יש לי הרגשה שהיא היתה אצלה
קלאץ קשיאמשיח נאו בפומ!
תחושה של משהו אחרמשיח נאו בפומ!
שב ואל תעשהמשיח נאו בפומ!
אוףמשיח נאו בפומ!
זה קשה לי
ממש
אז בסוף כולן מסודרות חוץ ממני
ועוד דלת שנסגרת
מה
יהיה
הסוף
ממש
אז בסוף כולן מסודרות חוץ ממני
ועוד דלת שנסגרת
מה
יהיה
הסוף
,,משיח נאו בפומ!
הן תמיד משאירות אותי בלי מילים,
שתי אלה
שתי אלה
שימו לב אל הנשמהמשיח נאו בפומ!
הכל יכול להיותמשיח נאו בפומ!אחרונה
אולי הוא עוד יפתיע
..רק הפעם.
יום מותש עבר על כוחותנו
..דף תלוש
אז מה אם אין לי תמונה
מטומטמים.
אין לי כח ואני לא מצליחה להחליט מה אני מרגישה.
הכל מבולבל לי.
יש לי דחף לבכות ואני לא יכולה.
אוף.
מטומטמים.
אין לי כח ואני לא מצליחה להחליט מה אני מרגישה.
הכל מבולבל לי.
יש לי דחף לבכות ואני לא יכולה.
אוף.
..דף תלוש
זה קורה שוב ושוב
למה אני לא לומדת.
מה עושים איתי
שמישהו ייתן לי סטירה ויאפס אותי
ונמאס לי שהמצב נשאר כזה ואין לי אומץ לשנות
עשיתי מאמץ קטן וזה נשאר כמו שזה היה
אין לי שליטה על זה ואני משלה את עצמי שזה ישנה משהו
מטומטמת, כזו אני.
Fuck yourself
למה אני לא לומדת.
מה עושים איתי
שמישהו ייתן לי סטירה ויאפס אותי
ונמאס לי שהמצב נשאר כזה ואין לי אומץ לשנות
עשיתי מאמץ קטן וזה נשאר כמו שזה היה
אין לי שליטה על זה ואני משלה את עצמי שזה ישנה משהו
מטומטמת, כזו אני.
Fuck yourself
..דף תלושאחרונה
משהו זז היום, התקדם קצת
אבל מבחינה אחרת המצב חזר לקדמותו
השהייה הזאת מרגישה לי בזבוז, ומצד שני מה האופציה השניה, אין ברירה כל כך
והי את היה היום ממש ממש טוב איתך.
(צריך לעשות את זה יותר)
מחר צריך הרבה כוחות
קשה לי עם לקום בבוקר
מקווה שאצליח, ושאזכור את כל מה שצריך להיעשות
מה עושים עם כיפור זו שאלה נורא טובה
בגדול אין מה לעשות
יש רק אופציה אחת ואיתה צריך ללמוד איך מתמודדים
אני צריכה להתקשר אליה
למה תמיד אני נזכרת מאוחר מדי
באלי חיבוק
אבל מבחינה אחרת המצב חזר לקדמותו
השהייה הזאת מרגישה לי בזבוז, ומצד שני מה האופציה השניה, אין ברירה כל כך
והי את היה היום ממש ממש טוב איתך.
(צריך לעשות את זה יותר)
מחר צריך הרבה כוחות
קשה לי עם לקום בבוקר
מקווה שאצליח, ושאזכור את כל מה שצריך להיעשות
מה עושים עם כיפור זו שאלה נורא טובה
בגדול אין מה לעשות
יש רק אופציה אחת ואיתה צריך ללמוד איך מתמודדים
אני צריכה להתקשר אליה
למה תמיד אני נזכרת מאוחר מדי
באלי חיבוק
(לוחש)תורם דם
וכבר כמה חודשים
אתה קשה אלי כמו אבן
ההתחלה של הסוף
קורעת לי ת'בטן
וחודש מהיום
כבר נהיה כמו זרים
אני פה
אתה שם
סתם שני אנשים...
אתה היית רוקד איתי בסלון
רצינו הכל לחיות בשלום
כל מה שטוב יש בך
רק בך...
אתה קשה אלי כמו אבן
ההתחלה של הסוף
קורעת לי ת'בטן
וחודש מהיום
כבר נהיה כמו זרים
אני פה
אתה שם
סתם שני אנשים...
אתה היית רוקד איתי בסלון
רצינו הכל לחיות בשלום
כל מה שטוב יש בך
רק בך...
36משיח נאו בפומ!אחרונה
..רק הפעם.
אשכרה כל כמה דקות,פתאום כואב לה.
זה מחרפן.פשוט ככה.
וזה אשכרה קורה כשהצומי שלי מופנה למישהי אחרת,פתאום היא נעצרת,מתחילה להציג(?) ש,וואו,כואב בטירוף.עוצרים כמה דקות,כולם,מחכים שהיא תסיים וממשיכים ללכת.
אה,ופתאום כבר לא כואב לה.
אפשר לדלג כמה שרוצים.
ו,ממ,מגעיל אותי לדבר על זה.
אני לא צריכה לדעת את כל מה שעובר לך בראש ואת כל הסרטים החולניים שאת רואה בכזה טירוף.
ממש ממש לא.
ולהסביר מה זאת אהבה אמיתית ואיך עובד הריון ולמה זה מדהים להביא ילדים ואיך זה קורה בפועל.בע.
זה לא נעים לי לדבר על זה ככה,בפתוח.בבקשה,תכבדו.
ואם אני סוגרת את הנושא ואומרת שנדבר אחכ בפרטי,אין מצווה להמשיך לדבר על זה.
ולנשום.לנשום ולהכיל.הסבלנות שלי נמרחת כמו מסטיק שלא נגמר לעולם.
לעולם.
זה מחרפן.פשוט ככה.
וזה אשכרה קורה כשהצומי שלי מופנה למישהי אחרת,פתאום היא נעצרת,מתחילה להציג(?) ש,וואו,כואב בטירוף.עוצרים כמה דקות,כולם,מחכים שהיא תסיים וממשיכים ללכת.
אה,ופתאום כבר לא כואב לה.
אפשר לדלג כמה שרוצים.
ו,ממ,מגעיל אותי לדבר על זה.
אני לא צריכה לדעת את כל מה שעובר לך בראש ואת כל הסרטים החולניים שאת רואה בכזה טירוף.
ממש ממש לא.
ולהסביר מה זאת אהבה אמיתית ואיך עובד הריון ולמה זה מדהים להביא ילדים ואיך זה קורה בפועל.בע.
זה לא נעים לי לדבר על זה ככה,בפתוח.בבקשה,תכבדו.
ואם אני סוגרת את הנושא ואומרת שנדבר אחכ בפרטי,אין מצווה להמשיך לדבר על זה.
ולנשום.לנשום ולהכיל.הסבלנות שלי נמרחת כמו מסטיק שלא נגמר לעולם.
לעולם.
..רק הפעם.
(ויוצא שאני נשמעת קצרה.
אני לא קצרה.אני לא.
ואני באמת באמת יודעת שמאחורי כל מילה שאדם אומר לי,יש ערימות של רגשות,שליליים וחיוביים ובטוח שגם מלא טראומות.
ואני באמת רגישה ומכילה ומחייכת המון ועוצרת כשצריך אבל הכל בדרך של אהבה.
פשוט,
)
אני לא קצרה.אני לא.
ואני באמת באמת יודעת שמאחורי כל מילה שאדם אומר לי,יש ערימות של רגשות,שליליים וחיוביים ובטוח שגם מלא טראומות.
ואני באמת רגישה ומכילה ומחייכת המון ועוצרת כשצריך אבל הכל בדרך של אהבה.
פשוט,
)
..רק הפעם.אחרונה
ולא באלי לעשות היום כלום
החדר הפוך
למי יש כוחות בכלל לקום ולסדר
אופ,זה עושה לי בלאגן בנפש
החדר הפוך
למי יש כוחות בכלל לקום ולסדר
אופ,זה עושה לי בלאגן בנפש
זוכר שהבאת לי יין ועגיליםרצה לאש
איך צחקנו דיברנו כמו שיכורים
בבקשה אל תצא לי מהחייםרצה לאש
נשמע כואבימ''ל
קשר זמני עם אנשים מקסימים הוא מתכון מושלם לשברון לב.
בהחלטרצה לאש
(.רצה לאש
אני רוצה
עבר שבוע וזה חסר לי מאוד)
עבר שבוע וזה חסר לי מאוד)
..רצה לאש
זה, היה מדהים הרבה יותר משחשבתי שיכול להיות
האמת לא אכפת לי כבר איפה טעינורצה לאש
תחזור לגלם את כל מה שהיינו
ראינו הכל. היינו כמעט הכל
ראינו הכל. היינו כמעט הכל
איך אתה לא שואל למה אנלא מתקשרתרצה לאש
למה אני ככה עוקצניתרצה לאשאחרונה
כוסעמקאור חדש.
איזה עולם מחורבן
..רק הפעם.
ככ הגיוני שאני ארצה לשכוח אותה ואפילו לא להתעניין.
זה דבר טראומתי בשבילי.
זה דבר טראומתי בשבילי.
..רק הפעם.
כמה אפשר לעבור בשבת אחת.כ מ ה .
וזה פשוט מתיש.קשה כל כך.
איך כל יום מסתיים בדמעות,בנשימות עמוקות,ברצון של לא יודעת מה.
כל הזמן להתחנן,כל הזמן לסמוך ופשוט לקבל כאפה מצלצלת לפנים פעם אחר פעם.
ועוד רגע היא גם תבוא וצריך לחבק ולשאול ולהתעניין ול,.
אין לי כוחות.
ואיכ,חברות זה דבר פשוט מטומטם.הכי מטומטם שיש.
כמה כואב זה שבסופו של דבר,אדם לא מצליח להסתדר לגמרי לבד בחיים האלו והוא חייב חברים.איכס.
וזה זיעזע אותי היום ברמות כל כך נוראיות.
כל היום הזה בכיתי.
היא לא הבינה איך זה הצליח לזעזע אותי,"מה,עברו לידך כל כך הרבה מקרים,למה מיזה את כל כך מזדעזעת?!"
איך אפשר להסביר את זה.איך.
פשוט הרגשתי שהלב שלי נופל ובאלי רק לצרוח לשמיים הכי חזק שיש ולדפוק את הראש בקיר ולנעול את עצמי,לא לתת לעולם הרע הזה להיכנס אלי.
ופשוט יצאתי,בכיתי חזק,בהתשה,כמו אמא שפשוט הכל נשבר לה בידיים.
זה לא הוגן שזאת שבת שובה.
וזה לא הוגן היצר הרע הזה,זה כואב.כואב פיזית בלב כל מה שהדור הזה עובר.כואב שגם אני ככה.איהההה.
והמחשבה הזאת שבשבת אסור להיות עצובים.
אני לא עצובה,בסדר?!אני מותשת.ועייפה.וכואבת.
וכמה אפשר לחייך,כמה.
באלי להעיף כאפות לכל הכיוונים,להרביץ לאוויר הזה,לנסות להבין את העולם הזה ואיך הוא נהיה רע מרגע לרגע.
איכס.
ולעזאזל
למה אני לא יודעת מיזה
למה היא מפסיקה פתאום לנשום מולי ואין לי מושג מה עושים.
איפה האחריות לעדכן אותי שגם כאלו דברים אני אמורה לחוות.
א י פ ה.
יופי שהיא יכלה למות ומזל שאכשהו ידעתי להתנהל.יופי.מפגרים.
למה אני לא מעודכנת בזה.למה גם היא לא.
למה אני צריכה לקבל את זה בבום כזה גדול ולרוץ באטרף בחושך כדי להציל אותה.
ל מ ה .
יותר מידי דברים.
ואני כל כך אוהבת אותן אבל כל כך קשה לי.הכי קשה שיש.
וכל הימים האחרונים,שואלים אותי אם אני יוצאת ולמה אני לא מספרת.
תאחלו לי שזה יקרה מתישהו בכלל
ומתיש לי.
אני כל כך ילדה גדולה אבל כל כך ילדה קטנה.
לא באלי להתמודד עם העולם הזה לבד.לא באלי.
לא אחריות שלי סמים.לא אחריות שלי אונס.
כאילו,זה גם אחריות שלי,אבל לא הכל עלי.
ויופי שמחר אני כמעט לבד מתמודדת עם הכל.
אני חייבת,פף,
לא יודעת.
באלי לבכות.
(וחיבוק של אמא.)
וזה פשוט מתיש.קשה כל כך.
איך כל יום מסתיים בדמעות,בנשימות עמוקות,ברצון של לא יודעת מה.
כל הזמן להתחנן,כל הזמן לסמוך ופשוט לקבל כאפה מצלצלת לפנים פעם אחר פעם.
ועוד רגע היא גם תבוא וצריך לחבק ולשאול ולהתעניין ול,.
אין לי כוחות.
ואיכ,חברות זה דבר פשוט מטומטם.הכי מטומטם שיש.
כמה כואב זה שבסופו של דבר,אדם לא מצליח להסתדר לגמרי לבד בחיים האלו והוא חייב חברים.איכס.
וזה זיעזע אותי היום ברמות כל כך נוראיות.
כל היום הזה בכיתי.
היא לא הבינה איך זה הצליח לזעזע אותי,"מה,עברו לידך כל כך הרבה מקרים,למה מיזה את כל כך מזדעזעת?!"
איך אפשר להסביר את זה.איך.
פשוט הרגשתי שהלב שלי נופל ובאלי רק לצרוח לשמיים הכי חזק שיש ולדפוק את הראש בקיר ולנעול את עצמי,לא לתת לעולם הרע הזה להיכנס אלי.
ופשוט יצאתי,בכיתי חזק,בהתשה,כמו אמא שפשוט הכל נשבר לה בידיים.
זה לא הוגן שזאת שבת שובה.
וזה לא הוגן היצר הרע הזה,זה כואב.כואב פיזית בלב כל מה שהדור הזה עובר.כואב שגם אני ככה.איהההה.
והמחשבה הזאת שבשבת אסור להיות עצובים.
אני לא עצובה,בסדר?!אני מותשת.ועייפה.וכואבת.
וכמה אפשר לחייך,כמה.
באלי להעיף כאפות לכל הכיוונים,להרביץ לאוויר הזה,לנסות להבין את העולם הזה ואיך הוא נהיה רע מרגע לרגע.
איכס.
ולעזאזל
למה אני לא יודעת מיזה
למה היא מפסיקה פתאום לנשום מולי ואין לי מושג מה עושים.
איפה האחריות לעדכן אותי שגם כאלו דברים אני אמורה לחוות.
א י פ ה.
יופי שהיא יכלה למות ומזל שאכשהו ידעתי להתנהל.יופי.מפגרים.
למה אני לא מעודכנת בזה.למה גם היא לא.
למה אני צריכה לקבל את זה בבום כזה גדול ולרוץ באטרף בחושך כדי להציל אותה.
ל מ ה .
יותר מידי דברים.
ואני כל כך אוהבת אותן אבל כל כך קשה לי.הכי קשה שיש.
וכל הימים האחרונים,שואלים אותי אם אני יוצאת ולמה אני לא מספרת.
תאחלו לי שזה יקרה מתישהו בכלל
ומתיש לי.
אני כל כך ילדה גדולה אבל כל כך ילדה קטנה.
לא באלי להתמודד עם העולם הזה לבד.לא באלי.
לא אחריות שלי סמים.לא אחריות שלי אונס.
כאילו,זה גם אחריות שלי,אבל לא הכל עלי.
ויופי שמחר אני כמעט לבד מתמודדת עם הכל.
אני חייבת,פף,
לא יודעת.
באלי לבכות.
(וחיבוק של אמא.)
..דף תלושאחרונה
(אני פה
חיבוק.)
חיבוק.)
..רק הפעם.
אין איך להסביר את זה
כי כאילו,לכאורה אין לי על מה לכעוס אבל בתכלס,יש הרבה....
כי זה פשוט מטלטל.
אבל למה אף אחד לא אוהב אותיתאנה~
למה זה או שאני יאהב או שאני אאהב, למה אי אפשר שיהיה מישהו שאני ארצה והוא ירצה אותי
..דף תלוש
המחשבה על כיפור מהניסה אותי ללחץ מטורף. ובכלל להיות בבית ויש אווירה שמכניסה אותי לחרדות.
אני רוצה מקום אחר להיות בו, ואין כזה. ויש לי מחשבה מטורפת בראש, שאפילו להיות באשפוז עדיף על להיות בכיפור בבית. וכן אני משוגעת על כל השכל שאני חושבת על זה בכלל. אבל אני לא במצב שמצריך אשפוז ואין שום סיבה שאני אכניס את עצמי לאשפוז כשלא צריך וסתם יש לי "רק" התקפי חרדה ודיכאון. זה לא רק אבל לא צריך אשפוז.
ואין לי עם מי לדבר על זה, כי אם אני אשאל את אבא אני אהיה חייבת לעשות את מה שהיא קובע לי, ואם זה לא יהיה משהו אפשרי? מה אני אעשה אמאלה די. אין לי כח. אין.
אני רוצה מקום אחר להיות בו אופפפ.
זה כל כך מטומטם באמת. אפילו חילונים צמים בכיפור. אבל לי לא כדאי וגם אומרים שאסור. אבל בכל מקרה יסתכלו עליי מוזר ואיכ.
כמה צרות אני עושה למשפחה שלי, יאו.
כמה עדיף להם שאני אתרחק. שאני אחיה במקום אחר, ואבוא רק לביקורים. לא להישאר פה סופי שבוע שלמים ולסבול את השבתות הדתיות. אבל אפשרות כזאת לא תהיה ברת ביצוע לא עכשיו ולא בקרוב. אוף.
אפילו בצום גדליה הסתכלו עליי מוזר שאכלתי ונעצו מבטים. אני לא יודעת עד כמה הם באמת מבינים, אחים שלי, אבל הם נעצו מבטים וחשבו בטח שאני לא יודעת מה.
ההפרעת אכילה מסבכת לי את כל החיים. הדיכאון והחרדות אפילו יותר. ההתדתלשות עוד יותר. לחיות בבית של ההורים גם כפול מיליון.
למה אין לי חיים אחרים. אני חייבת כבר לצאת מהבית הזה, לצאת לעולם. להתחיל חיים חדשים. אבל זה לא יקרה. לא בקרוב.
חוץ מזה שאני רוצה להשאיר המון דברים מאחוריי, יש גם אנשים שאני לא רוצה לאבד, לעולם. ואין לי מושג איך אפשר לשלב, אם בכלל אפשר.
Help me please
אני רוצה מקום אחר להיות בו, ואין כזה. ויש לי מחשבה מטורפת בראש, שאפילו להיות באשפוז עדיף על להיות בכיפור בבית. וכן אני משוגעת על כל השכל שאני חושבת על זה בכלל. אבל אני לא במצב שמצריך אשפוז ואין שום סיבה שאני אכניס את עצמי לאשפוז כשלא צריך וסתם יש לי "רק" התקפי חרדה ודיכאון. זה לא רק אבל לא צריך אשפוז.
ואין לי עם מי לדבר על זה, כי אם אני אשאל את אבא אני אהיה חייבת לעשות את מה שהיא קובע לי, ואם זה לא יהיה משהו אפשרי? מה אני אעשה אמאלה די. אין לי כח. אין.
אני רוצה מקום אחר להיות בו אופפפ.
זה כל כך מטומטם באמת. אפילו חילונים צמים בכיפור. אבל לי לא כדאי וגם אומרים שאסור. אבל בכל מקרה יסתכלו עליי מוזר ואיכ.
כמה צרות אני עושה למשפחה שלי, יאו.
כמה עדיף להם שאני אתרחק. שאני אחיה במקום אחר, ואבוא רק לביקורים. לא להישאר פה סופי שבוע שלמים ולסבול את השבתות הדתיות. אבל אפשרות כזאת לא תהיה ברת ביצוע לא עכשיו ולא בקרוב. אוף.
אפילו בצום גדליה הסתכלו עליי מוזר שאכלתי ונעצו מבטים. אני לא יודעת עד כמה הם באמת מבינים, אחים שלי, אבל הם נעצו מבטים וחשבו בטח שאני לא יודעת מה.
ההפרעת אכילה מסבכת לי את כל החיים. הדיכאון והחרדות אפילו יותר. ההתדתלשות עוד יותר. לחיות בבית של ההורים גם כפול מיליון.
למה אין לי חיים אחרים. אני חייבת כבר לצאת מהבית הזה, לצאת לעולם. להתחיל חיים חדשים. אבל זה לא יקרה. לא בקרוב.
חוץ מזה שאני רוצה להשאיר המון דברים מאחוריי, יש גם אנשים שאני לא רוצה לאבד, לעולם. ואין לי מושג איך אפשר לשלב, אם בכלל אפשר.
Help me please
..דף תלושאחרונה
אני כל כך צריכה כבר לדבר על זה
די כבר עם השתיקה הזו
אבל אין לי אומץ לדבר על זה
עם אף אחד
ואני חייבת לדבר את זה, זה אוכל אותי מבפנים כבר יותר מדי זמן
אולי בשני יהיה
הלוואי
אופ
אני כל כך מפחדת להגיד את זה בקול
ועוד יותר מפחדת מהתגובה שתבוא,
כבר קיבלתי יותר מדי תגובות קשות
ועל דברים הרבה יותר קטנים
אני רוצה את אודליה
התגובה שלה הייתה הכי נורמלית
היחידה הנורמלית
פליז שהכל יעבור בשלום
אם וכשאני אחליט לשחרר את זה
To take this of my shoulders
Cry and hug, just love
די כבר עם השתיקה הזו
אבל אין לי אומץ לדבר על זה
עם אף אחד
ואני חייבת לדבר את זה, זה אוכל אותי מבפנים כבר יותר מדי זמן
אולי בשני יהיה
הלוואי
אופ
אני כל כך מפחדת להגיד את זה בקול
ועוד יותר מפחדת מהתגובה שתבוא,
כבר קיבלתי יותר מדי תגובות קשות
ועל דברים הרבה יותר קטנים
אני רוצה את אודליה
התגובה שלה הייתה הכי נורמלית
היחידה הנורמלית
פליז שהכל יעבור בשלום
אם וכשאני אחליט לשחרר את זה
To take this of my shoulders
Cry and hug, just love
(הייתי צריך את זה.)תורם דם
דווקא בהעלם הכל גלוי...
תגידו לי מאיפה הוא בא
סוף סוף אדע לאן אני הולך
אימא אומרת, כשמחפשים טוב
בסוף תמיד מוצאים
היא אומרת שהוא אף פעם לא רחוק
שהוא נוסע לעבוד
אימא אומרת: "עבודה זה טוב"
יותר טוב מחברה רעה, לא?!
איפה אבא שלך?
תגיד לי איפה אבא שלך?
גם מבלי שאסביר
הוא יודע מה לא בסדר
לעזאזל אבא...
איפה אתה מתחבא?
כבר שברתי את הראש אולי אלף פעם
איפה אתה אבא, איפה?
איפה אתה אבא, איפה?
איפה אתה אבא, איפה?
איפה, איפה, איפה אתה אבא?
איפה אתה אבא, איפה?
איפה אתה אבא, איפה?
איפה אתה אבא, איפה?
איפה, איפה, איפה אתה אבא?
בין אם נאמין או לאו
יום אחד כבר לא נאמין
יום אחד כולנו נהיה אבא
ויום אחד גם אנחנו נעלם
האם ישנאו אותנו?
האם יעריצו אותנו?
יזכרו אותנו כאלים או שדים?
תגידו לי מי נותן ילדים לאבות חסרי אחריות?
כל העולם יודע
איך להיות ילדים
אבל אף אחד לא יודע
איך להיות אבא
כן אבא-יודע-כל, ממש
"זה בא לבד"
נולדים עם זה?
מוצצים את זה מהאצבע?
כבר אלף פעמים שחיפשתי
איפה זה מתחבא
ולא מצאתי...
איפה אתה אבא, איפה?
איפה אתה אבא, איפה?
איפה אתה אבא, איפה?
איפה, איפה, איפה אתה אבא?
איפה אתה אבא, איפה?
איפה אתה אבא, איפה?
איפה אתה אבא, איפה?
איפה, איפה, איפה אתה אבא?
תגידו לי מאיפה הוא בא
סוף סוף אדע לאן אני הולך
אימא אומרת, כשמחפשים טוב
בסוף תמיד מוצאים
היא אומרת שהוא אף פעם לא רחוק
שהוא נוסע לעבוד
אימא אומרת: "עבודה זה טוב"
יותר טוב מחברה רעה, לא?!
איפה אבא שלך?
תגיד לי איפה אבא שלך?
גם מבלי שאסביר
הוא יודע מה לא בסדר
לעזאזל אבא...
איפה אתה מתחבא?
כבר שברתי את הראש אולי אלף פעם
איפה אתה אבא, איפה?
איפה אתה אבא, איפה?
איפה אתה אבא, איפה?
איפה, איפה, איפה אתה אבא?
איפה אתה אבא, איפה?
איפה אתה אבא, איפה?
איפה אתה אבא, איפה?
איפה, איפה, איפה אתה אבא?
בין אם נאמין או לאו
יום אחד כבר לא נאמין
יום אחד כולנו נהיה אבא
ויום אחד גם אנחנו נעלם
האם ישנאו אותנו?
האם יעריצו אותנו?
יזכרו אותנו כאלים או שדים?
תגידו לי מי נותן ילדים לאבות חסרי אחריות?
כל העולם יודע
איך להיות ילדים
אבל אף אחד לא יודע
איך להיות אבא
כן אבא-יודע-כל, ממש
"זה בא לבד"
נולדים עם זה?
מוצצים את זה מהאצבע?
כבר אלף פעמים שחיפשתי
איפה זה מתחבא
ולא מצאתי...
איפה אתה אבא, איפה?
איפה אתה אבא, איפה?
איפה אתה אבא, איפה?
איפה, איפה, איפה אתה אבא?
איפה אתה אבא, איפה?
איפה אתה אבא, איפה?
איפה אתה אבא, איפה?
איפה, איפה, איפה אתה אבא?
..דף תלוש
יש איזו מחשבה שמנקרת לי תמוח
היא חומקת ממני כל פעם שאני מנסה לתפוס בה משהו
מתישהו היא תתפוצץ שם, זה בטוח
בינתיים אני מנסה לעבור עוד יום ועוד אחד
התקופה הזאת מטורפת, והיא קשה לי
הלב דורש עוד ועוד תשומת לב
והגוף גם הוא
והחיבור ביניהם חזק מתמיד ושביר במיוחד
דימוי גוף שלילי-חיובי זה אף פעם לא אחד מהם זה תמיד איפשהו באמצע בין לבין
לפחות זה לא שלילי בקיצוניות, זה גם משהו
האינסטגרם מראה לי דמיונות בתמונות
אני יודעת שזה הכל פילטרים אבל באלי גם
זה עולם מדומיין אבל באלי לברוח אליו במקום לחיות תמציאות
לפעמים
והפרדוקס רק גדל וגדל ואני נקרעת
חיה בכמה עולמות במקביל, ואיפה החיות ואיפה אני
שקרים אני אוכלת כל הזמן משקרת לעצמי בעיקר
תקועה בבית ולא עושה כלום עם עצמי
מחכה שינהלו לי תחיים במקום לנהל אותם בעצמי, טיפשה
נמאס שלא עובד לי כלום
נמאס שהכח שלי לאט לאט נגמר
רוצה לצרוח ולהתאבד על החיים
במקום לסיים אותם
אבל כמה זה קשה וכמעט בלתי אפשרי
כמה אומץ צריך בשביל לחיות
היא חומקת ממני כל פעם שאני מנסה לתפוס בה משהו
מתישהו היא תתפוצץ שם, זה בטוח
בינתיים אני מנסה לעבור עוד יום ועוד אחד
התקופה הזאת מטורפת, והיא קשה לי
הלב דורש עוד ועוד תשומת לב
והגוף גם הוא
והחיבור ביניהם חזק מתמיד ושביר במיוחד
דימוי גוף שלילי-חיובי זה אף פעם לא אחד מהם זה תמיד איפשהו באמצע בין לבין
לפחות זה לא שלילי בקיצוניות, זה גם משהו
האינסטגרם מראה לי דמיונות בתמונות
אני יודעת שזה הכל פילטרים אבל באלי גם
זה עולם מדומיין אבל באלי לברוח אליו במקום לחיות תמציאות
לפעמים
והפרדוקס רק גדל וגדל ואני נקרעת
חיה בכמה עולמות במקביל, ואיפה החיות ואיפה אני
שקרים אני אוכלת כל הזמן משקרת לעצמי בעיקר
תקועה בבית ולא עושה כלום עם עצמי
מחכה שינהלו לי תחיים במקום לנהל אותם בעצמי, טיפשה
נמאס שלא עובד לי כלום
נמאס שהכח שלי לאט לאט נגמר
רוצה לצרוח ולהתאבד על החיים
במקום לסיים אותם
אבל כמה זה קשה וכמעט בלתי אפשרי
כמה אומץ צריך בשביל לחיות
..דף תלושאחרונה
מישהו פעם
עזב אותי ככה
וכמה
כמה הייתי נותנת בשביל אהבה
וכמה שאני יודעת שזה לא אפשרי
כרגע לפחות
כמה אני צריכה אותה
וכמה חיי הם לא שלמים אף פעם בלעדיה
למרות שבכל מקרה הם כנראה לא יהיו שלמים, לעולם
יש בי משהו שזועק
ובסוף הרי
שום דבר לא יהיה
כמו אהבה עצמית,
Love yourself
So hard
So complicated
שנזכה, כמו שאומרים
(פחח נמאס לי ממילים דוסיות שנדבקו בי)
עזב אותי ככה
וכמה
כמה הייתי נותנת בשביל אהבה
וכמה שאני יודעת שזה לא אפשרי
כרגע לפחות
כמה אני צריכה אותה
וכמה חיי הם לא שלמים אף פעם בלעדיה
למרות שבכל מקרה הם כנראה לא יהיו שלמים, לעולם
יש בי משהו שזועק
ובסוף הרי
שום דבר לא יהיה
כמו אהבה עצמית,
Love yourself
So hard
So complicated
שנזכה, כמו שאומרים
(פחח נמאס לי ממילים דוסיות שנדבקו בי)
....הרמוניה
כנות זה לא דבר מובן מאליו.
אני רוצה להיות כנה עם עצמי אבל אני לא רוצה לתבוע מעצמי יותר מדי. אני לא רוצה לחשוב הרבה. אבל לנסות לפחות לראות את המציאות בצורה ישרה ולא אחרי כיווצ'וצ'ים שלי מביא הקלה.
אז... אולי מרוב שחשבתי יותר מדי, נתתי אפשרות להתחרט. אני לא מתכוונת להכיל עכשיו את האופציה השניה. אני אמורה להיות כאן וזהו, זה מוחלט. השאלה מה אני יכולה לעשות עכשיו כדי שהמצב יהיה יותר טוב, להרים את עצמי. אז לא הגיוני שלא יהיה לי מה לעשות חוץ מלסבול בשקט... וכדאי שזה יהיה משהו מעסיק. אולי אסדר את הספריה? או המגירה של הבגדים? הלואי שהייתי מצליחה להתרכז כדי לשבת וללמד את עצמי לנגן. יש קצת דברים לעשות שדורשים עמידה על הרגליים וזה לא בא בחשבון במצב הנוכחי. אולי בכל זאת שווה להתאמץ? אולי. יאללה.
ה' למה עשית את זה?! דיברתי על להיות כנה עם עצמי?
אז די! כל כך די. די עם התחושה המתקרבנת הזאת שאם לא היה קורה לי ככה הייתי בסדר עכשיו. אוף... אני מנסה להיפטר מכל זה כבר הרבה זמן אבל איכשהו תמיד זה חוזר לאותה נקודה. אני צריכה להפסיק להאשים ולהתחיל לקבל באהבה. את המצב, את המציאות שה' נותן לי, את העולם. לחיות בהווה ולהיות מוכנה. זה לא קשה זה רק עניין של רצון החלטה ושמחה.
ואני צריכה לראות בי קצת יותר מההערכה הנמוכה שאני נותנת לי עכשיו... להסתכל על עצמי מבפנים באמת, על הנשמה ולהבין שאף אחד לא יכול להדביק עליי תדמית של שום דבר.
אני רוצה להיות כנה עם עצמי אבל אני לא רוצה לתבוע מעצמי יותר מדי. אני לא רוצה לחשוב הרבה. אבל לנסות לפחות לראות את המציאות בצורה ישרה ולא אחרי כיווצ'וצ'ים שלי מביא הקלה.
אז... אולי מרוב שחשבתי יותר מדי, נתתי אפשרות להתחרט. אני לא מתכוונת להכיל עכשיו את האופציה השניה. אני אמורה להיות כאן וזהו, זה מוחלט. השאלה מה אני יכולה לעשות עכשיו כדי שהמצב יהיה יותר טוב, להרים את עצמי. אז לא הגיוני שלא יהיה לי מה לעשות חוץ מלסבול בשקט... וכדאי שזה יהיה משהו מעסיק. אולי אסדר את הספריה? או המגירה של הבגדים? הלואי שהייתי מצליחה להתרכז כדי לשבת וללמד את עצמי לנגן. יש קצת דברים לעשות שדורשים עמידה על הרגליים וזה לא בא בחשבון במצב הנוכחי. אולי בכל זאת שווה להתאמץ? אולי. יאללה.
ה' למה עשית את זה?! דיברתי על להיות כנה עם עצמי?
אז די! כל כך די. די עם התחושה המתקרבנת הזאת שאם לא היה קורה לי ככה הייתי בסדר עכשיו. אוף... אני מנסה להיפטר מכל זה כבר הרבה זמן אבל איכשהו תמיד זה חוזר לאותה נקודה. אני צריכה להפסיק להאשים ולהתחיל לקבל באהבה. את המצב, את המציאות שה' נותן לי, את העולם. לחיות בהווה ולהיות מוכנה. זה לא קשה זה רק עניין של רצון החלטה ושמחה.
ואני צריכה לראות בי קצת יותר מההערכה הנמוכה שאני נותנת לי עכשיו... להסתכל על עצמי מבפנים באמת, על הנשמה ולהבין שאף אחד לא יכול להדביק עליי תדמית של שום דבר.
כנות זו תכונה קשהארצ'יבלד
אנשים סובבים טוענים כלפיהם שהם פסימים.
אבל, חלק מהערכה של האדם מתייחס כלפי האם הוא עומד בציפיות שלו(במידה ויש לו) ואנשים כנים מרגישים לרוב שלא, ועל כן ממורמרים..
אבל, חלק מהערכה של האדם מתייחס כלפי האם הוא עומד בציפיות שלו(במידה ויש לו) ואנשים כנים מרגישים לרוב שלא, ועל כן ממורמרים..
אבל אני לא חושבת שכנות זו פסימיותהרמוניה
ואתה בעצם אומר שהמודעות העצמית גורמת לאדם לראות תמיד את מה שחסר אצלו?
נכון, זה גם מה שאני טוען. לא נראלי שהם פסימים.ארצ'יבלד
נראלי שזה משפיע מאוד
כנות זו מודעות נוקבת
כנות זו מודעות נוקבת
אבל המודעות זה דבר טובהרמוניה
למה יש אנשים שצריכים להתייסר כדי לגדול..?🙃
בסוף תמצאי את המקום(:ארצ'יבלד
אבל תלחמי. ולא לוותר, אז תראי שאת מתחברת לעצמך~
😇הרמוניהאחרונה
כיף לדבר עם מישהו בכנות🤝
(.)הרמוניה
אני סתם נשמעת פה לפעמים כאילו אני צדיקה אבל אני לא.
אני עוברת את אותם דברים שאנשים עוברים, גם לי יש משברים באמונה, גם אני עושה עבירות, גם אני חוטאת ומחטיאה ועושה דברים מזעזעים רק לאחרים קל להראות. אז לא, אני לא כזאת ובעז"ה אשתדל שבחיים לא אגיב למישהו בהתנשאות.
אני עוברת את אותם דברים שאנשים עוברים, גם לי יש משברים באמונה, גם אני עושה עבירות, גם אני חוטאת ומחטיאה ועושה דברים מזעזעים רק לאחרים קל להראות. אז לא, אני לא כזאת ובעז"ה אשתדל שבחיים לא אגיב למישהו בהתנשאות.
זה לא אומר שאת לא צדיקהekselion
צדיק זה לא מישהו מושלם שאף פעם לא נופל/ללא קשיים באמונה
חושב שזה משהו שחשוב לזכור
תודה(:הרמוניה
בהכללה גסהארצ'יבלד
יש סוג אנשים שמדבר צדיק. זה מכני אצלם.
שימי אותם בקבוצת דת שונה, והמכניקה שונה.
ויש אנשים שהלב חי, והשכל דולק. הם כמו האנשים בדחפים ותאוות והרבה מהרצונות.
אבל הם שונים, ויום אחד הם מוצאים את המקום שלהם או משתגעים;
שימי אותם בקבוצת דת שונה, והמכניקה שונה.
ויש אנשים שהלב חי, והשכל דולק. הם כמו האנשים בדחפים ותאוות והרבה מהרצונות.
אבל הם שונים, ויום אחד הם מוצאים את המקום שלהם או משתגעים;
יפה!הרמוניהאחרונה
שבעז"ה כולנו נמצא את המקום שלנו...
..רק הפעם.
העולם מתעלל ביחופשיה לנפשי
או באנשים שקרובים אליי
וזה מאוד מאוד לא יפה מצידו
וזה מאוד מאוד לא יפה מצידו
אי אפשר לתת לי גם דברים שלא ביקשתיחופשיה לנפשי
שהם גם עושים לי רע וגם יסורי מצפון על זה
לתשומת לבך הקדוש ברוך הוא
לתשומת לבך הקדוש ברוך הוא
הבעיה באנשים מותקים שלא פגשו אותי הרבה זמןחופשיה לנפשי
היא שהם לא יודעים כמה כל איזכור של החתונה מכניס אותי ללחץ ולהרבה חרטות
אני רוצה ניתוק מוחלט
אני רוצה ניתוק מוחלט
מקווה שזה בסדר שאני מגיבה...הרמוניה
מה נותן לך כוחות? אולי תמלאי את עצמך... ללכת לשיעור תורה, ללכת לים, לעשות משהו שיעשה לך טוב... אולי אפילו זמן לבד יכול להרגיע, אולי שירים, אולי תפילה
בהצלחה😘 🤗
בהצלחה😘 🤗
זה תמיד בסדר להגיב לי(אפילו פה)חופשיה לנפשי
לגבי מה שיכול לעזור-שום דבר שאפשר לעשות
קחו את זה ממני כברחופשיה לנפשי
אני בועטת בזה בלילות ולהזכר בקיום של זה מרגיז אותי