כן
גם אני
גם אני
...ביחד ננצח
סוף והתחלה
דרך ופרידה
כמו שדברים מתחילים לאט ובחשש כך הם נוטים להסתיים
במין בליל לא ברור של אהבה אכזבה רצון להמשיך לנצח ביחד עם רצון להתקדם. להכיר מקום חדש בעולם.
העולם כולו מלא באינסוף הרפתקאות שמחכות שתבוא לחוות אותם.
השאלה תמיד היא האם המטרה היא להספיק כמה שיותר או להשתקע כמה שיותר במקום אחד ולנצל אותו עד הסוף.
אני מניחה שזה איזונים בחיים,כמו כל דבר
אבל מנקודת ההתחלה שלי,לאן אני מכוונת?
אני מניחה שאני בן אדם של גם להתמקד שנים באותה הרפתקה אך לעומת זאת לחוות כמה שיותר.
זה שאלות מעניינות,מרגיש שניתקל בהם הרבה בהמשך השנה.
שנה אחרונה מתוך 12. נתחיל ונסיים.
מניחה שזה יהיה שנה של הרבה פעם אחרונה,זה מגניב.
יהיה מגניב. אני מניחה.
דרך ופרידה
כמו שדברים מתחילים לאט ובחשש כך הם נוטים להסתיים
במין בליל לא ברור של אהבה אכזבה רצון להמשיך לנצח ביחד עם רצון להתקדם. להכיר מקום חדש בעולם.
העולם כולו מלא באינסוף הרפתקאות שמחכות שתבוא לחוות אותם.
השאלה תמיד היא האם המטרה היא להספיק כמה שיותר או להשתקע כמה שיותר במקום אחד ולנצל אותו עד הסוף.
אני מניחה שזה איזונים בחיים,כמו כל דבר
אבל מנקודת ההתחלה שלי,לאן אני מכוונת?
אני מניחה שאני בן אדם של גם להתמקד שנים באותה הרפתקה אך לעומת זאת לחוות כמה שיותר.
זה שאלות מעניינות,מרגיש שניתקל בהם הרבה בהמשך השנה.
שנה אחרונה מתוך 12. נתחיל ונסיים.
מניחה שזה יהיה שנה של הרבה פעם אחרונה,זה מגניב.
יהיה מגניב. אני מניחה.
...ביחד ננצח
יש לפעמים
מין כזאת הרגשה
שכל הכתיבה שלי היא רק על סוף וכתיבה.
מלא מילים כאלה מופשטות.
אולי המילים המופשטות האלה
הם רק דרך להחביא את האמת
כמו שאת יודעת, את אוהבת לעשות.
להחביא את כל הרגשות מתחת למלא מילים יפות.
זה תמיד מצחיק אותי איך
איך לפעמים זה האור
האור בעיינים שגורם לי לפעול.
זה תמיד מצחיק אותי איך
איך לפעמים זה הטוב
הטוב בידיים שמחפש דרך לפרוץ.
זה תמיד מוזר לי איך
איך לפעמים זה העצב
העצב באישון שגורם לי להיות סטטית כזאת.
זה תמיד מפחיד אותי איך
איך לפעמים הכוכב
הכוכב בשמיים נוחת ונעלם,גורם לי להרגיש שהוא לא קיים.
זה תמיד מלחיץ אותי איך
איך לפעמים הטראומה
הטראומה הופכת אותי לקטנה יותר.
זה תמיד מלחיץ אותי איך
איך לפעמים האדישות
האדישות ששולחת לי קהות בכל הגוף
זה תמיד הזוי לי איך
איך לפעמים החשש
החשש משאיר אותי רק פה במקום הזה
זה תמיד מציק לי איך
איך לפעמים הרצון
לכתוב משהו אחד הופך למשהו אחר.
ובכלל לא התכוונתי לכתוב פה שיר או קטע
רק רציתי להסביר לעצמי קצת
איך זה שאני לפעמים שמחה כלכך ותוך שניות
כבר לא.
אז אני אסביר כאן.
לפעמים בחיים,הרגילים והמתמשכים. שכמובן אני בדרך כלל שמחה. או שמשתדלת.
בסה"כ רוב הזמן אין לי עצבות בעיינים כזאת. ואין את הרצון ההוא שגורם להסתגר.
אבל לפעמים אחרי איזה משהו מרומם,נכנסת בי פתאום רוח שמחה כזאת. רוח התנדבותית אולי נקרא לזה.
מין שכרון חושים כזה ואני רק שמחה
ורק הפה מחייך והחיוך שוטף
ואני מתייחסת.
לאחים.
לאנשים.
אני. עוזרת פתאום בבית.
והכל נראה לי כל כך קל ונחמד.
ואני לא מבינה מה יכל לגרום לי קודם להיות כלכך מדוכדכת.
ואז לפעמים ברגע אחד פתאום
כמו מין ברק בתוך העינים
יש נפילה כל כך חדה
ופתאום אני מרגישה
כל כך בודדה.
פונה אל החדר,סוגרת את הדלת.
אוטמת את האושר שעומד שם בחוץ.
מחכה.
ובורחת.
...ביחד ננצחאחרונה
חשבתי השבוע על כוכבים.
אולי ת' היא הצדק. הצדק שלי,
הכי גדולה בחיים שלי. הכי משמעותית.
ומלאת צדק,זה כמובן לא התכונה העיקרית שלה. אבל בין הבולטות.
אולי ה' הוא נגה
וה' היא מאדים, שדי רחוק האמת מכדור הארץ.
אולי צ' היא נפטון. מזכירה לי את הים. את האהבה הלא מוסברת.
אולי כל העולם שלי הוא מלא כוכבים.
אולי כל החיים שלי הם מערכת שמש אחת גדולה
שסובבת סביבי אני מניחה,כי אני המרכז בעולם שלי.
זה מגניב. וכל אחד הוא אור בעולם שלי.
אני אוהבת לראות את העולם שלי
את מערכת השמש שלי
ככה.
הפקר.רחל יהודייה בדם
הפקר.
אין לב, אין נשמה
יש עירום דומם
יש גוף שמבקש. חזק
שהשמיים ייפלו,
שהגוף יאדים. לאט לאט
שעל הגב ייחרט
ההפקר.
הפקר.
אין לב, אין נשמה
יש עירום דומם.
אין לב, אין נשמה
יש עירום דומם
יש גוף שמבקש. חזק
שהשמיים ייפלו,
שהגוף יאדים. לאט לאט
שעל הגב ייחרט
ההפקר.
הפקר.
אין לב, אין נשמה
יש עירום דומם.
תן מילל בערפל...תילי חורבות
..דף תלוש
הכי חשוף ונוקב שלי עד היום?
ישמצב.
לייקים זה נחמד
אבל תגובה שלה
לא ציפיתי
ואמאלה זה הציף
והזכיר לי את אז
שהיא שאלה אם יש משהו מסוים שהתחיל את כל זה
ועניתי שיש הרבה ואין משהו מסוים
וזה באמת נכון
אבל זה חלק גדול
וממה שכתבתי נראה שזה רק זה
אז זה לא רק זה
זה התחיל הרבה שנים לפני
אבל עדיין. פף כאילו זה באמת משנה
רק לי זה משנה.
יש לי דחף למחוק
לא רוצה לראות את זה מול העיניים
איך אתמול העזתי בכלל
אין תשובה.
הייתי ככ לחוצה ודרוכה
ותכלס עדיין
קצת פחות אבל עדיין
הגוף דרוך לכל מילה לכל מגע לכל נשימה
הלב עוצר מלפעום לרגע או שניים ואז חוזר
הנשימה נעשית מהירה
והעיניים עוצרות דמעות
הכל מרגיש לי כבד
המועקה בחזה לא עוזבת ורק גדלה מרגע לרגע
לאכול ולהזכיר לי שזה באמת מה שנכון
ולא להרעיב ולצום ולצמצם ולהקיא
כאילו לנקום
אבל בסוף מתנקמת רק בי
כבר לא חותכת
אז השליטה על הגוף מתבטאת רק בזה
סוגשל שליטה
הרצון הזה לשלוט על משהו אחד
רק אחד
ועוד מעט והשליטה תעבור ממני הלאה
הגוף שלי יעבור לטיפול מסיבי
אני כבר לא אחליט מה להכניס אליו
כלומר
אם אני אחליט לשתף פעולה
אבל איך מחליטים להסכים לשתף פעולה
איך עושים את זה אני לא יודעת
הלחץ מראשון רק מתגבר
אני לא מפסיקה לחשוב לא מפסיקה
אני צריכה לה* לפני למה לא כדאי להיות מופתעת ולגלות רק שם
אני רוצה לבכות אופ
כבד לי המשא הזה
הכאב הזה בלתי אפשרי להכלה
אז איך הלב שלי מכיל אותו בכלל
אני רוצה שקט
וחיבוק.
(אני רוצה להיות מסוגלת להסכים לחיבוק)
ישמצב.
לייקים זה נחמד
אבל תגובה שלה
לא ציפיתי
ואמאלה זה הציף
והזכיר לי את אז
שהיא שאלה אם יש משהו מסוים שהתחיל את כל זה
ועניתי שיש הרבה ואין משהו מסוים
וזה באמת נכון
אבל זה חלק גדול
וממה שכתבתי נראה שזה רק זה
אז זה לא רק זה
זה התחיל הרבה שנים לפני
אבל עדיין. פף כאילו זה באמת משנה
רק לי זה משנה.
יש לי דחף למחוק
לא רוצה לראות את זה מול העיניים
איך אתמול העזתי בכלל
אין תשובה.
הייתי ככ לחוצה ודרוכה
ותכלס עדיין
קצת פחות אבל עדיין
הגוף דרוך לכל מילה לכל מגע לכל נשימה
הלב עוצר מלפעום לרגע או שניים ואז חוזר
הנשימה נעשית מהירה
והעיניים עוצרות דמעות
הכל מרגיש לי כבד
המועקה בחזה לא עוזבת ורק גדלה מרגע לרגע
לאכול ולהזכיר לי שזה באמת מה שנכון
ולא להרעיב ולצום ולצמצם ולהקיא
כאילו לנקום
אבל בסוף מתנקמת רק בי
כבר לא חותכת
אז השליטה על הגוף מתבטאת רק בזה
סוגשל שליטה
הרצון הזה לשלוט על משהו אחד
רק אחד
ועוד מעט והשליטה תעבור ממני הלאה
הגוף שלי יעבור לטיפול מסיבי
אני כבר לא אחליט מה להכניס אליו
כלומר
אם אני אחליט לשתף פעולה
אבל איך מחליטים להסכים לשתף פעולה
איך עושים את זה אני לא יודעת
הלחץ מראשון רק מתגבר
אני לא מפסיקה לחשוב לא מפסיקה
אני צריכה לה* לפני למה לא כדאי להיות מופתעת ולגלות רק שם
אני רוצה לבכות אופ
כבד לי המשא הזה
הכאב הזה בלתי אפשרי להכלה
אז איך הלב שלי מכיל אותו בכלל
אני רוצה שקט
וחיבוק.
(אני רוצה להיות מסוגלת להסכים לחיבוק)
..דף תלוש
(למה אני מתגעגעת לזונדה?
למה אני רוצה לצום למוות
למה כל דבר שאני מכניסה גורם לי כאב
פיזי ונפשי
למה אין לי כח לכלום
ובמיוחד לא לדבר הזה שהכנסתי את עצמי אליו
אין בי כוחות
אני רוצה לישון לנצח
לבכות עד שאין יותר
וחיבוק אינסופי (בהסכמה)
יש דברים שעליהם לא אתגבר לעולם
אה כן.
מדויק מדי
באלי להרים ידיים
להסיר אחריות
לוותר
די אין לי כח
אני הכי * בעולם
אני שונאת
אני מסתכלת במראה ונגעלת
העיניים כבויות ומיואשות
רק לרצות להיעלם
כי באמת כבר די.
אפשר שמישהו יעלים אותי מהעולם הזה?)
למה אני רוצה לצום למוות
למה כל דבר שאני מכניסה גורם לי כאב
פיזי ונפשי
למה אין לי כח לכלום
ובמיוחד לא לדבר הזה שהכנסתי את עצמי אליו
אין בי כוחות
אני רוצה לישון לנצח
לבכות עד שאין יותר
וחיבוק אינסופי (בהסכמה)
יש דברים שעליהם לא אתגבר לעולם
אה כן.
מדויק מדי
באלי להרים ידיים
להסיר אחריות
לוותר
די אין לי כח
אני הכי * בעולם
אני שונאת
אני מסתכלת במראה ונגעלת
העיניים כבויות ומיואשות
רק לרצות להיעלם
כי באמת כבר די.
אפשר שמישהו יעלים אותי מהעולם הזה?)
אני מקווה שזה בסדרמלחמת היצראחרונה
אני לא מכיר אותך אבל אני קורא אותך הרבה
הלב שלי נימעך מרב כאב כשאני קורא אותך
אני מקוה שזה בסדר שאני מגיב לך
לא יודע כמה זה יחזק אותך
אבל בטוח שהקב"ה אוהב אותך כי את יהודיה את הבת שלו!
הקב"ה רוצה רק בטובתנו ברור שזה לא ניראה ככה ביכלל וזה רחוק משם
אבל זו האמונה
יהי רצון שתזכי להרגיש קירבת אלוקים אמיתית
שקט ושלווה פנימיים
רפואה שלימה רפואת הנפש והגוף!
מצטער אם מפריע לך שאני מגיב
באמת שאני על סף לבכות מהכאב שלך
יהי רצון שהקב"ה יתן לך רק טוב
ותזכי לראות ולהרגיש את האור שלו!!!!
מניסיון שזה שווה את המאמץ
המון בהצלחה
שנה טובה ומוצלחת, וגמר חתימה טובה!
זהו...לב אוהב
עכשיו כל מה שנשאר לי לעשות בעולם זה רק לחכות למשיח.
רק לחכות
אופ אופ אופמשיח נאו בפומ!
..משיח נאו בפומ!אחרונה
עבר עריכה על ידי משיח נאו בפומ! בתאריך כ' באלול תשפ"ב 00:47
....שלכת~
רק רציתי להרגיש אהובה.
רק רציתי חיבוק.
רק רציתי חיבוק.
..ניצוץ.
כואב לי איפה ששבור.
וגם,איפה שמתרפא.
לא ידעתי מעולם כמה כאב כרוך בריפוי.
אני מפחדת קצת משבוע הבא אופ.
וגם,איפה שמתרפא.
לא ידעתי מעולם כמה כאב כרוך בריפוי.
אני מפחדת קצת משבוע הבא אופ.
..ניצוץ.אחרונה
האוויר כחול וסתיו ברחוב
וזה מרגיש מוזר
כולם ירדו לים
וחם וקיץ בעולם
ורק אצלי גשם
ואין מילוט באופק
אין מקום להסתתר ממך
רוצה כל כך לשכוח
הלב לא משחרר
אצלך הכל נראה בסדר
את יודעת לשחק
אני מכיר אותך.
וזה מרגיש מוזר
כולם ירדו לים
וחם וקיץ בעולם
ורק אצלי גשם
ואין מילוט באופק
אין מקום להסתתר ממך
רוצה כל כך לשכוח
הלב לא משחרר
אצלך הכל נראה בסדר
את יודעת לשחק
אני מכיר אותך.
.....חיוךך
ה כ ל י ה י ה ב ס ד ר
ב ט ו ח
ב ט ו ח
..אהבה.
מגיע השלב שבו קולטים שזה פשוט ככה זה. זמנים טובים וזמנים טובים פחות. זמנים שהלב מתרחב ומתכווץ ומתרחב שוב. יש מקום להכל.
לקבל את תנועת הלב. להתרחב לתוך כיווץ (השוני, הפער)
עוברים בי שינויים דקים דקים שאם אני מסתכלת עליהם מקרוב אני יכולה לעצור ולהשתהות ולהגיד, ואוו מי זאת הילדה הזאת. מי זאת הגברת הזאת. זה בדברים הקטנים, בשיחות הפשוטות. בשמות חיבה.
נשמה שלי הכל טוב, יהיה לנו טוב מטוב
טוב מטוב
טוב מטוב
כמה פעמים יכול הלב לגדול. לפעמים זה מרגיש כאילו הוא יכול לצאת משליטה ולהתחרפן. אולי ככה מתאהבים וזהו
(חשבתי שכבר אהבתי
חשבתי שכבר הרגשתי הכל)
ההתפכחות לחיים, ללב, לרגש, לאני.
ההתפכחות אלי. שלום אני. מה שלומי. שלומי לב פועם. שלומי לב בוער. שלומי טוב. טוב מטוב. הולך וגדל ומסתעף
קול דודי דופק
פתחי לי
אחתי
רעייתי
יונתי תמתי
חיבוקים כל הלילה.
הלב יכול להתמלא בנחמה, בכל הפינות והסדקים והשריטות, ולמלא אותם בחומר הנדיר הזה של פעימה. של נביעה. של הגשמת השלם. אני והוא
הוא ואני
אני שלו והוא שלי
קרבה אל נפשי גאלה
איןחלילוש
הכל ריק
הכל מפוצץ רעשים
הראש מלא במחשבות מטריפות
כתפיים מתוחות ולב פועם
לחוץ
קורס
הכל מפוצץ רעשים
הראש מלא במחשבות מטריפות
כתפיים מתוחות ולב פועם
לחוץ
קורס
אני רוצהכוח
שקט
כל כך רוצה שקט
וואו כמה רעש יש לי בפנים
אני רוצה שקט
כל כך רוצה שקט
וואו כמה רעש יש לי בפנים
אני רוצה שקט
כמה רעש עושה הכלום...תילי חורבות
כל אחד והרעשים שלו...כוח
זה שירתילי חורבות
לא מכירהכוח
אביב גדגתילי חורבותאחרונה
שווה להכיר
...כוח
..תילי חורבות
והמרחק מגעגוע הוא המרחק משיגעון...
..משיח נאו בפומ!
וזה הקשר היחיד שעוד נשאר
..מי?
חח שהיא שאלה אותי פעם באיזה פורומים כתבתי ולא רציתי להגיד לה כי אין לה שמץ כלום אז חירטטתי איזה משהו שהוא גם חצינכון בץאבל הוא לא נחשב כמעט וחמש לא העיקר ומה שאני זוכרת מפה.
לא יודעת מאיפה נזכרתי פה פתאום ולמה לעזאזל אני עדיין כותבת פה אבל אני פאקינג מפחדת מהלילה ואיך לי פה אליך אפילו שיםיגן את הלחץ הלפ זה הולך להיות קשוח אני מקווה לא לפלוט כלום וואי
לפחות אין עבודה מחר
איזה צחוקים אם מישהו יזהה אותי פה פתאום למרות שיש רק אחת שמסוגלת לעשות את זה ואיך מצב שהיא פה
ואם כן - הי זה חתיכת הפתעה בחיי שלא הייתי חושבת אף פעם.
פתאום נזכרתי שראיתי אחרת כותבת בפורום וזה מצחיק כי כשאני חושבת על זה זה באמת ממש מתאים לה להביע את האמונה שלה כזה ברבים ולריב ריבים אינטרנטיים טיפשיים חח וואלה ששנים לא דיברתי איתה שתינו ככ שונות כבר מעניין איך היא.
לא יודעת מאיפה נזכרתי פה פתאום ולמה לעזאזל אני עדיין כותבת פה אבל אני פאקינג מפחדת מהלילה ואיך לי פה אליך אפילו שיםיגן את הלחץ הלפ זה הולך להיות קשוח אני מקווה לא לפלוט כלום וואי
לפחות אין עבודה מחר
איזה צחוקים אם מישהו יזהה אותי פה פתאום למרות שיש רק אחת שמסוגלת לעשות את זה ואיך מצב שהיא פה
ואם כן - הי זה חתיכת הפתעה בחיי שלא הייתי חושבת אף פעם.
פתאום נזכרתי שראיתי אחרת כותבת בפורום וזה מצחיק כי כשאני חושבת על זה זה באמת ממש מתאים לה להביע את האמונה שלה כזה ברבים ולריב ריבים אינטרנטיים טיפשיים חח וואלה ששנים לא דיברתי איתה שתינו ככ שונות כבר מעניין איך היא.
..מי?
לא כתבתי פה המון זמן
אני לא אוהבת לכתוב
לא אוהבת שנשארים הדברים שהרגשתי
יותר טוב להתקדם וכשמסתכלים אחורה לא זוכרים כלום
אבל באמת שאני לא מוצאת דרך לפרוק
לא שזה עוזר אבל הבנתי שיש כאלה שזה עוזר להם
כמו סמים ולחתוך
לחתוך לא עוזר. לא שניסיתי אבל אני לא נהנת
וסמים זה לא . לא.
אז מה נותר?
אה יש כאלה שטוענים שמוזיקה עוזרת
וואלה לי לא
תכלס אני לא מרגישה כלום. אז למה אני צריכה לפרוק אצל שואלים?
ניסיתם פעם לא להרגיש. פאקינג. כלום
אני פיזית שוכבת במיטה. ולא אכפת לי. שהזמן רץ ומחר אני עובדת ולא התקלחתי ואני אהיה עייפה וזה חרא
ואני מבזבזת את החיים ושעד שתהיה לי עבודה אני כבר אהיה זקנה אבל לא אכפת לי כי לא בא לי חתונה כי לכי תתחייב למישהו ולמה שמישהו ירצה בכלל להיות איתי כל החיים אז מה אכפת
ופאקינג לא אכפת לי וזה סיוט ואני פשוט לא זזה ורק גוללת וגוללת את החיים שלי
ואני שונאת לכתוב וזה לא עוזר ואני פאקינג במחזור כבר שבועיים אם לא שנתיים והעיקר היא שואלת אותי אם הכל בסדר וכאילו דא שאני לא יוצאת מפה כבר שנתיים אם לא ארבע אז איך יהיה בסדר אבל היא אומרת טוב וסוגרת את הדלת לא הכי הגיוני שיש
ואשכרה לא דיברתי עם בני אדם משהו כמו חודש וזה מרגיש לי כמו בקורונה רק שפה אין סיום ונחזור לאנשים
אז כאילו מה הקטע
וחשבתי על זה שאם אני לא יכתוב כלום או יזרוק את זה יהיה להם נורא מוזר ועצוב ואני בכלל לא חושבת את זה כבר או שכן וואלה אני לא יודעת מה אני חושבת כי המוח שלי ככ ריק שאין לו יכולת לחשוב זה מה שקורה כשהמוח שלך מלא באיי קיו מטופש איזה חרא
לילטוב שיהיה.
אם נשרוד.
אני לא אוהבת לכתוב
לא אוהבת שנשארים הדברים שהרגשתי
יותר טוב להתקדם וכשמסתכלים אחורה לא זוכרים כלום
אבל באמת שאני לא מוצאת דרך לפרוק
לא שזה עוזר אבל הבנתי שיש כאלה שזה עוזר להם
כמו סמים ולחתוך
לחתוך לא עוזר. לא שניסיתי אבל אני לא נהנת
וסמים זה לא . לא.
אז מה נותר?
אה יש כאלה שטוענים שמוזיקה עוזרת
וואלה לי לא
תכלס אני לא מרגישה כלום. אז למה אני צריכה לפרוק אצל שואלים?
ניסיתם פעם לא להרגיש. פאקינג. כלום
אני פיזית שוכבת במיטה. ולא אכפת לי. שהזמן רץ ומחר אני עובדת ולא התקלחתי ואני אהיה עייפה וזה חרא
ואני מבזבזת את החיים ושעד שתהיה לי עבודה אני כבר אהיה זקנה אבל לא אכפת לי כי לא בא לי חתונה כי לכי תתחייב למישהו ולמה שמישהו ירצה בכלל להיות איתי כל החיים אז מה אכפת
ופאקינג לא אכפת לי וזה סיוט ואני פשוט לא זזה ורק גוללת וגוללת את החיים שלי
ואני שונאת לכתוב וזה לא עוזר ואני פאקינג במחזור כבר שבועיים אם לא שנתיים והעיקר היא שואלת אותי אם הכל בסדר וכאילו דא שאני לא יוצאת מפה כבר שנתיים אם לא ארבע אז איך יהיה בסדר אבל היא אומרת טוב וסוגרת את הדלת לא הכי הגיוני שיש
ואשכרה לא דיברתי עם בני אדם משהו כמו חודש וזה מרגיש לי כמו בקורונה רק שפה אין סיום ונחזור לאנשים
אז כאילו מה הקטע
וחשבתי על זה שאם אני לא יכתוב כלום או יזרוק את זה יהיה להם נורא מוזר ועצוב ואני בכלל לא חושבת את זה כבר או שכן וואלה אני לא יודעת מה אני חושבת כי המוח שלי ככ ריק שאין לו יכולת לחשוב זה מה שקורה כשהמוח שלך מלא באיי קיו מטופש איזה חרא
לילטוב שיהיה.
אם נשרוד.
..מי?
זה פאקינג עיוורון.
או שפשוט לשמור בבטן מה הפאקינג בעיה לדבר??
למה לא להגיד בפנים??
או שפשוט לשמור בבטן מה הפאקינג בעיה לדבר??
למה לא להגיד בפנים??
..מי?
פאק עכשיו הם רוצים לדבר וואלה אין לי מה להגיד חוץ מזה שאני צריכה - אבל אין לי כוח וחשק לפתוח את זה כיתה תכלס אין מה לפתוח ומנסתם הם בכלל לא ידברו על זה רק על זה שבועי ננצל את הזמן או חרא מהסוג הזה
אתם לא חושבים שאם היה לי למה ואיך לנצל אותו הייתי כבר עושה את זה?
מאיפה החוסר כוח של הגיע נראלכם?
שיט
אתם לא חושבים שאם היה לי למה ואיך לנצל אותו הייתי כבר עושה את זה?
מאיפה החוסר כוח של הגיע נראלכם?
שיט
נשמע ממש לא פשוטשואל כדי ללמודאחרונה
וקשה
יש מישהו/י שכן יכולה לפרוק ודבר איתה/ו?
איך מרגישה?
יש מישהו/י שכן יכולה לפרוק ודבר איתה/ו?
איך מרגישה?
..דף תלוש
כולנו אבודים בחלל אה
ככל שעובר הזמן אני רק יותר מפחדת מזה
והלב צורח שלסרב לסרב לסרב
כאילו מפגרת, מה את עושה לעצמך
איך את רוצה את זה
(איך רצית המ)
זה נגד הכל
אין לי כח להתנגד
אני גם לא באמת רוצה להתנגד
איכ הכל שיט אחד גדול.
אני מרגישה נורא מעניין מאוד למה פף
והיא אמאלה ואבאלה אני כבר לא מסוגלת
התקפי זעם זה מה שהיא גורמת לי
אני חייבת חייבת לעוף מפה דחוף
וזה יקרה בראשון
אם הכל יעבוד לי
איך לא יודעת
אבל
פף.
וזה להתחיל משהו חדש לגמרי
וזה חרדות וזה כוחות שאין לי
אבל זה אמור להיות טוב אולי
אולי.
הכל חדש וזה עושה לי חרדות
אבל כאילו היא שם וזה גם משהו
אולי.
הם לא פה
וזה חגיגה לאנה
וזה תכניות רעות מדי
אין לי כח להילחם.
(יש לי דחף לה* המ)
ואני כאילו צריכה אבל זה לא יעשה טוב אבל צריך אבל לא ככה ואני מפגרת ככ.
שמישהו יעלים אותי מהעולם הזה די כבר
אני לא יכולה אני לא מסוגלת יותר
שמישהו יציל אותי מעצמי ומאנה ומהכל
די. אני צריכה להתאפס
אני ככ מנותקת
וכשאני לא זה גם לא נגמר טוב
ובאלי שקט ולישון פוראבר
ובאלי חיבוק וזה לא יקרה לעולם בגללי
ובאלי ים דחוף וגם זה לא יקרה כי המ אני מפגרת מדי
אני צריכה אותה
אני צריכה אנשים חומלים קרוב אליי
אני משתגעת לבד וביחד
ומרגישה בודדה בכל מקרה
כולם מעצבנים אותי
ואין לי רגע לנשום
איך עוצרים
איך מוצאים שקט
או בית
או
אותי
אולי
איך נחים
איך מוצאים חיבוק
(בהסכמה)
באלי ל*
אפשר?
ככל שעובר הזמן אני רק יותר מפחדת מזה
והלב צורח שלסרב לסרב לסרב
כאילו מפגרת, מה את עושה לעצמך
איך את רוצה את זה
(איך רצית המ)
זה נגד הכל
אין לי כח להתנגד
אני גם לא באמת רוצה להתנגד
איכ הכל שיט אחד גדול.
אני מרגישה נורא מעניין מאוד למה פף
והיא אמאלה ואבאלה אני כבר לא מסוגלת
התקפי זעם זה מה שהיא גורמת לי
אני חייבת חייבת לעוף מפה דחוף
וזה יקרה בראשון
אם הכל יעבוד לי
איך לא יודעת
אבל
פף.
וזה להתחיל משהו חדש לגמרי
וזה חרדות וזה כוחות שאין לי
אבל זה אמור להיות טוב אולי
אולי.
הכל חדש וזה עושה לי חרדות
אבל כאילו היא שם וזה גם משהו
אולי.
הם לא פה
וזה חגיגה לאנה
וזה תכניות רעות מדי
אין לי כח להילחם.
(יש לי דחף לה* המ)
ואני כאילו צריכה אבל זה לא יעשה טוב אבל צריך אבל לא ככה ואני מפגרת ככ.
שמישהו יעלים אותי מהעולם הזה די כבר
אני לא יכולה אני לא מסוגלת יותר
שמישהו יציל אותי מעצמי ומאנה ומהכל
די. אני צריכה להתאפס
אני ככ מנותקת
וכשאני לא זה גם לא נגמר טוב
ובאלי שקט ולישון פוראבר
ובאלי חיבוק וזה לא יקרה לעולם בגללי
ובאלי ים דחוף וגם זה לא יקרה כי המ אני מפגרת מדי
אני צריכה אותה
אני צריכה אנשים חומלים קרוב אליי
אני משתגעת לבד וביחד
ומרגישה בודדה בכל מקרה
כולם מעצבנים אותי
ואין לי רגע לנשום
איך עוצרים
איך מוצאים שקט
או בית
או
אותי
אולי
איך נחים
איך מוצאים חיבוק
(בהסכמה)
באלי ל*
אפשר?
..דף תלושאחרונה
ושוב הכאב הזה בחזה
החרדות מתגברות
אין כוחות אין
אני לא רוצה יותר
באלי לבכות.
באלי שיהיה כבר משהו בסדר בתוך כל החרא
שיהיה משהו ידוע בתוך כל האי וודאות הזאת
כי אני כבר לא מחזיקה מעמד
יותר ויותר חושבת כבר על אשפוז מלא
כי איך לעזאזל אני אחזיק מעמד
פלוס בלי חצי מהטיפול עד נובמבר וינואר איזה כיפחיים לנו נכון
אני לא יודעת
אולי אפילו הם ידרשו שאני אלך לפרטי
אבל כבר אין כסף אין נגמר
זה דפוק שזה רק בגלל הכסף
זה ממש ממש דפוק.
איןליכחאופ
אני רוצה חיבוק (בהסכמה) ((בלי להירתע))
אני רוצה שקט ובלי כאב אפילו רק לרגע
אני רוצה אנשים
ובית
.
אפשר די?
החרדות מתגברות
אין כוחות אין
אני לא רוצה יותר
באלי לבכות.
באלי שיהיה כבר משהו בסדר בתוך כל החרא
שיהיה משהו ידוע בתוך כל האי וודאות הזאת
כי אני כבר לא מחזיקה מעמד
יותר ויותר חושבת כבר על אשפוז מלא
כי איך לעזאזל אני אחזיק מעמד
פלוס בלי חצי מהטיפול עד נובמבר וינואר איזה כיפחיים לנו נכון
אני לא יודעת
אולי אפילו הם ידרשו שאני אלך לפרטי
אבל כבר אין כסף אין נגמר
זה דפוק שזה רק בגלל הכסף
זה ממש ממש דפוק.
איןליכחאופ
אני רוצה חיבוק (בהסכמה) ((בלי להירתע))
אני רוצה שקט ובלי כאב אפילו רק לרגע
אני רוצה אנשים
ובית
.
אפשר די?