שרשור חדש
אני רקדמט
רוצה להיות חלש
אני רוצה לאפשר לעצמי גם את מה שמבחינה יבשה יפגע בי בהמשך כי
כי הלב שלי צריך את זה, כי אני צריך את זה
אני מרגיש ככ פתטי
מבויש, ונואש

אבל, זה צורך, זה ליטרלי צורך ואולי ההגדרות של זה משתנות מאדם לאדם אבל אחרי מה שנחשפתי אליו ביומיים האחרונים אני לא מתבייש לומר שאני צריך את זה
ואוהב ככ

בואו נהיה חלשים כולם
אני יודע שאני צריך לתת לעצמי לכאובדמטאחרונה
אבל אני קופא תחת האחריות
..משיח נאו בפומ!
איך יכול להיות שאצלה לא נשאר שום רושם
‏‏אור חדש.



אני צריכה מדבר.
או יער. או שדה.
אפשר גם ים, ובעצם הרים זה גם בסדר.

צריכה קצת שקט ונוף.
(את ממש מוזמנת אלי)רק הפעם.אחרונה
..~אניגמה~

 

 

איזה יום פח 

אוף

 

 

..רוח סערה
אני יודעת שזה אמור להיות קשה. ואני לא עד כדי כך מפונקת,.
אבל אלוהים זה מרגיש לי יותר מדי
..רוח סערה
אני לא רוצה כמו אתמול
לא רוצה

אני כן רוצה להוכיח לעצמי שאני יכולה. אני יכולה..?

אין בי כוחות לזה. באלי שיהיה טוב וקל
באלי טוב
(תזכרי,להוכיח לעצמך שאת יכולה רק בתנאי שזה לא משהו שרומסרק הפעם.
אותך.
לא להיות מנוצלת.

❤)
..רוח סערה
אני כבר לא יודעת הבחין בין זה לזה . לא יודעת כלום





איך היה היום?רק הפעם.
...רוח סערה
מתיש... קבוצה חדשה
מקום חדש

😐
אופרק הפעם.
ולגבי מחר,אותו דבר?

תבקשי לדעת קצת יותר מה הולך לקרות איתך.
..רוח סערה
כןכן


ניסיתי. היא אמרה שככה זה בשבועיים הראשונים
אני לא טיפוס שדוחף מרפקים... נראה מה הלאה
בינתיים אני רק מקווה שמחר יהיה לי טוב.אמן


(אגב השרשור שפתחת
את כזאת נשמה טהורה
אני אשתדל להגיב מחר, עפתי לישון)
..רק הפעם.
הלוואי שיהיה היום באמת יותר טוב ומסודר.
וגם,שיסתדר כבר השבועיים האלו..מגיע לך להרגיש בטוב❤
..רוח סערה
תבכי. זה בסדר
איך את עכשיו?רק הפעם.
היירוח סערה
היה היום יותר טוב. ברוך השם
(ממש התפללתי על זה)

מקווה שימשיך
כפרעלייך!זה שימח אותי עכשיו ממש.רק הפעם.אחרונה
הלוואי,הלוואי וימשיך.
זה מתחיל לייאש משיח נאו בפומ!
..3,000

אני נדרסת על ידי אנשים שרוצים להילחם במלחמות שלי

 

 

 

אני יודעת להילחם.

זה שאתם לא ראיתם אתזה זה כי עדיין לא הפנתי אתזה כלפיכם.

 

אל תזלזלו בי.

ואל תנו לי להרגיש כמו קורבן, כמו אדם שמרביצים לו ויכול להחזיר ובוחר להתכווץ ולתת לאנשים לרמוס אותו.

 

 

אני מסוג האנשים שאם ירביצו להם, יחזירו ובגדול. בפרץ מהיר של כוח, ושוב יחזרו להיות אותו הסלע השקט שנראתי לפני.

 

 

תנו לי להילחם בקרבות שלי, תנו לי לבחור מת ללחום, תנו לי לבחור איך.

 

 

 

 

 

תנו לי לחיות בדרך שלי, לעזאזל.

אם תמשיכו 

אולי תראו יום אחד איך אני נלחמת.

..3,000

זה שלא התכוונתם

לא הופך אתזה לפחות פוגע

 

להפך, זה הרבההרבה יותר פוגע.

 

זה אוטומטי לכם לפגוע באנשים? זה אוטומטי לכם לפגוע בטעות בחברים שלכם?

זה אוטומטי לכם להתעלם?

 

אז לא רק שזה פוגע

זה גם גורם לי לחשוב כמה מטומטמת אני שאני קוראת לכם חברים שלי.

 

 

 

 

 

להתעלם זה הפשע הגדול ביותר.

להתעלם זה לגרום לאדם להרגיש כאילו הוא לא אדם.

לבטל את כל ההוויה שלו, את כל החלומות שלו, את כל הרצונות שלו.

 

כשאת מתעלמת ממנה, בטעות, לא שמת לב שהיא היתה צריכה אותך, לא שמת לב אליה. היית עסוקה בדברים יותר חשובים.

את בעצם ביטלת את הלדה הזאת, עם רגליים שעדיין במידה 35 מאז כיתה ה', שכל פעם שיש צלצול היא מנענעת אותם לפי הקצב, רוקדת לה איתם מתחת לכיסא.

את מתעלמת מהילדה שכל פעם שאת לחוצה לפני מבחן את באה אליה בשביל שתרגיע אותך ותגרום לך לחייך, ואז את אומרת לה 'תקשיבי, יש לך כישרון בלשמח אנשים'

את מתעלמת הילדה שחורשת סדרות של סרטי פנטזיה, ולוקחת מהם תמיד משפטים שהיא תולה בכל מקום, ואת בכלל לא מבינה מה מיוחד במשפטים האלה, עד שהיא מקשרת לך אותם למלא עצות שיעזרו לך לעבור את היום, כי היא מאמינה שבכל דבר קטן מסתתר דבר ענקי, והיא- מצליחה למצוא את הדבר הענקי הענקי הזה.

את מתעלמת מהילדה שחולה על כל הבגדים המקושקשים והדברים הצבעוניים, שיש לה כרטיסיות שמורות במחשב של הצמידי עור שהיא שומרת במחשב כדי שייקנו לה ליום הולדת.

את מתעלמת מהילדה שחולמת להיות מכונאית מטוסים, אבל אחרי בירור מעמיק זה לא באפשרותה, אבל היא ממשיכה לחלום על יום שהיא תיגע במכונה ותתקן אותה.

 

את מתעלמת מעולם, ואת מבטלת אותו ברגע שאת מתעלמת, שאת לא שומעת מה שיש לו להגיד, כי כנראה מה שהוא חושב ומרגיש לא חשוב מספיק כדי שתקשיבי.

 

לעזאזל, את מתעלמת ממני.

 

אם את בכלל יודעת מי זאת, אני.

..3,000

איך?

איך?





(איך אמורים להמשיך מכאן? איך אמורים להרגיש? איך אמורים להגיב? איך אמורים להמשיך לחיות?)

..3,000אחרונה

אז ככה זה להיות יהודי בארץ ישראל

⁦🤦🏻‍♀️⁩רצה לאש
....פסגות
אין לי מה לשבור
וגם אם היה
למי זה היה עוזר בדיוק
הבל הבלים הכל
הכל הבל
אנחנו כולנו צמחים
עם קרקע יציבה
מי יותר ומי פחות
כשזה מתרסק
אנחנו נובלים
אפילו אור השמש לא יעזור
אנחנו דגים
וכשלוקחים לנו את המים
לוקחים לנו את החיים
....פסגות
אנחנו אנשים עם באגים
שרוטים
חבולים מרוב כאב
חבל שקיימת פרצה לברוח
וחבל שההשראה היחידה כרגע היא מהדברים האלו
....פסגות
ילד עם מידות ברצפה
שחושב רק על עצמו
ולא אכפת לו מכלום
גם לא לפגוע באנשים הקרובים אליו
רשת פעורה
בלי יכולת לסנן
לא מילים
ולא את עצמו
קנאה.קרובה

 

מה היא אמרה לי? "אני מעדכנת אותך שהסוף מתקרב כדי שזה לא יהיה לך פתאומי"? יש כזה דבר? בצמידות אכזרית למוות, נותרו מאחור החיים. אין חפיפה. אין גם וגם. 
את זה, יש רק אצלי.

(ככה זה כשהלב נפטר ממני חלקים חלקים ועובר לעולם מושלם וחלומי בטוהר אינסופי.)

 

טוב. נמשיך את המשחק בעיניין ובקור רוח:
"כן. ברור שיהיה טוב. בטח. תודה שעידכנת!"

אז.. אלה יפה שלי, נגיד לך לילה טוב ושנת מנוחה לעולמים?

אני נכנסת לדממת טרום-המוות והלב שלי דופק בקצב מהיר, הזהה להחריד לצפצוף המוניטור. ככ מהיר, עד שאפשר לדמיין רעש דקיק ורציף שמתחיל באינסוף ונגמר בעולם הבא.

עיניים נפתחות. אחידות וחומות ועמוקות כמו שמעולם לא ראיתי. 
הן מדברות וזועקות את מסע החיים בצעקה המהדהדת מסוף העולם לתחילתו.
אני שולחת יד לסדר לה את החמצן, וקולטת את המכשיר על מקסימום. 
והנה שני ריסים שנפלו. "אלה, את רוצה לבקש משאלות? אחת בשבילך ואחת בשבילי, טוב?"
(מטומטמת! תעזבי אותה! כאילו שאכפת לה משני ריסים קטנים שזלגו ברכות מהעיניים.)

עין בעין נפגשנו.
ודמעות- אַיִן.
"אלה, את מתרגשת? 
אני מתרגשת בשבילך. באמת.
יהיה לך שם רק טוב. רק טוב. את טהורה מרגע שנולדת. אז בנחת. אין לך ממה לחשוש."

(איזה חוסר טקט תקף אותי, טאטע. זה רק הקנאה.)

עין אחת נעצמת והשניה רועדת בפראות. 
מהר! לפני שהעין הפתוחה נעצמת. "אלה אני אומרת איתך שמע ישראל. בסדר? זה חשוב"
יד ימין על העיניים.
(זה כוח ההרגל, ההלכה, או שפשוט לא רציתי להסתכל?)

מלאך המוות מתקרב. המוניטור מתריע בבהילות. 
הוא מתקרב עוד קצת. גם אני.
הוא מימין ואני משמאל.
אני בעמדת נחיתות. 
הוא שליח טוב ממני. אני יודעת. אבל הוא מוכרח לחכות.

 

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְהֹוָה אֱלהֵינוּ, יְהֹוָה אֶחָד.

 


@נועה גבריאל

@שפרינצא בוזגלו

 

(אלה עדיין בחיים. אבל אני הלכתי)


וואו, האמת שזה נכון עד דמעות...שפרינצא בוזגלו

כמה שאני רוצה למות טהורה!

ואת יודעת מה יהיה כתוב על המצבה שלי...

טהורה, אני רוצה לחיות.קרובה
הפתעתי אותך. אה?

אדם לא ידע מה ילד יום...
למות טהורה- הווי אומר, שמרתי על עצמי כל הדרך...שפרינצא בוזגלו

 וכשאמות אוכל להעיד על עצמי שעמלתי ע"כ קשות.

לא מדוייק.קרובה
התוצאה הזאת של מוות בטהרה יכולה להגיע בכמה דרכים.
ביניהם מוות על קידוש השם, או פשוט חזרה בתשובה אמיתית.

אני לא חיה בשביל למות טהורה. אני חיה בשביל לקדש את שם אלוקי ישראל בעולם.

אני רוצה למות מקדושה.
אקח זאת לתשומת ליבי, לכשאמות...שפרינצא בוזגלו


אז מה הקטע?קרובה
תיקחי לתשומת ליבך כשאת חיה. גם ככה את עושה את זה, מרצון ו/או מבחירה.
אז לפחות תדאגי שזה יקרה. זה לא קל ולא ברור מאליו.
אקח זאת לתשומת ליבי.שפרינצא בוזגלו

לכשאמות... |טון מתגעגע|

אבל אם את רוצה ומאמינה שהטוב יכול להגיע כל רגע,קרובה
את צריכה להתכונן למוות.
סו, תיקחי לתשומת ליבך.
שמתי נקודה אחרי: "אקח זאת לתשומת ליבי" משמע סיכמתי עניין,שפרינצא בוזגלו

לאחריו מגיעה המילה ל'כשאמות' המביעה געגועים ונוספה על העניין שלשמו התכנסנו...

אוךך את מדברת וכותבת ככ לא תקין ולא תחבירי...קרובה
הגעגוע הזה הוא הוכחה לקיום גלגול נשמות. לא?
הוא הוכחה לכך שגם לנשמה יש בית.שפרינצא בוזגלו

שגם לה יש רגש, היא יודעת לכסוף.

וואו. יפה.קרובה
מי זאת????
מישהי תמימה, מתוקה וקטנה ושברירית...שפרינצא בוזגלו


וחזקה וטהורה ואמיצה!קרובה
ושואפת לטוב, ולא מפסיקה לרצות.שפרינצא בוזגלו


אני איתך.קרובה
|מתלבטת איזה משפט משיר לשים פה|
אני כבר יודעת מה תשימי...שפרינצא בוזגלו

|אבל יש מצב שתפתיעי, אזזזז|

דעתי ריקה מהצעות🤷קרובהאחרונה
קשה לי לדעת איך את יודעת.

מוזמנת לשים בעצמך!!
...דעתן מתחיל
איזו הפתעה,
שלילית

חלקי הפאזל הסתדרו,
רק לרגע,
זכות של פעם בשנים
ציפייה עולה,
תוכניות יחד איתה,
ופתאום
מתרסקים

כמו תמונת קיר,
של 1000 חלקים
יד אלוקית נוגעת,
ואלף רסיסים
למה ככה?חיים של
איזה פרסומות מלחיצות!!
אני אצרח את הכאב שלי, עד שהעולם הזה יתפוצץ.מזמור לאל ידי




..פשטות.
לא היה פה נורמלי.
לא לפני שבוע ולא לפני חודש וגם לא לפני שנתיים.
>>בין הבור למים

והעץ היה מאושר....


נטול סאבטקסט, סתם ר"א.

https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t1175482#12463429
...or1900
עבר עריכה על ידי or1900 בתאריך כ"א בטבת תשפ"א 15:08
....
,,אכמל

 

 

'לא נשכח ולא נסלח'

 

לא אוהבת תגישה הזו

..ניצוץ.
עבר עריכה על ידי ניצוץ. בתאריך כ"ב בסיון תשפ"א 01:50

 

והארץ תוהו ובוהו

וחושך על פני תהום.