פורום ריק ומוסתר (עמוד 373)

זה לא כיף בכלל כשזה רציני

וזה בכלל לא קשור ליום ראשון
אוף עם הכל
הכל גרוע ובא לי לצרוח ולבטל את הכל כי אין סיבה שלא

חוק מספר 2-אני שומרת לעצמי את הזכות להתעלם מהם.
חוק מספר 3-אין אחד כזה עדיין אבל אולי אני אמציא אותו בקרוב

חלאס לקנות לי דברים לא שימושים חלאס

והדרך שבה אני לומדת לחשוב לפני שאני מחליטה דברים
אוף עולם

כי זה לא עקרוני ולו זה כן עקרוני
איפה כל הבנות שאמרו לי "אז תטוסי עם בעלך בלה בלה" לא משנה שזה לא דומה ללטוס עם חברות(איתו ספציפית זה אולי כן דומה)

איזה קונספט גרוע זה להיות מבוגר

שלא עברתי מיליון וחצי דייטים ואני מתחתנת עם השני אפילו שבכלל לא רציתי את זה מלכתחילה
מתוקים

לא מומלץ. אבל אם אין ברירה..

חיים ומוות והרבה מעבר לזה מרחפים לך מעל הראש ואת תלכי לישון?

כל כך רע לישון?

My dreams
Wtf
Don't ask me, don't

It's painful
I wanna be free

לא אל תדברו איתי על אלוהים
האלוהים שלי מת לי, אוקיי?
זהו.

(הלחץ המטורף הזה,
הבדידות החונקת,
דיבורים דיבורים מדחיקים תכאב
בסוף אני לבד מול עצמי ואף אחד
מנסה להחזיק חזק בציפורניים
עומדת נגד כל העולם
נשברת
נופלת

למה אני קמה?)

(אני קמה
כי יש בעולם הזה אנשים שאוהבים אותי.
נכון? )

נו יופי
אתה פשוט,|מבליע מילים|
אפשר שדי?פשוט די!!
בבקשה.

מה.אתה.מתערב.
מה.




השיחות האלו גומרות עלי.

והסברתי לה יפה שכשאני חושבת שאני צריכה עזרה ויודעת מה בדיוק,אני משתדלת לבקש.היא הבינה,כי זאת היא.
למה הוא לא ככה.
אצלו הכל רוחני ושמייא כזה אבל בתכלס,הכל דיבורים שחורים שמושכים למטה,למטה ככ....לעפר.
למה זה ככה,משפיע
נו כן,קצת יודעים איך להסתדר עם זה.בעצם לא קצת,הרבה.
למדתי הרבה.
אבל ההתשה הזאת,כאילו שמים עלי רצועות שמושכות למטה ומדביקות אותי לעייפות הקשה הזאת
זאת לא עייפות רגילה.

אתמול הייתי חייבת את הצבעים ולקנות קנבס.
עשיתי טעות שהם לא נמצאים לידי.

וחשבתי בכלל לדבר איתו
אבל אין טעם,לפחות לא עכשיו.
וגם אם כן,אז לחשוב על מלא מלא מילים שימלאו את החלל בשיחה,שלא ישמע שאני במצוקה שכל כך משתלטת עלי,עוד לפני שהוא עונה לשיחה

.

(אם בלב עצוב אז תן לי יד)

~

העולם הזה בפנים

והסוף תמיד טוב
או שלא
אבל לפחות זה סוף הרע

(ואז,שוב,או שטוב,או שרע יותר...
אבל זה כבר עניין של ההוא שם למעלה)
סתם,לא רק שלו

כמה טוב שלפחות חיים באשליה שיש לנו שליטה ובחירה על החיים שלנו

יש סיפור אצל רב שלמה.

שיש ים גדול בשמיים. ים של דמעות. כל הדמעות של עם ישראל. ורבי יצחק מוורקא נשבע שהוא לא זז משם עד שה' יתברך יקיים את השבועה שלו 'ומחה ה דמעה מעל כל פנים'..

 

מומלץ

יודעת אותו דיי בעל פה

תודה על החשיבה נשומי.

כשאת תיראי
שהמלחמה תעבור
כמו האהבה

אז את תדעי
ששניהם אמת
כי צד שני
יש לכל מטבע של אמת
עם חותם מתהפך (עיין בבא קמא דף צ"ז)

חוץ מהקרקע
עד שמקיפים את העולם
בשמונים יום
או פחות מזה
או יותר מזה
ואז גם שם יש צד שני
(לפני זה הוא לא קיים,
כי אם הוא היה קיים,
אז איפה אתה היית?
לכל היותר במקום שהוא לפני ההקפה
ואם ככה,
גם ההקפה לא הייתה קיימת
אלא היא רק ישבה שם בצד השני
וחיכתה
אלא אם כן אתה מקיף בעצמך)

כי גם למספר שמונים יש שבעים פנים
חוץ מ10 בונוס
כי 10 זה עושר ועשירות
וחמש זה צידה כמו "וחימש את ארץ מצרים בשבע שני השבע",
שש זה כמו ששון, זה כמו שהמלבי"ם מסביר, ששון זה שמחה שנראית בחוץ, זה לא רק מה שרואים קודם,
שלוש זה רק מספר סמלי, זה אירגון,
עד חמש זה דרגות של התמלאות,
מחמש עד עשר זה דרגות של המליאות עצמה.
עשתי עשר = 11, רש"י מסביר, המנורה מקשה אחת, רש"י משתמש במילה "עשת"=חתיכה אחת, זה כמו חמש שהופך לשש, כך עשר הופך לעשתי עשר, וזה יותר מעושר או עשירות,
כמו שהקדוש ברוך הוא אחד באחדות אחת, הוא מעל כל העושר, זה עשתי עשר, כמו "עשתרות", זה לא רק שם של עבודה זרה, זה גם שם של ברכה שהקדוש ברוך הוא נותן לעם ישראל בדברים בעולם הזה.
תריסר, זה כבר כמו קיסר ופלג קיסר, זה כבר שהברכה של העשתרות הופכת לדבר של עצמו

ולכן הקדוש ברוך הוא
הוא מעל החותם של דברים בעולם הזה
כי הוא מצד האחד
ולא מצד של דבר שיש לו עוד צד

איפה אתה שתגיד לי שמותר,מותר להתפרק,
אני סך הכל ילדה קטנה שהעולם תמיד מאיים עליה אז היא בוחרת להתנתק.
אני קשה איתי.ומעייפת.
אין לי כוחות.
באלי ליפול חזק ושבסוף מישהו יחזיק אותי.
אני פשוט מפחדת.

אולי לישון
אני,כואב לי פשוט.
איה.