..רק הפעם.
..פשטות.
וואו זה היה טוב.
יש אנשים טובים שעושים שמח ורגוע בלב.
(אבא הוא טוב אחרי הכל. הוא אבא שבשמיים.)
*הסיפור של*רק הפעם.
23:28
כפתורים,רמזורים,גרביים,מזוודות..
שום דבר לא הכין אותה למה שבאמת הולך לקרות.
אף חזרה גנרלית לא תשווה את עצמה לסצנות ברגע האמת והחיים שלנו הם תמיד רגעי אמת שלעולם לא מתוכננים וגם אם כן,הם מתוכננים בדיוק לא לפי איך שתכננו.
שעון מעורר,במה,קהל,כדור פורח של מגשימי חלומות.
היא בטוחה שהיא הוזה ואין לה כוח ללכת לבדוק אם אמצע הלילה עכשיו וזה סתם חלום מתוק שנותן לה להתרוקן בקסמו או ששעת בוקר כרגע והטוב הזה באמת קורה.
מה שבטוח,המתג לא עובד או שהמנורה נשרפה והתריס מוגף.
מצב צבע השמים?לא ידוע.
..רק הפעם.
09:15
גשם זה לא החבר הכי טוב,במיוחד שהוא תופס את מקום כבודה של השמש.
בוקר עכשיו,היא בטוחה.
רע לה או טוב?בזה היא עדיין לא בטוחה ואין אף אדם בטוח שיוכל לאותת לה מה מצב רגשותיה.
מטריה זה דבר גאוני.
כשמשתמשים בה,מבינים כמה גאון האדם שהמציא אותה.
יש לה מטריה,פתאום היא גם מתלבשת ומתאימה עגילים ללוק שלה.
לוק זאת מילה שלא שייכת אליה,היא יותר מידי מגבילה.
..רק הפעם.
(3)
02:13
היא עייפה,רוצה לחבק את השלט בכיכר העיר ולצרוח כמה שהיא עייפה.
בעצם,זה מתיש לצרוח כשעייפים.
עדיף לעצום עיניים ולדמיין את העייפות הולכת וסופרת בעצמה כבשים עד שנרדמת.
בנתיים היא יושבת מול הנרות,בוהה בהם ובטיפות שנוקשות בזכוכית החלון.
נרות חנוכה זה מתיש,צריך להקשיב לסיפור שלהם בשתיקה ולפעמים,מרוב שהשתיקה הזאת נדרשת,לא שומעים את סיפורם.
מה שהצליחה להבין מהכתום שבשלהבת זה ש,
פעם היו יוונים שנלחמו בנו,היום אנחנו נלחמים בעצמנו.
אין איך לברוח.
אנחנו גרים בתוך עצמנו כל היום,גרים ברחבת האוייב שלנו.
יש משהו במלחמות שגורם לרצות להתייאש אבל רק בכאילו ואז לקום ולהמשיך הלאה ולכבוש עוד שטחים.
היא חושבת שמלחמות זה דבר מעייף ומלחמות מול עצמך זה עוד יותר מעייף ובכלל,רק לסגירת המחשבות,
מדורה זה לחורף
מדורה זה לקור.
צריכים להמציא עצים ששורדים מים ומתייבשים מהר ונדלקים.
הרי למה נועדה האש אם לא לחמם לב קפוא וחרד ממלחמות בעצמו בשלהי חורף?
..נשמה שלי
..רק הפעם.
(4)
22:37
אֲנִי אֵשׁ
וְרוּחַ
וֶאֱלֹהִים
וְעָפָר,
הַרְבֵּה עָפָר.
אֲנִי דִּמְיוֹנוֹת
אֲנִי בִּדְיוֹנוֹת
אֲנִי אֱמֶת אַחַת גְּדוֹלָה.
אֲנִי עֵמֶק וְהַר
אֲנִי עֹמֶק יָם
וּשְׂפַת נָהָר,
אֲנִי עֲרֹב שֶׁל
קִשְׁקוּשִׁים,
מַחֲבוֹא לְשִׁירִים מְסֻיָּמִים,
אֲנִי סַפָּה
לִלְבָבוֹת כּוֹאֲבִים
וּמַחֲזִיק בְּאַמְתַּחְתִּי
כַּמָּה קִילוֹגְרָמִים
שֶׁל חִיּוּכִים.
אֲנִי נַדְנֵדָה מְעוֹפֶפֶת
וְגַם אַרְגַּז חוֹל מְקֻבָּע,
אֲנִי מְחוֹלֵל מִפֹּה לְשָׁם
בִּתְעוּפָה מְהִירָה
וּבְיַחַד עִם זֹאת,
אֲנִי לֵגָמְרֵי מְרֻבָּע.
אֲנִי יֶלֶד וְנַעַר
וּמְבֻגָּר
אֲנִי סָמוּי וְגַם מֻכָּר,
אֲנִי רִגְשִׁי וְשִׁכְלִי
וּבְקֹשִׁי קַיָּם
אַךְ מַאֲמִין
שֶׁבִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם.
..רק הפעם.
(5)
18:55
ניגונים של צדיקים תמיד הזיזו לה משהו קפוא בלב.
איך אומרים?אש בוערת בתוך גוש קרח.
זה בדיוק מצב הניגון בתוך הלב שלה.
היא לא יודעת מה לחשוב מרוב שיש כל כך הרבה על מה לחשוב.
לפעמים לחשוב זה דורש כל כך הרבה מחשבה.
מה לחשוב וכמה ואיך בדיוק לאזן את המינונים.
היא רוצה לארוז את מחשבותיה,לקפל אותן בתוך עטיפה יפה ורודה עם סרט כסוף ומפתה ולשלוח בספינה ללב ים.
שיהנה איתן,מי שהתפתה לפתוח את קופסת המחשבות הקשות שלה.
היא אוהבת להביע חוסר אחריות.
..רק הפעם.אחרונה
אגב,דבק שלוש שניות-חובה בכל תיק כי בלי עקב קטן בנעל,מה שווים חיינו?!
היא תוהה אם רק אצלה הכל מתנהל בסלומוושיין דרמתי למדי ואולי רק אצלה,שמיכה וכרית ומחברת עמוסת מילים,נמצאים באופן קבוע בכל סיטואצייה בחיים.
אבל,קושיות שמורות לפסח,בזמן צאת הכוכבים.
לכי לאכול סושי.
עוד 40 דקות ועפתי..חיים של
ויש אנשים שפותחים מגירות רק כשהם אוחזים בידיות עם טישו.
//רצה לאש
קיבלתי הבוקר תאור מדוייק של אחד ה-אתגרים של החיים שלימשה
ועוד איזה תאור. בצורה של הודעת שגיאה שאפשר להשתמש בה כדי לפתור את הבעיה לעומק.
תובנהימ''ל
תובנות הן לא בהכרח דברים שלא ידעת,
אלא ניסוח מובן לדברים שלא הבנת שידעת.
..ימ''ל
להכיר בטעות זו יכולת.
אבל לא סתם יכולת, זה צורך חיוני. משתי סיבות:
א. רק אחרי שמכירים בטעות אפשר לתקן ולהשתפר.
ב. בהכרח יש טעויות, ובהכרח המציאות תראה לנו אותם - להתכחש אליהן או לא להיות מסוגלים לראות אותן רק יוביל לסיבוכים וכאב - הן בגלל ההשלכות והן בגלל שבירת הדימוי.
למעשה;
נקודת המוצא צריכה להיות שככלל אנחנו טועים,
ולהיות מוכנים ונכונים תמיד להכרה בטעות ולשיפור ושינוי.
זו היכולת להיות גמיש, ולחשב מסלול מחדש כשצריך ולחזור לדרך.
כי אפשר להיות כמו רכבת, לדהור מהר במסלול קבוע, אבל אם יש תקלה (ותהיה) תיתקע.
כמו שנאמר לגבי מהמורות וקשיים בכלל - "לעולם יהיה אדם רך כקנה ואל יהיה קשה כארז".
נ"ב
התובנה המקורית:
חוסר יכולת להכיר בטעות זו טעות,
ולכן אין טעם לומר למישהו שאין לו יכולת להכיר בטעות.
ולא כתבתי אותה כי התובנה העוקבת הייתה חשובה יותר.
כי אין טעם להתעסק בתובנה שאין בה תועלת, כשאפשר להתבונן באיך להתייעל.
במחשבית קוראים לזה "הודעות שגיאה".משהאחרונה
שזה בדיוק מה שעוזר להגדיר מה לא בסדר ומה צריך לתקן....
..ימ''ל
מישהו שאל "האם אתם חושבים שמצוות בין אדם למקום עושות את האדם לאדם יותר טוב בבין אדם לחברו?" או משהו כזה.
אז חשבתי שכן;
כי עצם זה שאדם עושה מה שצריך ולא רק מה שבאינטרס שלו - זה כבר משנה את האדם.
[ברור שאפשר לרדת לרזולוציות קטנות יותר ולהיות ציני ולומר שבסופו של דבר הכל אינטרסים, שגם מי שעושה 'לשמה' או נדבן 'אלטרואיסט' למעשה עושה את זה בשביל התחושה וכו' - אבל עדיין יש הבדל בין מי שגונב או סתם זולל בשביל הנאה לבין מי שתורם או עושה מצווה בשביל הנאה]
ואז חשבתי על הנקודה ההפוכה;
שהרבה אנשים עושים דברים שהיו צריכים לעשות מצד המוסר, דווקא בגלל שצריך, כי זו 'מצווה'. תורמים 'לשם שמים' במקום לשם עזרה לזולת. ולחילופין מדקדקים בדיני חושן משפט במקום לנהוג לפי המוסר מה שגורם למצב של נבלים כלפי אחרים ברשות התורה (מצד שני - הם כנראה היו נבלים גם בלי התורה, אבל היחס לבין אדם לחברו כמצווה גם תרם לעניין).
בנוסף: אדם שיש לו כבר סט ערכים ו'עליונות מוסרית' מסוימת, פחות נצרך רגשית להיות מוסרי בתחומים אחרים (זה אחד ההסברים לסטנדרט מוסרי כפול. וזה בא לידי ביטוי בהרבה טרנדים מוסריים, או אצל אנשים שתורמים בתחומים מסוימים כדי להלבין לעצמם שחיתות מוסרית אחרת) וכך יש אנשים שהם נורא 'צדיקים' אבל זבל של בני אדם.
אחרי זה חשבתי;
הרי כל המוסר הוא דבר די ערטילאי,
בין אם כולו מושג אנושי פיקטיבי ובין אם רק ההגדרה שלו.
אז אמנם ליהדות אין תשובות מוכנות והתייחסות לכל שאלה,
אבל מסגרת כללית יש - ובעיקר עצם ההתייחסות לנושאי המוסר.
ואולי בעצם החלוקה בין בין אדם לחברו לבין אדם למקום היא פחות חשובה,
כי המוטיבציה של שניהם טוב שתהיה "כי ככה צריך" - אחרת כל אחד יחליט מה מוסרי לו ומה לא לפי מה שמתאים לו.
ונכון שזה מהצד הפרקטי ולא המהותי - והציני יגיד שכמו שהאמונה נתנה תשובות אלוהיות לשאלות מדעיות שלא היתה להן תשובה במקום לומר ''כי ככה'' ככה היא נתנה חוקי מוסר אלוהיים במקום לומר ''כי ככה'' - אבל ציני או לא - זה פרקטי (ואולי גם מהותי, כי אם המוסר הוא אכן פיקטיבי - מה מוסרי? ולמה להיות 'מוסרי' זה טוב בעצם?).
וזה הזכיר לי וורט ששמעתי פעם על "אשרי העם שככה לו - אשרי העם שה' אלוהיו". עם שככה לו. ככה וזהו.
...רוח סערה
אין לי כח
***לתת מקום לאהבה
(נגמרו המלחמות. אין על מי לכעוס יותר כי נשארתי רק איתי ולרוע המזל הפעם האדם האנוכי האגואיסט שמתעלל בי וחושב רק על עצמו. הוא אני.)
עכשיו אני רוצה. אני רוצה מישהו. מישהו שיקח אותי ויטפל בינפשי ערגה
מה חשבתי לעצמי באמת מה חשבתינפשי ערגה
טעטע נמאסססססססססססססֶססססססססססססססססססססססנפשי ערגה
באלי באלי באלי באלי באלינפשי ערגה
...לב אוהב
..לרגע אחד.
הוא לא הקשיב.
מפגר. מפגרת.
עכשיו זה כואב לי.
אז לא הבנתי מה זה.
ועוד כואב שאי אפשר להגיד. טאטע.
כואב לי מדי.
..לרגע אחד.
כמה שאני רחוקה מזה.
כמה שאף אחד לא מודע לשחור שאני מתחת לחיוך המזויף שאני מורחת כל בוקר ומורידה כל לילה.
כמה שאף אחד לא חושב שאני לפעמים צריכה את עצמי לעצמי.
כמה שאף אחד לא מעלה על דעתו שכואב לי. ששורף לי ושנמאס לי להשרף לאט בגסיסה איטית.
כמה שאף אחד לא יודע על מה אני חולמת בלילה. ובבוקר. וכל היום.
אני רק רוצה שקט. לא רוצה, צריכה. אני צריכה שקט.
העולם חזק עלי מדי.
..לרגע אחד.
הוא נמצא יותר מדי אצלי בעסק. שיעוף לעזעזל.
ומחר. אני לא רוצה מחר כי זה אומר לעבור אותו ואותי בשלום.
אני צכה לברוח מפה. לא טוב לי. רע לי בהכל.
..לרגע אחד.
אני צריכה לאט. ולבד. למרות שאני לבד גם עם אנשים פשוט כי אין אף אחד, אבל לבד בלי אף אחד ברדיוס של קילומטר זה שונה.
זה בריחה מטופשת. אני כולי בריחה מטופשת.
ואני שומעת את ירושלים צועקת לי. לא הייתי הרבה.
זה מבלבל לי מדי בשכל אבל הלב רוצה את זה. תכלס צודק. זה עוד בריחה מטופשת.
..לרגע אחד.אחרונה
ושמישו יסביר למה זכיתי בכלל לחיים. זה לא מגיע לי.
וגם אם הגיע הרסתי את זה בידיים שלי.
נו. יש ברירה.
אור חדש.
אמרתי לה שהיא תרצח אותי כשהיא תשמע.
ואז סיפרתי לה, התגובה שלה הייתה, "אני לא צריכה לרצוח אותך, את כבר רוצחת תעצמך"
..אור חדש.
אני צריכה מישו.
חבל שהוא לא קיים.
..אור חדש.אחרונה
מותר להגיב לי, זה בסדר.
פשוט הסיטואציה עשתה לי אווץ גדול בלב.
ואני לא בטוחה אנחנוט מדברות על אותו מקרה, רוצה להסביר יותר בפרטי?
..טעטע איתי(:
היה לי ככ קשה בשבת.פף דיי.
והייתי צכה להקשיב לה המון וזהו,
הותשתי סופית.
אוף ואין מצב שאני הולכת לאולפנה
דיי דיי אין לי מקום יציב בעולם הזה
אין לי
פשוט אין לי
אני ריקה מבפנים לגמריי
..טעטע איתי(:
אבא פף אבא
זה..
אני ואתה.לבד.
..טעטע איתי(:
הכל הכל הכל ריק.
..טעטע איתי(:
אני רוצה להקשיב ולהיות בשבילה עד הסוף ולתת לה אהבה כמו שמגיע לה ואני מתנהגת ככ מגעיל.אחיזת עיניים פשיטא.מראה לה משו אחד ומרגישה משו אחר.איכ אני יצור פשוט מגעיל מגעיל מגעיל.
..טעטע איתי(:
שאלתי אותה,והיא הסכימה לי.וואי.היא הסכימה לי לא לחזור לאולפנה השבוע.תודה אבא.
ממ אז לאן נברח הפעם? בעעעע היי וואוו.
אז אנחנו הולכים לדוד המלך ויהיה טוב בלב.
אנחנו הולכים לדוד המלך פשיטא.וואי.תודה אבא תודה אבא.
..טעטע איתי(:
(הלא אתה תשוב תחיינו?
גגג.
הלוואי שנראה שם בנות עם שאאאלים.אנחנו מתגעגעים לרשב"י.ככ ככ.צריך ליסוע אליו גם.ואנחנו אוהבים לשמוע סיפורים על דוד המלך.אוהבים מאוד.ורב שלוימה מחייה נפשות.ו,ר' לוי יצחק מברדיטשוב איי איי איי כפרע עליו איזה איש טוב יא-אלה.אני רוצה גם להיות איש טוב.ור' אברהם ההוא..יא-אלה הייליגער רב'ה.אנחנו רוצים לשמוע עוד סיפורים.וואי.
ואני צכה גם אמונה כזאת.ומשיח.יאללה משיח.פף דיי עד מתי עד מתי.דוד המלך איי איי איי דוד המלך.אנחנו מתגעגעים אנחנו מתגעגעים.דוד המלך.פף.פף.אנחנו מתגעגעים ככ.
ואיפה הבית איפה איפה איפה.איך הגיוני פיזית שהוא לא כאן איך הגיוני.באמת וואי.אוף דיי דיי.אנחנו מתגעגעים אבא אנחנו מתגעגעים.ואי אפשר כבר.ככ אי אפשר לשרוד פה יותר.
אין לי מילים.פשוט אין לי מילים.פף.
ואני חופרת.וואי.מה נסגר איתי מה.
תינוקת.אני תינוקת פיזית.)
..טעטע איתי(:
פאאאק פאקקקק מה מה מה מה את מחבקת אותי מה.את יודעת שאני שונאת חיבוקים שלך פאקקק תפסיקי.אוליי באמת את לא יודעת באמת עד כמה,כי את לא יודעת מה אני מרגישה כלפייך.אבל בטוח יש איפשהו מקום שאת כן טיפה יודעת שאני לא אוהבת את זה.אני רוצה שתרגישי טוב.אני רוצה שתרגישי טוב.אני רוצה להיות טובה בשבילך ולא כאילו טובה.קשה לי איתך.קשה לי איתך מאוד.קשה לי לקבל ממך אהבה,תביני כבר.אני שונאת את זה שאת לא מבינה.שונאת.וזה יותר גרוע..כי זה לא את באמת..פף.אבא פשוט נמאס לי.מתפוצצת לי הבטן והראש.אני שונאת תהתנהגות הזאתי שלך אני שונאת שונאת שונאת.אני שונאת שאת ככה.אני שונאת.שונאת שלא מצליחה להכיל ולקבל אותך.שונאת שאת מחבקת.שונאת שאת נוגעת בי בלי שאני רוצה.שונאת לראות אותך.שונאת לדבר איתך.שונאת כל דבר שהוא קשור אליך.שהוא בעצם קשור אליי.כי אני זאת את.כאילו..סוג של.ואני משקרת על עצמי אבל זאת ההרגשה שלי אז דיי.פאקקקקק אני שונאת שאת מתנהגת בצורה הזאת.שאת לא לוקחת את מה שאת צכה לקחת.שאת מתנהגת מוזר.ומה את יודעת עליי הא?כלום את לא יודעת.כלום.תפסיקי להסתכל עליי ככה.תפסיקי לראות אותי.אנלא רוצה להיות חלק ממך.פשוט לא.פאקקק פאקק לעזעזל.החיים האלו חרא.העולם הזה חרא.הכל חרא איכ הכל חרא.איככ איכככ ואני שונאת לדבר ככה כי זה נותן לי הרגשה שבאמת רע לי עד כדי כך שאני צכה להוציא בקללות כדי לשחרר וזה מטומטם ואני מטומטמת ומה נסגר איתי מה.ונכון שהיא אמרה שמותר לקלל ברגעים האלה אם אני מרגישה צורך,אבל קשה לי שמותר,כי אני רוצה לשמור על עצמי.לעזעזל איתי.אני בכלל רוצה להיות טהורה.אוף אבא אוף מה נסגר מה.אני שונאת תהתנהגות שלה.וזה עובר כל גבול אפשרי.נמאס לי.החיבוקים האלה לא עושים לי טוב בשום צורה.דיי אבא דיי אנלא רוצה להיות חלק.פשוט לא.אני שונאת תחיבוקים שלך אני שונאת תחיבוקים שלך.אבא.לא באלי להיות פה.פשוט לא באלי.ולא אכפת לי שאנלא מעניינת אותך.ולא אכפת לי כבר שאתה שונא אותי.ולא אכפת לי שכולם שונאים אותי.כי מגיע לי.מגיע לי.מפגרת מפגרת מפגרת.איכ.גועל נפש.אני צכה ארבע כוכביות.דחוף אבל.
..טעטע איתי(:
רכבת הרים.הא.
איכ.מטומטם.הכל מטומטם.
תסתמו מפגרים.אנלא רעבה.וואי.לא רוצה לאכול.לא רוצה.אתם לא תכריחו אותי.אנלא רוצה.זה לא היה מובן?!אני שונאת תהתנהגות שלכם.בעיה שלי שלא אכלתי היום.בעיה שלי.לא עניינכם וואי מפגרים לא עניינכם.
..טעטע איתי(:
מפגרת.איכ מפגרת.
איך יש לי חברים בכלל איך.
כולם שונאים כולם שונאים.אז הם חברים וגם שונאים?יש פה סתירה רשמית.
הם לא באמת חברים.או שהם פשוט לא מכירים אותי מספיק.
זהו,הם לא מכירים אותי.
פף.אני מבולבלת סופית.דיי לעזעזל דיי.
אני רוצה חיבוק של מישי שעושה לי טוב בלב.
..טעטע איתי(:
(לא להגיב)
..טעטע איתי(:אחרונה
לעזעזל לעזעזל לעזעזל למה אני ייצור משעמם למה.אני שונאת אני שונאת ודיי.דיי לשנוא.אוף אבא אוף.אני לא אוהבת שאני כזאת.ומסכנים המשפחה שלי שהם צכים לחיות איתי כאן.ומסכנים כל מי שמכיר בקיומי.פף.לא מגיע להם.ככ לא מגיע להם.דיי.מה יהיה איתי מה.
אני לבד בעולם הזה.פשוט לבד.
(לא להגיב)
..רצה לאש
קול שופר נמשך מעומקי המדרגות, ומסובב הגלגל סביב...שפרינצא בוזגלואחרונה
,,אני זמנית כאן
הלב שלי. הוא. נשרף מכאב. אני. חסרת כוח. לנשום.
הדמעות האלו. שאף אחד לא רואה. הגוף הזה. הוא. חלש.
הוא חסר אונים. הוא. מתמוטט.
,,אני זמנית כאן
את תמיד בוכה בשקט.
טרופה מכאב.
כואב לי. אני מרגישה שחותכים אותי. וזה. כואב לי כבר.
ו. נגמר לי הכוח אבא. למה אתה ממשיך?
אני. חסרת אונים.
,,אני זמנית כאן
תמשיכי לקוות. כמו משוגעת. תמשיכי.
שורף לי.
אין לי כוח אבאא.
,,אני זמנית כאן
תן לי לוותר
להוריד את ההגנות החלשות שנשארו
תן לי לוותר עלינו
תוותר עלי
תראה את כולם ותלמד
תראה.
אין לך טעם בי
פשוט תודה בזה כבר
אני מיותרת לך
קדימה
תוותר
קדימה.
😭
,,אני זמנית כאןאחרונה
כואב לי הלב. ו. אני.
צריכה.
חי.
בו.
ק.