פורום ריק ומוסתר (עמוד 35)

מה לא עובד טוב?
היום יש חלקי חילוף כימעט להכל

זה לא משתלם, כבר עדיף לקנות חדש...

על זה נאמר טוטלוס 

אממ אפשר גם להסב לאספנות אם את מעוניינת

אני מעדיפה להמשיך להאמין בניסים

איפשהו עמוק בלב

את מזכירה לי את איש הפח 

אבל לא קריטי

ושמעתי פודקאסט

על חרדה מול קהל וחרדה חברתית

ומתוך המסרים שם זה היה- לבחור איפה אני מניח את הקשב שלי. בקולות השליליים שהמוח זורק אלי או בעשייה עצמה. ברגע.

באלי לחיות ברגע.

ולהעיף את המחשבות עליהן ועוד יותר על עצמי, לאלף עזאזל

ידעתי שזה יבוא מתישהו

לעזאזל עם הדמעות האלו. 

תנסי לפצות את עצמך אולי באיזה יציאה טובה ומפנקת

נישמע שזה משהו שניגרם ביגללך וכרגע את עם יסורי מצפון על זה.

לי היה עוזר למצוא מקום שקט להתובדד קצת, חשבון נפש,  לדבר עם השם 
במקום אולי פתוח כמו ים או קצת טבע יכול לעזור להירגע
 

הלוואי שהיה לי את הכוח ועוד יותר את הזמן

ואם לא נדע לעצור מידי פעם לאגור כוחות 
זה יגמור אותנו

בכלל זה מחר וזה מטרגר אותי ואין לי כח לזה כל פעם מחדש.

מזל שהיום ים אה

היה טוב.

עכשיו לילה שלם לבכות את מחר

להסדיר נשימה

פו

להסדיר נשימה

לנשום לנשום לנשום אלוהים

זה לא כזה מפחיד

כותבת תגובה אולי יתאים לך ואולי לא:

נכון שהאמונה והנפש קשורות (מאמין- טוב לו)

אבל אם אתה שם את האמונה רגע בצד- הנפש שלך בריאה? נשמע שעברת משהו לא פשוט. כולנו עוברים דברים לא פשוטים בדור הזה.

ובסוף, על רוחניות צריך לחשוב מתוך דעה צלולה ואם אנחנו ממקום לא הכי מאוזן זה יכול ליצור לנו השקפה ואמונה קצת מעוותת, כי זה מה שאנחנו יכולים לראות באותו רגע. 

ולפעמים אנחנו מערבבים וחושבים שלעבוד את ה' יפתור לנו את כל הכאבים, אבל כשזו המטרה שבגללה ניגשים לעבודת ה' זה לא יפטור אותנו מטיפול בבסיס. בנפש. וגם אם זו לא המטרה שממנה ניגשים, אם לא נטפל בנפש זה יפריע לנו גם בתחום הזה של עבודת ה'.

אני מקווה שתצליח להגיע לשלמות פנימית ולעבור את הדרך בטוב. אל תתייאש. תעשה עם זה משהו... אם זה ללכת לטיפול (לא יודעת להמליץ מניסיון אבל להרבה זה ממש עוזר אז הייתי ממליצה לתת צ'אנס) ואם זה לחשוב עם עצמך מה נכון לך באמת אין לי פתרונות מעבר לזה... ה' שומע תתפילה בע"ה שיכוון אותך 

אח יקר, השם אוהב אותך ואני לא אומר את זה סתם זו האמת
ההודעה שלך החזירה אותי כמה שנים אחורה
אני בעצמי חוזר בתשובה וכמוך גם אני עברתי שנים לא פשוטות לא קלות מבחינה רוחנית
עליות ירידות התרסקויות,
והיום ב"ה אני במקום יותר טוב ברור שעדיין יש התמודדויות לא פוסקות אבל ב"ה יותר קל

שתדע שכמו שכתבת, הדבר שהכי החזיק אותי זה שכאב לי הריחוק מהקב"ה ושתמיד רציתי להיות כמה שיותר טוב והרצון הזה תמיד החזיק אותי ושמר עלי
היו תקופות הייתי בחוסר שליטה והיצר שלט בי כפשוטו ומצד שני...

והיו ימים לא קלים ביכלל, המלחמה הפנימית הזו הייתה מלחמה כל רגע כל רגע כל רגע קשה מנשוא

תמשיך לרצות תמשיך להתפלל על זה תמשיך להילחם על זה
תפילות זה הדבר הכי חזק בעולם!!! 

* הקב"ה רואה ויודע הכל, הוא רואה כמה אתה מתאמץ וכמה את לא חפץ בעברות, וכל זה שאתה נופל זה כי היצר מבלבל אותך

"קוה אל ה חק ואמץ, וקוה אל ה" לא להפסיק לרצות ולהתפלל

המון בהצלחה אח יקר
 

ממש ככה

כל הכבוד לך!!

אני יודע שההרגשה שבורא עולם רחוק אבל האמת שזה ממש לא נכון
 ובזמנים האלה הוא הכי קרוב ולא מורגש, וזה קשה כל כך!!!!!

ואני בזמנים האלה כשתבנוננתי טוב הצלחתי לראות איך הוא מאיר לי פנים גם בזמנים האלה


אשרייך תמיש כך, אל תוותר אל תיפול ברוחך 
"קוה אל ה חזק ואמץת וקוה אל ה"

יש לך יצר רע ענקייי
ביגלל שאתה ברמה כל כך גבוההה

ככל שיש יותר קדושה ככה היצר הרע יותר גדול וחזק זאת הנוסחה

נבכי נפשך מזכירים לי מישהו

אני תוהה...

זרוק ניחושים

ימים שבא ללכת לישון ולא לקום

מה עושים

אפילו אין דמעות רק כאב בטן וחנוק בלב

"Careful what you wish for"

מניסיון רע,

הוא נכון... 

מחילה, אני יודע שאת לא רוצה שאני אגיב לך,

אבל שתהיה זאת תגובה על שלושת השירשורים...

אני אערוך ואמחק אם תבקשי במסר.

(ואתה יכול להגיב. סומכת עליך שאתה רגיש מספיק. אם לא, אגיד בפרטי)

"תיזהרי במשאלות שלך" - בתרגום חופשי.

כלומר, מעבר לזה שבקלות הן יכולות להתממש, הן לפעמים יכולות להתגלות כדברים הכי לא נכונים לך.

(ותודה רבה לך על האמון הזה! ואם אחליט להגיב יותר, אין ספק שלא תמיד אהיה רגיש מספיק. אבל לא בכוונה...)

בלי "די" בעצם.

אוקיי

אז מאחל לך שלא תתחרטי על זה גם אחרי שימומש

יאללה חאלס תקבלי את החיים האלה שאלו יהיו הצרות שלך, למצוא מסגרת.. מקסימום תעבדי במה שיש.
גם לה לא חסר. בואי תנצלי את הרגע כדי להיות מי שאת רוצה להיות באמת. בחורה שלא שומרת אמירות כאלה. תסלחי תנערי את זה מעצמך. תודה רבה על השיעור שיהיה לך לילה טוב אני התעצבנתי אין לזה קשר אלייך שאלוקים יעשה לך רק טוב וברכה.

בסוף תגיעי וזה לא עוד הרבה זמן ללמעלה וישאלו אותך מה עשית שם. מה את יכולה להגיד בכלל? שהיית עסוקה בהגנה מפני הדברים שנוחתים עלייך? יאללה תפתחי עיניים חייב להיות פה משהו שאת יכולה לעשות, ה' נתן לך כלים מדויקים לסיטואציות האלו, אחרת הוא לא היה שם אותך בהן

אני קצת יותר רגועה.

וחברים העלו לי את המצברוח..

שלא מספיק טובה.

אז גרועה.

גם בלימודים וגם בעוד משהו.

אוקיי, טוב לשמוע.

תזכרי גם כשהמצב מזעזע שאחרי ההפסדים הניצחון הרבה יותר מתוק. *_-

זה ה-משפט שלי.

מנסה לזכור להאמין בזה ולהרגיש את זה...

וכן, תכלס היום טוב לי. אין מה להשוות בכלל לפעם... פשוט לפעמים קשה... ב"ה שרוב בפעמים זה קושי שבא מטוב

למה זה ברור כ"כ? 🙈🤔

(תודה על שאמרת. זה מחזק)

על כל פנים עכשיו אני קצת יותר בטוב.

מקווה לקחת את הכאב ולהשתמש בו בשביל לעלות למעלה... יש לי דרך...

וואו, תודה שאת אומרת תודה על זה. אני באמת לא אמרתי את זה כדי לחזק, אלא רק בגלל שזה המשפט שלך. אני בכלל לא שם לב לדברים כאלה מספיק, או בכלל. עכשיו אני קולט.

אני לא הבן אדם שמחדיר מוטיבציה לאנשים במילים כאלה. אני מדבר ישיר ואל השכל.

זה גורם לי לתהות...

חוצמזה, כולנו מונעים גם מאינטרסים.

גם לעזור לאחר בשביל ההרגשה הטובה בנפש זה אינטרס. ברור שכמעט לא עושים דברים מאינטרס נטו. אבל זה מעורב בהרבה מעשים. אל תלקה את עצמך על זה.

לא לא אל תדאגי לא מלקה את עצמי, רק מנסה לקחת מוסר השכל או ביקורת בונה.

ואמרתי לך מה ניסיתי לעשות פה, סתם להשתעשע עם המשפט שלך

חבל. מקווה שזה מה שטוב לך.

אני עזבתי פה בגלל שהפרעתי מדי, והלכתי לפרוק בפורומים אחרים. וקצת חוזרת עכשיו.

תעשה את השיקולים הנכונים.
 

בהצלחה🙏

לקראת נישואין וכו' - אנשים כל כך חסרי השכלה מינית כל כך חשובה, חינוך מיני, שלא באשמתם, זה יתוקן במהלך עשרות השנים הבאות גם במוסדות החינוך הדתי. אבל כואב לשמוע כל פעם מחדש את הפריקות שלהם בגלל זה. הם מוצאים את עצמם במצבים לא הגיוניים, ואי אפשר לעזור בתגובה אחת... אז פולטים אותי החוצה אם אני לא מרסן מאוד מאוד את הדברים שלי.

בצעירים מעל וכו' - אני לא מתעסק בפוליטיקה, כי זה חסר טעם לדעתי, אני עם דעות שונות אשאיר אותם לעצמי. אבל זה קצת אבסורד שכל צד פוליטי מזין את עצמו מעצמו, וככה רק מקצין. חבל. אז לא ליברליות, למי שכואבת המילה. איזון, מיתון, מרכז. ובהמון שירשורים אחרים, האמת שזה נגזרות של תסכולים שבמידה רבה קשורים ללנ"ו, ושוב חוזר חלילה לאותה בעיה.

בריק ומוסתר - הלוואי שאנשים ייקחו את עצמם לטיפול. זה לא מילה גסה ולא בושה, והתועלת כל כך גדולה. גם זה יתוקן וישתנה במהלך עשרות השנים הבאות. בינתיים, אנשים סובלים. ואני לא יכול לשתוק על הכאב שנראה לי כל כך לא הגיוני ולא רציונלי. אבל זה לא המקום שלי, אני לא יכולתי להבין את זה בעבר, גם אם היו מדברים איתי ככה. וכנראה שהם באותו מקום שלא יכול להבין. אז שוב אני חסר תועלת, או פוגע.

עדיף שאני אפרוש וזהו.

לא צריך לחנך אנשים, לא אתה את האחרים ולא אחרים אותך.

יש פה בהחלט מקום בשבילך. ונראה שהרבה דווקא שמחים שאתה פה.

עבר עריכה על ידי אדם לאדם בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ד 2:57

עריכה: כן ברור שלא אני אחנך אותם, לא לזה התכוונתי. גם אני לא מסוגל, מוכשר לזה, רוצה או מאמין שאני יכול.

לא באתי לתקן תעולם. האמת שלא כזה אכפת לי, מאף אחד. פשוט אין לי שפה משותפת עם רוב האנשים פה.

תכלס אני לפחות מודע לזה שאני פה רק כדי לדבר עם עצמי, דרך הדיבור לאחרים בסיטואציות רנדומליות. אבל הבנתי, שזו לא ממש הדרך או החברה הנכונה לזה

מה המחשבות שלך הוא שואל

ואני לא מבינה איך בכלל אפשר לענות על זה ?

את מרגישה שאת לא יכולה לוותר לעצמך בגלל שאת חכמה מדיי ויקרה מדיי בשביל לוותר. (גם אם את לא מנסחת את זה ככה במוחך, כי כמובן, חטא היוהרה).

את לא טועה במה שאת שווה, את טועה במסקנות שלך לגבי המשמעות של זה.

זה חבל שאת לא יכולה לעשות לעצמך קיצור דרך להריץ לסוף הטוב של הסצינה. כנראה שדברים מסויימים באמת נלמדים רק בדרך הקשה... לכן *אני* החלטתי לוותר, על התגובה המקורית שלי. בסוף, תלמדי שגם את יכולה, ולא רק, אלא אם את רוצה לשמור על שפיותך? את מוכרחת.

אני מרגישה שאני לא יכולה לוותר לעצמי?! הפוך... אני רק מוותרת לעצמי 

ומתנהגת בחוסר אחריות ואין לי את מי לשתף כי אני יודעת שאני האשמה הבלעדית בזה

אין בהתנהגות שלי הגיון

אבל אני לא מסוגלת לקחת את האחריות/ להאמין/ לרצות להיות במקום הזה

חוסר הבנה אחר. שונה אבל דומה.

אני מדבר ברובד העמוק יותר, תיכנסי אליו, את לגמרי יכולה כבר במקום שאת נמצאת בו. (סליחה שאני יוצא כל הזמן מתנשא, אני פשוט שונא להיות בלתי מובן, גורם לי להרגיש דפוק. למזלי יש אנשים שמבינים את השפה שלי, או למדו אותה. והם החיים שלי, כי אחרת הייתי משתגע. סוף פריקה).

הכוונה כזאת, את אומרת שאת כל כך מוותרת לעצמך, וגם אם זה נכון, יכול להיות מאוד, נשמע ממש מהתגובה הזאת, שבמקומות שאת הכי צריכה לעשות את זה, את מתעקשת שלא.

תשמעי את עצמך, מלאת ביקורת עצמית באותה נשימה, "מתנהגת בחוסר אחריות, אני האשמה הבלעדית". תוותרי לעצמך מהמחשבות הלא רציונליות האלה, *תשחררי אותן*.

אין לך את מי לשתף? בואי אני אגיד לך משהו, אני לגמרי מבין אותך, אני בן אדם שלא משתף באופן טבעי. אבל אם תמשיכי ככה, זה מה שיקרה, את תמשיכי לצבור ולצבור כאב וסבל, ותישברי. לגמרי. כי את בן אדם. תכירי בזה. לפעמים זה מכניס לפרופורציות. את מלאת ציפיות לא הגיוניות מעצמך, אז מה הפלא? די, את בסך הכל בן אדם. לא משנה מה עשית, את לא האשמה הבלעדית, ולא, ממש לא כל האחריות עלייך.

אז במקום לחכות שתבכי את הנשמה שלך כל בוקר, כל לילה, תאבדי לאט לאט צלם אנוש, ומתוך המצוקה הבלתי נסבלת הזאת תישברי לגמרי ו*אז* תוותרי לעצמך על העקרונות חסרי ההיגיון של לא לשתף ולזרוק את כל האחריות והאשמה על עצמך, את תשתפי כל חתול רחוב שייתקל בדרכך. (כן? מטאפורה, פשוט תפני לכל מי שאת יכולה, ובראשם אני מתאר לעצמי המשפחה והחברים). ואז? הם עוד יותר לא יבינו אותך. כי תהיי אחרי צבירה של מטען כל כך כבד, ושבירה והתמוטטטות.

תוותרי על האגו, על המחשבה שאת מלאך, על כל הסודות האפלים. ברצינות, זה לא שווה את זה, הם לא מעניינים אף אחד, וימשיכו לאהוב אותך גם אחרי הכל. ותקבלי את המחילה המיוחלת, תהיי שלימה עם עצמך.

אז למה לחכות? תוציאי קיטור. תשליכי מעצמך את האחיזה הכל כך צמודה שאת מחזיקה את עצמך, את חונקת את עצמך, נפשית, ופיזית.

תשתמשי באנשים, תנצלי אותם, כן, לגמרי, מגיע לך ויש לך את הזכות לעשות את זה. "להפיל עליהם" כמו שכתבת בתגובה הראשונה.

זה מה שניסיתי להגיד. זה הוויתור האחד האמיתי, העמוק יותר, שאת לא עושה. ואם משהו לא הגיוני, זה זה.

אבל אולי את לא יכולה להבין את כל זה במקומך, לכן לא פירטתי. כי אולי את לא מסוגלת להעלות על דעתך את מה שכתבתי. אבל תאמיני או לא, אלפי אנשים עוברים את זה, ועם כמה שאת מדהימה, את לא כל כך שונה. גם את בסוף קרוץ חומר. ואלוהים הוא הראשון שמבין את זה.

בחירה שלך...

תודה רבה..!

תשובה:

המשפט הכי חשוב בפריקה שלי הוא: "ואני מתה שמישהו שיכול לעזור לי ישים לב באמת"

כי אני יכולה לספר אבל לצאת עם הרגשה יותר גרועה כמו שקורה הרבה פעמים...

אנשים לא יודעים איך לעזור (הורים וחברות)

אנשים אומרים לי מה אני צריכה לעשות 

אם אני אגיד להם "לא מסוגלת" פה הם ישתתקו.

אף אחד לא יבין את הסיבה. שאני לא מסוגלת לעשות את זה נפשית. ואני בעצמי לא יודעת מה אני רוצה... אולי רק שמישהו ירגיע אותי ויגיד לי את האמירה "את לא חייבת" ויתכוון לזה... שיהיה בסדר גם אני לא אעשה שום דבר כי לא הכל עליי.. 

ואין מה לעשות במציאות זה לא ככה

נראה לי שהעצה שלך לבקש עזרה היא חשובה אבל אני לא מצליחה ליישם אותה כי גם לבקש עזרה זה עמדה של לקיחת אחריות ואני לא לוקחת

זה מפחיד אותי מדי

תראי, ברור שהאידיאל הוא שיתוף כדי לקבל עזרה ממישהו שיכול לעזור. ואולי, באמת, האנשים הקרובים אלייך לא מבינים ולא יכולים, שלא באשמתם, לעזור. אני לא שש להגיד את זה, אבל אני מכיר את זה מקרוב, יותר מדי מקרוב.

אם תרצי בכל זאת לשמוע מה אני למדתי עם הזמן, זה נכון, הם לא יכולים לעזור לך בהכל, אבל הם יכולים לעזור קצת. אפילו בדברים ממש קטנים וממש זוטרים, שאת זורקת על עצמך אגב ויחד עם כל השאר. ובהם יש בך את הכוח להקל על עצמך, ועוד דבר קטן ועוד דבר קטן, מצטרף להקלה מורגשת.

יש משפט שאומר מי שלא מנסה מפסיד 100% מהפעמים. או משהו כזה. קיצור, הרעיון, אל תחשבי מה הם יחשבו עלייך, תחשבי על עצמך, על טובתך.

והנה המחשה: את משתפת, אנשים אומרים לך מה את צריכה לעשות, - את לא צריכה להתעצבן להתסכל או בכלל לשמוע או לנסות לקבל את זה - את יכולה להגיד להם בבירור, תקשיב, אתה לא מבין את המצב שלי, את המצוקה, לכן אני לא מבקשת עצות, רק שתהיה שם ותקשיב לי, תנחם ותעודד בדברים הכי קטנים. את אומרת להם "לא מסוגלת" והם משתתקים? - זה לא אומר שאת צריכה להשתתק! את לא בעמדת נחיתות כי את זאת שפנית לעזרה, תשני את המיינדסט הזה, - תגידי להם, אני לא מסוגלת, אבל אני כן אשמח שתמשיכו לדבר איתי, ולהיות איתי, אני אסביר לכם איפה אני צריכה אתכם. ובאמת תלמדי לאט לאט איך להשתמש בהם ולהיעזר בהם בדרך שאת יכולה, ש*הם* יכולים לעזור לך. תשלטי בסיטואציה. אל תהיי חסרת אונים.

אם נמשיל בתור דוגמא מההודעה הפותחת. אבא שלך מבקש משהו, ואין לך כוח, אבל את מכריחה את עצמך לעשות את זה. אז לא! פה תוותרי לעצמך. תגידי לו "אבא, הייתי שמחה לעזור לך, אבל אני נמצאת במצב מורכב ואין לי כוח נפשי עכשיו לעשות את זה". זו דוגמא. תביני שיש לך את היכולת ויותר מזה את הזכות לעשות את זה. ואנשים אם היו מודעים לא היו מצפים ממך למה שאת מכריחה את עצמך לעשות. הוא יבין. ואם לא, תגרמי לו להבין.

תביני, את לא רעה בכך שאת עושה את זה, את אנוסה. ו"אנוס רחמנא פטריה" - אנוס הקב"ה פטר אותו ממחוייבות. אני לא מבלבל בשכל. חזרה בתשובה היא קודם כל טיפול במצב הנפשי שלך. וזה כולל הרבה פעמים גם "לחטוא" בדרך. זאת הדרך היחידה. וזה בסדר. מה את חושבת שהמשמעות שחזל אומרים שצריך לעשות "תשובה על התשובה"? אני מבטיח לך, בסוף תפטרי הכל, אבל בינתיים, אם את לא רוצה ליפול לתהום, את חייבת לשחרר.

תודה.

בעז"ה שאצליח.

יפה התשובה~

איזה לב הילדה הזו אמאלה

הלב שלי שמח

עייף, מאוד; אבל שמח

הימים יכולים להיות גלים עולים ויורדים אבל הגל בסוף יתנפץ אל החוף

תזכרי את זה

טוב?