שרשור חדש
טאטע. גוואעלדהר ומדבר
אבא אני רוצה לעמוד מולך
להאמין שאתה אבא טוב

אבא אני רוצה להיות בטוח בכל ליבי
שלמסע הזה יהיה סוף טוב
שכל מה שאני עובר בדרך
יהפוך חולשה לעוצמה גדולה

אבא אני רוצה לחזור אלי
למצוא אותך שם איתי
במקור שלי אני טוב גמור
ושם אני מאמין בעצמי



כמה קלישאות בשיר אחד.
כמה קלישאות שממש אחד אני ממש מאמין בהם ומצד שני אני חושב שהן מטומטמות. ויום אחר כך חושב בדיוק הפוך.
שיר שמוציא ממני את כל הרגש והבכי שאני יכול בבת אחת. ממש מעיר את ליבי ואת מיתרי.

כמה שאלות ותהיות על אמונה תמימה, אמונה נעלמת, אמונה שלא בטוח קיימת.




אבא, בבקשה תהיה אבא טוב.
ואם אפשר אז שגם למסע יהיה סוף טוב, אבל זה רק בונוס.




כאילו אם אתה קיים בכלל.
...פעם הייתי ניקיתאחרונה

(אין לי ככ מה לומר אבל אוי, ההזדהות)

זה מכאיב לי שאף אחד לא באמת יודע מה עברתירוח סערה
זה מכאיב שכמה שאני אנסה להסביר הם לא יבינו כלום
יחשבו שאני סתם מתבכיינת
ארור היום הזה שפגשתי אותה
הלוואי שזה בחיים לא היה קורה
מזכיר לי את עצמידעתן מתחיל
כל כך.
אבל לפחות אצלי, בסוף, לאחר שנים, גיליתי שטעיתי, שניתן להסביר. שאפשר להעביר קצת את הקושי חסר הפורפורציות.
אין לי זכות, אבל אולי בכל זאת? אולי אפשר למצוא אומץ ואדם מיוחד לספר לו? הרבה פעמים זה שווה את זה
ולפעמים אנחנו מנסים ונפגעים, ולא רוצים לנסות יותר. אבל הרי זה ההבדל בין צדיק לשאינו.. 'כי שבע יפול צדיק - וקם'. לקום, לנסות שוב, ושוב. כי כך מצליחים.
(מקווה שהיה בסדר להגיב)
זה פשוט שנמאס לי לנסות להסביר כמה היא הרסה לירוח סערה
כמה זה גרוע בשבילי ליהיות לידה
איך הדופק שלי עולה כל פעם
וכמה שאני שונאת אותה ומדברת עליה
עדיין זה מתעורר כל פעם מחדש
החרדה הזאת שיש לי ממנה
הפחד לפגוע
אוף נמאס לי
(זה בסדר שהגבת... אני לוקחת את זה בחשבון אם אני מפרסמת פה דברים..)
אולי כי אלו חצי הסברים?דעתן מתחיל
לשבת עם מישהו בזמן נכון, בשלווה ורוגע עם הסבר בנחת ודיוק לא דומה כלל להסברים נמרצים עם כעס או עצב ברקע..
אוי...רוח סערה
זה משהו שא"א להסביר 🤦‍♀️
ניסיתי לדבר איתה פעם היא נמצאת בהכחשה עצמית
אני לא היחידה ששמה לב לזה
זה כבר משהו שגובל בהפרעה פסיכוטית
הבעיה היא שאנשים מבחוץ לא כ"כ שמים לב על השניה
ואז כבר מאוחר מדי(סורי על הדרמה)
אולי עם מישהי אחרת?דעתן מתחיל
אולי מישהי שיש לא נגיעה עמוקה יותר עליה?
אני מדברת על עצם הבעיה שעליה אני לא יכולה לדבר עם אף אחדרוח סערה
המישהי הזאת שכתבתי פה עליה היא הסיבה שאני רוצה לדבר עם אנשים ולהסביר מה עברתי איתה
היא לא זאת שאני מנסה לדבר איתה...
ואין באמת אף לא אחת?דעתן מתחיל
אפילו לא מישהי אנונימית מכאן לנסות לספר לה?
או אולי החשש שלא יבינו אינו בטוח לגמרי?
כבר אין לי כח..... 😥רוח סערה
לא נורא...רוח סערהאחרונה
אני רגילה לזה
מנסה לשרוד ככה
פטל.
- סגור -
והמסע הזה כבד וקצת גדול עלי...חיים של
אני צריך לגדול מזה ודי.עשב לימוןאחרונה

באמת יש ודי? זה נראה לי לא נגמר

...דו סטרי

לבד,

כזה כזה

יש לי מבחן

ואחריו עוד אחד

יש לי פרויקט

ועוד אחד

יש לי מטרה

ועוד אחת.

 

ויש לי כל,

באמת.

 

חצי הומלסית.

[האוטובוס לא תאם איתי]

יש בי חלום

ועוד אחד

ועוד.

 

עבודה קשה,

ודרך

פחות אחת.

 

צרלי על חלומות 

שצורכים דרכים ארוכות.

עבודה קשה.

 

אבל,

חיים שיש בהם.

ויש בהם?

יש.

 

הלכתי,

לאסוף.

 

 

 

 

 

 

:=דו סטריאחרונה

בהכי 4:40 בבוקר שלי [הספקתי המוןןן. 9 עמודים, יחסית יסודי, בתקווה]

 

מה שאני רוצה לפעמים,

רוצהרוצה.

 

לקרוא קריאת שמע עם הילד/ שלי.

וכן,

גם לספר לו סיפור

ולכסות בשמיכי

ולהרים את השמיכי.

לכסות שוב,

לקנות דובי,

לחפש לו שם. 

להעיר אותו בבוקר, עם שירחדש,

ללמד אותו לרכוס כפתורים

להחזיק ידיים, רחוקרחוק

כמה אני אוהבת אותו.

מלאנ'תלפים.

 

ולשיר לו שיר,

וללחוש לו מילים

בגיל הזה שהוא עדיין לא מבין,

קורבן לפטפוטים שלי.

ולרקוד לו ריקוד

ולחבק לו חיבוק

ולרקום לו סיפור.

 

אבלאבל.

לקרוא קריאת שמע,

ולהסביר,

בכל פעם קצת.

 

ללמוד פרשת שבוע,

ולאפות עוגיות,

לשיר אדון עולם

 

 

ללכת לטיול רחוקרחוק,

בסלון.

להלחם עם כריות,

להשלים

עם מסה של שוקולד.

 

לעשות קשקוש בלבוש

עם גואש,

ואז לשטוף את הרצפה.

 

לתפוס כדור שהוא מוסר בפעם הראשונה.

 

לטחון לו פירות,

לקנות גרבר,

להרגיש אמא לא טובה דייה.

ואמא.

 

לכעוס,

ואז לאהוב פי כמה [בלי לכעוס, שוין]

לקום אליו בוכה,

ולזכור איפה הייתי עכשיו.

 

לשמוע את הבדיחות שלו,

להסביר לו בדיחות שלי.

 

לחפש את אבא,

להכין לו שלט,

לקשט עוגה עם זיקוק בודד.

ושניים.

לנדנד,

להתגלש,

לרוץ.

ולצחוק,

בצחוק המיוחד שלנו.

 

 

בעבודה קשה,

אני לפעמים מתייאשת.

כי מה ואיך.

בכלל.

ומזמן לא נקש העתיד על פתחי

רוצה לקחת חלק.

 

אני רוקמת בעמל, 

פיסות עתיד,

הולכת ומילימטר,

ועוד.

 

מטרה,

ושרטוט של חלום.

וכל תך מאתגר,

אבלאבל.

 

אני הולכת לקראתו.

 

ויום יבוא?

בכלל.

וגם אם לא. [וכן! וכן!]

הדרך מאתגרת,

ויש בה קסם.

 

[

ההבנה הזו שקיצורי דרך לא עובדים, או לא עובדים טוב מספיק. 

שכדי להגיע לאן ושהוא, צריך לעבוד.

ולפעמים משרטטים מטרה, 

רק כדי שתהיה דרך,

וזה לא רע בכלל.

 

והצלחות לי.

יומלא מחר/ היום

ואפס שעות שינה.

 

אבדן קוהרנטיות זמני

ומעט אבסורדי שבמקום לעשות מה שאני צרכיה לעשות בשביל זה^

אני כותבת כאן.

 

כתיבה לפעמים,

היא הדרך להישאר בשאלה, במקום לחפש תשובה.

או לעסוק במטרה, במקום להתמקד בדרך

]

 

תסביךSolomon
זה חרא שלא סופרים אותך
ומי שסופר אותך זה בשביל האינטרס שלו
וזה מגעיל.
..בתוך בני ישראל
שוב לברוח
לעצמי עד
כמה שטוב לי
(ולשתוק)

אזמרה.
..בתוך בני ישראלאחרונה
קר לי
חיצונית
...אריק צדק
יותר מידי כבר
כל כך כל כך כל הזמן
ובפנים יש כלום אחד גדול שצורח בשקט אל הריק
טרנספורמציה
a loneימ''ל

 

We all need that someone

Who gets you like no one else

Right when you need it the most

 

We all need a soul to rely on

A shoulder to cry on

A friend through the highs and the lows

לא קיים..רוח סערהאחרונה
התנסתי. נפגעתי.
....רוח סערה
מה אתה עושה
כשאתה מרגיש רע
ויודע למה
ולא יכול להפסיק
כי אתה מכור לכאב
ונהנה ממנו
ואחר כך
כשזה נגמר
אתה נקבר בחושך
מת מבפנים.
..מזמור לאל ידי
"כשגבר טוב יוצא למלחמה,
השדים שבגיהנום מתחבאים..."
יש לי מחוג דלק כמו של אוטוסביון
על כל יחס מיוחד מאחרים הוא מתמלא, אפילו כזית יחס נותן לו דחיפה משמעותית.
הבעיה, שהוא מתרוקן מהר מדי, בדיוק באותה צורה שהתמלא.
(כבר מזמן לא נתנו לי יחס אמיתי. אני רוצה.)
חופשיה לנפשי
אוף
הייתי מנסה לתת אבל לא ביקשת ואני לא קולטת כלום(וזה בטח לא היה עוזר ממילא)
..יהיה בסדר....
יחס (או תקשורת) זה משהו שצריך כדי להמשיך לנוע
בדיוק כמו דלק

התחברתי להשוואה.

מה לעשות
אנחנו יצורים כאלה

אופפעם הייתי ניקית

(מזדהה)

הייתפוז סיני
אתה יודע שההבדל בין אדם לרכב לדוגמא, שרכב נהרס ככל שמשתמשים בו יותר כי בני אדם יצרו אותו. את האדם ברא ה', האינסוף, לכן ככל שיותר משתמשים באדם ע"פ כללי ה' הוא רק נהיה טוב יותר.
בניגוד לרכב שצריך דלק מבחוץ, בני האדם מתמלאים מבפנים.
יש כזה מושגעשב לימוןאחרונה

ברוך ה'.

 

יש כזה מושג של בור שיש לאדם, בור שהוא קלט בילדות שלו בתור חסר,

וכל מה שהוא מקבל בנושא הוא שולח לשם,

וזה כמו בור בלי תחתית.

כמו ששולחים כל כסף קטן שמקבלים לתוך מינוס של 2 מיליון ש"ח.

אף פעם לא מתמלא.

 

אז מה צריך לעשות?

להפריד.

את המינוס הנורא ההוא- להניח בצד.

ולפתוח חשבון חדש,

 

שכל סכום שאתה מקבל יתחיל להצטבר,

לא כהשלמה לחסר הגדול אלא בפני עצמו.

 

בקיצור, עבודהחיוך

...אלפאחורס.


אושר הוא לא רגע בזמן. לכן אני יודע לכאוב ולהיות מאושר, לעצוב ולהיות מאושר ולהתגעגע ולהיות מאושר. הצרה היא שאני מבין שעשיתי את החלק השני רק בדיעבד, ובמהלך הרגע, אני מבחין רק בחלק הראשון.

(תה)
זהו העברתי הכל לתיקייה אחרתחופשיה לנפשי
זה מזכיר לי יותר מידי כאב שלא באמת נעלם אחרי שסיימנו עם זה
מרמורון אחרון לפני שבתחופשיה לנפשי
מה אני אעשה 25 שעות בלי השירים שלי? אני חוששת לדעתי
דיכאון שיגעון שיממוןרוח סערה
.....רוח סערה
לא.
אני לא רוצה. מפחדת שעוד שניה אני כבר לא ארגיש כלום... שאצטרך לסחוט דמעות בכח ולא ייצא לי כלום כי אני כבר מכובה מלא זמן וכלום לא עושה כלום(דהה) אוף איזה הרגשה קשה זו אין לי כח להתמודד עם דברים כאלו אני צריכה ללכת לישון. אני שומעת שירים מחכה שזה יעשה לי משהו כמו שזה תמיד עושה למה לא הולך לי??. אני שונאת את החוסר אונים......שמישהו יכאיב לי חזק. אני צריכה להתעורר.
אני לא יודעת מה כןרצה לאש
אני לא יודעת אם יש כן

אני רק יודעת שזה לא. ממש ממש לא
(.עיגול שחור
אני חושבת שבפנים בפנים הוא אף פעם לא יהיה מרוצה. ותמיד יש את הילדה הקטנה הזאת שכל כך רוצה לשמוע את אבא שלה אומר כל הכבוד. אבל מה לא לעשות, המחמאה הכי גדולה שתקבלי זה "בסדר גמור", "יופי".
מחרפן שאני מסיימת חורף מתמטיקה ארבע יחידות עם מגן מאה, ומאה בבגרות. וכל מה שיש לו להגיד זה "למה לא עשית חמש? בזבוז". למה אין כל הכבוד. אפילו בסדר גמור העדפתי לשמוע. אופ)
..הר ומדבר


אז אנחנו אומרים לך כל הכבוד, 100 בארבע חורף זה יותר ממצוין
..עיגול שחור
תודה רבה.
וואו סביון
כן.עיגול שחוראחרונה
|מניח|רסיס.

מה אתם מבינים 

דבר וחצי דבר

במלחמה על החיים

מה אתם יודעים 

על כאב וקצה וחרדה

לא כמו של כולם.

של אנשי הקצה

אתם בכלל יודעים שזה קיים?

אתם בכלל מבינים מה זה?

 

בואו נדבר על חרדה.

חרדה זה לא לישון בלילה

חרדה זה להיות בפחד תמידי בגלל משהו מסויים שהרבה מאד דברים בשיגרת היומ-יום מציפים אותה.

חרדה זה מלחמה פנימית כל הזמן מול החרדה. שרק מגבירה אותה.

חרדה זה מחלה שצריך להחביא. 

חרדה זה מחלה שלא מבינים. 

חרדה זה משהו שצריך לתפקד בו כרגיל. 

חרדה זה לרעוד את עצמך למוות בלי יכולת לשלוט בזה.

חרדה זה להפוך את כל הבפנים שלך לשקוף מול כולם.

חרדה זה חרדה שאולי יהיה התקף במקום הלימודים/העבודה/החברים.

חרדה זה להיזכר כל פעם בכאב הכי גדול שלך.

בפחד הכי עצום שלך.

חרדה זה לדעת שאתה לא רגיל. 

חרדה זה לדעת שאתה מאלה שמדברים עליהם בגוף שלישי.

חרדה זה הם. לא אנחנו, הם לא בתוכנו.

   הם בתוכנו. כ"כ בתוכנו.

בואו נדבר על דיכאון. 

דיכאון זה מחסור של סרוטונין במוח

דיכאון זה מחסור של דופמין במוח

דיכאון זה לא לרצות לקום מהמיטה

דיכאון זה חוסר יכולת לראות עתיד טוב

דיכאון זה אפס שליטה על החיים שלך

דיכאון זה לרצות לישון לתמיד

דיכאון זה חוסר תאבון 

דיכאון זה כאב בלתי נשלט ובלתי נסבל

דיכאון זה להרים את עצמך מ 2000- כשכולם מרימים את עצמם מ0

דיכאון זה לחייך כשבפנים מרוסק

דיכאון זה לתפקד כשאתה קורס בכל תחום

דיכאון זה חוסר יכולת לבטא רגש

דיכאון זה התפרצויות זעם (בעיקר על האנשים הקרובים והאהובים)

דיכאון זה חוסר וויסות ריגשי

דיכאון זה להיות בשמחה גדולה ומשהו הכי קטן מפיל לתהום עמוקה ללא דרך יציאה

דיכאון זה להשתגע מכאב

דיכאון זה ללכת לטיפול

דיכאון זה לדבר על כל הפחדים והכאבים שלך פעם פעמיים בשבוע

דיכאון זה לא לחיות בין טיפול לטיפול לא לחיות בטיפול ולא לחיות אחרי הטיפול

דיכאון זה פחד תמידי מהנפילה הבאה

דיכאון זה חוסר אמון אמיתי בעצמך שתצא מזה

דיכאון זה רצון אמיתי למות.

 

בואו נדבר על חרדה ודיכאון ביחד. 

חרדה ודיכאון זה להרגיש שאתה חולה בלי התסמינים של החולה

חרדה ודיכאון זה מילת גנאי שאתה מקולל בה כל יום

חרדה ודיכאון זה כדורים ששולטים בך 

חרדה ודיכאון זה כדורים שעוזרים לך אבל לא עושים את העבודה לבד

חרדה ודיכאון זה להתמודד עם כדורים כשאתה יודע מה חושבים ואומרים על כדורים

חרדה ודיכאון זה לקחת כדורים שלוקחים לך את העצמאות שלך- אין. לך. שליטה. על. עצמך.

חרדה ודיכאון זה לדעת שאתה משוגע

חרדה ודיכאון זה לאבד שפיות

חרדה ודיכאון זה הפחד הכי גדול שלך

חרדה ודיכאון זה תהום עמוקה ופחד עצום שמובילים אותך לקצה של הקצה

חרדה ודיכאון זה לחתוך את עצמך למוות 

חרדה ודיכאון זה להירגע רק מכאב חיצוני

חרדה ודיכאון זה להתמודד עם זה ביום יום כשכולם רואים אותך כבריא בגופך ובנפשך

חרדה ודיכאון זה לנסות להתאבד ולא לרצות את זה

חרדה ודיכאון זה לרצות למות אבל בפנים עמוק עמוק נשאר יצר החיים

חרדה ודיכאון זה מיון כמה ימים כי בלעת כדורים

חרדה ודיכאון זה לרצות לגמור עם החיים וכולם מפריעים לך

חרדה ודיכאון זה אפס עצמאות ואפס שליטה על עצמך

חרדה ודיכאון זה להיות בהשגחה צמודה כל הזמן

חרדה ודיכאון זה לבקש אקמול כשכואב הראש או הבטן או כל דבר כי הכדורים מוחבאים. ממך

חרדה ודיכאון זה לדבר עם פסיכיאטרים שונים כל כמה זמן ולפתוח את כל הפצעים

חרדה ודיכאון זה ליפול יותר עמוק מכל נפילה שיש

חרדה ודיכאון זה לתכנן דברים ולא לדעת איפה יתפוס אותך החרדה. או הדיכאון

חרדה ודיכאון זה חוסר יכולת לישון עם עוד אנשים בלילה

חרדה ודיכאון זה פחד תהומי להיות לבד בלילה

חרדה ודיכאון זה בלי שינה בלילה

חרדה ודיכאון זה להשפיע על כל הסביבה שלך

חרדה ודיכאון זה להיות שקוף 

חרדה ודיכאון זה לפחד מעצמך 

חרדה ודיכאון זה לא לעשות כלום ממה שרצית

חרדה ודיכאון זה לא לרצות

חרדה ודיכאון זה ציפרלקס וקלונקס ובהתקף קשה גם מירו

חרדה ודיכאון זה כשאף אחד לא מבין

חרדה ודיכאון זה ששופטים

חרדה ודיכאון זה שחושבים שמבינים

חרדה ודיכאון זה פרצוף של הסביבה שאתה לא מספיק מתאמץ

חרדה ודיכאון זה חוסר נוירולוגי! 

חרדה ודיכאון שיש לך כל הזמן טריגרים סביבך

חרדה ודיכאון זה שאתה נופל מכל מילה/מגע/סיפור 

חרדה ודיכאון זה לא לוותר לעצמך כשאתה עם שלושים כדורים ביד אחרי שלקחת כבר שבע ואז להיזכר בטיפת החיים שעוד נשארה בך

חרדה ודיכאון זה סתירה פנימית בין הרצון האמיתי למות לבין הידיעה שהדבר הכי נורא זה להתאבד

חרדה ודיכאון זה לשמוע סביבך כל הזמן שמי שמתאבד הוא אגואיסט ומזעזע

חרדה ודיכאון זה להילחם בזה יום יום

חרדה ודיכאון זה כשלא מבינים גם כשחושבים שמבינים

חרדה ודיכאון זה לאבד את השפיות שלך

חרדה ודיכאון זה להיות מטופל חצי שנה ושנה ושנתיים ועדיין לא לראות את הסוף

חרדה ודיכאון זה להתייאש כל פעם מחדש

חרדה ודיכאון זה להילחם בלפתוח ולפתוח ולפתוח וכלום לא קורה

חרדה ודיכאון זה לשמוח שאתה מרגיש שאתה בעלייה משמעותית

חרדה ודיכאון זה ליפול ככ עמוק אחרי כמה ימים

 

חרדה ודיכאון זה לדעת שזה לא קורה ביום וגם לא ביומיים

חרדה ודיכאון זה לדעת שאתה לא יודע איך ואיפה תגמור את הדרך הזאת. לא משנה כמה אתה נלחם, ורוצה, באמת באמת רוצה לצאת מזה ולחיות.

חרדה ודיכאון זה לרצות למות.למות.למות.

 

ואנחנו חושבים שאנחנו מבינים

ואנחנו חושבים שאנחנו יכולים להגיד מה מזעזע ומה לא

ואנחנו חושבים שאנחנו יכולים להגיד שלא משנה מה זה לא סיבה

ואנחנו חושבים שאנחנו רואים תמונה כוללת

ואנחנו חושבים שאפשר להתגבר על זה

 

אנחנו לא. 

אנחנו לא יודעים כלום. 

 

אנחנו צריכים לזכור שמלחמה היא מלחמה.

ובמלחמה יש מנצחים. 

ובמלחמה יש מפסידים.

במלחמה גם יש נופלים.

מה אנחנו יודעים על המלחמה של כל אחד מאיתנו?

זה יכול לתפוס אותנו בכל מקום בכל רגע ובכל שלב.

אז אחד מנצח את הרצון הזה בפנים, 

ואחד נופל.

כי אלה החיים.

יש מלחמה כזו ויש מלחמה כזו.

ומי אנחנו שנשפוט. ונביע דעה על מעשה כזה או אחר.

כשאין לנו מושג וחצי מושג על מה שעבר או יעבור 

על המלחמה שנלחם (יום יום ולילה לילה!)

 

נגלה לכם משהו?

כדי להתאבד צריך להיות בחוסר שפיות מאד מאד מאד עמוק.

כי יצר החיים עולה על המוות.

וכשאתה בקצה-קצה, ואתה בתוך זה, בתוך הטירוף כבר, ואתה מנסה ולוקח ולוקח- ואז יצר החיים עולה. 

ואי אפשר להמשיך. אי אפשר.

זה עיניין של רגע. בשניה נופלים לחוסר שפיות ושליטה בזה.

ואם אתה לא עוצר, זהו, אתה שם. כמעט ואין דרך חזרה.

וכדי להיות שם לגמרי, 

צריך להיות במקום מאד מאד מאד נמוך. מאד מאד לא בשליטה.

כי  יצר החיים חזק מכל דבר.

וכשיצר המוות עולה על החיים, אין מה לומר. 

המלחמה נגמרה. 

אתה לא בשליטה ולא בשפיות. 

אדם 

בשפיות 

לא 

יכול

לפגוע

בעצמו

ברמה 

כזאת.

של 

לאבד

את 

החיים

 

(לאיודעתלמהכותבתאתזה. יוצא מדם ליבי.

מי שקרא אשמח לדעת)

קראתי.בוז
קראתייחידי
קשה. אם אפשר היה לשלוח כוחות אז

קראתי. וואו.משה


קראתי.הר ומדבר
תודה כולםרסיס.


קראתיאהבה.
זה קורע
קראתי-אנונימי-

את כתבת את כל זה?!

זה ארוך רצח בהתחלה חשבתי בכלל אם יש לי כח לקרוא....

אבל יפה ממש!!!

קראתידעתן מתחיל
לא ינחם, אבל.
האכפתיות, היא זו הגורמת לנו. אנחנו לא מבינים, וככול הנראה גם טועים ומכאיבים, אבל מתוך אכפתיות.
ברור לי שזה לא מרוע. ברור שזה ממקום טוב ואמיתי.רסיס.

זה רק למודעות. לזווית אחרת של הדבר הזה..

היי. קראתי. המון כוח.פסידונית
וואו.קראתי.עולם מקופל
...
(אין לי מילים על זה.)
...אילת השחר
קראתי אותך.
יש דברים שכמה שנחפש כל מה שיש בידינו זה להגיד שראינו אותך.

(הלוואי והייתי מרגישה שאני מסוגלת למצוא מילים להגיד לך...)

תודה ששיתפת אותך מהכי בפנים שלך, זה אמיץ בעיניי.
תודה לך.רסיס.אחרונה


טרנספורמציהאריק צדק


ו-דיבור
אני יודעת על מה היא דיברה. יותר מידי טוב. וזה כמו דיז׳וו כזה מהכיתה ט', שגם אז אחרת אמרה לי אותו דבר.
על המבט בעיניים שהוא ריק כזה. (מוכה).
ועשיתי כאילו אני לא יודעת על מה היא מדברת. אבל אני יודעת כי זה גם ההרגשה בפנים שאין לי מושג מאיפה היא הגיעה ולמה.
וניסיתי לחייך ובאמת חייכתי (בקושי) אבל החיוך לא נגע בעיניים ושתינו ידענו את זה טוב.
ובאותו רגע וגם קצת אחר כך רציתי ממש לבכות כי הבנתי שהשד הגדול שהשתלט עלי אז חזר. (דישט).