פורום ריק ומוסתר (עמוד 457)

ריק וכואב.
והוא מגעיל ובכמה שפות אמרתי לו כבר שדי.
הוא לא מבין וגם לא יבין.

אני מבולבלת.

 

אוברר.

 

 

אוחחח לא אוהבת את זה.

הלב שלי נהייה אדיש,לא מרגיש כלום.
מה קורה אבא,מה קורה.
קורונה,מוטאציות,חיסונים,גזרות,סגרים,אהוביה..אךך.,אושרית איבדה את העובר שלה שחיכתה לו עשרים ואחד שנה.
בום.
אנחנו מאבדים שפיות.
אולי גאולה ודי?

הלוואי היה לי קצת חום בלב והייתי מצליחה לבכות.
עוד נפטר מקורונה,עוד אחד במצב קשה,עוד אמא שהשאירה שלושה קטנים יתומים.
הפה שלי ממלמל עוד קצת פסוקים של תהילים,נטולי כוונות.
אין כוחות.

 

 

דמעות גואלות

ממועקה שבלב

מאיכס ביכס

מנקות

מטהרות

 

 

(שצועקים חזק חזק אבל בשקט שמעצבן וכואב והכל מוזר אז יורדות דמעות שיטה בדוקה ומנוסה)

מאיפה מביאים אותך?

זה היה עצוב

מאד

כיבוד הורים או להתדרדר 

האמת הכל תלוי בי עם נחליט שאני חזקה ולא נופלת אז זה מה שהיה אבל קשה בחברה כזאת

שמי שאת מחוברת אליה נופלת

אז אולי עם היה לי קשה היה יותר שכר 

אנלא עושה שהיה לי קשה בכוונה זה פשוט אמא לא רוצה שאני יעבור זה קשה לה

אני יכולה ללחוץ אבל היה לה עצוב 

ואז זה היה לא כיבוד הורים?

זהו התבלבלישין לי סופי צריך איזה מישו לדבר איתו 

שכוייח לי על הדילמות החיוביות

זכיתי ב"ה (קצת אופטימיות ושימחה לא יזיק לך יה פסימית )

 

וואי עוד שניה בכיתי והוא משבית שמחות מה תוקע לי בכל דבר אמונה וה' ושכר 

טוב הבנתי על כיבוד הורים מקבלים שכר..

אבל מי אמר שזה כיבוד הורים

יאוו 

כן זה כן?

אוף די לילטוב אמן לכי לישון ואל תחשבי או שתישמעי שירים או שתיתכתבי עם חברה על סתם לא צריך יותר מידי 

להתבחבש יויפי את מודעת לעצמך מעולה 

אני זוכרת שהיא אמרה לי שזה טוב.
אבל.
וזה מפריע להם.
הם דואגים.
זה הגיוני.
והדיבור הזה עושה לי שמח.
אבל אולי זה שקר?
וזה לא מתוך שיקול דעת.
וסיפרת עליו, הוא רצה..
ואני צריכה חיבור, דחוף

שנים היא הסתתרה בחיק המשפחה
ואת יופיה שמרה לא לי ולא לך
הדשא הרחב, בשמש הזהב
היתה כמו גרגיר של חשיכה

ואולי יש עוד מקום

כזה שחיים בו בלי ללחום

שיש בו זמן קצת לחלום

שנשאר בו טיפה חום

ואולי בסוף הימים

בסוף הזמן התמים

תהיה גאולה לעולמים

כזו בלי סבל ובלי עגומים

ואולי הוא אצלי לידי מחכה

לשמן שאליו אתייחס ואפנה

 

הייתי כל כך לא בטוחה בעצמי, הכי מפוחדת.
לא בטוחה שזה קורה
לא בטוחה שהחלום הגיע
בהחלטה של רגע החלטתי לבטוח.
אבל עכשיו, עברו ימים ולילות.
ממש קשה להבין משהו עכשיו
לא מצליחה לחשוב ישר
כל הזכרונות מתערבבים לי
אולי חלמתי הכל
הדמעות מפריעות לי לראות
הלב סוער אין סדר במוח
אין שמחה אין שקט
אין חיות
והכל חסר
זוכרת כל מיני מילים. הכל מבולגן לי.
שכונה, את פוגעת, תעשי מה שבא לך, את לא מבינה כלום, לילט. נדבק בואי לכי
ניד טו טאלק. לא נחשוב
יופי. זה הכי טוב. יהיה לכם הכי טוב. מושלם. היא כזאת חכמה ומושלמת. בשערט. כבד פה וכבד לשון. רק לכי כבר.
הסובייטי הגיע. ביי. מיצוי אנטי ויראלי זה הכי חשוב.
מתוקה היתה המילה האחרונה
מתוקה
כמו ילדה קטנה ברחוב בהודו.

זה לא עושה לי את זה יותר

כל כך צריכה להתרחק

אולי טעיתי.