אז עוד שבוע וחצי(נו טויב שבועיים) אני אתחיל לעבוד
ואני שונאת את הרעיון הזה בגדול
א. כי חופש
ב. כי זה המון שעות רצופות
ג. כי אני שונאת לעבוד
ואני שונאת את הרעיון הזה בגדול
א. כי חופש
ב. כי זה המון שעות רצופות
ג. כי אני שונאת לעבוד
...חופשיה לנפשי
€€€€€€€€ABCP
זה ככ מקומם אותי.
הבנ"א לא לוקח אחריות על המעשים שלו.
והוא מתנשא
ונותן הרגשה ממש לא נעימה.
אפס מצפון.
איי,
זה מבחיל אותי.
נו, הוא צדק,
זה לא מתאים,
עכשיו את מבינה למה?
הבנ"א לא לוקח אחריות על המעשים שלו.
והוא מתנשא
ונותן הרגשה ממש לא נעימה.
אפס מצפון.
איי,
זה מבחיל אותי.
נו, הוא צדק,
זה לא מתאים,
עכשיו את מבינה למה?
€€€€€€€€ABCP
אני גאה בעצמי על השקט הזה.
אני חזקה. חזקה.
ויהיה טוב.
היא אמרה שממש לא צריך ל▪︎▪︎▪︎ וגם הוא.
אז למה עשיתי את זה.
איתותים מכל כיוון.
והנה התוצאה.
פשוט.
אני חזקה. חזקה.
ויהיה טוב.
היא אמרה שממש לא צריך ל▪︎▪︎▪︎ וגם הוא.
אז למה עשיתי את זה.
איתותים מכל כיוון.
והנה התוצאה.
פשוט.
€€€€€€€€ABCP
ואז שוב הוא יבוא בעוד טריליון זמן
ויגיד סליחה
ואני אצטרך להיות נחמדה ולסלוח
אין לי ברירה
חוסר לקיחת אחריות זה דבר כ"כ אכזרי,
ועוד להגדיל לעשות ולתת הרגשה לא נעימה.
כנראה זה לא אנחנו,
כנראה זה כבר מעבר,
פשוט לומר תודה לה' ש-לנו כן יש רגישות,
שאנחנו לא נתנהג ככה.
ואם נדייק- שאנחנו לא רוצים להתנהג ככה.
שלא לוקחים אחריות באמת
הכל בדיעבד,
הכל כאילו עושים טובה
הכל בזילזול
אני לא הסיפור פה, הסיפור פה זה משהו גדול הרבה יותר, גם אני חשובה, אבל זה מציק לי גם מעבר,
ואני חייבת לשחרר
לשחרר
הסיפור פה זה עוול ועוד הרבה מילים.
וזהו.
ויגיד סליחה
ואני אצטרך להיות נחמדה ולסלוח
אין לי ברירה
חוסר לקיחת אחריות זה דבר כ"כ אכזרי,
ועוד להגדיל לעשות ולתת הרגשה לא נעימה.
כנראה זה לא אנחנו,
כנראה זה כבר מעבר,
פשוט לומר תודה לה' ש-לנו כן יש רגישות,
שאנחנו לא נתנהג ככה.
ואם נדייק- שאנחנו לא רוצים להתנהג ככה.
שלא לוקחים אחריות באמת
הכל בדיעבד,
הכל כאילו עושים טובה
הכל בזילזול
אני לא הסיפור פה, הסיפור פה זה משהו גדול הרבה יותר, גם אני חשובה, אבל זה מציק לי גם מעבר,
ואני חייבת לשחרר
לשחרר
הסיפור פה זה עוול ועוד הרבה מילים.
וזהו.
€€€€€€€ABCP
ידעתי שזה יציף, ואם הייתי נפגשת איתה אז בכלל..
בעע.
זה פשוט לא עוזב.
אני צריכה לא להתעסק בזה כי זה פשוט עוול ש-לי אין משהו לעשות איתו, האבסורד שהוא זה שבורח מלהתמודד, יאללה, כמו ש# אמרה לי אז, צריך לאמץ תמשפט שלה.
בעע.
זה פשוט לא עוזב.
אני צריכה לא להתעסק בזה כי זה פשוט עוול ש-לי אין משהו לעשות איתו, האבסורד שהוא זה שבורח מלהתמודד, יאללה, כמו ש# אמרה לי אז, צריך לאמץ תמשפט שלה.
€€€€€€€€ABCP
השתמשות יתר במילים כמו: סיפור, עוול, הרגשה לא נעימה.
(את לא רוצה להיות בקשר עם מישהו שמתנהג ככה.
למה את נלחמת בזה כאילו זאת מלחמת עולם, במקרה הזה תרפי, זה פשוט לא שווה תזמן שלך..)
(את לא רוצה להיות בקשר עם מישהו שמתנהג ככה.
למה את נלחמת בזה כאילו זאת מלחמת עולם, במקרה הזה תרפי, זה פשוט לא שווה תזמן שלך..)
€€€€€€€ABCPאחרונה
יש כ"כ הרבה טוב.
וגם אם היה רק קצת - בהרגשה הפנימית,
עדיין,
את לא צריכה ליפול למקום הזה,
הבעיה היא שלו.
וגם אם היה רק קצת - בהרגשה הפנימית,
עדיין,
את לא צריכה ליפול למקום הזה,
הבעיה היא שלו.
גברים גברים שק של נחשיםאלפיניסטית
אני צריכה חתן בן 80, אולי בגיל 80 הם מפסיקים להיות אידיוטים
גברים, אי אפשר איתם ואי אפשראלפיניסטית
איתם
טוב בסדר, אני בכל מקרה מחבבת חתוליםאלפיניסטית
אני רק אלמד לגדל נענע ופטרוזיליה ואז אני מסודרת
😂רצה לאש
נכון
חלקינובנש"ק
פשוט עם מנטליות של בני 80 מהלידה
אז ה'חלקכם' הזה מתחבא ממש טובאלפיניסטית
אחרת הייתי נתקלת לפחות באחד כזה מהזן הנ"ל
נפגעתי עד לעומקיי נשמתיבריואחרונה
והרי אני כבן 80 שנה 😁
..דף תלוש
זה מגוחך.
זה ככ מגוחך
להתגעגע לאנשימות ישנות
כשהקשר שלנו היה רעיל ומזיק
אבל הן ככ חסרות
(יותר נכון
חסרה לי נוכחות של אנשימות שהן לא דוסות)
אופ.
זה באמת מגוחך.
מוח תסתום.
לב תפסיק לקנא.
כואב לי המוח
וכמובן גם הבטן
אני שונאת אותי על היום הזה
שורפות לי העיניים
מחר צריך לעשות הרבה דברים
מחר סופסוף טיפול
בתקווה שבאמת יעבוד לי הלוז הצפוף הזה
(אל תפתחי פה
יעבוד. ועוד איך יעבוד)
הכל מחורבש לי בפנוכו
אני רוצה להיעלם
לדבר ולהוציא על הדימוי גוף הגרוע
זה מציף
וזה קשוח מדי
ואני מותשת מכל זה
אני רוצה לישון פוראבר
הכל מבולגן לי
אני צריכה להתאפס
איך אבל
אני צריכה להתמודד
להפסיק לברוח כבר
(קשה לי)
זה ככ מגוחך
להתגעגע לאנשימות ישנות
כשהקשר שלנו היה רעיל ומזיק
אבל הן ככ חסרות
(יותר נכון
חסרה לי נוכחות של אנשימות שהן לא דוסות)
אופ.
זה באמת מגוחך.
מוח תסתום.
לב תפסיק לקנא.
כואב לי המוח
וכמובן גם הבטן
אני שונאת אותי על היום הזה
שורפות לי העיניים
מחר צריך לעשות הרבה דברים
מחר סופסוף טיפול
בתקווה שבאמת יעבוד לי הלוז הצפוף הזה
(אל תפתחי פה
יעבוד. ועוד איך יעבוד)
הכל מחורבש לי בפנוכו
אני רוצה להיעלם
לדבר ולהוציא על הדימוי גוף הגרוע
זה מציף
וזה קשוח מדי
ואני מותשת מכל זה
אני רוצה לישון פוראבר
הכל מבולגן לי
אני צריכה להתאפס
איך אבל
אני צריכה להתמודד
להפסיק לברוח כבר
(קשה לי)
..דף תלוש
אל תחזור למקום שעשה לך רע רק בגלל געגוע קטן.
יש חיים אחרי
בוודאי שיש חיים אחרי
רק שמתי זה האחרי הזה
זה יגיע בכלל
מנסה להאמין ולקוות
אבל הייאוש גדול יותר.
הרבה בלגן
הכל מתחרבש בסוף
או באמצע או בהתחלה
הרצון הציפייה הייאוש הוויתור
עד מתי וכמה עוד
איןליכח
הכל מפחיד לי
העתיד לא ידוע וזה ממש עושה לי חרדות
ולנסות לשרוד ולא להצליח
ולוותר ושוב לוותר ולהיכנע
הכל בראש אה
רק את יודעת
תחושת בטן זה לא סתם
כן אה.
(אני צריכה אשפוז דחוף)
יש חיים אחרי
בוודאי שיש חיים אחרי
רק שמתי זה האחרי הזה
זה יגיע בכלל
מנסה להאמין ולקוות
אבל הייאוש גדול יותר.
הרבה בלגן
הכל מתחרבש בסוף
או באמצע או בהתחלה
הרצון הציפייה הייאוש הוויתור
עד מתי וכמה עוד
איןליכח
הכל מפחיד לי
העתיד לא ידוע וזה ממש עושה לי חרדות
ולנסות לשרוד ולא להצליח
ולוותר ושוב לוותר ולהיכנע
הכל בראש אה
רק את יודעת
תחושת בטן זה לא סתם
כן אה.
(אני צריכה אשפוז דחוף)
..דף תלוש
אז לא אשפוז
אולי טיפול יום
וגם זה בספק גדול
חרא על החיים שלי.
הייתי ככ לא שם
לא אמרתי את כל מה שרציתי
איבדתי ריכוז
הפגישה לא מיצתה את עצמה
ועכשיו עד הפעם הבאה יכול לעבור המון זמן
וזה פאקינג שיט אחד גדול.
מתגעגע לי לאנשים
ולים
ולחיים נורמליים
ולשגרה אולי גם קצת
אני מרגישה ממש רע
אני מרגישה בתוך מציאות אחרת
אני לא יודעת מה עושים עם זה
באלי לישון וזהו אבל זה לא יהיה טוב
מחר צריך לקום איך קמים כל יום אני לא יודעת לעשות את זה
לכן גם לא הייתי מאופסת בפגישה
אני נהיית עייפה מהר מאוד
וכואב לי כל הגוף מעייפות
והכל כבד ואיכ.
דווקא היה היום בסדר יחסית
וזה שווה המון
חוץ מהדרך הסיוטית בחזור
אבל בסופו של דבר היה סביר
וזה גם משהו.
בוא נברח לעצים ולרוח ולמים עם לימון וסיגריה
ואז אולי נרגיש קצת יותר טוב
אולי
אולי טיפול יום
וגם זה בספק גדול
חרא על החיים שלי.
הייתי ככ לא שם
לא אמרתי את כל מה שרציתי
איבדתי ריכוז
הפגישה לא מיצתה את עצמה
ועכשיו עד הפעם הבאה יכול לעבור המון זמן
וזה פאקינג שיט אחד גדול.
מתגעגע לי לאנשים
ולים
ולחיים נורמליים
ולשגרה אולי גם קצת
אני מרגישה ממש רע
אני מרגישה בתוך מציאות אחרת
אני לא יודעת מה עושים עם זה
באלי לישון וזהו אבל זה לא יהיה טוב
מחר צריך לקום איך קמים כל יום אני לא יודעת לעשות את זה
לכן גם לא הייתי מאופסת בפגישה
אני נהיית עייפה מהר מאוד
וכואב לי כל הגוף מעייפות
והכל כבד ואיכ.
דווקא היה היום בסדר יחסית
וזה שווה המון
חוץ מהדרך הסיוטית בחזור
אבל בסופו של דבר היה סביר
וזה גם משהו.
בוא נברח לעצים ולרוח ולמים עם לימון וסיגריה
ואז אולי נרגיש קצת יותר טוב
אולי
..דף תלוש
אני מפחדת.
מותר לי להגיד שאני מפחדת מזה?
כי באמת זה כבר נהיה טאבו ואם אני רק אגיד מילה יזדעקו ויסקלו אותי.
אני מפחדת מזה ככ
אני מסתכלת במראה ומה שאני רואה זה רק חרדות
ייאוש עמוק בתוך העיניים
רצון ל*.
בעצם זה עניין של תפיסת תודעה
לפחות ככה אומרים
אבל איך משנים תפיסת תודעה.
כל החיים אני מנסה לעשות את זה ולא מצליחה.
אני מרגישה חרא ואני מפחדת שזה יתגבר
מחר אני צריכה לקום אני כבר חייבת את זה
זה כבר עניין של חוסר גדול ככ שצריך להתמלא
וזה חסר לי ואני חייבת כבר
אני רוצה אני ככ רוצה
אבל מפחדת שאני לא אצליח לקום
או שההרגשה הפיזית תהיה רעה מדי
בינתיים אני עייפה ככ למרות שישנתי רוב היום
הראש כואב כואב ברמות לא הגיוניות כבר
ולא כדור לא עוזר
וכן אני יודעת בדיוק למה זה
אבל אני לא מצליחה לעשות משהו עם זה
אני רק חושבת על ההיא
מפגרת שהיא
במקום לעזור רק הרסה יותר
זה לא גורם לי לרצות לבקש עזרה
ובכלל הם מרחפים ועסוקים בדברים אחרים
אין להם זמן גם בשבילי
והרי אני לא צריכה אשפוז
אז מה אם היא אמרה שהמצב מדאיג ושאני צריכה השגחה
בינתיים תמשיכי להתמודד לבד
ורק תצטרכי לסבול את החפירות של כולם
אבל בסוף זה רק אני מול עצמי וההפרעות
ועד שלא יקרה משהו כנראה לא ישימו לב אליי בכלל
אני לא רוצה שיקרה משהו
(המ)
באמת שלא
אבל אין לי כוחות להילחם כבר
אז אני יורדת יותר ויותר נמוך
הורסת את עצמי יותר ויותר
הכאבים זה מהצמצומים, היא אמרה
כאילו אני לא יודעת את זה. פף.
אני רוצה לנוח
אני רוצה לשחרר
אין לי כוחות להחזיק עוד
אבל אני חייבת כי פאק איט אם לא אז מה יהיה
לרצות לחזור זה מפגר
אני יודעת
לקנא בה כי * זה חולה
זה ממש חולה
אבל אני הרי חולה ככ אז
(לא הלכתי לקנות ועכשיו לא יהיה המ יופי גאונה)
אני רוצה די טוב?
באלי להיעלם
מותר לי להגיד שאני מפחדת מזה?
כי באמת זה כבר נהיה טאבו ואם אני רק אגיד מילה יזדעקו ויסקלו אותי.
אני מפחדת מזה ככ
אני מסתכלת במראה ומה שאני רואה זה רק חרדות
ייאוש עמוק בתוך העיניים
רצון ל*.
בעצם זה עניין של תפיסת תודעה
לפחות ככה אומרים
אבל איך משנים תפיסת תודעה.
כל החיים אני מנסה לעשות את זה ולא מצליחה.
אני מרגישה חרא ואני מפחדת שזה יתגבר
מחר אני צריכה לקום אני כבר חייבת את זה
זה כבר עניין של חוסר גדול ככ שצריך להתמלא
וזה חסר לי ואני חייבת כבר
אני רוצה אני ככ רוצה
אבל מפחדת שאני לא אצליח לקום
או שההרגשה הפיזית תהיה רעה מדי
בינתיים אני עייפה ככ למרות שישנתי רוב היום
הראש כואב כואב ברמות לא הגיוניות כבר
ולא כדור לא עוזר
וכן אני יודעת בדיוק למה זה
אבל אני לא מצליחה לעשות משהו עם זה
אני רק חושבת על ההיא
מפגרת שהיא
במקום לעזור רק הרסה יותר
זה לא גורם לי לרצות לבקש עזרה
ובכלל הם מרחפים ועסוקים בדברים אחרים
אין להם זמן גם בשבילי
והרי אני לא צריכה אשפוז
אז מה אם היא אמרה שהמצב מדאיג ושאני צריכה השגחה
בינתיים תמשיכי להתמודד לבד
ורק תצטרכי לסבול את החפירות של כולם
אבל בסוף זה רק אני מול עצמי וההפרעות
ועד שלא יקרה משהו כנראה לא ישימו לב אליי בכלל
אני לא רוצה שיקרה משהו
(המ)
באמת שלא
אבל אין לי כוחות להילחם כבר
אז אני יורדת יותר ויותר נמוך
הורסת את עצמי יותר ויותר
הכאבים זה מהצמצומים, היא אמרה
כאילו אני לא יודעת את זה. פף.
אני רוצה לנוח
אני רוצה לשחרר
אין לי כוחות להחזיק עוד
אבל אני חייבת כי פאק איט אם לא אז מה יהיה
לרצות לחזור זה מפגר
אני יודעת
לקנא בה כי * זה חולה
זה ממש חולה
אבל אני הרי חולה ככ אז
(לא הלכתי לקנות ועכשיו לא יהיה המ יופי גאונה)
אני רוצה די טוב?
באלי להיעלם
..דף תלושאחרונה
שמישהו יציל אותי מעצמי
אני משתגעת אני משתגעת
אני כבר משוגעת
אני צריכה כדור שיסמם וירדים אותי
אולי זה הפתרון
לילה שמתחיל רע סופו בלא להצליח לקום
וזה יהיה נורא מאוד
אל תפתחי פה לשטן, אה
תסתמי כבר מפגרת.
שמישהו יציל אותי
אני משתגעת אני משתגעת
אני כבר משוגעת
אני צריכה כדור שיסמם וירדים אותי
אולי זה הפתרון
לילה שמתחיל רע סופו בלא להצליח לקום
וזה יהיה נורא מאוד
אל תפתחי פה לשטן, אה
תסתמי כבר מפגרת.
שמישהו יציל אותי
אני לבד כבר יותר מידי זמןכוח
..ניצוץ.
(אני רוצה את אומן.עכשיו.הרגע.לעלות על המטוס ולנחות אצל רבי נחמן.כי ככה.בעע.אינעל דינק עם המלחמה המחורבנת הזאת.
וההוא עם הראסטות שמה..אוף.הוא פגע בי.
בכלל היא עוד מעט טסה להודו פפ.והיא תהיה חסרה לי באמת.למה אני לא אומרת לה אתזה אבל.)
אנה אלךמשיח נאו בפומ!
אניekselion
נגעל נגעל מעצמי
אני לא ראוי לכל זה
למה מלכתחילה נתת לי?
היית משאיר אותי כמו כולם
תכה כבר
..בברסלב בוער אש!
זה מסובך..כמה שרע לי לבד,אני מעדיפה אותו כי הוא מוכר ורגיל כזה וטוב
ופה זר לי,
ומפחיד
מפחיד נורא
אני לא יודעת מה לעשות עם כל הדבר הזה
וזה עושה לי לרצות לברוח רחוק רחוק רחוק
ולהמשיך לחבק את עצמי לבד לנצח
ופה זר לי,
ומפחיד
מפחיד נורא
אני לא יודעת מה לעשות עם כל הדבר הזה
וזה עושה לי לרצות לברוח רחוק רחוק רחוק
ולהמשיך לחבק את עצמי לבד לנצח
..בברסלב בוער אש!אחרונה
אני מרגישה את הלב שלי כואב פיזית
התכווצויות כאלה של כאב חד
ודמעות עולות לי בעיניים
ומה עושים עם כל הדבר הזה מה
אני כל כך לא יודעת
צריך לבד כל החיים
אין לי איך לשמור עלי יותר
ויותר בודד לי עכשיו
התכווצויות כאלה של כאב חד
ודמעות עולות לי בעיניים
ומה עושים עם כל הדבר הזה מה
אני כל כך לא יודעת
צריך לבד כל החיים
אין לי איך לשמור עלי יותר
ויותר בודד לי עכשיו
מאיפה האומץ אתם שואלים?כוח
חחח פשוט כי כבר לא אכפת לי מכלום
..שנזכה!
ואנלא יודע כלום כלום כלווווווווווווווווווווום
ממקומך
מלכנו
תופיע אהאהאה
ותמלוך
עלינו
כי מחכים
אנחנו לך
..שנזכה!אחרונה
חלאס שיין וחלאס עלי אקספרס
כל היום בגדים
כל היום דוגמניות
כל היום תמונות
כל היום מסכים
דידידי.
מה זה השטיפת מח הזאת
ועוד שאני עושה לעצמי
באלי תאולפנא
לוקחים בגדים אחת לשניה
נהנים בלי מסכים
לא פוגשים דוגמניות,
פוגשים בנות של מלך יפות ולא בתוך מסך.. אלא בתוך תורה, בתוך שמחה..
ראבק של צניעות
ראבק של חיים
ראבק של דיבורים
לא מנהגים כמו מתים
אין מקום לתרבות לא לנו
אע
והאיבוד הזה הוא קטן
אבל אף על פי כן-
לא רצוי
לא רצוי וכן מצוי
ולפעמים באלי
בעל
כןכן
כמה מפתיע אה? 
סתם.
האיש הזה
שמסמן שיש אותי
ושהוא בוחר בי
ושזה אומר שהוא יודע מי אני
אז הוא רוצה אותי
וזה אומר שאני יודעת מי אני
ושברור לי מה אני לא
וגם לו ברור מה אני לא
גם אם אני קצת נראת כזאתי לפעמים...
רוצה את אחרית הימים של עצמי
את המנוחה והנחלה
לשבת כל היום ולהתמוגג מהעולם היפה של ה'
ולהיות מצדיקים התמימים האלה שישלהם נחת שבלב
האלה שיודעים על כל דבר תורות שלמות בחסידות ובעבודת ה וכל דבר שקורה הוא אלוקי בשבילם
האלה שהולכים בלב תמים ופשוט אחרי השם יתברך
בלי סטיות
ובלי לבטים
פשוט הולכים ונהנים מזיו השכינה
ושישלהם עיניים טובות וטהורות
עיניים של לב, של שמחה
שישלהם חן של איש הישראלי
שנעם ה' אלקיהם עליהם
שכיף להיות איתם
שמחזק להכיר אותם
אלה שרודפים צדק. צדק ואמת.
לא נקמה. צדק.
להאיר את אור ה'.
אש קודש.
כן,
ככה.
שנזכה!
תחיה ואמונה. (טרמפיאדה ושינויים)שנזכה!
תחיה עומדת בטרמפיאדה בשמלת סיאם קצרה, מכנס ג'ינס וחיוך מסטול של אחרי סיגריה.. כבר די משעמם לה ובכלל היא צריכה להספיק להגיע לבית בזמן הקרוב כי ישלה לוז להספיק היום.. מתישהו מצטרפת לתחנה אמונה.. חברה שלה מפעם. "אמונהה יא איזה כיף לראות אותך! מ'נשמע? איך החיים?" "וואי ישתבח שמו שנים לא נפגשנו..שלומי שמח לראות אותך! מה איתך? איך את?" תחיה ענתה לה בחיוך ש"וואלה טוב" והם התיישבו על שפת המדרכה.. "את יודעת? השתנית..." אמונה אמרה ואז הסתכלה על תחיה לרגע והוסיפה "אה לא בעצם לא"..
תחיה שהסכימה עם אמונה בחצי הראשון של המשפט, פתאום לא הבינה.. "מה?מה זתומרת?" הייתה שתיקה קצרה ואמונה ענתה "סתם, לאידעת.. את לא באמת השתנית. את אותה נשמה יפה וטהורה כמו שהיית שהכרתי אותך בפעם הראשונה וגם כמו שהיית ביום שנולדת.. אין דבר כזה להשתנות.." אמונה קוותה שתחיה מבינה מה היא מתכוונת. כי זה הכי חשוב לה בעולם שהילדים של ה' יתברך ידעו ויזכרו את זה תמיד..
"אני לא מבינה.. את כאילו חושבת שאין משמעות למעשים שהאדם עושה ולבחירות שלו? זה נשמע שאת די מתכחשת למציאות" היא נכנסה לתוך בועת המחשבות שלה וכבר לא כל כך מפריע לה שלא מגיע הטרמפ המיוחל..
"כן.. המעשים שלך הם בינך לבין ה'.. בינך לבין עצמך.. אבל בשבילי הם לא משמעותיים. בשבילי את יהודיה אחות עם נשמה יפה ומאירה וזהו.. ומה אני צריכה יותר מזה? ונכון, צודקת לה' יתברך יש עוד רצונות ממך ועוד עצות טובות לחיים שמחים וקדושים.. אבל מה אני אגיד לך? זה כבר לא תלוי בי.. והלוואי שזה היה תלוי בי. כי אני כלכך נקרעת מהאיבוד הזה שכולם משתוללים בו. אבל אם זה מה שה' רוצה אז אני אפתח את זה מולו.. את התפילות, את הדמעות.. " היא נאנחה לעצמה בשקט בתוך הלב והמשיכה, "אז קיצר הבנת? זה לא אמור לעניין אותי שהשתנית, כי זה שינוי חיצוני...." תחיה ישר קטעה אותה, " מה? רגע! לא.. אמונה אני כבר מלא זמן מחפשת מישהו שיעניין אותו מה שעובר עליי. אל תנסי שזה לא יעניין אותך. הפוך! את יודעת כמה אהבה זה עשה לי בלב לדעת שאכפת לך?ובמיוחד אני מחפשת מישו שאכפת לו מהאני האמיתי הזה שנעלם.. וואי אךך כמה שאני מתגעגעת אליו, אל האני הזה. אז מה את אומרת? את באמת רואה אותו? מה, הוא עדיין בתוכי?"
"חח בטח כפרעלייך! ברור שהוא כאן! אם את כאן אז גם הוא כאן.. את זה הוא והוא זה את..כל השאר סתם קליפות שנדחפו בעוונותינו ולא ברצוננו.. את יודעת? אבא שלי כל היום אומר איזה משפט אחד מהגמרא 'קדושה שבהם להיכן הלכה?' שמעי.. הקדושה לא בורחת לשומקום.. היא כל כך נצחית ואינסופית.. לאן יש לה ללכת אה? חח וואי כמה כיף להיות יהודים.." אמונה סימה עם אורות בעיניים, עם נחת שבלב. ומשהו בתחיה ממשיך להתעורר. "אבל אמונה.. איך? איך חיים אתזה? איך מקלפים תקליפות? איך מביאים תמקום הנסתר לעולם הזה?"
"שאלה טובה תאמת.. רבינו אומר שהעולם צריך לחיות באלוקות.. ולכן הלב של יהודי הוא הבית של העולם.. לא העולם אמור להיות הבית של הלב.. זה עמוק, את קולטת? הלב שלנו הוא השולט.. לא אמורים לחפש פה מקום ומשכן ללב.. אמורים פשוט לחיות את החיים והעולם בתוך הלב. בתוך האלוקות ששוכנת בתוכינו. אז נשמה.. פשוט תהיי את, תהיי מחוברת לעצמך האמיתית ועל הדרך גם תחיי בעולם.. וזה קשה, כי זה הפוך לגמרי ממה שהתרגלנו.. התרגלנו לחיות את העולם, את היומיום ומידי פעם לנסות להופיע בו את האור שלנו, או לנסות לתדלק ת'נשמה.. אבל מה אני יאגיד לך? הכל זה עליות וירידות.. וואלה לא פשוט.. אבל זה שווה אתזה.. הלוואי שנצליח בזה אפילו קצת.."
הגיעו לתחנה עוד אנשים והחיים התקדמו להם, ואיתם גם תחיה ואמונה..
אבל דיבורים של אמת נשארים עמוק בלב.. כי 'קדושה שבהם, להיכן הלכה?'
..שנזכה!
זה מה שאמרתי לך)
..בברסלב בוער אש!
אמאלה ילדונת מדהימה שאת. כמה חוכמה והארות גאוניות יש בך. תודה שכתבת את זה ונתת לנו. נומס לי הלב. את מתוקה ברמה אחרת. יש שם הרבה תמימות,ושקט.
וזה פלא מה שאמרת על הלב והעולם..
וקדושה שבהם להיכן הלכה...אוי הלואי נזכור את זה כל הזמן
תודה עליך אהובת לב❤
וזה פלא מה שאמרת על הלב והעולם..
וקדושה שבהם להיכן הלכה...אוי הלואי נזכור את זה כל הזמן
תודה עליך אהובת לב❤
שנזכה!אחרונה
יא כפרעלייך
געגוע עמוק
נ.בתילי חורבות
אני אוהב אותך
...חופשיה לנפשי
הורה זה הורה
תפקידו של ההורה הוא לחנך את הילדים שלו
רוב ההורים עושים את זה טוב
ויש ילדים שלא מתחנכים
זה לא אומר שההורים לא בסדר
להיות אנשים דיכוטומים ודפוקים בעצמיכם לא אומר שאתם צריכים להשליך את זהעל אחרים
אני בוחרת להתמקד בקורבנות המשניים כי זה יותר קל לי נפשית, אבל מסתבר שגם עליהם יש מי שיתבריין
תפקידו של ההורה הוא לחנך את הילדים שלו
רוב ההורים עושים את זה טוב
ויש ילדים שלא מתחנכים
זה לא אומר שההורים לא בסדר
להיות אנשים דיכוטומים ודפוקים בעצמיכם לא אומר שאתם צריכים להשליך את זהעל אחרים
אני בוחרת להתמקד בקורבנות המשניים כי זה יותר קל לי נפשית, אבל מסתבר שגם עליהם יש מי שיתבריין
..דף תלוש
סיכום שנה זה עושה רע.
היא התרגשה ממה שהוא אמר,
אני רציתי לצרוח ולהיעלם ושנאתי אותו ואותי.
יומיים רצוף לאכול בחוץ
וגם מחר
אין לי כוחות.
אכלתי שני שליש תפוח.
וכואבת לי הבטן.
WTF.
עלאק האובדנות נרגעה
תגידי על מי את עובדת.
למרות שכן זה טיפה אולי נכון קצת
זה לא כל הזמן זה בא ברגעים
וזה גם משהו.
אני רוצה להיעלם טוב?
היא התרגשה ממה שהוא אמר,
אני רציתי לצרוח ולהיעלם ושנאתי אותו ואותי.
יומיים רצוף לאכול בחוץ
וגם מחר
אין לי כוחות.
אכלתי שני שליש תפוח.
וכואבת לי הבטן.
WTF.
עלאק האובדנות נרגעה
תגידי על מי את עובדת.
למרות שכן זה טיפה אולי נכון קצת
זה לא כל הזמן זה בא ברגעים
וזה גם משהו.
אני רוצה להיעלם טוב?
..דף תלוש
סיכום שנה זה עושה רע
בהחלט.
וסיכום שנה בתמונות
זה עושה הרבה יותר רע.
אסור לי לראות תמונות שלי
זה רע לי מדי.
אני מרגישה נורא עם זה
עם איך שהייתי אז ואיך שאני עכשיו
על זה שאין סיכוי בעולם שאני אהיה מסוגלת לחזור ל
הייתי נראית זוועה.
וגם עכשיו.
אני לא מסוגלת לדמיין אופ.
והחולשה אלוהים החולשה
איכשהו הסכמתי לעצמי קצת ממש
וגם זה היה לי קשה נורא להסכים לעצמי
ונהיה לי יותר כח
ויכולתי לדבר ולהשתתף ולצחוק
אבל כואב לי ברמות וזה כבר לא הגיוני
ועוד אנשור עכשיו
הבטן שלי מתה כבר מזמן.
אני מרגישה חולה
אני ככ ככ חולה
וזה נוראי
וזו הרגשה מזעזעת.
ואין לי כוחות להילחם
אני רוצה שיהיה קצת פשוט יותר
נמאס לי מהמצב הזה
אבל אין לי כוחות להילחם כדי לצאת ממנו.
אני כבר לא יודעת מה אני צריכה
ומה אני רוצה
אני יודעת שבאלי להיעלם וזהו.
(אני צריכה חיבוק)
בהחלט.
וסיכום שנה בתמונות
זה עושה הרבה יותר רע.
אסור לי לראות תמונות שלי
זה רע לי מדי.
אני מרגישה נורא עם זה
עם איך שהייתי אז ואיך שאני עכשיו
על זה שאין סיכוי בעולם שאני אהיה מסוגלת לחזור ל
הייתי נראית זוועה.
וגם עכשיו.
אני לא מסוגלת לדמיין אופ.
והחולשה אלוהים החולשה
איכשהו הסכמתי לעצמי קצת ממש
וגם זה היה לי קשה נורא להסכים לעצמי
ונהיה לי יותר כח
ויכולתי לדבר ולהשתתף ולצחוק
אבל כואב לי ברמות וזה כבר לא הגיוני
ועוד אנשור עכשיו
הבטן שלי מתה כבר מזמן.
אני מרגישה חולה
אני ככ ככ חולה
וזה נוראי
וזו הרגשה מזעזעת.
ואין לי כוחות להילחם
אני רוצה שיהיה קצת פשוט יותר
נמאס לי מהמצב הזה
אבל אין לי כוחות להילחם כדי לצאת ממנו.
אני כבר לא יודעת מה אני צריכה
ומה אני רוצה
אני יודעת שבאלי להיעלם וזהו.
(אני צריכה חיבוק)
..דף תלוש
אמרתי לה שכשהייתי באשפוז ראיתי את זה.
אז היא שאלה בקול מלא רחמים,
מה מתי היית מאושפזת.
אמרתי לפני שנה וחצי בערך.
לא אמרתי שכנראה בקרוב עוד אחד.
שאלו מה שלומי אמרתי טוב. בסדר.
תמיד שותקת.
וגם אין למה לשתף.
זה לא עוזר וזה רק יותר מוציא מהן רחמים.
אני לא רוצה ולא צריכה שירחמו עליי. לא תודה.
קשה לי להיות פה.
קשה לי האוכל.
קשה לי הרעש והבלגן והמיליון אנשים.
ואני יודעת שכשנחזור יהיה עוד יותר גרוע.
ואז בבית בכלל, קשוח ברמות שאין לתאר.
יצאתי החוצה, ברחתי מהרעש.
קשה לי.
אני שונאת פרידות.
קשה לי ממש.
הכל מורכב לי פתאום.
כאילו, לא פתאום. אבל.
לא נוח לי.
אני מדי מדי מודעת לגוף שלי.
אני רוצה להיעלם אני לא רוצה שיראו אותי.
אחרי אתמול בכלל.
אלוהים כמה אני *.
אני רוצה לבכות.
כולן או שמחות או בדיכאון.
אין לי כח כבר.
אפשר להיעלם?
אז היא שאלה בקול מלא רחמים,
מה מתי היית מאושפזת.
אמרתי לפני שנה וחצי בערך.
לא אמרתי שכנראה בקרוב עוד אחד.
שאלו מה שלומי אמרתי טוב. בסדר.
תמיד שותקת.
וגם אין למה לשתף.
זה לא עוזר וזה רק יותר מוציא מהן רחמים.
אני לא רוצה ולא צריכה שירחמו עליי. לא תודה.
קשה לי להיות פה.
קשה לי האוכל.
קשה לי הרעש והבלגן והמיליון אנשים.
ואני יודעת שכשנחזור יהיה עוד יותר גרוע.
ואז בבית בכלל, קשוח ברמות שאין לתאר.
יצאתי החוצה, ברחתי מהרעש.
קשה לי.
אני שונאת פרידות.
קשה לי ממש.
הכל מורכב לי פתאום.
כאילו, לא פתאום. אבל.
לא נוח לי.
אני מדי מדי מודעת לגוף שלי.
אני רוצה להיעלם אני לא רוצה שיראו אותי.
אחרי אתמול בכלל.
אלוהים כמה אני *.
אני רוצה לבכות.
כולן או שמחות או בדיכאון.
אין לי כח כבר.
אפשר להיעלם?
..דף תלושאחרונה
סופשים סימן לאסונות.
נכון?
לפני שבוע התפרקתי בגללו.
היום התפרקתי בגללה.
כבר אין לי מילים.
רק פחד עצום ודאגה ורצון שיהיה כבר יותר טוב.
אני אוהבת אותה.
אבל באמת לפעמים זה יותר מדי.
יש דברים שאני לא משתפת אותה בדיוק מהסיבה הזאת.
אז מסתבר שהיא לא ככ חשבה על זה.
אז היא דיברה איתי כשהתפרקתי ואמרה לי שצריך להגיד כשזה יותר מדי וצריך לשמור על עצמי בתוך הקשר הזה.
וזה נכון.
פשוט לה אין מי שיגיד את זה...
אז אני זו שצריכה לספוג
ואני צריכה ללמוד להגיד
זה קשה. אבל כבר עשיתי את זה. אני יכולה. כן?
לנשום ילדה. לנשום.
עכשיו כבר יותר טוב מקודם.
הדמעות יבשו והנשימה נהייתה קצת יותר מסודרת.
אבל הלב התכווץ ככ וזה לא יעבור בקלות.
אני צריכה לישון שנתיים.
אני מותשת פיזית ונפשית ממש ממש.
פרידות זה חרא.
ולהבין שעכשיו בית
ולבד.
להחזיק אותי בכוחות שאין לי.
אני רוצה שיהיה יותר קל אפשר?
נכון?
לפני שבוע התפרקתי בגללו.
היום התפרקתי בגללה.
כבר אין לי מילים.
רק פחד עצום ודאגה ורצון שיהיה כבר יותר טוב.
אני אוהבת אותה.
אבל באמת לפעמים זה יותר מדי.
יש דברים שאני לא משתפת אותה בדיוק מהסיבה הזאת.
אז מסתבר שהיא לא ככ חשבה על זה.
אז היא דיברה איתי כשהתפרקתי ואמרה לי שצריך להגיד כשזה יותר מדי וצריך לשמור על עצמי בתוך הקשר הזה.
וזה נכון.
פשוט לה אין מי שיגיד את זה...
אז אני זו שצריכה לספוג
ואני צריכה ללמוד להגיד
זה קשה. אבל כבר עשיתי את זה. אני יכולה. כן?
לנשום ילדה. לנשום.
עכשיו כבר יותר טוב מקודם.
הדמעות יבשו והנשימה נהייתה קצת יותר מסודרת.
אבל הלב התכווץ ככ וזה לא יעבור בקלות.
אני צריכה לישון שנתיים.
אני מותשת פיזית ונפשית ממש ממש.
פרידות זה חרא.
ולהבין שעכשיו בית
ולבד.
להחזיק אותי בכוחות שאין לי.
אני רוצה שיהיה יותר קל אפשר?
דיקדוישה
לצרותינו די
בורחים לטאטע ולא למחשב
לא משליכים תכאבים שלנו על אנש אחרים
אבל זה כואב ככ
תודה שזה רק זה
רק זה
אז מתפללים
אוף אבא טוב
אמהוֹת זה דבר כל כך מדהיםמשיח נאו בפומ!
מרגש
מה לעשות עם הנשמה שליחושבת בלב
...חופשיה לנפשי
אני מקנאה באנשים שנכנסו לנישואים מתוך רצון לזה ולא מתוך רצון שהגיע אחרי חוסר רצון מטורף
ואני לא יכולה לראות יותר זוגות באינטרנט ואיזה מזל שאני לא צריכה לראות אותי מהצד
טאטעעעעעעעעעעעע
ואני לא יכולה לראות יותר זוגות באינטרנט ואיזה מזל שאני לא צריכה לראות אותי מהצד
טאטעעעעעעעעעעעע
..דף תלוש
מצוקה הצילו.
איןכחכבר
באלילוותר
להריםידיים
איןליכחנשבעת.
איןכחכבר
באלילוותר
להריםידיים
איןליכחנשבעת.
..דף תלוש
זה מדהים שאני יכולה להגיע למצב הזה
רק בגלל שאני עייפה
ככ עייפה.
כל השבוע צריך לקום
איך עושים את זה.
כואב לי מלחשוב
מחר שקילה הצילו
וחפירות של החיים
אין כוחות.
ואז לקנות ואז לשם ואז לחזור ואז להתארגן וחתונה
אני שונאת חתונות.
אמרתי כבר?
אני שונאת כי אנשים ורעש ובלגן ואוכל
וללבוש שמלה
מדדתי בשבת את השמלה והסתכלתי על הרגליים שלי ושנאתי שרואים אותן ושהן ככ גדולות אבל אני לא אוהבת שארוך מדי ואז זה מתנגש אז אין לי מושג מה אני רוצה בכלל.
איזו מתוסבכת אני
פאק איט.
אני לא אוהבת
אני רוצה להסתיר
כמה שיותר להסתיר
לא מסוגלת שיראו אותי
שאני אראה אותי
אני מרגישה נוראי ככה. נוראי.
איןליכחכבר.
ילדה קטנה ומפגרת.
חולת נפש חלשה ומטומטמת.
אין למי להגיד בכלל,
מה אני אגיד לה?
פחח. מצחיק נורא.
כאילו,
בעיקרון היא אמורה להיות הכתובת המתאימה לזה
אבל איזה כיפחיים שהיא צועקת עליי וסותרת את הרגשות שלי וחופרת שעות על דברים לא קשורים
אה ולא הכנתי יומן אכילה
צעקות יהיו שם. צעקות.
החיים תותים מה.
לא ככה?
אני צריכה לישון דחוף
אני צריכה לאכול אבל אין סיכוי שאצליח עכשיו
אז רק לישון
אבל מי יודע אם אני ארדם ומתי.
החיים יפים סהכ
לא?
רק בגלל שאני עייפה
ככ עייפה.
כל השבוע צריך לקום
איך עושים את זה.
כואב לי מלחשוב
מחר שקילה הצילו
וחפירות של החיים
אין כוחות.
ואז לקנות ואז לשם ואז לחזור ואז להתארגן וחתונה
אני שונאת חתונות.
אמרתי כבר?
אני שונאת כי אנשים ורעש ובלגן ואוכל
וללבוש שמלה
מדדתי בשבת את השמלה והסתכלתי על הרגליים שלי ושנאתי שרואים אותן ושהן ככ גדולות אבל אני לא אוהבת שארוך מדי ואז זה מתנגש אז אין לי מושג מה אני רוצה בכלל.
איזו מתוסבכת אני
פאק איט.
אני לא אוהבת
אני רוצה להסתיר
כמה שיותר להסתיר
לא מסוגלת שיראו אותי
שאני אראה אותי
אני מרגישה נוראי ככה. נוראי.
איןליכחכבר.
ילדה קטנה ומפגרת.
חולת נפש חלשה ומטומטמת.
אין למי להגיד בכלל,
מה אני אגיד לה?
פחח. מצחיק נורא.
כאילו,
בעיקרון היא אמורה להיות הכתובת המתאימה לזה
אבל איזה כיפחיים שהיא צועקת עליי וסותרת את הרגשות שלי וחופרת שעות על דברים לא קשורים
אה ולא הכנתי יומן אכילה
צעקות יהיו שם. צעקות.
החיים תותים מה.
לא ככה?
אני צריכה לישון דחוף
אני צריכה לאכול אבל אין סיכוי שאצליח עכשיו
אז רק לישון
אבל מי יודע אם אני ארדם ומתי.
החיים יפים סהכ
לא?
..דף תלוש
אנשור לפני
ומה באמצע
שאלה נורא טובה.
אני עוד לא עיכלתי את היום הזה
אני רוצה לבכות ולשרוף ולישון
אני רוצה ים וחיבוק.
(600
זה קצת לחייך
ואז לבכות
לא להסתכל עליה כי איך אפשר
עלאק תעשי לי יומן אכילה בשבועיים האלו
חה. מצחיקה.
אני מסתכלת במראה
והעיניים שלי הן בוכות תמיד
ובעיניים יש בור ענק ענק
ומן עצבות וייאוש עמוק
ואיפור לא מסתיר מה את חושבת לעצמך
וללבוש שמלה רק מדגיש את הגוף הזה
ונמאס לי.
אני שונאת.
אני צריכה איפוס
אופ
היא אמרה שאפשר למנוע אשפוז
אבל איך.
אין לי כוחות
והשבועיים בבית אלוהים
אני הולכת למות.
אני רוצה לבכות וחיבוק ולישון עד אינסוף)
ומה באמצע
שאלה נורא טובה.
אני עוד לא עיכלתי את היום הזה
אני רוצה לבכות ולשרוף ולישון
אני רוצה ים וחיבוק.
(600
זה קצת לחייך
ואז לבכות
לא להסתכל עליה כי איך אפשר
עלאק תעשי לי יומן אכילה בשבועיים האלו
חה. מצחיקה.
אני מסתכלת במראה
והעיניים שלי הן בוכות תמיד
ובעיניים יש בור ענק ענק
ומן עצבות וייאוש עמוק
ואיפור לא מסתיר מה את חושבת לעצמך
וללבוש שמלה רק מדגיש את הגוף הזה
ונמאס לי.
אני שונאת.
אני צריכה איפוס
אופ
היא אמרה שאפשר למנוע אשפוז
אבל איך.
אין לי כוחות
והשבועיים בבית אלוהים
אני הולכת למות.
אני רוצה לבכות וחיבוק ולישון עד אינסוף)
..דף תלוש
להאמין בלי לדעת
להרגיש בלי לגעת
לדבר עם העיניים
גם כשאין לי יותר מה לומר
לשחרר את הרגע
זה טבעי לפחד מהטבע
לחבק חזק בידיים
כל רגע לפני שנגמר
זה טבעי
לפחד מהטבע.
זה היה מורכב
אבל עברנו את זה סהכ
וצריכים להיות גאים בעצמנו.
לא?
אני מרגישה הבנאדם הכי גדול אבר.
קשה לי עם השמלה קשה לי
ולא אכפת לי כמה הן אמרו שזה יפה ומחמיא לי
לא אכפת לי.
אני שונאת שרואים אותי
למרות שלא לגמרי
אבל איכ. שונאת.
באלי שקט
וחיבוק
ולישון
והבטחה שיהיה קצת בסדר מתישהו אולי.
טוב?
(עדיף לרצות הבטחה שיהיה בסדר
מאשר לרצות להיעלם
נכון?
נכון.)
להרגיש בלי לגעת
לדבר עם העיניים
גם כשאין לי יותר מה לומר
לשחרר את הרגע
זה טבעי לפחד מהטבע
לחבק חזק בידיים
כל רגע לפני שנגמר
זה טבעי
לפחד מהטבע.
זה היה מורכב
אבל עברנו את זה סהכ
וצריכים להיות גאים בעצמנו.
לא?
אני מרגישה הבנאדם הכי גדול אבר.
קשה לי עם השמלה קשה לי
ולא אכפת לי כמה הן אמרו שזה יפה ומחמיא לי
לא אכפת לי.
אני שונאת שרואים אותי
למרות שלא לגמרי
אבל איכ. שונאת.
באלי שקט
וחיבוק
ולישון
והבטחה שיהיה קצת בסדר מתישהו אולי.
טוב?
(עדיף לרצות הבטחה שיהיה בסדר
מאשר לרצות להיעלם
נכון?
נכון.)
..דף תלושאחרונה
רבי נחמן רבנו הקדוש
באתי עד אליך סדר לי את הראש
כן אה.
בדרך נזכרתי פתאום במילים שלו
והיא עלתה לי מול העיניים
ורציתי לבכות פתאום
ולחשוב על התמונה שהיא ככ התעקשה לשלוח לי
ועל זה שבעצם אני ממש אוהבת
ורק לחשוב על המילים שיצאו לה מהפה
גורם לי לדמעות בעיניים
והנה שוב אני כותבת והעיניים דומעות
אני רוצה לצרוח
למה בכלל הייתי צריכה לדעת את זה
למה אלוהים למה
זה הגיע ככ לא בזמן ולא במקום
ובעצם אין בכלל זמן ומקום מתאימים לדבר כזה
היא ילדה. בת 8.
והמילים האלו הן מילים שמוכרות לי עד כאב
וזה כואב אלוהים זה כואב לי ככ ככ.
אפשר לשכוח את זה?
אופ. איך אפשר איך.
(אני צריכה חיבוק)
באתי עד אליך סדר לי את הראש
כן אה.
בדרך נזכרתי פתאום במילים שלו
והיא עלתה לי מול העיניים
ורציתי לבכות פתאום
ולחשוב על התמונה שהיא ככ התעקשה לשלוח לי
ועל זה שבעצם אני ממש אוהבת
ורק לחשוב על המילים שיצאו לה מהפה
גורם לי לדמעות בעיניים
והנה שוב אני כותבת והעיניים דומעות
אני רוצה לצרוח
למה בכלל הייתי צריכה לדעת את זה
למה אלוהים למה
זה הגיע ככ לא בזמן ולא במקום
ובעצם אין בכלל זמן ומקום מתאימים לדבר כזה
היא ילדה. בת 8.
והמילים האלו הן מילים שמוכרות לי עד כאב
וזה כואב אלוהים זה כואב לי ככ ככ.
אפשר לשכוח את זה?
אופ. איך אפשר איך.
(אני צריכה חיבוק)