למה
למה
למההה
פשוט לא פייר העולם הזה
למה
למההה
פשוט לא פייר העולם הזה
בעעעמשיח נאו בפומ!
...אילת השחר
עד כמה? אתם שואלים?
אני אגיד לכם עד כמה.
עד כדי כך שזה משפיע פיזית על הגוף.
שעוד לפני שמניחים כף רגל מעבר לדלת ופוסעים פנימה ומתחילים להתבונן מי נמצא בחדר ומה מביא איתו, פשוט מרגישים.
וזה גורם לרצות לצאת עוד לפני שנכנסים.
כי זה כל כך לא טוב.
זה פשוט מקום שלא רוצים להיות בו.
האוויר דחוס כל כך בלא טוב...😔
אז אומרים פשוט :
לא תודה... זה לא בשבילי, המשכתי הלאה מכאן.
למקום שיש בו קצת יותר חיים.
גם אם פגיעים יותר...
וחשופים יותר...
אבל לפחות כאלו מרגישים,
קרובים
ו...
חיים.
אני אגיד לכם עד כמה.
עד כדי כך שזה משפיע פיזית על הגוף.
שעוד לפני שמניחים כף רגל מעבר לדלת ופוסעים פנימה ומתחילים להתבונן מי נמצא בחדר ומה מביא איתו, פשוט מרגישים.
וזה גורם לרצות לצאת עוד לפני שנכנסים.
כי זה כל כך לא טוב.
זה פשוט מקום שלא רוצים להיות בו.
האוויר דחוס כל כך בלא טוב...😔
אז אומרים פשוט :
לא תודה... זה לא בשבילי, המשכתי הלאה מכאן.
למקום שיש בו קצת יותר חיים.
גם אם פגיעים יותר...
וחשופים יותר...
אבל לפחות כאלו מרגישים,
קרובים
ו...
חיים.
איזה עולםמנדול
כואב הלב
למה זה טוב?!
למה זה טוב?!
מה הייתם נותנים בכדי להעלים את הכאב?מזמור לאל ידי
--ילדה של אבא
לא הייתי נותנת דבר,
כאב זה כואב
אבל הוא מוציא דברים טובים.
כדור בראשחיים של
או מנת יתר של כדורי שינה..
זה הפיתרון הכי טוב..חיים של
לא?
ממש לא. זה על גבול ההזמנת משטרה אלייך הבייתה.מזמור לאל ידי
אלי?חיים של
אבל לא כואב לי🤷♀️
מאמינה שהכלפסידוניתאחרונה
...בהסתרה
אני לא אחראית?
כמה קל לשפוט בנאדם
להגיד כמה הוא לא בסדר
כמה הוא טועה
כמה הוא רע
ואין לה תזכות לשפוט אותי
היא לא יודעת איך הרגשתי
באותו יום
שאפילו לא חשבתי לקחת את זה
איתי..
נכון אני מצטערת..
אבל לרצות את זה שעה מול כולם
עד כמה אני לא בסדר
ולהזכיר שזאת לא אחראיות
זה הכי בסדר לא?
אין לי כעס עליה או שאולי קצת..
פשוט קצת רגישות לא היה מזיק לה..
היא יכולה לפגוע בשניה.
ואחרי זה יש עוד שעה איתה..
כמה קל לשפוט בנאדם
להגיד כמה הוא לא בסדר
כמה הוא טועה
כמה הוא רע
ואין לה תזכות לשפוט אותי
היא לא יודעת איך הרגשתי
באותו יום
שאפילו לא חשבתי לקחת את זה
איתי..
נכון אני מצטערת..
אבל לרצות את זה שעה מול כולם
עד כמה אני לא בסדר
ולהזכיר שזאת לא אחראיות
זה הכי בסדר לא?
אין לי כעס עליה או שאולי קצת..
פשוט קצת רגישות לא היה מזיק לה..
היא יכולה לפגוע בשניה.
ואחרי זה יש עוד שעה איתה..
..פשטות.
שבת חשוכה.
כואב לי וכועס לי ונמאס לי.
כמה שבאלי לרצות.
כואב לי מדי.
והיא באמת לא מבינה. כמה אנשים יכולים להיות חכמולוגים ואחכ להצטדק.
נורא הגיוני לדחוף אדם לפינה, לגרום לו להוציא את מה שרצית ואז לשאול אם זה באמת מה שאני חושבת. לא. זה ממש לא. אבל לא השאירו לי טיפת ברירה.
טיפשות.
זה מתכון ל.
ואחכ היא עוד תגיד שהיא לא ידעה ולא הבינה.
ולא חוכמה ששומעים צד אחד וישר מאמינים כי שם יותר אמינים ממני. כי ממתי מקשיבים לי באמת. כי מי באמת האמין לי מההתחלה. בדיוק בגלל זה אני ככה היום. בגלל זה.
אני צריכה שהיא תפסיק ואין לי דרך כזאת חוץ מאיזה קיצון מטופש.
אני לא מחזיקה את עצמי בזה ואני צכה לחזור למושכות כי הסוס פה מתפרץ. החיים פה הם לבה רותחת שמחכה ששניה נעיף ממנה את בעיניים ו, בום, היא עולה ושורפת.
אני חייבת להתאפס. זה רע מדי.
כואב לי וכועס לי ונמאס לי.
כמה שבאלי לרצות.
כואב לי מדי.
והיא באמת לא מבינה. כמה אנשים יכולים להיות חכמולוגים ואחכ להצטדק.
נורא הגיוני לדחוף אדם לפינה, לגרום לו להוציא את מה שרצית ואז לשאול אם זה באמת מה שאני חושבת. לא. זה ממש לא. אבל לא השאירו לי טיפת ברירה.
טיפשות.
זה מתכון ל.
ואחכ היא עוד תגיד שהיא לא ידעה ולא הבינה.
ולא חוכמה ששומעים צד אחד וישר מאמינים כי שם יותר אמינים ממני. כי ממתי מקשיבים לי באמת. כי מי באמת האמין לי מההתחלה. בדיוק בגלל זה אני ככה היום. בגלל זה.
אני צריכה שהיא תפסיק ואין לי דרך כזאת חוץ מאיזה קיצון מטופש.
אני לא מחזיקה את עצמי בזה ואני צכה לחזור למושכות כי הסוס פה מתפרץ. החיים פה הם לבה רותחת שמחכה ששניה נעיף ממנה את בעיניים ו, בום, היא עולה ושורפת.
אני חייבת להתאפס. זה רע מדי.
..פשטות.
עבר עריכה על ידי פשטות. בתאריך כ"ו בטבת תשפ"א 15:09
....פשטות.
ילדה דפוקה.
..פשטות.
עבר עריכה על ידי פשטות. בתאריך כ"ו בטבת תשפ"א 15:09
....פשטות.אחרונה
עבר עריכה על ידי פשטות. בתאריך כ"ו בטבת תשפ"א 15:09
רע לי לחשוב על זה. ועוד שזאת אני.וזה כואב לי וימשיך לכאוב כל פעם שאני אשמע על זה.
אין.
וזה גם זה וגם זה והרסתי פה כמעט * שלם.
..יפה ותמה
(כמו מסדר נוכחות
להזכיר לעצמנו שאנחנו עוד נושמים פה)
"אם החיים היו מלחמה אני הייתי בפוסט טראומה..."מזמור לאל ידי
..שנזכה!
'וכשהצמיח לציפור כנפיים
הוא התפלל שנעוף ונעוף ונעוף גבוה
שנתרומם, שנעלה, שנגבה, שניגע, שנחבק תרקיע..'
צריכים להחליט לעוף.. ולעוף גם למעיישה.
יש רצון לזה.
לא מספיק רצון..
ורצון זה לא מספיק.
לפעמים מרוב שלומדים על המעלה של השתוקקות וכיסופים, שמעריכים את הרצון, אז מסתפקים בו..
ולאלאלא. העיקר של נבלבל עצמינו סתם
ה' רוצה את הלב שלנו. נכון.
ועדיין לא זכור לי שקבלתי פתור מלעשות את רצונו..
תן לי אבא דיבור של תשובה כל זמן שהנשמה בקרבי..
איאי המנגן.. הרב גיא צבי מינץ. אשרי העם שככה לו. אשרינו שזכינו בו.. תודה אבא
לכבודך.
שיהא הכל נחת רוח אליך..
עשה למען שמך. עשה למען תורתך. עשה למען קדושתך.
אבינו מלכנו, למענך עשה אם לא למעננו
וחלאס מסכות
העיקר להוריד מהפה בקורונה.. אבל מה עם הנשמה?! גם היא רוצה להוריד. גם לה זה מעיק.
רב שלמה אומר שלצערינו לרוב העולם אין הרגשה בדברים אמיתיים.
כואב.
שאזכה יום אחד להרגיש את הטעם של הבודדים שלא.. להרגיש איך להיות מאלה שכן מרגישים דברים אמיתיים.
להרגיש שהנשמה שלי סובלת במסכות שלה שנמצאות שם בלי סיבה. סתם כי לא איכפת לי ממנה.
בעע
בין הבור למים
חָלַף לוֹ עוֹד יוֹם
הַמֵּתִים עֲדַיִן נָחִים בְּקִבְרָם
הַחַיִּים מְהַלְּכִים
קְצָת מֵתִים בְּלִבָּם
הַמֵּתִים עֲדַיִן נָחִים בְּקִבְרָם
הַחַיִּים מְהַלְּכִים
קְצָת מֵתִים בְּלִבָּם
>>בין הבור למים
זֶה רַק הַלֵּב שֶׁלִּי
חָבוּק בֵּין נְשִׁימוֹת קְטַנּוֹת.
מְעַט סָדוּק, מְעַט מִתְגַּעְגֵּעַ
מִתְכַּנֵּס בְּתוֹךְ עַצְמוֹ
כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ נוֹגֵעַ.
רַק הַלֵּב שֶׁלִּי
אָהוּב וַעֲדַיִן
בּוֹדֵד בַּסּוֹף כָּל יוֹם.
פּוֹעֵם מֵאַהֲבוֹת קְטַנּוֹת
וְאָז נֶחֱנַק. פִּתְאוֹם.
חָבוּק בֵּין נְשִׁימוֹת קְטַנּוֹת.
מְעַט סָדוּק, מְעַט מִתְגַּעְגֵּעַ
מִתְכַּנֵּס בְּתוֹךְ עַצְמוֹ
כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ נוֹגֵעַ.
רַק הַלֵּב שֶׁלִּי
אָהוּב וַעֲדַיִן
בּוֹדֵד בַּסּוֹף כָּל יוֹם.
פּוֹעֵם מֵאַהֲבוֹת קְטַנּוֹת
וְאָז נֶחֱנַק. פִּתְאוֹם.
>>בין הבור למיםאחרונה
נוֹתַר לִי לִלְחֹשׁ אֶל הָרוּחַ
רַק הִיא מְשִׁיבָה בִּשְׂפָתִי
בְּלִטּוּף מְצַמְרֵר
בְּחִבּוּק מְשַׁכֵּר
לֹא תַּחֲרִישׁ הִיא
אֶל מוּל שְׁתִיקָתִי
רַק הִיא מְשִׁיבָה בִּשְׂפָתִי
בְּלִטּוּף מְצַמְרֵר
בְּחִבּוּק מְשַׁכֵּר
לֹא תַּחֲרִישׁ הִיא
אֶל מוּל שְׁתִיקָתִי
..טעטע איתי(:
אבל למה?למה רק כשאני עושה לעצמי משו רואים פתאום שאני צועקת?כאילו כשלא היה כבייכול כלום מבחוץ אז לא ראו שאני צכה עזרה???למה לא ראו שאני צכה עזרה עוד לפני?למה היה צריך לקרות משו מעשי בשביל זה?למה שמים לב שמישו צריך עזרה רק כשהוא עושה למשל סצנות עם הלימודים?כשהוא במיטה רוב היום?כשהוא פוגע בעצמו?כשהוא ****** ככה?אני יודעת טוב מאוד שאם הייתי ממשיכה כאילו כרגיל,לא היו מרגישים כמה עזרה אני באמת צכה.אני יודעת שהיו ממשיכים להתעלם מהכאב הגוועלד הזה שיש לי.לא היו שמים עליי.לא היו שמים.היו סמים.ררר.סתם נווו.אבל באמת.בחייאת זה מטריף אותי.לא צחוק.לא צחוק.למה היה צריך משו חותך,תרתי משמעעעע,כדי שישימו לב?למה לפני כן לא קלטו?למה נתנו לי לסבול ככה בשקט ולא היו שם בשבילי??למרות,למרות שגם עכשיו הם לא שם בשבילי אבל נונו לפחות כן קצת מנסים להתעורר.פחחח.נכון,הם פוגעים.אבל כע מנסים לעזור.טוב,זה לא העניין..העניין הוא ששמו לב.לפחות.באמת אני שואלת.למה זה ככה?כילו מה הקטע?ברור שאנלא עושה את כל הטררם הזה רק כדי שיקלטו שמישו פה צועק הצילווו.ברור.אבל דיי.פתאום עכשיו אני קולטת שמנסים לעזור לי כי פיזית ראו בוםםםם כזה.תכלס נפשית,שום דבר לא השתנה.נכון,פתאום כל הג'יפה יצאה החוצה אבל זה לא אומר שעד עכשיו הג'יפה לא הייתה בפנים.בדיוק חצרוני אמר לי את זה.שכל הג'יפה שיכולה לצאת מנערה,הכי הגיוני שהיא פתאום תתפרץ.זה לא מפתיע בשום צורה.כי זה לא באמת פתאום.כל הג'יפה התרחשה לה בפנים.זה היה בתוכה כל הזמן בפנים.אז נכון,עכשיו זה משפריץ החוצה אבל זה לא אומר בכלל שלא היה לה את כל הבלבוליה הזאתי עד עכשיו.זה לא מפתיע.זה אפילו טוב.שכל הבלעעעכס יוצא.שהיא משחררת מעצמה ולא נחנקת.נכון שזה נראה יותר גרוע אבל זה לא. חוצמזה זה לא שונה בכלל.זה לא שונה.אוף אנלא ידעת להסביר.הוא הסביר את זה איכותי.והוא כזה צודק.זה לאאאא שונה.נערה שמבולבלת מבפנים ונערה שכבר מוציאה את כל המוגלע לבחוץ (כי לא מסוגלת להכיל כבר מבפנים),זה לא שונה בשום צורה.זה רק נראה אחרת אבל וואייי זה ככ לא שונה.בכל מקרה,בכללי,יש פה נשמות מסתובבות להם בעולם,אוקיי?בלי להראות שום ג'יפה בחוץ.אוליי כי אין אומץ,אוליי כי זה עוד לא הזמן או אנערף סיבות אבלאבל הם סוחבים את כל הג'יפה שלהם בפנים.יש להם ג'יפה.זה שלא רואים אותה זה לא אומר כלום.גם הנשמות האלו סובלות מאוד,ותאמינו לי,הם סובלות לא פחות מנשמות שמראות את הג'יפה שלהם גם בחוץ.עכשיו תפתחו את שערי הלב רבותיייי!!כן רבותיי צריך לשים לב יותר.דיי לעצום את העיניים.דיי.להיות רגישים זה בסיסי.אי אפשר לחיות בלי רגישות.אי אפשר לחיות בלי אהבה אמיתית לכל נשמה ונשמה שמסתובבת כאן.איי איי איי חבל שהרב'ה קרליבך לא חיי היום כדי שיוכל ללמד אותנו קצת מה זו באמת אהבה.איי איי איי חבל.זה תיקונים זה.
למה זה עושה לי להקיאמשיח נאו בפומ!
😐בעע
//רצה לאש
(/רצה לאש
כועסת על המצב, על עצמי,
וזה לא הגיוני אבל, גם על כולם, שלא מנעו ממני להגיע למצב הזה)
( אולי ק ב ו צ ת ט י פ ו ל ) ( קבוצת תמיכה)
(ילדה מפגרת שצריכה תמיכה טיפולית כל כך רחבה ולא מסוגלת למלא את החובות הבסיסיות שלה)
(למה לעזאזל כולם דחפו ושמחו בשבילי. למה אני הסכמתי לזה.
זו הטעות הכי גדולה שיכולתי לעשות.)
וזה לא הגיוני אבל, גם על כולם, שלא מנעו ממני להגיע למצב הזה)
( אולי ק ב ו צ ת ט י פ ו ל ) ( קבוצת תמיכה)
(ילדה מפגרת שצריכה תמיכה טיפולית כל כך רחבה ולא מסוגלת למלא את החובות הבסיסיות שלה)
(למה לעזאזל כולם דחפו ושמחו בשבילי. למה אני הסכמתי לזה.
זו הטעות הכי גדולה שיכולתי לעשות.)
(//רצה לאש
אין כמו ההורים שלי.
)
)
(///רצה לאש
(כמה שאני צריכה שמישהו יחליט בשבילי יגיד לי שזה הדבר הנכון.)
לא, בסוף שנה אני לא אסתכל אחורה בגאווה
אני פשוט אברח מכל החרא שעטפתי בו את עצמי רק כי מישהו החליט שאני צריכה מסגרת וצריכה משמעות
אני צריכה מסגרת וצריכה משמעות, אבל אני גם לא יכולה אוקיי?? אני רוצה לברוח
לא, בסוף שנה אני לא אסתכל אחורה בגאווה
אני פשוט אברח מכל החרא שעטפתי בו את עצמי רק כי מישהו החליט שאני צריכה מסגרת וצריכה משמעות
אני צריכה מסגרת וצריכה משמעות, אבל אני גם לא יכולה אוקיי?? אני רוצה לברוח
(////רצה לאש
מה כן? אני לא יודעת
החיוניות ברחה לי מבין האצבעות בלי שאני יכולה להצביע על נקודה ולהגיד: שם היא ברחה
אני יודעת טוב מאוד מה לא. וגם זה רק לפרקים
החיוניות ברחה לי מבין האצבעות בלי שאני יכולה להצביע על נקודה ולהגיד: שם היא ברחה
אני יודעת טוב מאוד מה לא. וגם זה רק לפרקים
(/////רצה לאש
אבל ראיתם
אני יודעת שראיתם
למה לא התאמצתם עליי יותר???
זה פאקינג לא עוזר להגיד בישיבה פדגוגית שקורה איתי משהו. ואז אחרי שבועיים מישהו נזכר לברר איתי
היה כזה קשה לנסות קצת יותר? להתאמץ טיפה?
לא בשבילי. סתם כדי לנקות את המצפון שלכם
אני הלכתי ודעכתי לנגד עיניכם. לנגד עיני כולם
וכולם השליכו את האחריות על בן אדם אחד, במקום לקחת טיפה של אחריות בעצמם.
יכולתם לחשוב עליי קצת יותר. יכולתם לדאוג קצת יותר
לא חכמה להגיד 'אחרי החגים זה יעבור'. מה עשית אחרי החגים? בדקת איתי?? בדקת שזה עובר???
כל האחריות על כתפיים של שתי ילדות בנות שש עשרה. והכמיהה המטורפת שלי שמישהו כבר יקח ממני את המושכות.
ואיך היא לקחה את המושכות משתי הידיים שלי והעבירה אליה
כאן התחיל הנס שלי. כאן מישהו התחיל לדאוג לי.
אבל איפה הייתם שנה וחצי לפני זה?? איפה הייתם כשלא בכיתי במיטה
איפה הייתם כשכל נים בנפש שלי ביקש עזרה
וכל מה שידעתם זה להגיד 'אם תרצי אני כאן'
באמת?? אם תרצי??
ואם אני לא רוצה? למי אכפת מה אני רוצה לעזאזל משנה מה אני צריכה
ואני הייתי צריכה עזרה
ואם יש לי דרכים מיוחדת להביע רצונות?
ואף אחד לא חשב לדווח? לא, אף אחד לא חשב לדווח. מסתבר.
ואני נפלתי בין הכסאות ולא ידעתי איך להציל אותי
אני יודעת שראיתם
למה לא התאמצתם עליי יותר???
זה פאקינג לא עוזר להגיד בישיבה פדגוגית שקורה איתי משהו. ואז אחרי שבועיים מישהו נזכר לברר איתי
היה כזה קשה לנסות קצת יותר? להתאמץ טיפה?
לא בשבילי. סתם כדי לנקות את המצפון שלכם
אני הלכתי ודעכתי לנגד עיניכם. לנגד עיני כולם
וכולם השליכו את האחריות על בן אדם אחד, במקום לקחת טיפה של אחריות בעצמם.
יכולתם לחשוב עליי קצת יותר. יכולתם לדאוג קצת יותר
לא חכמה להגיד 'אחרי החגים זה יעבור'. מה עשית אחרי החגים? בדקת איתי?? בדקת שזה עובר???
כל האחריות על כתפיים של שתי ילדות בנות שש עשרה. והכמיהה המטורפת שלי שמישהו כבר יקח ממני את המושכות.
ואיך היא לקחה את המושכות משתי הידיים שלי והעבירה אליה
כאן התחיל הנס שלי. כאן מישהו התחיל לדאוג לי.
אבל איפה הייתם שנה וחצי לפני זה?? איפה הייתם כשלא בכיתי במיטה
איפה הייתם כשכל נים בנפש שלי ביקש עזרה
וכל מה שידעתם זה להגיד 'אם תרצי אני כאן'
באמת?? אם תרצי??
ואם אני לא רוצה? למי אכפת מה אני רוצה לעזאזל משנה מה אני צריכה
ואני הייתי צריכה עזרה
ואם יש לי דרכים מיוחדת להביע רצונות?
ואף אחד לא חשב לדווח? לא, אף אחד לא חשב לדווח. מסתבר.
ואני נפלתי בין הכסאות ולא ידעתי איך להציל אותי
(//////רצה לאשאחרונה
פעם בתקופה אני נזכרת וכועסת. נורא
זה כאילו לא משנה כמה זמן יעבור
אני זקוקה לזה באותה מידה. להשמיע את הכעס הזה שלי
איכשהו תמיד נעלמתי. תמיד לא ראו אותי
תמיד אצלי משהו התפקשש וכולם העדיפו לברוח
זה כאילו לא משנה כמה זמן יעבור
אני זקוקה לזה באותה מידה. להשמיע את הכעס הזה שלי
איכשהו תמיד נעלמתי. תמיד לא ראו אותי
תמיד אצלי משהו התפקשש וכולם העדיפו לברוח
...ציפור שיר.
(יודעת שזה לטובה
אבל כבר כמה זמן
זה מציק לי..
אוף.
חשבתי שאני יצליח
מבאס לגלות שלא..
להתעקש על זה
או להרפות?
..
ושמחה זה דבר
טוב
אבל.
הרי היא אמרה שצריך
לתת ללב מקום
למה שהוא מרגיש
ולא להדחיק.
הכל לטובה
אוף
זה לא עוזר.
..
הוא מתפוצץ לאט לאט..)
אבל כבר כמה זמן
זה מציק לי..
אוף.
חשבתי שאני יצליח
מבאס לגלות שלא..
להתעקש על זה
או להרפות?
..
ושמחה זה דבר
טוב
אבל.
הרי היא אמרה שצריך
לתת ללב מקום
למה שהוא מרגיש
ולא להדחיק.
הכל לטובה
אוף
זה לא עוזר.
..
הוא מתפוצץ לאט לאט..)
..אמיצה
..3,000
ואני פשוט מסתכלת ושואלת מה לעזאזל החיים שלי
ונמאס לי ליפול וליפול וליפול
ודי כבר די.
ואני דואגת לציונים כי הם יורדים לא משנה מה אני עושה. ואני דואגת למחויבות אישית כי יש לי רק 5 שעות מתוך 60 ומסתיימת המחצית וזה לא בגלל שאני לא רוצה לעשות זה בגלל שאין לי מה לעשות וכבר מחצית מורחים אותי שימצאו משהו ולא מוצאים. ואני דואגת לגבי זה שאני לא עושה כלום חוץ מלראות פרנדס, ועד כמה שאני אומרת שאם יהיה לי זמן לנשום אז אני אעשה משהו מהחיים שלי אני לא.
ואני פשוט מסתכלת מהצד על כל החיים שלי מתפוררים בלי שאני מצליחה לעשות כלום, ואני אפילו לא יכולה ללכת לים לנקות את הראש, אני נשארת תקועה בבית עם אחות תאומה שכל יום טורחת להזכיר לי שאני הדבר הכי גרוע שקרה לה בחיים ושאני פשוט אדם רע, ודי, אני ידועת שאני לא אדם רע, אבלאבל אני כן, כי אני גורמת לכל החיים שלי לצאת משליטה ואני לא שולטת בהם יותר, זה הם ששולטים בי, ואני פשוט רוצה לצאת ל3 ימים או שבוע או שבועיים או חודש או לכל החיים ללכת ליער חניתה ולעשות שם אוהל ולחיות עם ומהדברים הפשוטים ביותר שיש שהם גם הדברים הכי טהורים והכי טובים שיש אבל זה בחיים לא יקרה כי אמא שלי לא נותנת לי לישון בכלל מחוץ לבית גם אם זה אצל מישהי שאני חברה שלה 9 שנים והיא גרה במרחק של חמש דקו, וחוץ מיזה, סגר והכל.
וככ רציתי להכין לעצמי כזה טוסט נחמד ושווה להרגיש שיש לי בחיים משו אחד קטן ושווה אבל אמא שכחה לקנות גבינה צהובה ובחלק של אבא היה גבינה צהובה ואני יודעת שהוא מרשה לי אבל ברור שאחותי תגיד לא תתקשרי אליו מה את גנבת אז פשוט לא אכלתי ואני עצובה מיזה שאני מתייאשת ככ בקלות אבל אנ מרגישה שכבר לא אכפת לי מדברים כי הכל מתפרק גם אם אני מנסה אז שפשוט אני אמשיך לא להמשיך
ואני פשוט צריכה קצת טבע, קצת משהו שיגרום לי להרגיש שלימה שוב, כי להיות כלואה בבית רק מפריד אותי מכל הדברים שחשובים לי ואז אנ יפשוט מתנתקת ולא עושה גם את הדברים לי להרגיש טוב שאפשר לעשות בבית, ואז אני פשוט מאבדת את כל הדברים שעשוים אותי אני
וישנם רגעים שכל מה שנשאר זה רק אמונה בלילות
..3,000
וזה מרגיש טוב לפרוק הכל, לעזאזל
וכתבתי דברים שאפילו ידעתי שאני מרגישה אותם ודי כבר ודי
ואני לוקחת את עצמי בידיים ומראה לחיים המטופשים האלה מהזה
אבא עתיק אבא רחמן
הלב יבש כמו דיקט, כל כך הרבה זמן
רחם עלי רחם בבקשה
קרב אותי אל אור פניך אל הקדושה
(אה ואם מישו קורא את זה, לא אני לא בדיכאו קליני, אוקיי? יש לי שני פסיאטרים שתומכים בזה, אז תודה על הדאגה.)
..3,000
נמאס להילחם.
ואת מסתכלת על החלון וצועקת 'לעזאזל איתך, נמאס להילחם'
אבל מה עוד נשאר חוץ מיזה?
אז צריך להילחם ולהמשיך להילחם
ואז שסוף סוף את מנצחת בקרב
את מכסה את עצמך מגינים, כי את יודעת שהמכה הבאה ממש רוצה לבוא לראות אותך
וכל מה שאת בונה מתרסק בבום
ולפעמים את יודעת
לא משנה כמה תיבני את זה מחדש
את ממשיכה לבנות שאריות מחדש
ותמיד יהיו חורים
וואויולואחרונה
קראתי הכל והיזדהתי ככ.
תזכרי רק שיש אנשים שאין להם אמונה בלילות. אין להם אמונה בכלל.
וזה קשה פי אלף
מניסיון.
תזכרי רק שיש אנשים שאין להם אמונה בלילות. אין להם אמונה בכלל.
וזה קשה פי אלף
מניסיון.
..רצה לאש
למה אף אחד לא עצר אותי אז
..טעטע איתי(:
מתי אוף מתי תמלוך אבא.מתי מתי מתי.כי מחכים אנחנו לך ררר.יותר מידיי מחכים.יותר מידיי.תקום תרחם ציון,תבנה חומות ירושלים.פף אבא פף.צמאה נפשי לאלוקים לקל חי מתי אבוא ואראה פני אלוקים.מפחיד לי.זה מעלה בי הסיטואציות של אמא ולא באלי רר אוף שורף לי הלב.איכ למה הטראומות האלו למה.זה פוגע בי.זה פוגע בקשר איתו.וזה..זה אי אפשר להכיל.אני רוצה בית אבא אני צכה בית כבר.מתי תמלוך בציון מתי.אנחנו מחכים.מפחיד לי מפחיד לי מפחיד לי.מפחיד לי להיות כאן המון זמן.קשה לי.דיברתי איתה כשחזרתי הבייתה וזה לא עשה לי טוב בלב אבל לא רציתי לפגוע אוף קשה לי לאזן.צכה איזונים ולא ידעת איך עושים ושורף שורף אני משתגעת באלי לברוח מפה אוף.והיה מלא רעש באולפנה.וכואב לי ששופטים אותי.כואב לי שאני שופטת את עצמי וששופטים אותי בכל מקום ושמסתכלים עליי מוזר.והחוסר טאקט הזה פוגע.הוא פוגע אוף הוא פוגע.ואני לא רוצה להיות רגישה ככ לזה.לא רוצה.וזה פוגע בי בהכי בפנים שלי.מה נעשה איתי פאקק מה נעשה איתי.אני רוצה לא לבכות המונים.וכואבת לי הייד אוף כמה כמה כמה.פאק אי אפשר לחיות ככה אי אפשר.אני בבית כלא.העולם הזה הוא בית כלא פשיטא.זה מפחיד לחיות.זה מפחיד.והכל דורש ממני ומצפים ממני כל הזמן,ואני מצפה גם מעצמי.ודיי צריך לשחרר את הלחץ.להרפות.לנשום המוק ואוף.לנוח.לא נותנים לי לנוח.אני עייפה.יותר מידיי עייפה.זה..אי אפשר.ככ אי אפשר.אני רוצה לברוח.באלי סמים.ולא.זה לא אמת זה לא אמת זה לא אמת.כואב.כואב חזק מידיי.אבא שלי..אוף.מסכן.כואב לי.שורף שאני מתנהגת ככה.כמה אפשר לצער כמה.רשעה.אין לי זכות קיום אין אין אין.וזה לא אמת.אני יודעת.בסדר.אני יודעת.ו,דיי.צריך להתעורר.והתחדשות.התחדשות.אבא.פף.אבא.צריך בית.חייב בית חייב בית דיי אי אפשר אי אפשר.רררר.כואב לי הלב.והבטן איי הבטן.פאקקק.איכ ודיי לקלל דיי.למה אנלא מצליחה לשחרר עד הסוף בלי קללות למה.אני צכה בית.אני חייבת משיח אוף אני חייבת.ררר.כואב לי אבל.שקרנית.גם עכשיו.דיי אני לא שקרנית אוקיי?אוף.כואב חזק.כואב.מה נעשה אבא פאקק מה נעשה איתי.אבל אמרתי שאני כבר לא רוצה לבכות.אוף מיציתי אוף.
..טעטע איתי(:
דוד המלך.והרב'ה קרליבך.אני צכה אותם עכשיו ליידי.אוף קשה לי להיפרד.קשה לי להיפרד מפעם.אני מתגעגעת לפעם.אני באמת באמת מתגעגעת לפעם.וקשה לי.קשה לי שצריך לחיות את ההווה.להשלים איתו.לקבל.זה מתיש.אתה מבין אבל?זה מתיש ככ.אוף.
..טעטע איתי(:
אבאאאא אבאאא אבאאא לא רוצה לא רוצה פףףףף היא תקעה בשופר מה נסגר אוף אבאאא מה נסגר.דיי דיי באלי לברוח מכאן לעזעזל כואב לי כואב לי.דייי דייי דייי כואב לי מידיי מידיי רררר רררר אני צכה בית.אמרתי שאני צכה בית אוף אוף זה ככ לא מצחיק.אין לי כוחות יותר לבית הזה.מה אני עושה פה מה אני עושה פה.שורף לי הלב דיי אבא שורף לי בלב אייי.
..טעטע איתי(:
באמת שאנלא מבינה מה הולך פה.מישו יכול להסביר לי???????????
באלי ארבע כוכביות באלי ארבע כוכביות דייי דיי דיי.קשה לי כאן.יש מבין?קשה לי כאן באמת.למה הסגר הזה למה למה למה.אני צכה דוד המלך המונים.אני צכה אוף אני חייבת.זה לא עושה לי טוב להישאר פה.זה ככ לא עושה לי טוב.
תגידו,מותר ליסוע בסגר?ררר אנלא מסוגלת להישאר בבית.
תצאי קצת מותק.רק הפעם.
שימי מסכה וצאי קרוב לבית
..טעטע איתי(:
פף עד מתי הסגר את יודעת?
..רק הפעם.
האמת שלא..
אבל ממ,הוא קצת בדיחה כזה..כאילו לא בקטע של לזלזל בו אבל לא נראלי שיעשו לך משו אם תצאי קצת|קופ|
אבל ממ,הוא קצת בדיחה כזה..כאילו לא בקטע של לזלזל בו אבל לא נראלי שיעשו לך משו אם תצאי קצת|קופ|
..טעטע איתי(:
אוקיי
תודה עליך.
..רק הפעם.
תהני ממש ותרפי קצת❤
..טעטע איתי(:
פאקקקק אמא לא מסכימה לצאת וואיי ררר
..רק הפעם.
ולגינה או משהו בסגנון?
או לשים אוזניות ולהיות רחוק באחד החדרים בבית?
או לשים אוזניות ולהיות רחוק באחד החדרים בבית?
..טעטע איתי(:
הלכתי בסוף לגיסתי קצת..
..רק הפעם.
הי יופי!עשה טוב?
(וביקשתי מחברה שלי שנעשה מה שביקשת..היא לא ענתה עדיין אבל אם לא איתה אז אעשה עם מישהי אחרת,בשבילך❤)
(וביקשתי מחברה שלי שנעשה מה שביקשת..היא לא ענתה עדיין אבל אם לא איתה אז אעשה עם מישהי אחרת,בשבילך❤)
..טעטע איתי(:אחרונה
כע..חסדי ה'.
(ישששששש.תודה עליך מאוד מאוד.וואי.)
..טעטע איתי(:
קשה לי ההתנהגות הזאת.קשה לי להקשיב לה.לראות אותה.קשה לי ככ.פף.אבא.לא מרגישה כוחות.אשכרה לבד פה.לבד לבד לבד.זה מפחיד לחיות ככה.זה מפחיד שכולם עליי.שמדברים ככה.ובאמת שאנשים פוגעים כואב מידיי.בנקודות הכי רגישות.
כדאי לחשוב לפני כל מילה שמוציאים לאוויר העולם.באמת כדאי אוף באמת.כמה שזה יכול לפגוע.אפילו סתם פרצופים כאלו.זה לא במקום.זה לא.אין לאף אחד זכות לעשות לי את זה.אין.אני באשכרה לבד.באשכרה כולם עליי.זה מפחיד זה מפחיד אוף אבא לא באלי לחיות.באמת שלא.אני מרגישה לא שייכת.באמת שמרגישה לא שייכת לשום מקום.אף אחד לא מקבל באמת.אף אחד לא אוהב באמת בפשטות.אף אחד.כולם אוהבים בתנאים.זה אי אפשר ככה.זה אי אפשר לחיות ככה.