יש אנחות שאפשר לשמוע מתחילת העולם ועד סופו, הן יכולות לבקוע הרים ושמשות ואנשים, ולהוציא מהבנןכנוכו שלהם את הכאב הגולמי והטהור, זה שמתייסר בתוכם בשעות קטנות בלילה או פתאום כשהם מדליקים רדיו ונדלק שיר ששמעו יחד, והזמר בוכה והנפש נשרפת, הרי אין עניין לזמר או לשיר או לרדיו או לעולם כולו שהנפש תשרף, אבל היא פשוט נבקעת מכל האנחות, מכל הזכרונות והחיבוקים שאינם.
והשמש לא אותה שמש, היא בקועה. וקול קטן קורא במאחורי הראש שלי, עץ התות, דבש טהור, די , אל תחשבי עליו, די.
ולקול יש קול של אמא, ותכף מיד אני חושבת שאם היתה אמא אולי היא באמת היתה קוראת לי עץ הדבש, תות טהור, או הפוך. ואני נשבעת שלילדה שלי אני אקרא שמות של שמש זורחת וירח מלא ומייפל שוקולד, והילדה הזאת לא תהיה שלו. היא לא תהיה שלו
לא שלו.
לא
לא שלו
עץ התות שלי, די. די. קומי לך.

נמאסססססססססססססס לי נמאססססססססססס לי כל כךךךך וואיייייייייטעטע איתי(:

והוא מטומטם אבאלה כמה מטומטם בנאדם יכול להיות וואי אני שונאת אותו שונאתתתתתתתתתתתתתתתתת.

ונמאס למות כאן.נמאס פשוט.

חרא עולםםםםםםם

ולמי יש כוח בכלל למחר ינעלללללללללל העולם

אני מפורקתתתת מפורקת לגמרייייייייי

כואב לי כל הגוף פיזית.והגרון מת.ולא באלי יותרררר כלוםםםם נמאס פשוט מכל דבר.ולא באלי לראות אף אחדדדדד.ואני ילדה שהורסת הכל פשוט הכל.

ילדה רעה.טובה עלק.הייתה מתה.

נמאס לי ממנה ואוף למה לעזעזל הלכתי לבית ולא באלי לראות אותה ונמאס שהיא ככה נמאסססססססססססססססססססססססססססססס לי מהכל ואני ילדה רעה רעה והלוואי הייתי נשטפת עכשיו.הכללללל פשוט הכלללל.ילדה רעה.לא מגיע לי כלום וואי כלוםםםם חתיכת חרא כפויית טובה פאקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק

הוא מפגרררררר דפוק על כל המוחחחח

אני פשוט מוצפת נפשית הכל הכל הכלללללללל

כיבוי אורות.עכשיווווווווווווווווווווווווווווווווו.כיבוי לב.טעטע איתי(:

נמאססססססססססססססס ממני

..טעטע איתי(:

מה הקשר יום שבת?אין לי כוח פשוט אין לי כוח.שונאת את היום הזה וואייייייייייייייייייייייייייייייי.באלי פשוט להיעלם.

..טעטע איתי(:

נמאססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססס

..טעטע איתי(:אחרונה

לשתוק ולדבר בלי סוף.אוקי?בלי סוף.ככה.

זה מה שבאלי.

ואוף איתי.

למה אני כזאת מפגרת??????????????????????????????????????????????????????????????????

אני יותר מידיי בבית בזמן האחרון מבחירה.כי לא באלי שעצוב ככה לאבא.אבל זה עושה לי כל כך רעעעעעעעעעעעעעעעעעעע

😞געגועי לגעגועים

אני לא נרדמתראשיתך

זה נראה לכם תקין? ישנתי 2 לילות ממש טוב, אחרי שבוע שפשוט לא נרדמתי בו בכלל, ממש בכלל.
והשבת לא ישנתי במשך היום, ועשיתי ספורט כדי לוודא שהוצאתי מספיק אנרגיה וכדי להתיש את עצמי במידה מספקת, אבל! הגיע הלילה ואני בכלל לא בקטע של לישון. והאמת שאני כל כך אוהבת את השינה, וכל כך יש לי תוכניות שאני רוצה לעמוד בהם מחר. ואם אני אדליק את האור, אני אגלה תסכול.

נמנשמה שלי

מותר לי יום אחד לא להיות בסדר.
לא ללמוד למבחן
לאחר
לישון.

..רק הפעם.

אני יודעת שאתבאס על זה אחר כך אבל מספיק,כמה אפשר.

הלחץ הזה מטפס לי ועולה,אני מרגישה אותו כל כך חזק.
ואני שותה את המיץ הזה,זה כן עוזר ואני מרגישה קצת פחות כאב אבל עכשיו שוב מרגישה.
כנראה זה מלחץ,אמרנו כבר?
קשה לי.
כי זה אמור להיות כל כך בפשטות אבל זה כל כך לא.
אם הייתה אופצייה לברוח,הייתי עושה את זה מזמן.
לברוח למדבר,לבד,בלי כלום,רק עם עט.
אם ארצה לצייר,אצייר על עצמי.
סבתא וסבא ואבא ואמא וכל הדודים דודות ולהיות נחמדים אךך מתפוצץ לי הראש רק מלחשוב על זה.
באלי להקיא את הקרקר הזה.
היום זה החלק הקל.
בשבת זה יהיה עוד יותר קשה.
אני לא מצליחה להחניק את הדמעות לעזאזל.
בקושי הצלחתי להתפלל.ברגעים שכן,הבנתי פתאום כמה תפילה זאת בריחה טובה.
אלוהים אני עוד רגע בבית.פף.

והם לחוצים ורוצים שאגיע כבר ב12.צר לי,עברה השעה 12.
כבד לי בפנים,אני מרגישה שאני נופלת.
והנסיעה הזאת עושה לי כאב בטן כי אני יודעת שאיך שארד,אצטרך לחייך.
חח כמה פשוט וקל לחייך.כ מ ה.
לא באלי להיות.לא באלי.בבקשה תעלים אותי לכמה ימים,תשלח אותי לאיבוד.אני מתחננת.
ואין לי כוחות לפרוק את עצמי לאנשים כי זה לא רק לפרוק את התחושות של היום הזה,זה לפרוק את התחושות של כל החיים האלו שהובילו בין היתר גם לסיטואצייה ביום הזה.
וכל האוטובוס הזה מפוצץ.פתאום כולם נזכרים לחזור הבייתה.
פף אני חייבת שקית להקיא.

היי, אני פה ממשרצה לאש

תודה💜רק הפעם.

קצת קשוח..אבל לא נורא.קשוח כמו כל פעם וגם זה יעבור כמו כל פעם.

וממ,מה הסיכוי שבשני את בבית?!

❤️רצה לאש

פף הלוואי. אפס סיכוי.

..רק הפעם.

אוף

אז נצטרך לחכות לעוד חודש

אוי שיטרצה לאש

..רק הפעם.

וגם שאין קטע באמת לפרוק.
כי זה סתם לבזבז כמה דקות מהחיים של השני ושל עצמך כדי להתבכיין וזה לא באמת משנה משהו.
אבל אם לא מוציאים זה תוקע.
בום נתקעתי.
(ואשכרה,לארח אותו בבית שלי.להכניס אותו לחדר שלי.
באלי שזה יזעזע אותי.אני רוצה שזה באמת יזעזע.
למה הוא נכנס לי לבית.
כאילו,אני כבר לא שונאת אבל מה קשור שהוא יודע עכשיו איפה אני חיה?)

..רק הפעם.

ואין לי כוח לצאת.אפשר להגיד שמילאתי את חובתי ליום זה.

..רק הפעם.

כי זה כל כך מתייפיף,אתם מבינים?
לא.אתם לא מבינים.

..רק הפעם.

הוא הרים עליה את הטון,יעני בצחוק אבל הרים טון.
והיא הסתכלה כזה ולא הבינה,נו מה,החיים של לפני עשר שנים חוזרים?
פאק כל הפלאשבקים חזרו.
לעזאזל.

אני כל כך מפגרת שאני כותבת כאןן יעזור לי השם.

..רק הפעם.

וגם הם אמרו שהוא היה בלחץ.
נונו,אני לא תמיד שקרנית

..רק הפעם.

באלי לישון לידה היום
להרגיש שהיא לא נעלמה לי,לא שכחה אותי.
אני מפחדת שנשכחתי.
מפחדת כי אני יודעת שנשכחתי.
רק אני נשארתי מאחור,כולם התקדמו.
שורף.

..רק הפעם.

דמעות של ילדה קטנה עומדות לי בגרון.
אני רוצה לבכות לאמא שלי,להגיד לה שאני מרגישה כל כך לבד.
באמת שבאלי לישון לידה היום.
ויותר מיזה,פשוט באלי לבכות לה ולהגיד לה שאני מפחדת שהיא עוזבת אותי ובואי,תדליקי רגע את השכל,תביני מה קרה פה.בואי תעזרי לי לרקוע חזק ברגליים ולדרוש את הצדק שתמיד נלחמנו עליו.

יש לי קטע כזה,שאני לוקחת דברים עד הסוף.עד הסוף הסוף הסוף.
נגיד כמו לחברה טובה, או שצריך לארגן משהו,אני מרגישה שאני יכולה לתת את כל כולי ולהשקיע ולהיות הכי ולפעמים אני מוצאת את עצמי בסוף לבד כי ככה אני,לוחמת.ולוחמים,בסופו של דבר לבד.
אז את אותו קטע,אני מרגישה עם אמא עכשיו.
איפה כל מלחמות הצדק שלחמנו עלייהן ביחד,יד ביד?איפה כל האש שירקנו?מה,נכנעת?הנפת דגל ונעמדת על הרגליים כדי להתחיל לברך ולחייך מאוזן לאוזן?
איפה השבועה שכרתנו,שתמיד הכאב הזה יהיה רק שלנו ונעזור אחת לשניה?
אבל ככה אני.לוחמת ועקשנית.לפעמים או בדכ,זה מגיע לרעתי.
הנה פה עכשיו,אני כביכול במלחמת צדק הזאת,לבד.
הם כבר הבינו שצריך להתבגר ולגדול.אני נשארתי עם החרב תקועה על מותן ימין,מוחה דמעה לבד.

לא רוצה להינטש.אמא אל תעזבי אותי.

אני רוצה חיבוק ולבכות.

..רק הפעם.

(אני רק רציתי נחמה,משהו שיגיד לי שאפשר ללמוד את הריקוד של העולם הזה בלי ליפול וגם אם נופלים,אז כל כך נקרעים מצחוק..)
כמה אני יכולה לבכות
זה לא שפוי
פליז תעשה איתי משהו,לא רוצה את מחר
אני צריכה לברוח
אין לי לאן
וגם אם יהיה,זה לא נכון
אני צריכה להתמודד עם הדברים ולא לברוח
כמה אבל אפשר כבר להתמודד
זה לא שפוי החיים שלי
אני לבד.תמיד לבד.כל כך לבד.
אני קורסת
קור
ס
ת
.

..רק הפעם.

אולי לברוח מחר לישיבה

ואז הוא יתחיל לחפור לי על דתי לאומי ועל איפה אני מגדירה את עצמי🙄
שונאת שיחות עומק כאלו.
עייפתי.
שנצליח לישון טוב,טוב?

..רק הפעם.אחרונה

..רק הפעם.

..פשטות.

והים מנגן אותך
את השיר שלך
והלב נפתח

..פשטות.אחרונה

...פצלשש/

ואם כולנו,היינו במקרה קצת פחות שרוטים.

מי יודע מי היינו יכולים להיות.

79יש לי סיכוי.אחרונה

אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מהעיןחופשיה לנפשי

ובבקשה שזה יהיה ברכה בשבילנו

אמן ואמןמשיח נאו בפומ!אחרונה

כשאתה לא יודע מה אתה יותר, רעב או עייףמשיח נאו בפומ!

🙋🏻‍♀️חופשיה לנפשי

פשוט קרה לי היום

התשה 😅משיח נאו בפומ!אחרונה

...מיונז

כשנראה שהכל השתנה
ואז אני מגלה שבעצם הכל באותו מקום וסתם עבדתי על עצמי שקרה משהו
קרעתי את עצמי בעבודה מטורפת וכלום לא זז
וכבר אין לי כוחות לעצמי
כואב לי להיות אני
אני מתישה אותי
באלי להיות בנאדם אחר או להיעלם פשוט
אין לי כוחות יותר
פשוט נמאס לי להילחם על ריק
נמאס לי להיות פחדנית
נמאס לי לא להבין כלום
נמאס לי שהכל מסובך וגם מה שהיה טוב מסתבך
דיי
פשוט דייי
אני לא יכולה יותר ככה
קשה וכואב לי בכל הלב שבאלי לעקור אותו

בהצלחה(:ארצ'יבלד

...מיונז

אני עייפה

רע לי וכואב לי ושונאת אותי ככ

אוף

...מיונז

כל יום זה 'משימה' לעבור אותו
באלי פשוט למות ודי
לא יכולה עם הכאב הזה

מזדהה, גם בשביליארצ'יבלד

אוי. כואב שעוד אנשים מזדהים עם התחושה הזומיונז

היא לא נעימה בכלל

האמת שבמקום מסוים זה הפך לדרך לפתרון.ארצ'יבלד

כשאתה יודע שאתה נכה, ואתה צריך לעבור את היום, אז ככה אתה חי. מבינה?
זה קשה לעיכול, אבל אחרי שאתה מקבל את עצמך, אתה פועל לפי המצב.
נכות יכול להיות גם רגשית, וגם זמנית;

זה באמת קשה לעיכול.מיונז

לא רואה מצב שאני מקבלת את זה שאני מרוסקת ככה
כבר עכשיו אני מנסה לא להתעסק בזה כל הזמן

בכ'א, מה זה אומר לפעול לפי המצב? כאילו מה אתה עושה שעוזר לך?

נכון. זה באמת קשה.ארצ'יבלד

אני כותב לעצמי, מה שנשמע לך נכון, מוזמנת לקחת;
המציאות לפעמים קשה, אם זה חוסר שליטה פיזית, חוסר שליטה מנטלית, זה מוליד לחץ וזה מצטבר. חוסר איזון נפשי. הכח שיפוט של השכל נפגע.
זה יושב על פגמי אופי, פחדים, טינות. לדברים האלו יש מאות של צורות.
אבל לא לקבל את החיסרון, את העובדה שאנחנו ברגעים מסוימים חווים, פועלים, פגומים, זה אומר לא להיות מוכן לחוות, לקבל את המציאות. ואז מתחילים לפנטז, לדמיין עולם אחר, מפתחים רגשות שליליות.
ואז צריך לבחור, או עולם מדומיין שבו תמיד יתעורר לי רגשות מסוימים כי אני לא מתאמת עם המציאות, או שאקבל אותה ואחפש כח, נכונות, ידע, תקווה להשתפר. זה לא קל, ובורחים הרבה, בריחה יכולה להיות באין סוף דרכים. חברים, אוכל, קפה, לימוד תורה, מוזיקה. לא כל יום אני מקבל את זה(:

עוזר לי לשתף חברים, על בסיס יומי 3-4 טלפונים לפחות. משתף, מגלה נכונות, אפילו מסוימת להשתחרר מרגשות מסויימים. הם לא מבקרים ולא מייעצים. אוזן קשבת, אוהבת, שאומרת לי אתה שווה ואהוב על אף הפגמים.

בעיקר כרגע עוזר לי כתיבה יומית כל בוקר. אשמח לשתף אותך אם זה מעניין אותך.

שבת שלום~

וואו.. תודה.מיונז

נשמע שאתה עובד עם עצמך מדהים...

האמת ממרחק של כמה ימים זה מתחיל להישמע לי הגיוני מה שאמרת ללמוד לחיות עם הנכות ..

אבל החברים לא בדיוק עוזר לי כרגע.. כאילו מבחינת הלשתף.. מרגישה שאף אחד לא מבין ורק אומרים דברים שעושים לי רע..

אשמח לשמוע לגבי הכתיבה בבוקר.. זה משהו מיוחד כאילו? או סתם הרהורים?

תודה(:ארצ'יבלד

עבר עריכה על ידי ארצ'יבלד בתאריך כ"ט בסיון תשפ"א 06:31

לפעמים אני אומר לעצמי, הלוואי שהייתי אדם רגיל, אין לי את הכח לקושי, לשינוי, להכרת הנפש והרצון הרוחני. אבל לפעמים יש לי כח להודות לאלוקים שעשה אותי שונה, אחרת לא היה לי את הכח, להסתכל על עצמי ולעשות חשבון נפש נוקב וחסר פחד. הייתי אדם רגיל שלא משפר את עצמו. לאנשים כמוני, אחרי החתונה, מקיימים פלטפורמה לנשים שלהם, אחרת הן מרגישות מאחור מבחינה נפשית ורוחנית. לפחות ככה הנשים מספרות.

חברים. אני מזדהה איתך מאוד מאוד. אני לא מדבר עם החברים ה"רגילים" שלי, כי הם רגילים. הם לא חיים את עולם הנפש והרוח עד כמה שהם יכולים. הם לפעמים מפותחים יותר בנושא, אבל לא ביכולת להחזיק שיח כזה. אני לא טוב יותר, פשוט זה התרופה שלי. אני צריך אותה יום יום.
אלו שכן מדברים את השיח, לא נותנים לי לפרוק. נותנים לי עצה, תובנה, עזרה. או מוכיחים אותי. בדרך כלל אני יוצא יותר נפגע, ומאבד בהם את האמון.
אני בקשתי אוזן קשבת, אוזן תומכת, ובונוס רציני אוזן אוהבת או לפחות רוצה.

אני לא יודע מה לומר, מקווה שאלוקים ישלח לך את התשובה.
(יש לי רעיון, אשלח מסר אם תרצי)

סיימתי לקשקש;)

הכתיבה
בבוקר אני כותב 10 חוסר אונים שחוויתי ביום האחרון ובאותו הבוקר, בדרך כלל הם חוזרים על עצמם שוב ושוב, לתקופת זמן, עד שמשתחללים רוחנית, ורגשית.
זה מתרגל אותי להבחין במציאות, ולהסתכל לה בעיניים. להכיר את הקושי, ולהשאיר אותה בין אם אני אוהב את זה ובין אם לא. לפחות אני רוצה, גם אם אני לא מצליח. צעד צעד, ולומדים להתמודד עם חוסר אונים.
אחר כך אני כותב עשר פחדים. פחדים שחוויתי ביום שלפני, וכאלו שביום הקרוב ובעתיד. אפשר לכתוב חרדות במקום פחדים, דברים שאני נלחץ מהם.
הפחד מתפרק טיפה ויורד מהחזה. אבל חשוב לשתף אותם. לבקש שחרור מהם. לבקש מאלוקים שיקח אותן. לא בצורה אובססיבית, לא בצורה של עבירת הסף.
וכמובן, ללמוד לחיות עם הפחד. כולם פוחדים.

אולי יבוא יום ותיהי מוכנה לוותר על הפחד. אני מכיר אנשים שחיים ככה.

אחר כך עשר אסירות תודה. הודאה לאלוקים על מתנות שקיבלתי. עדיף שזה יהיה קשור לחוסר אונים, אולי גם לפחד. אצטרך לברר.
אסירות תודה מלמד אותנו שיש דברים טובים שקיבלנו. העולם הוא לא רק רע. מישהי אמרה לי משל, כשהשמלה מתלכלכת אני רואה רק את הכתם.
זה עוד חלק במציאות, זה לא רק צורה.
אחר כך הצורה הופכת להיות ההסתכלות. ככה אמרו לי. ההתמקדות בטוב משפיעה לאט לאט על המח. היא גורמת לנו לאהוב את החיים.

ובסוף אני מתקשר ל2 חברים ומשתף אותם מילה במילה, את מה שכתבתי.

יש שכלול קטן בכתיבה, אני מניח שכל אחד בוחר את הצורה, אבל זה השלד.

לדוגמה:
חוסר אונים מול מחשבות כפייתיות. זה משגע אותי.
פחד- אני פוחד שאף אישה לא תרצה אדם חולה כמוני.
אסירות תודה על היכולת לחשוב, זה לא ברור מאליו. על היכולת לנתח ולהשתמש בכח החשיבה.

שינויים קורים אט אט, ככה אלוקים יצר את העולם. צריך ללמוד לקבל את זה. אני צריך ללמוד לקבל את זה.

בוקר טוב שיהיה לך~

..אהבה.אחרונה

((אתה לא אדם חולה)).

לפעול לפי המצב-ארצ'יבלד

דילגתי על השאלה, פספסתי.

אם אני קם ביום עם קריז מסויים, כאב ראש, חוסר רצון, דכדוך.
אפעל לפי זה.
קריז (לא אכתוב מה זה, אבל הרעיון)- אני יודע שאני רגיש באותו יום, אז אמנע מדברים שאני יודע שפוגעים בי, אני אשתף יותר, כותב יותר. יודע שהדבר שאני רוצה זה לעבור את היום הכי טוב שאני יכול. זה הדבר הנכון מבחינתי.
כאב ראש נובע אצלי הרבה מלחץ. לשתף חבר, לעזור לאנשים, לתת ולתת מוציא אותי מהריכוז העצמי, מהמחשבות שלי ומכניס אותי לעולם של השני. הכאב מתמעט..

חוסר רצון-משתף חבר שאני לא רוצה דבר מסויים אבל בתוך תוכי אני יודע שכן. מספר על נכונות אמיתות כלשהי לתת לרצון האמיתי שלי לצוף. מוכן לקבל את העובדה שיתכן וזה לא יקרה.

דכדוך, מדבר עם חבר מצחיק, חבר שנותן תמיכה, שמגלה לי את הערך העצמי שלי. יש לי הרבה פלוסים;

אני בעיקר לומד כרגע.. משתף רק מהנסיון ותובנות שלי ושל חברים..

שוב תודה ..מיונז

קצת נמצאת כרגע במקום שלא עוזר לי כל כך הדברים האלה..לא מסוגלת לשתף, לא רוצה לכתוב כל כך על זה..

יותר בכיוון של לברוח מהמחשבות שלא ינכחו נונסטופ

לא יודעת אם זה נחשב לפעול לפי המצב .. אבל כרגע זה מה שאני עושה

...מיונז

ככ התאמצתי

עבדתי מלא

והכל פשוט הלך לפח ברגע

לא מצליחה להפסיק לבכות

וכבר כואב לי הראש

...מיונז

ואיך בכלל זה אמור לעבור הדבר הזה

וזה פשוט תקופה דפוקה שהכל יתפוצץ כי גם הסביבה שלי צריכה אותי בכלל עכשיו

ואני צריכה אותי לעצמי

לא יכולה לשחק משחקים ולהיות שם בשבילם

אין לי כוחות להתמודד גם מול זה

...מיונז

וגם לא עוזר לדבר עם מישהו

זה רק מתסכל ומעצבן לחזור על עצמי ככ הרבה פעמים ולהסביר את כל הבלאגן הזה

ונמאס לי ממטפלים מטומטמים שלא עוזרים ורק עושים גרוע

פשוט אין לי כוח להסביר את עצמי כבר

באלי שיבינו לבד

באלי שיהיה פיתרון

ובאלי שזה לא יקח זמן

אין לי כוחות עוד

נמאס לי מהחיים האלה

באלי רק לישון ולישון ולישון

ואפילו לישון אני לא מצליחה מרוב הכאב הזה

אני פשוט תלושה והכל מרגיש מטומטם ומיותר ככ

חדשכאן

...מיונז

אין לי כוח

מסיחה את הדעת לרגע

ואז זה חוזר שוב

כלום לא עוזר

באלי למות ולשכוח מהכל

...מיונז

עד שאני מדברת ומשתפת אז אומרים לך
'די אל תגידי ככה, זה כואב לשמוע אותך'

הו סליחה באמת.
פשוט יש לי פה חגיגות בפנים ואני נורא נהנת מהמצב

רציתי לשאול אותך איך את..חדשכאן

תודהמיונז

נורא ואיום
אין לי טיפת כוחות
אני סוחבת שנתיים דברים מכל מיני כיוונים
ומרגישה שהכל נשבר עכשיו והתפוצץ וכאילו לא מוצאץ את עצמי בעולם הזה יותר
באלי להיות כמו פאצ' אדמס ולאשפז את עצמי בבית משוגעים

חדשכאן

נשמע כואב ממש..
ועוד יותר, נשמע שאת אבודה, אולי אפילו מיואשת (מהמצב לא מהחיים) 🥺

באמת כואב..מיונז

אני יודעת שאני אתגבר ויודעת שאמצא כוחות בסוף
אבל אין לי כוח להתחיל את התהליך המגעיל והסוחט ככ הזה

זה נשמע יותר טוב..חדשכאן

🙏🏻

מניחה שכשהרגש יקהה אז יגיע גם כוחמיונז

כרגע אני נראית חולה נראה לי מרוב הבכי

בעז"ה!חדשכאן

לכי תראי מה כתבתי שם..

איפה זה שם?מיונז

>>חדשכאן

פסיכולוגים זה לא פתרון קסם - חשבתם שיהיה טוב?!

סליחה, למדתי מתמטיקה 😏

אה. ראיתי רק הבוקר..מיונז

זה חשוב מתמטיקה!
אם לא עכשיו אימתי..
בהצלחה..

חחחדשכאן

תודה

...מיונז

לרגע מסתמנת רגיעה
מתה לדעת כמה זמן היא תחזיק
מהמרת על כמה דקות.. אלא אם ארדם ואז כמה שעות

🙏🏻חדשכאן

באמת נרדמתי..מיונז

אבל קמתי בבוקר וחזר הכל ..
נסעתי וכשפגשתי אנשים פשוט לא היה לי כוח אליהם
והם רואים שאין לי כוח, ומשגעים אותי
וכאילו הם חמודים.. זה בקטע דואג.. אני יודעת
אבל אין לי כוח לדבר איתם וגם לא באלי לשתף ולפרוץ בבכי מול המוני אנשים. אז אמרתי שלא באלי לדבר ושזה סתם בוקר מעאפן וממשיכים להעיק ולשאול..
אז נפנפתי אותם בצורה לא ככ יפה⁦☹️⁩
ואני לא אוהבת להיות לא נחמדה במיוחד כשבאים לעזור אבל בקושי לעצמי יש כוח, לא יכולה לבזבז אותו על אחרים

זה בסדרחדשכאן

לא תמיד אנחנו יכולים להיות בהכי שלנו.
ואנשים אמורים להבין את זה.
גם אם רוצים לעזור, אפשר להבין שכרגע זה לא מה שהאדם צריך ורק לתת להניח לו.
לפחות יש לך קצת שגרה..

אממ ממש מעט שיגרה.. לא באמתמיונז

וכרגע המגמה שלי היא להעביר את היום ולהגיע למיטה עייפה בלי יכולת לחשוב

גם טובחדשכאן

השגרה חשובה..
אני חושב שאני לא באמת יכול לדעת מה את חווה, כי באמת זה אינדיבידואלי. אבל אני די מזדהה..

וואו.מיונז

גם אחרי כמה חודשים??⁦☹️⁩

לצערי..חדשכאן

לא בעוצמה הזו..

הו יסחופשיה לנפשי

קורסי חובה בלשתוק

אאאאנשמה שלי

באלי לצעוק