שרשור חדש
..רק הפעם.


כואב לי.

ומישהו שמע על האסון בפלורידה?מה קרה שם?
..רק הפעם.אחרונה
🤮מְסֻפְלָסת

מסכנה שלי.

 

שחייבת צומי כמו סמים.

 

שמנסה להשיג אותך בדרכים שרק מבזות אותה.

 

שרוצה שיעריכו אותה ככה, כמו שהיא.

 

ולא מעריכים אותה.

 

ולא שמים לב אליה.

 

והיא מנסה לעשות דברים שזה לא היא.

 

דברים מטומטמים שרק מורידים ממנה.

 

ואנשים סולדים ממנה.

 

והיא מפרפרת במים.

 

מסכנה שלי,

 

שלפעמים בא לי לצרוח עליה " יא צומיסטית מסריחה"

 

ואז אני נזכרת שגם אני הייתי שם.

 

וגם אני מתמכרת לפעמים.

....פצלשש/
ומה אם היה כלכך כיף
אז מה אם היתה התחברות.

אויש העייפות.
לפעמים אני שונאת תחינוך הזה. באמת שכ
ואני גם שונאת אנשים מזלזלים,זה מגעיל כל כך.עייפתי,מגיע זמן
...פצלשש/אחרונה
והילד החמוד הזה.
כזה חמוד.
ואולי,חשבתי אולי לקחת אומץ.
אבל בכל מקרה זה לא מתאים.
וגם לא באלי להיות כמוהם
,,אני זמנית כאן

אני לא שייכת לשם. 

רוצה הביתה.

תציל אותי. ה'.
איך שדברים כאלו מורכבים. 

איך שהלב הזה עוד פועם. איך איך.

 

לא רוצה שאף אחד

ינתח אותי

ויחליט עלי

ויחליט מי אני

ומה אני. 

 

אסור להתקרב אלי.

צריך לא לאהוב אותי.

צריך להתנהג אלי כאילו אני לא שווה.

צריך להראות לי שאני אוויר.

צריך להגיד לי שכל מה שכתבתי עכשיו מראה כמה אני בבעיה נפשית. ובלה בלה

 

אני צריכה לישון. לילות. וימים.

עייף לי. כבד לי. 

נפשית ופיזית. וביחד.

אין לי מקום בעולם הזה.

שאנשים יפסיקו לשפוט. יפסיקו.

 

 

 

 

 

,,אני זמנית כאן

קראתי ואין קול. רגלי טובעות בחול. בחשיכה אני פוסע. לרדת עוד אנ'לא יכול. ידי כבדות מעול. ושיעבוד פוצע.

וכשאני קורא. אני מחכה. שתענה, שתענה. קראתי בלי מילים. צעקתי בין הצלילים. בין הצללים.

שומע תפילות. עונה בעת צרות. האם צעקתי נשמעת. שומע תפילות. יודע נסתרות. הדממה הזו פוצעת.

וכשאני קורא. אני מחכה. שתענה, שתענה. קראתי בלי מילים. צעקתי בין הצלילים. בין הצללים.

עוד לילה קר. צעקתי נשמעת. אסוף אותי דממה מתעתעת. אסוף אותי. אסוף אותי. אסוף אותי. 

עוד לילה קר. צעקתי נשמעת. אסוף אותי. דממה מתעתעת. עוד לילה קר. צעקתי נשמעת. אסוף אותי.
שומע תפילות. עונה בעת צרות. צעקתי נשמעת. 
 

אודי דוידי 

,,אני זמנית כאן

כמה שנאה עצמית. כמה.

אני רק מחכה לרגע הזה שיוותרו עלי.

שונאת תמצב הזה שרוצים. שונאת שונאת. 

זה מזכיר לי אולפנה. וחמישית. 

ומורה מתלהבת. ולחץ מכל כיוון.

מכל כיוון.

ואת הבום בבחירה בעצמי. ואת הכאבים בכל מה שהם רצו ולא הייתי.  והלבד. והביחד. 

בעכס. זה כואב מדי. 

ואת הצפיות האלו. שכאילו אני צריכה להיות או לספק.

ואת ההשוואות אליה. והמועקות. והשברים על גבי שברים שהיו שם.

ואת זה שתמיד לא הייתי מספיק בשבילם. עם כל הכוונות הטובות שלהם.

אעאעאעא. כואבב לי. כואב לי. כואב לי. 

,,אני זמנית כאן

אני לא רוצה להיות במקומות שעושים לי רע. ואני אלופה בלהתנתק. 

אשכרה 'אני אהיה לי בית לעצמי'. יש עוד הרבה לכאוב על מה שהיה שם ביום ההוא. 

אני איתך. מבטיחה לטפל בשרירי הלב שנחלשו, שחייבים העצמה. האזור כואב מדי. מרגישה בהלוויה. 

צריכה כוח לקום. ולבחור בלהמשיך. להיות קשובה לעצמי, וכמה שיותר לעצמי, ביחד עם חיבור(מלא) אליך ה'. 

זה ככ חי בי. וכמה זה כואב להם המקום המחובר הזה. ואיך בהתחלה זה מתסיס אצלי כעס ורק ביישוב הדעת עולה לי רחמים. ורק בהמשך יעלה לי רחמים של אהבה. איי עבודת מידות. זה מבהיל. זה קשה. ואנוייכי. מה איינוכי. איי. בע. וכואב לי כואב לי. וזה חלק בלתי נפרד עכשיו מהתהליך. ולא בא לי על כלום. אני ככ מבולבלת. 

,,אני זמנית כאן

אני לא אפסיק לרצות

אני לא אפסיק לרצות

אני לא אכנע לרעיון הזה

שאי אפשר

ואי אפשר

ואי אפשר

זה עניין של הישרדות 

גם אם תגידי לי שדי כבר ונגמר

אין לי ברירה אלא לרצות את האפשר

 

רונה קינן. 

 

אני צריכה להחליט מה אני עושה עם שירים כאלו. 

זה ככ נוגע בי ומנגד, זה ככ רחוק ממני.

צריך להתפלל על זה ממש.

על כל התהיות האלה בתחום של השירים.

ונחת. נחת נחת.

ועוד דברים. 

 

 

 

,,אני זמנית כאןאחרונה
עבר עריכה על ידי אני זמנית כאן בתאריך י"ד בתמוז תשפ"א 20:15
 

היא שרה את השיר הזה ושומעים שכואב לה. שומעים. והסוף של השיר שורט שורט.

ומי שלא טוב לו עם מי שאני עכשיו שפשוט ילך ממני.

שקט.

..טעטע איתי(:

אמא אמרה לי היום שהיא רוצה למות.

בכיתי לה מול העיניים.

אח"כ היא שואלת אותי מה קרה ולמה אני בוכה

 

 

 

 

 

 

 

.

..טעטע איתי(:

ו,דיייייייייייייי דיייייייייייייייייייייי

זה לא מצחיק מה שהיא עוברת,סבבה?זה ככ לא מצחיק.

היא סובלת.היא פשוט סובלת.

ככה היום על הבוקר היא פשוט העירה אותי והתחילה להוציא ולהוציא את מה שעובר עליה.ודייייייייייייייייייי למה זה מגיע לה????למה מגיע לה לחיות ככה???????למה למה למה.לא מספיק?????????מה רוצים ממנה?באמת שלא מגיע לה.היא אישה טובה.היא רוצה להיות טובה.תמיד.אני מפחדת שהיא תחתוך את עצמה שוב.ואבא לא יודע ואני מפחדת לומר לו ואם צריך לומר.אני פשוט לא יודעת כלום ואני מפחדת ו,די.כי אני אישית הפסקתי עם העסק הזה ויותר רגוע אצלי לעומת פעם.ושוב זה קורה רק בדרך אחרת.אני מפחדת דייי אני מפחדת

..טעטע איתי(:

אני צריכה חיבוק.

קשה לי.

היירצה לאש
את ממש לא אמורה לשמוע את זה מאמא שלך. זה כל כך לא אמור לקרות ואני מצטערת ממש שזה קורה לך.
מקווה שיש לך מי לפנות אליו ולהעזר בעצמך

(ואם מותר לי, את לא אמורה לקחת אחריות על אמא שלך. תעבירי לאבא שלך, בשביל השקט שלך)
..טעטע איתי(:

אוף כע זה לא היה לי פשוט,וכבר לפני שהגעתי הביתה הרגשתי בפנים שיהיה גרוע.אבל גרוע אחר.פף.הרגשתי נכון.כי קיצור היא דברה איתי בפלאפון לפני..

באלי רק להתכסות וזהו.שלא אראה אף אחד.ולברוח מכאן.

 

(אבל אני מפחדת שלאבא יהיה כואב מידיייש לו יותר מידיי על הכתפיים.פף אנלא ידעת אם זה מצריך דיווח,כי היא פתאום מרגישה אחר יותר ואוף לאידעת.טוב נראה מה נעשה.הלוואי אפעל נכון)

..רצה לאש
(את לע אמורה לקחת גם אותח על הכתפיים שלך. ןאת לא אמורה לשקול האם זה מצריך דיווח.
זה ההורים שלך, הם אנשים בוגרים ואמורים לניות מסןגלים לדאוג לעצמם, ולך.
בבקשה אל תקחי על עצמך כל כך הרבה אחריות.
חיבוק)
..טעטע איתי(:

(פף

את באמת-באמת צודקת.

רק צריך להרגיש כוחות בשביל זה ולעשות..

כמעט אמרתי היום לאבא ובשניה האחרונה בלמתי את עצמי ושתקתי 

אוף שהסיוט הזה יגמר כבר)

חיבוק חם. ❤️רצה לאשאחרונה
זאת ההזדמנות שלימשיח נאו בפומ!
אבל נראה שאין פרטנרים
זה הרגיע, תאמתמשיח נאו בפומ!אחרונה
את תראיאילת השחר
כמו עוף חול אני נשרף...
אבל בוחר בכל יום להמשיך
לחיות.

כמו עוף
חול.
נשרף.
בוחר למשוך...
ולהזרים.

כנפיים
וקרקע.
ולהבה.
וזרימה...

אוויר
ואדמה.
ואש.
ומים...

ווואוווו!
עכשיו הכל מובן!



תתחדשי




..ילדה של אבא

 

עשית לי טוב בלב.

 

 

..אילת השחראחרונה
תודה יקרה, משמח לשמוע.
המוטו החדש שלי הואהרמוניה
עבר עריכה על ידי הרמוניה בתאריך י"ג בתמוז תשפ"א 20:15
מי שיש לו בשביל מה יוכל לשאת כל איך.
..עברי אנכי

לשאת "כל איך" זה לא הכי מדוייק נראלי

צריך לומר לשאת כל מה, נראלי

או לחפש משהו אחר עם המילה איך כדי שזה יישאר שנון

אתה יודע שזה לא המשפט שלי..?הרמוניה
זה של ויקטור פרנקל, תתווכח איתו...
מה? המשפט שהיה לבגרות?עברי אנכי

זה לא ציטוט

כן נראה לי זההרמוניה
אה בטח קצת שיניתי אותו...
ויקיפדיהעברי אנכי

אחד המשפטים המרכזיים בהגותו של פראנקל היה משפט של ניטשה: "מי שיש לו איזה למה שלמענו יחיה – יוכל לשאת כמעט כל איך". משפט זה קשור לגישה האקזיסטנציאליסטית: לפיה רק מי ...

הא... אני חושבת שהמשפט שלי יותר יפה וקליטהרמוניה
אולי גם תמציאי מחדש את עשרת הדיברות? עברי אנכי

-להבדיל-

😲 (יד על הלב)הרמוניה
חלילה!

חס על החסהעברי אנכיאחרונה


..עברי אנכי

האמינו בי. שוב.

וכמובן אכזבתי. שוב.

..עברי אנכי

האמת? ששוב.

..עברי אנכי

ונמאס לי להיות לבד. לבד.

מידי פעם אני חופר לכמה אנשים פה..

לא חושב שיש מישהו מבניהם שאוהב את זה..

אולי יש כאלה ששורדים עם זה.

 

אני מרגיש שלאף אחד לא אכפת ממני

למרות שאני יודע שזה לא נכון.

וביקור חולים זה דבר שמחייה. ממש.

לוקח 1 מ60 מהדיכאון.

 

אני פשוט לבד.

..עברי אנכי

"כי היית משגב לי ומנוס ביום צר לי"

|מפייט| |שומע פייטנים שעושים את זה וחושב שגם אני עושה את זה כזה יפה| |ברור שאני עושה את זה מהמם|

 

מי זה שבחר דווקא שהפסוק הזה יהיה ככ שמח?! צריך לשים עליו איזה משהו מרגש!!

למה מנגינה כזאת מקפיצה ומחייכת? צריך משהו מרגש, מחבר. אבל עג'ם?!

צע.

דרוש:עברי אנכי

מישהו לדבר איתו

כי לבד לי מידי

והכל גרוע.

 

אבל לא באמת הכל גרוע. הכל באמת מצויין.

אני זה שגרוע.

 

קיצור,

דרוש מישהו נחמד שאני אדבר איתו

עדיף שיהיה זמין

..עברי אנכי

"איך יצאתי דבע"

 

 

 

-מותר להגיב לי. תמידתמיד.-

למה דווקא אתה זה שגרוע?אכמל


..עברי אנכי

מה אני אמור לענות על זה?

..אכמל

לא צריך לענות.. רק לחשוב עלזה

..עברי אנכי

לך אני חייב תודה.

גדולה.

 

בלי פרצוף עצוב!

תודה לך

עברי אנכיאחרונה

יופי. זאת הגישה.

...רחל יהודייה בדם
היי.
זאת תגובה בשביל כל השרשור.
עצוב להרגיש לבד. זה כואב.
אני יכולה להבטיח לך שיש אנשים שאתה חשוב להם, מבטיחה לך. רק שבשגרה אנשים כל אחד שומר על הלב שלו מלהיפגע.
בפועל, אנחנו אנשים שמונעים מהרבה פחד.
פחד להתקרב. פחד להיפגע.
ברגע שנוריד את זה וניתן לעצמנו להיות חשופים
ניתן לאושר לגעת בנו.
גם אם ניפגע זה יהיה שווה את זה.
מבטיחה לך שאכפת לאנשים ממך.
לפעמים אנחנו חוסמים בעצמנו את האפשרות לראות את זה בגלוי מול העיניים.
אנחנו שמים מחסום. בינינו לבין העולם.
חיץ. לא נותנים לעצמנו להתקרב מאה אחוז.
אני אגיד לך משהו אחד,
תן לעצמך להתקרב , להרגיש.
כל אדם רוצה לחוש נאהב. עטוף.
ובכללי, בסוף
אנשים מתחרטים יותר על מה שהם לא עשו
מאשר על מה שהם עשו.

מאחלת לך שאף פעם לא תרגיש לבד,
ושגם אם תרגיש לבד
תדע שלפעמים זה לא רע להיות לבד
ולבד זה לא תמיד לבד.
לבד זה בעיקר הרגשה. לפעמים לבד זה הביחד. הביחד של עצמי.
ולפעמים כשאנחנו לא נותנים לעצמנו להיות גם עם עצמנו ולחוות דברים עם עצמנו לוקחים לנו הכל
רק כדי שנגדל.
לבד, זה לא מצב. זו תחושה.
שאף פעם לא תהיה לבד , ושאף פעם לא תפסיק לחלום. אדם חולם זה אדם חי.

*אם היית בת, הייתי אומרת שאני כאן אם אתה צריך משהו, וגם מתכוונת לזה לגמרי. כי אכפת. אבל בשביל האמת , ובשביל שנינו אני רק אאחל לך שתמיד תהיה מאושר. ותזכור שלבד לפעמים זה הכי לא לבד.
והכי גרוע להיות בודד מעצמך.
רק טוב 🙏✨
תודה..עברי אנכי

ה' יעזור

...רחל יהודייה בדם

לשתוק. לא לספר
לשקוע בים האפל הזה
ולרחף
בין אלף כינורות
בוכים ,
המחכים לשלכת

רק לא להישען. רק לא להישען

תמותי
אבל תמותי לבד.

..רק הפעם.
אני באמת גאה בהורים שלי.
זה צעד פסיכי.
{אני מרגישה שיש לי בסיס להישען עליו}
..רק הפעם.
{הבסיס הזה שאומרים שצריך להיות לילד כדי שיוכל לגדול נכון,מגיע באיחור של כמעט עשרים שנה...אבל לפחות הוא מגיע.
מזמור לתודה וכו.}
..רק הפעם.
{כולנו עוברים לאחרונה משהו...נרפאים מצלקות עמוקות.
זה מרגיש ככה.מרגיש חזק באווירה.
שוב אנחנו בונים,אחרי כמעט שבע שנים של רק הרס שגדל והתמשך ואבדון שלא ידענו אם יחזור לקדמותו אי פעם.
אני רוצה לחבק אותם,לתת להם להרגיש את מה שאני מרגישה ולקבל מהם גם חיבוק,להרגיש את מה שהם מנסים להזרים לי,ככה,בלי מילים.רק שקט.
זה נצחון.אני חושבת שכל אחד מאיתנו חייב לקבל מדליה.}
..רק הפעם.אחרונה
..רק הפעם.
רחמים.
...רחל יהודייה בדם
אם אני עושה את זה
אני פוגעת בה אישית, גם מבלי שהיא תדע.
אני חייבת להימנע.
..רחל יהודייה בדםאחרונה
כמה שנאה. כמה
...מוקצנת

לחיות עם נוקיה זה חוויה מדהימה...

אין לי מה להגיד להציפור שיר.

היא רוצה למות.

והיא מיואשת ברמות

תגידי לה שאת יודעת מי היא ושכלום לא ישנה את זההרמוניה
תעודדי אותה, תראי לה את הטוב שבה
(לא קל אבל לפעמים צריכים להיות עקשנים...)
אני בקושי מכירה אותהציפור שיר.

וגם ההכרות שלנו בנויה על זה.

ברור שאם הזמן ראיתי את הטוב שלה

אבל היא רואה הכל שחור

😞(נאנחת)הרמוניה
אבל ה' עושה הכל לטובה... ה' לא ברא את העולם סתם, הוא איתנו...

אני יודעת שלשחור יש נטייה להשתלט אבל חייב להיות לא שחור כי אם זה המצב סימן שזה טוב! וצריך להתנחם בנקודות הטובות! אין מצב שהכל רע...!

ה' ברא אותה כמו שהיא ומה שיש בה זה טוב ויפה... היא חייבת להרגיש אהובה ושאין ממנה שום ציפיות מעבר ללהיות היא...
תגידי לה את זה אם בא לך ואם עולים לך עוד דברים שמשמחים גם תשפכי עליה רק שתשמח... אמן
יש זמניםאילת השחר
ומצבים שאפילו המילים האלו והידיעה הזו לא מספיקות. אנשים לפעמים לא יודעים כמה זה קשה להאמין בזה באמת כשנמצאים בפנים, בתוך השבר, בתוך הבור, על סף ייאוש מאוד גדול. זה קשה ברמות שאי אפשר לתאר.
וצריך קודם להבין את זה, שזה קשה, ומי שלא היה שם ומי שלא חווה את זה לא יבין, ולא כל אחד חווה את זה. ב"ה, יש אנשים חזקים וגם יש אנשים שנמנעים מהמקומות האלו, אבל יש כאלו שאין להם אפשרות כזו, ולא משנה מה הסיבות.
הם עמוק בפנים וצריך למצוא את הדרך להגיע אליהם, לשבת לידם ולהגיד להם שמבינים, עד כמה שאפשר מנקודת מבט חיצונית, ולחשוב יחד מה אפשר ונכון לעשות כדי לצאת מהבור הזה ולראות את האור שנמצא למעלה. לראות את הטוב שקיים ומקיף. הם צריכים להרגיש שאוהבים אותם, ושגם כשהם יצאו משם עדיין יאהבו אותם והם לא ישארו לבד להתמודד גם עם הטוב, שגם עבורו צריך כלים להכיל את האור.
ולפעמים אנשים פשוט רוצים שיקשיבו להם ויראו אותם, ולהרגיש משמעותיים למישהו בעולם. באמת. ואם הם התרגלו לזה שרואים אותם ומתייחסים אליהם בעיקר כשהם מבטאים את הצדדים שבצללים, יהיה להם קשה להאמין שיש בהם אור. שהם משמעותיים וחשובים ויש להם מקום שמבקש אותם, וקול שלהם שהעולם מחכה שישמיעו ויצטרף להרמוניה הכלל עולמית.

@ציפור שיר., אני לא יודעת מה הסיפור אצל אותה חברה, ויודעת שדברים הם שונים במציאות ממה שקוראים בכמה מילים שכתבת. אני לא יודעת בת כמה את והיא, ואם יש לך כלים ויכולת להתמודד עם הסיפור הזה, ואם את צריכה אל תהססי לבקש עזרה וכלים מאנשים מקצועיים על איך להתמודד עם זה ולשמור על עצמך. זה לא קל גם לצד שצריך לעמוד מול האמירות האלו ולפעמים עומד חסר אונים מול המצב ולא יודע מה לומר ומה לעשות. חשוב שתשמרי גם עלייך.
יתכן והסיפור אחר, אבל בכל זאת היה חשוב לי לכתוב כדי לתת את נקודת המבט שלי על הדברים, ומה *יכול* להיות שהיא מבקשת באמירה הזו, ובכלל בעצם זה שעל העניין הזה מבוסס הקשר שלכן.
אולי מישהו שקורא יקח מזה לחיים ולהבנה של אנשים סביבנו.

מניחה כי מרגישה צורך, אם תרצי מוזמנת לאישי.
מהמם ומסכימה... תודה רבה לך שכתבת את זה חשוב ברמות!הרמוניה
צודקת, אנסה בע"הציפור שיר.

ותודה!

 

באמת הרגשתי שזה כבר מתחיל לפגוע בי

וגם שאני מוציאה יותר מידי כוחות בשביל זה והיא נשארת אותו דבר

באהבהאילת השחר
את לא אמורה להיפגע מזה, גם בצדקה וחסד יש גדרים, שהבסיס שלהם הוא שהתומך לא יהפוך להיות נתמך בגלל העזרה שנתן.
גם באהבה צריך גבולות, וצריך להכיר אותם ולהקשיב להם. עשיית טוב באופן שהוא מעבר לכוחות וליכולת שלנו, עלולה ליצור נזק גדול לשני הצדדים.
ומעבר לזה - האחריות על החיים, הבחירות והפעולות הן של כל אחד על חייו הוא, אנחנו לעולם לא נוכל לקחת אחריות על חיים של אחרים. זה שלהם.
אנחנו נוכל לתת ולתמוך במסגרת מה שאנחנו יכולים (ואם לא אז להפנות למי שיכול לעזור, וזה לא בושה או חיסרון לקבל עזרה), מתוך הבנה שהעזרה שלנו יכולה להגיע עד מקום מסויים, מעבר לזה זה כבר עבודה אישית של השני.
כמו זרע, שאפשר לדאוג להכל מסביב, אבל את מימוש פוטנציאל החיים שגלום בו רק הוא יכול לגלות, ואם לא יפרוץ בכוחות עצמו את האדמה אל עבר אוויר העולם והאור, אף אחד לא יכול לעשות את זה בשבילו.

אם תרצי ואוכל לעזור ולכוון באמת שאת מוזמנת לאישי.
תגידי להנקדימון
"בואי נצא להליכה" וקחו בקבוק מיץ קטן ומשהו לאכול.
לפעמים אין מה לומר, אלא רק צריך לתת כח ובעיקר לתת את הידיעה שהם לא לבד. היציאה וההליכה יעזרו לצאת מהבדידות שהחדר בבית נותן. לא תמיד מטוב לדבר. רק לשמוע, רק לאפשר הקלה מסויימת.
בהצלחה
יכול להיות שזה יעזורציפור שיר.

אבל זה ממש מורכב

וגם לפעמים קשה רק להקשיב

במיוחד שכל הדיבור שלה על כמה רע לה וזה

קשה מאוד להקשיבנקדימוןאחרונה
אם המצב שלה הוא ממש קשה אז כדאי להכניס עוד מישהו לתמונה. היעד צריך להיות סיוע מקצועי.
השאלה היא איך תצליחי להביא לידי הכיוון הזה. זה סופר רגיש, אין ספק.
כמה שאני מתגעגע 😔חדשכאן
זה שורף הכי עמוק שיש
אלוקים יודע כמה אני מתאפק לא לכתוב לך
כמה אני מכבד את הרצון שלך
לא נראלי שזה קשור לוויתור...אכמל

 

אהבה למישו תמיד תשאר..