שרשור חדש
...ציפור שיר.
זה נראלי דורש ניתוק. אבל אמיתי.
כדי שזה יתאפס. אחרת זה סתם מפוזר.
אבל תוך כדי הקשבה. לא במלחמה.
ורק מה שמתאים.. לא לאחרים.
ורק כי אני רוצה.
לא כי אמרו לי.
..שנזכה!

ריבונו של עולם

אם נדבר גלויות  (למה אם? תעשה שזה יקרה. טוב?)

לפעמים 

אין לי כח בעולמך להיות 

 

 

(המ.
יש לי כח בעולמך להיות.

אבל,

העולם הזה,
הוא בכלל לא מרגיש עולמך.

אתה יודע?

 

ובעולם הזה, שהוא לא בדיוק עולמך,

אין לי כח להיות.

 

אבא אתה מתחבא יותר מידי טוב.

וזה קשה.

קשה למצוא אותך.

ולא תמיד יש לנו כח וכח רצון לשחק איתך מחבואים.

לא כי זה משעמם. זה פשוט מתיש.

 

אפשר כבר שנמצא אותך,

ושתהיה אתה הסופר?

שאתה תחפש אותנו.

שממש נרגיש איך שאתה רוצה אותנו.

 

 

פשוט
יש איזה תחושה באוויר ששכחת אותנו ונעלמת.

מחילה על החוצפה.)

 

אנה מפניך אסתתר

מה אטען? מה אצטדק? מה אדבר?
(קצת ענווה. זה טוב.)

 

 

חנון ורחום

הן לפניך גלוי
כאן יהודי שעל חוט השערה הוא תלוי
נלחם בעצבות, בייאוש המכרסם כתולעת
השמחה נסתלקה ממני וגם הדעת

 

קולות מהעבר לוחשים לי לעצור
אבל אני מוסיף בחושך לחתור

ושואל ומבקש

אַיֶּכָּה?!

 

 

 

..שנזכה!

והעולם הזה גדול עליי לאחרונה.

 

מחשבות

דמיונות

זיכרונות

רצונות

הרגשות

בלבולים

איזונים
תסכולים
כאבים

צפיות

אכזבות

פחדים

 

כל מיני עניינים.

 

ו,געגוע.

געגוע שמציף.

ששואב.

שמפרק.

שפותח ת'לב מבפנים.

שסוגר אותו מבחוץ.

שמשאיר אותך איתו לבד.

 

 

(בין ככ הרבה תקוות ואכזבות

עכשיו הזמן לחזור הביתה

לנשום מחדש את הקירות

למצוא בחדר של הנפש את כל החוויות

עכשיו פשוט לשוב הביתה

 

@בברסלב בוער אש!-תודה עלייךגעגועים)

..שנזכה!

אולי נתייאש מהרעיון של תעודת בגרות?

זה סתם מתסכל שכולם מצפים ממני להכי הכי

כי אני לא שם. וגם לא שואפת לשם.

עוררתם אותי
מגיע לכם תודה

(אז תודה)

החלטתי לתפוס תעצמי בידיים

ואני רוצה. באמת רוצה

וגם קצת משתדלת

כי משתדלת בעוד דברים

אתם אומרים שאתם יודעים שיש לנו עוד חיים חוץ מהלימודים 

ויש לי אמון בכם

ואתם גם נשמעים אמינים,

נשמע שבאמת מבינים אותנו.

אז אם ככה, אני לא מבינה אתכם.. מה? מה?

אנשים תתחילו להעריך רצון

וכנסו למצב של נחת

ותפסיקו ללחוץ

ותנו לי לחיות

 

מה ביקשתי. מה.
מה? מה?!

 

 

את החיסורים תשאירו לי. 
די לחייב אותי בפלאפון לקבל החלטות.

ודי לחשוב שמה שאני אומרת יקרה ואז להתלונן שאני לא עומדת בהסכמים.

אני אומרת לכם מראש שזה לא ילך

אז תאמינו לי

אני לא אומרת לכם את זה מחוסר אמון בעצמי
אני אומרת את זה מהכרה ביכולות שלי

ויש לי יכולת להתגמש לכיוונכם, אבל נחת. נחת!

זה תהליך, זה לא תוך יום.

תרפו 

ותדרשו פחות

 

 

אתם כבר מעצבנים

ובגללכם אני בסוף לא עושה כלום.

בתוך ימבה של דברים.

טובעת בתוך הים הזה, אני לא עושה כלום חוץ מלקפוץ על הגלים.

חוץ מלצוף על הגב ולתפוס תראש מעל המים.

תרדו הילוך ונוכל לדבר נורמאלי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ובסוף אני יודעת שאתם צודקים

ואתם גם ככ ככ לא

אבל בסופו של דבר זה אני הבעייתית בעיקר

אבל אוף אוף

לא רק

די.

 

..בברסלב בוער אש!

יפונת.. את מתוקה ככ ואני מתגעגעת.

וטוב לקרוא אותך.. את צודקת ככ וחבל שלא מעריכים את הרצון וזה לא כיף ככה

רק שתדעי ש, נכון הם לא מעריכים את הרצון. אבל אוף זה קל להגיד וקשה לעשות את זה.. אבל תזכרי שה' רואה כמה את רוצה וזה מספיק. 

אני אוהבת. את ככ מתוקה ומדהים לקרוא אותך ותמיד זה היה הפוך יעני שרק את קוראת..וכיף לי לקרוא אותך ואני מעריכה אותך ברמות והלואי את יודעת את זה.

נשיקות

..שנזכה!

אואואו אהבה אהבה

תודה על מה שאמרת

הלוואי נזכור אתזה תמיד

ואני רוצה לבוא אלייך יומאחד (יענטו כמה ימים..)

מה אומרת? מארחים בסגר?

..בברסלב בוער אש!

❤.

הלואי הלואי.גם אני.)

כןןןן באליי |משוע לאורחים| חח סתם ואו אני שיא הישמח שתבואי אבל אוף גם אני צכה לבוא אליך ממ ואז אני תוקעת אותנו כי אני די לוקח לי שנים.. בסוף את תבואי לפני חח אוף לא נעים

בכל אופן אני מאד ישמח שתבואי

ו, אם את שואלת אותי אז אנחנו מארחים, לא ידעת מה אמא אומרת אבל נשאל אותה מחרחצי חיוך

עכשו אני בבידוד אבל אמורה לעשות בדיקה ולצאת אז נראלי בימים הקרובים כזה אני כבר ידע תוצאה..אני ידבר איתך

..שנזכה!

(סבבה תעדכני

ואנחנו מארחים.. מוזמנת אחרי הבידוד

טוב נעבור לסמס בפלפ..)

..בברסלב בוער אש!אחרונה

סגורר ישש שוה לי רצח נשמע שמעניין אצליכם שם

אוך האמת שאין לי סוללה כלילאפאטי

..משיח נאו בפומ!
זה מפחיד אותי. מאוד.
..משיח נאו בפומ!
כשפתאום המציאות הקשה מכה לך בפנים
המצב האמיתי מתברר לאשורו
הרבה יותר גרוע ממה שחשבתי, ממה שידעתי
ואני חסרת אונים
אין באמת מה לעשות
רק הדאגה הזאת
החרדה הזאת
ממה יהיה
עוד לילה לבן בגלל..משיח נאו בפומ!אחרונה
..רוח סערה
איפשהו בעולם יש מישהו שחסר אותי.


איפשהו בעולם יש כלב/ה שיום אחד ת/יהיה שלי.
ואולי אפילו שניים.


איפשהו בעולם יש בית, אולי הוא בנוי. אולי עוד לא
אבל התכנית מסודרת. והוא שלי.


איפשהו בעולם יש שירים שייכתבו ויולחנו על ידי. מילים יפות, מנחמות וצובטות.





בראש יש לי רשימה מכובדת של אנשים שאני אוהבת. אני לא יודעת כמה מהם אוהבים אותי, כמה מהם בקשר איתי רק מרחמים
אני מנסה לחשוב שזה לא נכון. ואולי זה סתם חוסר הביטחון שלי
אולי אני באמת אהובה בזכות מה שאני. הלוואי שיש כמה, אני לא צריכה הרבה
מספיק שכמה יראו מי אני ומה אני
דברים שאני לא רואה בעצמי
שיראו שגם הרע הוא בלבול, ושאני רוצה רק טוב.

וזהו
אהבה ולילה טוב.
..רוח סערה
הגשם לא מפסיק לרדת
אני אוהבת גשם.
ילדונה,רק הפעם.
עשית לי דמעות בפנים..

(רק להגיד שאת אהובה חזק ואת במחשבות שלי.)
..רוח סערה
אוהבת❤️
גם אני.רק הפעם.אחרונה
..פצלשית~

לאיפה את בורחת ילדה?

רחוק רחוק

גשם מים נעים לא לחשוב לא להסתכל אחורה 

..פצלשית~אחרונה

מעצבן לי 

..מי?
תמיד רציתי להצליח לפרוק ע"י כתיבה.
אבל אני לא טובה בזה.
בעצם, אני לא טובה בשום דבר.
אז מה חדש?
אם שנאה עצמית הייתה רעל. כבר מזמן הייתי מתה.
ואולי היא באמת רעל.
ואולי אני כבר מתה.
שרוטה. הנשמה שלי שרוטה. בשריטות עמוקות שנפתחות שוב שוב. כל יום מחדש.
ולא מבריאות.
חשבי מה ההגדרה של דיכאון.
הגעתי למסקנה שזה חוסר תקווה.
אז אני בדיכאון.
טוב זה קל.
חח ברור.
אבל למה?
כי אין תקווה.
כש**** ו*** בדיכאון, אני יודעת שזה יעבור מתישהו.
הזמן ירפא את הלב השבור שלה, ואת טראומות הילדות שלה.
והן יסתדרו.
אבל איך זמן יכול לרפא שנאה עצמית?
אני רואה מול עיניי רק שחור. ענן שחור של חוסר תקווה. וחוזר עתיד.
וקצת, אני אגלה לכם בסוד - מוות.
כאילו בדמיון שלי אין חיים בעוד כמה שנים.
אני אף פעם לא יודעת אם זה טוב או רע שכל התכונות הרעות נמצאות בי, גם פחד.
פחד מהכל.
מהמציאות.
זה רע.
כי ככה אין לי שום יכולת להתקדם. הכל מפחיד.
לאלא. מבעית.
זה פחד מזוקק.
פחד שבגללו אני מתפתלת במיטה בבכי נורא.
שלא נשמע לאיש כמובן.
ככה זה אממ הוא נחשוב..
שנה בערך?
לא.. הגזמתי.
זה אולי כמה חודשים...
אבל השנאה תמיד הייתה. גם אם במינון נמוך.
טוב אולי לא תמיד.. מכיתה ט בערך?
אני לא זוכרת.
עוד בעיה. לא זוכרת רגשות.
אולי כי אין לי כאלו..
אני מרגישה כאילו נוצרתי כטיוטה לאיזה משהו.
סחוטה. חברת יחוד.
מין צל כזה.
צינית.אדיוטית.פתאטית. טיפשה. אבל עם שכל - אז חופרת. מוזרה. לא מצחיקה.
חרא של ילדה.
איזה חיים זבל.
הייתי כותבת איך אני מתארת את החיים שלי.
אבל זה קבוצה של דיבור נקי שם.
חח.
וגם לא כדאי להפחיד את כל השאר. מסכנות מה חטאו?
מעניין אם יום אחד אני אספר להם מה באמת עובר עלי.
ואולי לא. כי גם אני בעצמי לא יודעת מה באמת עובר עלי.
לפעמים אני מקווה שזה רק חלום רע ואני אתעורר
אבל לא. זה אשכרה החיים שלי.
אם תהיתם מה הדבר הטוב בפחד - זה הפחד מהמוות.
אממ לא בטוח מהמוות אלא מהלא נודע.
‏ועכשיו אני מרגישה עוד יותר חלולה.
זה כמו להתכתב איתן שעות וזה המטח נגמר ואני נשארת עם חתיכת מתכת ביד והמון מחשבות.
אז ככה.
רע.
מעניין אם זה בכלל זה. שאני לא נוגעת בכלום. שכולם לא נוגע לי.
שלא אכפת לי מכלום.
אשכרה לא אכפת לי מכלום!
אתם מכירים אדם שלא משנה לו?
איזה מין יצור אני אלוהים??
או שאין אלוהים. או שיש? מי יודע?
מי?
ה'מת שיש לה כישרון להגיד לך מה את מרגישה. ואולי זה רע.
כי זה חידד לי רגשות שהייתי אמורה להדחיק.
הלחיים כאלה חארות.
וגם אני.
פאק.
..מי?אחרונה
זה משאיר אותי עם חור בלב. בור.
לא מלב שבור חלילה. כמוה.
מעניין אותי לדעת איך לב שבור מרגיש.
איך אהבה מרגישה.
איך זה להרגיש.
הבור שלי הוא פשוט ריקנות.
כאילו אני קליפה ריקה שמסתובבת פה במטרה ל-מה בעצם?
עכשיו אפילו לבכות אני לא מצליחה.
איזה חרא.
ויש לה יום הולדת היום.
טיפשה שכמותי.
פשוט מטומטמת.
והיא הבטיחה לי שהקשר שלנו חזק שונה משלהם. אבל לי היא לא אמרה כלום.
חוץ מכמה ממ היא עשתה.
איזה חרא.
פשוט סתומה. סתומה.
לפעמים אני ככ שקועה בחוץ. אבל הלב עצמו ריק.
ואולי לא לפעמים. אולי לתמיד.
והם יש פסיכולוגית שתקשיב.
מי הקשיב לי אי פעם?
רק היא. לשעה בערך.
וגם זה היה קמצוץ. ועשה לי ככ רע.
אבל.
בא לי למות.
..רחל יהודייה בדם
מה הטעם?!

רוצה לישון
וללכת לים בודד
הכל מתרחק ממנירצה לאש
זה תמיד ככה. ידעתי שזה יהיה
..בתוך בני ישראל
וכלום לא עוזר,
..בתוך בני ישראלאחרונה
פעם הי'ה פרוכח.
פעם ציפיתי ש***** לא יעשה דבר כזה.




ואולי רק אני השתניתי. אבל לא נראה לי, כי במובן מסוים ידעתי גם אז.
אני יודעת גם היום. זה החלק המעצבן.
אני רוצה לעשות משהו ומפחדת ל.


(די לא אמרת שאת עוזבת את זה בשקט ולא מתערבת אז מה אם הורסים משהו שיכול ל אולי זה עדיף ואולי זאת רק הגאווה שלך)(לא נראה לי)(אז מה.)
..רחל יהודייה בדם
אלוף העולם
בליפול, ולקום,
וליפול.


ולקום.
//לרגע אחד.
זה בדיוק המקומות שזה נמדד בהם. בחריצים.
///לרגע אחד.
עכשיו אפשר לראות מי פה אמיתי ומי שחקן.

אבא, כל השבת חלמתי עלזה. זה היה טו מאץ.
מה עושים עכשיו.
////לרגע אחד.
הבעיה היא שאני מפחדת להתמודד מול עצמי.
בורחת לשם ולשם ולשם. העיקר לא להיות מול עצמי.
מפחיד לי מדי המציאות הזאת.
/////לרגע אחד.
הכאב הזה שחותך אותי עכשיו.
אח.
אנחנו לא שולטים פה בכלום.
//////לרגע אחד.אחרונה
אני צריכה ללמוד לנשום מחדש.
..ציפור שיר.
(צריכה מקום בשביל המילים שלי..)
יש לי יותר מידי. ואין מקום.
..~אניגמה~

 

באלי לברוח מעצמי וזהו

00אהבה.
החיים הם לידה, אתה נולד ומת ושוב נולד ושוב מת. מעגלים כאלה של פריון ומוות.
הייתי רוצה להסתכל על המציאות בעיניים של נס. כמו שלידה זה נס. וכמו שמוות זה נס וכמו שחיים אחרי מוות הם נס. אני רוצה להודות, אני רוצה להגיד שהלב שלי מלא וגדוש בהודיה, ברגשות עמוסים של הכרת הטוב. כמה פעמים נולדתי, כמה פעמים צמחתי מתוכי, כמו פרח כזה, כמו משו בלי מחשבה שלא מפחד למות שוב ולחיות שוב, לא מפחד בכלל. כמה ניסים ראיתי בעיניים שלי. כל יום נס. כל רגע נס. כל פעימה לב. נס. נס. נס. כל צמיחה. כל מוות. כל קושי. כל קושי מוביל לצמיחה. כל מוות מוביל לחיים. כמה ניקיון זכיתי לנקות אותי. איזה זכות של אור.
הכרתי את האהבה, הכרתי את הטוב. הכרות עם טוב זה ברק בעיניים, זה רפואה. גיליתי מהי רפואה. ומה מרפא לי את הלב. וגיליתי שרפואה של הלב היא שונה אצל אנשים, כמו שאנשים בעצמם הם שונים. ושאין אנשים רעים, יש אנשים שרע להם. וגיליתי שהרפואה שלי היא שירים של אביתר בנאי וריח של לבנדר, ואנשים טובים. ושמש ביום קרה ומעיינות, וירוק. כל ירוק. ולעזור לאנשים. ולשמוע דיבורים מחזקים ואוהבים ומרק עוף. ונשימות. ולמדתי לנשום. ולמדתי לחיות ולמדתי לראות טוב ולהאמין ולדעת שהכל לטובה. ולמדתי להשתמש במח ולא רק בלב וראיתי ניסים בעיקר. בעיקר ראיתי ניסים. נס. נס. נס.

לשנה הבאה אני רוצה לבוא נקיה. אני רוצה לנקות ממני את כל הכעס, את כל הכאב המיותר והלא מיותר. לנקות את הלב. לנקות את הפחד, לנקות את הגוף המפחד והרועד, לנקות את הנפש שצורחת וכואב לה. לנקות אותי. לנקות, להסיר הכל. להסיר את המחסומים. לנשום לתוכי טוב, להוציא ממני כעס וחרדה. לצאת לחופשי.
לדעת ולהאמין שהכל בא לטובה שלי. רק לטובה שלי.
יש רעש של גשם וריח של מרק. וטוב.
ויש לי אנשים שאוהבים אותי ואני אוהבת אותם וטוב.
ויש קמנצה שאני עוד אדע לא להתבייש ממנו. ויש אותי. וטוב.
ויהיה טוב עוד. ועוד יהיה טוב מטוב.
והלב ילך ויתנקה. והבורא יתן לי לראות ניסים , עוד ועוד. ואהבה .

תודה.
וכולם יוצאים עם כולםשחקנית
ואלי ההתעסקות בזה
תשכיח את מה שלי חסר


(אני כלכך רוצה להיות חלק
אז דברו איתי)
..אהבה.
לכל אדם יש מוצאי אדם.
וגם הוא עובר.
..טעטע איתי(:
ררר איך נרדמים איךךך.
אין לי כוח לעצמי יותר.
אני לא מצליחה.אני לא.
טאטיייי.ררר קשה לי.ובכלל צריך להיות לי רגוע.
אוף אבא מה קורה איתי מה.
אשקרה 5 ולא מצליחה להירדם.


איזה פחד.
אין מצב שזה יקרה.פשוט אין מצבבבב.
אבא.
אני צכה תפילות דחוף.
איזה לילה קשה.אני לא מאמינה שלא רגוע לי.
באלי ל.
..טעטע איתי(:
אי אפשר לסבול אותי יותר.פשוט אי אפשר.
לארוצהלארוצה.
דיי ל.
בלי ל.בלי ל.באלי באלי באלי רררררר.אני חייבת פשוט.וואי חייבת.ושונאת בוקר ומחר יום שישי ררר.מזל שאנלא בבית.פשוט נס ששבת אני אצלם.כוחכוחכוח בשבילם.חייב שיהיה רוגע.חייב.זה לא הגיוני שאין רוגע.זה לא הגיוני.אווווווווף.
..טעטע איתי(:
תשכחו מזה.פשוט תשכחו.
אני.לא.רוצה.
לאאאא.
לברוח.
אל תדברו איתי פשוט והכל יהיה בסדר.אללל תדברו.זה רק משגע אותי יותר.
ואמא התקשרה היום 3 פעמיםםם.וואי מה היא רוצה ממני מה מה מה.והבית התקשר 5 פעמים ואבא פעמיים..וזה לא מתאים לו..בדרך כלל הוא מחכה שיחזרו אליו פשוט..
תפסיקו לדאוג.תפסיקו.תפסיקו וואוייי תפסיקווו.שחררו ממני כבר.שחררו.אשקרה הבית רודף אחריי.לפחות אנלא רואה את אמא.
ואין.
אין.לי.כוח.לדבר.עם.אף.אחד.
רררררר.
מה נעשה איתי מה.
ובמיוחד אמא..לא באלי שהיא התקשרה ושצריך לחזור אליה.דיי דיי דיי.אין לי כוח יותר.שונאת לדבר עם אנשים.שונאת.ובמיוחד עם אמא.היא לא.היא פשוט לא.אני רוצה אמא.ררר.אני רוצה אמא.
טעטעעעע.
כואב לי.
וגם אני לא אוהבת לראות אנשים ולשמוע אנשים.הם חיים.וזה מעיק עליי לראות את זה כשאני מבפנים מתה.
אבאאאאא.
אני רוצה חיבוק.אבל.
..טעטע איתי(:
ואוף אני צכה לענות למלאן הודעות ואין לי כוחות לזה.אנלא רוצה אנשים.אני לא.אני לא.ואני הכי שונאת את זה ששואלים מה שלומי ואני צכה כזה לענות והכל מסתבך לי בפנים.וזה קורה לי יותר מידיי.ולא באלי חברים.זה פשוט מטומטם.ולא באלי שיהיה אכפת להם ממני.באמת שזה כבר מתיש אותי.רררר.אין לי כוח לכלום עכשיו.ואם אני מותשת,למה אנלא מצליחה להירדם למה.דיי למחשבות.דייי דייי דייי.אין לי כוח לענות.אז מה שאני נחמדה.אוף זה לא כיף להיות נחמד לפעמים.זה פשוט לא כיף.מצד שני לא באלי שיקלטו אותי אז חייבת להגיב.ואני שונאת את זה.פשוט אל תדברו וזהו.למה אני משתפת פעולה.מה נסגר מה.
..טעטע איתי(:אחרונה
אני.צכה.כבר.להירדם.
חייבת.
אני.עייפה.למווות.
אוף אבא.
פעם חשבתימיונז

שזה שמבינים על מה דברים יושבים אצל בנאדם זה עוזר לך להכיל אותו גם כשהוא מתנהג לא משהו

אבל גם להכלה שלי יש גבול. אפילו שאני מבינה מאיפה זה נובע

..טעטע איתי(:
להרפות.
להירגע.להירגע.
לשחרר את הפחד והלחץ.
לשחרר לאט ובנחת.
לאט ובנחת.
לנשום.
עמוק עמוק לנשום.
אני לא לבד.
לא לבד.
אבא איתי.
נכון אבל?
אבא איתי.
אוף אמא נפגעה שהלכתי.
היא אמרה כזה שאין לי שום צרות בחיים ושאני סתם מאמללת את עצמי ושאין לי זכות.
אמא,זה פוגע.
וקשה לי שאני מידיי רגישה.
אני צכה היגיון.
הם צודקים..אין לי עכשיו היגיון לכלום.
פף.
..טעטע איתי(:
קשה לי שאמא חושבת ככה.קשה לי שהיא ררר דיי.כואב לי בלב
..טעטע איתי(:
אבאאא.
זה שורף.אתה מבין?זה שורף.
אין לי מילים יותר.
לכו.תכלס תעשו ממני מה שאתם רוצים.
אתם צודקים.באמת שאתם צודקים.אני חייבת דחוף דחוף ל.
..טעטע איתי(:
אעלק..
אני מדברת למוחמד.זה לא.וואיי.אני אשקרה מדברת לקירות.איזה מרפה ומשחררת ואיזה נעליים..
..טעטע איתי(:
אמא אמרה לי להתקשר אליה מידיי פעם..וואלה דיי.אם אני עושה את זה אז זה עד הסוף.באמת שלא מרגישה כוחות.לא רוצה להכאיב יותר ולדבר איתה.אז דיי.באמת שבאלי עד הסוף.אוף אבל לא באלי לפגוע בה ררררר.
קוף.
..רק הפעם.
תשמרי עלייך בבקשה.
תתמקדי בעצמך.
..טעטע איתי(:
כפרעליך♥️
ננסה..
..טעטע איתי(:
(דיי.את בסדר.את בסדר.דיי לבכות.דייייי.את צכה לדאוג לעצמך עכשיו.רק למה שירגיע.אם לא עושה טוב לדבר עם אמא,אז,בסדר.זה מובן.בבקשה תאמיני שזה מובן.בבקשה.את צכה את זה לפעמים.להרפות.תביני.תקבלי את זה.נכון,להתפלל תמיד אפשר.תעשי רק את מה שאת מסוגלת.רק מה שאת יודעת שלא יגמור את הכוחות.
לב.)
..טעטע איתי(:
הראש.
רררר אוף.
..טעטע איתי(:
הבנתי.
אחרי הזום אנחנו הולכים לישון נצחחח ררר.לא הבנתי מה נסגר ולמה המורה רצתה שאכנס.זה סתם עושה רע.כמה רעש.אני שונאת לשמוע אנשים.
..טעטע איתי(:
מותש לי החיים.מותש לי ררר פשוט מותש ומעייף.
זה מתיש אותי העייפות הזאת כל הזמן.נמאס לי להיות עייפה.
אני רוצה לחיות.רררר.אני רוצה לחיות אבל.לחיות באמת.דיי לעייפות דיי.אני אשקרה מתה.בעצם בעצם אני לא רוצה כלום אבל אוף באמת אני כן רוצה.אני רוצה להרגיש כוחות מטעטע.אפשר?
פליז.
..טעטע איתי(:
לא באלי שיהיה אכפת לי ממשו.ואשקרה יש דברים שאכפת לי מהם.וזה מעייף.ומתיש.ררר זה בלתי נסבל הכאב הזה.אני רוצה רוגע.ולמה.למה הם אומרים שאני חייבת כי אם לא.אני רוצה שזה יבוא רק מעצמי.רק.רררר.ולמה אני רוצה את זה בכלל.לא רוצה לרצות כלום.אבל משו דוחף אותי וזה מעיק.זה מעצבן.דיי זה מתיש.



(להרפות.כפרע, להרפות



אוף אבל לא באלי.אוקע?לא באליייי.



תינוקת.
מבולבלת.
רררר באלי ל.עכשיוווווווו.וואי אוף אבא ררר דיי.)
..טעטע איתי(:
לא רוצה ררר דיי תפסיקו להגיד לי מה לעשות תפסיקווו כבר.תפסיקו להשתלט עליי.תנו לנבול בשקט.גווווווד?!
בחיים לא יהיה לי נחמד?ררר.דיי דיי.בחיים לא יהיה לי שקט טוב?בחיים?ררר.אני רוצה ל.אוף נמאס להסתיר.ונמאס להגיד דברים בערך כדי שלא יקלטו.ונמאס ששואלים ואני צכה לומר בדרך אחרת כדי שלא יכנסו מידיי מידיי לפרטיות.וזה אשכרה קורה גם מחוץ לאולפנה.וזה נורא.זה מתיש הבנתם?מה הבעיה לא לשאול?אתם מבינים שזה לא קשור אליכם אז דיי.תהיו בשקט.אנלא רוצה לומר דברים מסביב וסוג של לשקר.אבאלה.אשקרה לשקר.זה מפחיד.אני רוצה אמת.אז תהיו בשקט כדי שלא אסתבך כל הזמן עם זה.אוקע?זה מעיק פשוט,הבנתם?ררר.באלי ל.עכשיועכשיועכשיו רררר.
..טעטע איתי(:
"צריך שכל איש ידע ויבין שבתוך תוכו דולק נר,ואין נרו שלו כנר חברו.ואין איש שאין בו נר".

ואין איש שאין בו נר.וואהההה.





אבאלה.איזה פחד.
אשקרה
יש.בי.נר.
וכולם הם נרות.
כל אחד נר מיוחד בפני עצמו,
כי אין נרו שלו כנר חברו.
זה הזיהההה
אין איש שאין בו נר.
אבאלה.אשקרה.
אין.איש.שאין.בו.נר.
😲😲😲
(וואלה תאמת זה קצת מרגיע לדעת את זה.לפחות לדעת.
לייק!)
..טעטע איתי(:
אני חרא.איכ איכ אני חרא.יאלדה מטומטמת.
כמה אנוכיות יכולה להיות בבנאדם אחד.כמה כמה כמה.
אבאלה אני פשיטא אגואיסטית.איכ.לא צריך אותי כאן יא-אלה.איכ איכ איכ.מי צריך אותי מי מי מי.אנלא מבינה למה אני ***** כל רגע.בעעעעעע לא רוצה אותי.לא רוצה.דיי.באלי ללכת כבר.ללכת.אוף דיי.
..טעטע איתי(:
קוף.פשוט קוף.רררר.
..טעטע איתי(:
צריך להרגיש ולהבין מה מיוחד בי.
פף.
לא מרגישה כוחות לזה.
לא מרגישה כוחות לכלום.
מותשת.אמרנו?מותשת.
גגג.
אזהרת טריגר נראלי..(בשבילי לפחות צריך אזהרה..)טעטע איתי(:
ותהילה..אני מתגעגעת.יותר מידיי.אני מתגעגעת כבר יותר מידיי.אוף דיי אני רוצה חיבוק ממנה.והיום היה צריך להיות לה יומולדת.אבא לא.זה פשוט לא הגיוני.אוף אין סיכוי.פשוט אין סיכוי.אני רוצה את תהילה.אוקע?אני רוצה את תהילה.דחוווף.אני מתגעגעת.תבין.אני מתגעגעת.וזה לא יעזור לרצות.ולהתגעגע בטח עכשיו לא יועיל.אבל מה נעשה?וואלה אנויכי מתגעגעת.וואלה אנויכי מתגעגעת.תבין שזה כואב לי מידיי.מידיי כואב אוף.אבאאאא.קשה לי.תהילה.רררר.תהילה.ואמרו לעשות משו טוב לעילוי נשמת.לזכרה יעני..וזה כואב לי מידיי לעשות בשבילה ולהבין שהיא אשקרה לא כאן.ושוב להיזכר.ושוב לבכות.זה שורף.שורף ככ את הלב.


ושוב האנוכיות הזאתי..
את ילדה מטומטמת.תפנימי.
ואין איש שאין בו נר?
נמ.
אין איש שאין בו נר.
חד וחלק.רררר.
קשה לי עכשיו.
קשה עם האמת לפעמים.
לפעמים היא כואבת מידיי.
..טעטע איתי(:
תהילה תמיד עשתה טוב.היא תמיד עשתה טוב.תמיד היא רצתה לעשות טוב.ומבחינתה אי אפשר לעבור יום בלי לזרוק פרגון למישו ככה סתם,כי אשקרה פרגון יכול לשנות לבנאדם תיום.להפוך לו תיום לגמריי.כמה כוחות יש למילים.אוף תהילה מיוחדת.היא הרב קרליבך בקטן פשיטא.אוקע?ואי אפשר שזה נגמר.ככ אי אפשר.היא אשקרה היום בת 18.וואי זה סורט אותי ככ.אוף.זה שורף.אבאאא.
..טעטע איתי(:אחרונה

צָרִיךְ שֶׁכָּל אִישׁ יֵדַע וְיָבִין
שֶׁבְּתוֹךְ תּוֹכוֹ דּוֹלֵק נֵר
וְאֵין נֵרוֹ כְּנֵר חֲבֵרוֹ
וְאֵין אִישׁ שֶׁאֵין לוֹ נֵר

וְצָרִיךְ שֶׁכָּל אִישׁ יֵדַע וְיָבִין
שֶׁעָלָיו לַעֲמֹל וּלְגַלּוֹת
אוֹר הַנֵּר בָּרַבִּים
וּלְהַדְלִיקוֹ לַאֲבוּקָה גְּדוֹלָה
וּלְהָאִיר לְעוֹלָם כֻּלּוֹ.

 

 

 

(הרב קוק גאון)