יש שעה שהמתים קמים לתחיה, והחיים הולכים לישון ואנשים שסיימו עבודה נכנסים לרכב וכל אחד מכוון את החימום. ומדליק שיר. ויש אנשים שנשארים עוד קצת ברכב לפני שהם עולים הביתה. ויש אנשים שאין להם. בית.
אם כל המציאות היא קונספירציה אז בואי נדאג שהיא תעלה לנו בחיוך ולא בהתקף לב.
על מחשבה אפשר לשלוט, ומחשבה מפסלת רגש שמפסל חיים. משמע שיש לנו אפשרות לפסל את החיים שלנו
הנה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב. ובחרת בחיים. יש עניין בבחירה. יש עניין בלהרגיל את המח ללכת בדרכים חדשות. יש עניין לצאת לחופש. יש עניין לקרב את הלב ללב.
יש אנשים שהולכים, ויש אנשים שבאים. אף אחד לא פועל כדי לעשות לי רע. כל אחד חושב על עצמו, זכותו.
אני הולכת ונשארת בי תמיד. והקונספירציות ילכו ויתאזנו ויהיו מאושרות, אמן.

בעעעמשיח נאו בפומ!

למה
למה
למההה

פשוט לא פייר העולם הזה

...אילת השחר

עד כמה? אתם שואלים?
אני אגיד לכם עד כמה.

עד כדי כך שזה משפיע פיזית על הגוף.
שעוד לפני שמניחים כף רגל מעבר לדלת ופוסעים פנימה ומתחילים להתבונן מי נמצא בחדר ומה מביא איתו, פשוט מרגישים.
וזה גורם לרצות לצאת עוד לפני שנכנסים.
כי זה כל כך לא טוב.
זה פשוט מקום שלא רוצים להיות בו.
האוויר דחוס כל כך בלא טוב...😔

אז אומרים פשוט :
לא תודה... זה לא בשבילי, המשכתי הלאה מכאן.
למקום שיש בו קצת יותר חיים.
גם אם פגיעים יותר...
וחשופים יותר...
אבל לפחות כאלו מרגישים,
קרובים
ו...
חיים.

איזה עולםמנדול

כואב הלב
למה זה טוב?!

מה הייתם נותנים בכדי להעלים את הכאב?מזמור לאל ידי

--ילדה של אבא

לא הייתי נותנת דבר,

כאב זה כואב

אבל הוא מוציא דברים טובים.

כדור בראשחיים של

או מנת יתר של כדורי שינה..

🙄🙄מזמור לאל ידי

זה הפיתרון הכי טוב..חיים של

לא?

ממש לא. זה על גבול ההזמנת משטרה אלייך הבייתה.מזמור לאל ידי

אלי?חיים של

אבל לא כואב לי🤷‍♀️

מאמינה שהכלפסידוניתאחרונה

...בהסתרה

אני לא אחראית?
כמה קל לשפוט בנאדם
להגיד כמה הוא לא בסדר
כמה הוא טועה
כמה הוא רע
ואין לה תזכות לשפוט אותי
היא לא יודעת איך הרגשתי
באותו יום
שאפילו לא חשבתי לקחת את זה
איתי..
נכון אני מצטערת..
אבל לרצות את זה שעה מול כולם
עד כמה אני לא בסדר
ולהזכיר שזאת לא אחראיות
זה הכי בסדר לא?
אין לי כעס עליה או שאולי קצת..
פשוט קצת רגישות לא היה מזיק לה..
היא יכולה לפגוע בשניה.
ואחרי זה יש עוד שעה איתה..

..פשטות.

שבת חשוכה.
כואב לי וכועס לי ונמאס לי.
כמה שבאלי לרצות.

כואב לי מדי.
והיא באמת לא מבינה. כמה אנשים יכולים להיות חכמולוגים ואחכ להצטדק.

נורא הגיוני לדחוף אדם לפינה, לגרום לו להוציא את מה שרצית ואז לשאול אם זה באמת מה שאני חושבת. לא. זה ממש לא. אבל לא השאירו לי טיפת ברירה.

טיפשות.
זה מתכון ל.
ואחכ היא עוד תגיד שהיא לא ידעה ולא הבינה.
ולא חוכמה ששומעים צד אחד וישר מאמינים כי שם יותר אמינים ממני. כי ממתי מקשיבים לי באמת. כי מי באמת האמין לי מההתחלה. בדיוק בגלל זה אני ככה היום. בגלל זה.
אני צריכה שהיא תפסיק ואין לי דרך כזאת חוץ מאיזה קיצון מטופש.
אני לא מחזיקה את עצמי בזה ואני צכה לחזור למושכות כי הסוס פה מתפרץ. החיים פה הם לבה רותחת שמחכה ששניה נעיף ממנה את בעיניים ו, בום, היא עולה ושורפת.

אני חייבת להתאפס. זה רע מדי.

..פשטות.

עבר עריכה על ידי פשטות. בתאריך כ"ו בטבת תשפ"א 15:09

..פשטות.

ילדה דפוקה.

..פשטות.

עבר עריכה על ידי פשטות. בתאריך כ"ו בטבת תשפ"א 15:09

..פשטות.אחרונה

עבר עריכה על ידי פשטות. בתאריך כ"ו בטבת תשפ"א 15:09

רע לי לחשוב על זה. ועוד שזאת אני.
וזה כואב לי וימשיך לכאוב כל פעם שאני אשמע על זה.
אין.
וזה גם זה וגם זה והרסתי פה כמעט * שלם.

..יפה ותמה

(כמו מסדר נוכחות

להזכיר לעצמנו שאנחנו עוד נושמים פה)

...נשמה שלי

לא חשבתי שהלב הזה יכאב..)

...נשמה שליאחרונה

(זה לא סתם.
זה מכוון מלמעלה.
נכון שרציתי.. אבל קודם אני.
'מחשבה יוצרת מציאות'
הלוואי ולא נחשוב שטויות.
צריכה יותר חיבור.
ודי כבר, תרפא להם את הלב השבור.
נכון שזה טוב אבל כואב לי לראות את זה.
תודה על אתמול, בטוח זה היה לטובה..)

"אם החיים היו מלחמה אני הייתי בפוסט טראומה..."מזמור לאל ידי

..שנזכה!

'וכשהצמיח לציפור כנפיים
הוא התפלל שנעוף ונעוף ונעוף גבוה

שנתרומם, שנעלה, שנגבה, שניגע, שנחבק תרקיע..'

צריכים להחליט לעוף.. ולעוף גם למעיישה.

יש רצון לזה.

לא מספיק רצון..

ורצון זה לא מספיק.

לפעמים מרוב שלומדים על המעלה של השתוקקות וכיסופים, שמעריכים את הרצון, אז מסתפקים בו..

ולאלאלא. העיקר של נבלבל עצמינו סתם

ה' רוצה את הלב שלנו. נכון.

ועדיין לא זכור לי שקבלתי פתור מלעשות את רצונו..

תן לי אבא דיבור של תשובה כל זמן שהנשמה בקרבי..

איאי המנגן.. הרב גיא צבי מינץ. אשרי העם שככה לו. אשרינו שזכינו בו.. תודה אבא

לכבודך.
שיהא הכל נחת רוח אליך..

עשה למען שמך. עשה למען תורתך. עשה למען קדושתך.
אבינו מלכנו, למענך עשה אם לא למעננו

וחלאס מסכות

העיקר להוריד מהפה בקורונה.. אבל מה עם הנשמה?! גם היא רוצה להוריד. גם לה זה מעיק.
רב שלמה אומר שלצערינו לרוב העולם אין הרגשה בדברים אמיתיים.

כואב.

שאזכה יום אחד להרגיש את הטעם של הבודדים שלא.. להרגיש איך להיות מאלה שכן מרגישים דברים אמיתיים.

להרגיש שהנשמה שלי סובלת במסכות שלה שנמצאות שם בלי סיבה. סתם כי לא איכפת לי ממנה.

בעע

בין הבור למים

חָלַף לוֹ עוֹד יוֹם
הַמֵּתִים עֲדַיִן נָחִים בְּקִבְרָם
הַחַיִּים מְהַלְּכִים
קְצָת מֵתִים בְּלִבָּם

>>בין הבור למים

זֶה רַק הַלֵּב שֶׁלִּי
חָבוּק בֵּין נְשִׁימוֹת קְטַנּוֹת.

מְעַט סָדוּק, מְעַט מִתְגַּעְגֵּעַ
מִתְכַּנֵּס בְּתוֹךְ עַצְמוֹ
כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ נוֹגֵעַ.

רַק הַלֵּב שֶׁלִּי
אָהוּב וַעֲדַיִן
בּוֹדֵד בַּסּוֹף כָּל יוֹם.
פּוֹעֵם מֵאַהֲבוֹת קְטַנּוֹת
וְאָז נֶחֱנַק. פִּתְאוֹם.

>>בין הבור למיםאחרונה

נוֹתַר לִי לִלְחֹשׁ אֶל הָרוּחַ
רַק הִיא מְשִׁיבָה בִּשְׂפָתִי
בְּלִטּוּף מְצַמְרֵר
בְּחִבּוּק מְשַׁכֵּר
לֹא תַּחֲרִישׁ הִיא
אֶל מוּל שְׁתִיקָתִי

..טעטע איתי(:

אבל למה?למה רק כשאני עושה לעצמי משו רואים פתאום שאני צועקת?כאילו כשלא היה כבייכול כלום מבחוץ אז לא ראו שאני צכה עזרה???למה לא ראו שאני צכה עזרה עוד לפני?למה היה צריך לקרות משו מעשי בשביל זה?למה שמים לב שמישו צריך עזרה רק כשהוא עושה למשל סצנות עם הלימודים?כשהוא במיטה רוב היום?כשהוא פוגע בעצמו?כשהוא ****** ככה?אני יודעת טוב מאוד שאם הייתי ממשיכה כאילו כרגיל,לא היו מרגישים כמה עזרה אני באמת צכה.אני יודעת שהיו ממשיכים להתעלם מהכאב הגוועלד הזה שיש לי.לא היו שמים עליי.לא היו שמים.היו סמים.ררר.סתם נווו.אבל באמת.בחייאת זה מטריף אותי.לא צחוק.לא צחוק.למה היה צריך משו חותך,תרתי משמעעעע,כדי שישימו לב?למה לפני כן לא קלטו?למה נתנו לי לסבול ככה בשקט ולא היו שם בשבילי??למרות,למרות שגם עכשיו הם לא שם בשבילי אבל נונו לפחות כן קצת מנסים להתעורר.פחחח.נכון,הם פוגעים.אבל כע מנסים לעזור.טוב,זה לא העניין..העניין הוא ששמו לב.לפחות.באמת אני שואלת.למה זה ככה?כילו מה הקטע?ברור שאנלא עושה את כל הטררם הזה רק כדי שיקלטו שמישו פה צועק הצילווו.ברור.אבל דיי.פתאום עכשיו אני קולטת שמנסים לעזור לי כי פיזית ראו בוםםםם כזה.תכלס נפשית,שום דבר לא השתנה.נכון,פתאום כל הג'יפה יצאה החוצה אבל זה לא אומר שעד עכשיו הג'יפה לא הייתה בפנים.בדיוק חצרוני אמר לי את זה.שכל הג'יפה שיכולה לצאת מנערה,הכי הגיוני שהיא פתאום תתפרץ.זה לא מפתיע בשום צורה.כי זה לא באמת פתאום.כל הג'יפה התרחשה לה בפנים.זה היה בתוכה כל הזמן בפנים.אז נכון,עכשיו זה משפריץ החוצה אבל זה לא אומר בכלל שלא היה לה את כל הבלבוליה הזאתי עד עכשיו.זה לא מפתיע.זה אפילו טוב.שכל הבלעעעכס יוצא.שהיא משחררת מעצמה ולא נחנקת.נכון שזה נראה יותר גרוע אבל זה לא. חוצמזה זה לא שונה בכלל.זה לא שונה.אוף אנלא ידעת להסביר.הוא הסביר את זה איכותי.והוא כזה צודק.זה לאאאא שונה.נערה שמבולבלת מבפנים ונערה שכבר מוציאה את כל המוגלע לבחוץ (כי לא מסוגלת להכיל כבר מבפנים),זה לא שונה בשום צורה.זה רק נראה אחרת אבל וואייי זה ככ לא שונה.בכל מקרה,בכללי,יש פה נשמות מסתובבות להם בעולם,אוקיי?בלי להראות שום ג'יפה בחוץ.אוליי כי אין אומץ,אוליי כי זה עוד לא הזמן או אנערף סיבות אבלאבל הם סוחבים את כל הג'יפה שלהם בפנים.יש להם ג'יפה.זה שלא רואים אותה זה לא אומר כלום.גם הנשמות האלו סובלות מאוד,ותאמינו לי,הם סובלות לא פחות מנשמות שמראות את הג'יפה שלהם גם בחוץ.עכשיו תפתחו את שערי הלב רבותיייי!!כן רבותיי צריך לשים לב יותר.דיי לעצום את העיניים.דיי.להיות רגישים זה בסיסי.אי אפשר לחיות בלי רגישות.אי אפשר לחיות בלי אהבה אמיתית לכל נשמה ונשמה שמסתובבת כאן.איי איי איי חבל שהרב'ה קרליבך לא חיי היום כדי שיוכל ללמד אותנו קצת מה זו באמת אהבה.איי איי איי חבל.זה תיקונים זה.

למה זה עושה לי להקיאמשיח נאו בפומ!

😐בעע

//רצה לאש

(/רצה לאש

כועסת על המצב, על עצמי,
וזה לא הגיוני אבל, גם על כולם, שלא מנעו ממני להגיע למצב הזה)

( אולי ק ב ו צ ת ט י פ ו ל ) ( קבוצת תמיכה)
(ילדה מפגרת שצריכה תמיכה טיפולית כל כך רחבה ולא מסוגלת למלא את החובות הבסיסיות שלה)

(למה לעזאזל כולם דחפו ושמחו בשבילי. למה אני הסכמתי לזה.
זו הטעות הכי גדולה שיכולתי לעשות.)

(//רצה לאש

אין כמו ההורים שלי.

)

(///רצה לאש

(כמה שאני צריכה שמישהו יחליט בשבילי יגיד לי שזה הדבר הנכון.)

לא, בסוף שנה אני לא אסתכל אחורה בגאווה
אני פשוט אברח מכל החרא שעטפתי בו את עצמי רק כי מישהו החליט שאני צריכה מסגרת וצריכה משמעות

אני צריכה מסגרת וצריכה משמעות, אבל אני גם לא יכולה אוקיי?? אני רוצה לברוח

(////רצה לאש

מה כן? אני לא יודעת
החיוניות ברחה לי מבין האצבעות בלי שאני יכולה להצביע על נקודה ולהגיד: שם היא ברחה

אני יודעת טוב מאוד מה לא. וגם זה רק לפרקים

(/////רצה לאש

אבל ראיתם
אני יודעת שראיתם

למה לא התאמצתם עליי יותר???
זה פאקינג לא עוזר להגיד בישיבה פדגוגית שקורה איתי משהו. ואז אחרי שבועיים מישהו נזכר לברר איתי

היה כזה קשה לנסות קצת יותר? להתאמץ טיפה?
לא בשבילי. סתם כדי לנקות את המצפון שלכם

אני הלכתי ודעכתי לנגד עיניכם. לנגד עיני כולם
וכולם השליכו את האחריות על בן אדם אחד, במקום לקחת טיפה של אחריות בעצמם.
יכולתם לחשוב עליי קצת יותר. יכולתם לדאוג קצת יותר

לא חכמה להגיד 'אחרי החגים זה יעבור'. מה עשית אחרי החגים? בדקת איתי?? בדקת שזה עובר???

כל האחריות על כתפיים של שתי ילדות בנות שש עשרה. והכמיהה המטורפת שלי שמישהו כבר יקח ממני את המושכות.

ואיך היא לקחה את המושכות משתי הידיים שלי והעבירה אליה
כאן התחיל הנס שלי. כאן מישהו התחיל לדאוג לי.

אבל איפה הייתם שנה וחצי לפני זה?? איפה הייתם כשלא בכיתי במיטה
איפה הייתם כשכל נים בנפש שלי ביקש עזרה
וכל מה שידעתם זה להגיד 'אם תרצי אני כאן'
באמת?? אם תרצי??
ואם אני לא רוצה? למי אכפת מה אני רוצה לעזאזל משנה מה אני צריכה
ואני הייתי צריכה עזרה
ואם יש לי דרכים מיוחדת להביע רצונות?
ואף אחד לא חשב לדווח? לא, אף אחד לא חשב לדווח. מסתבר.

ואני נפלתי בין הכסאות ולא ידעתי איך להציל אותי

(//////רצה לאשאחרונה

פעם בתקופה אני נזכרת וכועסת. נורא

זה כאילו לא משנה כמה זמן יעבור
אני זקוקה לזה באותה מידה. להשמיע את הכעס הזה שלי

איכשהו תמיד נעלמתי. תמיד לא ראו אותי
תמיד אצלי משהו התפקשש וכולם העדיפו לברוח

...ציפור שיר.

(יודעת שזה לטובה
אבל כבר כמה זמן
זה מציק לי..
אוף.
חשבתי שאני יצליח
מבאס לגלות שלא..
להתעקש על זה
או להרפות?
..
ושמחה זה דבר
טוב
אבל.
הרי היא אמרה שצריך
לתת ללב מקום
למה שהוא מרגיש
ולא להדחיק.
הכל לטובה
אוף
זה לא עוזר.
..
הוא מתפוצץ לאט לאט..)

..אמיצה

ויש לי דירה עם מרפסת ליםםרצה לאש

אני נכנסת לבד למקלחת
ואיך בוכה שם בשקט
כי יודעת שכמו כולם הוא יברח
כשיתעורר לידי בבוקר ויבין באיחור גם אתמול כמו היום

אני בעצם בחור מכור

קוראים לי מרי לנצחחחרצה לאשאחרונה

הקודם הבא

עמוד קודם עמוד הבא