אמרה שהגיע הזמן שארגע
ושאין לו תקנה.
אני כועסת עליו. מאוד.
לא אכפת לי שאסור
לא אכפת לי שאסור לחנך את אבא
אכפת לי שהוא נפגע ממני
אכפת לי שהוא כועס עליי ולא מבין אותי
בגללו, הוא יותר לא אוכל איתי בסעודות שבת
בגללו, הוא ממעט לבקר
בגללו, הם נמנעים מלהיות בבית כשהוא פה
אם גם שבת הבאה הוא לא ישתתף בסעודת שבת אני לא אצליח לשתוק לו
הוא רצה שאעבוד אצלו
חי בסרט
רק חסר לי להיות איתו בקשר מחייב
גם ככה להיות הבת שלו זה מורכב מידי בשבילי
אז גם לעבןד אצלו. שיחלום
אמרתי לאמא שלי שאני מתכננת לומר לו משהו
היא בסוף אמרה לו בעצמה
והוא כעס עליה
בפעם המיליון היא אמרה שאין לו תקנה
אני לא מצליחה לשתוק לו
גם כשאני מבינה שאין לו תקנה וזה לא יעזור
הלוואי יהיה לי רעיון איך להצליח לשתוק.
הוא לא מדבר איתי
אני חושבת שהגיע הזמן שאגור מחוץ לבית
אין לי כח.
הכיבוד הורים שלי ברצפה.
אפשר להגיד לך שנפגעתי?שחר.
זה מחיר החופש, כנראה.
מה אמרנו, חופשי זה לגמרי לבד?
אני אוהבת חופש.
מה אמרנו, חופשי זה לגמרי לבד?
אני אוהבת חופש.
...שחקנית
הלב שוטט דם
וגם אני
הלב בוכה
וגם אני
וגם אני
הלב בוכה
וגם אני