בודדה
בודדה
בודדה
ואולי קופסה קטנה של קסמים
ימלא את הריק?
את יכולה לנסות
אבל בסוף
תמיד את תהי
בודדה.
בלה לטקסאחרונהואז את מבינה שהאהבה שלכן לא אותו הדבר. שהיא בשבילך כל העולם, היא הסיבה,
ואת בשבילה חברה שיש לאהוב. שהכל חלק מהתפקיד שלה-
לעזור ולהדריך ולכוון. אז על הדרך היא גם מגלה אהבה.
ואת אוהבת אותה ולא רוצה לעזוב, אבל מפחדת כל כך. ואת חושבת שאת יותר מחשובה, ואת לא. ואת חושבת שיש כאן יותר מכרגיל, ואין.
ואולי את תלותית. ואולי את מעיקה. אבל את אוהבת כל כך.
למה זה אף פעם לא נגמר טוב? מה יש בך שלא נותן לטוב להישאר?
את בסך הכל גוף בעולם הזה, עם צרכים. אז מספקים לך אותם, ואת נגמרת. כי זה כבר יותר מהרצון לתשומת לב וזה יותר מבדידות,
זה הרצון להרגיש מוערכת ורצויה.
וכשאת אוהבת ככה, את רוצה גם יותר. ואם לא, אז כלום. או שלפחות לא תתן לך לקוות ככה.
אני אוהבת אותך
סליחה
לאן נעבור?כישוף כושל
רעיה123אני לא נכנסת לפה בדרך כלל, רק לעיתים רחוקות. ואני לא קוראת
אבל אני יודעת מה המקום הזה בשביל כל מיני אנשים, והוא לא מה שאתם עושים פה. מה דעתכם לפתוח פורום סגור משלכם? זה יהיה יותר נחמד לכולם
אבל אם כבר, למה לא לפתוח פורום סגור בשביל פריקות? פורום ציבורי שייך לכולם. בטח כזה שאין לו נושא רשמי.
^^^^^רעיה123
Slow motionפשוט מה שריעות (הי, ריעות! עכשיו ראיתי שזו את שהגבתי לה. מה נשמע איתך? כבר קראת את הספר שוב?
) אמרה לא כ"כ נכון לדעתי.
אבל... באמת, שאני רוצה להבין למה זהרעיה123ולא אמרתי מפריע. זה פשוט שונה, זה הכל
ויוש. זה כי כאן כבר נוצרה הוויה כלשהי. כבר יש כאן משהו. אני לא אוסרת עליהם לכתוב כאן ואני לא אעשה עם זה כלום, רק הצעתי הצעה
(ועוד לא קראתי אותו. הוא אצל חברה שלי בבית)
עצוב לנו שהמקום שלנו אבד.

זה פשוט שינוי אווירה
אופ. זה לא ממקום כזה 

אסור לו להיות לבד מדי
אסור
למה כולם חושבים שהם יודעים הכל?
שונאת געגועים אני לא באמת מזהה אותם בזמן
וגם אומץ הולך
איזה כיף לי
סליחה על ההתפרצות לפה

סתםם
פחות חופרים כי לימודים אבל לזה של הנועררעיה123אחרונה
מוזמנים בכיף 
לא?