שרשור חדש
בסופו של יוםשקיעה.
זה המקום שהכי מתאים לי, מבין שלל הפורומים שמצריכים שנינות ומגניבות, ופה זה פשוט - כנות.

ואם כבר כנות, אז כואב לי אי שם בלב.
ודמעה, ועוד אחת.
כאילו אין בחיים האלה באמת נחמה.
אולי כזו זמנית, שולית, בעיקר - רגעית.
ורגע שיא ורגע שפל ורגע באמצע ורגע בלי פשר.
ואהבה, ובלבול, ורגע פה ורגע - כבר לא.
וכואב, בעיקר כואב.
אם רק היה אפשר לבנות עולם שיש בו יציבות.
יציבות של טוב. לא פעם מתוק מדבש ופעם חמוץ או טעם לוואי.
אני הגעתי למסקנה - אני צריכה שהבחוץ יהיה פחות רכבת הרים, יותר איזו קרקע יציבה, אדמה חמה ורכה.
כי גם ככה אצלי, עמוק עמוק בפנים יש לונה פארק עם בלי סוף רכבות הרים.
(וואו.את מדהימה.גיטרה אדומה
תהיי חזקה אחות.)
תודה לך על המילים🌷שקיעה.
את כותבת כל כך יפהשוברת גלים
ואני כל כך כל כך מבינה אותך ומחבקת את המקום הזה ומזדהה

ומתפללת שתהיה לך אדמה רכה יציבה ומתוקה לנצח ושהכל ילך לך במתיקות, גדולה.
וגם לך, תודה על מילים חמות🌷שקיעה.אחרונה
אני צריךאוי טאטע!
מישהו שייקח עלי אחריות
לי אין כבר כוח להיות אחראי על עצמי...
אני כמובן יעזור אבל שהוא יהיה אחראי
וכמה אירוני זה שדין זה גם מקבל⁦
לעומת חסד שהוא משפיע... לחברים תמיד יש לי כוח לעזור ולדאוג כשהם צריכים
ולעצמי אני אדם שמאוד עובד בדין... אבל בלי לקבל בכלל
אז מתישהו נגמר הסוס, והנה אני פה
אין צדק בעולם הזה...כמובן שזה בשביל שנתאמץ ויהיה טוב, אבל...
לפעמים בא לי לשנואאוי טאטע!אחרונה
עבר עריכה על ידי אוי טאטע! בתאריך ו' בכסלו תש"פ 16:18
את העולם רק בשביל לא להתאכזב...

אין דנים אדם(אני) בשעת צערו...
אניאריק צדק
אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני מה.
.
אני צריכה הפסקה מהלימודיםרצה לאש
הבעיה היא שבפועל עוד לא התחלתי את הלימודים
אין ממש ממה לקחת הפסקה
..רצה לאש
אני רוצה לכתוב מלא מילים על מה שאני מרגישה, אבל אין לי










העניין הוא שאף אחד לא מתייחס אלי ושלאף אחד לא אכפת ממני
עד כאן זה לא חדש או משהו
הבעיה היא שאני לא רוצה שמישהו יתייחס. אני לא רוצה עזרה ולא רוצה יחס ולא רוצה כלום. כלום כלום כלום




(כל הפלאפון התלכלך כי *** *** **, והקלדתי וה** לכלך את הפון)
( איך אומרים לה דבר כזה. אני כלכך מתביישת)
( למה אני רועדת
ואיך ממשיכים. אי אפשר ככה, איך כן?)







(זהירות, תהיו רגישים איתי)
..גיטרה אדומה

 

 

 

 

 

 

 

(נמ.יפתי.

אנלי מידי מה להגיד כי את יודעת מה אגיד.

אני תמיד פה.

את תמיד מוזמנת להכל.באמת שלהכל.

אני מוכנה להגיע גם אלייך לתת חיבוק וללכת אם זה מה שיעזור.

 

 

ומכירה את ההרגשה הזאת של,לא רוצה יחס.

(אבל גם לזה אני כאן.))

סביון
(הלוואי והיה לי מה להגיד.

אני כאן.)
תודה שניכם.רצה לאש
קראתי ואת מקסימה ממששוברת גלים
וכתבתי ומחקתי וכתבתי ומחקתי שוב המון דברים שרציתי להגיד ולהיות
תודה לךרצה לאשאחרונה
חייכת אותי
_____קפיץ
אני שונאת להחליט. בטח כשמדובר על דברים חשובים.
וצריך לבחור. ואי אפשר יותר להתחמק.
ולפעמים הבחירה היא בין רע לרע יותר.
(בא לי לנקום בהם איכשהו. בא לי לצעוק עליהם במשך שעות וימים ברצף. בא לי שיהיה להם רע. זה הופך אותי לבן אדם רע?)
ואף תוצאה שתבחרי לא תהיה טובה מספיק.משה


בדיוק קפיץ
(אני מרגישה שאני ממש מסננת אותך בזמן האחרון אתה מגיב לי דברים שפשוט דורשים תשובה, אבל אין לי מושג מה לענות עליהם.
פשוט תודה)
פעם הייתי ניקיתאחרונה

אופ

 

זה מתסכל ככ

 

 

 

(ולא, את כולך טוב)

 

כולם מלחיצים אותיבנתיים פה
יותר אני את עצמי.
...*אור קטן*

זה רע,

שככה אני נלחמת בעצמי

דוחפת את הקיר,

יש הרי את החוק הזה בפיזיקה

שגוף שמופעל עליו לחץ מפעיל לחץ בחזרה.

אז ככה אני.

דוחפת, את עצמי,

את מי שסביבי,

את העזרה שאני לא רוצה לקבל,

את החיים האלו.

 

החיים האלו, שיעופו לי מהפנים כבר.

שיבואו חיים חדשים במקומם

במקומי.

 

שמשהו טוב יגיע במקום עצמי.

כי אין לי עצמי

איבדתי אותה

היא כבר לא מי שהיא רוצה להיות.

 

זה כאבחופשיה לנפשי
(פיזית זה ממש ממש כאב וזה עדיין קצת כואב)
אולי בשביל זה צריך גבר בחיים, שיהיה מי שיסחב.
מצד שני חבל גם על הגב שלהםחופשיה לנפשי
ורציתי לשאול את האיש בחוף אם הכלב שלו ידידותי.חופשיה לנפשי
התביישתי
וחבל שכך
ואני על סף לישון במרפסתחופשיה לנפשי
קרוב לים, לצפות בו כל הלילה.

מישהו יודע איפה הזריחה בקוריאה?
לישוןחופשיה לנפשיאחרונה
תשכיבו אותי לישון
...פעם הייתי ניקית

אז היא לא התקשרה אתמול, אבל הגיעה לכמה דקות, בשביל הזה

 

ולמה דיברתי למהה

 

אופ

 

**שוליינית
שונאת את הימים המשעממים האלה שגורמים לי להתנהג ככה.
כמו מין כפייתיות כזאת של להרוס להרוס ולפרק וללאידעת מה. סתם כי מפריע לי בעין.
זה יכול להיות דף או מדבקה, זה יכול להיות חלון או קיר.
רב הזמן אני שולטת בעצמי אבל כשמשעמם זה נורא.

- צריך להתבגר באיזשהו שלב.-

הבגדים מתחילים ממש להציק לי.
הפתקית הפנימית של החולצה, החצאית שנוגעת ברגל במזל הליכה, הגרב הטיפה לא מתוחה, השרוול, הצמיד, השיער. ארר הכל מציק.

-גם האלימות. לאחרונה יותר מידי אלימות.-
#תסכול לרגעגיטרה אדומה

אני לא מבינה.

אז מה,ככה זה?להחליף ברגע?

אז מה אם הרמה הזאת יותר ניכרת בי.

אני לא אהבתי מלכתכילה את כל הדבר המפגר הזה.

 

 

 

ויש היום את זה.

אני יודעת הכל מכל כל,לגבי העניין הזה.

זה רק עושה לי רע.

יש לי ** וזה מספיק לגמריי.

 

וכמה אני מבקשת על זה,כמה..

 

זאת שברכה אותי בחברון.

 

רק שיקשיבו לי שם למעלה,אני באמת מתאמצת.

אייי.וזה קשה לי פחדים.

טאטע.

.

וכולם מתעופפים ככה,כמו עשן אחרי אש.

כבר לא רואים כלום ולא שומעים כלום.

אני מרגישה חופרת אז אני פשוט לא שואלת.

 

וזהו.

 

(@חופשיה לנפשי,את ממש לא קשורה להודעת התסכולים שלי,פשוט את אדם מדהים והיה חשוב לי לתייגך.

שיהיה לך יום מקסים,אמן.)

 

 

יאללה אבא,עכשיו בטוח יהיה יום טוב(:

חופשיה לנפשי
בהצלחה, בהכל.

ותודה, זה ממש מחמיא לי, מוזמנת תמיד.
לא כי את עם המחמאות שלךחופשיה לנפשי
..רצה לאש
(להגיד שקראתי)
..גיטרה אדומהאחרונה

 

 

נמ תודה

a paper crownחופשיה לנפשי
and heart made of glass
(ואז אני לא זוכרת מה בדיוק הוא אומר)
(ואז זה כבר מהיר מידי בשבילי לכתוב את זה באנגלית)
(וזה השיר שלי, השיר שנכתב עליי בלי להכיר אותי בכלל)
אבל אני משתפרת וגדלה)
pretendingחופשיה לנפשיאחרונה
זה גם שיר עליי, אבל פחות מ-paper crown
אם רק היה אפשר,שעות של אמת.
הייתי עושה את זה. בלי להתחשב באף אחד, בלי ייסורי מצפון.
(אפשר. אבל.)
אין עם מי לדבר אין עם מי לדבר.

(אני מפחדת מקשרים. אני רק נפגעת ופוגעת עוד יותר.
אף אחד לא צריך אותי קרוב אליו.)
הלוואי ש.
ניסית לכתוב ולסדר את הדברים לעצמך?:משה

זה לא כמו אדם שיקשיב, אבל זה לא זניח בכלל.

 

 

(השבוע הצלחתי לפתוח את הנפש שלי בפני מי שזה התאים. וואו. זה היה כ"כ משמעותי).

ניסיתי. לא עזר.שעות של אמת.
(הי,בהצלחה בהכל ילדה.)גיטרה אדומהאחרונה


עכשיו:חופשיה לנפשי
חסר לאדם הבא פה בטיול הזה שיתלונן שכואב לו
נגמר
חלאס
לא כל כך כואב לי כבר
אבל נשברה לי הידית של המשקפיים וזה עצוב נורא
אוי,ידית של משקפיים זה דבר נחוץ במיוחד.בהצלחהסמטאות
אההחופשיה לנפשי
לפחות אחת שרדה
אבל זלא מאוזן בפנים..סמטאות
לאחופשיה לנפשי
אבל לפחות אני רואה טוב
זה חשוב. תהניסמטאות
תודהחופשיה לנפשי
זה היה כזה (ברגע שנרגעתי)"אבל למה המשקפייייייים?"
כןסמטאות
רגע שמשקפיים נשברים זה רגע שבר לכל היום, עד שמתרגלים או מתקנים..
זר לא יבין זאת;)
הבעיה שהם מחליקים לי כל הזמן 😬חופשיה לנפשיאחרונה
זה מטמטם

אגב-אני עובדת על שרשור תמונות עכשיו, אבל כל התמונות יהיו בהודעה אחת כי אני עצלנית נורא כרגע
וואו, ווואו, וואוכדור אש

הנוף

הצילום

 

זה בקוריאה, נכון?

 

יוהו

 

יש פה כמה שראויים לעלות לפסיפס

זה מקבץ מצומצם למדי רק למקרה שדאגתם ליחופשיה לנפשי
השרשור המלא בנבל
תמונות ממש יפות חבל שהוא רק שם:-/סמטאות
סליחה, לא היה לי כוח להעלות שוב את כולן גם פהחופשיה לנפשי
או בבעין העדשה
אולי עוד מעטחופשיה לנפשי
אני בנסיעה ממש ארוכה עכשיו אז יהיה לי זמן לעשות את זה

אני אתייג אותך
תודה!!סמטאותאחרונה
ממש יפותשישו ושמחו!


איי. זה היה ליל זכרונות מפעם.רץ לשום מקום
לא עשה לי טוב
נראלי
וגם מאוחר וצריך לקום עוד מעט
















לא יודע איך זה עובד, ככה זה אמור להיות? שמדי פעם נזכרים ובוכים? או שאני בכלל אמור לשכוח מזה לכל החיים ואני סתם יוצא מטומטם







מעניין אם לצד השני זה גם ככה. בטח לא. ברור שלא. חח טיפש אתה. חושב שכולם חסרי חיים כמוך.









זה אני מה לעשות???






אולי יום אחד אני אתגבר על זה






ומה עם הרבנית? היא מקשיבה לשטויות האלה?
אין לדעת
כנראה שלא





לילה מזעזע שיהיה לי
י.ת.ראריתמיה

נותר לוותר ולהותיר ליתר להיוותר

מיותרת
בשביל מה כל זה?אריתמיהאחרונה
בתור ילדים, רק רצינו שיאהבו אותנו ושיהיו לנו חברים.
בתור מתבגרים, לא ידענו מה אנחנו צריכים לרצות וחיפשנו רצונות עם משמעות.
בתור בוגרים, אנחנו רוצים למצוא את מקומנו בעולם - מקצועית, רוחנית, זוגית.
בתור מבוגרים, נרצה לראות שהילדים שלנו מסודרים בחיים וטוב להם.
בתור זקנים, אנחנו רק נרצה שהנכדים יתקשרו ויבואו לבקר ויהיה טעם לקום בבוקר.
ואז נמות.

אז בשביל מה הכל היה?